תוכן עניינים

תזכיר חוק. 2

א. שם החוק המוצע. 2

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים. 2

ג. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות. 3

ד. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר. 3

תזכיר חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע, התשפ"ב-2021. 4

1.  זיכוי בשל השקעה במניות חברת מו"פ. 6

2.  פטור ממס בחילוף מניות חברה מועדפת בעלת מפעל טכנולוגי 9

3.  מניעת כפל הטבות. 10

4.  התרת השקעה במניות כהוצאה. 10

5.  פטור מריבית למוסד פיננסי זר. 15

6.  סמכויות. 18

7.  תיקון חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 220 והוראת שעה) 18

דברי הסבר. 18

 

תזכיר חוק

 

א. שם החוק המוצע

תזכיר חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע, התשפ"ב-2021

 

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

ענף ההי-טק הישראלי שמר בשנה החולפת על נתוני פעילות טובים יחסית, הן ברמת ההשקעות והן ברמת השכר, למרות המשבר הכלכלי שפקד את המדינה בשל התפשטות נגיף הקורונה. על אף הנתונים המעודדים, גברה בשנים האחרונות תחרות המסים הגלובאלית, אשר יצרה מצב בו ממשלות מתחרות על  מיקום פעילותן של פירמות, בעיקר בתחום הטכנולוגיה, בשטחן, ועל חלוקת נתח המסים המיוחס לפעילות זו. על מנת לתת מענה למגמה זו, ובהמשך לתיקון מס' 73 לחוק לעידוד השקעות הון התשי"ט-1959, שנחקק לפני קרוב לארבע שנים למטרה דומה, מוצע לקבוע בחוק זה הטבות לעידוד צמיחתן של חברות הייטק ישראליות אשר הקניין הרוחני שלהן רשום בישראל ומרכז פעילותן בישראל. התיקונים המוצעים נדרשים גם על רקע פקיעת הטבות המס שנקבעו בסעיף 20 לחוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 (תיקוני חקיקה), התשע"א-2011, הידוע גם בשם "חוק האנג'לים", בסוף שנת 2019, ועל בסיס הנחת המוצא לפיה על מנת לשמר את שגשוג הענף, יש לשמור על אמון המשקיעים בו.

 

שני התיקונים הראשונים המוצעים בהצעה מטרתם עידוד השקעות של גורמים בעלי הון עצמי, לרבות איגוד של מחזיקים כאמור, בחברות טכנולוגיות בשלבים התחלתיים של פעילותן (חברת הזנק). משקיעים אלה הם  במקרים רבים גם משקיעים אסטרטגיים אשר להם ניסיון בשוק הטכנולוגי, והחברות בהן מבוצעות ההשקעות נהנות גם מהניסיון שהמשקיעים מביאים יחד עם השקעתם. התיקון הראשון, המוצע בסעיף 2 להצעת החוק, מקנה זיכוי ממס למשקיעים פרטיים אשר מבצעים השקעות בחברות  הזנק בגובה של 25% מסכום ההשקעה, ובכך מוזיל את עלות ההשקעה בחברות אלה. התיקון השני, בסעיף 3 להצעת החוק, מאפשר דחיית תשלום רווח ההון במכירה של חברה טכנולוגית, לבעל מניות אשר משתמש בחלק מהתמורה מהמכירה לצורך השקעה בחברת הזנק. בפועל, ההטבה הניתנת למשקיע אשר עומד בתנאים למתן ההטבה היא דחיית מס לתקופה משמעותית אם חברת ההזנק מצליחה, והשתתפות המדינה בהפסד אם חברת ההזנק נסגרת ללא הגעה למימוש רווחים.

 

התיקון השלישי, בסעיף 5 להצעת החוק, מאפשר התרת השקעה במניות כהוצאה לצרכי מס, לחברה טכנולוגית גדולה אשר רוכשת שליטה בחברה טכנולוגית אחרת – זרה או מקומית. ככלל, לפי דיני המס השקעה במניות איננה ניתנת לניכוי באופן מידי, ותבוא לידי ביטוי לצרכי מס רק בהקטנת רווח ההון המשולם במכירת המניות. על פי ההצעה, בשונה מהכלל הרגיל, ברכישה אשר עומדת בתנאים המפורטים בסעיף, יהיה ניתן לנכות את עלות ההשקעה בשיעורים שנתיים שווים במשך 5 שנות מס לאחר השגת השליטה כנגד הכנסתה הפירותית של החברה הרוכשת. מאחר שתיקון זה עשוי לאפשר הטבת מס בהיקף משמעותי למספר לא גדול של עסקאות מוצע לקבוע כי ההטבה תינתן תחת מספר תנאים להבטחת תועלת המצדיקה את מתן ההטבה.

 

לבסוף, בסעיף 6 המוצע, מוצע מתן פטור ממס למוסד פיננסי זר על הכנסותיו מריבית, דמי ניכיון או הפרשי הצמדה, שמשלמת לו חברה טכנולוגית ישראלית כהחזר הלוואה בתנאים המפורטים בסעיף. קביעת הפטור המוצע תסייע בהורדת עלויותיהן של חברות טכנולוגיה ישראליות בגיוס אשראי ממוסדות פיננסיים זרים המתמחות במתן אשראי לחברות טכנולוגיות.

