תזכיר חוק טיפול בחולי נפש (תיקון מס' ),
התשפ"ב-2021.
|
החלפת סעיף 24 |
1. |
בחוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991[1] (להלן- החוק העיקרי), במקום סעיף 24 יבוא: |
|||||||
|
|
|
"ועדה פסיכיאטרית מחוזית |
24. |
(א) השר ימנה חברים לוועדות פסיכיאטריות מחוזיות מתוך רשימות כמפורט להלן: |
|||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) רשימת משפטנים הכשירים להתמנות כשופט בית משפט שלום שערך שר המשפטים (להלן – רשימת המשפטנים); |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) רשימת פסיכיאטרים שערך השר, בהתייעצות עם ההסתדרות הרפואית, ובלבד שלא יתמנה כחבר ועדה מי שהוא פסיכיאטר מחוזי או סגנו. |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) ועדה פסיכיאטרית מחוזית תדון במותב של שלושה שיתמנו אחד מתוך הרשימה המפורטת בסעיף קטן (א)(1), והוא יהיה יושב ראש המותב; ושנים מתוך הרשימה המפורטת בסעיף קטן (א)(2). |
|||
|
|
|
|
|
|
|
(ג) תקופת הכהונה של חבר ועדה פסיכיאטרית מחוזית תהיה חמש שנים ומותר לחזור ולמנותו לתקופת כהונה אחת נוספת בת חמש שנים בדרך שבה נתמנה; |
|||
|
|
|
|
|
|
|
(ד) ראש שירותי בריאות הנפש יהיה אחראי מנהלית על הפעלת הוועדות ויקיים מעקב סדיר על כך." |
|||
|
תיקון סעיף 24א |
2. |
בסעיף 24א(ד), במקום "סעיף 24(ב) ו- (ד)" יבוא "סעיפים קטנים (ג) ו- (ד)". |
|||||||
|
הוספת סעיפים 24ב עד 24ה |
3. |
אחרי סעיף 24א יבוא: |
|||||||
|
|
|
"סייג למינויי והפסקת כהונה |
24ב |
(א) לא יתמנה כחבר ועדה שהוקמה לפי סעיף 24 , סעיף 24א או סעיף 28א (להלן – חבר ועדה), מי שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר ועדה, או שהוגש נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו. |
|||||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) חבר ועדה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, אם הוא התפטר במסירת כתב התפטרתו לשר. |
|||
|
|
|
|
|
|
|
(ג) התקיימה נסיבה מהנסיבות כמפורט להלן לגבי חבר ועדה, יהיה רשאי השר להעבירו מכהונתו ובסמוך למועד התקיימות הנסיבה, בהודעה בכתב: |
|||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה קבע האחראי על בירור תלונות, כי אין הוא ראוי לכהן כחבר ועדה, או הוגש נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור; |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו; |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
(3) חדל להתקיים בו תנאי מהתנאים הדרושים למינויו; |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
(4) האחראי על בירור תלונות המליץ על הפסקת כהונתו בהתאם לסעיף 24ה(ג) להלן. |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ד) השר לא יפסיק כהונתו של חבר ועדה לפי סעיף קטן (ג) אלא לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון טענותיו לעניין זה. |
|||
|
|
|
החלת דינים |
24ג. |
חברי ועדה שאינם עובדי המדינה, דינם, בפעולתם כחברי ועדה, כדין עובדי המדינה, לעניין חיקוקים אלה ולעניין פעולותיהם בוועדה: |
|||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם–1979[2]; |
|||
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) חוק העונשין, התשל"ז-1977[3]– ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור; |
|||
|
|
|
|
|
|
|
|
(3) חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט–1969[4]; |
|||
|
|
|
|
|
|
|
|
(4) חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט-1959[5] – ההוראות הנוגעות לכלל עובדי המדינה; |
|||
|
|
|
|
|
|
|
|
(5) פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971[6]– ההוראות הנוגעות לתעודת עובד הציבור; |
|||
|
|
|
|
|
|
|
|
(6) חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969[7]. |
|||
|
|
|
ניגוד עניינים |
24ד. |
