טיוטת תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדרי הדין וביצוע) (תיקון) התשפ"ב-2021

 

א. שם התקנות המוצעות

תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדרי הדין וביצוע) (תיקון)  התשפ"ב-2021

 

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן

תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדרי הדין וביצוע) התש"ל–1970, הותקנו מכוחו של חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב–1962 (להלן – החוק העיקרי) והן עוסקות בסדרי הדין בהליכים משפטיים בענייני כשרות משפטית ואפוטרופסות כמו גם בהוראות ביצוע הנוגעות לסעיפים שונים בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות ובנוגע לפיקוח האפוטרופוס הכללי. לשם הגשמת תכלית החוק העיקרי כפי שתוקן בתיקון מס'  18 לחוק העיקרי, לשם הגשמה של תכלית הפיקוח של האפוטרופוס הכללי על אפוטרופוסים ולשם עמידה בצרכי הפיקוח העדכניים, מוצעים מספר שינויים בתקנות. השינויים נוגעים בעיקר לעניינים הבאים: הגשת בקשה למינוי אפוטרופוס לאדם, תבנית צו המינוי הניתן בידי בית המשפט, חובות הדיווח של אפוטרופוס לאפוטרופוס הכללי ובהוראות הנוגעות לניהול חשבונות האדם בידי האפוטרופוס, כפי שיפורט להלן:

 

בקשה למינוי אפוטרופוס – מוצע לקבוע שיש לציין בבקשה למינוי אפוטרופוס פרטים נוספים אודות האדם עבורו מתבקש המינוי , משפחתו, והאפוטרופוס המבוקש, אם ישנו, הנדרשים לצורך המינוי.

 

פרטה, דוחות וסל מחיה - מוצע לערוך עדכון של הפרטים אותם נדרש האפוטרופוס לפרט הן בפרטה (שהיא המסמך בו על האפוטרופוס לפרט את נכסי האדם מיד לאחר מינויו כאפוטרופוס שלו) והן בדוחות המוגשים לאפוטרופוס הכללי אודות נכסי האדם, בהתאם לצרכי הפיקוח.  בנוסף, מוצע להחליף את טופס הפרטה הקבוע כיום כטופס מובנה בתקנות, בקביעה בתקנות של רשימת פרטים מהותיים שתהיה חובה שיופיעו בפרטה. האפוטרופוס הכללי יפרסם באתר האינטרנט שלו טופס פרטה בהתבסס על פרטי החובה בתקנות, וזאת, במטרה לאפשר יתר גמישות ביחס למבנה הטופס .

כמו כן, מוצע להחליף את החובה לאמת את הפרטה והדוחות בתצהיר של האפוטרופוס (בפני עורך דין) בהצהרה של האפוטרופוס על נכונות הפרטים שמסר. זאת, לשם הקלה על אפוטרופוסים בהגשת המסמכים הללו בכלל, ובהגשתם באופן מקוון בפרט.

עוד מוצע, לעגן בתקנות את חובת האפוטרופוס להגיש "סל מחיה" - תקציב חודשי ממוצע לאדם שמונה לו אפוטרופוס, בהתאם לפירוט ההכנסות וההוצאות השוטפות הממוצעות שלו.

 

חשבונות אפוטרופסות - מוצע להסדיר בתקנות, לצד החובה של אפוטרופוס לנהל חשבון נפרד על שם האדם ולבטל את קיומם של מורשי חתימה נוספים בחשבון, גם את סמכות האפוטרופוס הכללי לאשר כי לא יהיה צורך בהפרדת חשבונות בנסיבות שייקבעו. עוד מוצע לקבוע בתקנות הוראות מקלות לגבי חשבונות משותפים של בני זוג המנהלים משק בית משותף שלאחד מהם מונה אפוטרופוס, לצד זאת מוצע להסמיך את האפוטרופוס הכללי לקבוע הוראה מחמירה שתחייב הפרדת החשבונות במקרים מתאימים.  

כל זאת מבלי לגרוע מהאפשרות להגיש בקשה למתן הוראות לבית המשפט בהתאם להוראות סעיף 44 לחוק העיקרי.

 

מרשם פסולי דין - תקנה 16 לתקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדרי הדין וביצוע), התש"ל-1970, קובעת כי ליד בית המשפט המחוזי בירושלים יתקיים משרד לרישום מרכזי של פסולי דין, וכל דורש יהא רשאי לעיין בו.

מדובר בהוראה שאינה תואמת את המצב המשפטי הנוכחי, לפיו בית המשפט לענייני משפחה הוא הערכאה המוסמכת להכריז על אדם כפסול דין. משהוסמך האפוטרופוס הכללי לפקח על פעולתם של האפוטרופוסים של אנשים שמונה להם אפוטרופוס, נמצא כי ראוי שניהול המרשם יהיה תחת אחריותו ולא בידי הנהלת בתי המשפט. נוכח האמור, מוצע להעביר את ניהול מרשם פסולי הדין לידי האפוטרופוס הכללי. התיקון המוצע מסדיר את אופן העברת המידע מבית המשפט לאפוטרופוס הכללי ואת דרך ניהולו של המרשם.

