טיוטת תקנות

א. שם התקנות המוצעות

תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)(תיקון מס' __), התשפ"ב-2021.

 

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן

סעיף 75(א)(1) רישה לחוק הטיס, התשע"א-2011 קובע חובה על כל כלי הטיס בישראל להמריא משדה תעופה או מנחת שניתן רישיון להפעלתו לפי חוק הטיס או לנחות בכזה. הסיפה של הסעיף מאפשרת לשר לקבוע "אחרת".

לפי סמכות זו נוצר בתקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ"ב-1981 (להלן - התקנות העיקריות), בתקנה 79ב, מנגנון המאפשר לכלי טיס מסוגים שהוגדרו שם, לנחות במקומות שאינם שדה תעופה או מנחת שניתן רישיון להפעלתו - קרי ב"שטח הפעלה". התקנה בנוסחה הנוכחי מאפשרת לכלי טיס רוטוריים ומטוס זעיר משקל (להלן: מז"ם) לפעול משטח הפעלה, היות ומרבית כלי הטיס מהסוגים האלה תוכננו על ידי היצרן לנחיתה על משטחים שונים. לגבי מז"ם נקבעה דרישה לניסיון טיסה מזערי של מאה שעות, לאור האופי התחביבי של הטיסה, ועל מנת להבטיח כי למי שנוחת בשטח הפעלה ניסיון מספיק בהפעלת מז"ם, שיאפשר לו לעשות כן בצורה בטוחה.

לפיכך, לאחר דיון מקצועי הוחלט לערוך שינויים בתקנות האמורות, ובכלל זה ביטול דרישת הניסיון לגבי מז"ם כתנאי להפעלה בשטח הפעלה, קביעת כלי טיס נוספים שיוכלו לפעול בשטח הפעלה וביטול המגבלות על הסעת נוסע במז"ם.

בהמשך להפצת טיוטת התקנות להערות ולהתייחסות ציבור בעלי העניין לראשונה, ביום כ"ז בתמוז התשפ"א (07/07/2021), לאחר קבלת הערות וליבון נוסף בקרב גורמי המקצוע ברת"א, מצ"ב הנוסח המעודכן, אותו בכוונת הרשות לקדם.

עיקר השינויים בין הנוסח המוצע עכשיו לזה שפורסם בעבר הוא הוא ביצירת מיתווה להפעלה מסחרית של מטוס משטח הפעלה. כך, לגבי מטוס מבוקש לראשונה לאפשר את הפעלתו משטח הפעלה, וממילא הרצון לעשות כן בצורה מבוקרת כפי שלדעת רת"א מתחייב במעבר ממצב דברים של איסור מוחלט למצב דברים המתיר פעילות מסוג זה. ככלל, לא תותר הסעת נוסעים בתמורה או עריכת הדרכה כללית, במטוס, משטח הפעלה, אלא רק הפעלה כללית או הפעלה מסחרית שמוסעים בה בכלי הטיס רק אנשי צוות (כגון מה שמכונה בעגה המקצועית: "עבודות אוויר").

מצ"ב קישור לפרסום באתר רשות התעופה האזרחית במירשתת ובו, גם דוח הערכת השפעות האסדרה (RIA) שנערך לטובת העניין וכן ריכוז הערות ציבור בעלי העניין שהתקבלו והתייחסות הרשות אליהן.

 

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:

 

טיוטת תקנות מטעם משרד התחבורה והבטיחות בדרכים - רשות התעופה האזרחית:

טיוטת תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)(תיקון מס' __), התשפ"ב-2021

___ _____ התשפ"ב (___ _________ 2021)

 (חמ 1299 - 3 - ת1)

_________________

מירב מיכאלי

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים

דברי הסבר

כללי

התיקון שלהלן כולל בתוכו שני נושאים עיקריים:

1. קביעת הוראות לעניין הפעלת "מטוס" מ"שטח הפעלה";

2. ביטול דרישות הניסיון המזערי וחובת ההדרכה לגבי הטסת נוסע במז"ם.

בליבו של התיקון שני עניינים עיקריים הקשורים בהפעלה התדירה של מז"מים בפרט וכלי טיס בכלל, שרשות התעופה האזרחית החליטה להידרש אליהם במסגרת בחינת הניסיון המצטבר לאורך השנים ביישום התקנות הקיימות והרצון להפחית מחסמי הכניסה והנטל הרגולטורי המוטל על התעופה הספורטיבית והכללית.

