חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 25 והוראת שעה)(סיוע משפטי לנפגעי עבירות), התשפ"ב-2021
חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972 (להלן – "החוק" או "חוק הסיוע המשפטי") והתקנות מכוחו קובעים באילו עניינים ובאיזה היקף יינתן סיוע משפטי, למי שידו אינו משגת וזאת בכפוף למבחן סיכוי משפטי. כמו כן, בתוספת לחוק נקבעו מספר עניינים בהם יינתן סיוע משפטי בהיקף שנקבע בתוספת ללא בחינת הזכאות הכלכלית או הסיכוי המשפטי, או שניהם יחד, בהתאם לקבוע בכל פרט מהפרטים בתוספת.
התיקון המוצע נועד להרחיב את מתן הסיוע המשפטי מטעם המדינה לנפגעי עבירות מין כפי שיפורט להלן. כמו כן, מבוקש לעגן בחקיקה את הסיוע המשפטי שניתן כבר היום על פי החלטות ממשלה לנפגעי עבירה שהם בני משפחותיהם של מי שמת כתוצאה מביצוע עבירת המתה.[1]
חוק הסיוע המשפטי מקנה כבר היום סיוע משפטי לנפגעי עבירות מין חמורות בהליכים פליליים, ממועד הגשת כתב האישום בעניינם ולאחריו ללא צורך לעמוד במבחן זכאות כלכלית ומבחן סיכוי משפטי, וזאת לפי פרט 11 לתוספת לחוק. כמו כן, בבקשות לפי חוק המגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבודה, התשס"ה-2004, ניתן סיוע משפטי ללא צורך לעמוד במבחן של זכאות כלכלית, כאמור בפרט 8 לתוספת לחוק.
לעומת זאת, בהליכים אזרחיים הנובעים מביצוע עבירות מין, זכאי אדם לקבל סיוע משפטי רק אם הוא עומד בתנאים הרגילים לקבלת סיוע משפטי לפי החוק והתקנות מכוחו, דהיינו מבחן זכאות כלכלית ומבחן סיכוי משפטי.
מטרת התיקון המוצע היא להרחיב את הסיוע משפטי שניתן כיום לנפגעי עבירות מין, הן להליכים נוספים הנובעים מעבירות ללא תלות במבחן הזכאות הכלכלית, הן לשלבים מוקדמים יותר בהליך הפלילי ללא מבחני הזכאות, והן לנפגעי עבירות מין נוספות כמפורט להלן. בבסיס התיקון עומדת ההכרה בפגיעה שחווים נפגעי העבירה בעבירות מין, ובחשיבות לסייע להם לעמוד על זכויותיהם בהליכים שונים, הנובעים מן הפגיעה.
תיקון זה נועד לסייע לנפגעי עבירות מין נוספות, במיצוי זכויותיהם על פי דין, ולהביא למצב בו יהיו זכאים לסיוע משפטי בהליכים הפליליים בגין העבירה ממנה נפגעו, לרבות הליכים מנהליים הקשורים להליך הפלילי, וכן להרחיב את מתן הסיוע המשפטי גם להליכים אזרחיים הנובעים מן העבירה, ללא מבחן זכאות כלכלית.
נפגעי העבירה בעבירות נוספות אלה, חווים פגיעה קשה בעקבות העבירות שבוצעו כלפיהם. חלקם הגדול סובל מהשלכות ארוכות טווח של הפגיעה שחוו, וההתמודדות עם ההליכים הפליליים והליכים אחרים הנובעים מן העבירה, מורכבת עבורם. הדברים אמורים ביתר שאת ביחס לנפגעי עבירות מין אשר במרבית המקרים נפגעים מאדם קרוב שאף לעיתים אחראי עליהם, ונותרים חשופים לפגיעה גם בהליכים המשפטיים הפליליים או האזרחים הנלווים.
מתן סיוע משפטי ללא מבחן זכאות כלכלית וביחס להליך הפלילי גם ללא מבחן סיכוי משפטי, ככלל, נועד להקל עליהם ולהבטיח את מימוש זכויותיהם של נפגעי העבירה המוקנות להם בדין.
בנוסף לכך, מבקש התיקון המוצע להקדים את מועד מתן הסיוע בהליך הפלילי לשלב הגשת התלונה במשטרה על מנת לאפשר מיצוי זכויות הנפגע בשלב החקירה, מתוך הכרה ברגישות הרבה הכרוכה בהגשת התלונה ובחשיפת האירוע. בפן המעשי, סיוע כאמור יכלול סיוע משפטי למימוש זכויות הקבועות בחוק זכויות נפגעי עבירה בשלב החקירה (למשל הזכות לבחור את מין החוקר, או הזכות שלא להיחקר על עבר מיני, למעט על פי החריגים הקבועים בחוק) ומתן תמונה רחבה לנפגע העבירה על מכלול ההליך ותיווך העולם המשפטי לנפגע העבירה. כמו כן, הסיוע המשפטי עשוי לכלול ייצוג בהליכים שונים בשלב החקירה שהנפגע עשוי להיות צד להם, כמו למשל הליכים לחשיפת חומרי טיפול נפשי של הנפגע, אשר כרוכים בפגיעה בפרטיות.
