פרק א': הוראות מקדמיות

הגדרות

1. ב

בחוק זה –

"אבן חן" – אבן המנויה בתוספת הראשונה, לרבות אבן חן המיוצרת בידי אדם;

"בעל שליטה" – כהגדרתו בחוק לניירות ערך, התשכ"ח–1968[2];

"הובלה לצורך יבוא ויצוא" – העברת משלוח יהלומים ואבני חן מגוף המטוס בנמל התעופה לתחנת הפיקוח, ומתחנת הפיקוח לגוף המטוס בנמל התעופה;

"המפקח על היהלומים" – מפקח על ענף היהלומים ואבני החן, שמונה לפי סעיף 2;

"המשרד" – משרד הכלכלה והתעשייה;

"הרשות הלאומית להסמכת מעבדות" – כמשמעותה בחוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ"ז–1997[3] (להלן – חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות);

"השר" – שר הכלכלה והתעשייה;

"חברת שילוח" – חברה בעלת רישיון לפי סעיף 28;

"יהלום" – פחמן בעל מבנה מונוקריבטליני או פוליקריסטליני, בצורת גבישים, שקוף, צבעוני או אטום ובעל קשיות העולה על קשיות כל פחמן אחר, ולרבות יהלום המיועד לתעשייה, יהלום גלם, יהלום מחותך ומלוטש, יהלום מבוקע ויהלום מנוסר, לרבות יהלום מיוצר בידי אדם ולמעט יהלום משובץ;

"יהלום גלם" – יהלומים במצבם הטבעי, כפי שנכרו במכרה, לפני שלוטשו;

"יהלום גלם המיוצר בידי אדם" – יהלומים במצבם הטבעי, שיוצרו בידי אדם, לפני שלוטשו;

"יהלום מיוצר בידי אדם" – יהלום שלא נכרה מבטן האדמה ויוצר באמצעים טכנולוגיים שונים;

"יהלום מלוטש המיוצר בידי אדם" – יהלומים שיוצרו בידי אדם לאחר שלוטשו;

"יהלום משובץ" – יהלום המקובע באופן קבוע בחומר או במוצר למטרה דקורטיבית, תעשייתית או אחרת, והנמכר או נעשה בו שימוש בצורה זו;

"יהלום המיועד לתעשייה" – יהלום המיועד לשימוש בתעשייה, לרבות יהלום כתוש;

"ייצור יהלומי גלם" – יצירת יהלום גלם תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים שונים;

"מגדל" – מי שמייצר יהלומי גלם בתנאי מעבדה ומוכר את תוצרתו כאשר היהלום נותר במצב גלם וטרם עבר ליטוש;

"מעבד" – מי שמלטש, מבקע, מנסר, ומבצע כל פעולה אחרת שמטרתה להפוך את היהלום או את אבן החן, מיהלום גלם, יהלום גלם המיוצר בידי אדם או מאבן חן גלם, ליהלום או אבן חן מחותך, מלוטש, מבוקע או מנוסר;

"מעבדה גמולוגית" – מעבדה לדירוג והערכת יהלומים המתמחה בזיהוי, דירוג וסיווג יהלומים ואבני חן;

"סחר" – קנייה, מכירה, מכר חליפין, תיווך, יבוא ויצוא של יהלומים או באבני חן, למעט העברה למשבץ או העברה למי שעוסק בעיבוד יהלומים או אבני חן;

"עוסק באבני חן" – מי שסוחר, מעבד, מגדל, מתווך, מוביל לצורך יבוא ויצוא ומשבץ של אבני חן;

"עוסק ביהלומים" – מי שסוחר, מעבד, מגדל, מתווך, מוביל לצורך יבוא ויצוא ומשבץ של יהלומים;

"עיבוד" – לרבות ליטוש, ביקוע, ניסור ועבודות אחרות שמטרתן להפוך את היהלום או את אבן החן מיהלום גלם, יהלום גלם המיוצר בידי אדם או מאבן חן גלם ליהלום או אבן חן מחותך, מלוטש, מבוקע או מנוסר ולמעט ייצור של יהלום בידי אדם;

"קרוב" – כהגדרתו בחוק החברות, התשנ"ט–1999[4];

"תאגיד" – חברה או חברת חוץ כהגדרתן בחוק החברות, שותפות או שותפות חוץ כהגדרתן בפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה–1975[5], הרשומה בישראל לפי דין;

"תחנת פיקוח" – תחנת פיקוח בה נעשה הטיפול מטעם המפקח על היהלומים ביהלומים ובאבני חן מיובאים או מיוצאים;

"תיווך ביהלומים" – מפגש בין שני צדדים לשם התקשרותם בעסקה לסחר ביהלומים או קבלת הרשאה ממוכר או קונה, למכור או לקנות עבורו יהלום, בתמורה ועל דרך עיסוק;

"תעודה גמולוגית" – תעודה לצרכי מסחר ביהלומים ובאבני חן המזהה, מדרגת או מסווגת יהלום או אבן חן, שניתנה על ידי מעבדה גמולוגית מאושרת;

"תעודת קימברלי" – תעודה בעלת עיצוב מיוחד, החסינה מפני זיוף, המזהה יהלומי גלם מיובאים העונים לדרישות התכנית הבינלאומית לפיקוח ותיעוד יהלומי גלם;

המפקח על היהלומים ואבני החן

2.  

השר ימנה מבין עובדי משרדו מפקח על ענף היהלומים ואבני החן, שתפקידיו יהיו לפי הוראות חוק זה; הודעה על המינוי תפורסם ברשומות.

פרק ב' – עוסקים ביהלומים

חובת רישיון לעיסוק ביהלומים

3.  

(א)  לא יעסוק אדם ביהלומים, לא יחזיק בהם ולא ישתמש בהם  ולא ירשה לאחר להשתמש בהם, לא יעביר את הבעלות או את החזקה בהם, ולא יקבל בשום דרך מדרכי ההעברה את הבעלות או את החזקה בהם, אלא לפי רישיון בכתב מאת המפקח בהתאם להוראות סעיפים 3 עד 10 לחוק ובהתאם לתנאי הרישיון, או שהוא מועסק על ידי בעל רישיון כאמור.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי אדם שאינו בעל רישיון כנדרש על פי סעיף זה, לבצע עסקה ביהלום, שתבוצע אל מול בעל רישיון, באישור מראש מאת המפקח, ובהתאם לתנאיו.

תנאים למתן רישיון עיסוק ביהלומים

4.  

(א)  המפקח רשאי לתת רישיון עיסוק ביהלומים למבקש שמתקיימים לגביו כל אלה, לפי העניין:

(1) מבקש הרישיון הוא אחד מאלה:

(א)  למבקש רישיון שהוא יחיד - הוא בגיר, אזרח ישראלי או תושב ישראל כמשמעותו בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה–1965[6], שלא הוכרז פסול דין ולא ניתן לגביו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל;

(ב) למבקש רישיון שהוא תאגיד - הוא התאגד ונרשם בישראל, בית המשפט לא מינה לו כונס נכסים ולא ציווה על פירוקו, ואחד לפחות מנושאי המשרה בו הוא אזרח ישראלי או תושב ישראל.

(2) בעל שליטה או נושא משרה בעסקו, לא הורשע בעבירה,  שמפאת חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת המפקח, לעסוק ביהלומים או שמתנהלת נגדו חקירה פלילית או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור וטרם התקבלה הכרעה משפטית בעניינו, שאינה זיכוי, או קובלנה, ולא מתקיימות לדעת המפקח נסיבות אחרות המטילות דופי ביושרו וביושרתו של אדם לפי חוק זה; לעניין זה ומבלי לפגוע מכלליות האמור -

(א)  יראו כל אחת מהעבירות המפורטות להלן כעבירה שמתקיים בה האמור בפסקה זו אלא אם כן מצא המפקח כי מתקיימים טעמים מיוחדים הנוגעים לנסיבות ביצוע העבירה ומידת חומרתה, שבשלהם אין מניעה לעיסוק היהלומים:

(1) עבירות המנויות בסעיף 5(א)(3) לחוק זה;

(2) עבירה לפי סעיפים 3 או 4 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס–2000[7] (להלן – חוק איסור הלבנת הון);

(3) עבירה לפי סעיף 211 לפקודת המכס [נוסח חדש][8] (להלן – פקודת המכס).

(ב) "הורשע בעבירה" – לרבות הורשע בעבירה דומה במדינה אחרת.

(3) בארבע השנים שקדמו להגשת הבקשה לרישיון –

(א)  לא ביטל המפקח את הרישיון של מבקש הבקשה או של בעל השליטה או נושא המשרה בה, ככל שהיו בעלי רישיון בעבר; לעניין זה, הגשת בקשה הכוללת מידע כוזב, כדין ביטול הרישיון על ידי המפקח.