 

צו המינוי - מוצע לערוך מספר שינויים בטופס צו המינוי שבתוספת לחוק, בין היתר, לצרכי התאמת הפיקוח על האפוטרופוסים על ידי האפוטרופוס הכללי.

כמו כן, מוצע להוסיף לטופס צו המינוי התייחסות להוראות בעניין נכס משותף, לרבות חשבון בנק משותף. זאת, על מנת לחסוך את הצורך בהחלטה שיפוטית נוספת לגבי ניהול נכסים אלו על ידי האפוטרופוס.

 

לצד אלה, התיקון המוצע כולל תיקונים נקודתיים לעניין סדרי דין ולעניין הפיקוח על אפוטרופוסים.

 

להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:

טיוטת תקנות מטעם משרד המשפטים:

טיוטת תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדרי הדין וביצוע) (תיקון), התשפ"ב-2021

 

 

 

___ ב________ התשפ"ב (___ ב________ 2021)

(חמ 2026–3–ת3)

__________________

גדעון סער שר המשפטים

 

דברי הסבר

סעיף 1 לתיקון – תיקון תקנה 1 – מוצע להוסיף לתקנות את ההגדרות הבאות:

- "חשבון" – מוצע להגדיר חשבון בנק באופן רחב - כל חשבון שמנוהל בתאגיד בנקאי כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981 (""תאגיד בנקאי" – בנק, בנק חוץ, בנק למשכנתאות, בנק למימון השקעות, בנק לקידום עסקים, מוסד כספי או חברת שירותים משותפת") או כל חשבון המנוהל באגודה בעלת רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016 (בהתאם להוראות פרק ג1 לחוק זה), לרבות  חשבון תשלום, פקדון, אשראי או כספת.

- חשבון אפוטרופסות" – מוצע לקבוע כי חשבון בבעלות אדם שמונה לו אפוטרופוס יוגדר כ'חשבון אפוטרופסות';

- "חשבון משותף" – מוצע לקבוע כי לעניין תקנות אלה, חשבון משותף הוא חשבון בנק בו אחד מן הבעלים (לפחות) הוא אדם שמונה לו אפוטרופוס.

- "נכס" – מוצע להבהיר, כי לעניין תקנות אלה, המשמעות של נכס היא לרבות זכויות בנכס.

- "נכס משותף" – בדומה להגדרה המוצעת לחשבון משותף, מוצע להגדיר 'נכס משותף' לעניין תקנות אלה כנכס בבעלות מספר אנשים, אשר לפחות אחד מהם הוא אדם שמונה לו אפוטרופוס.

- "סל מחיה" – מוצע להגדיר 'סל מחיה' כתקציב חודשי ממוצע לאדם שמונה לו אפוטרופוס בהתאם לפירוט ההכנסות וההוצאות השוטפות הממוצעות שלו, וזאת לעניין תקנה 9ב המוצעת בה מוסדרת חובת ההגשה של טופס סל מחיה לאפוטרופוס הכללי במסגרת הפיקוח על אפוטרופסים.

-  "פרטי התקשרות" – מוצע להגדיר כי פרטי התקשרות יהיו לרבות: מען, כהגדרתו בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 ("כתובת של אדם לפי סעיפים 2(א)(11) ו-(11א) לחוק מרשם האוכלוסין, ובהעדר שם לרחוב או מספר לבית – סימן זיהוי אחר ובלבד שלא יצוין מספר תא דואר בלבד, ואם מדובר בתאגיד, הכתובת הרשומה לפי הדין החל עליו ובלבד שלא יצוין מספר תא דואר בלבד"); מספר טלפון נייד; כתובת דואר אלקטרוני, אם ישנה.

 

בנוסף להגדרות המוצעות, מוצע למחוק את המילים "שאר המונחים משמעותם כמשמעות הנודעת להם בחוק, אם אין כוונה אחרת משתמעת" כיוון שהבהרה זו אינה נדרשת לאור הוראות סעיף 2 לחוק הפרשנות, התשמ"א – 1980.

 

סעיפים 2 ו- 14 לתיקון – תיקון תקנה 3 ותחילה –

תקנה 3 לתקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדרי הדין וביצוע), התש"ל-1970 (להלן – התקנות העיקריות) קובעת כי הסמכות השיורית לדון בבקשה של קטין, פסול דין או אדם שאין לו מקום מגורים בישראל היא של בית המשפט המחוזי בירושלים.

תקנה 7 לתקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020 קובעת כי תובענה שאין לה מקום שיפוט מתאים לפי תקנות אלה או לפי חיקוק אחר, תוגש לבית המשפט המוסמך בתל אביב. מטעמי אחידות, מוצע לקבוע כי הסמכות השיורית תהא של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, כפי שקבוע באשר ליתר הליכי משפחה.

מוצע כי התחילה לתיקון זה תהיה מידית.

