חוק הקאדים, התשכ"א-1961 1

(1)2 בעל השכלה דתית גבוהה בדין השרעי והשכלה גבוהה בלימודי האיסלאם להנחת דעתה של הוועדה לבחירת קאדים, או עורך דין שהוא חבר בלשכת עורכי הדין ועסק בעריכת דין, ברציפות או לסירוגין, לא פחות מחמש שנים;

(2) בעל אורח חיים ואופי ההולמים את מעמדו של קאדי במדינת ישראל;

(3) מלאו לו שלושים שנים לפחות;

(4) עמד בהצלחה בבחינות בכתב שקבעה ועדה בוחנת, כמשמעותה בסעיף קטן (ב).

(ב) חברי הועדה הבוחנת יהיו, נשיא בית הדין השרעי לערעורים והוא יהיה היושב ראש, חבר כנסת מוסלמי שתבחר הוועדה לבחירת קאדים, ואדם נוסף שכיהן בעבר כקאדי או שהוא עורך דין שעסק בעריכת דין כאמור בסעיף קטן (א)(1), שימנה שר המשפטים.

(ג) שר המשפטים, בהתייעצות עם נשיא בית הדין השרעי לערעורים, יקבע את סדרי הבחינה.

(ב) היה המועמד למינוי גם בעל אזרחות אחרת ודיני המדינה שהוא אזרח בה מאפשרים את שחרורו מאזרחות זו, לא יתמנה אלא לאחר שעשה את כל הדרוש מצדו לשם שחרורו ממנה.

(1) הוא כיהן בבית הדין השרעי לא פחות מארבע שנים;

(2) הוא בעל תואר אקדמי מוכר בדין השרעי או בלימודי האסלאם, מאת מוסד מוכר כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958, או מאת מוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ ובלבד שהתואר הוכר על ידי משרד החינוך, והוא בעל רישיון להיות טוען שרעי ועסק בטיעון שרעי, ברציפות או לסירוגין, לא פחות משבע שנים;

(3) הוא עורך דין חבר בלשכת עורכי הדין, ועסק בעריכת דין, ברציפות או לסירוגין, לא פחות משבע שנים.

(א1)4 מבין חברי הוועדה שהם הממשלה או חברי הכנסת, לא ייבחר יותר מחבר אחד מכל מפלגה כהגדרתה בחוק המפלגות, התשנ"ב-1992, ובלבד שייבחרו לפחות שני חברי הכנסת שהם מוסלמים, כאמור בסעיף קטן (א).

(ב) הרכב הועדה יפורסם ברשומות.

(ג) שר המשפטים ישמש יושב-ראש הועדה.

(ד) הועדה תוכל לפעול אף אם פחת מספר חבריה, כל עוד לא פחת מששה.

(ב) אלה רשאים להציע מועמדים: שר המשפטים; כל אחד מן הקאדים; שלושה חברי הועדה כאחד.

(ג) הצעת הועדה על מינויו של קאדי תהיה על דעת רוב חבריה שהשתתפו בהצבעה.

(ד) שאר סדרי דיוניה ועבודתה של הועדה ייקבעו על ידיה.

(ב) שר המשפטים בהסכמת המועמד ובהסכמת נשיא בית הדין השרעי לערעורים, רשאי למנות קאדי לכהונה בפועל בבית הדין השרעי לערעורים; כהונה בפועל לפי סעיף זה, ברציפות או לסירוגין, לא תהיה לתקופה של יותר משנה אחת מתוך תקופה של שלוש שנים.

(ג) קאדי שנתמנה לכהונה בפועל והתחיל בדיון, מוסמך לסיימו גם לאחר תום תקופת מינויו וכן הוא יהיה מוסמך לדון גם בענין הנתון לסמכות בית הדין שבו הוא מכהן דרך קבע, ובלבד שלא ידון באותו ענין בשתי ערכאות.

(ב) מינוי כאמור בסעיף קטן (א) יהיה לתקופה של עשר שנים.

(ג) הסתייימה כהונתו של נשיא בית הדין השרעי לערעורים לפי הוראות סעיף 11 או שהוא נפטר, רשאי שר המשפטים למנות נשיא זמני לבית הדין השרעי לערעורים מקרב הקאדים של בית הדין השרעי לערעורים לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים.