(ב) לא הוטל על מבקש הרישיון, על בעל השליטה או על נושא משרה בה, עיצום כספי לפי חוק איסור להלבנת הון בשל הפרה של הוראת צו איסור להלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של סוחר באבנים יקרות למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"ד–2014[9] או לפי חוק זה, שמפאת חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת המפקח, לעסוק ביהלומים.

(4) המפקח רשאי לתת רישיון לסחר ביהלומים אף אם המבקש או מנהליו לא עמדו בהוראות סעיפים קטנים (א)(1)(א), (א)(2) או(א)(3), וזאת מטעמים מיוחדים שירשמו, ובלבד ששוכנע כי אין במתן הרישיון למבקש משום פגיעה בטובת הציבור; החלטה כאמור תפורסם באתר המשרד עם ההנמקות לה, ללא חשיפת פרטי מבקש הרישיון או פרטיו המאפשרים לזהותו.

(ב) מצא המפקח כי בשל טעמים של שמירה על שלום הציבור או ביטחונו או טעמים אחרים שבטובת הציבור מבקש הרישיון אינו ראוי לעסוק ביהלומים, רשאי הוא שלא לתת רישיון למבקש, אף אם מתקיימים לגביו התנאים שבסעיף קטן (א), ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו.

רישיון סחר ביהלומים

5.  

(א)  לא יינתן רישיון למבקש לסחור ביהלומים, אלא אם כן נתקיימו בו  התנאים האמורים בסעיף 4 וכן תנאים אלו:

(1) המבקש, הוא בעל שלוש שנות וותק לפחות בעבודה בתחום היהלומים אצל בעל רישיון לסחר ביהלומים; המפקח רשאי להכיר בניסיון בתחום יהלומים מחוץ לישראל כוותק, ככל ששוכנע כי הניסיון נצבר בסביבה מקצועית מתאימה והולמת ובהתאם למקובל בענף היהלומים; הנחיות נוספות לעניין זה יפורסמו באתר.

(2) המבקש, הוכיח את יציבותו הכלכלית בהתאם לקריטריונים שיפורסמו באתר;

(3) המבקש הצהיר על אמיתות הפרטים שדיווח לפי סעיף קטן זה, וכן הצהרה על כך שהוא לא הורשע ולא הוגש נגדו כתב אישום, וכן לא מתנהלת נגדו חקירה פלילית, בעבירה מהעבירות לפי סעיפים 239, 290 עד 297, 383 עד 393 או 414 עד 438 לחוק העונשין, התשל"ז–1977[10] (להלן – חוק העונשין), וכן עבירות לפי חוק זה, עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון או פקודת המכס, כמפורט בסעיף 4(א)(2)(א).

(4) לעניין סוחר יהלומים המבקש להוביל יהלומים לצורך יבוא ויצוא בלבד, המבקש הציג התחייבות בחתימתו, ואם הוא תאגיד – בחתימת הגורם המוסמך לחייב את התאגיד, לבצע את היבוא ויצוא היהלומים באמצעות חברת שילוח; אין באמור בסעיף זה כדי לאסור הובלת יהלומים לצורך יבוא ויצוא באמצעות נוסע.

(ב) המפקח רשאי לתת רישיון לסחר ביהלומים אף אם המבקש לא עמד בהוראות סעיפים קטנים (א)(1) או (2), מטעמים מיוחדים שירשמו, ובלבד ששוכנע כי אין במתן הרישיון למבקש משום פגיעה בטובת הציבור; החלטה כאמור תפורסם באתר המשרד עם ההנמקות לה, ללא חשיפת פרטי מבקש הרישיון או פרטים המאפשרים לזהותו.

מעבד יהלומים

6.  

(א)  לא יינתן רישיון למעבד יהלומים אלא אם נתקיימו במבקש התנאים האמורים בסעיפים 3 ,4 ו-5.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), המפקח רשאי לפטור מעבד יהלומים מהתנאי האמור בסעיף 5(א)(1), למשך שלוש שנים מיום כניסת החוק לתוקף.

מגדל יהלומים

7.  

מגדל יהלומים אינו חב ברישיון עיסוק יהלומים כאמור בסעיף 3, ובלבד -

(1) מגדל תאגיד או בעל השליטה בו, רשאי לסחור ביהלומי גלם שיצר בלבד, כאשר היהלום נותר במצב גלם וטרם עבר ליטוש;

(2) מסחר של יהלומי גלם המיוצרים בידי אדם לא יתבצע במזומן;

(3) בכל עסקת מכירה תבוצע בדיקת נאותות על הלקוח ותוצרי הבדיקה יישמרו על ידי המגדל למשך תקופה של 5 שנים;

(4) המגדל ינהג בשקיפות מלאה לעניין העסקה ובכלל זה ציון שמדובר ביהלום גלם המיוצר בידי אדם, משקלו, מחירו והמספר הסידורי הנלווה לו;

עקיבות

8.   

(א)  עוסק ביהלומים, ישמור כל מסמך הקשור להליך הייבוא, הייצוא, הייצור והמכירה של יהלום;  בעת העברה בין עוסקים ביהלומים, יעביר כל אחד מהעוסקים את הפרטים הבאים למפקח:

(1) פרטי העוסק שמולו נעשו אחת הפעולות המפורטות לעיל ובכלל זה את שמו המלא, מען עסקו, ומספר עוסק מורשה או מספר רישיון העסק;

(2) פרטים המאפשרים את זיהוי היהלום ובכלל זה ציון שמדובר ביהלום מכרות או ביהלום מיוצר בידי אדם, משקלו (בקרט), צבע, מידת ניקיון האבן ומידת העיבוד והגימור, מחירו, המספר הסידורי הנלווה לו כאשר מדובר ביהלום מיוצר בידי אדם או צירוף תעודת קימברלי כאשר מדובר ביהלום גלם, וכן כל פרט אחר שיקבע המפקח שיפרסם באתר האינטרנט של משרד הכלכלה;

(3) חשבונית העסקה שהכין העוסק ביהלומים הכוללת את פרטי העסקה וכן תמונה של היהלומים שנמכרו וכל מסמך רלוונטי שיקבע המפקח; חשבונית העסקה תכלול את פרטי היהלומים שפורטו כאמור; 

(4) רשימוני ייבוא או ייצוא הנלווים לחשבונית העסקה;

(ב) העוסקים ישמרו לתקופה שלא תפחת משבע שנים את הפרטים האמורים. 

(ג)  המפקח רשאי לקבוע הוראות בעניינים שלהלן שיפורסמו באתר האינטרנט של המשרד, בשים לב לסוגי העוסקים שהוזכרו ופירוט המסמכים הנדרשים ולרבות:

(1) פרטים נוספים ומסמכים שיש להעביר ולשמור לשם הבטחת עקיבות;

(2) הקלות בדרישות של מסירה ושמירה של פרטים ומסמכים כאמור בסעיף זה לפי סוגי עוסקים וגודלם, וכן בשים לב להיקף העסקה, ערך היהלום וסוגו,  המועבר או המתקבל על ידם;

(3) הקלות בדרישות של מסירה ושמירה של פרטים ומסמכים כאמור בסעיף זה או התאמות בדרישות כאמור, לפי סוגי עוסקים או סוגי יהלומים, אם שוכנע המפקח כי קבועות, לפי דין אחר, הוראות המבטיחות עקיבות מתאימה לגבי אותם סוגי עוסקים או סוגי יהלומים, לפי העניין, ובלבד שלא ייקבעו הקלות או התאמות כאמור אלא בהסכמת השר הממונה על ביצוע הדין האחר; קבע המפקח הוראות כאמור, יראו את הפרטים והמסמכים הנשמרים לפי הדין האחר כפרטים ומסמכים שנדרשים לפי סעיף זה;

(ד) מסמכים ופרטים שעל עוסק לשמור לפי הוראות סעיף קטן זה (בסעיף קטן זה – מידע), יכול שיישמרו בדרך דיגיטלית, אלא אם כן קבע המפקח אחרת בהוראותיו, ובלבד ששמירת המידע בדרך דיגיטלית תיעשה כך שהמידע יישמר באופן אמין, ברור וקריא ויגובה מעת לעת; המפקח רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן השמירה של המידע בדרך דיגיטלית, הדרכים לגיבויו וצורת הגישה אליו לשם פיקוח, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות בשים לב לסוגי העוסקים, לגודלם ולהיקף פעילותם, לסוגי היהלומים ולסוגי המידע;

(ה)  בסעיף קטן זה -

"העברה בין עוסקים" – למעט העברה לעוסק שהוא מוביל יהלומים בלבד, למטרת הובלה בין עוסקים.

"עקיבות" – היכולת לעקוב אחר יהלום ולאתר אותו בכל אחד משלבי השרשרת בהעברות בין עוסקים לרבות סחר, עיבוד, שיבוץ או ייצור כאשר מדובר ביהלומים יצירי אדם.

סירוב למתן רישיון

9.  