 

תקנה  3 – תיקון תקנה 4 לתקנות העיקריות – לפי נוסח התקנה כיום, בקשה המוגשת לפי החוק כאמור בתקנה 3 לתקנות העיקריות, יש להגיש בשלושה עותקים. מוצע להפחית את מספר העותקים הנדרשים להגשת בקשה כאמור לעותק אחד, לאור מספר העותקים הדרוש מבחינת הנהלת בתי המשפט, וזאת אלא אם המבקש מעוניין בעותק עבור עצמו, ובמקרה זה עליו להגיש שני עותקים. מובהר כי במידה והבקשה מוגשת באופן מקוון, הרי שיש להגיש פעם אחת בלבד.

בנוסף, התקנה קובעת לאילו גורמים יש להמציא את הבקשה. לפי פסקה (1), יש להמציא את הבקשה ל"לפסול הדין או לאדם שמוגשת בקשה למנות לו אפוטרופוס או לאדם שמונה לו אפוטרופוס זולת אם בית המשפט הורה שאין להמציאה להם". מוצע להוסיף לפסקה זו כי חובת ההמצאה תחול גם לגבי אפוטרופוס לדין או עורך דין שמונו לאדם בהליכים לפי החוק לגביהם הוא מונה.

 

תקנה 4 - תיקון תקנה 6  לתקנות העיקריות–

תקנת משנה (א) – בתקנת משנה זו נקבע מהם הפרטים שיש לפרט במסגרת בקשה למינוי אפוטרופוס. לפי פסקה (1), יש לפרט בבקשה את "שמו, מענו ומספר זהותו של האדם שמבקשים למנות לו אפוטרופוס ושל בני משפחה מדרגה ראשונה הידועים לו". מוצע להרחיב את הפרטים ליצירת קשר עם האדם לגביו מתבקש המינוי בבקשה , לרבות מספר טלפון נייד ולרבות כתובת דואר אלקטרוני, אם ישנה. מטרת התיקון המוצע היא לאפשר ביתר קלות את יצירת הקשר עם האדם, לרבות באמצעים זמינים יותר דוגמת טלפון נייד ותכתובות דואר אלקטרוני. בנוסף, מוצע כי לצד החובה לציין את שמותיהם של בני המשפחה מקרבה ראשונה של האדם, יציין המבקש גם את הפרטים ליצירת קשר עמם הידועים לו. גם זאת לטובת האפשרות לצור עמם קשר. בנוסף, במסגרת הפרטים שיש לכלול בבקשה למינוי אפוטרופוס לענייני רכוש, מוצע להוסיף את פסקה (5) לפיה, בבקשה יפורטו פרטים הידועים למבקש במעמד הבקשה לעניין רכושו של האדם, חובות וזכויות של האדם, לרבות ברכוש (אף אם אינן רשומות על שמו) וזכויות של האדם בנכסים משותפים. כמו כן, מוצע לציין בבקשה אם האדם ערך הנחיות מקדימות לצורך מינוי אפוטרופוס לפי סעיף 35א לחוק, וזאת לרבות הנחיות לעניין ניהול או חלוקת רכוש בחשבון משותף. מטרתה של ההוראה בפסקה מוצעת זו היא להעלות בפני בית המשפט במעמד מינוי אפוטרופוס לענייני רכוש את הצרכים של האדם לעניין ניהול נכסיו ולהתאים להם את האפוטרופוס שהוא ממנה. לדוגמה, מינוי אפוטרופוס בעל הבנה פיננסית לאדם המצוי בקשיים כלכליים. בנוסף, פירוט עניינים אלה במסגרת הבקשה נועד לאפשר לבית המשפט להכריע בנושאים הנוגעים לנכסים משותפים טרם המינוי ולחסוך לאפוטרופוס הליכים משפטיים נוספים הנוגעים לנכסים אלה בסמוך לאחר המינוי. לדוגמה, הכרעה של בית המשפט במסגרת הליך למינוי אפוטרופוס לגבי פירוק שותפות בנכס, החלטה לגבי אופן הניהול של נכס משותף או החלטת בית המשפט על המשך ניהול נכס משותף של אדם שמונה לו אפוטרופוס בניגוד לברירת המחדל.

 

תקנת משנה (ג) – בתקנת משנה זו נקבע מהם הפרטים שיש לציין בבקשה אם למבקש יש אפוטרופוס מבוקש לגבי האדם. מוצע להוסיף לפרטי האפוטרופוס המבוקש בתקנות בנוסחן כיום פרטים נוספים ליצירת קשר עמו לרבות מספר טלפון נייד וכן כתובת דואר אלקטרוני, אם ישנה. לעניין האפוטרופוס, ישנה חשיבות גדולה לאפשרות לצור עמו קשר, וזאת לצורך הפיקוח של האפוטרופוס הכללי והגנה על האינטרסים של האדם. בנוסף, מוצע להוסיף את הדרישה לציין לגביו גם את הזיקה שלו לאדם לגביו מתבקש המינוי, וכמו כן לציין האם יש ביניהם קשר עסקי או כלכלי, נכסים משותפים, חובות או כל זיקה אחרת. מטרת התוספת היא מסירת מידע רחב יותר לבית המשפט על המועמד לתפקיד לטובת המינוי, אשר יכול לסייע במניעת מינוי אפוטרופוס המצוי בחשש לניגוד עניינים לגבי ענייניו הרכושיים של האדם בהם הוא נדרש לסיוע.

