תזכיר חוק

 

א. שם החוק המוצע

חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון) (הארכת תוקף והוראות נוספות), התשפ"ב – 2021.

 

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

תזכיר החוק נועד להאריך את תוקפו של חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020 (להלן- החוק) עד סוף חודש דצמבר 2022, ולתקן את החוק בנושאים שונים. אלה עיקרי התיקונים המוצעים:

1. להאריך את תקופת תוקפו של החוק עד לסוף שנת 2022 על מנת להמשיך לאפשר תשתית משפטית להטלת הגבלות ולשמירה על בריאות הציבור.

2. לקבוע כי תקופות ההכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה יוארכו בתקופות שלא יעלו על 4 חודשים כל אחת.

3. לתקן את התקופה שניתנת לפיקוח פרלמנטרי טרם כניסת התקנות לתוקף, מ-24 שעות ל-48 שעות. כן מוצע לקבוע לעניין פיקוח הוועדה של הכנסת, כי אם לא הוקמה הוועדה של הכנסת שבסמכותה הפיקוח על תקנות מסוימות, ולא הוקמה ועדת הכנסת, אזי ההחלטה איזו ועדה תדון בתקנות – תהיה של הוועדה המסדרת.

4. לבטל את סעיף 3א לחוק העוסק במצב חירום מיוחד וכן את סעיף 7(ב) העוסק באפשרות להטיל הגבלות על הפגנות בזמן מצב חירום מיוחד.

5. להוסיף סעיף המסמיך את הממשלה להתקין תקנות שיקבעו חובת הצגת תוצאה שלילית בבדיקת קורונה או אישור החלמה (שכולל תעודת מחלים או מחוסן תקפה) כתנאי לכניסה למקומות כגון מקומות פתוחים לציבור, בתי עסק, מקומות עבודה ועוד (המפורטים בסעיפים 8 עד 12 לחוק). סעיף זה נועד לעגן את הסמכות לדרוש בדיקה או תו ירוק, למען הסדר הטוב ומבלי לגרוע מהסמכות הנתונה כבר כיום להתקנת תקנות אלו.

6. מוצע למחוק את רשימת השרים החברים בוועדת השרים לטיפול במשבר הקורונה והשלכותיו, ותחת זאת לקבוע כי מספר החברים בה לא יעלה על מחצית ממספר חברי הממשלה.

7. בכל הנוגע לקנסות על הפרות של הוראות שנקבעו בתקנות: ראשית, מוצע להוסיף הוראה לעניין הבניית מדרג קנסות. שנית, מוצע להוסיף לרשימת העבירות שבגינן ניתן לקבוע בתקנות קנס מינהלי בסך של עד 10,000 ₪ גם עבירה של הפרת החובה למנוע כניסה של אדם שלא הציג  תוצאה שלילית בבדיקת קורונה עדכנית או של אדם שלא הציג אישור החלמה. שלישית, מוצע להתאים את גובה הקנסות ודירוגן בכל הנוגע להפרות הוראות לעניין אזור מוגבל– כך שיתאימו להסדר שחל לגבי הפרת התקנות באופן כללי.

8. מוצעים כמה תיקונים בהקשר של פיקוח טכנולוגי על חייבי בידוד: ראשית, מוצע לקבוע כי התקופה להארכת ההכרזה על בידוד בפיקוח טכנולוגי תוארך ככלל לתקופות שלא עולות על 60 ימים כל אחת (ולא 28 ימים כפי שקבוע כיום), באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת (להלן- ועדת החוקה). שנית, מוצע לקבוע כי הממשלה תוכל לקבוע בהכרזה כי היא לא תחול על קטינים. שלישית, מוצע לקבוע כי בכל הנוגע לקבלת הסכמה לשימוש באמצעי של ההסכמון (שהוא אמצעי שאינו נצמד לגוף ואינו מנטר באופן רציף), תספיק הסכמת קטין מעל גיל 14, ולא תידרש גם הסכמה של הוריו.

9. למחוק את ההוראה לפיה המלוניות המשמשות כמקום בידוד מטעם המדינה יהיו בהכרח במימון המדינה, תוך הוספת סמכות לממשלה לקבוע בתקנות מקרים בהם המדינה תממן את עלות השהייה במלונית.

10.  להוסיף סמכות לראש השירות או לרופא מחוזי לסגור מקום בשל שהיית אדם המאומת לנגיף הקורונה במקום, או לשם חקירה אפידמיולוגית, אשר קבועה כיום כסמכות שניתן לקבוע בתקנות לפי סעיפים 8 ו-10 לחוק, ותחת זאת לקבוע אותה כסמכות קבועה בחוק וכן לאפשר סגירה כאמור אם יש חשש ששהה במקום אדם הנושא זן מסוכן של נגיף הקורונה. כן מוצע להוסיף הוראות שעניינן השגה על החלטה לסגור מקום. לצד זאת, מוצע למחוק את ההסמכה לקבוע בתקנות הוראות בעניין סגירת מקום כאמור.

11.  להוסיף את האפשרות להוציא צו סגירה מינהלי למקום שבטרם כניסה אליו הגורם האחראי על המקום לא ביקש מהנכנסים להציג בפניו תוצאה שלילית עדכנית בבדיקת קורונה או אישור החלמה בניגוד להוראות לפי סעיף 8א לחוק.

12.  לתקן את הסעיף הקובע חובה של דיווח חודשי המוטלת על הממשלה או גורם ממשלתי שהסמיכה לכך לוועדת החוקה, כך שהדיווח יועבר ביום ה-10 לחודש העוקב, ולא ב-1 לחודש, בכדי לאפשר את הזמן הדרוש לאיסוף הנתונים על החודש הקודם.

13.  להוסיף הוראה בעניין העברת מידע אודות אישור החלמה (למעשה - תעודת מחלים או מחוסן)  ועל חייבי בידוד למנהלי מוסדות חינוך.