(א)  המפקח על היהלומים רשאי לסרב לתת רישיון למבקש מאותן סיבות שבשלהן הוא רשאי לבטלו, להגבילו או להתלותו, לפי הוראות סעיף 11.

(ב) סבר המפקח כי אין להיעתר לבקשת הרישיון, בהתאם לסעיף קטן (א) או שיש להתנותה בתנאים, אף אם מתקיימים במבקש התנאים הנדרשים,  יודיע למבקש הרישיון את נימוקיו ויאפשר לו הזדמנות להשמיע את טענותיו.

תקופת הרישיון וחידושו

10.  

(א)  תוקפו של רישיון עוסק ביהלומים יהיה לשנתיים מתום אותה שנה בה ניתן הרישיון והוא יפקע ביום ה-31 בדצמבר בתום התקופה; ניתן לשוב ולחדשו לתקופות נוספות של שלוש שנים בכל פעם, בכפוף לכל אלה:

(1) הבקשה למתן רישיון ולחידושו תוגש בדרך שיורה המפקח ותכלול פרטים ומסמכים כפי שיפורטו בהוראה שתפורסם באתר האינטרנט של המשרד;

(2) המבקש שילם את אגרת הרישיון בשנים שקדמו להגשת הבקשה כנדרש;

(3) המבקש צרף אישור מכון יהלומים בדבר תשלום ההיטל בגין כל היהלומים המלוטשים שייבא בתקופת תוקפו של הרשיון שאת תוקפו הוא מבקש להאריך.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) חלפו שלוש שנים מהמועד בו הסתיימה תקופת הרישיון, תוגש בקשה כבקשה ראשונה לרישיון, אשר אליה יצורפו האישורים בדברת תשלום האגרה וההיטל כמפורט בסעיפים (א)(2) ו-(א)(3).

ביטול הרישיון, הגבלתו, התלייתו או פקיעתו

11.  

(א)  המפקח על היהלומים רשאי לבטל את רישיונו של עוסק ביהלומים או בעל היתר זמני, להתלותו עד לקיום תנאים שיורה עליהם או לתקופה שיורה עליה שלא תעלה על שנה, להגבילו או לבטלו אם מצא כי מתקיים אחד מאלה:

(1) הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב, שגוי או מטעה;

(2) חדל להתקיים בבעל הרישיון תנאי מהתנאים למתן רישיון;

(3) בעל הרישיון הפר תנאי מתנאי הרישיון;

(4) מתנהלת נגד בעל הרישיון חקירה פלילית או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה שיש עמה קלון או בעבירה שמפאת חומרתה או נסיבותיה סבור המפקח על היהלומים כי אין הוא ראוי לרישיון לפי חוק זה, וטרם התקבלה הכרעה משפטית בעניינו, שאינה זיכוי או קובלנה;

(5) בעל הרישיון הורשע בעבירה שיש עמה קלון או בעבירה שמפאת חומרתה או נסיבותיה סבור המפקח על היהלומים כי אין הוא ראוי לרישיון לפי חוק זה;

(6) בעל הרישיון הוכרז פושט רגל או פסול דין או שהוא מצוי בהליכים לקראת הכרזה כאמור, ואם הוא תאגיד – ניתן לגביו צו פירוק או מונה כונס נכסים או שהוגשה בקשה כאמור;

(7) בעל הרישיון לא תעד או הגיש דיווח כנדרש בסעיף 13(ד);

(8) בעל הרישיון סחר ביהלומי גלם בלי תעודת קימברלי, למעט גלם המיוצר בידי אדם;

(9) בעל הרישיון מסר מידע כוזב בעניינים הנוגעים לעיסוקו ולרישיונו או בעניינים הנוגעים לעיסוקו ולרישיונו של אחר;

(10)  בעל הרישיון אינו משתף פעולה עם הליך בדיקה, ביקורת או חקירה שמנהל המפקח; לעניין זה – שיתוף פעולה הוא אי מענה מלא ובמועד להוראות המפקח;

(11)  בעל הרישיון לא שילם את אגרת הרישיון במועד שנקבע, כאמור בסעיף 12(א);

(12)  בעל הרישיון פעל שלא בהתאם לתנאים ולכללים הקבועים בחוק זה ובהתאם לכללים וההוראות שנקבעו ברישיונו על ידי המפקח;

(13)  בעל הרישיון לא שילם את היטל הפרומיל בעבור יבוא יהלומים מלוטשים, שאינם מיוצרים בידי אדם, כאמור בסעיף 38.

(14)  מתקיימות לדעת המפקח נסיבות אחרות המטילות דופי ביושרו וביושרתו של בעל הרישיון.

(ב) המפקח רשאי לתת הוראות לעניין אמות המידה, השיקולים והנסיבות שיובאו בחשבון בבחינת יושרו ויושרתו של אדם לפי חוק זה.

אגרת רישיון

12.  

(א)  אחת לשנה ישלם עוסק ביהלומים אגרה שנתית עד לא יאוחר מיום ה-31 במרץ בכל שנה; גובה האגרה השנתית תהיה בסך 668 שקלים חדשים.

(ב) ניתן רישיון לראשונה לאחר האחד ביולי, תשולם מחצית האגרה בלבד.

(ג)  לא שילם בעל רישיון את דמי האגרה במועד הקבוע, יראו אותו כמי שפקע רישיונו מחמת אי תשלום אגרה.

(ד) סכום האגרה לפי סעיף זה יתואם בחודש ינואר של כל שנה, לעליית מדד המחירים לצרכן אשר פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה באותו החודש, לעומת המדד שפרסמה בחודש ינואר בשנה שקדמה לה, ויעוגל ל-1 שקל חדש הקרוב.

חובות החלים על בעלי רישיונות

13.  

(א)  העוסק ביהלומים יפעל תוך גילוי מלא של טיב היהלום וסיווגו בהתאם לאמור בסעיף 8(א); בחוק זה – "טיב היהלום" – ארבעה מאפיינים עיקריים אותם יש לבדוק על מנת להעריך שווי של יהלומים והם קרט, צבע, מידת ניקיון ומידת העיבוד והגימור.

(ב) אדם בעל רישיון, שהוכרז פסול דין או פושט רגל או תאגיד בעל רישיון הנמצאת בהליכי פירוק, ידווח על כך למפקח, ובעת ביצוע עסקת הסחר ידווח על כך גם לגורם עמו מתבצעת העסקה. דיווח זה יבוצע גם אם בעל הרישיון מצוי בהליך לקראת הכרזה כאמור וגם אם הוא הוכרז פושט רגל וניתן לו הפטר כאמור בסעיף 62 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם–1980[11], אשר לפי תנאיו אינו אוסר עליו להיות בעל רישיון. בעל רישיון שהוא תאגיד ידווח כאמור גם במקרים בהם החליט על פירוקו מרצון ובית המשפט לא נתן צו לפירוקו, צו כינוס נכסים או צו פירוק זמני בעניינו;

(ג)  העוסק ביהלומים המיוצרים בידי אדם, יבצע הבחנה והפרדה מוחלטת וברורה בין היהלומים המיוצרים בידי אדם ובין יהלומים אחרים, הן בדיווח, הן בביצוע העסקה והן ביבוא ויצוא.

(ד) המפקח, בהתאם להנחיות שיפורסמו, רשאי לקבוע ברישיונות לפי חוק זה, כולם או חלקם, תנאים שיש לקיימם, במהלך תקופת תוקפו של הרישיון, כולה או חלקה, לרבות בעניינים אלה:

(1) תנאים בנוגע לתיעוד פעולות, עסקאות ומלאי, לרבות תיעוד המלאי, תיעוד אודות מקום אחסנתו ושמירתו של המלאי, תיעוד עסקאות שבוצעו;       

(2) הגשת דין וחשבון על מלאי היהלומים שברשות בעל הרישיון, במועד ובדרך שייקבע על ידי המפקח על היהלומים;

(3) הגשת דין וחשבון על עסקאות שבוצעו, לרבות עסקה שנעשתה מול מי שהחזיק בהיתר מיוחד וזמני לעיסוק ביהלומים.

(ה)  בעל רישיון יעדכן את המפקח בכל שינוי בפרטים שמסר בבקשה למתן רישיון או לחידושו באופן עליו יורה המפקח.

(ו)  מבקש הרישיון מנהל כדין את פנקסי החשבונות והרשומות שעליו לנהלם על פי פקודת מס הכנסה [נוסח חדש][12] וחוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975[13], או שהוא פטור מלנהלם.

היתר מיוחד וזמני לעיסוק ביהלומים

14.  

(א)  על אף האמור בסעיף 3(ב), המפקח על היהלומים רשאי לתת היתר מיוחד וזמני לסחר ביהלומים, אם הוכח להנחת דעתו כי מבקש ההיתר לפי סעיף זה אינו סוחר ביהלומים דרך קבע, וההיתר נדרש לצורך פעילות זמנית וחד פעמית, ורשאי המפקח לקבוע תנאים או דרישות בהיתר האמור.