(ב) נחלקו דעות הקאדים בבית הדין השרעי לערעורים, תכריע דעת הרוב; באין רוב לדעה אחת - תכריע דעתו של נשיא בית הדין השרעי לערעורים ואם הוא אינו יושב בדין באותו הרכב, תכריע דעתו של הותיק שבקאדים ובין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם.

(ג) בבקשות לצווי ביניים, לצווים זמניים ולהחלטות ביניים אחרות, מוסמך לדון כדן יחיד נשיא בית הדין השרעי לערעורים או קאדי של בית הדין השרעי לערעורים שנשיא בית הדין הסמיכו לכך.

(א1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), קאדי לא ישב בדין בידעו שמתקיים אחד מאלה:

(1) צד להליך, בא כוחו או עד מרכזי, הוא בן משפחה של הקאדי או שקיימת ביניהם קרבה ממשית אחרת;

(2) יש לקאדי ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך, בבא כוחו או בעד מרכזי, או שלבן משפחה מדרגה ראשונה של הקאדי יש ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך או בבא כוחו;

(3) בטרם התמנה לקאדי היה הקאדי מעורב באותו ענין הנדון בהליך שלפניו כבא כוח, כבורר, כמגשר, כעד, כיועץ מקצועי, כמומחה, או בדרך דומה אחרת;

(א2) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו–(א1) קאדי רשאי לשבת בדין אם מפאת דחיפות הענין לא ניתן לקיים את ההליך לפני קאדי אחר ועלול להיגרם נזק חמור או עיוות דין אם לא ידון בענין.

(א3) על אף האמור בסעיף קטן (א1)(2), קאדי רשאי לשבת בדין אם העברת הענין לכל קאדי אחר לא תשנה את עילת הפסלות.

(ב) נטענה טענת פסלות נגד קאדי, יחליט בה אותו קאדי לאלתר ולפני שיתן כל החלטה אחרת.

(ב1) התקיימה עילת פסלות לפי סעיף קטן (א1)(1) או (2), הנוגעת לעורך דין או לבא כוח אחר, שהתקיימו בו נסיבות המחייבות קבלת היתר לייצוג כאמור בסעיף 53ב לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (בחוק זה - חוק לשכת עורכי הדין), רשאי בית הדין להתיר את הייצוג, לבקשת עורך הדין או בא הכוח, אם מצא כי הנזק שייגרם לצד להליך אם לא יתיר את הייצוג עולה על הנזק שייגרם לצד להליך או לאינטרס הציבורי בשל הפסקת הדיון או החלפת קאדי; התיר בית המשפט את הייצוג כאמור, לא ישב בדין הקאדי שלגביו התקיימה עילת הפסלות.

(ג) החלטת קאדי או בית דין לפי סעיף זה תהיה מנומקת, ורשאי בעל דין לערער עליה לפני בית הדין השרעי לערעורים; בערעור ידון נשיא בית הדין השרעי לערעורים, או הרכב כאמור בסעיף 6א או קאדי של בית הדין השרעי לערעורים, הכל כפי שיקבע הנשיא.

(ד) בעל דין שבדעתו לערער על החלטת קאדי או בית דין לפי סעיף זה יודיע על כך לבית הדין, ומשהודיע כך, יופסק הדיון עד להחלטה בערעור, זולת אם החליט הקאדי או בית הדין, לפי הענין, מנימוקים שיירשמו, שיש להמשיך בהליך; הוחלט להמשיך בדיון והוגש הערעור, רשאי נשיא בין הדין השרעי לערעורים או מי שדן בערעור להורות, לבקשת המערער בכתב הערעור, על הפסקת ההליך עד להחלטה בערעור.

(ב) שר המשפטים יקבע את מקומות מושבם ואת אזורי שיפוטם של בתי הדין השרעיים וכן רשאי הוא לקבוע מקום מושב נוסף של בית הדין השרעי לערעורים.

(ג) בית דין שרעי רשאי לשבת לדין בענין מסויים, כולו או מקצתו, במקום שאינו מקום מושבו, בהסכמת נשיא בית הדין השרעי לערעורים, אם ראה לעשות כן למען הצדק או למען יעילות הדיון.