 

 

תקנה 5 - הוספת תקנות 9א ו – 9ב לתקנות העיקריות –

פרטה - הוספת תקנה 9א, תיקון תקנה 10 לתקנות העיקריות ומחיקת טופס 2 בתוספת - מוצע להוציא את טופס הפרטה כטופס מובנה בתקנות, ולהחליפו ברשימת פרטים מהותיים שתהיה חובה שיופיעו בפרטה. במקום הטופס בתקנות, האפוטרופוס הכללי יפרסם טופס באתר האינטרנט שלו בהתבסס על פרטי החובה בתקנות. מטרת הוצאת הטופס מהתקנות, לצד ניסוח הפרטים המהותיים של הפרטה באופן רחב בתקנות, היא לאפשר גמישות לאפוטרופוס הכללי בגיבוש הטופס ובשינוי שלו מעת לעת בהתאם לצרכי הפיקוח המשתנים.

לשם כך, מוצע להפריד בין ההוראות לעניין הגשת פרטה לבין ההוראות לעניין דוחות בתקנה 10 בתקנות בנוסחן כיום, וכמו כן למחוק את טופס הפרטה בטופס 2 בתוספת, ולקבוע במקומן הוראות לעניין הגשת פרטה בתקנה 9א המוצעת.

 

תקנה 9א(א) – מוצע לקבוע כי האפוטרופוס יכלול בפרטה לפי סעיף 51 לחוק פרטים על נכסיו והתחייבויותיו של האדם, ופרטים הנוגעים להליכים משפטיים הנוגעים לאדם, לרבות פרטים אלו:

 (1)    פרטי זהות והתקשרות של האדם והאפוטרופוס, לרבות סוג הקרבה ביניהם;

(2)     שנת הלידה של האדם ושל האפוטרופוס  ;

(3)     פרטי תיק מינוי האפוטרופוס בבית המשפט;

(4)     פרטים אודות הרקע למינוי;

(5)     נכסי מקרקעין ומטלטלין של האדם, נכסים פיננסים, בעלות בעסק, ניירות ערך וכסף מזומן, וכן ביטוחים קיימים על שם האדם;

(6)     חובות האדם וכספים המגיעים לו;

(7)     הליכים משפטיים שהאדם צד להם;

(8)     הליכי מיצוי זכויות שנערכים עבור האדם  ;

(9)     מקום מגורי האדם;

(10)   קרוביו של האדם ואנשים נוספים שהאדם בקשר איתם, ותדירות ביקוריהם אצל האדם;

(11)   מצבו הרפואי ומצבו הכללי של האדם;

(12)   קשר עם גורמים טיפוליים;

(13)   פעילויות [שוטפות] בהן האדם לוקח חלק;

(14)   יכולתו של האדם להתנהלות עצמאית.

הפרטים גובשו ברובם בהתאם לטופס הפרטה שנמצא בשימוש כיום, והתווספו לו מספר פרטים נוספים לצורך שיפור יכולת הפיקוח של האפוטרופוס הכללי, לרבות לגבי ענייניו האישיים של האדם.

 

תקנה 9א(ב) לתקנות העיקריות – מוצע לקבוע כי הפרטה תיערך בכתב, על גבי טופס ייעודי לכך שיפרסם האפוטרופוס הכללי באתר האינטרנט שלו, ויש לצרף אליה אסמכתאות אודות נכסי האדם וההתחייבויות שלו, לרבות טופס סל מחיה (ראו תקנה 9ב המוצעת).

 

תקנה 9א (ג) לתקנות העיקריות- מוצע להחליף את החובה לאמת את הפרטה בתצהיר של האפוטרופוס (תקנה 10(א) בתקנות בנוסחן כיום) בהצהרה של האפוטרופוס על נכונות הפרטים שמסר. זאת, לשם הקלה על האפוטרופסים בהגשת פרטה בכלל, ובהגשתה באופן מקוון בפרט. במקרה בו מונו מספר אפוטרופסים לענייני רכוש ביחד ולחוד, הם רשאים להגיש את הפרטה באמצעות מי מהם שיצהיר  על נכונות הפרטים, ועל כך שהוא מגיש את הפרטה בידיעתם ובאישורם של האפוטרופסים הנוספים.

הוספת תקנה 9ב לתקנות העיקריות בנושא סל מחיה - מוצע לעגן בתקנות את החובה להגיש טופס סל מחיה.

בהמשך להגדרת סל מחיה המוצעת במסגרת התיקון המבוקש לתקנה 1, טופס סל מחיה הוא טופס לקביעת תקציב חודשי ממוצע לאדם שמונה לו אפוטרופוס בהתאם לפירוט ההכנסות וההוצאות השוטפות הממוצעות שלו. הטופס קיים כבר היום ואפוטרופסים מחויבים למלא אותו בהתאם לדרישות הפיקוח של האפוטרופוס הכללי. העיגון בתקנות נועד להגביר את מודעות האפוטרופסים לטופס סל המחיה, ולהרחיב את השימוש בכלי זה. הגשת טופס סל מחייה לאפוטרופוס הכללי עשויה לסייע להתנהלות השוטפת של אפוטרופסים בניהול ענייניו של האדם, ולסייע לאפוטרופוס הכללי בהליך הפיקוח על תפקודו של האפוטרופוס. כמו כן, העיגון בתקנות צפוי להגביר את המודעות גם של צדדים שלישיים לקיומו של סל המחייה, ולחזק את מעמדו מולם, במיוחד מול הבנקים, אשר יכולים להשתמש באישור האפוטרופוס הכללי לטופס על מנת להקל על ההתנהלות השוטפת בחשבון האפוטרופסות.