 

ההטבות המנויות בחוק זה תחליפנה כאמור את ההטבות אשר ניתנו בעבר לפי פרק ז' לחוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 (תיקוני חקיקה), התשע"א-2011 (להלן – חוק המדיניות הכלכלית), ופקעו בסוף שנת 2019. מבדיקת השפעתו של החוק על התנהגות התעשייה עתירת הידע עולה, כי מאז נחקק חוק המדיניות הכלכלית, השימוש בהטבות הקבועות בו לא הביא למימוש המטרות אשר בבסיסן של ההטבות באופן המיטבי. על כן, בהצעה זו מוצעים מספר שינויים משמעותיים כדי להתאים את ההסדר למציאות הכלכלית בתחום.

כדי לעודד את השימוש בחוק ובהטבה המוענקת בו, מוצע לקבוע כי מסלולי ההטבה הקבועים יופעלו כהוראת שעה מתחילת שנת 2022 ועד לסוף שנת 2025. במקביל, מוצע לקבוע כי יוארך תוקף סעיף 92א לפקודה אשר מקנה הטבה דומה להטבות הניתנות בחוק זה, בשל השקעות בחברות מחקר ופיתוח אשר מונפקות בבורסה, עד לאותו מועד – סוף שנת 2025. לקראת תום תקופת הוראת השעה כאמור בהצעה זו, הממשלה תבצע הערכה של אופן יישום החוקים ומידת הגשמתם את המטרות העומדות בבסיסם, ותבחן את הצורך בהארכת הוראות השעה לתקופה נוספת.   

 

ג. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות.

הפסד הכנסות ממסים מוערך בכשבעים מיליון ₪ לשנה.

 

ד. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר

 

תזכיר חוק מטעם משרד האוצר:

תזכיר חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע, התשפ"ב-2021

 

דברי הסבר

כללי

ענף ההי-טק הישראלי שמר בשנה החולפת על נתוני פעילות טובים יחסית, הן ברמת ההשקעות והן ברמת השכר, למרות המשבר הכלכלי שפקד את המדינה בשל התפשטות נגיף הקורונה. על אף הנתונים המעודדים, גברה בשנים האחרונות תחרות המסים הגלובאלית, אשר יצרה מצב בו ממשלות מתחרות על  מיקום פעילותן של פירמות, בעיקר בתחום הטכנולוגיה, בשטחן, ועל חלוקת נתח המסים המיוחס לפעילות זו. על מנת לתת מענה למגמה זו, ובהמשך לתיקון מס' 73 לחוק לעידוד השקעות הון התשי"ט-1959, שנחקק לפני קרוב לארבע שנים למטרה דומה, מוצע לקבוע בחוק זה הטבות לעידוד צמיחתן של חברות הייטק ישראליות אשר הקניין הרוחני שלהן רשום בישראל ומרכז פעילותן בישראל. התיקונים המוצעים נדרשים גם על רקע פקיעת הטבות המס שנקבעו בסעיף 20 לחוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 (תיקוני חקיקה), התשע"א-2011, הידוע גם בשם "חוק האנג'לים", בסוף שנת 2019, ועל בסיס הנחת המוצא לפיה על מנת לשמר את שגשוג הענף, יש לשמור על אמון המשקיעים בו.

שני התיקונים הראשונים המוצעים בהצעה מטרתם עידוד השקעות של גורמים בעלי הון עצמי, לרבות איגוד של מחזיקים כאמור, בחברות טכנולוגיות בשלבים התחלתיים של פעילותן (חברת הזנק). משקיעים אלה הם  פעמים רבות גם משקיעים אסטרטגיים אשר להם ניסיון בשוק הטכנולוגי, והחברות בהן מבוצעות ההשקעות נהנות גם מהניסיון שהמשקיעים מביאים יחד עם השקעתם. התיקון הראשון, המוצע בסעיף 2 להצעת החוק, מקנה זיכוי ממס למשקיעים פרטיים אשר מבצעים השקעות בחברות  הזנק בגובה של 25% מסכום ההשקעה, ובכך מוזיל את עלות ההשקעה בחברות אלה. התיקון השני, בסעיף 3 להצעת החוק, מאפשר דחיית תשלום רווח ההון במכירה של חברה טכנולוגית, לבעל מניות אשר משתמש בחלק מהתמורה מהמכירה לצורך השקעה בחברת הזנק. בפועל, ההטבה הניתנת למשקיע אשר עומד בתנאים למתן ההטבה היא דחיית מס לתקופה משמעותית אם חברת ההזנק מצליחה, והשתתפות המדינה בהפסד אם חברת ההזנק נסגרת ללא הגעה למימוש רווחים. יובהר למען הסר ספק, כי תשלום המס בפועל במקרה של הצלחת חברת ההזנק, יהיה תלוי בכך שלרשות המשקיע לא עמדו קיזוזים, זיכויים וניכויים שונים להם היה זכאי במועד אליו נדחה החיוב במס. עוד יצוין, למען הסר ספק, שכל ההטבות המוצעות בחוק זה מותנות בכך שהמטרה העיקרית לביצוע השקעה אינה הפחתת מס בלתי נאותה.