(א) לא ימונה לחבר ועדה ולא יכהן כחבר כאמור מי שבשל כהונתו יימצא, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים אשר ימנע ממנו למלא את עיקר תפקידו בוועדה. |
||||||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) חבר ועדה לא ישתתף במותב של הוועדה, אם הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים. |
||||
|
|
|
|
|
|
|
(ג) נתברר לחבר ועדה שהוא מנוע מלהשתתף בדיון בעניין מסוים בשל ניגוד עניינים, יודיע על כך לחבריו במותב, ואם החל הדיון – גם לבעלי הדין, ויימנע מלהשתתף בדיון על אותו עניין. |
||||
|
|
|
|
|
|
|
(ד) התעורר אצל חבר ועדה ספק בשאלה אם הוא מנוע מלהשתתף בדיון בעניינו של חולה מסוים בשל ניגוד עניינים, או טען אחד מבעלי הדין שחבר ועדה מנוע כאמור, יחליט בדבר המותב של הוועדה לרבות אותו חבר, וינמק את החלטתו. |
||||
|
|
|
|
|
|
|
(ה) לא תישמע טענה של בעל דין כי חבר ועדה מנוע מלהשתתף בדיון בעניינו של חולה מסוים בשל ניגוד עניינים, אלא אם כן נטענה בתחילת הדיון או מיד לאחר שנודעה לבעל הדין עילת ניגוד העניינים. |
||||
|
|
|
|
|
|
|
(ו) בסעיף זה – |
||||
|
|
|
|
|
|
|
"בעל עניין" – כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968[8]; |
||||
|
|
|
|
|
|
|
|
"ניגוד עניינים", של חבר ועדה – ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו בוועדה לבין עניין אישי או תפקיד אחר, שלו או של קרובו; |
|||
|
|
|
|
|
|
|
|
"קרוב", של חבר ועדה – כל אחד מאלה: |
|||
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) בן משפחה של חבר המועצה; |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) אדם שלחבר הוועדה יש עניין במצבו הכלכלי; |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(3) תאגיד שחבר הוועדה, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם בעלי עניין בו; |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(4) גוף שחבר הוועדה, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם מנהלים או עובדים אחראים בו. |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
"בן משפחה" - בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חותן, חותנת, חם, חמות, נכד או נכדה, לרבות קרוב כאמור שהוא שלוב [חורג]; |
|||
|
|
|
אחראי על ברור תלונות |
24ה. |
(א) שר הבריאות ימנה שופט מחוזי או עליון בדימוס, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון לאחראי על בירור תלונות נגד חברי ועדה (בסעיף זה – אחראי על בירור תלונות); מי שמונה כאמור יהיה אחראי לבירור תלונות על התנהגות חברי ועדה במסגרת מילוי תפקידם, לרבות תלונות לעניין דרך ניהול הליכים לפי חוק זה, על ידם. |
||||||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) הוגשה תלונה כלפי חבר ועדה שהוא בעל מקצוע מוסדר, וראה האחראי על בירור תלונות שהדבר נצרך לשם בירור התלונה רשאי הוא להתייעץ עם גורם שלו סמכות לבירור תלונות כנגד אותו בעל מקצוע בהתאם לחיקוק המסדיר, וכן רשאי הוא להעביר את התלונה לגורם האמור לשם בירורה בהתאם להוראות החיקוק המסדיר. |
||||
|
|
|
|
|
|
|
בסעיף קטן זה- "בעל מקצוע מוסדר" "חיקוק מסדיר" כהגדרתם בחוק הקלה באמצעי משמעת המוטלים על בעלי מקצועות מוסדרים, התשע"ז-2017 [9]. |
||||
|
הוראת מעבר |
4. |
(א) מי שנכלל באחת הרשימות לפי סעיפים 24(א)(2) או 24(א)(3), ערב תחילתו של חוק זה, יראו אותו כנכלל ברשימה לפי סעיף קטן 24(א)(2) כנוסחו מיום תחילתו של חוק זה. |
||||||||
|
|
|
(ב) מי שהיה חבר ועדה ערב תחילתו של חוק זה יראו אותו לענין סעיף 24(ג) כאילו התמנה ביום תחילת חוק זה. |
||||||||
דברי הסבר
כללי
על פי הוראות סעיף 24 לחוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א- 1991 (להלן – החוק) באחריות שר הבריאות למנות ועדות פסיכיאטריות מחוזיות של שלושה חברים בכל מותב ועדה, להן סמכויות שונות כמפורט בגוף החוק.
