תזכיר חוק אוויר נקי (תיקון), התשפ"ב-2021

תוכן עניינים

תזכיר חוק. 2

א. שם החוק המוצע. 2

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים. 2

ג. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות. 2

ד. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר. 2

הצעת חוק אוויר נקי (תיקון), התשפ"ב-2021. 3

1.  תיקון אוויר נקי 3

דברי הסבר. 3


 

תזכיר חוק

 

א. שם החוק המוצע

הצעת חוק אוויר נקי (תיקון), התשפ"ב-2021

 

 

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

בשנת 2008 נחקק חוק אוויר נקי, התשס"ח-2008 (להלן – החוק או חוק אוויר נקי), המסדיר שורה ארוכה של נושאים בתחום איכות האוויר בישראל, ובין היתר מניעת פליטות של מזהמים ממקורות פליטה שונים. במהלך יישום החוק התעורר הצורך לתקן מספר סעיפים – סעיף 31 שמטיל על השרה להגנת הסביבה לקבוע היטל פליטה על בעלי מקורות פליטה טעוני היתר וסעיף 38 העוסק בגילוי נתונים בפרסומות בדבר זיהום אוויר מרכב מנועי. הכל כפי שמפורט בדברי ההסבר המצורפים להצעת החוק.

 

 

ג. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות.

אין השפעה.

 

 

ד. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר


 

תזכיר חוק מטעם משרד להגנת הסביבה:

הצעת חוק אוויר נקי (תיקון), התשפ"ב-2021

 

 

 

תיקון אוויר נקי

1.  

בחוק אוויר נקי, תשס"ח-2008[1] (להלן – החוק),

 

 

 

(1) בסעיף  31 -

 

 

 

 

(א)  בסעיף קטן (א), במקום "יקבע היטל על פליטה של מזהמים, שיוטל על בעל היתר פליטה" יבוא "רשאי לקבוע היטל על פליטה של מזהמים, שיוטל על בעל מקור פליטה".

 

 

 

 

(ב) בסעיף קטן (ב), אחרי "שיעור מופחת של היטל לפי סעיף זה" יבוא "בשים לב, בין השאר, לאגרות ולמסים אחרים המוטלים על בעל מקור הפליטה לעניין פליטה של מזהמים עקב פעילותו".

 

 

 

(2) בסעיף 38(ב)(2), במקום האמור בו יבוא "נתונים על צריכת האנרגיה של הרכב, לפי יחידות מדידה תקניות לכל סוג של מקור אנרגיה".

 

דברי הסבר

 

כללי

בשנת 2008 נחקק חוק אוויר נקי, התשס"ח-2008 (להלן – חוק אוויר נקי), המסדיר שורה ארוכה של נושאים בתחום איכות האוויר בישראל, ובין היתר מניעת פליטות של מזהמים ממקורות פליטה שונים. במהלך יישום החוק התעורר הצורך לתקן מספר סעיפים –סעיף 31 שמטיל על השרה להגנת הסביבה לקבוע היטל פליטה על בעלי מקורות פליטה טעוני היתר וסעיף 38 העוסק בגילוי נתונים בפרסומות בדבר זיהום אוויר מרכב מנועי.

 

לתיקון סעיף 31

בסעיף 31 לחוק קבע המחוקק הסדר לפיו על השר להגנת הסביבה לקבוע היטל פליטה שיושת על בעלי מקורות פליטה טעוני היתר, דהיינו, כ-180 מפעלים בישראל הנדרשים לעמוד בתנאים מחמירים במסגרת היתרי פליטה לאוויר לפי החוק. היטל זה נועד להביא להפנמת עלויות חיצוניות ולהוות תמריץ להתייעלות וצמצום הפליטות מעבר לדרישות הקבועות בהיתרי הפליטה. במסגרת עבודה מקצועית כלכלית שנעשתה במשרד להגנת הסביבה, נמצא כי יש קושי מתודולוגי בקביעת ההיטל, וכן בעייתיות בקביעת היטל רק על מקורות פליטה שהם בעלי היתר פליטה, בהטלת היטל פליטה על החומרים המזהמים המרכזיים, וכי יש לבחון הטלת מס על פליטת גזי חממה, בדומה לנעשה במדינות רבות החברות בארגון ה- OECD (שמרביתן אינן מטילות היטל פליטה).

