תקנות הסניגוריה הציבורית (חובת תשלום של זכאים לייצוג)(תיקון), התשפ"ב- 2021
בתוקף סמכותי לפי סעיף 23 לחוק הסניגוריה הציבורית, התשנ"ו-1995[1], בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
|
החלפת תקנה 4 |
1. |
בתקנות הסניגוריה הציבורית (חובת תשלום של זכאים לייצוג) (הוראת שעה)(תיקון), התשע"ו-2016[2], (להלן – התקנות העיקריות), במקום תקנה 4(ב), יבוא: |
||||
|
|
|
|
|
|
|
"(ב) הועבר חוב לגביה כאמור בתקנת משנה (א) בתקופה שבה מצוי נאשם או מערער במאסר או במעצר, יתווספו הפרשי ההצמדה והריבית החל ממועד שחרורו מהמאסר או המעצר." |
גדעון סער
שר המשפטים
______ התשפ"ב
(______2021)
(חמ 3-2708-ת2)
דברי הסבר
במקור, קבעו תקנות הסניגוריה הציבורית (חובת תשלום של זכאים לייצוג) (הוראת שעה), התשע"ב-2011 כי חובם של אסירים יתגבש רק לאחר שחרורם ממעצר או ממאסר, וזאת בשל יכולת ההשתכרות המוגבלת מאוד שלהם במהלך המאסר. לאור הקושי במעקב אחר מועד השחרור ולכן גם בקביעת מועד התגבשות החוב, הוחלט לתקן את התקנות. כיום, קובעות התקנות שמועד החוב של אסירים ועצירים מתגבש באופן מיידי, ואולם אם החוב מועבר לגבייה בתקופת המעצר או המאסר לא מתווספים הפרשי הצמדה וריבית אלא ממועד יציאתו של האסיר או העציר מבין כותלי הכלא או בית המעצר. כך, בנוסח תקנות הסניגוריה הציבורית (חובת תשלום של זכאים לייצוג)(הוראת שעה),(תיקון), התשע"ו- 2016, נכתב: "תקופה שבה מצוי אדם במאסר או במעצר לא תיחשב במניין התקופות להצטברות הפרשי הצמדה וריבית לפי כל דין". אך לשון הדברים כפי שנכתבה נתונה לפרשנות לפיה, כל אימת שאדם יהיה במאסר או מעצר, לא יתווספו באותה תקופה הפרשי הצמדה וריבית. כדי להבהיר שלא מתווספים הפרשי הצמדה וריבית רק אם בעת העברת החוב לגבייה מצוי האדם במעצר או מאסר ועד לתום אותה תקופה בה הוא נתון במאסר או מעצר בלבד, נדרש התיקון המוצע כעת לשם הדיוק בנוסח החוק. מערך המחשוב במרכז לגביית קנסות אשר אמון על גביית החובות בגין האגרות, מיישם כבר משנת 2018 את התיקון המבוקש כעת. לנוכח התיקון, והבהרת הדברים מוצע כי תאריך התחילה יהיה מידי.