תזכיר תזכיר חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' ...), התשפ"ב–2021

תזכיר חוק

 

א. שם החוק המוצע

 

הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' ...), התשפ"ב–2021

 

ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו

 

מטרתה של הוראת השעה המוצעת הינה לשנות את אופן עריכת הבחינה הכלכלית של הזכאות לתגמול מכוח סעיפים 6, 7 ו- 7ד לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 (להלן –החוק).

בהתאם למוצע, תנאי לזכאות לקבלת תגמול לפי סעיף 6 לחוק הינו שהנכה אינו עובד בפועל ולא יובאו בחשבון הכנסות של הנכה מכל מקור שהוא.

באשר לתגמול מכוח סעיף 7 לחוק הניתן למי שאיבד לצמיתות את כושר עבודתו, לא יובאו בחשבון הכנסות שאינן מעבודת הנכה (כגון הכנסות מקצבאות, פנסיות, רווחי הון וכו') אלא יובאו בחשבון רק הכנסות מעבודת הנכה (הכנסה אקטיבית) העולות על גובה שכר המינימום, ואם הגובה הממוצע של הכנסותיו השנתיות מעבודה (הכנסה ממוצעת מעבודה לשנת מס קלנדרית) עולה על גובה השכר הממוצע במשק, לא יהא הנכה זכאי עוד לתגמול.

בנוסף, מוצע לאפשר לנכים שמקבלים תוספת פרישה מוקדמת לפי סעיף 7ד לחוק לעבוד למחייתם באופן חלקי ומוגבל עד לגובה שכר המינימום מבלי שהדבר ישלול את זכאותם לתוספת.

הוראת שעה זו תחול במקביל לבחינת קידום רפורמה כוללת בעולם תגמולי המחייה המשולמים לנכים עפ"י חוק.

עוד מוצע להוסיף לחוק הוראה המסדירה העברת מידע לאגף שיקום נכים מרשות המיסים אודות הכנסות מעבודה של נכה המבקש לקבל תגמולים שהזכאות לקבלם מותנית בבחינה כלכלית ובכלל זה תגמולים לפי סעיפים 6, 7 או 7ד לחוק הנכים, וזאת על מנת לאפשר יישום יעיל של הוראות החוק תוך הפחתת הנטל הבירוקרטי המוטל על הנכים שנדרשים להמציא מעת לעת לאגף השיקום הצהרות ואישורים אודות הכנסותיהם. העברת המידע תאפשר לאגף שיקום נכים לשלם את סכום התגמול בהתאם להכנסות הצריכות בניכוי בזמן אמת, וכן תמנע צבירת חובות בסכומים ניכרים בגין תשלומי יתר. לצד האמור, תינתן לנכים האפשרות להתנגד להעברת המידע אודותיהם מרשות המיסים, ובמקרה זה יידרשו לעמוד בנטל הוכחת מצבם הכלכלי וזכאותם לקבלת התגמולים.

 

ג.  עיקרי החוק המוצע והתיקונים העיקריים בו

 

מוצע לתקן את סעיפים 6 ו- 7 לחוק הנכים ותחת מבחני ההכנסה הקבועים בהם לקבוע מבחן הכנסה אחר המתייחס לעבודת הנכה בפועל בלבד. באשר לתגמול המשתלם מכוח סעיף 7 לחוק, מוצע להתחשב רק בהכנסות מעבודה של הנכה העולות על שכר המינימום במשק. בהתאם למוצע, הכנסות כאמור העולות על שכר המינימום במשק ינוכו באופן חלקי מהתגמולים. במקרה בו הכנסת הנכה הממוצעת מעבודתו בשנת מס עולה על השכר הממוצע במשק, אזי הנכה לא יהיה זכאי לתגמול לפי סעיף 7. יובהר, כי בכל מקרה לא תיפגע זכאותו של הנכה לקבל את התגמול הבסיסי לפי דרגת נכותו מכוח סעיף 5 לחוק.