מעבר לכך, מטרת התיקון היא לעגן בחוק הסיוע המשפטי את הסיוע המשפטי הניתן כיום למשפחות נפגעות עבירות המתה מכוח החלטת ממשלה מספר 936 מיום 22.11.09 ובמקרים מסוימים מכוח החלטת ממשלה מספר 2777 מיום 23.6.17.
יצוין כי בשלבי הכנת הצעת החוק תבחן הרחבת הסיוע המשפטי גם לנפגעי עבירות חמורות נוספות.
כידוע, לקבלת ליווי וייצוג משפטי עלויות כספיות לא מבוטלות. נפגעי עבירה שאינם זכאים כיום לסיוע משפטי מטעם המדינה, מקבלים שירותים אלה באופן פרטי בתשלום או שהם אינם מלווים בייעוץ משפטי כלל. הצעת החוק מבטאת הכרה של המדינה בחשיבותו של סיוע משפטי לנפגעי עבירות מין ונפגעי עבירות המתה, חשיבות שעולה בקנה אחד עם קידום אינטרסים ציבוריים רחבים כגון חקר האמת, הגנה על שלום הציבור ושמירה על שלטון החוק.
מוצע לקבוע כהוראת שעה לחמש שנים, את הרחבת הסיוע משפטי לנפגעי עבירות המין בהליך הפלילי לשלב החקירה ומתן סיוע בהליכים אזרחיים הנובעים מהעבירה ללא מבחן הזכאות הכלכלית, על מנת לבחון את משמעות הייצוג בפועל והיקפו, וכן את השפעת התיקון על אופן ניהול ההליך הפלילי. מוצע לקבוע זאת גם נוכח בחינת שינוים נוספים בתחום הטיפול בנפגעי עבירות, בין היתר בהמשך להמלצות דוח הוועדה הבין משרדית לבחינת הטיפול בנפגעי עבירות מין בהליך הפלילי, בראשות נשיאת בית המשפט המחוזי בדימוס דבורה ברלינר (להלן: "ועדת ברלינר").
עיקרי החוק המוצע:
עיקר 1 (סעיף 2 ו-3) – הרחבת סיוע משפטי הניתן לנפגעי עבירות מין.
מוצע להרחיב את הסיוע המשפטי הניתן לנפגעי עבירות מין בעניין זה במספר היבטים:
(1) הרחבת אוכלוסיית הזכאים לסיוע משפטי בהליך הפלילי, ללא התניה במבחני זכאות (מבחן זכאות כלכלית ומבחן של סיכוי משפטי), כך שתכלול נפגעי עבירות מין נוספות על אלה בהן ניתן הסיוע המשפטי כיום;
(2) מתן סיוע משפטי בהליך הפלילי כבר החל משלב החקירה הפלילית ללא התניה במבחני זכאות, וביחס להליכי ערר, ללא מבחן זכאות כלכלית;
(3) מתן סיוע משפטי בהליכים אזרחיים הנובעים מביצוע העבירה ללא מבחן זכאות כלכלית.
הרחבת הסיוע המשפטי הניתן לנפגעי עבירות מין בהליכים האמורים עולה בקנה אחד עם ההבנה כי נפגעי עבירות אלה מתקשים באופן מיוחד בהתמודדות עם ההליך הפלילי. החשיפה הכרוכה בניהול הליך פלילי, הפגיעה הרבה בפרטיות, ההתעמתות עם חומרים אישיים וכואבים והצורך להתייחס לפרטים רבים באירוע הטראומה, מייצרים קשיים נפשיים רבים ומקשים על הגשת תלונה ושיתוף פעולה עם רשויות האכיפה. מתן סיוע משפטי עשוי לסייע בקשיים אלה, ולהביא את קולו של הנפגע באופן צלול ומקצועי בפני הרשויות הרלוונטיות. כמו כן, נוכח הנזקים השונים הנגרמים לעתים קרובות לנפגעים אלה, מוצע כי יינתן להם סיוע משפטי גם בהליכים אזרחיים הנובעים באופן ישיר מהעבירה, דוגמת תביעות נזיקין נגד הפוגע, בקשות לצווי הגנה, בקשות להגבלת או שלילת אפוטרופסות ההורה הפוגע, הליכי בתחום דיני העבודה כאשר העבירה בוצעה במקום העבודה, הליכים מול ביטוח לאומי, סיוע בתביעות השתקה (תביעות לשון הרע שהוגשו נגדם) ועוד.