בבסיס התיקון האמור הרצון להציג תפיסת עולם מקצועית השמה את הדגש, בהקשרים אלה, על האחריות האישית של מפעיל כלי הטיס וכפועל יוצא ממנה - על המקום לדלל את האסדרה הקיימת (דה-רגולציה בלעז), ולצמצם את מעורבותו של המאסדר היכן שזו אינה נדרשת מטעמים של בטיחות התעופה האזרחית.

סעיף 9 לחוק הטיס, התשע"א-2011 (להלן – החוק) מסמיך את השר: "בלי לגרוע מסמכותו לפי סעיף 46(א)(3) ו-(4), רשאי השר לקבוע חובות שיחולו על עובד טיס וכן הגבלות ותנאים לשימוש ברישיון עובד טיס או בהגדר הקבוע ברישיון כאמור, נוסף על החובות, ההגבלות והתנאים המפורטים בסימן זה, שמטרתם להבטיח שמירה על הכשירות, המיומנות, הידע והניסיון המקצועי הנדרשים מעובד הטיס".

סעיף 75(א)(1) לחוק קובע כי: "לא ימריא אדם כלי טיס בשטח ישראל אלא משדה תעופה או ממנחת שניתן רישיון להפעלתו לפי סעיף 32, ולא ינחית אדם כלי טיס בשטח ישראל אלא בשדה תעופה או במנחת כאמור, ובלבד שלפי הפרסום במסגרת שירותי המידע התעופתי, המנחת או שדה התעופה מתאים להמראה או לנחיתה של אותו כלי טיס, והכל אלא אם כן קבע השר אחרת ולפי התנאים שקבע".

סעיף 168 לחוק קובע כי: "השר ממונה על ביצוע הוראות חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו".

התקנות המוצעות עניינן ביצוע ההוראות לפי החוק, ובמהותן הן מבקשות לקבוע הוראות לגבי הפעלת כלי טיס מסוימים כמפורט בהן, באתר שאינו שדה תעופה או מנחת שניתן רישיון להפעלתו. אגב כך מבוקש לקבוע חובות שיחולו על עובד טיס וכן הגבלות ותנאים שיחולו על השימוש ברישיון בהקשר זה.

לפיכך מבוקש לקבוע את התקנות המוצעות לפי סעיפים 9, 75 ו- 168 לחוק.

הואיל ואת התיקונים מבוקש לערוך בתקנות שקביעתן לכתחילה קדמה לחקיקת החוק, וחל לגביהן סעיף 197 לו, שעניינו: "שמירת תוקף", הרי שמוצע לקבוע אותן בהתאם לאותו הסעיף.

התקנות המוצעות הן פרי יוזמתה המקצועית של הרשות, אשר גיבשה את נוסחן וקיימה את השיח עם ציבור בעלי העניין לגביהן, ולכן מבוקש לקובען לפי הצעתהּ.

לאור העובדה שהתיקון קובע "עבירות ועונשים" (ראו, למשל, בסעיפים 142(א)(1) ו- 142(א)(34) לחוק), הרי שהוא טעון את אישור ועדת הכלכלה של הכנסת, וזאת לפי הוראות סעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

 

לתקנה 1 לתיקון המוצע שעניינה "תיקון תקנה 79ב"

כללי

סעיף 75(א)(1) רישה לחוק קובע, בין היתר, כי: "לא ימריא אדם כלי טיס בשטח ישראל אלא משדה תעופה או ממנחת שניתן רישיון להפעלתו לפי סעיף 32, ולא ינחית אדם כלי טיס בשטח ישראל אלא בשדה תעופה או במנחת כאמור...". בכך נקבע הכלל לפיו אין להפעיל כלי טיס אלא משדה תעופה או מנחת שניתן רישיון להפעלתו.

הסיפה לאותו סעיף קובעת כי: "... והכל אלא אם כן קבע השר אחרת ולפי התנאים שקבע.". משמע, בצד הכלל שקובע החוק במפורש לעניין הפעלת כלי טיס לשדה תעופה או למנחת שניתן רישיון להפעלתם ומהם, מסמיך החוק את השר לקבוע בתקנות "אחרת" - ולענייננו: להתיר הפעלה של כלי טיס למקום שאינו שדה תעופה או מנחת שניתן רישיון להפעלתם (להלן - שטח הפעלה( וממנו, והכל כפי שייקבע בתקנות.