14.  לבסוף, מוצע להאריך את תוקפו של חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים בתקופת התפשטות נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020, עד לסוף דצמבר 2022.

 

בנוסף לאמור נשקלת האפשרות להוסיף תיקון חקיקה, במסגרתו תיקבע הסמכות לקבוע חובת ביצוע בדיקת קורונה לאדם, כאשר בגין אי ביצוע הבדיקה תיקבע עבירה פלילית שתאכף בדרך של הטלת קנס מינהלי קצוב לפי חוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1986. הצעה כאמור נועדה לתת מענה למצב של חשש להתפרצות זן מסוכן של נגיף הקורונה, למשל זן שמועילות החיסונים לגביו פחותה, או זן אלים של הנגיף אשר גורם לתחלואה קשה יותר. נבקש לקבל הערות הציבור גם בעניין אפשרות כאמור אשר נבחנת בימים אלה.  

 

ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות

לא רלוונטי

 

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות.

לא רלוונטי

 

ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר

תזכיר חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 10) (הארכת תוקף והוראות נוספות), התשפ"ב-2021

 

 

דברי הסבר

חלק כללי

חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020 (להלן- החוק), אשר נחקק בחודש יולי 2020, הוא התשתית החקיקתית העיקרית שמקנה לממשלת ישראל את הכלים להתמודדות עם האתגר המיוחד שפשט בישראל ובעולם כולו – פנדמיה כתוצאה מהתפרצות והתפשטות הנגיף SARS-CoV-2 הגורם למחלה COVID-19 (להלן- המחלה או הנגיף), ועם תוצאותיה מסכנות הבריאות. מדינת ישראל חוותה עד כה ארבעה גלי תחלואה, כל אחד חמור מקודמו, וכעת נמצאת בדעיכה של הגל הרביעי.

 

מכח החוק מוסמכת הממשלה לקבוע, בתקנות, הגבלות שונות לשם מניעת התפשטות נגיף הקורונה. ואולם סמכות הממשלה להתקין תקנות כאמור מותנית בכך שהממשלה הכריזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה, לאחר ששוכנעה כי יש סיכון ממשי להתפשטות רחבה של הנגיף ולפגיעה משמעותית בבריאות הציבור, ובשל כך מתחייב לנקוט פעולות מכוח הסמכויות הקבועות בחוק זה. תקופת תוקפה של ההכרזה,  לפי החוק הקיים, לא תעלה על 45 ימים, והממשלה רשאית, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט (להלן- ועדת החוקה) של הכנסת להאריך את תוקפה של ההכרזה לתקופות נוספות שלא יעלו על 60 ימים כל אחת. עם חקיקת החוק הוכרז על מצב חירום בשל נגיף הקורונה לתקופה של 45 ימים לפי סעיף 51 לחוק, ומאז הוארכה ההכרזה ברצף עד ליום 23 בדצמבר 2021 (או עד לפקיעת החוק, לפי המוקדם).

סעיף 4 לחוק קובע כי בתקופת תוקפה של הכרזה כאמור, רשאית הממשלה להתקין תקנות להגבלת הפעילות במרחב הציבורי והפרטי, במקומות עבודה, בבתי עסק, במוסדות חינוך, במוסדות רווחה, הגבלות על תחבורה ותעופה ועוד (המפורטים בסעיפים 6 עד 12 לחוק), אם שוכנעה כי הדבר דרוש לשם מניעת הדבקה בנגיף הקורונה בקרב הציבור וצמצום התפשטותו, צמצום היקף התחלואה או הגנה על אוכלוסיות בסיכון, והכול רק לתקופה ובמידה הדרושות לצורך השגת המטרות האמורות, לאחר שנשקלו חלופות להשגתן, הפגיעה בזכויות וההשפעות על המשק.

עוד קובע סעיף 4 לחוק את אופן הפיקוח הפרלמנטרי על התקנות, ובמסגרתו ככלל מובאות התקנות לאישור ועדה של הכנסת לפני כניסתן לתוקף, למעט במקרים שבהם מתקיימת דחיפות, שאז התקנות נכנסות לתוקף באופן מיידי והכנסת יכולה לדון ולהחליט אם לאשרן או לבטלן, באופן מלא או חלקי, בתקופות שנקבעו בסעיף.

בנוסף נקבעו בחוק הוראות בעניין הכרזה על אזורים מוגבלים, בידוד במקומות לבידוד מטעם המדינה והוראות אכיפה ועונשין לעניין ההגבלות הקבועות בתקנות.

מאחר שהחוק מאפשר תשתית משפטית להטלת הגבלות שונות, חלקן חמורות ביותר, הוא נחקק כהוראת שעה, למשך התקופה שבה נדרשת ההתמודדות עם נגיף הקורונה. בתחילה נקבע כי החוק יעמוד בתוקפו עד יום 30 ביוני 2021 ובתיקון לסעיף 50 לחוק, שנכנס לתוקף ביום 1 ביולי 2021, נקבע כי החוק יעמוד בתוקפו עד יום 30 בנובמבר 2021.

ואכן מאז חקיקת החוק וההכרזה על מצב חירום מכוחו, הותקנו לפי החוק תקנות שונות המטילות הגבלות על הפעילות במרחב הפרטי והציבורי, אשר לעיתים הגיעו עד כדי הטלת סגרים על הציבור בישראל. הגבלות אלה כללו בין השאר הגבלות על התקהלויות, על כניסה ויציאה מישראל, על פעילות בתי עסק, על מקומות עבודה ומקומות פתוחים לציבור, על קיום אירועים, על פעילות במוסדות חינוך, על פעילות תחבורה, תעופה ועוד. לפי סעיף 4 האמור, התקנות הותקנו לתקופה שלא עולה על התקופות הקבועות בחוק (עד 7 ימים, 14 ימים או 28 ימים, לפי העניין).