התיקון השלישי, בסעיף 5 להצעת החוק, מאפשר התרת השקעה במניות כהוצאה לצרכי מס, לחברה טכנולוגית גדולה אשר רוכשת שליטה בחברה טכנולוגית אחרת – זרה או מקומית. ככלל, לפי דיני המס השקעה במניות איננה ניתנת לניכוי באופן מידי, ותבוא לידי ביטוי לצרכי מס רק בהקטנת רווח ההון המשולם במכירת המניות. על פי ההצעה, בשונה מהכלל הרגיל, ברכישה אשר עומדת בתנאים המפורטים בסעיף, יהיה ניתן לנכות את עלות ההשקעה בשיעורים שנתיים שווים במשך 5 שנות מס לאחר השגת השליטה כנגד הכנסתה הפירותית של החברה הרוכשת. מאחר ותיקון זה עשוי לאפשר הטבת מס בהיקף משמעותי למספר לא גדול של עסקאות מוצע לקבוע כי ההטבה תינתן תחת מספר תנאים להבטחת תועלת המצדיקה את מתן ההטבה.

לבסוף, בסעיף 6 המוצע, מוצע  מתן פטור ממס למוסד פיננסי זר על הכנסותיו מריבית, דמי ניכיון או הפרשי הצמדה, שמשלמת לו חברה טכנולוגית ישראלית כהחזר הלוואה בתנאים המפורטים בסעיף. קביעת הפטור המוצע תסייע בהורדת עלויותיהן של חברות טכנולוגיה ישראליות בגיוס אשראי ממוסדות פיננסיים זרים המתמחות במתן אשראי לחברות טכנולוגיות.

 

ההטבות המנויות בחוק זה יחליפו כאמור את ההטבות אשר ניתנו בעבר לפי פרק ז' לחוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 (תיקוני חקיקה), תשע"א-2011 (להלן – חוק המדיניות הכלכלית), ופקעו בסוף שנת 2019. מבדיקת השפעתו של החוק על התנהגות התעשייה עתירת הידע עולה, כי מאז נחקק חוק המדיניות הכלכלית, השימוש בהטבות הקבועות בו לא הביא למימוש המטרות אשר בבסיסן של ההטבות באופן המיטבי. על כן, בהצעה זו מוצעים מספר שינויים משמעותיים כדי להתאים את ההסדר למציאות הכלכלית בתחום.

כדי לעודד את השימוש בחוק ובהטבה המוענקת בו, מוצע לקבוע כי מסלולי ההטבה הקבועים יופעלו כהוראת שעה מתחילת שנת 2022 ועד לסוף שנת 2025. במקביל, מוצע לקבוע כי יוארך תוקף סעיף 92א לפקודה אשר מקנה הטבה דומה להטבות הניתנות בחוק זה, בשל השקעות בחברות מחקר ופיתוח אשר מונפקות בבורסה, עד לאותו מועד – סוף שנת 2025. לקראת תום תקופת הוראת השעה כאמור בהצעה זו, הממשלה תבצע הערכה של אופן יישום החוקים ומידת הגשמתם את המטרות העומדות בבסיסם, ותבחן את הצורך בהארכת הוראות השעה לתקופה נוספת.   

לסעיף 1

מוצע לקבוע הגדרות שונות הנדרשות לצורך התיקונים המוצעים.

לסעיף קטן (א)

להגדרה "בעלות", בנכס לא מוחשי מוטב –

מוצע לקבוע שהמונח בעלות יכלול בעלות מלאה בנכס הלא מוחשי המוטב. כמו כן, ובשל מקרים שבהם בשל תנאים רגולטוריים או אחרים ישנם קשיים בהעברה פורמאלית של הבעלות בנכס, מוצע לקבוע שיראו את מי שיש בידו בעלות כלכלית מלאה בנכס מכוח רישיון כבעלים של הנכס לצורך החוק, וזאת אף אם מבחינה פורמאלית הבעלות המלאה בנכס לא הועברה לידיו.

להגדרה "חברת מו"פ" –

בסעיפים 2 ו- 3 מוצע לקבוע שיינתנו הטבות למי שמבצע השקעה בחברת מו"פ. ההגדרה של חברת מו"פ נועדה לכלול חברות הזנק בשלבים הראשונים של פעילותן (עד לשלב ה-seed). התנאים השונים של ההגדרה המנויים בה נועדו לוודא שמדובר בחברה טכנולוגית מתחילה, אשר ממלאת את החובות המוטלות עליה לפי דיני המס. התנאים שנקבעו מבוססים על התנאים אשר היו קיימים בהגדרה "חברה מתחילה" אשר הייתה קבועה בסעיף 20 לחוק המדיניות הכלכלית. אולם מוצעים כאן גם מספר שינויים אשר נועדו לפתור קשיים שנמצאו בהגדרה האמורה, וליצור קוהרנטיות בין התנאים בחוק זה ובין ההוראות הקבועות בחוק עידוד השקעות הון, התשי"ט-1959 (להלן – חוק עידוד השקעות הון), אשר קובעות הטבות לחברות טכנולוגיות.

על פי ההגדרה, חברת מו"פ היא חברה שאיננה נסחרת, שמניותיה, המייצגות לא פחות משמונים אחוז מהון המניות, הן בידיהן או בשליטתן של חברות מעטים כהגדרתן בסעיף 76 לפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה). בנוסף, היקף ההכנסות הטכנולוגיות הכולל של החברה מיום התאגדותה עד לתם שנת המס הקודמת לשנה שלגביה בוחנים אם החברה עומדת בהגדרה לא עלה על 4.5 מיליון שקלים חדשים, והיקף ההשקעות בחברה וההלוואות שניתנו לה מיום התאגדותה עד המועד שבו נבחנת עמידת החברה בהגדרה, אינו עולה על 12 מיליון שקלים חדשים. לבסוף, לפי ההגדרה צריך להתקיים בחברה התנאי הקבוע בפסקה (2) שבהגדרת "מפעל טכנולוגי מועדף" בסעיף 51 כד לחוק לעידוד השקעות הון, אשר קובע שהחברה צריכה להעסיק עובדי מחקר ופיתוח בהיקף מהותי או להיות כזו אשר הושקע בה סכום מהותי מקרן הון סיכון או חברה אשר צמחה בקצב מהיר בשנים האחרונות. כמו כן, ובדומה לתנאי שחל על מפעל טכנולוגי מועדף לפי הסעיף האמור, הוצאות המו"פ שלה צריכות להיות בשיעור של 7% לפחות מהכנסות החברה.

