תוכן עניינים
ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים
ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות
ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות.
ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר
תזכיר חוק חוזה הביטוח (תיקון מס' ...)(התיישנות וריבית מיוחדת), התשפ"ב - 2021
חוק חוזה הביטוח (תיקון מס' ...)(התיישנות וריבית מיוחדת), התשפ"ב - 2021
סעיף 28א לחוק חוזה ביטוח, התשמ"א-1981 (להלן- החוק או חוק חוזה ביטוח) קובע כי מבטח בביטוחים אישיים, שלא שילם את תגמולי הביטוח שלא היו שנויים במחלוקת בתום לב, במועדים שבהם היה עליו לשלמם לפי סעיף 27, יחייבו בית המשפט, בתשלום ריבית מיוחדת. תשלום הריבית המיוחדת מיועד להרתיע מבטחים מביצוע תשלום תגמולי ביטוח באיחור. במטרה להגביר את ההרתעה ולצמצם את המקרים שבהם חברות הביטוח משלמות באיחור תגמולים שאינם שנויים מחלוקת, מוצע להרחיב את הסמכות לחייב את חברות הביטוח בתשלום ריבית מיוחדת גם לממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון (להלן- הממונה על שוק ההון) שפעל לבירור תלונה לפי סעיף 60 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981 (להלן – חוק הפיקוח על הביטוח), ומצא כי לא שולמו תגמולים שאינם שנויים במחלוקת בתום לב.
כמו כן, סעיף 31 לחוק חוזה ביטוח קובע כי תקופת ההתיישנות של תביעה לתגמולי ביטוח היא שלוש שנים לאחר שקרה מקרה הביטוח, ולעניין ביטוח חיים, ביטוח מפני מחלות ואשפוז וביטוח סיעודי – חמש שנים לאחר שקרה מקרה הביטוח. מוצע להאריך את תקופת ההתיישנות הנ"ל כך שככל שהוגשה תלונה לממונה על שוק ההון לצורך בירורה בהתאם לסמכותו לפי סעיף 60 לחוק הפיקוח על הביטוח לא תחלוף תקופת ההתיישנות בטרם חלפה שנה מיום הגשת התלונה אך לא יותר מארבע שנים לאחר שקרה מקרה הביטוח, ולעניין ביטוח חיים, ביטוח מפני מחלות ואשפוז וביטוח סיעודי - לא יותר משש שנים לאחר שקרה מקרה הביטוח.
תזכיר חוק מטעם משרד המשפטים:
|
|
|
|
|
|
1. |
בחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981[1] (להלן - החוק העיקרי), בסימן ה' לפרק א', יסומן האמור בסעיף 28א, כסעיף קטן (א) ואחריו יבוא: |
||
|
|
|
|
"(ב) סמכויות בית המשפט כמפורט בסעיף קטן (א) נתונות גם לממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במסגרת בירור תלונה לפי סעיף 60 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981.". |
|
2. |
האמור בסעיף 31 לחוק העיקרי יסומן כסעיף קטן (א) ואחריו יבוא: |
||
|
|
|
|
"(ב) הוגשה תלונה לפי סעיף 60 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981, לא תחלוף תקופת ההתיישנות לפני שעברה שנה מיום הגשת התלונה לממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון אך לא יותר מארבע שנים מיום שנמנית תקופת ההתיישנות, ולעניין ביטוח חיים, ביטוח מפני מחלות ואשפוז וביטוח סיעודי, לא יותר משש שנים מיום שנמנית תקופת ההתיישנות. |
|
|
|
|
|
מטרת תיקון סעיף 28א היא להרחיב את סמכויות הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון (להלן – הממונה) באופן שיאפשר לו, בדומה לסמכות הקבועה כיום לבית המשפט, להפעיל את הסנקציה הקבועה בסעיף 28א(א) לחוק חוזה ביטוח, התשמ"א-1981 (להלן – חוק חוזה הביטוח) ולפסוק פיצוי בשיעור גבוה יותר במקרים המתאימים, כדי להגביר את ההרתעה כלפי חברות הביטוח מאי־תשלום תגמולי ביטוח או מעיכוב בתשלומם בחוסר תום לב, ולהביא לתשלום הוגן ולמיצוי זכויות של המבוטחים.
הצורך בהרחבת הסמכות נובע מהשילוב שבין הצורך להגדיל את ההרתעה כלפי חברות הביטוח בנושא תשלום תגמולי הביטוח במועד לבין לעובדה שבתי המשפט ממעטים מאד בשימוש בסמכותם על פי סעיף 28א לחוק חוזה הביטוח.
בנוסף, בהתאם לסעיף 62 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981 (להלן – חוק הפיקוח על הביטוח), ניתנה לממונה, בין היתר, סמכות להורות למי שהתלונה עליו, לתקן ליקוי שהעלה הבירור שנערך בהתאם לסעיף 60 לחוק הפיקוח על הביטוח. באופן זה פעמים רבות מייתרת הפניה אל הממונה את הצורך בפניה לבית המשפט. גם בשל כך עולה הצורך להרחיב את סמכות פסיקת הריבית העונשית גם לממונה.
סעיף 31 לחוק חוזה ביטוח קובע כי תקופת ההתיישנות של תביעה לתגמולי ביטוח היא שלוש שנים לאחר שקרה מקרה הביטוח, ולעניין ביטוח חיים, ביטוח מפני מחלות ואשפוז וביטוח סיעודי – חמש שנים לאחר שקרה מקרה הביטוח. מוצע לאריך את תקופת ההתיישנות הנ"ל כך שככל שהוגשה תלונה לממונה לצורך בירורה בהתאם לסמכותו לפי סעיף 60 לחוק הפיקוח על הביטוח לא תחלוף תקופת ההתיישנות בטרם חלפה שנה מיום הגשת התלונה אך לא יותר מארבע שנים מיום שנמנית תקופת ההתיישנות ולעניין ביטוח חיים, ביטוח מפני מחלות ואשפוז וביטוח סיעודי, לא יותר משש שנים מיום שנמנית תקופת ההתיישנות.
הארכת תקופת ההתיישנות במקרים שבהם הוגשה תלונה ונערך ברור בהתאם לסעיף 60 לחוק הפיקוח על הביטוח תאפשר לממונה למצות את הליכי ברור התלונה גם בנוגע לתלונות שהוגשו על סף תקופת ההתיישנות. מיצוי ברור התלונה יוכל ליתר במקרים המתאימים את הצורך בהגשת תביעה לבית המשפט ובכך לסייע ולחסוך בהוצאות הן של הצרכנים והן של חברות הביטוח כמו גם להקל על העומס המוטל על בתי המשפט. יצוין כי במקרים אלו, מיודעת חברת הביטוח כי הוגשה תלונה כנגדה ועל כן יכולה חברת הביטוח לשמור את החומר הרלוונטי ועל כן אין היא צפויה להיפגע בהיבט זה. ההצעה צפויה לנטרל חשש של מבוטחים כי פניה לממונה תפגע בהם שכן תקופת ההתיישנות עלולה לחלוף בזמן שהתלונה מבוררת אצל הממונה.