צו המכרות (תיקון התוספת השלישית א') התשפ"ב-2021
התוספת השלישית א' לפקודת המכרות קובעת את אופן החישוב של גובה דמי הזכות שעל בעל זכות כרייה לשלם למדינה עבור המחצבים שכרה.
התיקון המוצע נועד לעגן ולשקף את החישובים שהתבצעו על ידי משרד האנרגיה ביחס לפוספטים שנכרו על ידי חברת רותם אמפרט נגב בע"מ (להלן – החברה), שהיא בעלת הזכות היחידה כיום לכריית פוספטים, ושלפיהם ביצעה החברה את התשלום בפועל עבור השנים 2016 עד 2019. בהתאם, חישוב המחיר ייעשה באופן שבוצע כאמור והוצאות שלא הוכרו בניכוי לחברה לא יוכרו בניכוי אף לפי הוראות אלה.
טיוטת צו מטעם משרד האנרגיה:
|
|
|
בתוקף סמכותי לפי סעיף 104(4) לפקודת המכרות[1] (להלן – הפקודה), אני מצווה לאמור: |
|||
|
תיקון התוספת השלישית א' |
1. |
בתוספת השלישית א' לפקודה, בסעיף 2 אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: |
|||
|
|
|
"(ג) |
(1) בסעיף קטן זה – |
||
|
|
|
|
"חוק מיסוי רווחים" – חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע, תשע"א-2011[2]; |
||
|
|
|
|
"יחידת פוספט" – טון סלע פוספט; |
||
|
|
|
|
"סלע פוספט" – המוצר הסחיר הראשון הניתן להפקה מן הפוספוריט שכורה בעל הזכות; |
||
|
|
|
|
"פוספט גולמי" – פוספט עד להפיכתו לסלע פוספט. |
||
|
|
|
|
(2) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), שוויה של יחידת פוספט ייקבע לפי מחירה בניכוי הוצאות מוכרות, והכל כמפורט בסעיף קטן זה. |
||
|
|
|
|
(3) מחיר סלע פוספט במקרה של מכירה שלא בתנאים האמורים בסעיף 20כג(ב) לחוק מיסוי רווחים יהיה הגבוה מבין אלה: |
||
|
|
|
|
|
(א) ממוצע המחירים החודשיים של יחידת פוספט, מאותו סוג ומאותה איכות המפורסמים בדרך המקובלת, בתקופה שבעדה משולמים דמי הזכות; |
|
|
|
|
|
|
(ב) המחיר ליחידת פוספט מאותו סוג ומאותה איכות שנקבע בעסקה. |
|
|
|
|
|
(4) מחיר יחידת פוספט במקרה של מכירה או ייצור בתנאים האמורים בסעיף 20כג(ב) לחוק מיסוי רווחים או במקרה שבו לא ידוע מחיר המוצר הסחיר הראשון, יהיה הגבוה מבין אלה: |
||
|
|
|
|
|
(א) ממוצע המחירים החודשיים של יחידת פוספט מאותו סוג ומאותה איכות, המפורסמים בדרך המקובלת, בתקופה שבעדה משולמים דמי הזכות; |
|
|
|
|
|
|
(ב) המחיר ליחידת פוספט מאותו סוג ומאותה איכות שנקבע בעסקה; |
|
|
|
|
|
|
(ג) עלויות ההפקה והתפעול המיוחסות ליחידת פוספט; |
|
|
|
|
|
|
(ד) המחיר הנורמטיבי של יחידת פוספט שיחושב בהתאם להוראות סעיף 20כג(ג) לחוק מיסוי רווחים ולפי כללי החשבונאות המקובלים. |
|
|
|
|
|
(5) ההוצאות המוכרות בניכוי ממחיר יחידת פוספט הן הוצאות בעד זיקוק עיבוד והובלה כמפורט להלן וכן סכום נוסף השווה ל-10 אחוזים מהסכום המתקבל לאחר ניכוי ההוצאות כאמור – |
||
|
|
|
|
|
(א) עלויות השינוע בפועל של הפוספט הגולמי מפתח המכרה עד למפעל ייצור סלע הפוספט; |
|
|
|
|
|
|
(ב) עלויות פעילות של בעל הזכות שקבע המפקח שהן קשורות בתהליך ייצור סלע פוספט מן הפוספט שנכרה, למעט הוצאות שקבע המפקח שהן אינן קשורות במישרין לתהליך הייצור כאמור ובכלל זה הוצאות אלה: |
|
|
|
|
|
|
|
(1) עלויות הסרת הטפל והכרייה של הפוספט הגולמי; |
|
|
|
|
|
|
(2) עלויות כלליות; |
|
|
|
|
|
|
(3) עלויות מימון; |
|
|
|
|
|
|
(4) עלויות מתקנים מושבתים ועובדים אשר אינם מועסקים בפועל בייצור כתוצאה מצמצום זמני בייצור, וכיוצא באלה. |
|
|
|
|
(6) הועבר פוספט גולמי לייצור מוצרי ההמשך או נמכר כפוספט גולמי, ינוכו העלויות כאילו יוצר סלע פוספט. |
||
|
תחילה |
2. |
תחילתו של צו זה ביום תחילתו של פרק ב' לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו- 2016), התשע"ו-2015[3]. |
|||
___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20)
[תאריך עברי] ([תאריך לועזי])
(חמ _____-3)
__________________[חתימה]
קארין אלהרר
שרת האנרגיה
דברי הסבר
התוספת השלישית א' לפקודת המכרות (להלן – התוספת) קובעת את אופן החישוב של גובה דמי הזכות שעל בעל זכות כרייה לשלם למדינה עבור המחצבים שכרה.