 

עוד מוצע לאפשר לנכים שמקבלים תוספת פרישה מוקדמת לפי סעיף 7ד לחוק לעבוד למחייתם באופן חלקי ומוגבל מבלי שהדבר ישלול את זכאותם לתוספת.

 

בנוסף, מוצע כי הוראת שעה זו תחול גם על נכים שמקבלים תגמול מחייה מיוחד מכוח הוראות פנימיות של משרד הביטחון.

 

כמו כן, מוצע להוסיף לחוק את סעיף 27א, שיסדיר העברת מידע מרשות המיסים לאגף שיקום נכים במשרד הביטחון. המידע יתייחס להכנסות מעבודה של נכה המבקש לקבל תגמול מחיה לפי חוק הנכים, ולאחר שהנכה קיבל על כך הודעה מבעוד מועד ולא השיב כי הוא מסרב לכך. למען הסר ספק, יובהר כי העברת המידע לפי סעיף 27א לחוק תתבצע בהתאם לקבוע בתקנות הגנת הפרטיות (תנאי החזקת מידע ושמירתו וסדרי העברת מידע בין גופים ציבוריים), תשמ"ו-1986.

 

ד. השפעת החוק המוצע על החוק הקיים

 

חוק הנכים – יתוקנו סעיפים 6, 7 ו-7ד ויתווסף סעיף 27א.

 

 

ה. השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה

 

התיקון כרוך בתוספת תקציבית הנאמדת בכ- 80 מיליון ש"ח לשנה.

 

 

ו. השפעת החוק המוצע על ההיבט המנהלי

 

אין.

 

 

ז.  נוסח החוק המוצע


 

חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' ...), התשפ"ב–2021

 

תיקון סעיף 1

1.

בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט–1959 [נוסח משולב]‏[1] (להלן – החוק העיקרי), בסעיף1 אחרי ההגדרה "השכר הקובע" יבוא:

 

 

"הכנסה מעבודה" – הכנסה מעבודה, ממשלח יד או מעסק;

 

"מידע אודות הכנסה מעבודה"–מידע על הכנסה לפי סעיפים 2(1) ו-2(2) לפקודת מס הכנסה;

 

 

 

"שכר מינימום חודשי" – כהגדרתו בחוק שכר מינימום, תשמ"ז-1987[2];

 

 

"השכר הממוצע" – כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי, תשנ"ה-1995[3].

 

תיקון סעיף 6– הוראת שעה

2.

בתקופה של 12 חודשים מיום התחילה, יקראו את סעיף 6 לחוק העיקרי כאילו במקום האמור בסעיף קטן (ב), בא –

""נכה מחוסר פרנסה" – נכה שאינו עובד למחייתו ואינו מקבל תשלום בעד אבטלה לפי פרק ז' לחוק הביטוח הלאומי ושהוכיח לקצין תגמולים, לפי כללים שייקבעו בתקנות, כי עשה את כל אשר ביכולתו, כדי לקבל הכנסה או להגדילה".

 

תיקון סעיף7 – הוראת שעה

 

3.         

בתקופה של 12 חודשים מיום התחילה יקראו את סעיף 7 לחוק העיקרי כאילו -

 

 

(1) בסעיף קטן (א) במקום "והוא נצרך" בא "ונקבע לגביו כי אינו מסוגל להשתכר למחייתו וכי אין לו הכנסה מעבודה העולה על השכר הממוצע; בחינת גובה ההכנסה מעבודה של נכה לפי סעיף זה תיעשה בהתאם לגובה ממוצע הכנסתו החודשית מעבודה בשנת מס".

 

 

(2) במקום האמור בסעיף קטן (ב) בא – "נכה הזכאי לתגמולים לפי סעיף קטן (א) ויש לו הכנסה מעבודה העולה על שכר המינימום החודשי, תנוכה מתגמולו מחצית החלק מהכנסתו מעבודה העולה על שכר המינימום החודשי, ובלבד שהתגמול המשולם לו לא יפחת מהתגמול לפי סעיף 5".