במסגרת זו נקבעה, בשנת התשע"ד (2014), תקנה 79ב לתקנות העיקריות, שעניינה: "המראה משטח הפעלה ונחיתה בו".

תקנה 79ב בנוסחה היום מאפשרת למספר סוגי כלי טיס לנחות בשטח הפעלה – מסוקים, מז"מים וג'ירופלנים. כלי טיס אלה מתאפיינים ביכולת לנחות באתר שאינו מוגדר כמנחת או כשדה תעופה מוסדרים, קרי שהפעלתם עברה תהליך רישוי לפי החוק שבסופו רישיון להפעלת שדה תעופה או מנחת, לפי העניין. יכולת זו נובעת מנתוניו הטכניים של כלי הטיס וממאפייני פעולתו והפעלתו - במז"ם ובג'ירופלן אלה משקלם הנמוך וכן מהירויות הנחיתה וההמראה, הנמוכות ממטוסים שאינם מז"ם וכן המרחקים הנחוצים לצורך המראה ונחיתה, ואילו במסוק מדובר במאפייני פעולתו וייעודו, שהם המראה ונחיתה אנכיים במקומות שונים ומהם. התקנה מונעת למעשה ממטוס השוקל יותר מ- 600 ק"ג הפעלה משטח הפעלה.

התיקון המוצע בתקנה 79ב נועד להסיר מניעה זו, ויאפשר בסופו של דבר גם למטוס (שאינו, מטבע הדברים, מסוק, מז"ם או ג'ירופלן) לפעול בשטח הפעלה. זאת שכן חלק מהמטוסים תוכנו ויוצרו כך שהם יכולים לפעול בשטח הפעלה בצורה בטוחה.

מטבע הדברים, אין הכוונה לכך שמטוסי נוסעים גדולים, שלא נועדו לכך, יבצעו נחיתה על שבילי עפר, אך מטוסים רבים שנוצרו לכך יוכלו לפעול בשטח הפעלה, וזאת לאחר הכשרה מתאימה ובהתאם לתנאים שמבוקש לקבוע, כפי שיפורטו להלן.

בסופו של יום התיקון המוצע מבקש לכונן הסדר שבליבו אחריות הטייס לוודא כי המטוס שהוא רוצה להפעיל בשטח הפעלה אכן נועד לכך, וזאת בהתאם לספרויות היצרן והמגבלות שנקבעו להפעלת המטוס בתהליך הרישוי שלו, וזאת בצד קביעת מספר תנאים או הגבלות על הפעלה כאמור, שנועדו להבהיר את גבולות האחריות, בעיקר לגבי "לא מעורבים", כגון נוסעים המוסעים בתמורה.  

לאור הניסיון שהצטבר לאורך השנים ביישום התקנות הקיימות, סבורים גורמי המקצוע ברת"א שאין עוד צורך בהגבלת מטוסים כאלה, אלא שיש לשים את הדגש על אחריותו האישית של הטייס להפעלה הבטוחה בשטח הפעלה של המטוס המתאים לכך. זאת בנוסף לדרישה בדבר הכשרה ותנאים מפורטים, בהם על הטיס לעמוד כתנאי להפעלת מטוס משטח הפעלה.

עוד יצוין כי בשנים האחרונות, מטעמים שונים, מספר שדות התעופה והמנחתים שניתן רישיון להפעלתם הולך ומצטמצם (למשל, סגירת נמל התעופה דב הוז (שנודע גם כשדה התעופה שדה דב). תיקון התקנות כאמור יספק פתרונות הפעלה נוספים למטוסים שיכולים לפעול משטח הפעלה, ובכך לצמצם את הבעיה הנובעת מסגירת שדות תעופה ומנחתים "מרושיינים".

לפיכך, מבוקש להחליף את הרישה לתקנה 79ב(ב), כך שיובהר כי ההסדר הקבוע בה חל על כך אחד מאלה: מטוס (שנוסף בתיקון המוצע), מטוס זעיר וג'ירופלן (וכל אלה יכונו יחדיו, בהמשך תקנת המשנה ולצרכיה: כלי טיס), ולא רק על מטוס זעיר וג'ירופלן, כפי הנוסח היום (לתקנה 1(1)(א) המוצעת).

מהסיבות לעיל גם יוחלפו המילים "מטוס זעיר" במילים "מטוס, מטוס זעיר או ג'ירופלן" בתקנה 79ב(ב)(3), ותתווסף המילה "מטוס" בתקנה 79ב(ד)(1), (3) ו- (3)(ב) ובתקנת משנה (ה) (לתקנות 1(1)(ד), 1(3)(א), 1(3)(ב) ו- 1(4)(א)(1) המוצעות).