נכון למועד זה, ההגבלות התקפות שנקבעו בתקנות מכוח החוק הן בענייני הגבלת פעילות במקום ציבורי ועסקי, הגבלת פעילות במוסדות חינוך, תו ירוק לעובדים, הגבלות בתחום התעופה וחובת בדיקה בכניסה לישראל. התקנת התקנות מכוח החוק נעשתה בעבר ונעשית גם היום בהתאם לצורך בהן לפי מצב התחלואה המשתנה. נוסף להגבלות שנקבעו בתקנות מכוח החוק, מוטלות על הציבור גם הגבלות מכוח צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה), התש"ף-2020 (להלן- צו בידוד בית) אשר קובע הוראות בדבר עטיית מסכה ובידוד של הבאים מחו"ל או מי שהיו במגע עם חולה.

 

ביום ה' בטבת התשפ"א (20 בדצמבר 2020) החלה מדינת ישראל במבצע חיסונים רחב היקף.

 

מאמצע חודש יוני החלה התפרצות תחלואה נוספת – המכונה "הגל הרביעי". גל התחלואה זה התאפיין תחילה באירועי תחלואה ממוקדים במוסדות חינוך בקרב אוכלוסיית הילדים. בהמשך, נצפתה התפשטות מהירה של מקרי תחלואה לערים רבות אחרות. התפשטות מהירה זו מוסברת בעיקר בעקבות מעורבותו של זן הדלתא, שהוא בעל פוטנציאל מידבקות גבוה יותר בהשוואה לזנים קודמים, דעיכת המוגנות החיסונית וכן היעדר הגבלות משמעותיות אז, אשר גרם לריבוי מגעים ומקומות חשיפה.

בגל זה נשברו שיאים חדשים במספר המאומתים היומי אשר הגיע בשבוע ראשון של חודש ספטמבר לכ-11,400 מאומתים חדשים ביממה אחת. גם קצב העלייה בתחלואה הקשה והתמותה היה מהיר מאוד והפעם התאפיין בתחלואה קשה ותמותה גם בקרב אוכלוסייה צעירה יחסית, בגילאי 40-60, מרביתה אינה מחוסנת. בהשוואה לגל תחלואה השלישי, בגל הרביעי מספר החולים קשה היה מעט נמוך יותר, אולם ההבדלים במאפייני החולים (גיל צעיר יותר, פחות מחלות רקע ועוד) גרמו למשך אשפוז ממושך יותר בעיקר בחולים הקריטיים. המורכבות הרפואית הגבוהה של חולים אלה, הכוללת אחוז גבוה של נזקקים להנשמה ואף לחיבור למכשיר אקמו (חליף לעבודת לב-ריאה המיועד למצבי קריסה רב מערכתית), יצרה עומס רב, חריג וממושך על מערך האשפוז בדגש על טיפולים נמרצים. גם מגמת הירידה בתחלואה הקשה החלה בעיכוב משמעותי ביחס לירידה במספר המאומתים היומי מהסיבות שפורטו. מספר החולים החדשים הידועים בגל זה חצה רף של חצי מיליון, כאשר עד כה מתחילת המגיפה אובחנו 1,322,653 מאומתים לנגיף. נתוני התמותה בגל הנוכחי היו גבוהים ובלטו במיוחד בקצב העלייה המהיר בתמותה כולל בקבוצת גילאים צעירות.

בחודש אוגוסט משרד הבריאות יצא במבצע חיסון במנת הדחף (בוסטר) לכלל האוכלוסיה מעל גיל 12, לאחר שזו ניתנה לאוכלוסיה מבוגרת ובמצב סיכון. עד היום, כ-6.2 מיליון אנשים התחסנו בשני חיסונים לפחות, מתוכם 3.9 מיליון אנשים התחסנו במנת הדחף.

מזה מספר שבועות, מספר החולים המאומתים החדשים היומי ממשיך להיות במגמת ירידה יציבה, אם כי עדיין ישנה תחלואה משמעותית- כ1,024 חולים ביממה נכון ליום 24 באוקטובר 2021. להערכת גורמי המקצוע במשרד הבריאות, חלק ניכר מהירידה בתחלואה מיוחס לשילוב מספר אמצעים לצמצום התחלואה, בראש ובראשונה לחיסון הקורונה וזאת לצד ההגבלות הנוספות המוטלות לפי תקנות מכוח החוק והפקודה כאמור.

לעמדת גורמי המקצוע במשרד הבריאות, מצב התחלואה בישראל וגלי התחלואה הקודמים, מובילים למסקנה כי מגפת הקורונה מאופיינת בגלי תחלואה חוזרים, ולא ניתן להאריך את משך הזמן עד לגל הבא או את ההיתכנות האמיתית להתרחשותו.

 

אלה גורמי הסיכון העיקריים:

1.  היעדר הגעה לשיעור התחסנות באוכלוסייה המאפשר "חסינות עדר"  - 28% מאוכלוסיית מדינת ישראל שעדיין אינה מוגנת כלל (אינה מחוסנת או אינה מחלימה). בתוך כך, נכללים 2 מיליון ילדים מתחת לגיל 12 עבורם לא אושר עדיין חיסון הקורונה. בנוסף לשיעור האמור, מתווספת קבוצה של כ-1.132 מיליון אזרחים שטרם קיבלו את מנת הבוסטר לאחר שחלפו 5 חודשים לפחות ממועד קבלת מנת חיסון שנייה, ולכן מוגנים באופן חלקי בלבד, כאשר גם המוגנות החלקית תמשיך לדעוך.