 

תקנה 9ב(א) – מוצע לקבוע כי טופס סל מחיה יוגש לאפוטרופוס הכללי על ידי האפוטרופוס על גבי טופס ייעודי לכך שיפרסם האפוטרופוס הכללי באתר האינטרנט שלו.

 

תקנה 9ב(ב) – טופס סל המחיה יוגש יחד עם הפרטה (בסמוך למינוי) ובנוסף, בכל מקרה בו חל שינוי משמעותי בהכנסות או בהוצאות של האדם שמונה לו אפוטרופוס. זאת, על מנת להבטיח שהמידע אשר נמצא בידי האפוטרופוס הכללי שמפקח על האפוטרופוס יהיה מעודכן.

 

תקנה 6 – החלפת תקנה 10 לתקנות העיקריות  החלפת תקנה 10 ומחיקת תקנות 15ב ו-15ג - בדומה לתיקונים שבוצעו לעניין הפרטה, בוצעו מס' תיקונים גם בהוראות לעניין דוחות. מוצע לרכז בתקנה 10 המוצעת את ההוראות לעניין הגשת דוחות הנמצאת בתקנות בנוסחן כיום בתקנות 10, 15ב ו-15ג. 

 

תקנה 10(א) - מוצע לקבוע כי על האפוטרופוס לכלול בדוח שהוגש בהתאם להוראות סעיף 53 לחוק את הפרטים הבאים לתקופת אותו דין וחשבון:

(1)       פרטי זהות והתקשרות של האדם והאפוטרופוס;

(2)       מקום מגורי האדם;

(3)       שינויים משמעותיים הנוגעים לאדם בתקופת הדוח;

(4)       פירוט ההוצאות וההכנסות של האדם;

(5)       פירוט הנכסים והחובות של האדם;

(6)       פירוט אודות הליכים משפטיים שהאדם צד להם;

(7)       פרטים והסברים על הפעולות שביצע, כולל ביקוריו אצל האדם, קיום קשר עם קרוביו ועם גורמים טיפוליים, טיפולו בניהול נכסי האדם ובשמירה על זכויותיו וכן בדבר ביטוחו של האדם בביטוח רפואי וסוציאלי;

(8)       עניינים משמעותיים הנוגעים לאדם הנמצאים בטיפול האפוטרופוס.

 חלקם מן הפרטים נדרשים גם לפי התקנות בנוסחן כיום (תקנה 15ב), וחלק מן הפרטים התווספו לצורך שיפור יכולת הפיקוח של האפוטרופוס הכללי, לרבות לגבי ענייניו האישיים של האדם.

 

תקנה 10(ב) – מוצע לקבוע כי דוח יוגש בכתב, על גבי טופס ייעודי לכך שיפרסם האפוטרופוס הכללי באתר האינטרנט שלו, וכי על האפוטרופוס לצרף אליו אסמכתאות אודות נכסי האדם והתחייבויותיו לגבי התקופה אליה מתייחס הדוח.

 

תקנה 10(ג) – מוצע לקבוע כי האפוטרופוס יצהיר אודות נכונות הפרטים שמסר במסגרת הדוח. במקרה בו מונו מספר אפוטרופסים לענייני רכוש ביחד ולחוד, הם רשאים להגיש את הדוח באמצעות מי מהם שיצהיר על נכונות הפרטים, ועל כך שהוא מגיש את הדוח בידיעתם ובאישורם של האפוטרופסים הנוספים.

 

סעיף 7  – תיקון תקנה 14 לתקנות העיקריות – מוצע להוסיף לתקנה 14 חידוד לפיו הפנקסים שמנהל האפוטרופוס, אשר עליו לנהל בהתאם לכללים המקובלים ובאופן שיאפשר עריכת דין וחשבון כספי ופירוט הנכסים והחובות של האדם, ינוהלו גם בהתאם להנחיות האפוטרופוס הכללי. ישנה חשיבות לתוספת לפיה ניהול הפנקסים יהיה גם בהתאם להנחיות האפוטרופוס הכללי במסגרת תפקידו כמפקח על אפוטרופסים, על מנת לאפשר פיקוח אפקטיבי על נכסי האדם שמונה לו אפוטרופוס.  

 

סעיף 8 – תיקון תקנה 15 לתקנות העיקריות –

מוצע לקבוע בתקנות הוראות מקלות לגבי חשבונות משותפים של בני זוג המנהלים משק בית משותף שלאחד מהם מונה אפוטרופוס. בנוסף, מוצע לקבוע הבהרות לגבי שותפים שאינם בני זוג כאמור ולגבי בעלי מעמד אחרים בחשבונות אלו.   