ועוד: תקנה 79ב(ב)(1) קובעת דרישת ניסיון מזערי מטייס המבקש להפעיל מז"ם בשטח הפעלה, כך: "הוא צבר לפחות 100 שעות טיסה בתפקיד טייס מפקד על מטוס זעיר מאז שקיבל את רישיון הטיס שלו ובו הגדר מטוס זעיר;"

כאשר תקנה זו נקבעה בראשונה, מטרתה הייתה לאפשר לטייסים מנוסים בלבד להפעיל מז"ם משטח הפעלה, מתוך ההבנה שמדובר בהפעלה שעשויה להיות מורכבת יותר מנחיתה בשדה תעופה או מנחת שניתן רישיון להפעלתם.

לאחר דיון מקצועי ברת"א והתייעצות עם ציבור בעלי העניין, הוחלט להסיר דרישה זו. כך, תקנה זו דורשת צבירת ניסיון תעופתי בטיסה, שאינו תורם בהכרח להכשרת בעל הרישיון בהפעלה משטח הפעלה דווקא. ניסיון זה כולל 100 שעות טיסה עם המראה ונחיתה משדות תעופה או מנחתים מרושיינים. כלומר במהלך מאה השעות המדוברות אין תרגול אחד של נחיתה בשטח הפעלה. יתכן והניסיון מגביר את הביטחון העצמי של הטייס אך אין בו, מעבר לכך, ערך הכשרתי מיוחד לנחיתה בשטח הפעלה דווקא (מה גם שדרישה זו אף עשויה גם למנוע צבירת ניסיון מתאים, בכך שהיא מגבילה את בעל הרישיון לשדות תעופה ומנחתים "מרושיינים" בלבד, זאת עד שיצבור את 100 השעות, הכל בשעה שבפועל אין מנחתים ושדות תעופה "מרושיינים" רבים שניתן להפעיל בהם מז"ם, וחלקם אף נמצא בסכנת סגירה (ש"ת הרצליה) או נסגר בפועל (נמל התעופה דב הוז). 

האוכלוסייה המושפעת מהתקנות הקיימות היא ציבור טייסי המז"ם בעלי הניסיון המועט יותר. ראשית, הם מוגבלים מאחר ואפשרויות ההמראה והנחיתה שלהם מצומצמות.

שנית, הם סובלים בעקיפין מכך שהחובה לפעול רק משדות תעופה או מנחתים "מרושיינים" מקטינה ה"נגישות" שלהם לביצוע שעות טיסה וצבירת ניסיון בטיס (אם משום שהם רחוקים מאתרים כאמור ואם משום שאין אתרים כאמור שיכולים לתת להם שירות).

בנוסף, מיעוט ניסיון "עדכני" בטיסה מוביל גם לירידה בכשירות הטייס, שכן יש צורך להתאמן באופן רציף ותדיר כדי לשמור עליה.

לפיכך מבוקש למחוק את תקנה 79ב(ב)(1), ולבטל את דרישת מאה שעות הניסיון כתנאי להפעלה בשטח הפעלה (לתקנה 1(1)(ב) המוצעת).

עוד מוצע לתקן את תקנה 79ב(ב)(2) כך שתהיה התאמה בין ההדרכה הניתנת לבין היישום בפועל בהמשך. תיקון זה מטיל חובה על המדריך להיות בעל הגדר מתאים לכלי הטיס מהסוג עליו ניתנת ההדרכה וכן שההדרכה מבוצעת בכלי טיס מהסוג השייך לעניין.

יש חשיבות רבה הן להיכרות המעמיקה של המדריך עם כלי הטיס מהסוג השייך לעניין והן לכך שההדרכה עצמה תתבצע בכלי טיס מאותו הסוג. כך יובטח כי ההדרכה תינתן על ידי מדריך בעל היכרות מתאימה לסוג כלי הטיס והחניך יודרך על כלי הטיס המתאים להפעלה הצפויה משטח ההפעלה.

בשים לב לריבוי השינויים הנדרשים לשם כך, מבוקש להחליף את הרישה בשלמותה (לתקנה 1(1)(ג) המוצעת).