2.  המשך ירידה ביעילות רמת ההגנה מפני תחלואה במחוסנים ובמחלימים

3.  המשך פנדמיה עולמית – רוב מדינות העולם חוו או ממשיכות לחוות גל תחלואה משמעותי על רקע המשך התפשטות זן הדלתא. גם לזן הדלתא עצמו נוצרו מספר תת ווריאנטים שמשמעותם הקלינית והאפידמיולוגית טרם ברורה דיה. ריבוי מוטציות שונות של נגיף הקורונה בא לידי ביטוי במדינות אשר ממשיכות לוות גלי תחלואה משמעותיים עם אחוזים משמעותיים של תחלואה חוזרת (כדוגמת ברזיל ומקסיקו). למרות שחלה עליה בקצב ההתחסנות במדינות עולם רבות, עדיין לפי הערכות WHO, רק כ-50% מאוכלוסיית העולם מחוסנת או מחלימה נכון לסוף חודש ספטמבר 2021.

4.  סכנה מכניסת וריאנטים נוספים שהחיסון פחות יעיל בפניהם – המינוח "וריאנט של נגיף"  מתייחס  לתופעת יצירת מוטציות בגנום של הזן המקורי של הנגיף, אשר יוצרת וריאנטים מוטאנטיים של הנגיף, חלקם ידועים כבר עכשיו כבעלי פוטנציאל הדבקה גבוה יותר, או חשודים  כאלימים יותר. אחד החששות המרכזיים בניהול המגיפה בשלב זה, הוא כניסה של וריאנט חדש של הנגיף שפוגע במנגנון ההגנה שמקנים החלמה או חיסון (באופן מלא או חלקי), או הרחבת תפוצה של ווריאנטים מהסוג האמור שהצליחו להיכנס לישראל. סיכון נוסף הוא ווריאנט מדבק או אלים יותר שעדיין יכול לפגוע באוכלוסייה שאינה מחוסנת.

 

על פי הערכות WHO וארגוני בריאות מובילים בעולם, הפנדמיה העולמית צפויה להימשך לפחות עד סוף 2022, ומאפייניה יהיו תלויים בהתנהגות אוכלוסייה, החלטות ממשלה בדבר מדיניות ההתמודדות עם המגפה, קצב ייצור חיסונים, הרחבת הכיסוי החיסוני והתאמות חיסונים לווריאנטים השונים. החיסונים צפויים לספק מענה הגנה ארוך טווח, אך משך הזמן שיידרש עד שמרבית מדינות העולם יגיעו לכיסוי חיסוני נרחב שייצר חסינות עדר הוא ארוך. גם היווצרות מוטציות של הנגיף עלולה לפגוע ביעילות החיסונים ורמת ההגנה המוקנית גם לאחר השגת כיסוי חיסוני רחב.   

בהינתן תמונת המצב הקיימת של התחלואה בעולם, ההערכה בדבר המשך הפנדמיה, וכן קצב התפשטות של וריאנטים מסוכנים שחלקם חשודים כעוקפי מנגנוני הגנה שהחיסון מייצר, חדירתם והתפשטותם בישראל, ולאור החיסוניות החלקית באוכלוסייה – יש חשש סביר למגמת עלייה בתחלואה עד למצב של חשש מאי ספיקה של מערכת הבריאות וכן הופעת גלי תחלואה נוספים, כאשר כל גל יותר משמעותי מקודמיו בהיקף התחלואה ומשכו.

לנוכח האמור, נדרשת הארכה של החוק המהווה התשתית המשפטית להטלת הגבלות בתקנות מכוחו לשמירה על בריאות הציבור. זאת, על מנת למנוע סיכון ממשי להתפשטות רחבה של נגיף הקורונה בישראל ולפגיעה משמעותית בבריאות הציבור אם לא תתאפשר נקיטת ההגבלות והצעדים לצמצום התפשטות התחלואה.

 

כדי להבטיח את המשך קיומה של התשתית המשפטית המאפשרת הטלת הגבלות כאמור, מוצע לתקן את סעיף 50 לחוק הקובע כאמור שתוקפו של החוק פג ביום כ"ו בכסלו התשפ"ב (30 בנובמבר 2021)  ולהאריך את תוקפו של החוק בשנה נוספת, עד ליום ז' בטבת התשפ"ג (31 בדצמבר 2022).

 

בנוסף מוצע לתקן את החוק במספר נושאים, לאחר הניסיון שנצבר מהפעלתו בתקופה שמחקיקתו ועד היום. אלה עיקרי התיקונים, הכול כפי שיפורט להלן:

1.  להאריך את תקופת תוקפו של החוק עד לסוף שנת 2022 על מנת להמשיך לאפשר תשתית משפטית להטלת הגבלות ולשמירה על בריאות הציבור.

2.  לקבוע כי תקופות ההכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה יוארכו בתקופות שלא יעלו על 4 חודשים כל אחת.

3.  לתקן את התקופה שניתנת לפיקוח פרלמנטרי טרם כניסת התקנות לתוקף, מ-24 שעות ל-48 שעות. כן מוצע לקבוע לעניין פיקוח הוועדה של הכנסת, כי אם לא הוקמה הוועדה של הכנסת שבסמכותה הפיקוח על תקנות מסוימות, ולא הוקמה ועדת הכנסת, אזי ההחלטה איזו ועדה תדון בתקנות – תהיה של הוועדה המסדרת.

4.  לבטל את סעיף 3א לחוק העוסק במצב חירום מיוחד וכן את סעיף 7(ב) העוסק באפשרות להטיל הגבלות על הפגנות בזמן מצב חירום מיוחד.

5.  להוסיף סעיף המסמיך את הממשלה להתקין תקנות שיקבעו חובת הצגת תוצאה שלילית בבדיקת קורונה או אישור החלמה (שכולל תעודת מחלים או מחוסן תקפה) כתנאי לכניסה למקומות כגון מקומות פתוחים לציבור, בתי עסק, מקומות עבודה ועוד (המפורטים בסעיפים 8 עד 12 לחוק). סעיף זה נועד לעגן את הסמכות לדרוש בדיקה או תו ירוק, למען הסדר הטוב ומבלי לגרוע מהסמכות הנתונה כבר כיום להתקנת תקנות אלו.