ההוראה הקיימת כיום בתקנה 15 מחייבת את האפוטרופוס לנהל את כספי האדם בחשבון בנק נפרד על שמו של האדם, וזאת גם אם עד ליום המינוי התנהל האדם בחשבון משותף עם אדם קרוב לו, למשל, ילדו או בן זוגו. הפרקטיקה מלמדת כי חובה מוחלטת זו יצרה קשיים רבים, הן לאפוטרופוס במסגרת ניהול תפקידו והן לאדם ולשותפו אשר במשך שנים רבות היו רגילים להתנהל ביחד. ברוב המקרים מדובר בבני זוג החיים יחד שנים רבות ומנהלים משק בית משותף, כך שהחובה להפריד את החשבונות ואת ניהול הכספים כאשר הם ממשיכים לחיות באותו האופן, יוצרת קושי בהתנהלות היומיומית ואף פוגעת במסגרת המשפחתית. הרציונל בחובה האמורה טמון ברצון להגן על האדם ורכושו כאשר הוא כבר לא מסוגל לדאוג לענייניו בעצמו, אולם הניסיון מלמד כי עולה הצורך לסייגה.

 

תקנת משנה (א) – בדומה לכלל הקבוע בתקנה 15 בנוסחה כיום, מוצע לקבוע כי ברירת המחדל לעניין ניהול כספי אדם שמונה לו אפוטרופוס על ידי אפוטרופסו יהיה בחשבון בנק נפרד על שם האדם.

 

תקנת משנה (ב) – מורשה חתימה (דוגמת מיופה כוח או שותף שאינו עומד בהוראות תקנת משנה (ג) המוצעת) אשר יכול לפעול בחשבון במקביל לאפוטרופוס, לא מאפשר לאפוטרופוס להגן באופן מיטבי על כספי האדם שמונה לו אפוטרופוס באותו החשבון באופן מלא, וזה עשוי לאפשר פגיעה בכספי האדם גם לאחר שמונה לו אפוטרופוס. לפיכך, מוצע להבהיר כי בהתאם לחובת האפוטרופוס לנהל את כספי האדם המונה לו אפוטרופוס בחשבון נפרד על שמו, עליו לפעול מוקדם ככל הניתן לאחר המינוי על מנת לבטל הרשאות של כל מורשה חתימה אחר בחשבון.

 

תקנת משנה (ג) - במקרים בהם היה בבעלות האדם חשבון משותף טרם המינוי, כאשר השותף הוא בן זוגו עמו הוא מנהל משק בית משותף, מוצע לקבוע ברירת מחדל הפוכה ומקילה מזו של תקנת משנה (א) בתקנות בנוסחן כיום, ולאפשר לאפוטרופוס להמשיך לנהל את כספי האדם בחשבון המשותף ללא צורך באישור מיוחד, וזאת בהסכמת בן הזוג האמור. יובהר, כי במקרה שיש בחשבון המשותף של בני זוג שותף נוסף על בני הזוג, על האפוטרופוס לנהל את החשבון של האדם ללא שותפים נוספים מלבד האדם ובן זוגו. לדוגמה, אם קיים חשבון משותף של אדם שמונה לו אפוטרופוס ובת הזוג שלו המנהלת עמו משק בית משותף, ויש שותף שלישי בחשבון שהוא בנם המסייע להם לנהל את הפעילות בחשבון, שני בני הזוג יוכלו להמשיך לנהל את החשבון יחד גם לאחר שמונה לאדם אפוטרופוס, אך הבן לא יוכל להמשיך להיות שותף באותו חשבון. זאת, אלא אם התקבל אישור לכך שיישאר שותף נוסף בחשבון בהתאם להוראות תקנת משנה (ה).

 

תקנת משנה (ד) – מוצע להבהיר, כי חשבון בבעלות אדם שמונה לו אפוטרופוס ושותף או שותפים נוספים (דוגמת חשבון משותף של בני זוג המנהלים משק בית משותף בהתאם להוראות תקנת משנה (ג) המוצעת, חשבון משותף באישור בית המשפט או האפוטרופוס הכללי או חשבון משותף שממתין לפירוק וחלוקת הכספים בחשבון) יתנהל בדומה לאופן בו מתנהל חשבון בבעלות יחידה של אדם שמונה לו אפוטרופוס (לרבות המגבלות החלות על פעולות בחשבון מכוח החוק, דוגמת פעולות בסכום הגבוה מ-100,000 ₪ או השקעת כספים). כמו כן, חובת הדיווח לאפוטרופוס הכללי לעניין חשבון זה תחול לגבי כלל הפעילות של החשבון. זאת, על מנת למנוע פגיעה בחשבונו של האדם שמונה לו אפוטרופוס, ועל מנת לאפשר פיקוח יעיל של האפוטרופוס הכללי על חשבונות אלה.