ועדת ברלינר הגישה דו"ח המלצות לשר המשפטים, לשר לביטחון פנים ולנשיאת בית המשפט העליון, ובו פירטה את הקשיים המיוחדים אשר חווים נפגעי עבירות מין במהלך ההליך הפלילי.[2] הרחבת הסיוע המשפטי עולה בקנה אחד עם ממצאי ומסקנות הוועדה והתפיסה המובעת בדו"ח זה וזאת בין היתר מאחר שהרחבת הסיוע מאפשרת רציפות של גורם המקצוע המלווה את נפגעי עבירות המין, בשלבים השונים של ההליך הפלילי ומן ההליך הפלילי אל ההליך האזרחי.
עיקר 2 (סעיף 4)– מוצע לעגן את הסיוע המשפטי שניתן היום לבני משפחותיהם של נפגעי עבירות המתה מתוך סימן א' לפרק י' לחוק העונשין – עבירת רצח (סעיף 300), רצח בנסיבות מחמירות (סעיף 301א), המתה בנסיבות של אחריות מופחתת (סעיף 301ב), והמתה בקלות דעת (סעיף 301ג). כיום, ניתן סיוע משפטי למשפחות נפגעי עבירות אלה, מכוח החלטת ממשלה 936 (מיום 22.11.2009), ובמקרים מסוימים אף מכוח החלטת ממשלה 2777 (מיום 23.06.2017) (במקרה שנפגע עבירת המתה הוא חייל שמשפחתו הוכרה במשפחה שכולה שהוכרה לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950 או שעבירת ההמתה היא תוצאה של פעולת איבה שהוכרה ככזו לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970). משפחות של נפגעי עבירות המתה חוות טראומה נפשית קשה מנשוא עם מותו של המנוח בעבירה פלילית, ולצידה עליהם להתמודד עם הליכים שונים – ההליך הפלילי (ולעיתים גם האזרחי) נגד הפוגע, וכן הליכים משפטיים שונים הנובעים מהמוות כגון הליכי ירושה, ביטוח לאומי, ביטוחים פרטיים ועוד.
לצד עיגון בחוק של הרחבת הסיוע המשפטי הניתן לנפגעי עבירות מין בהליכים שונים, ראוי כי גם זכויות בני משפחות נפגעי עבירות ההמתה לקבלת סיוע משפטי יעוגנו בחוק.
יצוין כי העיגון בחקיקה לא מבקש לשנות מהסיוע המשפטי שניתן היום לנפגעי עבירות המתה, למעט ביטול המגבלה של שנתיים למתן הסיוע המשפטי כפי שקיימת היום בהחלטת ממשלה מס' 936, והוא ימשיך להינתן בהליך הפלילי ללא מבחן זכאות כלכלית או סיכוי משפטי, ובהליך אזרחי הנובע מהעבירה, ללא מבחן של זכאות כלכלית.
עיקר 3 (סעיף 5) - מוצע לתקן את חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001 באמצעות תיקון עקיף, ולקבוע את חובת משטרת ישראל ליידע את נפגע עבירת המין על זכותו לקבלת סיוע משפטי כבר בשלב החקירה, ממועד פתיחתה, ובשלבים שונים בהליך הפלילי.
השפעת טיוטת החוק המוצע על הדין הקיים:
הצעת החוק אינה משנה את הזכויות המהותיות של נפגעי העבירה בהליך הפלילי אלא מרחיבה את הזכאות לסיוע משפטי למימוש זכויות אלה לנפגעי עבירות מין והמתה, בהיקף שפורט בעיקרים ובהמשך בדברי ההסבר, לרבות יידוע נפגע העבירה. הצעת החוק מתקנת את פרט 11 לתוספת לחוק הסיוע המשפטי שעניינו מתן סיוע לנפגעי עבירות מין חמורות.
החוק מתייחס לכלל נפגעי העבירה בעבירות המנויות לעיל, ובמסגרת זו יחול גם על קטין שהוא נפגע עבירה, למימוש זכויותיו לקבלת סיוע משפטי במישרין על ידו או באמצעות הורהו או אפוטרופסו, לפי נסיבות העניין. בסיוע המשפטי קיים מערך ייצוג קטינים, והסיוע המשפטי ניתן על ידי עורכי דין ייעודיים לתחום זה. הרחבת הזכאות לסיוע משפטי משפרת את מצבם של קטינים בישראל ומקדמת את זכויותיהם, זאת בהתאם לאמנה לזכויות הילד.