(ב) על הבקשה להיתר כאמור יחולו הוראות סעיפים 10(ב) ו-4(1) עד (3), בשינויים המחויבים; הנחיות נוספות הנוגעות לדרך מתן ההיתר ייקבעו בהוראות והנחיות המפקח.

(ג)  היתר לפי סעיף זה יינתן לתקופה של עד שלושה חודשים, וניתן יהיה לחדשו לתקופות נוספות של עד שלושה חודשים בכל פעם, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלו על שנה.

פרק ג' – עוסקים באבני חן

ניהול מרשם על ידי המפקח

15.  

המפקח על ענף היהלומים ואבני החן ינהל מרשם שבו יירשמו העוסקים באבני החן (בחוק זה – מרשם העוסקים באבני החן).

חובת הרישום במרשם

16.  

(א)  אדם רשאי לעסוק באבני חן ובלבד שירשום במרשם העוסקים באבני חן, את כל אלה, בהתאם להוראות המפקח: 

(1) שמו המלא, כתובתו ודרכי ההתקשרות עמו;

(2) פרטי עוסק מורשה שלו, ואם הוא תאגיד – פרטי הזיהוי של התאגיד, ובכלל זה פירוט של בעלי השליטה בתאגיד, תאגידים שבשליטת אותו תאגיד וכן כל תאגיד בשליטת מי מאלה;

(3) הצהרה על אמיתות הפרטים שרשם במרשם לפי סעיף קטן זה, וכן הצהרה על כך שהוא לא הורשע ולא הוגש נגדו כתב אישום, וכן לא מתנהלת נגדו חקירה פלילית, בעבירה מהעבירות לפי סעיפים 290 עד 297, 383 עד 393 או 414 עד 438 לחוק העונשין, וכן עבירות לפי חוק זה, עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון או פקודת המכס, כאמור בסעיף 4(א)(2)(א).

(ב) המפקח רשאי לדרוש ממי שנרשם במרשם העוסקים באבני חן, מסמכים או פרטים נוספים הדרושים לדעתו לצורך זיהויו או לצורך בירור של הפרטים שמסר לפי סעיף זה, לרבות פרטי הזיהוי של התאגיד כאמור בסעיף קטן (א)(2).

(ג)  חל שינוי בפרטים או במסמכים שנמסרו לפי סעיפים קטנים (א)(2) או (א)(3), ידווח העוסק באבני חן למפקח על השינוי בכתב, בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מ-14 ימי עסקים ממועד השינוי.

(ד) על אף האמור בסעיף קטן (א)(3), הורשע עוסק באבני חן או הוגש נגדו כתב אישום באחת מן העבירות המנויות באותו סעיף קטן, רשאי העוסק באבני חן להגיש למפקח בקשה מנומקת להירשם במרשם; המפקח רשאי לאשר בקשה כאמור אם לדעתו מפאת מהות העבירה, חומרתה או נסיבותיה, אין מניעה להכללת המבקש במרשם.

תנאים לרישום במרשם

17.  

המפקח יאפשר רישום במרשם למבקש שמתקיימים לגביו התנאים האמורים בסעיף 4 בשינויים המחויבים.

חובות החלים על הרשומים במרשם

18.  

(א)  על הרשומים במרשם יחולו הוראות סעיפים 8 ו-13(א)-(ב) ו-(ד)-(ו), בשינויים המחויבים.

(ב) כל עסקה באבני חן תבוצע רק בין עוסקים הרשומים במרשם שיפורסם באתר באינטרנט של משרד הכלכלה.

תקופת הרישום במרשם וחידושו

19.  

הרישום במרשם יהיה תקף לשלוש שנים ויש לשוב ולחדשו בתום תקופה זו; הנחיות והוראות לעניין הרישום במרשם ייקבעו על ידי המפקח ויפורסמו באתר המשרד.

ביטול הרישום, הגבלתו, התלייתו ופקיעתו

20.  

(א)  המפקח רשאי לבטל את רישומו של עוסק באבני חן הרשום במרשם או להתלותו עד לקיום תנאים שיורה עליהם או לתקופה שיורה עליה שלא תעלה על שנה, אם מצא כי מתקיים אחד מאלה:

(1) הרישום בוצע על סמך מידע חלקי, שגוי או מטעה;

(2) העוסק באבני חן, ואם הוא תאגיד – הוא או נושא משרה בו או אחד מהגורמים המנויים בסעיף קטן (א)(2), הורשעו בעבירה, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לדעת המפקח להיכלל במרשם, אף אם אינה עבירה המנויה בסעיף קטן (א)(3) או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור;

(3) העוסק באבני חן הרשום הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה;

(4) העוסק באבני חן הרשום או מי מטעמו סירב לשתף פעולה לשם בירור חשד לפעילות בניגוד להוראות חוק זה; לעניין זה – שיתוף פעולה הוא אי מענה מלא ובמועד להוראות המפקח;

(ב) לא יקבל המפקח החלטה לפי סעיף קטן (א) אלא לאחר שנתן לעוסק באבני חן הרשום במרשם הזדמנות לטעון את טענותיו.

(ג)  על אף האמור בסעיף קטן (ב), סבר המפקח כי קיים צורך דחוף להתלות את הרישום בשל חשש ממשי לפגיעה מיידית בציבור העוסקים באבני החן או בציבור, רשאי הוא להתלות את הרישום לאלתר, מנימוקים מיוחדים, ובלבד שייתן לעוסק באבני חן הרשום הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר ההתליה, ולא יאוחר מ-14 ימים ממועד ההחלטה.

(ד)  

(1) בוטל רישום לפי סעיף זה, לא יהיה רשאי העוסק באבני חן להגיש בקשה להירשם במרשם העוסקים באבני חן אלא בתום תקופה שיקבע המפקח שלא תעלה על 12 חודשים, בהתאם לאמות מידה שיורה המפקח בהנחיות לעניין זה;

(2) המפקח רשאי להחיל את מגבלת הרישום של עוסק באבני חן שהוא יחיד, לפי סעיף קטן זה, גם לגבי קרובו, או להתנות את רישומו של הקרוב בתנאים, אלא אם כן שוכנע המפקח, בהתאם לפניית הקרוב, כי אין בינו לבין העוסק באבני חן כאמור, זיקה עסקית שיש בה כדי להצדיק הטלת מגבלה על רישומו;

(3) היה העוסק באבני חן הרשום תאגיד, רשאי המפקח להחיל את מגבלת הרישום לפי הפסקה האמורה גם לגבי בעל שליטה בתאגיד האמור, קרוב שלו , תאגיד שבשליטת התאגיד האמור וכן כל תאגיד שבשליטת מי מאלה; הוראות פסקה (2) יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין מגבלת הרישום של קרוב לפי פסקה זו.

היתר מיוחד וזמני לעיסוק באבני חן

21.  

על מבקש היתר מיוחד וזמני לעיסוק באבני חן יחולו הוראות סעיף 14, בשינויים המחויבים.

פרק ד' – משבצים

ניהול מרשם על ידי המפקח

22.  

המפקח על ענף היהלומים ואבני החן ינהל מרשם שבו יירשמו העוסקים בשיבוץ ביהלומים ובאבני חן (בחוק זה – מרשם המשבצים).

חובת הרישום במרשם

23.  

(א)  אדם רשאי לעסוק בשיבוץ יהלומים ואבני חן ובלבד שירשום במרשם המשבצים, את כל אלה, בהתאם להוראות המפקח: 

(1) שמו המלא, כתובתו ודרכי ההתקשרות עמו;

(2) פרטי עוסק מורשה שלו, ואם הוא תאגיד – פרטי הזיהוי של התאגיד, ובכלל זה פירוט של בעלי השליטה בתאגיד, תאגידים שבשליטת אותו תאגיד וכן כל תאגיד בשליטת מי מאלה;

(3) הצהרה על אמיתות הפרטים שרשם במרשם לפי סעיף קטן זה, וכן הצהרה על כך שהוא לא הורשע ולא הוגש נגדו כתב אישום, וכן לא מתנהלת נגדו חקירה פלילית, בעבירה מהעבירות לפי סעיפים 290 עד 297, 383 עד 393 או 414 עד 438 לחוק העונשין, וכן עבירות לפי חוק זה, עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון או פקודת המכס, כאמור בסעיף 4(א)(2)(א).

(ב) המפקח רשאי לדרוש ממי שנרשם במרשם המשבצים, מסמכים או פרטים נוספים הדרושים לדעתו לצורך זיהויו או לצורך בירור של הפרטים שמסר לפי סעיף זה, לרבות פרטי הזיהוי של התאגיד כאמור בסעיף קטן (א)(2).

(ג)  חל שינוי בפרטים או במסמכים שנמסרו לפי סעיפים קטנים (א)(2) או (א)(3), ידווח העוסק בשיבוץ יהלומים ואבני חן למפקח על השינוי בכתב, בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מ-14 ימי עסקים ממועד השינוי.