על פי נוסחו של סעיף 24 בנוסחו דהיום, בכל ועדה כאמור, יהיו חברים משפטן אחד מתוך רשימת שר המשפטים ושני פסיכיאטרים, אחד בשירות המדינה ואחד שאינו בשירות המדינה. מוצע לשנות את הרכב הוועדה בהקשר לגורם המעסיק של הפסיכיאטרים החברים ולבטל את ההתייחסות לסוגיה זו.
ההרכב
של ועדות פסיכיאטריות, הכוללות רופא אחד בשירות המדינה ורופא שני שאינו בשירות
כאמור. בשנים האחרונות מתעורר קושי רב באיוש הוועדות הפסיכיאטריות ובעיקר בכל
הנוגע לשילוב פסיכיאטרים בשירות המדינה בוועדות אלה בכלל, ושילוב פסיכיאטרים שאינם
עובדי אותו בית החולים בו מטופל המאושפז שעניינו נדון בפני הוועדה – בפרט.
יצוין, כי כמקצוע, קיימת מצוקה כללית ומחסור בפסיכיאטרים, ובכלל זה פסיכיאטרים בשירות
המדינה. בנוסף, על רקע הרפורמות (המבנית והביטוחית) בתחום בריאות הנפש מתחילה
להסתמן מגמה של מעבר מומחים מהמערך הממשלתי למערך הציבורי (קופות חולים). שני
גורמים אלה לכשעצמם מקשים על איוש הוועדות בהרכב החוקי הנדרש כיום לפי החוק וצפוי
שקושי זה רק ילך ויחריף.
המצב הוביל לחשיבה מחודשת בדבר הנחיצות שהרכב הוועדה אכן יכלול תמיד רופא בשירות המדינה ורופא שאינו בשירות המדינה. .
המסקנה היתה שניתן לוותר על הדרישה שאחד הרופאים בוועדה יהיה עובד מדינה בכפוף לקביעת העקרונות הבאים: החלת דינים מתחומי טוהר המידות, והסדרת היבטי ניגודי עניינים והוראות מתחום הצינון, על כלל חברי הוועדה; לקביעת תקופת כהונה קשיחה לכל אחד מחברי הוועדה; וכן קביעת מנגנון לבירור תלונות
מוצע איפוא, לבטל את האבחנה בין רשימת פסיכיאטרים שהם עובדי מדינה לבין פסיכיאטרים מהמגזר הפרטי, באופן שיאפשר במקרים בהם יש צורך בכך, למנות שני פסיכיאטרים שאינם עובדי מדינה (או לעניין זה שני פסיכיאטרים שכן בשירות המדינה).
במקביל, מוצע להסדיר בחוק את הכללים הנוגעים להליך המינוי והעברת חבר מתפקידו וכן הוראות נדרשות להבטחת טוהר מידות של החברים המתמנים וברור תלונות עליהם.
התיקון המוצע, יאפשר גמישות רבה יותר בקביעת מותבי הוועדות, מבלי לפגוע בהרכבן המהותי שיכלול משפטן ושני רופאים ומבלי לפגוע בעקרון הקיים שלפיו כל חברי הוועדה, ללא קשר לשיוך המקצועי שלהם או לזהות המעסיק שלהם, חייבים לפעול בהעדר ניגוד עניינים כללי או פרטני.