בנוסף, תקנה 79ב(ג) קובעת את ההדרכה הנדרשת על מנת לבצע הפעלה בשטח הפעלה בכלי טיס מסוג ג'ירופלן. השינוי המוצע לעיל בו יוחלפו המילים "מטוס זעיר" במילים "מטוס, מטוס זעיר או ג'ירופלן", מייתר תקנה זו ולכן מוצע למחוק אותה בשלמותה (לתקנה 1(2) המוצעת).

בהמשך לכך מבוקש לעדכן את 79ב(ה)(1) כך שבמקום שיתקיימו תקנות משנה (א) עד (ג), יתקיימו רק תקנות משנה (א) ו- (ב), שכן תקנת משנה (ג) נמחקה (לתקנה 1(4)(ב) המוצעת).

כמו כן מבוקש להגביל את הפעילות המסחרית המתאפשרת משטח הפעלה (תקנה 1(3)(ג) וכן תקנה1(4)(א)(2)). הגבלה זו אינה מוחלטת כפי שיפורט בתקנה 79ב(ה).

ראשית, הפעילות תוגבל רק לפעילות שאינה כוללת הסעת "נוסע משלם" כך שתותר רק הובלת "איש צוות" (כהגדרתו בחוק). זאת מאחר ו"לנוסע המשלם", שאינו בקיא בתעופה האזרחית ובסיכוניה ושלכן הגנה על בטיחותו היא בטבורו של החוק, אין את הידע הדרוש לקבל החלטה מושכלת בדבר הסיכונים הכרוכים בהמראה ונחיתה מאתר שאינו מאוסדר ואינו נתון באופן מתמשך לפיקוחה של הרשות, בוודאי בהקשר בו הפעלת כלי הטיס נתונה לשיקול דעתו הבלעדי של המפעיל ה"מסחרי". לפי ההסדר המוצע, ניתן יהיה להוביל בכלי טיס בהפעלה מסחרית בשטח הפעלה רק מי שעונה על ההגדרה: "איש צוות", קרי: "... אחד מאלה: (1) אדם הממלא תפקיד בכלי הטיס בזמן הטיסה, אף אם אינו עובד טיס, שהוצב לתפקיד האמור בידי המפעיל האווירי של כלי הטיס; (2) מי שמקבל הדרכה בטיסה או עובר מבחן בטיסה לצורך קבלת רישיון עובד טיס או הגדר שבו, או לצורך שמירה על זכויותיו לפי הרישיון או הגדר שבו;". לגבי איש צוות ההנחה היא שאינו "נוסע תמים" בכל הנוגע לפרטי ההפעלה וסיכוניה, בין אם ממלא תפקיד בכלי הטיס ובין אם הוא מקבל הדרכה או עובר מבחן בכלי הטיס, שאז רואים אותו כמי שמקבל על עצמו את הסיכונים הכרוכים בהפעלה, מה שאין כן לגבי "נוסע משלם" (תקנה 1(4)(ד)(2)).

לעניין זה יובהר כי צנחנים, למשל, אינם בגדר "איש צוות", ולכן יש לראות בהם "נוסע משלם", שלא ניתן להסיעו בכלי טיס המופעל משטח הפעלה או אליו. זאת להבדיל, למשל, מממלאי תפקידים בכלי טיס, אף אם אינם עובדי טיס, שהוצבו לתפקיד האמור בידי המפעיל האווירי של כלי הטיס  (למשל, מפעילי ציוד צילום וכו').

כאמור, פעילות מסחרית שאינה כוללת "נוסע משלם" טעונה קבלת אישור המנהל כפי שנדרש בתקנה 79ב(ה)(3). אישור כזה יינתן למבקש שיוכיח למנהל כי ביכולתו לקיים הפעלה כאמור בצורה בטוחה, בין היתר על בסיס ניהול סיכונים מתאים (בכוונת רת"א, לגבש ולפרסם באתר רת"א במירשתת הנחיות מינהליות מתאימות לעניין זה, בד-בבד עם קידום התיקון).

יצוין כי אישור כזה יכול להינתן גם לפעילות הדרכה (שהיא הפעלה מסחרית), אולם לעניין זה הכוונה היא להגביל את הפעילות שתותר רק לכזו שנדרשת לצורך הפעלה בשטח הפעלה לפי תקנה 79ב, ולא לכל פעילות הדרכה אחרת, וזאת על-מנת שלא לאפשר קיום שגרתי של פעילות הדרכה מכל סוג שהוא בשטח הפעלה. יצוין כי פעילות זו כוללת הן פעילות של מפעילים מסחריים (בתי ספר) והן כזו של בעלי רישיון מדריך טיס שפועלים לפי תוכנית אימונים ופיקוח שאושרה לפי תקנות הרישיונות (תקנות 1(4)(ג) ו-1(4)(ד)(1) ו- (2)).