(ד) על אף האמור בסעיף קטן (א)(3), הורשע עוסק בשיבוץ יהלומים או אבני חן או הוגש נגדו כתב אישום באחת מן העבירות המנויות באותו סעיף קטן, רשאי העוסק בשיבוץ יהלומים או אבני חן להגיש למפקח בקשה מנומקת להירשם במרשם; המפקח רשאי לאשר בקשה כאמור אם לדעתו מפאת מהות העבירה, חומרתה או נסיבותיה, אין מניעה להכללת המבקש במרשם.

תנאים לרישום במרשם

24.  

המפקח יאפשר רישום במרשם למבקש שמתקיימים לגביו התנאים האמורים בסעיף 4 בשינויים המחויבים.

חובות החלים על הרשומים במרשם

25.  

על הרשומים במרשם יחולו הוראות סעיפים 8 ו-13(א)-(ב) ו-(ד)-(ו), בשינויים המחויבים.

תקופת הרישום במרשם וחידושו

26.  

הרישום במרשם יהיה תקף לשלוש שנים ויש לשוב ולחדשו בתום תקופה זו; הנחיות והוראות לעניין הרישום במרשם ייקבעו על ידי המפקח ויפורסמו באתר המשרד.

ביטול הרישום, הגבלתו, התלייתו ופקיעתו

27.  

ביטול הרישום, הגבלתו, התלייתו ופקיעתו של עוסק בשיבוץ יהלומים ואבני חן יחול, בשינויים המחויבים, כאמור בסעיף 11 ו-20.

פרק ה' – הובלה

תנאים למתן רישיון הובלה

28. (

(א)  לא יינתן רישיון למבקש לעסוק בהובלת יהלומים ואבני חן לצורך יבוא ויצוא אלא אם נתקיימו בו התנאים לפי סעיף 4 וכן תנאים אלו:

(1) המבקש מחזיק ברישיון עסק מתאים בהתאם לתוספת לצו רישוי עסקים, התשע"ג–2013[14]; על רישיון העסק להיות רשום על שמו של המבקש;

(2) המבקש מחזיק באישור מאת רשות שדות התעופה לפיו הוא רשאי להיכנס עם רכבו עד למקום חניית המטוס כדי לקבל או למסור את היהלומים ואבני החן.

(ב) רישיון הובלה כאמור יהיה תקף לשבע שנים ויש לשוב ולחדשו בתום תקופה זו.

(ג)  דרישות ונהלי העבודה מול חברות השילוח יוסדרו בנוהל שייקבע המפקח ויפורסם באתר.

פרק ו' – מעבדות גמולוגיות

אישור מעבדות גמולוגיות

29. 1

(א)   מעבדה גמולוגית שאושרה לעניין זה בכתב על ידי המפקח, (בחוק זה – מעבדה גמולוגית מאושרת) רשאית לתת תעודה גמולוגית בדבר זיהוי, דירוג וסיווג אבני חן ויהלומים, וזאת במסגרת פעולת מסחר ביהלומים ואבני חן בלבד;

(ב) המפקח ייתן אישור למעבדה לשמש כמעבדה גמולוגית מאושרת (בסעיף זה – אישור), אם מצא, להנחת דעתו, כי המעבדה רשומה על פי דין כתאגיד בישראל, וכי היא בעלת יכולת וכשירות מקצועית וערוכה למלא את תפקידה כמעבדה גמולוגית בישראל בתחום מתן האישור, בהתאם לתנאים והוראות שיורה לעניין זה, ובכלל זה היא בעלת איתנות פיננסית כנדרש; לעניין זה, חזקה כי מעבדה היא בעלת יכולת וכשירות מקצועית כאמור אם הוסמכה לשמש כמעבדה גמולוגית לפי הוראות חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, או אם הוסמכה על ידי רשות הסמכה זרה אשר חתומה על הסדר ההכרה ההדדית של ארגון ILAC ואשר הוכרה על ידי מדינת ישראל בהסכם הדדי שנחתם בין ממשלת ישראל לבין ממשלה זרה לעניין הכרה הדדית בתוצאות בדיקת התאמת מצרך לתקן או למפרטים והוראות בתחום הטכני; המפקח רשאי להתנות את מתן האישור בקבלת הסמכה כאמור; לעניין זה, "ארגון ILAC" – הארגון הבין-לאומי של גופי הסמכת מעבדות וגופי פיקוח – (International Laboratory Accreditation Cooperation);

(ג)  על אף האמור בסעיף קטן (ב), יראו תוצאות בדיקה ואישורים של מעבדה זרה המנויה בהסכם הכרה הדדי בין-ממשלתי כתוצאות בדיקה ואישורים של מעבדה גמולוגית מאושרת, והכול בהתאם לקבוע בהסכם ההכרה האמור; לעניין זה, "מעבדה זרה המנויה בהסכם הכרה הדדי בין-ממשלתי" – מעבדה אשר הוסמכה על ידי רשות הסמכה זרה אשר חתומה על הסדר ההכרה ההדדית של ארגון ILAC , והוכרה על ידי מדינת ישראל בהסכם הכרה הדדי שנחתם בין ממשלת ישראל לבין ממשלה זרה, אשר מינתה את אותה מעבדה זרה לעניין הכרה הדדית בתוצאות בדיקות של התאמת מצרך לתקן או למפרטים והוראות בתחום הטכני, או באישורי המעבדה האמורה באותו עניין, והכול כקבוע בהסכם;

(ד) נוסף על האמור בסעיף קטן (ב), המפקח לא ייתן אישור אם מצא כי מתקיים אחד מאלה:

(1) קיים חשש לניגוד עניינים לגבי המעבדה, ביחס ללקוח, לבדיקה, ליהלומים או אבני חן או לגורמים הקשורים למי מהם או למעבדה, לרבות כאשר החשש לניגוד עניינים הוא בשל פעילות המעבדה בתחום השונה מתחום הבדיקה;

(2) מתקיימים יחסי תלות לגבי המעבדה, העלולים לפגוע בתוצאות בדיקתה, והכול בהתאם לתנאים ולהוראות שיורה לעניין זה; בסעיף זה, "יחסי תלות" – לרבות תלות בין אופן הבדיקה ותוצאות הבדיקה המבוצעת על ידי המעבדה לבין זהות לקוחותיה, תשלום על ידם או מאפיינים אחרים שלהם;

(3) המעבדה, נושא משרה בה, בעל שליטה בה, מנהליה או עובד בה העוסק בביצוע בדיקות, הורשעו בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין זה ראוי לדעתו לתת אישור למעבדה, או הוגש נגדם כתב אישום בעבירה כאמור;

(4) המפקח ייתן אישור לפי סעיף זה לתקופה של שלוש שנים ורשאי הוא, לבקשת המעבדה, לחדש את האישור לתקופות נוספות של שלוש שנים כל אחת; ואולם המפקח רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, לתת אישור לתקופה קצרה יותר אם סבר כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין;

(5) המפקח רשאי לבטל אישור, להתלותו, להגבילו או לסרב לחדשו, לאחר שנתן למעבדה הזדמנות לטעון את טענותיה, בהתקיים אחד מאלה:

(א)  המעבדה הגמולוגית איננה ממלאת אחר החובות המוטלות עליה לפי חוק זה, כולן או מקצתן;

(ב) האישור ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי;

(ג)  חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן האישור לפי סעיף זה;

(ד) המעבדה הגמולוגית הפרה תנאי מתנאי האישור או הוראה מההוראות לפי חוק זה, ובכלל זה הוראות שנתן המפקח;

(ה)  קיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן יש במתן האישור כדי לפגוע בטובת הציבור;

(ו)  ניתן לגבי המעבדה הגמולוגית צו פירוק, צו פירוק זמני, צו כינוס, צו כינוס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין.

תעודות גמולוגיות

30.  

עוסק ביהלומים ובאבני חן המציע למכירה יהלום או אבן חן ומבקש לצרף תעודת הערכה בדבר איכותם או תכונותיהם בהתאם לדרישות סעיף 13 לחוק, לא יצרף תעודת הערכה כאמור אלא אם התקבלה ממעבדה גמולוגית מאושרת.

פרק ז' – מכון יהלומים

תנאים להכרה במכון יהלומים

31. .

(א)  השר רשאי להכיר בגוף כמכון יהלומים, ובלבד שמדובר בגוף שהוא תאגיד שהוקם בחוק, חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית או חברה מעורבת, כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ח–1975[15] אשר השר שוכנע כי יש ברשותו הידע והמומחיות הנדרשת לקיום תפקידי המכון לפי חוק זה, וכי מתקיימים בו התנאים הבאים:

(1) מטרותיו, בהתאם למסמכי היסוד של החברה, הינן לפעול בענף היהלומים בלבד;

(2) מתקיים בו התנאי בסעיף 4(ב), בשינויים המחויבים.