תנאי נוסף שהחברה צריכה לעמוד בו בכדי להיכלל בהגדרה של חברת מו"פ, הוא בעלות על נכס בלתי מוחשי אשר פותח בחברה עצמה או שפותח במוסדות מחקר או אצל יחידים. זאת בדומה לתנאי אשר היה קיים לגבי חברה מתחילה בחוק המדיניות הכלכלית. יובהר, שבשל השלבים ההתחלתיים של החברות האמורות, אין הכרח כי יירשם פטנט על הנכס הבלתי מוחשי אשר בידי החברה, בכדי שתעמוד בתנאי זה, אלא די שהוצאות החברה הוצאו לשם פיתוחו של נכס אשר יש לו פוטנציאל להיות נכס לא מוחשי מוטב.

     להגדרה "מועד ההשקעה" –

במסגרת החוק המוצע, יש חשיבות להגדרה מדויקת של מועד ההשקעה בחברה, מכיוון שבמועד זה צריכים להתקיים חלק מהתנאים המזכים בהטבה, וממנו מונים את התקופה שבה ניתנת ההטבה. מוצע להגדיר את מועד ההשקעה כמועד שבו המשקיע שילם לחברת המו"פ את סכום ההשקעה המזכה, כלומר המועד שבו העביר לחברה את המזומן המושקע, או המועד שבו הקצתה חברת המו"פ למשקיע את המניות, לפי המאוחר. 

     להגדרה "משקיע" ו-"שותפות" –

ההטבות בסעיפים 2 ו-3 מיועדים למשקיעים פרטיים אשר בוחרים להשקיע בחברת מו"פ, ולא לחברות השקעה גדולות שזהו עיסוקם. כדי להרחיב את מעגל המשקיעים הפוטנציאליים בחברות מו"פ, מוצע לקבוע שגם שותפות כהגדרתה בחוק זה וחברת מעטים כמשמעותה בסעיף 76 לפקודה, יחשבו גם הן למשקיע.

חברת מעטים לפי הסעיף האמור היא חברה שחמישה בני-אדם או פחות מזה, ביחד, שולטים שליטה ישירה או עקיפה בענייניה או זכאים למירב הזכויות בה. ושותפות לעניין חוק זה, בהתאם להגדרת "שותפות", היא שותפות רשומה לפי פקודת השותפויות שהשותפים בה במשך כל תקופת ההטבה הם משקיעים, ושהוקמה ופועלת לשם השקעה ייעודית בחברה אחת בלבד שהיא חברת מו"פ. כמו כן, המנהל רשאי לאשר גם לשותפות שאיננה שותפות רשומה – לדוגמא שותפות ממדינה זרה – להיחשב כמשקיע אם סבר שאישור כאמור מגשים את מטרות החוק, ובלבד שגם בה יתקיים התנאי האמור, שהשותפים בה במשך כל תקופת ההטבה הם משקיעים, ושהוקמה ופועלת לשם השקעה ייעודית בחברה אחת בלבד שהיא חברת מו"פ.

 

לסעיף קטן (ב)

מכיוון שחוק זה מתבסס על מינוחים הקיימים בפקודת מס הכנסה ובסעיפים 51 ו-51כד לחוק לעידוד השקעות הון, מוצע לקבוע שלכל מונח שלא הוגדר באופן מפורש בחוק זה, תהיה המשמעות הנודעת לו בחוקים ובסעיפים האמורים.

 

לסעיף 2

 

סעיף 20 לחוק המדיניות הכלכלית הקנה הטבת מס למשקיעים פרטיים אשר השקיעו במניות של חברות טכנולוגיות בשלבים מוקדמים. מטרת הסעיף הייתה תמיכה בתעשיית ההייטק הישראלית בכלל, ובחברות קטנות הנמצאות בשלבי המחקר והפיתוח הראשוני בפרט. השקעות בחברות עתירות ידע ישראליות המצויות בשלב הראשוני של פעילות המחקר והפיתוח (שלב ה-seed), נושאות סיכון גבוה מאוד למשקיע ובמקרים רבים אף יורדות לטמיון. חברות כאמור, אשר מהוות חלק משמעותי מהתעשייה הישראלית, נתקלות בקשיים בגיוס משקיעים ומציאת מקורות מימון, וקביעת ההטבה בסעיף 20, נועדה לעודד השקעות בחברות כאמור.

לפי ההסדר אשר נקבע בסעיף 20 האמור, הותר למשקיע לנכות את עלות ההשקעה בחברה המאופיינת בכך שעיקר פעילותה היא פעילות מחקר ופיתוח, כהוצאה כנגד הכנסה מכל מקור, בפריסה על פני שלוש שנים, ובלבד שההשקעה בוצעה בתקופת הוראת השעה ותמורתה הוקצו לו מניות בחברה. לפי הסעיף, אם המשקיע ניצל את ההטבה, ניכה את סכום ההשקעה כאמור, והקטין בכך את חבות המס על הכנסותיו השותפות, אותו הסכום הופחת מהמחיר המקורי של המניות במכירתן, ורווח ההון של המשקיע גדל. מבדיקת השפעתו של חוק המדיניות על התנהגות המשקיעים בחברות עתירות ידע עולה כי ההטבה נוצלה באופן חלקי, בעיקר משום שהתנאים אשר היו קבועים בחוק יצרו קשיים בירוקרטיים אשר הקשו על ניצולה.