עלות תקציבית מוערכת להרחבת הסיוע המשפטי לנפגעי עבירות מין היא כ-12 מליון שקלים חדשים לשנה.
כמו כן, סיוע משפטי שניתן כבר היום לנפגעי עבירות המתה לפי החלטת ממשלה 936 ומעוגן כעת בהצעת החוק, ימשיך להיות ממומן מתקציב משרד הרווחה והביטחון החברתי. סיוע משפטי כאמור שניתן לפי החלטת הממשלה מס' 2777, ימשיך להיות ממומן מתקציב משרד הביטחון והביטוח הלאומי, בהתאם להסדרים שנקבעו לעניין זה בין משרד המשפטים לבין משרד הביטחון (בכל הנוגע לבני משפחות שכולות) והמוסד לביטוח לאומי (בכל הנוגע לנפגעי פעולות איבה).
תזכיר חוק מטעם משרד המשפטים:
|
|
|
|
||
|
תחילה |
1. |
תחילתו של חוק זה תשעים ימים מיום פרסומו (להלן- יום התחילה). |
||
|
תיקון פרט 11 |
2. |
בפרט 11 לתוספת הראשונה לחוק הסיוע המשפטי, התשל"ג-1973[3] (להלן – החוק העיקרי), במקום "לפי סעיפים 345, 346(א), 347(א) או (ב) או 351 לחוק העונשין, התשל"ז-1977" יבוא "לפי סעיפים 345, 346, 347, 347א, 347ב, 348 ו-351 לחוק העונשין, התשל"ז-1977[4]". |
||
|
הוראת שעה |
3. |
בתקופה שמיום התחילה עד לתום 5 שנים מהיום האמור, יקראו את פרט 11 לתוספת הראשונה לחוק העיקרי כך: |
||
|
|
|
"(11) לנפגע עבירת מין לפי סעיפים 345, 346, 347, 347א, 347ב, 348 ו-351 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, בכל הנוגע: |
||
|
|
|
|
(א) לליווי וקבלת ייעוץ וסיוע במימוש זכויותיו לפי כל דין בהליך הפלילי, וכן בהליך מינהלי הנוגע למימוש זכויותיו כאמור, וסעיפים 3 ו-4 לא יחולו, ואולם בהליכי ערר על החלטה שלא להעמיד לדין, לפי סעיף 64 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, סעיף 3 לא יחול; לעניין זה, "הליך פלילי" או "הליך מנהלי" – לרבות הליך בנוגע לריצוי העונש על ידי מי שהורשע בביצוע עבירה כאמור; |
|
|
|
|
|
(ב) להליכים אזרחיים הנובעים מביצוע העבירה כאמור, וסעיף 3 לא יחול." |
|
|
הוספת פרט 13 לתוספת לחוק |
4. |
אחרי פרט 13 לתוספת לחוק הסיוע המשפטי יבוא: |
||
|
|
|
|
"14. לבני משפחות של נפגעי עבירות המתה לפי סעיפים 300, 301א, 301ב, 301ג לחוק העונשין, התשל"ז-1977 בכל הנוגע: |
|
|
|
|
|
|
(א) לליווי וקבלת ייעוץ במימוש זכויותיו לפי כל דין בהליך הפלילי, וכן בהליך מינהלי הנוגע למימוש זכויותיו כאמור, וסעיפים 3 ו-4 לא יחולו, ואולם בהליכי ערר על החלטה שלא להעמיד לדין, לפי סעיף 64 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, סעיף 3 לא יחול; לעניין זה, "הליך פלילי" או "הליך מנהלי"– לרבות הליך הנוגע לריצוי העונש על ידי מי שהורשע בביצוע עבירת מין בנפגע כאמור. |
|
|
|
|
|
(ב) להליכים אזרחיים הנובעים מעבירת ההמתה, וסעיף 3 לא יחול." |
|
תיקון עקיף לחוק זכויות נפגעי עבירה |
5. |
בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001,[5] בתוספת השנייה יבוא:
|
||
|
|
|
|
(א) אחרי פרט 1 יבוא פרט 1א ובו - |
|
|
|
|
|
|
(1) תחת העמודה "השלב בהליך הפלילי" יבוא: "זכותו של נפגע עבירה כאמור בפרט 11 ו-14 לתוספת לחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972 לסיוע משפטי בשלב החקירה הפלילית בנוגע לעבירה ממנה נפגע, לפי הוראות פרט 11(א) לתוספת לחוק זה." |
|
|
|
|
|
(2) תחת העמודה "הגוף מוסר המידע" יבוא: "הגוף החוקר". |
|
|
|
|
(ב) בפרט 3, תחת העמודה "השלב בהליך הפלילי", בסופו, במקום המלים "לפי סעיף 64 האמור", יבוא: "לפי סעיף 64 האמור, וכן יידוע של נפגע עבירה כאמור בפרט 11 ו-14 לתוספת לחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972 על זכותו לסיוע משפטי בהליך זה, לפי פרט 11(ב) לתוספת לחוק זה;". |
|
|
|
|
|
|
|
דברי הסבר
חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972 (להלן – "החוק" או "חוק הסיוע המשפטי") והתקנות מכוחו קובעים באילו עניינים ובאיזה היקף יינתן סיוע משפטי, למי שידו אינה משגת וזאת בכפוף למבחן סיכוי משפטי. כמו כן, בתוספת לחוק נקבעו מספר עניינים בהם יינתן סיוע משפטי בהיקף שנקבע בתוספת, גם ללא בחינת הזכאות הכלכלית או הסיכוי המשפטי, או שניהם יחד, בהתאם לקבוע בכל פרט מהפרטים בתוספת.