 

 

(3) סעיף קטן (ג) – יימחק.

תיקון סעיף 7ד– הוראת שעה

4.

בתקופה של 12 חודשים מיום התחילה יקראו את סעיף 7ד לחוק העיקרי כאילו בסופו בא "לעניין סעיף זה, יראו נכה שיש לו הכנסה מעבודה שאינה עולה על שכר המינימום החודשי, כמי שפרש כליל מעבודתו או ממשלח ידו".

הוספת סעיף 27א

5.

אחרי סעיף 27 לחוק העיקרי יבוא -

 

 

"27א. קבלת מידע מרשות המיסים בישראל

 

 

(א) מבלי לפגוע בהוראות סעיף 27, ועל אף האמור בכל דין, רשאי קצין תגמולים לקבל מאת מנהל רשות המיסים בישראל או מי שהוא הסמיך לעניין זה, מידע אודות הכנסה מעבודה של הנכה לצורך קביעת זכאותו של נכה לתגמולים או לתשלומים אחרים לפי חוק זה שהזכאות לקבלם, שיעורם או אופן חישובם תלויים בהכנסת הנכה מעבודה.

(ב) קצין תגמולים יבקש מידע כאמור בסעיף קטן (א) רק אם נדרש לצורך התכליות האמורות באותו סעיף קטן, ובמידה שנדרש, ובלבד שניתנה לנכה ההזדמנות להודיע לקצין התגמולים על התנגדותו להעברת המידע כאמור.

 (ג) מידע כאמור בסעיף קטן (א) יימסר לקצין התגמולים כמסר אלקטרוני, כהגדרתו בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001, ואולם רשאי מנהל רשות המיסים בישראל להורות כי פרטי מידע מסוימים יימסרו לקצין התגמולים בדרך אחרת, אם מצא כי קיימת מניעה להעבירם כמסר אלקטרוני כאמור."

תחילה ותוקף

6.         

(א) תחילתם של סעיפים 1 עד 4 לחוק זה ב-1 בחודש שלאחר תום חודש מיום פרסומו (להלן – יום התחילה).

 

 

(ב) תחילתו של סעיף 5 לחוק זה ביום כ"ח באדר א' התשפ"ב (1 במרץ 2022) או ב 1 לחודש שלאחר תום חודש מיום פרסומו, המאוחר מביניהם, וניכוי הכנסות מעבודה לפי סעיף 3 לחוק זה יהיה ממועד תחילתו של סעיף 5 ואילך.

 

 

(ב) תוקפם של סעיפים 2 עד 4 לחוק זה לתקופה של 12 חודשים שתימנה מיום התחילה.

תחולה

 

7.         

(א) סעיפים 2 ו-3 לחוק זה יחולו החל מיום התחילה גם על נכה שקיבל או אושר לו ערב יום התחילה תגמול לפי סעיף 6 או 7 לחוק העיקרי וכן יחולו, בשינויים המחויבים, על נכה שקיבל או אושר לו ערב יום התחילה תגמול מיוחד מכוח הוראות אגף שיקום נכים במשרד הביטחון מספר 85.01 ו-85.02 (בחוק זה – הוראות האגף).

(ב) סעיף 4 לחוק זה יחול גם על נכה שקיבל או אושר לו ערב יום התחילה תגמול לפי סעיף 7ד לחוק העיקרי או תגמול עקב פרישה מוקדמת מכוח הוראות האגף; על נכה כאמור לא יחולו הוראות סעיף 3 להוראת שעה זו.

 

דברי הסבר

 

כללי - תגמול מחוסר פרנסה המשולם מכוח סעיף 6 לחוק הנכים, ניתן לנכים שלא איבדו את כושר עבודתם ושנמצאים בהליכי שיקום בעבודה (מעין תחליף "דמי אבטלה"). תנאי לקבלתו הינו עמידה במבחן הכנסה שלפיו אין לנכה הכנסה מכל מקור שהוא (למעט התגמולים) העולה על מחצית התגמול הבסיסי המשולם לנכה בדרגת נכות 100% (עומד כיום על כ-2,500 ₪).