הצורך בעידוד השקעות בחברות מו"פ עדיין קיים, והוא אף מקבל משנה תוקף בשנים האחרונות, בהן, על רקע עליית השכר בענף, ולאור מעבר של חברות טכנולוגיות להתמחות גם בתחומים הדורשים ציוד מעבדתי מתקדם כדוגמת מדעי החיים, חלה עליה בעלויות ההקמה של חברות טכנולוגיות אלה. על כן, מוצע בסעיף 2, סעיף המקביל במהותו לסעיף 20 לחוק המדיניות, עם מספר שינויים אשר נועדו לטובת מיקוד ההטבה, פישוט ההליך הבירוקרטי ויצירת וודאות למשקיעים, אשר יפורטו להלן. 

1. הפיכת הזכאות להטבה למסלול ירוק, על ידי ביטול הצורך באישור מקדמי של הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית (להלן – רשות החדשנות) שהחברה עומדת בתנאי החוק וכן ביטול הצורך בדיווח שנתי של החברה לרשות החדשנות;

2. הרחבת הגדרת ההשקעה להשקעה במניות חברת המו"פ הנרכשת בדרך של הקצאת מניות, לרבות זכות לרכישת מניה;

3. חלוקת האחריות על עמידה בתנאי החוק בין החברה למשקיע תהיה כדלקמן; הטלת האחריות לעמידה בתנאי החוק על המשקיע, לרבות האחריות לעמידה בתנאי ההשקעה בתקופת ההטבה, ודיווח על כך בדוח השנתי שלו. מאידך, הטלת האחריות על חברת המו"פ לדיווח על אי עמידה בתנאים הנמצאים בשליטתה וידיעתה. ככל שהחברה תדווח בזמן למשקיע ולפקיד השומה על אי עמידתה בתנאים לא תחול עליה כל סנקציה, אך אם לא תדווח בזמן יהיה ניתן לגבות גם ממנה את סכום המס אשר המשקיע הופטר משתשלומו בשל ההשקעה.

 

בצד האמור לעיל בדבר הצורך בעידוד השקעות כאמור, הוחלט שההטבה שניתנה בסעיף 20 לחוק המדיניות רחבה יתר על המידה, ובהקשרים מסוימים העלות התקציבית שלה עולה על התועלת. על כן, מוצעים שני שינויים שמטרתם שימור ההטבה במסגרת התקציבית הרלוונטית. מוצע להמיר את המנגנון של ההטבה מניכוי לזיכוי, ולהגביל את סכום ההשקעה המזכה על ידי משקיע לסכום של 3.5 מיליון שקלים חדשים לחברה. מנגנון של ניכוי, שהוא המנגנון שקיים בחוק היום, הוא רגרסיבי בכך שככל שהמס השולי המוטל על המשקיע גדול יותר, הטבת המס שניתנת לו בעבור ההשקעה גדולה יותר. בנוסף לכך, במנגנון של ניכוי, הטבת המס שניתנת יכולה להגיע לשיעור של 47% מסכום ההשקעה למי שהמס השולי שלו גבוה. מנגד, הפחתת המחיר המקורי של המניות שהוקצו למשקיע תביא לתשלום מס על רווח הון בשיעור נמוך יותר. כלומר, במנגנון של ניכוי, ההטבה הניתנת למשקיע היא כפולה – הקדמת ההכרה בהוצאה ואפשרות ניכוי הוצאה הונית אל מול הכנסה בשיעור מס שולי. במנגנון המוצע, במועד ההשקעה יינתן למשקיע זיכוי ממס בסכום ההשקעה בחברת המו"פ כשהוא מוכפל בשיעור המס על רווח ההון. סכום ההשקעה יופחת מהמחיר המקורי במכירת המניות, ורווח ההון של המשקיע יגדל בסכום ההשקעה, והוא יחויב במס רווח הון על הרווח הנוסף בשיעור המס המוטל על רווח הון. באופן זה, ההטבה הניתנת היא דחיית מס בלבד, והשווי שלה לכל נישום הוא שווה.

 

 

 לסעיף 3

מוצע לקבוע הטבה במסלול שחלוף מניות, ליזם אשר מכר מניות שברשותו (לרבות מכירת החברה, מיזוג החברה או הנפקת מניות בבורסה לני"ע) במכירה שבה נוצר רווח הון, אם ביצע בסמוך למכירה השקעה בחברת מו"פ אחרת. הסעיף יאפשר ליזם כאמור דחיית מס על רווח ההון אשר היה חייב בו במכירה, בגובה השקעתו בחברת המו"פ, וזאת עד למועד מכירת מניות חברת המו"פ, ובלבד שעמד בתנאים המפורטים בסעיף. המטרה של הסעיף היא לתמרץ משקיעים, אשר היו יזמים לשעבר, להשקיע בחברות מו"פ נוספות, מכיוון שמשקיעים אלה מביאים עמם ניסיון עסקי וניהולי חשוב לחברות המו"פ שבתחילת דרכם.