התיקון המוצע נועד להרחיב את מתן הסיוע המשפטי מטעם המדינה לנפגעי עבירות מין כפי שיפורט להלן. כמו כן, מבוקש לעגן בחקיקה את הסיוע המשפטי שניתן כבר היום על פי החלטות ממשלה, לבני משפחותיהם של נפגעי עבירות המתה.
בבסיס התיקון עומדת ההכרה בפגיעה שחווים נפגעי העבירה בעבירות חמורות אלה, וחשיבות השמירה על זכויותיהם של נפגעי העבירה בהליך הפלילי. הצעת החוק מבטאת צורך ברור במתן סיוע מטעם המדינה להשמעת קולם של נפגעים באופן שיש בו כדי להשפיע על אופן ניהול ההליך הפלילי, ולסייע לנפגעי עבירות אלה בניהול הליכים פליליים ואחרים, עם כל המשמעויות הנלוות לכך. זאת בפרט מקום שנפגעי עבירות מין ונפגעי עבירות המתה חווים פעמים רבות פגיעות מורכבות וניהול ההליכים כשלעצמו, קשה מאוד עבורם.
חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001, ופסיקת בתי המשפט מכוחו, הכירו בנפגע העבירה כמי שזכאי לזכויות דיוניות שונות בהליך הפלילי. זאת מתוך תפיסה רחבה המכירה בזכותו המוסרית של נפגע העבירה להיות מיודע ולקחת חלק בהליך הפלילי הנוגע לעבירה ממנה נפגע, בין היתר, במטרה להחזיר לו חלק מתחושת השליטה שניטלה ממנו עם הפגיעה, וכחלק ממימוש זכותו להגנה ולשיקום. כמו כן, זכויות אלה מבטאות הכרה בחשיבות השמעת קולו של נפגע העבירה בצמתים שונים בהליך, לשם עשיית משפט צדק ומתן מידע מלא לרשויות האכיפה בעת קבלת החלטות שונות בהליך.
ניסיון החיים מלמד כי לא די במתן זכויות דיוניות בהליך הפלילי, אלא שישנה חשיבות במתן סיוע משפטי לנפגעים לצורך מיצוין של זכויות אלה, כך שיינתנו כלים טובים בידי הנפגעים לעשות בהן שימוש מושכל. דו"ח הוועדה הבין משרדית לבחינת הטיפול בנפגעי עבירות מין בהליך הפלילי (להלן - ועדת ברלינר) התייחס בהרחבה לקשיים מיוחדים שנפגעי עבירות מין מתמודדים איתם במסגרת ההליך הפלילי. קשיים אלה נובעים הן ממאפייני הפגיעה המינית והן ממאפייניו של ההליך האדברסרי, אשר מחייב בירור פרטים יסודי ומקיף, לצורך בירור האמת. פגיעה מינית מלווה לא פעם בנזקים נפשיים, אשר עשויים להחמיר במהלך ההליך הפלילי, בו נדרש הנפגע לחשוף את האירוע בפני אנשים זרים, ולעמוד בחקירה נגדית המבקשת לעתים לערער את מהימנותו. הוועדה עמדה על מאפייני עבירות המין, המצדיקות התאמות מיוחדות באופן התנהלותה של מערכת האכיפה כלפי נפגעים אלה, ועוד טרם לכן הם הוגדרו בחוק זכויות לנפגעי עבירה כקבוצה שזכאית לזכויות מיוחדות, ועיקרן בזכות להביע עמדה בפני רשויות האכיפה לפני קבלת החלטות שונות- הגעה להסדר טיעון עם הנאשם, קבלת בקשת חנינה, שחרור מוקדם ממאסר ועוד. במסגרת עבירות המין אליהן התייחסה הוועדה נמנו גם עבירות המין המנויות בתיקון המוצע, אשר מתקיימים לגביהן אותם מאפיינים מיוחדים של פגיעה.
