בתוקף סמכותי לפי סעיפים 145, 145א, 157ב ו-265 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה– 1965[1] (להלן – החוק), ולאחר התייעצות עם המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, אני מתקינה תקנות אלה:

הוראת שעה

1.  

בתקופה של עד חמש שנים מיום תחילתן של תקנות אלה, יראו כאילו בתקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע"ו-2016[2], אחרי תקנה 101 בא:

"חלק ט'1: הליך רישוי להוספת מרחב מוגן דירתי לבניין קיים

הגדרה

101א.

בחלק זה, "הוספת מרחב מוגן דירתי" -  הוספת מרחב מוגן דירתי אחד או יותר, לבניין קיים המשמש למגורים, בשטח המזערי הקבוע ברישה לתקנה 197א בתקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), התש"ן-1990[3] וכן התוספת הנדרשת לצורך פתיחה כלפי חוץ של דלת ההדף של המרחב המוגן הדירתי הנדרשת לפי סימן ב' בפרק ג' בחלק ג' באותן תקנות.

הליך רישוי להוספת מרחב מוגן דירתי

101ב.

על בקשה להיתר הכוללת הוספת מרחב מוגן דירתי בלבד יחולו תקנות אלה בכפוף לאמור להלן:

(1) על אף האמור בתקנה 10, מבקש ההיתר לא יהיה חייב להגיש בקשה לקבלת מידע;

(2) על אף האמור בתקנה 33(א)(6), קובץ מפת מדידה להיתר יכול שיכלול רק את אלה:

(א)  סימון גבולות המגרש, קווי הבניין, היקף הבניין הקיים ומיקום הוספת המרחב הדירתי המוגן;

(ב) מיפוי מפורט בתחום 5 מטרים לפחות מכל צדדיו של המרחב הדירתי המוגן ועד גבול המגרש בשתי פאות המגרש הסמוכות ביותר למיקום הוספת המרחב הדירתי המוגן;

(ג)  סימון של מיקום חיבורן של כל התשתיות הקיימות במגרש למרחב הציבורי הגובל במגרש.

(3) על אף האמור בתקנה 33(א)(7) ובתוספת, תכנית ראשית יכול שתכלול רק את אלה:

(א)  תכנית תנוחה שתיערך בקנה מידה 1:100 ותכלול: תכנון הוספת המרחב המוגן הדירתי על רקע חלק הבניין שאליו מתחברת אותה תוספת; מיקום פתח הכניסה למרחב המוגן ומיקום הפתחים בקירות; סימון מיקום חתכים על גבי התכנית;

(ב) חתך אנכי בקנה מידה 1:100 לאורך הבניה דרך תוספת המרחב המוגן הדירתי ולכל גובה הבניין;

(ג)  חזיתות המרחב המוגן הדירתי בקנה מידה 1:100 המציגות את מיקום תוספת המרחב המוגן הדירתי, פתחים וחומרי הגמר של הקירות החיצוניים של תוספת המרחב המוגן הדירתי.

(4) על אף האמור בתקנה 33(א)(8), קובץ תשריט סכמטי של שטחי הבנייה יכול שיכלול רק את שטחי הבנייה המבוקשים בכל אחת מקומות הבניין בצירוף טבלה המסכמת את שטחי הבניה המבוקשים;

(5) על אף האמור בתקנה 36(ה), היתר במקרקעי ישראל אינו טעון הסכמת רשות מקרקעי ישראל;

(6) מבלי לגרוע מן האמור בתקנה 56, רשות הרישוי תקבע בהיתר הוראות ותנאים למהלך ביצוע העבודה לעניין מניעת מפגעים, שביצועם ייחשב תנאי למתן תעודת גמר.

(7) על אף האמור בתקנה 71, בעל ההיתר אינו נדרש למנות אחראי לביקורת על הביצוע בהתקיים אחד מאלה:

(א)  העבודה כוללת הוספת מרחב מוגן דירתי בשתי קומות לכל היותר;

(ב) העבודה מבוצעת על ידי המדינה או מי מטעמה.

(8) על אף האמור בתקנה 95(א), בקשה לקבלת תעודת גמר תוגש בידי עורך בקשה, אם לא מונה אחראי לביקורת על הביצוע כאמור בפסקה (8), ולא נדרש לצרף לה את המסמכים המפורטים בפסקאות (1) עד (3) לאותה תקנה.

סייג לתחולה

101ג.

על אף האמור בתקנה 101ב, חלק זה לא יחול על -

(1) בקשה להיתר בבניין הכלול בתחום אתר המיועד לשימור לפי תכנית מאושרת או ברשימת אתרים כמשמעותה בסעיף 12 בתוספת הרביעית לחוק;

(2) בקשה להיתר אשר בשל הבנייה המבוקשת בה חלה חובת חיזוק הבניין בפני רעידות אדמה לפי תקן ישראלי ת"י 413: תכן עמידות מבנים בפני רעידות אדמה[4];

(3) בקשה להיתר הכוללת שיטת בנייה חדשה;

(4) בקשה להיתר בבניין שבו שתי קומות לפחות ושתי דירות לפחות, אם התוספת המבוקשת יוצרת בנייה שאינה רצופה ממפלס הקרקע כלפי מעלה, זולת אם נקבע בהנחיות מרחביות החלות על המקרקעין שבנייה כאמור היא מותרת;

(5) בקשה להיתר הכוללת שימוש חורג לפי סעיף 146 לחוק או הקלה לפי סעיף 147 לחוק או שהיא טעונה אישור או דיון במוסד תכנון שאינו רשות הרישוי כתנאי למתן ההיתר".

תחילה ותחולה

2.  

תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן (להלן – יום התחילה) והן יחולו על בקשה להיתר שהוגשה ביום התחילה או לאחריו.