 

תקנת משנה (ה) – פסקה (1) – מוצע לקבוע כי האפוטרופוס הכללי מוסמך להורות, מיוזמתו או לבקשת האפוטרופוס שמונה לאדם על כל אחד מאלה:

 

1. כי הוראות תקנת 5(א) לא יחולו ביחס לחשבונות האפוטרופסות של האדם, כולם או חלקם - משמע, האפוטרופוס הכללי יוכל לאשר לאפוטרופוס לנהל את כספי האדם שמונה לו אפוטרופוס בחשבון אפוטרופסות משותף וכן כי הוראות תקנת משנה 5(ב) לא יחולו ביחס לחשבונות האפוטרופסות של האדם, כולם או חלקם -  משמע, האפוטרופוס הכללי יוכל לאשר לאפוטרופוס לנהל את כספי האדם בחשבון אפוטרופסות עם מורשה חתימה נוסף, ולא יהיה עליו לבטל את הרשאותיו.

 

2.  על הפרדת חשבון משותף עם בן הזוג, על אף הוראות תקנה 5(ג) - תקנת משנה (ג) המוצעת קובעת חריג לתקנת משנה (א) המוצעת לגבי חשבונות אפוטרופסות של בני זוג המנהלים משק בית משותף, לפיו לגביהם לא תחול החובה לנהל את כספי האדם בחשבון נפרד. בהוראה זו מוצע לקבוע כי האפוטרופוס הכללי רשאי להחמיר במקרים בהם הוא מחליט שיש צורך בכך משיקולי פיקוח, ולקבוע כי חריג זה לא יחול לגבי חשבון אפוטרופסות זוגי, וכי האפוטרופוס יהיה מחויב לנהל את כספי האדם בחשבון נפרד על שמו.

פסקה (2) – במקרים בהם האפוטרופוס הכללי הורה כאמור בפסקה (1) (אישור לאפוטרופוס לנהל את כספי האדם בחשבון אפוטרופסות משותף,  אישר לאפוטרופוס לנהל את כספי האדם בחשבון אפוטרופסות עם מורשה חתימה נוסף, או הורה כי יש להפריד חשבון אפוטרופסות של בני זוג המנהלים משק בית משותף), או במקרה בו הגיש אפוטרופוס בקשה לאפוטרופוס הכללי בהתאם להוראות פסקה זו והאפוטרופוס הכללי דחה את בקשתו, ניתן להגיש בקשה למתן הוראות לבית המשפט בהתאם להוראות סעיף 44 לחוק הקובע כי: "הוראות בית-המשפט

44.     בית המשפט רשאי, בכל עת, לבקשתו של האדם שמונה לו אפוטרופוס, האפוטרופוס או של היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו או של צד מעונין ואף מיזמתו הוא, לתת לאפוטרופוס הוראות בכל ענין הנוגע למילוי תפקידו; וכן רשאי בית המשפט, לבקשת האפוטרופוס, לאשר פעולה שעשה".

 

יצוין, כי לצד תיקון מוצע זה לתקנה 15, מוצעים גם התיקונים לגבי הפרטים שיש להגיש במסגרת הבקשה למינוי (תקנה 6) ובפורמט צו המינוי (תוספת), שמטרתם להקדים את הדיון בנכסים משותפים ופיצולם למעמד המינוי. כמו כן, יצוין כי במקרה בו יש לאדם שמונה לו אפוטרופוס חשבון משותף ויש לנהל את כספי האדם בחשבון נפרד, יידרש בחלק מן המקרים אישור בימ"ש לעניין אופן חלוקת הכספים בחשבון, אם הפעולה דורשת אישור כאמור בהתאם לדין (לדוגמה הוראות סעיף 47(א)(5ג) או 48 לחוק).

 

סעיפים 12, 14 ו-15 –– מוצע להעביר את ניהול מרשם פסולי הדין מבית המשפט לידי האפוטרופוס הכללי.

 

תיקון תקנה 16 לתקנות העיקריות  - מוצע לקבוע הוראות נוספות בעניין המרשם כמפורט להלן:

 

תקנת משנה (א) - תקנה 16 לתקנות בנוסחן כיום קובעת כי ליד בית המשפט המחוזי בירושלים יתקיים משרד לרישום מרכזי של פסולי דין, וכל דורש יהא רשאי לעיין בו. מדובר בהוראה שאינה תואמת את המצב המשפטי הנוכחי, לפיו בית המשפט לענייני משפחה הוא הערכאה המוסמכת להכריז על אדם כפסול דין. נוסף על כך, משהוסמך האפוטרופוס הכללי לפקח על פעולתם של האפוטרופוסים של אנשים שמונה להם אפוטרופוס, נמצא כי ראוי שניהול רשימה זו תהיה תחת אחריותו ולא בידי הנהלת בתי המשפט. נוכח האמור, מוצע להעביר את ניהול מרשם פסולי הדין לידי האפוטרופוס הכללי. כן מוצע לקבוע כי העיון ברשימה יהיה למי שיצהיר כי המידע נדרש לו לשם ביצוע פעולה משפטית מול אותו אדם, וכי הוא מתחייב שלא לעשות כל שימוש אחר במידע שנמסר לו מלבד למטרה זו. אופן העיון יהיה מקוון.