פעילות הדרכה הינה הכרחית להכשרת טייסים חדשים וותיקים והיא הערובה הטובה ביותר לשיפור בטיחות ההפעלה משטחי הפעלה. פעילות ההדרכה הנדרשת 79ב(ב)(2)(ב) דורשת הדרכה זוגית בה יתורגלו עקרונות הנחיתה וההמראה משטח ההפעלה המנויים בתקנה 79ב(ב)(2)(א). הדרכה זו נעשית עם מדריך ולכן מובטח כי מדובר בטייס מנוסה. מהסיבות הללו פעילות הדרכה מוחרגת מתקנה 79ב(ד). עם זאת, חשוב לוודא כי פעילות ההדרכה המבוצעת בשטחי הפעלה תיועד לתרגול הפעלה משטח הפעלה בלבד. כלומר, לא תתאפשר טיסה עם נחיתה והמראה בשטח הפעלה שאינה במסגרת הדרכת הפעלה משטח הפעלה (לתקנה 1(4)(ד)(2) המוצעת).

 

לתקנות 2 ו- 3 לתיקון המוצע שעניינן: "תיקון תקנה 180ו" ו- "ביטול התוספת השלישית א'", בהתאמה

תקנה 180ו לתקנות העיקריות קובעת מגבלות שונות לגבי הפעלת מז"ם.

תקנה 180ו(א)(1) לתקנות העיקריות קובעת את האיסור על הטסת יותר מאדם אחד במז"ם חד- מושבי.

תקנה 180ו(א)(2) לתקנות העיקריות קובעת תנאים להטסת נוסע במז"ם דו-מושבי, תוך הבחנה בין "סוג" הרישיון שבידיי הטייס: אם רישיון טייס פרטי או רישיון טייס מסחרי/תובלה בנתיבי אוויר. לגבי בעל רישיון טייס פרטי קובעת התקנה מספר תנאים לכך שהוא יוכל להטיס נוסע: האחד - צבירת ניסיון של 50 שעות כטייס מפקד מאז קיבל את רישיון הטיס שלו עם הגדר מז"ם (אלא אם כן הוא כבר בעל רישיון עם הגדר לכלי טיס אחר); השני - קבלת תדריכי קרקע וכן קבלת 2 שעות הדרכה זוגית להטסת נוסע בידי מדריך שהוא עצמו עומד בדרישות התקנה, בעניינים המפורטים בתקנה, זאת בצד עמידה בהוראות תקנה 105 לתקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס), התשמ"א-1981 (שעניינה: "שמירת זכויותיו של טייס פרטי" ובה הוראות לגבי תנאים שצריכים להתקיים על-מנת שבעל רישיון טייס פרטי יוכל לעשות שימוש ברישיונו).

בכל הנוגע לתנאים להטסת נוסע בידי בעל רישיון טייס פרטי, הרי שאלה במידה רבה מיותרים.

כך, כבר במסגרת הכשרתו לקבלת רישיון הטיס, זוכה הטייס להכשרה מספיקה על מנת להטיס נוסע, שכן בכל טיסה במהלך ההכשרה, שאינה טיסת יחיד ("סולו"), לומד הטייס לטוס עם שני אנשים במטוס דו מושבי (אחד מהם מדריך), ובעצם צובר ניסיון בהטסת מז"ם עם נוסע.

בנוסף, אין נתונים בטיחותיים שמצביעים על כך שטיסה עם נוסע נוסף מסוכנת יותר או גורמת לעודף בתאונות במז"ם.

לפיכך, אין ערך מוסף לניסיון ולהכשרה הקבועים כיום בתקנה לגבי בעל רישיון טייס פרטי והם מהווים מגבלה שניתן להסירה על מנת להקל על הציבור מבלי לפגוע בבטיחות.

לפיכך, מבוקש למחוק את הדרישות הקיימות כיום בתקנה 180ו(א) וכן את התוספת השלישית א' המפרטת את טבלת ההתייחסות לעניין צבירת הניסיון הנדרש בטיסה במקרים בהם יש לטייס רישיון טייס פרטי עם הגדרים נוספים, ובכך למעשה להסיר את ההסדר הקבוע היום לעניין הטסת נוסע במז"ם, כך שכל בעל רישיון טייס ובו הגדר מז"ם יוכל להסיע עימו נוסע מבלי לעמוד בדרישות אסדרתיות נוספות דווקא לעניין זה.