6.  מוצע למחוק את רשימת השרים החברים בוועדת השרים לטיפול במשבר הקורונה והשלכותיו, ותחת זאת לקבוע כי מספר החברים בה לא יעלה על מחצית ממספר חברי הממשלה.

7.  בכל הנוגע לקנסות על הפרות של הוראות שנקבעו בתקנות: ראשית, מוצע להוסיף הוראה לעניין הבניית מדרג קנסות. שנית, מוצע להוסיף לרשימת העבירות שבגינן ניתן לקבוע בתקנות קנס מינהלי בסך של עד 10,000 ₪ גם עבירה של הפרת החובה למנוע כניסה של אדם שלא הציג  תוצאה שלילית בבדיקת קורונה עדכנית או של אדם שלא הציג אישור החלמה. שלישית, מוצע להתאים את גובה הקנסות ודירוגן בכל הנוגע להפרות הוראות לעניין אזור מוגבל– כך שיתאימו להסדר שחל לגבי הפרת התקנות באופן כללי.

8.  מוצעים כמה תיקונים בהקשר של פיקוח טכנולוגי על חייבי בידוד: ראשית, מוצע לקבוע כי התקופה להארכת ההכרזה על בידוד בפיקוח טכנולוגי תוארך ככלל לתקופות שלא עולות על 60 ימים כל אחת (ולא 28 ימים כפי שקבוע כיום), באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת (להלן- ועדת החוקה). שנית, מוצע לקבוע כי הממשלה תוכל לקבוע בהכרזה כי היא לא תחול על קטינים. שלישית, מוצע לקבוע כי בכל הנוגע לקבלת הסכמה לשימוש באמצעי של ההסכמון (שהוא אמצעי שאינו נצמד לגוף ואינו מנטר באופן רציף), תספיק הסכמת קטין מעל גיל 14, ולא תידרש גם הסכמה של הוריו.

9.  למחוק את ההוראה לפיה המלוניות המשמשות כמקום בידוד מטעם המדינה יהיו בהכרח במימון המדינה, תוך הוספת סמכות לממשלה לקבוע בתקנות מקרים בהם המדינה תממן את עלות השהייה במלונית.

10. להוסיף סמכות לראש השירות או לרופא מחוזי לסגור מקום בשל שהיית אדם המאומת לנגיף הקורונה במקום, או לשם חקירה אפידמיולוגית, אשר קבועה כיום כסמכות שניתן לקבוע בתקנות לפי סעיפים 8 ו-10 לחוק, ותחת זאת לקבוע אותה כסמכות קבועה בחוק וכן לאפשר סגירה כאמור אם יש חשש ששהה במקום אדם הנושא זן מסוכן של נגיף הקורונה. כן מוצע להוסיף הוראות שעניינן השגה על החלטה לסגור מקום. לצד זאת, מוצע למחוק את ההסמכה לקבוע בתקנות הוראות בעניין סגירת מקום כאמור.

11. להוסיף את האפשרות להוציא צו סגירה מינהלי למקום שבטרם כניסה אליו הגורם האחראי על המקום לא ביקש מהנכנסים להציג בפניו תוצאה שלילית עדכנית בבדיקת קורונה או אישור החלמה בניגוד להוראות לפי סעיף 8א לחוק.

12. לתקן את הסעיף הקובע חובה של דיווח חודשי המוטלת על הממשלה או גורם ממשלתי שהסמיכה לכך לוועדת החוקה, כך שהדיווח יועבר ביום ה-10 לחודש העוקב, ולא ב-1 לחודש, בכדי לאפשר את הזמן הדרוש לאיסוף הנתונים על החודש הקודם.

13. להוסיף הוראה בעניין העברת מידע אודות אישור החלמה (למעשה - תעודת מחלים או מחוסן)  ועל חייבי בידוד למנהלי מוסדות חינוך.

14. לבסוף, מוצע להאריך את תוקפו של חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים בתקופת התפשטות נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020, עד לסוף דצמבר 2022.

 

בנוסף לאמור נשקלת האפשרות להוסיף תיקון חקיקה, במסגרתו תיקבע הסמכות לקבוע חובת ביצוע בדיקת קורונה לאדם, כאשר בגין אי ביצוע הבדיקה תיקבע עבירה פלילית שתאכף בדרך של הטלת קנס מינהלי קצוב לפי חוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1986. הצעה כאמור נועדה לתת מענה למצב של חשש להתפרצות זן מסוכן של נגיף הקורונה, למשל זן שמועילות החיסונים לגביו פחותה, או זן אלים של הנגיף אשר גורם לתחלואה קשה יותר. נבקש לקבל הערות הציבור גם בעניין אפשרות כאמור אשר נבחנת בימים אלה. 

 

סעיף 1

מוצע לתקן את סעיף 1 לחוק בעניינים אלה:

ראשית, מוצע לתקן את הגדרת "ועדה של הכנסת", שבה נקבעו הוועדות של הכנסת שבסמכותן לדון בתקנות מכוח החוק, לפי הנושאים השונים. לפי ההגדרה הקיימת, אם לא הוקמה ועדה מהוועדות המנויות בהגדרה – תהיה מוסמכת לדון בתקנות ועדה של הכנסת שוועדת הכנסת קבעה לעניין זה. מוצע לתקן את ההגדרה כך שייקבע בה שאם לא הוקמה ועדת הכנסת – תהיה מוסמכת לדון בתקנות ועדה של הכנסת שהוועדה המסדרת קבעה לעניין זה.

 

שנית, מוצע לתקן את הגדרת "תשאול", אשר נדרש לקיים אם נקבעה חובה לכך בתקנות לפי החוק, כך שתכלול בין היתר תשאול גם לעניין קיומם של תוצאה שלילית בבדיקת קורונה או אישור החלמה.