(ב) לא ימונה מנהל לבתי הדין השרעיים מי שאינו קאדי, אלא אם כן הוא עורך דין שעסק בעריכת דין כאמור בסעיף 2(א)(1).

(ג) מינויו של מנהל בתי הדין השרעיים אינו טעון מכרז.

(ד) משכורתו של מנהל בתי הדין השרעיים והתשלומים האחרים שישולמו לו בתקופת כהונתו, יהיו כשל קאדי בדרגה ובתפקיד שייקבעו בהחלטת הכנסת, והיא רשאית להסמיך לכך את ועדת הכספים; החלטות לפי סעיף קטן זה יפורסמו ברשומות.

(ה) מנהל בתי הדין השרעיים, דינו לעניין חוק גימלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, התשכ"ט-1969, כדינו של קאדי בדרגה ובתפקיד שנקבעו לפי סעיף קטן (ד).

(ו) על אף הוראות סעיף 2(1) לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959 (בסעיף זה - חוק המינויים), יחול חוק המינויים על מנהל בתי הדין השרעיים שאינו קאדי, ודינו יהיה כדין עובד המדינה אשר נתמנה לפי חוק המינויים.

(1) בצאתו לקיצבה או בסיום תקופת כהונתו כאמור בסעיף 6(ב);

(2) בהתפטרותו;

(3) בהיבחרו או במינויו לאחד התפקידים שנושאיהם מנועים מלהיות מועמדים לכנסת;

(4) על-פי החלטת הועדה למינוי קאדים כאמור בסעיף 13א;

(5) על-פי החלטה של בית הדין המשמעתי.

(1) בהגיעו לגיל שבעים;

(2) משקבעה הוועדה לבחירת קאדים, על יסוד חוות-דעת רפואית, שמחמת מצב בריאותו נבצר ממנו להמשיך במילוי תפקידו.

(ב) קאדי רשאי לצאת לקיצבה -

(1) לאחר שכיהן עשרים שנה, אם הגיע לגיל ששים;

(2) לאחר שכיהן חמש-עשרה שנה, אם הגיע לגיל ששים וחמש;

(3) אם ביקש זאת ובקשתו אושרה על ידי ועדת-מינויים.

(ג) בחישוב תקופת כהונתו של קאדי לענין סעיף-קטן (ב) תצורף אל תקופת כהונתו כקאדי כל תקופת שירותו במדינה או במוסד אחר שועדת הכספים של הכנסת אישרה אותו לענין זה, או מקצתה של תקופה זו, הכל לפי כללים שקבעה ועדת הכספים.

(ב) הוגשה לועדה הצעה לסיים את כהונתו של קאדי, רשאית היא למנות מבין חבריה ועדת משנה שתדון בהצעה ותגיש את מימצאיה ומסקנותיה לועדה.

(ג) הועדה וכן ועדת המשנה אם נתמנתה, יאפשרו לקאדי לעיין בחומר שלפניהן, ויתנו לו הזדמנות לטעון טענותיו.

(ד) החליטה הועדה על סיום כהונתו של קאדי, תקבע בהחלטתה את המועד לסיום הכהונה, וכן לפי שיקול דעתה, את שיעור הגימלה שיקבל.

(ה) קאדי שנפתחה נגדו חקירה בעבירה שבנסיבות הענין יש עמה קלון, לא תקבע הועדה את שיעור הגימלה שיקבל עד לסיום החקירה נגדו והחלטה שלא להעמידו לדין, או עד למתן פסק-הדין בענינו, לפי הענין.

(ו) קאדי שנפתחה נגדו חקירה בעבירה כאמור בסעיף קטן (ה), רשאית הועדה, ברוב של שבעה חברים לפחות, להשעותו לתקופה שתמצא לנכון.

(ב) קאדי שהחל בדיון ותקופת מינויו לכהונה נסתיימה מחמת מינוי לערכאה אחרת או מחמת שנתמנה לתקופה מסוימת, יהיה מוסמך לסיים את הדיון שהחל בו.

(ג) לענין סעיף זה, "תחילת דיון" - שמיעת עדות או טענות בעל דין .