(ב) השר רשאי, לאחר שנתן למכון היהלומים הזדמנות להשמיע טענותיו, בכתב או בעל פה, לבטל את ההכרה בו אם התקיים אחד מהתנאים הבאים:

(1) ההכרה ניתנה על יסוד מידע כוזב או שגוי אשר לו היה ידוע לשר בעת מתן ההכרה, לא היה נותנה;

(2) חדל להתקיים במכון, תנאי מהתנאים להכרה בו;         

(3) השר שוכנע כי המכון אינו ממלא את תפקידיו לפי סעיף 32;

(4) המכון לא קיים אחר דרישות השר או המפקח על היהלומים לפי סעיף 33;

(5) קיים אינטרס ציבורי המצדיק את ביטול ההכרה.

תפקידי מכון היהלומים

32. .

מכון היהלומים יפעל לקידום ענף היהלומים בישראל ומחוצה לו והוא יהיה מוסמך, בין השאר, לפעול ל -

(1) קידום יצוא היהלומים מישראל ושיווקם בארץ ובעולם;

(2) פיתוח מרכז סחר עולמי בישראל; 

(3) איתור ערוצים לאספקת יהלומי גלם ויצירת קשר עם מפיקי יהלומי גלם;

(4) השתתפות בתערוכות וכנסים בארץ ובחו"ל;

(5) קידום מחקר ופיתוח טכנולוגי של מכונות ואמצעים לעיבוד יהלומים, לרבות שדרוג מפעלים לעיבוד יהלומים;

(6) קיום, שדרוג ופיתוח מוזיאון ליהלומים בישראל וקיום תערוכות יהלומים בישראל ומחוצה לה;

(7) קיום קורסים להכשרה והדרכה מקצועית של העוסקים ביהלומים;

(8) עריכת ימי עיון, כנסים, מחקרים, דיונים, הרצאות וכיוצא בזה.

חובות שיחולו על מכון יהלומים

33. .

מכון היהלומים ימסור, על פי דרישת השר או המפקח על היהלומים  –

(1) דוחות שנתיים ותקופתיים;

(2) תכניות עבודה ודוחות מעקב אחר יישומן;

(3) יעמוד בדרישות הקיימות בפרק זה.

העברת כספי ההיטל למכון

34. .

(א)  כספי ההיטל לפי סעיף 38 ייגבו על ידי מכון יהלומים שהוכר לפי סעיף 31 זאת בהתאם לדרישות שבסעיף 32 ובהתאם להנחיות המפקח.  

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא עמד מכון יהלומים בדרישות השר או המפקח לפי סעיף 33, רשאי השר או המפקח על היהלומים, לפי העניין, להורות כי כספי ההיטל, כולם או חלקם, לא ייגבו על ידי המכון עד לעמידה בדרישה כאמור.

פרק ח' – ייבוא וייצוא בתחנת הפיקוח

תחנת הפיקוח

35. 3

לשם הפעלת סמכויותיו רשאי המפקח להקים תחנת פיקוח לבחינת יהלומים ואבני חן לשם יבוא ויצוא יהלומים, וכן לתת חוות דעת לעניין טיב היהלום או אבן החן ושווים.

36. 3

המפקח יהיה רשאי לבצע כל בדיקה הדרושה באופן סביר למילוי הוראות חוק זה וזאת בהתאם להנחיות המפקח על ענף היהלומים ואבני החן.

הגבלת יבוא ויצוא של יהלומי גלם

37. 3

(א)  לא ייבא אדם לישראל ולא ייצא אדם מישראל, יהלומי גלם מבלי שצורפה להם תעודת קימברלי שניתנה על ידי גורם המוסמך לתתה וממדינה המופיעה ברשימת המדינות לפי סעיף קטן (ב).

(ב) רשימת המדינות אשר מותר לייבא מהן יהלומי גלם תפורסם באתר האינטרנט של המשרד.

(ג)  השר, או מי שהסמיכו לכך, רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין יבוא או יצוא של יהלומי גלם העונות לדרישות התכנית הבינלאומית לפיקוח ותיעוד יבוא יהלומי גלם.

היטל על יבוא יהלומים מלוטשים

38. 6

(א)  סוחר ביהלומים המייבא יהלומים מלוטשים, שאינם מיוצרים בידי אדם, ישלם למשרד היטל בשיעור 1.00 פרומיל מערכם של היהלומים המלוטשים המיובאים; הוראות לעניין תשלום הפרומיל ייקבעו בהוראות והנחיות המפקח.

(ב) המפקח רשאי לקבוע בנוהל, פטור מחובת התשלום לגבי יהלומים מלוטשים מיובאים לצורך בחינתם והחזרתם בלבד.

(ג)  ההיטל ישולם למכון יהלומים, אשר קיבל הכרה לפי סעיף 31, וישמש את מכון היהלומים לביצוע פעולות לעידוד וקידום ענף היהלומים הישראלי בארץ ובעולם, בהתאם לתפקידי המכון.

(ד) המכון יפרסם דיווח שנתי אודות סכומי ההיטל שנגבו והפעולות שבוצעו לעידוד ענף היהלומים באמצעותם.

הנחיות המפקח

39. 7

הוראות פרק זה יקבעו בהנחיות המפקח על ענף היהלומים ואבני החן לגבי ייבוא וייצוא של יהלומים ואבני חן.

פרק ט' – ביקורת ופיקוח

סמכויות פיקוח ואכיפה

40. 8

(א)  המפקח רשאי בכל עת מתקבלת על הדעת לערוך ביקורות ולקיים פיקוח על מנת לבדוק אם ממלאים אחרי הוראות חוק זה.

(ב) המפקח רשאי למנות  מפקחים מבין עובדי משרדו, שיהיו נתונות להם הסמכויות לביצוע פיקוח לפי סעיפים קטנים (ג) או (ד), כולן או חלקן, לשם קיום פיקוח על ביצוע הוראות לפי חוק זה; הודעה על מינוי מפקח לפי סעיף זה תפורסם ברשומות. 

(ג)  בקיום פיקוח לפי סעיף קטן (א) רשאי המפקח ומי שמונה מטעמו –

(1) להיכנס בכל עת המתקבלת על הדעת, למקום שבו יש לו יסוד להניח שפועל הגוף שבפיקוח, לדרוש שיוצגו לפניו כל המסמכים הקשורים לפעילותו של הגוף שבפיקוח לעניין מילוי חובותיו לפי חוק זה, ולערוך בדיקה במקום; ואולם לא ייכנס מפקח למקום המשמש למגורים בלבד, אלא על פי צו של בית משפט;

(2) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג בפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;

(3) לדרוש, מכל אדם  הנוגע בדבר, להציג בפניו כל מידע או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוען של ההוראות לפי חוק זה, תוך המועד שנקבע בדרישה או באופן תקופתי במועדים שצוינו בה; בסעיף זה – "מסמך" – לרבות תעודות או פלט מחשב;

(ד) התעורר חשד לביצוע עבירה לפי הוראות חוק זה, רשאי המפקח או מי שמונה מטעמו -

(1) לחקור כל אדם הקשור לעבירה כאמור או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור; על חקירה לפי פסקה זו, יהיו למפקח סמכויות חקירה של קצין משטרה לפי סעיפים 2 ו-3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)[16], בשינויים המחויבים;

(2) לתפוס כל מסמך או חפץ הקשור לעבירה כאמור; ואולם, אין לתפוס מסמך אם ניתן להסתפק בהעתק מאושר ממנו; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט–1969[17] (בסעיף זה – פקודת מעצר וחיפוש), בשינויים המחויבים;

(3) לבקש מבית המשפט צו חיפוש לפי סעיף 23 לפקודת מעצר וחיפוש, ולבצעו; על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 24(א)(1), 26 עד 28 ו-45 לפקודת מעצר וחיפוש, בשינויים המחויבים;

(4) לעכב יהלומים או אבני חן בתחנת הפיקוח, עד לבירור הנושא מולו, לתקופה שלא תעלה על 60 ימים ובלבד שנתן לאדם הזדמנות סבירה בנסיבות העניין, לטעון טענותיו. בתום 60 הימים, אם טרם הושלמה החקירה והבירור, יוכל המפקח להאריך את העיכוב ב-30 ימים נוספים.

(5) לחלט יהלומים שיובאו או יוצאו לארץ ללא תעודת קימברלי ובניגוד להוראות סעיף 37 או להורות על השמדתם או להעביר להשמדה באמצעות המכס ובתיאום עם המפקח או באמצעות המפקח;

(6) לחלט יהלומים או אבני חן שהגיעו לארץ בניגוד להוראות חוק זה, מלבד הוראות סעיף 37, ולהורות על מכירתם הפומבית באמצעות המפקח או באמצעות המכס ובתיאום עם המפקח או להורות על העברתם לשימושים תעשייתיים כפי שיורה המפקח;

(7) לחלט יהלום המיוצר בידי אדם שהעיסוק בו נעשה בניגוד להוראות חוק זה, ולהורות על מכירתם הפומבית באמצעות המפקח או באמצעות המכס ובתיאום עם המפקח או להורות על העברתם לשימושים תעשייתיים כפי שיורה המפקח;

(8) למסור כל מידע ומסמכים שהגיעו לידו במסגרת תפקידו, לרגולטור במשרדי ממשלה או רשויות ממשלתיות אחרות, בכפוף לכך שאותו רגולטור הוכיח שהינו בעל סמכות כללית בחוק לדרוש מידע כאמור, וכן כי קיים צורך ממשי להעברת אותו המידע.