 

סעיף 2

מוצע לתקן את סעיף 2 לחוק, העוסק בהכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה, כך שהממשלה תהא רשאית להאריך את ההכרזה לתקופות שלא יעלו על ארבעה חודשים כל אחת, במקום 60 ימים.

בנוסף מוצע לקבוע כי הארכת תוקפה של ההכרזה תפורסם ברשומות ותיכנס לתוקף עם פרסומה או במועד מאוחר יותר שנקבע בה ושאינו עולה על 7 ימים ממועד החלטת הממשלה על הארכת ההכרזה. בכך יתאפשר אישור ופרסום של הארכת הכרזה עם קביעת מועד תחילה עתידי (עד 7 ימים ממועד החלטת הממשלה על הארכת ההכרזה), ולא בדרך של פרסום וכניסה מיידית לתוקף.

 

סעיף 3

מוצע לבטל את סעיף 3א לחוק, העוסק בהכרזה על מצב חירום מיוחד בשל נגיף הקורונה, שמאפשרת הטלת הגבלות משמעותיות על קיום הפגנות בסעיף 7(ב) לחוק, אשר גם אותו מוצע למחוק כמפורט להלן.

 

סעיף 4

מוצע להאריך את התקופה שניתנת לפיקוח פרלמנטרי שנעשה בטרם כניסת התקנות לתוקף, מ-24 שעות ל-48 שעות. כך, תקנות שאישרה או התקינה הממשלה תהא רשאית הוועדה של הכנסת לאשרן, או לשנות את תקופת תוקפן, בתוך 48 שעות מהמועד שהוגשו לה, בטרם כניסתן לתוקף. בכך מוצע להאריך את פרק הזמן לאישור הכנסת מראש, באופן שיגביר את הפיקוח פרלמנטרי על התקנות עוד בטרם כניסתן לתוקף. יצוין כי בנוסף לפיקוח בטרם כניסת התקנות לתוקף, לפי סעיף 4 בנוסחו הנוכחי, הוועדה של הכנסת (ולאחר מכן המליאה, אם לא ניתנה החלטה של הוועדה), רשאית להחליט בדבר אישור התקנות גם לאחר כניסתן לתוקף, בתוך פרקי הזמן שנקבעו שם.

 

סעיף 5

מוצע לבטל בסעיף 7 לחוק את האפשרות להגביל יציאת אדם ממרחק מסוים ממקום המגורים  לצורך הפגנה בעת שקיימת הכרזה על מצב חירום מיוחד. זאת, בהמשך למחיקת סעיף 3א בעניין ההכרזה על מצב חירום מיוחד.

 

סעיף 6

מוצע לתקן את סעיף 8(א) לחוק, ולבטל את ההסמכה  לקבוע בתקנות  את הסמכות לסגור מקום בשל כך ששהה בו חולה או לשם עריכת חקירה אפידמיולוגית. זאת, בשל הוספת סעיף 28ג המוצע, כפי שיפורט להלן (כנוסחו בסעיף 14 לתיקון זה), בעניין קביעת ההסמכה לסגור מקום כאמור, בחוק עצמו ולא בתקנות. 

 

סעיף 7

מוצע להוסיף את סעיף 8א, שבו תעוגן באופן מפורש הסמכות לקבוע הוראות בדבר מניעת כניסה למקום של אדם שלא הציג תוצאה שלילית בבדיקת קורונה עדכנית או אישור החלמה ("תו ירוק"). לפי המוצע, הממשלה רשאית מכוח סמכותה לפי סעיף 4 לחוק, להתקין תקנות להגבלת הכניסה למקומות פתוחים לציבור, מקומות עבודה, בתי עסק, מוסדות חינוך, מוסדות רווחה, ועוד, המנויים בסעיפים 8 עד 12, של אדם שלא הציג לגורם האחראי על המקום תוצאה שלילית בבדיקת קורונה עדכנית שביצע או אדם שלא הציג אישור החלמה, וחובת הגורם האחראי על המקום למנוע כניסה של אדם כאמור למקום שבו חלה ההגבלה. יצוין כי לפי הגדרת "אישור החלמה", המפנה להוראות צו בידוד בית, מונח זה מתייחס גם לבעלי תעודת מחוסן בתוקף (ולא רק לבעלי תעודת מחלים). כן מוצע לקבוע כי לעניין סעיף זה, "בדיקת קורונה עדכנית" היא בדיקה מהסוג ובתדירות, כפי שיקבע בתקנות.

לפי הנוסח המוצע, ניתן לקבוע בתקנות הוראות שונות בדבר הכניסה למקום: כך למשל ניתן לקבוע שהכניסה אפשרית רק למי שהציג אחת משתי החלופות: תוצאה שלילית בבדיקה או תו ירוק. אפשרות אחרת היא לקבוע שהכניסה אפשרית למי שהציג רק אחת מהחלופות בלבד, למשל רק למי שהציג תו ירוק (ללא האפשרות להציג תוצאת בדיקה), או רק למי שהציג תוצאה שלילית בבדיקה (גם אם הוא בעל תו ירוק), והכול בהתאם לנסיבות העניין והצדקות האפידמיולוגיות לכך.

 

עוד מוצע לקבוע כי בהתקנת תקנות לפי סעיף זה תשקול הממשלה, בין היתר, את  חיוניות השירות המסופק במקום, השפעת ההגבלות על זמינות השירות, מידת ההכבדה של ההגבלות על מי שמבקש להיכנס למקום, ובפרט על עובדי המקום.

 

לבסוף יצוין כי עיגון הסמכות לקבוע הוראות לעניין הצגת תוצאה שלילית בבדיקה או תו ירוק באופן פורמלי בחוק נעשית למען הסדר הטוב, אך אין בה כדי לגרוע מהסמכות הקיימת כבר כיום לעשות כן (כפי שקובעות כיום התקנות השונות) מכוח החוק הקיים כיום.