הצעת החוק מחדשת גם לגבי המועד בו היא מבקשת להקנות לנפגעי העבירות הרלוונטיות את הסיוע המשפטי בהליך הפלילי משלב החקירה הפלילית, כפי שיפורט בהמשך. לפיכך, התיקון המוצע מתיישב עם התפיסה הכללית בדבר חשיבותן של הזכויות המוקנות לנפגעי עבירה, ואף מבטא היטב את העקרונות המובאים בדו"ח ברלינר ביחס לעבירות מין, אף שמתן סיוע משפטי בשלבי החקירה הפלילית לא נכלל כהמלצה בדו"ח הוועדה.
כידוע, לליווי ולייצוג משפטי נלוות עלויות כספיות לא מבוטלות. נפגעי עבירה שאינם זכאים כיום לסיוע משפטי מטעם המדינה, מקבלים שירותים אלה באופן פרטי בתשלום או שהם אינם מלווים על ידי עורך דין כלל. הצעת החוק מבטאת הכרה של המדינה בחשיבותו של סיוע משפטי לנפגעי עבירות מין ועבירות המתה, שקיומו גם מקדם אינטרסים ציבוריים רחבים כגון חקר האמת, הגנה על שלום הציבור ושמירה על שלטון החוק. לפיכך הצעת החוק מבקשת להנגיש את האפשרות לקבלת סיוע משפטי מטעם המדינה, באופן שאינו מותנה במבחני הזכאות כולם או חלקם, כמפורט בהמשך.
את הרחבת הסיוע משפטי לנפגעי עבירות המין בהליך הפלילי לשלב החקירה, וביטול מבחן הזכאות הכלכלית בהליכים אזרחיים הנובעים מהעבירה, מוצע לקבוע כהוראת שעה ל- 5 שנים, על מנת ללמוד על משמעות הייצוג בפועל והיקפו ולבחון את השפעת תיקון זה על אופן ניהול ההליך הפלילי, זאת גם נוכח שינוים נוספים בתחום הטיפול בנפגעי עבירות, בין היתר בהמשך להמלצות דוח ועדת ברלינר.
בסעיף 1 – מוצע לקבוע כי תחילתו של חוק זה יהיה תשעים ימים מיום פרסומו על מנת לאפשר היערכות ליישום החקיקה.
בסעיף 2 - מוצע להרחיב את הסיוע המשפטי שניתן היום לנפגעי עבירות מין.
היום, לפי פרט 11 לתוספת לחוק, נפגעי עבירות מין חמורות זכאים לקבלת ליווי, ייעוץ וסיוע משפטי מטעם המדינה במסגרת ההליך הפלילי המתנהל בעניין עבירת המין שנעברה בהם, במימוש זכויותיהם לפי כל דין בהליך הפלילי, וזאת ממועד הגשת כתב האישום. כמו כן ניתן סיוע לנפגעי עבירות מין בבקשות לפי חוק המגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה, התשס"ה-2004 בכפוף למבחן סיכוי משפטי כאמור בפרט 8 לתוספת, ובהליכים אזרחיים אם נפגע העבירה עומד במבחן הזכאות הכלכלית ומבחן הסיכוי המשפטי, בהתאם לחוק ולתקנות הסיוע המשפטי, התשל"ג-1973.
עבירות המין המנויות כיום בפרט 11 לתוספת כוללות את עבירות המין ברף החמור, דהיינו מעשי אינוס ומעשי סדום, וכן עבירות מין במשפחה. מתן הסיוע המשפטי לנפגעי עבירות המין על פי החוק הקיים, הראה כי מאז התיקון לתוספת לחוק והוספת פרט 11 בשנת 2017, נפגעים רבים פנו לקבלת ליווי וסיוע משפטי זה, דבר אשר סייע להם להתמודד עם ההליך הפלילי, להתבטא טוב יותר ולמצות את זכויותיהם. נוכח ניסיון מוצלח זה, מוצע במסגרת התיקון הנוכחי להרחיב את הזכאות ולכלול במסגרתה את מי שנפגע מעבירות מין נוספות כגון מעשים מגונים (סעיף 348 לחוק העונשין), ועבירות של בעילה אסורה בהסכמה במסגרת יחסי מטפל-מטופל (סעיף 347א) או במסגרת ייעוץ או הדרכה שנתן כהן דת לנפגע (סעיף 347ב). זאת נוכח העובדה כי גם מי שנפגע מעבירות מין מסוג זה, חווה פגיעה מורכבת, אשר מעמידה אותו בפני קשיים מיוחדים בניהול ההליך הפלילי, בין היתר בשים לב למאפייני הפגיעה המינית והפגיעה הקשה בפרטיות אשר כרוכה בחשיפתה.