(ה)  מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים כל אלה –

(1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו, והוא לובש מדי מפקח, בצבע ובצורה שהורה לעניין זה השר, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה;

(2) יש בידו תעודת מפקח החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג לפי דרישה.

(3) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סעיף (ג) ו-(ד), כפי שקבע המפקח באישור השר, בהתייעצות עם השר לביטחון פנים;

(ו)  המפקח רשאי להורות לעוסק, בהודעה בכתב, להפסיק לייצר או להפסיק את מכירתו או את הצגתו לצורך מכירתו של יהלום או אבן, הכול לפי העניין, וכן להורות על איסופם למקום שקבע, או על החזרתם, והכל באופן שיורה ולאחר שנתן לאדם הזדמנות סבירה, בנסיבות העניין, לטעון טענותיו.

(ז) המפקח רשאי לחייב את המפר בהוצאות עלויות התפיסה, כולן או חלקן, לרבות  אחסנת היהלומים והאבנים שחולטו והובלתם, בהוצאות השמדת היהלומים באמצעות מכירה פומבית או העברה לשימושים תעשייתיים; על הטלת הוצאות אלו יחול חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה–1995;

(ח)  בנוסף לסמכויות המפורטות בסעיפים קטנים (א) עד (ז), המפקח רשאי לקבוע הוראות והנחיות לעניין סעיף זה, שיפורסמו באתר האינטרנט.

פרק י' – אמצעי אכיפה מנהליים

סימן א': הטלת עיצום כספי

שיעור העיצום הכספי

41. 9

(א)  הפר אדם הוראה מההוראות המפורטות להלן, רשאי המפקח על היהלומים  להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה בסכום של 25,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד בסכום של 50,000 שקלים חדשים:

(1) צירף ליהלום או לאבן חן אגב פעולת מסחר ביהלומים תעודת גמולוגית, שלא התקבלה ממעבדה גמולוגית מאושרת. 

(2) הפר את חובת העקיבות ולא שמר את המסמכים האמורים  בסעיף 8;

(3) עסק או סחר ביהלומים וביהלומים מיוצרים בידי אדם, ללא הפרדה מוחלטת בין מקום העיסוק ביהלומים לבין מקום העיסוק  ביהלומים מיוצרים בידי אדם, בניגוד להוראות סעיף 13(ג);

(4) הפר את אחת מהוראות סעיפים 13(א), (ב) ו-(ד);

(5) הפר את אחת מהוראות סעיפים 5(א)(3), 16(א)(3) ו-23(א)(3);

(6) מסר עוסק ביהלומים או עוסק באבני חן מידע כוזב בעניינים הנוגעים לעיסוקו  או לרישיונו או בעניינים הנוגעים לעיסוקו ולרישיונו של אחר;

(7) בעל הרישיון פעל שלא בהתאם לתנאים והכללים שנקבעו ברישיונו על ידי המפקח, בהתאם להוראות חוק זה;

(8) עוסק שאינו משתף פעולה עם הליך בדיקה ואינו ממלא אחר הוראות המפקח, ביקורת או חקירה שמנהל המפקח כאמור בסעיף 39;

(9) התקיימה אחת מהנסיבות המנויות בסעיף 29 (ד)(1) או (2);

(10)  הפר עוסק את הוראות סעיף 30;

(11)  לעניין רישיון הובלה לצורך יבוא ויצוא לפי סעיף 28 – רשימוני ייצוא של יהלומים מלוטשים שאינם ערוכיםכדין.

(12)  הפר עוסק הוראות המפקח לפי חוק זה או לא מילא אחר דרישות של המפקח, או של מי שהוסמך על ידי השר, בניגוד להוראות סעיף 40(יד).

(ב) הפר אדם הוראה המפורטת להלן, רשאי המפקח על היהלומים  להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה בסכום של 35,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד בסכום של 70,000 שקלים חדשים:

(1) סחר, ייצר תיווך, עיבד או הוביל אדם יהלומים, ללא רישיון מתאים בניגוד להוראות סעיף 3(ב).

(2) ייבא לישראל או ייצא מישראל, יהלומי גלם מבלי שצורפה להם תעודת קימברלי, בניגוד להוראות סעיף 37.

(ג)  הפר אדם הוראה המפורטת להלן, רשאי המפקח על היהלומים להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה בסכום של 45,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד בסכום של 90,000 שקלים חדשים:

(1) גידל יהלומים ללא רישיון או בניגוד לתנאים האמורים בסעיף 5.

(2)  הפר את חובת העקיבות ולא שמר את המסמכים האמורים בסעיף 7.

הודעה על כוונת חיוב

42. 0

(א)  היה למפקח יסוד סביר להניח כי אדם או מעבדה גמולוגית הפרו הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור בסעיף 41 (בפרק זה – המפר) ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי אותו סעיף, ימסור לו הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בפרק זה – הודעה על כוונת חיוב).

(ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין המפקח, בין השאר, את אלה:

(1) המעשה או המחדל (בפרק זה – המעשה) המהווה את ההפרה;

(2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;

(3) זכותו של המפר לטעון טענותיו לפני המפקח על היהלומים לפי הוראת סעיף 43;

(4) הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות סעיף 45, והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין הסעיף האמור.

זכות טיעון

43. 1

מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 42 רשאי לטעון את טענותיו, בכתב או בעל פה, לפני המפקח על היהלומים, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי המפקח על היהלומים להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים.

החלטת המפקח על היהלומים ודרישת תשלום

44. 2

(א)  המפקח על היהלומים יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי סעיף 43, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 46.

(ב) החליט המפקח על היהלומים לפי הוראות סעיף קטן (א) –

(1) להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי (בפרק זה – דרישת תשלום); בדרישת התשלום יציין המפקח על היהלומים, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;

(2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב.

(ג)  בדרישת התשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט המפקח על היהלומים את נימוקי החלטתו.

(ד) לא הגיש המפר את טענותיו לפי הוראות סעיף 43, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו, בתום 30 הימים האמורים, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

הפרה נמשכת והפרה חוזרת

45. 3

(א)  בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה; לעניין זה, "הפרה נמשכת" – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור בסעיף 41, לאחר שנמסרה למפר דרישת תשלום בשל הפרת אותה הוראה.

(ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל בשלה אילו הייתה הפרה ראשונה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, "הפרה חוזרת" – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור בסעיף 41, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

סכומים מופחתים

46. 4

(א)  המפקח על היהלומים אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בפרק זה, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).

(ב) השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים  שבשלהם יהיה ניתן להפחית את סכום העיצום הכספי הקבוע בסעיף 41, בשיעורים שיקבע.

סכום מעודכן של העיצום הכספי

47. 5

(א)  העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני המפקח על היהלומים כאמור בסעיף 43 – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי סעיף 54  ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי המפקח על היהלומים או בית המשפט-יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.

(ב) סכומי העיצום הכספי הקבועים בסעיף 41 יתעדכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום תחילתו של חוק זה; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

(ג)  המפקח על היהלומים יפרסם ברשומות הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן לפי סעיף קטן (ב).

המועד לתשלום העיצום הכספי והפרשי הצמדה וריבית

48. 6

(א)  המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף 44.

(ב) לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961[18] (בפרק זה – הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.

גבייה

49. 7

עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול פקודת המסים (גביה)^[19].

סימן ב': התראה מנהלית

התראה  מינהלית

50.  

(א)  היה למפקח יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור בסעיף 41, והתקיימו נסיבות שקבע המפקח, בנהלים, באישור היועץ המשפטי לממשלה, רשאי הוא, במקום להמציא לו הודעה על כוונת חיוב ולהטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות סימן א', להמציא לו התראה מינהלית לפי הוראות סימן זה; בסעיף קטן זה, "היועץ המשפטי לממשלה" – לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לעניין זה. 

(ב) בהתראה מינהלית יציין המפקח מהו המעשה המהווה את ההפרה ומועד ביצועה, יודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהא צפוי לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי העניין, כאמור בסעיף 45, וכן יציין את זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות סעיף 51.

בקשה לביטול התראה מינהלית

51.  

(א)  נמסרה למפר התראה מינהלית כאמור בסעיף 50, רשאי הוא לפנות למפקח בכתב, בתוך 30 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל כל אחד מטעמים אלה:

(1) המפר לא ביצע את ההפרה;

(2) המעשה שביצע המפר, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה.