סעיף 1
מוצע להחליף את סעיף 24 לחוק כך שהרכב ועדה פסיכיאטרית מחוזית יכלול משפטן מתוך רשימה שערך שר המשפטים (אין שינויי ביחס למצב הקיים היום) ושני פסיכיאטרים מתוך רשימה שיערוך שר הבריאות לאחר התייעצות עם ההסתדרות הרפואית ללא כל התניה ביחס למקום העסקתם של הרופאים – בין בשירות המדינה ובין שלא בשירות המדינה. בשל ריבויי התיקונים בגוף הסעיף מוצע להחליפו במלואו.
סעיף 2
מוצע לתקן את סעיף 24א לחוק, ולהבהיר שקציבת הכהונות של חברי ועדה פסיכיאטרית מחוזית חלה גם על חברי ועדות פסיכיאטריות מחוזיות לילדים ולנוער. יושם לב שכהונת חברי ועדה פסיכיאטרית מחוזית מיוחדת לפי סעיף 28א קצובה כבר היום בהתאם לקבוע בחוק לשלוש שנים עם אפשרות לשוב ולמנותם.
סעיף 3
מוצע להוסיף מספר הוראות הנוגעות לחברי הוועדות הפסיכיאטריות בכל הנוגע להליכי המינוי והפסקת המינויי, נושא שכלל לא מוסדר בנוסח הקיים. בנוסף, מוצע להוסיף הוראות הנוגעות לטוהר המידות של החברים. מוצע עוד כי הוראות אלה יחולו גם על ועדות פסיכיאטריות מחוזיות לילדים ולנוער המתמנות לפי סעיף 24א לחוק ועדות מיוחדות המתמנות לפי סעיף 28א לחוק.
סעיף 24ב המוצע
מוצע לקבוע תנאים נוספים כללים, ביחס למינויי החברים של העדר הרשעות בפלילים או בדין משמעתי וכן לפרט את העילות והדרכים להפסקת כהונתו של חבר.
סעיף 24ג המוצע
מוצע להחיל על חברי הוועדות חיקוקים מסויימים שמטרתן הבטחת טוהר המידות על מנת שגם במקרה שחברי הוועדה לא יהיו עובדי מדינה, עדין העקרונות המחייבים את עובדי המדינה יחולו גם עליהם.
סעיף 24ד המוצע
מוצע להוסיף הוראה מפורטת בדבר איסור ניגוד עניינים.
מוצע כי ההוראות הנוגעות למינוי, הפסקת כהונה, החלת דינים וניגודי עניינים יחולו גם על חברי ועדות שהתמנו לפי סעיפים 24א או 28א.
סעיף 24ה המוצע
מוצע למנות אחראי על ברור תלונות כלפי חברי ועדות פסיכיאטריות מחוזיות ולקבוע סמכויותיו.
סעיף 4
מוצע, כי מי שנכלל ערב תיקון החוק באחת מן הרשימות של הרופאים הכשירים להתמנות לוועדות, בין רשימת שר הבריאות של רופאים בשירות המדינה ובין רשימת ההסתדרות הרפואית של הרופאים שאינם בשירות המדינה, יראו אותם לאחר תיקון החוק כנכללים ברשימת הרופאים לפי סעיף קטן 24(א)(2) בנוסחו המוצע. לגבי המשפטנים חברי הוועדות לא חל כל שינויי שמחייב הוראת מעבר.
כן מוצע לקבוע שכל מי שהיה חבר ועדה ערב כניסת החוק לתוקף, בין ועדה פסיכיאטרית מחוזית רגילה ובין ועדה לילדים ולנוער, יראו לעניין קציבת הכהונה לפי סעיף 24(ג) לחוק כמי שהתמנו במועד זה ובהתאם הכהונה שלהם תסתיים חמש שנים לאחר כניסת החוק לתוקפו. הוראה זו תחול על כל חברי הוועדות, לא רק הרופאים.