לצד זאת, יצוין כי רשימת העבירות שלנפגעים בעניינן יינתן סיוע משפטי, תמשיך לידון בשלב ההערות לתזכיר, הן לעניין עבירות אשר מנויות בתזכיר חוק זה והן לעניין עבירות נוספות אשר עשויות להיות רלוונטיות, והכל בכפוף לבחינת היבטים רלוונטיים כמו חומרת העבירות, מאפייני נפגעי העבירה ובכפוף למגבלות תקציב.
סעיף 3 - עוד מוצע להרחיב את מתן הסיוע המשפטי שניתן היום לנפגעי עבירות מין לפי פרט 11 לחוק, כך שיינתן סיוע משפטי לנפגעים, גם בהליכים אזרחיים הנובעים מביצוע העבירה, וזאת ללא מבחן זכאות כלכלית, אך בכפוף למבחן של סיכוי משפטי, על מנת להנגיש גם הליכים אלה.
מבדיקות שונות שנערכו בשנים האחרונות, עולה כי חרף העובדה שלנפגעי עבירה עומדת האפשרות להגיש תביעה נזיקית כנגד הפוגע, ולקבל פיצוי בגין הנזק שגרמה להם העבירה, רובם המכריע אינו נוקט באפשרות זו. כמו כן, ישנם מקרים בהם העבירה הפלילית גוררת צורך בנקיטת הליכים משפטיים נלווים, אשר גם בהם נדרש נפגע העבירה, הפגוע ממילא, לפעול – כגון צורך בצו הגנה, בקשות להגבלת או שלילת אפוטרופסות ההורה הפוגע (שלא חל לגביהן סעיף 27א לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 שתוקן לאחרונה ובגדרו ניתן אף סיוע משפטי), הליכי בתחום דיני העבודה כאשר העבירה בוצעה במקום העבודה, הליכים מול ביטוח לאומי, סיוע בתביעות השתקה (תביעות לשון הרע שהוגשו נגדם) ועוד. המשכיות פעולתו של הגורם המשפטי המלווה את נפגע העבירה בהליכים פליליים גם בהליכים אזרחיים הנובעים מהעבירה מונע את הצורך של נפגע העבירה להידרש לחשוף שוב את פרטי העבירה ונזקיה בפני גורם חדש, דבר אשר יכול להוות חסם עצמאי בפני נפגעי עבירה בדרך למימוש זכויותיהם.
כמו כן מוצע, להקדים את מועד מתן הסיוע המשפטי בהליך הפלילי כך שיינתן כבר בשלב החקירה הפלילית, ולא מן השלב הניתן כיום- מועד הגשת כתב האישום. מטרתו של תיקון זה, היא לתת מענה לצרכים שונים של נפגעי עבירה אשר כרוכים בקשיים האינהרנטיים לניהול החקירה הפלילית. מטבע הדברים, החקירה הפלילית היא המועד הראשון בדרך כלל בו מתקיים מפגש בין נפגע העבירה למערכת האכיפה, ונפגעים רבים מתארים שלב זה כמרתיע, בלתי ידוע וגורם מעורר טראומה, בין היתר נוכח הצורך להתעמת לעומק עם חומרים אישיים קשים וחושפניים, ולפרטם לראשונה בפני אדם זר ולעיתים אף להתעמת מול הפוגע. בשלב החקירה נפגע העבירה זכאי לזכויות שונות המנויות בחוק זכויות נפגעי עבירה, ובהן הזכות לבחור את מין החוקר, הזכות שלא להיחקר על עבר מיני (אלא בתנאים הקבועים בחוק) ועוד. בשלב החקירה, עשוי גם להתקיים מצב בו יתבקש נפגע העבירה לוותר על החיסיון הנתון לו בנוגע לחשיפת חומרים אישיים כגון חומרים מטיפול נפשי שקיבל. נושא מרכזי ומורכב זה עלה בדוח ועדת ברלינר, ונכללו בו המלצות מפורשות לעניין אופן התנהלות הרשויות בנושא זה, נוכח הפגיעה הדרמטית הכרוכה בכך בפרטיותו של הנפגע. חשיפת חומרים חסויים או פרטיים בהליך הפלילי עשויה להיות הכרחית לעתים, לצורך הגנתו של הנאשם או קיומו של הליך הוגן. לצד זאת, היא עלולה לפגוע פגיעה קשה בפרטיותו של הנפגע, הן בחשיפת סודות כמוסים בפני בני משפחתו וסביבתו הקרובה, והן בהרחבת הפגיעה והחשיפה בפני הנאשם. מתן ליווי וסיוע משפטיים כבר בהליך החקירה יאפשרו לנפגע העבירה שירצה בכך, להבין את ההשלכות השונות של חשיפת חומרים אישיים ולקבל החלטה מושכלת בעניין, כמו גם לטעון באופן מושכל את עמדתו, ככל שיגיע הדבר להליך הסרת חסיון בפני בית המשפט. סיוע משפטי בשלב החקירה, יכלול גם ליווי של הנפגע בנוגע לערר על החלטת התביעה שלא להגיש כתב האישום, וזאת בכפוף למבחן של סיכוי משפטי.