(ב) קיבל המפקח בקשה לביטול התראה מינהלית לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהשאיר את ההתראה על כנה; החלטת המפקח תינתן בכתב, ותימסר למפר בצירוף נימוקים.

הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה

52.  

(א)  נמסרה למפר התראה מנהלית לפי הוראות סימן זה והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, יראו את ההפרה כאמור כהפרה נמשכת לעניין סעיף 45(א), והמפקח ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה הנמשכת בהתאם להוראות סעיף 42 בשינויים המחויבים.

(ב) נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות סימן זה והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, בתוך שנתיים מום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין סעיף 45(ב), והמפקח ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת, בהתאם להוראות סעיף 42, בשינויים המחויבים. 

סימן ג': הוראות כלליות

עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר

53.  

על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות בסעיף 41 ו-42 ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

ערעור

54.  

(א)  על החלטה סופית של המפקח על היהלומים לפי פרק זה ניתן לערער לבית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 30 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על ההחלטה. 

(ב) אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א), כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי אלא אם כן הסכים לכך המפקח על היהלומים או שבית המשפט הורה אחרת.

(ג)  החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף זה, לאחר ששולם העיצום הכספי או הופקד העירבון לפי הוראות פרק זה, והורה בית המשפט על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, או על החזרת העירבון, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, או יוחזר העירבון, לפי העניין, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

פרסום בדבר הטלת עיצום כספי

55.  

(א)  הטיל המפקח על היהלומים עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, יפרסם באתר האינטרנט של המשרד את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל העיצום הכספי:

(1) דבר הטלת העיצום הכספי;

(2) מהות ההפרה שבשלה הוטל ונסיבות ההפרה;

(3) סכום העיצום הכספי שהוטל;

(4) אם הופחת העיצום הכספי – הנסיבותשבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה;

(5) פרטים אודות המקרה, הנוגעים לעניין למעט פרטיו האישיים;

(6) שמו של המפר ­– ככל שהמפר הוא תאגיד.

(ב) הוגש ערעור או הוגשה עתירה לפי סעיף 54, יפרסם המפקח על היהלומים, בפרסום לפי סעיף קטן (א) גם את דבר הגשת הערעור או הגשת העתירה ואת תוצאותיהם.

(ג)  על אף הוראות סעיף קטן (א)(6), רשאי המפקח על היהלומים  לפרסם  את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור; ההזדמנות לטעון טענות לפי סעיף קטן זה יכול שתינתן למפר במסגרת זכות הטיעון במסגרת סעיף 43, ובלבד שהמפקח הודיע למפר על כוונות לפרסם את שמו, בהודעה על כוונת חיוב לפי סעיף 42.

(ד) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם המפקח על היהלומים פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ"ח–1998[20], וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב) לחוק האמור.

(ה)  פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד – לתקופה של שנתיים.

שמירת אחריות פלילית

56.  

(א)  תשלום עיצום כספי לפי פרק זה, לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות בסעיפים 40 ו-57, המהווה עבירה.

(ב) שלח המפקח על היהלומים למפר הודעה על כוונת חיוב בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות, המצדיקות זאת.

(ג)  הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו המפקח הליכים לפי פרק זה בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב האישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלום הסכום עד יום החזרתו.

פרק י"א – עונשין

עבירות ועונשין

57.  

(א)  העושה אחת מאלה:  דינו –  מאסר שלוש שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין –

(1) עוסק ביהלומים או באבני חן ללא רישיון או בניגוד לתנאיו ובניגוד להוראות סעיף 3(ב); לעניין זה ייחשב מי שקיבל רישיון על בסיס מידע כוזב כמי שעסק ביהלומים ללא רישיון;

(2) סחר ביהלומים ללא רישיון או בניגוד לתנאיו ובניגוד להוראות סעיף 5;

(3) ייבא לישראל או ייצא מישראל יהלומי גלם בלי שצורפה להם תעודת קימברלי, בניגוד להוראות סעיף 37;

(4) עוסק ביהלומים או באבני חן לא מילא אחר הוראות המפקח לעניין סעיפים 13, 18 ו-25;

(5) המפריע למפקח, או לאדם שהוסמך על ידי השר, להשתמש בסמכויותיו לפי הוראות חוק זה, או לא מילא אחר הוראה או דרישה של המפקח, או של מי שהוסמך על ידי השר, בניגוד להוראות סעיף 40.

(ב) העושה אחת מאלה:  דינו –  מאסר שישה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין –

(1) סחר באבני חן ללא שנרשם במרשם או בניגוד לתנאיו ובניגוד להוראות סעיף 16(א);

(2) עסק בשיבוץ יהלומים או אבני חן ללא שנרשם במרשם או בניגוד לתנאיו ובניגוד להוראות סעיף 23;

(3) המפריע למפקח במילוי תפקידו לפי חוק זה; לעניין זה, הפרעה למפקח תחשב בין היתר למסירת מידע כוזב.

(ג)  הנותן תעודת בדיקה לפי סעיף 30, בלי שיש בידו אישור לפי סעיף 29 דינו מאסר שנה או כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.

(ד)  

(1) הייתה העבירה כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף בשיעור של חמישה אחוזים מסכום הקנס הקבוע לאותה עבירה, לכל יום שבו נמשכת העבירה מעבר לתקופת הזמן שנקבעה בהתראה בכתב שנמסרה על ידי המפקח או מי שהוסמך על ידו, על ביצוע אותה עבירה;

(2) על מסירת התראה לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982[21], בדבר המצאת מסמכים, בשינויים המחויבים.

(ה)  נעברה עבירה לפי סעיף זה בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס הקבוע לעבירה.

פרק י"ב – הוראות שונות

הוראות חוק אחר

58.  

האמור בחוק זה אינו בא לגרוע מכל חוק אחר.

דין המדינה

59.  

לגבי הוראות חוק זה דין המדינה ומוסדותיה כדין כל אדם אחר.

פטור מקבלת רישיון

60.  

(א)  על אף האמור בסעיפים 3(א), 14 ו-59 משרדי הממשלה ויחידות הסמך שלה פטורים מקבלת רישיון או היתר זמני לפי חוק זה בקשר למכירה יש יהלום או אבן חן שחולטו מכוח הדין; ואולם, אין בפטור כאמור כדי לגרוע מיתר החובות החלות על בעל הרישיון בעת ביצוע מכירה לפי חוק זה.

(ב) פטור כאמור יינתן בהתאם לקיום הנחיות והוראות המפקח.

יהלום המיועד לתעשייה

61.  

הוראות חוק זה לא יחולו על יהלום המיועד לתעשייה, למעט סעיף 37.

העברת סמכויות

62.  

השר רשאי, בכתב העברה שהודעה עליו פורסמה ברשומות, להעביר למפקח על היהלומים סמכויותיו לפי חוק זה, כולן או מקצתן, פרט לסמכות להתקין תקנות והסמכות למנות את המפקח.

ביצוע ותקנות

63.  

השר ממונה על ביצוע הוראות חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו, לרבות תקנות הקובעות אגרות לצורך חוק זה.

שינוי התוספת

64.  

השר רשאי, בצו, לשנות את התוספת.

פרסום הנחיות והוראות הממונה

65.  

המפקח יפרסם הנחיות והוראות שהורה לפי חוק זה, למעט הנחיות והוראות שנתן באופן פרטני, באתר האינטרנט של המשרד, באופן שיאפשר מעקב אחרי שינויים ותיעודם לאורך זמן.

ביטול צו הפיקוח על יהלומים, יבואם ויצואם

66.  

צו הפיקוח על יהלומים, יבואם ויצואם, התשל"ט–1979[22] – בטל.

ביטול הוראת מנכ"ל 10.1

67.  

הוראת מנכ"ל 10.1 - סחר ביהלומי גלם – הנפקת אישורים ותעודות לפי תהליך קימברלי – בטלה.

תחילה

68.  

תחילתו של חוק זה שנה מיום פרסומו.

הוראות מעבר

69. 6

(א)  מי שקיבל רישיון לפי סעיף 2(א) לצו הפיקוח על יהלומים, יבואם ויצואם, התשל"ו–1979, יראו אותו כבעל רישיון לפי חוק זה, בהתאם לסוג הרישיון שקיבל, עד ל-31 בדצמבר של השנה שלאחר יום התחילה.

(ב) מבקש רשיון סחר ביהלומים יצירי אדם, לא יידרש לעמוד בדרישות סעיף 5(א)(1) וזאת עד לתום 3 שנים מיום התחילה.

התוספת

(סעיף 1, סוגי אבני חן הנכללים בהגדרה)

1.

קורונדום, לרבות רובי וספיר

(Corundum including Rubies and Sappires)

2.

בריל, לרבות אמרלד ואקווהמרין

(Beryl including Emeralds ans Aquamarines)