תגמול נצרך המשולם מכוח סעיף 7 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 (להלן – חוק הנכים) הינו תגמול המחייה הגבוה ביותר הניתן מכוח החוק לנכים בדרגת נכות 50% ומעלה שאיבדו באופן מלא ולצמיתות את כושר עבודתם בגלל מום גופני או שכלי ובלבד שעמדו במבחני ההכנסה הקבועים בחוק.

בהתאם למבחני ההכנסה הקיימים כתנאי לתשלום תגמול נצרך, הכנסות מקצבאות (ובכלל זה פנסיות, קצבאות המשולמות על ידי המוסד לביטוח לאומי, ביטוחים) מנוכות מהשקל הראשון וזאת למרות שחלק ניכר מהן משולמות לנכים בגין עילות שאינן קשורות לנכות שנגרמה תוך ועקב השירות הצבאי, ובכלל זה עילות הקשורות בתא המשפחתי של הנכה. בנוסף, הכנסות מהון, נדל"ן ועבודה מנוכות אף הן באופן חלקי (החלק העולה על סכום של כ-2,500 ₪).

תגמול מחייה נוסף המשולם מכוח חוק הנכים הינו תוספת פרישה מוקדמת המוסדרת בסעיף 7ד לחוק הנכים שלפיה נכה שפרש עקב נכותו פרישה מוקדמת מעבודתו ואינו עובד, מקבל תוספת לתגמול שגובהה משתנה לפי גילו במועד הפרישה.

על מבחני הכנסות אלה נמתחה ביקורת קשה ואף הוגשו בעבר הצעות חוק פרטיות שביקשו לבטלן כליל. בשנים האחרונות פעלה במשרד הביטחון ועדה שמונתה ע"י מנכ"ל משרד הביטחון בראשה עמד תא"ל במיל' ראם עמינח. הוועדה המליצה לערוך רפורמה כוללת בעולם תגמולי המחייה המשולמים לנכים עפ"י חוק וליישם מודל חלופי שיקומי, אך טרם השלימה את עבודתה.

נוכח העובדה שהמודל המוצע עדיין לא הבשיל לכדי הצעת חקיקה ועל מנת לסייע לנכים שאיבדו את כושר עבודתם, מוצע לקבוע בדרך של הוראת שעה זמנית לשנה (או עד ליישום הרפורמה, המוקדם מביניהם) כי במהלך תקופת תוקפה של הוראת השעה לא יובאו בחשבון הכנסות מכל מקור שהוא שאינן הכנסות מעבודה של הנכה לצורך קבלת תגמול מחוסר פרנסה או תגמול נצרך או תגמולי מחייה המשולמים מכוח הוראות אגף השיקום. ביחס לתגמול נצרך, מבחן ההכנסה יתחשב רק בהכנסות מעבודת הנכה ועל מנת לעודד את הנכים לעבוד ולו באופן חלקי ומוגבל חרף נכותם, מוצע כי הכנסה העולה על שכר המינימום במשק תנוכה באופן חלקי בלבד. לצד זאת, מוצע לקבוע כי נכה שהכנסתו השנתית הממוצעת מעבודה עולה על השכר הממוצע במשק לא יהיה זכאי לתגמול נצרך. בנוסף, מוצע לתקן את סעיף 7ד לחוק ולאפשר משיקולים שיקומיים לנכים שפרשו פרישה מוקדמת לעבוד למחייתם ולו באופן מוגבל עד לגובה שכר המינימום מבלי שיאבדו את זכאותם לתוספת. בנוסף, מוצע להסדיר את סמכות אגף השיקום במשרד הביטחון לקבל מרשות המיסים מידע אודות הכנסות הנכים מעבודה, וזאת ביחס לנכים הזכאים לתגמולי מחייה מכוח החוק שתנאי לקבלתם הינו עמידה במבחני הכנסה, וזאת על מנת לאפשר לאגף לפעול בצורה יעילה ליישום החוק ולהפחית את הנטל הבירוקרטי מהנכים. לצד האמור, מוצע לאפשר לנכים המתנגדים כי יועבר מידע אודותיהם לאגף השיקום, להודיע על התנגדותם לכך ובהתאם יידרשו לעמוד בכללים המקובלים להוכחת גובה הכנסותיהם מעבודה.