 

לסעיף 4

תנאי ההשקעה המזכים בהטבה בסעיף 3 (להלן - ההטבה עבור שחלוף מניות), דומים במהותם לתנאים שבסעיף 2 (להלן – ההטבה עבור השקעה בחברת מו"פ). למעשה, משקיע שהשקעתו עומדת בתנאי לקבלת ההטבה עבור שחלוף מניות, יהיה זכאי במירב המקרים לקבל גם את ההטבה עבור השקעה בחברת מו"פ. בכדי למנוע כפל הטבות, מוצע לקבוע, שמשקיע שמבצע השקעה שעומדת בתנאים של שני הסעיפים יוכל לבחור מכוח איזה סעיף לקבל את ההטבה.

ככלל, ניתן לצפות שמירב המשקיעים יבקשו לקבל את ההטבה עבור שחלוף מניות מכיוון שתנאי הזכאות לקבלת ההטבה בסעיף האמור מקלים יותר מאשר תנאי הזכאות לקבלת ההטבה עבור השקעה בחברת מו"פ. כך לדוגמא, לפי תנאי ההטבה עבור שחלוף מניות, על המשקיע להחזיק את מניותיו בחברה החדשה במשך תקופה של 6 חודשים בלבד, ואילו לפי תנאי ההטבה למשקיע בחברת מו"פ, המשקיע נדרש להחזיק במניות במשך 3 שנים; כמו כן, ניתן לקבל את ההטבה על השקעה בחברת מו"פ רק עד גובה השקעה של 3.5 מיליון שקלים חדשים, ואילו בשחלוף מניות ניתן לקבל את ההטבה בהשקעה של עד 5 מיליון שקלים חדשים; לבסוף, אם משקיע הוא בעל מניות מהותי בחברה הנמכרת, והוא מבקש הטבה עבור שחלוף מניות, ההטבה שיהיה זכאי לה תהיה בפועל גבוהה יותר מההטבה שיוכל לקבל אם יבחר לקבל את ההטבה עבור השקעה בחברת מו"פ. שכן, במקום לשלם מס בשיעור של 30% במכירת מניות החברה שהוא בעל מניות מהותי בה (שיעור המס החל על רווח הון של בעל מניות מהותי), הוא ישלם מס בשיעור של 25% כאשר ימכור את מניות חברת המו"פ.    

 

לסעיף 5

סעיף 21 לחוק המדיניות התיר השקעה במניות כהוצאה עבור חברה טכנולוגית ישראלית אשר ביצעה רכישה של חברה טכנולוגית ישראלית אחרת בתנאים אשר פורטו בסעיף. מטרת הסעיף הייתה ליצור תנאים שיתמרצו את הצמחתן וביסוסן של חברות עתירות ידע גדולות במשק. ההטבה בסעיף מייצרת תמריץ לחברות גדולות או בינוניות לרכוש ולהשקיע בחברות ישראליות קטנות שעיסוקן בתחום תעשיות עתירות הידע. הרציונאל שעמד בבסיס ההטבה הוא שלחברות גדולות בתעשייה עתירת הידע יש חשיבות רבה למשק הישראלי היות שההשפעות החיצוניות החיוביות שלהן על תחומי משק אחרים ניכרות יותר לעומת החברות הקטנות. בין השפעות אלה ניתן למנות את הרחבת מעגל התעסוקה באופן המשתף קשת רחבה של עובדים בעלי רמות השכלה שונות, שימור חלק גדול יותר משרשרת הערך בישראל, תרומה לשיפור תחרותיות ולזליגה חיובית של עובדים ומנהלים לענפי תעשייה אחרים. כמו כן יש לציין את יציבותן היחסית של החברות הגדולות, אשר מובילה לתשואה גבוהה יותר למשק לאורך שנים. ההנחה שעמדה בבסיס סעיף 21 לחוק המדיניות הייתה שביצוע רכישות כאמור בו, תביא לכך שפעילותן של החברות הרוכשות תורחב באמצעות הסינרגיה שתיווצר, וכתוצאה מכך אף תישמר פעילותן של החברות הנרכשות בישראל, ובעיקר פעילות המחקר והפיתוח שלהן, ויגדל הסיכוי לכך שהקניין הרוחני שבבעלות החברה הנרכשת יישאר בבעלות ישראלית.

במהלך השנים מאז חקיקת ההטבה כמעט ולא היה שימוש בה. לסברת הגורמים המקצועיים במשרד האוצר ורשות המסים, אי ניצול ההטבה נבעה מקשיים בירוקרטיים ובשל תנאים מחמירים שנקבעו בסעיף. כדי להגשים את המטרות שעמדו בבסיס חקיקת סעיף 21 לחוק המדיניות במקור, מוצע לקבוע בחוק זה סעיף מקביל לסעיף 21 האמור, בשינויים המפורטים להלן, אשר מטרתם להקל על התנאים לקבלת ההטבה ולהביא לכך שחברות רבות יותר ינצלו אותה: 

1. הפיכת הזכאות להטבה למסלול ירוק, על ידי ביטול הצורך בקבלת אישור המנהל, כמשמעותו בפקודה, לכך שהחברה עמדה בתנאי החוק, ולקבוע כי תחת זאת החברה תעביר דיווח לרשות המסים, לצורכי מעקב אחר ניצול הזכאות;

2. ביטול התנאי הדורש התנהלות בשתי ישויות נפרדות במשך תקופת ההטבה, אשר לא איפשר מיזוג בין החברה הרוכשת והנרכשת עד לתום תקופת ההטבה;

3. לעדכן את הגדרתה של חברה רוכשת הזכאית להטבה, כך שזו תחול במידה והחברה הרוכשת הינה חברה טכנולוגית מועדפת;

4. להגביל אפשרות הפחתת נכסים אחרים שיירכשו מהחברה הנרכשת, בכדי למנוע ניכוי כפל, כגון רכישת הידע לפי סעיף 2 לחוק עידוד תעשייה (מיסים), התשכ"ט-1969, לרבות ניכוי הוצאות בשל תשלום תמלוגים.