(1) במקום "נשיא בית המשפט העליון" יקראו "נשיא בית הדין השרעי לערעורים";

(2) בסעיף 21ג(א), במקום האמור בפסקה (1) יקראו "בתוך 90 ימים מיום שהתמנה לתפקיד";

(3) בסעיף 21ז, במקום האמור בסעיף קטן (ב) יקראו "נשיא בית הדין השרעי לערעורים יהיה מוסמך, אם מצא לנכון לעשות כן, לנקוט את האמצעים המנויים בסעיף 18א(1) עד (3), ורשאי הוא להמליץ לשר על הגשת קובלנה לבית הדין המשמעתי כמשמעותו בסעיף 17".

(1) קאדי של בית הדין השרעי לערעורים, והוא יהיה היושב ראש;

(2) שני קאדים של בית דין שרעי, ויכול שאחד מהם יהיה קאדי של בית דין שרעי שיצא לקצבה.

(ב) ועדת האתיקה תיתן חוות דעת מקדימה בענייני אתיקה של קאדים, לפי פנייה של קאדי שכללי האתיקה לקאדים שנקבעו לפי סעיף 16א חלים עליו - בעניין הנוגע אליו.

(ג) חבר ועדת האתיקה ימונה לתקופה של שש שנים, וניתן למנותו לתקופות כהונה נוספות ובלבד שהתקופות לא יהיו רצופות.

(ד) ועדת האתיקה תפרסם חוות דעת מקדימה שנתנה, בלא ציון שמו של מי שלגביו ניתנה חוות הדעת ופרטים מזהים אחרים, אלא אם כן החליטה אחרת.

(ה) ועדת האתיקה תקבע את נוהלי עבודתה וסדרי דיוניה, בכל שלא נקבעו לפי חוק זה.

(ב) בית הדין המשמעתי יהיה של שלושה שהם: נשיא בית הדין השרעי לערעורים ואם נבצר מנשיא בית הדין השרעי לערעורים לדון בענין - הקאדי בעל הותק הגדול בבית הדין השרעי לערעורים; שופט מחוזי או שופט מחוזי שיצא לקצבה, שימנה נשיא בית המשפט העליון; אדם הכשיר להיות שופט מחוזי, שיתמנה על ידי המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין; שניים לפחות מבין חברי בית הדין יהיו מוסלמים.

(ג) נשיא בית-הדין השרעי לערעורים או הקאדי בעל הותק הגדול ישמש אב בית-הדין המשמעתי.

(1) נהג שלא כהלכה במילוי תפקידו;

(2) נהג באופן שאינו הולם את מעמדו של קאדי במדינת ישראל;

(3) הורשע על עבירה שבנסיבות הענין יש בה משום קלון;

(4) הוועדה לבחירת קאדים מצאה שהקאדי השיג את מינויו שלא כדין;

(5) הפר כלל מכללי האתיקה לקאדים שנקבעו לפי סעיף 16א.

(ב) שר הדתות רשאי להיות מיוצג לפני בית-הדין המשמעתי על ידי בא–כוחו.

(1) הערה;

(2) התראה;

(3) נזיפה;

(4) העברה למקום כהונה אחר;

(5) העברה מן הכהונה.

(ב) מצא בית-הדין המשמעתי שאין הקאדי ראוי להמשיך בתפקידו, יביא שר הדתות את מסקנות בית-הדין המשמעתי לפני נשיא המדינה, והנשיא יעביר את הקאדי מכהונתו.

(ב) בית הדין המשמעתי רשאי, לפי בקשת הקאדי, לבטל את השעייתו.

(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על עבירה שנקבעה כעבירת קנס לפי כל חיקוק, ועל עבירה מינהלית שדינה קנס מינהלי קצוב.

(1) רואים אותו כאילו נתמנה על פי חוק זה;

(2) יצהיר אמונים לפי סעיף 7 תוך שני חדשים מיום תחילתו של חוק זה;

(3) סעיף 13(א)(1) יחול עליו כאילו הגיל הנקוב בו היה שבעים וחמש.

(1) את סדרי הדיון בבית-הדין המשמעתי;

(2) את סדרי ייצוגם של בעלי-דין לפני בתי-הדין השרעיים על ידי מי שאינו עורך-דין.

(ב) שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית הדין השרעי לערעורים, יקבע את סדרי הדין והנוהג לפני בתי הדין השרעיים.