 

סעיף 8

מוצע לתקן את סעיף 10 לחוק העיקרי, במטרה לאפשר העברת מידע הדרוש למנהלי מוסדות חינוך לשם יישום תכניות לצמצום בידודים ומניעת כניסה של חייבי בידוד. מוצע לקבוע כי מנהל מוסד מנהל מוסד יהיה רשאי לקבל מידע אודות אדם החייב בבידוד ואודות אדם שהוא בעל אישור החלמה לצורך ביצוע תוכניות לצמצום בידודים, ומידע אודות אדם החייב בבידוד לצורך מניעת כניסת אדם שלומד במוסד או עובד בו, אשר חייב בבידוד לפי דין.

 

סעיפים 9 ו-10

מוצע לתקן את סעיף 22א לחוק ולמחוק את הדרישה כי מקום הבידוד מטעם המדינה יהיה במימונה של המדינה דווקא. בכך ניתן יהיה לקבוע מימון מלא או חלקי של השוהה במלונית, בהתאם להסדר שנהוג במדינות רבות. בנוסף מוצע להוסיף את סעיף 22א1, ולקבוע בו כי  הממשלה רשאית לקבוע בתקנות מקרים בהם השהייה במקום לבידוד מטעם המדינה כאמור בסעיפים 22ג ו-22ד תהיה במימון המדינה.

 

סעיף 11

מוצע לתקן את סעיף 22יח לחוק באופן שהממשלה תהיה רשאית לקבוע בהכרזה על בידוד בפיקוח טכנולוגי כי היא לא תחול על קטינים מעל גיל 14 לצורך מיקוד פעולות האכיפה (להשלמת התמונה יצוין כי לפי החוק הקיים ההוראות בעניין בידוד בפיקוח טכנולוגי לא חלות על קטין מתחת לגיל 14).

בנוסף, מוצע לקבוע כי באישור ועדת החוקה, ניתן יהיה להאריך את תוקף ההכרזה על בידוד בפיקוח טכנולוגי בתקופות נוספות שלא יעלו על 60 ימים כל אחת (ולא 28 ימים כפי שקבוע היום). אולם, בנוגע להכרזה שנקבע בה כי מי שמסרב לפיקוח הטכנולוגי יידרש לשהות במקום לבידוד מטעם המדינה (מלונית) כאמור בסעיף 22יט(ב1), הארכת ההכרזה תהיה ללא שינוי - לתקופות נוספות שלא יעלו על 28 ימים כל אחת.

סעיף 12

מוצע לתקן את סעיף 22כ(ב) לחוק, שלפיו קטין שמלאו לו 14 שנים ייתן את הסכמתו לתנאי השימוש באמצעי הפיקוח הטכנולוגי כאמור בסעיף 22יט(א), נוסף על הסכמה של הורהו, אפוטרופסו או האומן שלו כהגדרתו בחוק אומנה לילדים, התשע"ו-2016. לפי המוצע, אם היה אמצעי הפיקוח הטכנולוגי שפורט בהכרזה אמצעי שאינו מוצמד לגופו של אדם וכן אינו אמצעי המנטר ברציפות את מקום הימצאו של אדם, תידרש הסכמתו של הקטין בלבד לתנאי השימוש.

 

סעיף 13

מוצע לתקן את סעיף 24(ב)(1)(ב) לחוק העוסק בעבירות מינהליות שהעובר עליהן ייקנס ב- 10,000 שקלים חדשים, כך שבנוגע לעבירה מינהלית הקבועה בתקנות לפי סעיף 8(א)(1) או (2) בעניין הפעלת מקום ציבורי ועסקי, בניגוד לאיסור על הפעלתו כפי שנקבע בתקנות כאמור, תקבע הממשלה מדרג לעניין גובה הקנסות, כאשר בין היתר יישקלו רמת הסכנה או הנזק העשויים להיגרם מהעבירה, טובת הנאה שעשויה לצמוח לעובר העבירה ומידת הפגיעה שתיגרם לעובר העבירה בשל הטלת הקנס.

עוד מוצע להוסיף לרשימת העבירות שניתן לקבוע בתקנות שהקנס בגינן הוא עד 10,000 ₪ (ולא עד 5,000 ₪ בלבד) עבירה של הפעלת מקום בדרך של פתיחתו למי שלא הציג תוצאה שלילית בבדיקת קורונה או למי שלא הציג אישור החלמה, בניגוד לחובה על האחראי על המקום למנוע כניסה של מי שלא הציג תוצאה שלילית בבדיקת קורונה או אישור החלמה, מכוח סעיף 8א (שמוצע להוסיף לעיל). הגדלת גובה הקנס המקסימלי נועדה להרתיע מפני הפרה של תקנות ה"תו הירוק" בידי האחראי על המקום, ובכלל זאת למנוע הפרה "יעילה" שלהן.

 

סעיף 14

מוצע להוסיף את סעיף 28ג המוצע ולקבוע את הסמכות של ראש שירותי בריאות הציבור או רופא מחוזי לסגור מקום בשל שהיית אדם המאומת לנגיף הקורונה במקום, או לשם חקירה אפידמיולוגית, אשר הייתה קבועה עד עכשיו כסמכות שניתן לקבוע בתקנות לפי סעיפים 8 ו- 10 לחוק, כסמכות קבועה בחוק, וכן לאפשר סגירה כאמור אם יש חשש ששהה במקום אדם הנושא זן מסוכן של נגיף הקורונה. עיגון הסמכות לסגור מקום כאמור בחוק כעצמו תאפשר מתן מענה להתפרצות תחלואה ממוקדת ולמניעת הדבקות והתפרצות מחודשת של גל תחלואה גם בתקופה שבה אין תקנות בתחום מסוים.