5. לאפשר רכישה בחלקים כך שיוכרו רכישות שבוצעו בתוך 12 חודשים, ובלבד שבסיומן לחברה הרוכשת היו לכל הפחות 80 אחוזים בכל אחד מאמצעי השליטה בחברה המזכה.

 

בנוסף לשינויים האלה, ועל מנת לאפשר צמיחה והתעצמות של חברות הייטק ישראליות, מוצע להרחיב את ההטבה אשר הייתה קבועה בסעיף 21 לחוק המדיניות הכלכלית, ולתת את אותה הטבה גם עבור רכישת חברות הייטק זרות. כאשר חברות ישראליות נרכשות על ידי חברות זרות, לעתים ליבת הפעילות של החברות מישראל עוברת לחו"ל, לרבות הקניין הרוחני, דבר אשר משליך על התועלת למשק הישראלי בדמות תעסוקה ותשלום מיסים. כמו כן, הדבר עוצר הליך של צמיחת חברות ישראליות לחברות בוגרות בעלות יתרון לגודל היכולות להתחרות מול מתחרותיהן בחו"ל. לבסוף, גם אם מוחלט לבצע את הרכישה על-ידי החברה הישראלית, נדרשת החלטה נוספת לגבי אופן הרכישה. לעתים מוחלט לבצע את הרכישה דרך חברת האם הישראלית או חברת הבת הזרה של הקבוצה. להחלטה לבצע את הרכישה דרך חברת בת זרה של הקבוצה, יש השפעה משמעותית על מתווה הצמיחה של החברה בישראל, ומכאן  גם על התועלת המשקית. על כן, כאמור, מוצע לאפשר את מתן ההטבה גם ברכישה של חברות זרות, אשר צפויה לתמרץ את החברות הישראליות לקבל את ההחלטה לבצע את הרכישה של החברה הזרה באופן ישיר. עם זאת, יש לציין כי התועלת אינה ודאית, שכן גם ברכישה העומדת בתנאים הפורמאליים של סעיף זה, ייתכן שחלק גדול מהערך הכלכלי של החברה הנרכשת לא יעבור לישראל במסגרת הליך הרכישה, אלא יישאר בחו"ל. לכן מוצע לקבוע במקרה של רכישת חברה זרה, כי ההטבה תותנה באישור רשות החדשנות לכך שהרכישה מייצרת תועלת לפעילות המפעל הטכנולוגי בישראל.

בנוסף לכך, מוצע כי הרחבת ההטבה לרכישת חברות טכנולוגיות זרות תהא בכפוף לעמידה בתנאים אשר פורטו לעיל המוצעים לגבי רכישה של חברות ישראליות, וכן תנאים נוספים שיחולו ברכישת חברה זרה בלבד. מטרת התנאים הנוספים לוודא שההטבה ניתנת רק במקרים המתאימים ושהערך בידי החברה הזרה עובר לישראל, והכל כמפורט להלן:

1. כלל הזכויות שיש לחברה המזכה הזרה בנכסים לא מוחשיים שבבעלותה הועברו לידי החברה הישראלית במסגרת צירוף עסקים כמשמעותו בתקנה 7 תקנות לעידוד השקעות הון (הכנסה טכנולוגית ורווח הון למפעל טכנולוגי), התשע"ז-2017;

2. חברה רוכשת הזכאית להטבה הינה חברה טכנולוגית מועדפת שהכנסותיה הטכנולוגיות בשלוש השנים שקדמו למועד הרכישה היו בממוצע 25 מיליון דולר ארה"ב לשנה או יותר;

3. כדי שרכישה של חברה זרה תזכה בהטבה, על החברה הזרה הנרכשת לעמוד בתנאים הבאים:

א. שיעור הוצאות המו"פ שלה ביחס למחזור ההכנסות שלה עלה על 10%.

  ב. סכום הוצאות המו"פ שלה בשנה לפני שנת הרכישה עלה על 20 מיליון שקלים חדשים.

  ג. מיום היווסדה היא אינה "קרוב", כהגדרתה בסעיף 88 בפקודה, של החברה הרוכשת.

4. עסקת הרכישה תהיה בסכום שלא יפתח מ-20 מיליון דולר ארה"ב;

5. סכום הניכוי שיהיה ניתן להפחית בכל שנת מס לא יעלה על סכום הגידול בהכנסה הטכנולוגית של החברה הרוכשת בשנת ההפחתה לעומת סכום ההכנסה הטכנולוגית של החברה הרוכשת בשנת המס שקדמה למועד הרכישה.        ניכוי שלא היה ניתן לנכות בשנת מס כלשהיא בשל מגבלת הגידול בהכנסה הטכנולוגית, יותר בניכוי במלואו בשנות המס הבאות לאחר תום השנה החמישית;;

6. ההטבה תינתן כל עוד הקניין הרוחני מוחזק בחברה בישראל, והחברה הרוכשת אינה מקטינה את פעילותה בישראל, כאמור בתקנה 3 לתקנות לעידוד השקעות הון (הכנסה טכנולוגית מועדפת ברווח הון למפעל טכנולוגי), התשע"ז 2017;