התיקון המוצע נועד לעגן ולשקף את החישובים שהתבצעו על ידי משרד האנרגיה ביחס לפוספטים שנכרו על ידי חברת רותם אמפרט נגב בע"מ (להלן – החברה), שהיא בעלת הזכות היחידה כיום לכריית פוספטים, ושלפיהם ביצעה החברה את התשלום בפועל עבור השנים 2016 עד 2019. בהתאם, חישוב המחיר ייעשה באופן שבוצע כאמור והוצאות שלא הוכרו בניכוי לחברה לא יוכרו בניכוי אף לפי הוראות אלה.
מוצע לקבוע כי עבור סלע פוספט, שהוא המוצר הסחיר הראשון, שבעל הזכות מכר בעסקה רגילה, ישלם בעל הזכות בהתאם לשיטת החישוב שקבועה בהגדרת "מחיר המוצר הסחיר הראשון" שבתוספת, אליה מפנות הוראות סעיף 2(א) לתוספת.
עם זאת, כיום, חלק הארי מן הפוספט שנכרה משמש לייצור מוצרי המשך בידי בעל הזכות עצמו, ורק חלקו הקטן מיוצא כמוצר סחיר ראשון. לפיכך, עבור מכירת פוספט גולמי, שהוא סלע פוספוריט שלא עבר את מלוא תהליך הזיקוק והעיבוד ואינו עונה על הגדרה של מוצר סחיר ראשון, או במקרה של מכירה או ייצור שבתנאים האמורים בסעיף 20כג(ב) לחוק מיסוי רווחים (היינו כאשר מתקיימים יחסים מיוחדים בין הצדדים לעסקה, כגון שמדובר בחברות קשורות) או במקרה שבו לא ידוע מחיר המוצר הסחיר הראשון, יובא בחשבון לצורך קביעת שווי המחצב המחיר הגבוה מבין אלה:
1. ממוצע המחירים החודשיים של יחידת פוספט מאותו סוג ומאותה איכות, המפורסמים בדרך המקובלת בענף, בתקופה שבעדה משולמים דמי הזכות;
2. המחיר ליחידת פוספט מאותו סוג ומאותה איכות שנקבע בעסקה;
3. עלויות ההפקה והתפעול המיוחסות ליחידת פוספט;
4. מחיר המבוסס על המחירים והעלויות של מוצרי ההמשך, ומוגדר כמחיר הנורמטיבי של יחידת פוספט שיחושב בהתאם להוראות סעיף 20כג(ג) לחוק מיסוי רווחים ולפי כללי החשבונאות המקובלים.
לצורך קביעת שווי המחצב, ינוכו מהמחיר הוצאות בעד זיקוק עיבוד והובלה, בהתאם למוצע בפסקאות 5 ו-6. ההוצאות המוכרות הן ההוצאות הישירות שיש לבעל הזכות בייצור סלע הפוספט מהשלב שלאחר תום הכרייה ועד למוצר המוגמר.
המועד המוצע לתחילתו של הצו הוא מועד תחילתו של פרק ב' לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו- 2016), התשע"ו-2015, אשר במסגרתו נוסף בתחילת שנת 2016 נוסח התוספת יחד עם תיקון חוק מיסוי רווחים שקבע היטל על מיסוי רווחים על מחצבים (עד אז קבע החוק היטל על רווחי נפט בלבד), מאחר שכאמור, התיקון משקף את אופן חישוב סכום התמלוגים שבוצע לאורך השנים ואף שולם בפועל על ידי החברה.