כן מוצע להוסיף הוראות לעניין השגה על החלטה לסגור מקום: על החלטה על סגירת מקום ניתן להגיש השגה למנהל הכללי של משרד הבריאות או למי שהוא הסמיך לכך כאמור בסעיף 20(1) לפקודת בריאות העם, ההחלטה בהשגה תהיה מנומקת ותינתן בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-24 שעות מעת הגשת ההשגה. על החלטה בהשגה ניתן להגיש עתירה מינהלית לבית המשפט לעניינים מינהליים.

 

סעיף 15

מוצע לתקן את סעיף 30 לחוק, העוסק בעבירות המינהליות שיחולו באזורים מוגבלים, ולהתאים את גובה הקנסות לעניין פתיחת מקום לציבור בניגוד לאיסור על פתיחתו – כך שיתאימו לגובה הקנסות שנקבעו לגבי עבירה זו במקום שאינו אזור מוגבל (בסעיף 29 לחוק).  מוצע לקבוע כי מדרג הקנסות יהיה לפי שטח המקום, ולא לפי מספר העובדים בו, כדלקמן: אם שטח המקום לא עולה על 100 מ"ר -  5,000 שקלים חדשים;  אם שטח המקום עולה על 100 מ"ר ולא עולה על 500 מ"ר – 7,500 שקלים חדשים; אם שטח המקום עולה על 500 מ"ר – 10,000 שקלים חדשים.

סעיף 16

מוצע להוסיף בסעיף 32ב(א) לחוק העוסק בצו סגירה מינהלי את האפשרות  שגורם מורשה רשאי יהיה לסגור מקום אם הגורם האחראי על המקום הפר במידה ניכרת את אחריותו למנוע כניסה למקום מבלי להציג תוצאה שלילית עדכנית בבדיקת קורונה או אישור החלמה.

כמו כן, מוצע לקבוע כי הסמכות להוציא צו סגירה בשל הפרה מהותית, שבשלה עולה חשש משמעותי להדבקה בנגיף הקורונה תהיה נתונה גם לגורם מורשה שהוא קצין משטרה בדרגת סגן-ניצב ומעלה, ולא רק רופא מחוזי או ראש רשות.

 

סעיף 17

מוצע לתקן את סעיף 37 לחוק הקובע הוראת שעה המתקנת את חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, כך שבתוספת הראשונה תיכלל גם החלטה בהשגה על סגירת מקום לפי סעיף 28ג המוצע בהצעת חוק זו.

 

סעיף 18

מוצע לתקן את סעיף 47 לחוק ולמחוק את פירוט רשימת השרים שיהיו חברים בועדת השרים לטיפול במשבר הקורונה והשלכותיו. תחת זאת, מוצע לקבוע כי מספר החברים בועדת השרים האמורה לא יעלה על מחצית ממספר חברי הממשלה.

 

סעיף 19

סעיף 48א לחוק עוסק בדיווח חודשי של הממשלה או גורם ממשלתי שהסמיכה לכך לוועדת החוקה. מוצע לתקנו כך שהדו"ח יוגש בעשרה בחודש ולא באחד בו, כדי לאפשר את השהות הדרושה לאיסוף והכנת הנתונים הנדרשים.

 

סעיף 20

מוצע לתקן את סעיף 50 כך שבמקום "כ"ו בכסלו התשפ"ב (30 בנובמבר 2021) יבוא "ז' בטבת התשפ"ג  (31  בדצמבר 2022)". לפי המוצע, יוארך תוקפו של החוק עד סוף שנת 2022. זאת, בהתאם להערכת גורמי המקצוע וארגוני הבריאות בעולם, אשר פורטה לעיל, כי ההתמודדות עם נגיף הקורונה צפויה להימשך לפחות עד סוף שנת 2022 וכדי לאפשר את קיומה של התשתית המשפטית הדרושה להטלת הגבלות שימנעו התפשטות הנגיף ושמירה על בריאות הציבור.

 

סעיף 21

חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים בתקופת התפשטות נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020, מסדיר השתתפות עצורים ואסירים בדיונים בעניינם בבית המשפט בדרך של היוועדות חזותית, חלף נוכחות פיזית בבית המשפט. החוק נועד לתת מענה לחשש להתפשטות נגיף הקורונה במקומות המעצר ובבתי הסוהר ולמשמעות הכבדה של תחלואה כזו במתקני הכליאה בשים לב לתנאי המחיה בהם. בפרט נועד החוק לצמצם את הסיכון להדבקות בנגיף ולהתפשטותו כאמור במהלך הבאתם של העצורים והאסירים יחד מידי יום לבתי המשפט ממתקני כליאה שונים, שהייתם בבתי המשפט, וחזרתם למקומות המעצר ולבתי הסוהר בתנאים שאינם מאפשרים לשמור על ריחוק כנדרש.

 על פי סעיף 42(ב) לחוק האמור, הוא עומד בתוקף עד יום כ"ז בטבת התשפ"ב (31 בדצמבר 2021) או עד יום פקיעתו של החוק העיקרי, לפי המוקדם. בהינתן תמונת המצב הקיימת של התחלואה בעולם, ההערכה הגורמים המקצועיים במשרד הבריאות בדבר המשך הפנדמיה והסיכונים לחדירתם והתפשטותם של וריאנטים נוספים למדינה וכדי להבטיח את המשך קיומה של תשתית משפטית המאפשרת השתתפות עצורים, אסירים וכלואים בדיונים בבתי המשפט, בבתי הדין הצבאיים, בוועדות השחרורים ובוועדה לעיון בעונש, בהיוועדות חזותית, חלף נוכחותם בבית המשפט, באופן מלא או חלקי, בהתאם למצב התחלואה ולמידת הסיכון להתפשטות הנגיף במקומות מעצר ובבתי הסוהר בתקופה הרלוונטית, מוצע להאריך את תוקפו של החוק ב-12 חודשים נוספים, כך שהוא יעמוד בתוקף עד יום ז' בטבת התשפ"ג (31 בדצמבר 2022), כפי המוצע בסעיף 20 לתיקון ביחס לתוקפו של החוק העיקרי.

 

*****