בסעיף 4 – מוצע לעגן את הסיוע המשפטי שניתן היום לבני משפחותיהם של נפגעי עבירות המתה מתוך סימן א' לפרק י' לחוק העונשין – עבירת רצח (סעיף 300), רצח בנסיבות מחמירות (סעיף 301א), המתה בנסיבות של אחריות מופחתת (סעיף 301ב), והמתה בקלות דעת (סעיף 301ג). כיום, ניתן סיוע משפטי למשפחות נפגעי עבירות אלה, מכוח החלטת ממשלה 936 (מיום 22.11.2009) ובמקרים מסוימים אף מכוח החלטת ממשלה 2777 (מיום 23.06.2017) (במקרה שנפגע עבירת המתה הוא חייל שמשפחתו הוכרה במשפחה שכולה שהוכרה לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950 או שעבירת ההמתה היא תוצאה של פעולת איבה שהוכרה ככזו לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970). משפחות של נפגעי עבירות המתה חוות טראומה נפשית קשה מנשוא עם מותו של המנוח בעבירה פלילית, ולצידה עליהם להתמודד עם הליכים שונים – ההליך הפלילי (והאזרחי) נגד הפוגע, וכן הליכים משפטיים שונים הנובעים מהמוות כגון הליכי ירושה, ביטוח לאומי, ביטוחים פרטיים ועוד.
לצד עיגון בחוק של הרחבת הסיוע המשפטי הניתן לנפגעי עבירות מין בהליכים שונים, ראוי כי גם זכויות בני משפחות נפגעי עבירות ההמתה לקבלת סיוע משפטי יעוגנו בחוק. יצוין כי העיגון בחקיקה לא מבקש לשנות את מתן הסיוע המשפטי שניתן היום לנפגעי עבירות המתה, למעט ביטול המגבלה של שנתיים למתן הסיוע המשפטי כפי שקיימת היום בהחלטת ממשלה מס' 936. סיוע משפטי זה ניתן בהליך הפלילי ללא מבחן זכאות כלכלית או סיכוי משפטי, ובהליך אזרחי הנובע מהעבירה, ללא מבחן של זכאות כלכלית.
כמו כן, ביחס למימון מתן הסיוע המשפטי, יישאר המצב הקיים המפורט להלן ובמהלך הכנת הצעת החוק ייבחן אם נדרש לעגן זאת בחקיקה, בנוהל או בדרך אחרת. לגבי בני משפחות של מי שנהרג כתוצאה מעבירת המתה במהלך היותו חייל של צבא הגנה לישראל והם הוכרו כמשפחה שכולה לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950, הסיוע יינתן במימון משרד הביטחון. לגבי בני משפחות של נפגע עבירת המתה כתוצאה מפעולת איבה שהוכרו כבני משפחה שכולה לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970, הסיוע המשפטי יינתן במימון המוסד לביטוח לאומי. סיוע משפטי ביתר עבירות ההמתה האמורות לעיל, יינתן במימון משרד הרווחה והביטחון החברתי.
בסעיף 5 - התיקון לחוק הסיוע המשפטי המוצע צפוי לקבוע זכאויות חדשות לקבלת סיוע משפטי אשר יוקנו לנפגעי עבירה שונים. הרחבת הסיוע המשפטי ממועד החקירה הפלילית, דורשת יידוע יזום של נפגע העבירה על זכאותו לקבל סיוע משפטי, זאת כדי לאפשר לנפגע להחליט האם לממש זכאותו זו. לפיכך, מוצע לתקן את חוק זכויות נפגעי עבירה, ולקבוע כי משטרת ישראל תיידע את נפגע העבירה הזכאי לכך על פי תיקון זה, על זכותו לסיוע משפטי בהליך הפלילי כבר בשלב החקירה. יצוין, כי ייקבעו הוראות נוספות בנוהל משטרתי, בנוגע לצמתים נוספים בהם ייערך יידוע של נפגעי עבירה על זכאותם לסיוע משפטי, כמו למשל בנוגע להליכי הסרת חיסיון על טיפול נפשי או רפואי. בעניין זה, ייקבעו גם הוראות הנוגעות למתן שהות קצרה עבור נפגע העבירה לשקול את עמדתו, לפני שיתבקש לוותר על חסיון טיפולי.