סעיף 1 מוצע להוסיף לסעיף ההגדרות בחוק הנכים הגדרות למונחים: "הכנסה מעבודה", "מידע אודות הכנסה מעבודה", "שכר מינימום חודשי" ו- "השכר הממוצע".

סעיף 2 מוצע לקבוע כהוראת שעה לשנה, כי בתקופת תוקפה של הוראת השעה תנאי לקבלת תגמול מחוסר פרנסה, הניתן למי שנמצא בהליכי שיקום והשמה בעבודה, הינו היעדר עבודה בפועל ואי קבלת דמי אבטלה, כך שנכה שיש לו הכנסות מכל מקור שהוא שאינן הכנסות מעבודה, יהיה זכאי לתגמול.

סעיף 3 – מוצע לקבוע כהוראת שעה לשנה, כי בתקופת תוקפה של הוראת השעה מבחן ההכנסה הקיים כתנאי לקבלת תגמול נצרך, יהיה היעדר הכנסה מעבודה העולה בממוצע שנתי על שכר המינימום במשק. כך, למעשה יתחשב מבחן ההכנסה רק בהכנסות מעבודה של הנכה ואילו כל הכנסה אחרת מכל מקור שהוא, לרבות אך לא רק, קצבאות שונות, פנסיות, פיצויים, תשלומי ביטוח, וכיוצא בזה, לא תובא כלל בחשבון.

בנוסף, על מנת לעודד את הנכים לעבוד ולו באופן חלקי ומוגבל, חרף נכותם, מוצע כי הכנסה מעבודת הנכה העולה על שכר המינימום במשק תנוכה באופן חלקי בלבד, כך שינוכה 50% מגובה ההכנסה מעבודת הנכה העולה על שכר המינימום במשק, ובלבד שהתגמול שישולם לנכה לאחר הניכוי לא יפחת מגובה התגמול הבסיסי לפי סעיף 5 לחוק. לצד זאת, מוצע לקבוע כי נכה שהכנסתו מעבודתו העולה בממוצע שנתי על גובה השכר הממוצע במשק לא יהיה זכאי לתגמול לפי סעיף 7 לחוק, שכן מלכתחילה תגמול זה ניתן לנכים שנקבע לגביהם כי איבדו לצמיתות את כושר עבודתם, ומטרת השינוי לאפשר לנכים להשתקם ולו באמצעות עבודה חלקית ומוגבלת.

סעיף 4 מוצע לקבוע כי זכאי לתגמול פרישה מוקדמת לפי סעיף 7ד לחוק הנכים, יוכל להמשיך ולקבלו, אף אם הוא עובד ומשתכר שכר שאינו עולה על שכר המינימום במשק. זאת מהטעם השיקומי, ועל מנת לעודד גם נכים שאיבדו את כושר עבודתם ונאלצו לפרוש פרישה מוקדמת לעבוד באופן חלקי ומוגבל.

סעיף 5 מוצע להוסיף לחוק הוראה המסדירה העברת מידע לאגף שיקום נכים במשרד הביטחון מרשות המיסים, אודות הכנסות הנכים מעבודתם, ביחס לנכים הזכאים לתגמולי מחייה מכוח החוק (כגון מכוח סעיפים 6, 7 ו-7ד לחוק או זכאים לתגמולי קיום המשולמים מכוח הוראות אגף שיקום), ואשר תנאי לקבלתם הינו עמידה במבחן הכנסות מעבודה.