אגב זאת יצוין כי באותה הזדמנות מבוקש למחוק את תקנה 180ו(א)(1) לתקנות העיקריות, לפיה: "לא יטיס אדם מטוס זעיר... אם המטוס הזעיר הוא חד-מושבי הוא נושא אדם אחד בלבד". זאת שכן הוראה זו מתחייבת מהשכל הישר ומחובתו של הטייס להקפיד על בטיחות הטיסה ולהפעיל את כלי הטיס בהתאם למגבלותיו כפי שהן מפורטות בספר הטיסה (ראו בתקנה 31(א) לתקנות העיקריות).  

(לתקנות 2 ו- 3 המוצעות).

 

לתקנה 4 לתיקון המוצע שעניינה: תחילה

מבוקש כי התקנות יחלו 30 ימים מיום פרסומן.

התיקונים המוצעים אינם מכבידים בדרישותיהם ביחס לדין שקדם להם, אלא יוצרים הסדרים אחרים, למשל לגבי מי שלא נכלל ברשימת כלי הטיס שהיו רשאים לפעול משטחי הפעלה ומבקש לפעול שלא משדה תעופה או מנחת שניתן רישיון להפעלתו, או לגבי מי שלא החזיק באישור להטיס נוסע במז"ם ומבקש להטיס נוסע במז"ם, בעוד שלגבי מי שכן החזיק בזכויות כאמור הם יוצרים המשכיות של מצב הדברים הקיים ואינם פוגעים בזכויותיו.

משכך, מבוקש כי התקנות יחלו 30 ימים מיום פרסומן.

 

 

נ ו ס ח    מ ש ו ל ב"

המראה משטח הפעלה ונחיתה בו

79ב. (א)  אדם רשאי להמריא הליקופטר מאתר שאינו שדה תעופה או מנחת (בתקנה זו – שטח הפעלה) וכן להנחית הליקופטר בשטח הפעלה, ובלבד שמתקיימים כל אלה:

(1) הוא בדק מראש, סמוך להמראה או לנחיתה, את שטח ההפעלה ומצא אותו מתאים להפעלה בטוחה; בדיקה כאמור סמוך לנחיתה יכול שתיעשה גם בטיסה;

(2) הוא דיווח בקשר ליחידת נת"א לקראת הנחיתה בשטח ההפעלה וכן קיבל את אישורה מראש להמראה ממנו.

(ב)  אדם רשאי להמריא מטוס, מטוס זעיר או ג'ירופלן (בתקנת משנה זו - כלי טיס) משטח הפעלה וכן להנחית כלי טיס בשטח הפעלה, ובלבד שמתקיימים בו כל אלה:

 

 (2)הוא קיבל, מבעל רישיון מדריך טיס ובו הגדר הדרכה מתאים לסוג כלי הטיס שהוא מבקש להפעיל בשטח הפעלה, שמתקיימות בו דרישות פסקאות  (2) ו- (3) לתקנת משנה זו לגבי כלי טיס מאותו סוג (בתקנה זו - המדריך) –

(א) הדרכה עיונית בנושא עקרונות נחיתה בשטח הפעלה והמראה ממנו, בעניינים אלה:

(1) שיטות לבדיקת שטח הפעלה מהאוויר ויישומן, ובכלל זה בחינת אורכו המעשי של שטח ההפעלה, מאפייני סוגים שונים של תשתיות קרקעיות, איתור מכשולים וקביעת משמעותם;

(2) משמעויות נחיתה בתשתיות קרקעיות שונות, ובכלל זה כורכר, דשא או חול והמראה מהן;

(3) מקומות אסורים לנחיתה ולהמראה, ובכלל זה תשתית יבשתית, אזור פיקוח שדה תעופה או אזור מאוכלס;

(4) ביצוע נחיתה והמראה קצרות;

(5) בחירת גלישה לנחיתה וביצועה מתוך התחשבות במכשולים, בגזירת רוח ובמרחק פיזי מהמכשול עצמו;

(6) בחירת דרכי גישה אפשריות לשטח ההפעלה לצורכי פינוי בעת הצורך;

(7) דיווח בקשר ליחידת נת"א לקראת נחיתה בשטח הפעלה ולפני המראה ממנו;