 

לסעיף 6 –

מוצע לקבוע שמוסד פיננסי זר יהיה פטור ממס על הכנסתו מריבית, דמי ניכיון או הפרשי הצמדה, שהוא נדרש לשלם בישראל בשל הכנסתו ממתן הלוואה לחברה טכנולוגית ישראלית העומדת בתנאים הקבועים בסעיף. חברות טכנולוגיות ישראליות גדולות המעוניינות בהמשך צמיחה זקוקות לסכומי מימון גבוהים, ללא דילול החזקותיהן בחברה. מימון זה מצריך בניית חוב ייחודי המותאם למאפיינים של חברות טכנולוגיות, אשר בשל מורכבות החוב והסיכון הגלום בו, הינו בשיעורי ריבית גבוהים משמעותית מהמקובל בשוק. החברות הישראליות המבקשות להתממן באופן זה מתקשות בקבלת מימון בארץ מכיוון שהמלווים הישראלים אינם בעלי ידע וניסיון בעיצוב חוב ייחודי זה. כאשר חברות כאמור פונות למלווים זרים, אשר הינם בעלי המומחיות בהעמדת חוב מסוג זה, אותם מלווים חייבים במס בישראל על הכנסתם מההלוואה ובהתאם לשיעור שנקבע לעניין זה באמנות מס בין לאומיות, והחברה הישראלית מחוייבת לנכות במקור את סכום המס מתשלומי הריבית אשר משלמת. על אף שבמירב המקרים באופן תיאורטי אותם מלוווים יכולים לזכות את המס אשר משלמים בישראל מהמס אשר עליהם לשלם במדינת תושבותם, במקרים רבים העלות של  הבירוקרטיה הנדרשת לקבלת הזיכוי, עולה על הסכום אשר יכולים לקבל כזיכוי ואיננה כדאית. בשל כך, בפועל, המלווים הזרים מוכנים להלוות לחברות הטכנולוגיות תושבי ישראל את הסכומים הנדרשים לה, רק אם החברה הישראלית נושאת בנטל המס. כתוצאה מכך, עלות ההלוואה לחברות הטכנולוגיות בישראל גבוהות והן נוטות לפנות לאפיקי מימון אחרים, ביניהם גיוס הון. גיוס הון מתושב זר, בניגוד להלוואה, גורם לדילול האחזקות הישראליות בחברה, ועלול להקטין באופן הדרגתי את פעילות החברה הישראלית בישראל. כמו כן, במכירת המניות על ידי התושב הזר ייתכן ולא ישולם מס בישראל, ובכך גיוס ההון מביא לידי שחיקת בסיס המס בישראל. קביעת הפטור המוצע תסייע בהורדת עלויות גיוס האשראי ולקיחתו על ידי הישות הישראלית וזאת כתחליף לפניה לאפיק גיוס הון ודילול המחזיקים.

יובהר שגם בהטבה זו יש שחיקה של בסיס המס בישראל, שכן הריבית שמשלמת החברה הטכנולוגית תנוכה מהכנסתה החייבת, ותקטין את חבות המס שלה, ומנגד, על הכנסות הריבית לא ישולם מס בישראל. על כן, מוצע כי ההטבה לעיל תינתן לחברות טכנולוגיה ישראליות, בכפוף לעמידה בתנאים הבאים שמטרתם לגדר את ההטבה:

1. החברה שלוקחת את ההלוואה הינה חברה מועדפת בעלת מפעל טכנולוגי שיחידים תושבי ישראל ביחד מחזיקים בה, במישרין או בעקיפין, 5% לפחות מהון המניות שהוצא שאינו נסחר בבורסה;

2. הלווה והמלווה אינם צדדים קשורים;

3. החברה שלקחה את ההלוואה היא חברה שהכנסתה הטכנולוגית בשנת המס שקדמה לשנה שבה לקחה את ההלוואה עלתה על 10 מיליון דולר ארה"ב;

4. ההלוואה מיועדת לשמש את פעילות המפעל הטכנולוגי במישרין או בעקיפין;

5. למלווה, או לקרובו, אין מוסד בישראל אשר ביכולתו לתת הלוואות כאמור. 

 

לסעיף 7

אף על פי שההטבות בחוק זה הן הטבות במס הכנסה, חוק זה הוא חיצוני לפקודה. כל כן, מוצע להבהיר שלמנהל נתונות כלל הסמכויות הנתונות לו לצורך אכיפת פקודת מס הכנסה, לרבות הסמכות הנתונה לקבוע טפסים לפי סעיף 240ב לפקודה. 

 

לסעיף 8

מוצע לקבוע כי יוארך תוקף סעיף 92א לפקודה, כך שההטבה למשקיע בחברת מחקר ופיתוח תינתן בתנאים המפורטים באותו סעיף החל מיום התחילה ועד לתאריך 31.12.2025. סעיף 92א מקנה הטבה דומה להטבות הניתנות בחוק זה, בשל השקעות בחברות מחקר ופיתוח אשר מונפקות בבורסה. לאחר ההארכה כאמור בהצעה זו, יסתיים התוקף של חוק זה במקביל לתוקף סעיף 92א לפקודה, כך שיהיה ניתן במועד זה לשקול את המשך ההסדרים הנוגעים להטבות מס בשל השקעות בחברות מחקר ופיתוח מתוך ראייה כוללת.