 

 

תקנות משנה (ב) ו-(ג) - מוצע כי לאחר ההכרזה של בית משפט על אדם כפסול דין, תשלח הודעה על כך באופן מקוון לאפוטרופוס הכללי לצורך רישום במרשם פסולי הדין. ההודעה תציין את שמו, מספר זהותו ומענו של מי שהוכרז כפסול דין, את תאריך ההכרזה ומשכה, את מספר התיק ואת בית המשפט שהחליט בדבר ההכרזה האמורה. כמו כן, מוצע לקבוע כי לאחר ביטול הכרזה על אדם כפסול דין, בית המשפט ישלח הודעה על כך באופן מקוון לאפוטרופוס הכללי לצורך תיקון מרשם פסולי הדין. ההודעה תציין את שמו, מספר זהותו ומענו של מי שבוטלה הכרזתו כפסול דין, את תאריך ההחלטה, את המועד שהחל ממנו בוטלה ההכרזה כפסול דין, את מספר התיק ואת בית המשפט שנתן את ההחלטה האמורה.

 

תקנת משנה (ד) - מוצע לקבוע כי העיון ברשימת פסולי הדין יהפוך לעיון באופן מקוון, דבר שיש בו כדי לייעל את השירות לציבור. לשם העיון נדרש השם ומספר הזהות של האדם שלגביו מתבקש העיון. כמו כן, מוצע לצמצם את הזכות לעיין במרשם רק למי שהעיון בו נדרש לו לשם ביצוע פעולה משפטית מול אותו אדם. על המבקש לעיין להצהיר על כך שהעיון נדרש לו לשם מטרה זו, וכי הוא מתחייב שלא לעשות כל שימוש אחר במידע, לרבות העברת המידע לאחר.

 

הוראת מעבר – לפי הוראת המעבר, על הנהלת בתי המשפט להעביר את המידע המלא והמעודכן של רישום פסולי הדין שליד בית המשפט המחוזי בירושלים בהתאם להוראות תקנה 16 לתקנות בנוסחה כיום עד ליום תחילתו של התיקון. זאת, על מנת שהאפוטרופוס הכללי יחזיק ברשימה המלאה של פסולי הדין, במטרה שהעיון יתבצע אצלו לגבי כלל ההכרזות (לרבות הכרזות שהתקיימו טרם התחילה).

 

סעיף 13 – תיקון טופס 1 בתוספת – מוצע לערוך מספר שינויים בטופס צו המינוי שבתוספת לחוק. התיקונים נועדו, בין היתר, לצרכי התאמת הפיקוח על האפוטרופוס על ידי האפוטרופוס הכללי. מוצע להוסיף לצד שמו של האפוטרופוס גם את הקשר לאדם, וזאת על מנת לאפשר לאפוטרופוס הכללי להתאים את דרך הפיקוח לקשר בין האדם לאפוטרופסו. עוד מוצע להוסיף התייחסות בצו לעניין מקום מגוריו של האדם – בקהילה או במעון. לעניין הגשת פרטה – מוצע לציין בצו את הצורך להגשת פרטה בהתאם להוראות החוק, על מנת לחשוף את האפוטרופוס לחובת הגשת הפרטה המוטלת עליו, וכן לאפשרות הגשתה באופן מקוון.

 

 

סעיף   14-  תחילה, תחולה והוראות מעבר: - מוצע לקבוע את תחילתו של עיקר התיקון 30 ימים מיום הפרסום.

 

לצד זאת, מוצע לקבוע הוראות מיוחדות לגבי מרשם פסולי הדין: לגבי העברת מרשם פסולי הדין לאפוטרופוס הכללי מוצע לקבוע מועד תחילה של שנה וחצי מיום פרסומו של התיקון, כך שמידע על פסולי דין יועבר לאפוטרופוס הכללי רק החל ממועד זה, וזאת על מנת לאפשר היערכות טכנולוגית להעברת המידע בין הגופים.

בהתאם לכך, הוראות תקנה 16(א)-(ג) המוצעת, שעניינן ניהול המרשם באפוטרופוס הכללי והודעת בית המשפט על הכרזה על פסול דין או ביטולה לאפוטרופוס הכללי - יחולו על הכרזות פסולי דין או ביטולן בחלוף שנה וחצי מיום פרסומו של התיקון וקודם לכן הם יועברו לבית המשפט המחוזי כפי המצב הקיים.  הוראות תקנה 16(ד)המוצעת שעניינן בקשות לעיון במרשם פסולי הדין יחולו לגבי כל בקשת עיון מיום התחילה ואילך, גם אם היא נוגעת להכרזה שהיתה טרם כניסתו לתוקף של התיקון, משמע – לאחר יום התחילה של התיקון כל בקשות העיון ברשימת פסולי הדין יהיו באפוטרופוס הכללי בהתאם להוראות תקנה 16 המוצעת ויחולו עליהן ההוראות המהותיות החדשות.

 

 

מוצע להוסיף לטופס צו המינוי התייחסות להוראות בעניין נכס משותף, לרבות חשבון בנק משותף. זאת, על מנת לחסוך את הצורך בהחלטה שיפוטית נוספת לגבי ניהול נכסים אלו על ידי האפוטרופוס.

 

מוצע לקבוע כי העתק של צו המינוי יומצא גם לב"כ יועמ"ש לממשלה, וזאת בנוסף לאפוטרופוס הכללי, לאדם שמונה לו אפוטרופוס, למגיש הבקשה, לאפוטרופוס שמונה ולגורם נוסף שקבע ביהמ"ש.