סעיף זה נועד להתגבר על הוראת הסודיות הקבועה בסעיף 231 בפקודת מס הכנסה. זאת, בדומה להסדר הקיים בחוק הביטוח הלאומי, תוך מתן הודעה מבעוד מועד אודות כך לנכה והענקת זכות סירוב לנכה. העברת המידע תאפשר יישום יעיל של הוראות החוק תוך הפחתת הנטל הבירוקרטי המוטל על הנכים שנדרשים להמציא מעת לעת לאגף השיקום הצהרות ואישורים אודות הכנסותיהם. כן תאפשר העברת המידע קיצור הליכי טיפול בבקשות לקבלת תגמולי המחייה וחידושם מעת לעת.

על מנת להגן על פרטיותם של הנכים, מוצע לקבוע כי קצין התגמולים יבקש את המידע האמור רק אם הוא נדרש, בשים לב לתכלית המנויה בסעיף, ובמידה שנדרש, בלבד. כמו כן מוצע להסדיר את אופן שמירת המידע שיועבר.

למען הסר ספק, יובהר כי העברת המידע לפי סעיף 27א לחוק תתבצע בהתאם לקבוע בתקנות הגנת הפרטיות (תנאי החזקת מידע ושמירתו וסדרי העברת מידע בין גופים ציבוריים), תשמ"ו-1986.

 

סעיף 6 מוצע כי החוק ייכנס לתוקפו תוך 30 ימים מיום פרסומו וכי ההוראות הנוגעות למבחן ההכנסה לקבלת תגמול מכוח סעיפים 6, 7 או 7ד יהיו בגדר הוראת שעה לתקופה של שנה מיום התחילה (להלן: מועד התחילה). בנוסף, מאחר שתידרש תקופת היערכות לקבלת המידע מרשות המיסים, מוצע כי סעיף 5 להצעת החוק ייכנס לתוקף רק ביום 1.3.2022, או במועד התחילה, המאוחר מבין שניהם, וכי ניכוי ההכנסות העולות על שכר המינימום במשק ייעשה רק לאחר קבלת המידע מרשות המיסים ואילך.

סעיף 7 מאחר שהחוק המוצע הינו מיטיב לעומת ההסדר החוקי הקיים, מוצע כי הוראות החוק יחולו גם על מי שמקבל ערב יום התחילה תגמולים מכוח סעיפים 6, 7 או 7ד לחוק. בנוסף, מאחר שתגמול מחייה דומים בעיקרם ניתנים מכוח הוראות פנימיות של משרד הביטחון גם לנכים שדרגת נכותם פחותה מ-50% ובלבד שעמדו באותם מבחני הכנסה הקבועים בסעיף 7 לחוק הנכים, מוצע להחיל את הוראת השעה גם ביחס לנכים המקבלים את התגמול המיוחד מכוח הוראות משרד הביטחון.

עוד מוצע לקבוע כי נכה שקיבל או אושר לו תגמול מכוח סעיף 7ד לחוק הנכים או תגמול פרישה מוקדמת מכוח הוראות משרד הביטחון ערב יום תחילת החוק, לא יחול עליו סעיף 3 להוראת השעה והוא ימשיך לקבל את התגמול מכוח סעיף 7ד או את התגמול בשל פרישה מוקדמת מכוח הוראות משרד הביטחון, לפי העניין, כל עוד עומד בתנאים לקבלתם.

בנוסף, מוצע לקבוע כי התיקון המוצע ביחס למקבלי תגמול פרישה מוקדמת כאמור בסעיף 4 להצעת החוק יחול גם על מי שקיבל או אושר לו ערב יום התחילה, התגמול האמור מכוח סעיף 7ד לחוק או מכוח הוראות משרד הביטחון.



[1]ס"ח התשי"ט, עמ' 276; התשע"ז, עמ' 238.

[2]ס"ח התשמ"ז, עמ' .68

[3]ס"ח התשנ"ה, עמ' 210.