(ב) הדרכה זוגית בטיסה, בת שלוש שעות לפחות, לשטח הפעלה וממנו, שבה יתורגלו הנושאים שפורטו בפסקת משנה (א);

(3) לאחר שקיבל הדרכה כאמור בפסקה (2) – המדריך אישר בכתב, ביומן הטיסות האישי שלו, כי הוא כשיר להפעיל כלי טיס מהסוג לגביו הודרך לשטח הפעלה וממנו;

(4) הוא בדק ואישר מראש, סמוך להמראה או לנחיתה, את שטח ההפעלה ומצא אותו מתאים להפעלה בטוחה; בדיקה כאמור סמוך לנחיתה יכול שתיעשה גם בטיסה;

(5) הוא דיווח בקשר ליחידת נת"א לקראת הנחיתה בשטח ההפעלה וכן קיבל את אישורה מראש להמראה ממנו.

            (ד)  לא ימריא אדם משטח הפעלה, ולא ינחית אדם בשטח הפעלה –

(1) מטוס, מטוס זעיר או ג'ירופלן, אם שטח ההפעלה נמצא באזור מאוכלס;

(2) הליקופטר, אם שטח ההפעלה נמצא באזור מאוכלס או בקרבתו;

(3)מטוס,  מטוס זעיר או כלי טיס רוטורי –

(א) אם שטח ההפעלה נמצא בקרבת בני אדם בשטח פתוח;

(ב) אם נתיבי ההמראה משטח ההפעלה והגישה אליו נמצאים מעל אזור מאוכלס, זולת אם הנתיבים האמורים נקבעו בפמ"ת לטיסת מטוס, מטוס זעיר או כלי טיס רוטורי, לפי העניין.

(4)   מטוס, מטוס זעיר או ג'ירופלן, המופעל בהפעלה מסחרית.

לעניין תקנת משנה זו –

"אזור מאוכלס" – מתחם בשטח יישוב, המשמש בעיקר למטרות מגורים, תעשייה, מסחר או פנאי;

"מגורים" – לרבות מבנה המשמש את הציבור, אף אם אינו משמש למגורים, כגון: מוסדות לימוד, בתי חולים וכיוצא באלה.

(ה)  על אף האמור בתקנת משנה (ד), רשאי אדם להמריא מטוס, מטוס זעיר או כלי טיס רוטורי (בתקנת משנה זו – כלי טיס) משטח הפעלה ולהנחיתו בשטח הפעלה בנסיבות כאמור בתקנת משנה (ד)(1), (2) ו- (4), ובלבד שמתקיימים כל אלה:

(1) באותו אדם מתקיימות הוראות תקנות משנה (א) ו- (ב), לפי העניין;

(2) בעל רישיון הפעלה אווירית מעסיק את אותו אדם, והוא מפעיל את כלי הטיס במסגרת העסקתו כאמור או שאותו אדם מקיים הדרכה לפי תוכנית אימונים ופיקוח שאושרה לפי תקנה 34(2)(ב)(3) לתקנות הרישיונות;

(3) המנהל אישר לבעל רישיון ההפעלה האווירית האמור, במסגרת מפרטי ההפעלה שלו, או לאדם שמקיים הדרכה לפי תוכנית אימונים ופיקוח כאמור, להמריא כלי טיס ולהנחיתו בנסיבות כאמור בתקנת משנה זו, ואולם לא יינתן אישור כאמור לגבי הפעלה של מטוס, מטוס זעיר או ג'ירופלן -

(א)        בה מוסע בתמורה מי שאינו איש צוות;

(ב)        שעניינה הדרכה בידי בעל רישיון מדריך טיס ובו הגדר הדרכה, למעט לצורך הדרכה לפי תקנת משנה (ב)(2).

 

מגבלות הפעלה

180ו.

(ב)  על אף האמור בתקנה 93(4) ו-(5), לא יטיס אדם אוירון זעיר –

(1) מעל איזור מאוכלס או מעל התקהלות בני אדם;

(2) בגובה של מעל 500 רגל מעל פני השטח, אם לא נקבע אחרת בפמ"ת ובהתאם לקבוע בספר העזר למבצעים של בעל הרשיון;

(3) מחוץ לאזורים ולנתיבי טיסה שנקבע בפמ"ת לטיסת אוירונים זעירים;

(4) אלא משדות תעופה או מנחתים שנקבעו בפמ"ת לטיסת אוירונים זעירים או משטח הפעלה לפי תקנה 79ב.