ביום 1.8.2021 התקבלה בממשלה החלטה מס' 286, אשר נועדה להביא למיסוי פליטות פחמן בהתאם לממצאי העבודה המקצועית, במסגרת הסדרי מיסוי דלקים הקיימים בצו הבלו על דלק (הטלת בלו), התשס"ד-2004 וצו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין, התשע"ז-2017. לפיכך, מבחינה מקצועית נדרש כי ההסדר לקביעת היטל פליטה לפי חוק אוויר נקי יוכל לכלול מנגנון מתאים למיסוי מזהמי אוויר אחרים. בקביעת מנגנון מיסוי מעין זה נדרשת הלימה בין היקף תחולתו של ההיטל לבין מקורות הפליטה העיקריים שלו, אלא שסעיף 31 לחוק אוויר נקי מאפשר הטלת היטל על מקורות הפליטה טעוני ההיתר בלבד. בנסיבות אלה, הטלת ההיטל עלולה להביא לתוצאה שאינה שוויונית ואף אינה אפקטיבית, שכן לא יהיה ניתן להטיל היטל על מקורות פליטה רלוונטיים.

לאור האמור לעיל, מוצע לתקן את סעיף 31 לחוק אוויר נקי, לפיו השר להגנת הסביבה יהיה רשאי להטיל היטל על פליטת מזהמים על בעלי מקורות פליטה רלוונטיים, תוך התחשבות בהסדרים פיסקליים אחרים ובאופן שלא יוטל מיסוי כפול ועודף[2].

 

לתיקון סעיף 38

חוק אוויר נקי קבע בסעיף 38 חובות לעניין פרסומת לרכב חדש, לפיהן מוכר או משווק של רכב חדש נדרש לפרסם מידע על דרגת זיהום האוויר ועל נתוני צריכת הדלק של הרכב. מטרת הוראה זו לתת לציבור הרוכשים מידע על פוטנציאל זיהום האוויר מהרכב, כאמצעי להעלאת המודעות ולשם עידוד רכישה של כלי רכב שדרגת זיהום האוויר שלהם היא מופחתת.

בשנת 2008, כאשר נחקק חוק אוויר נקי, המחוקק ראה לנגד עיניו בעיקר כלי רכב המשתמשים בדלק נוזלי, ועל כן נקבעה הדרישה לציון נתוני צריכת הדלק לפי ליטר על כל מאה קילומטר. כיום, לאור התקדמות הטכנולוגיה בעולם, קיימים בפועל כלי רכב אשר מונעים בחשמל באופן מלא או חלקי, וכן כלי רכב המונעים בגז. כמו כן, אמצעים הנעה טכנולוגיים מתקדמים יותר מצויים בתהליכי פיתוח. לפיכך, על-מנת ליצור עקביות בפרסום הנתונים לגבי כלי רכב חדשים, יש להידרש לפרסום נתוני צריכת האנרגיה, ולא רק לצריכת דלק נוזלי. יצוין כי בפועל חלק מיבואני הרכב מפרסמים נתונים אלה גם ללא חובה בחוק.

לפיכך, בפסקה (ב)(2) מוצע לקבוע כי פרסום הנתונים ייעשה על פי נתוני צריכת האנרגיה ביחידות מדידה תקניות לכל סוג של מקור אנרגיה. יצוין כי לפי סעיף קטן (ו) נדרש השר ממילא לפרסם תקנות לעניין דרגת זיהום אוויר בפרסומת, שיכללו את יחידות המדידה התקניות בפסקה (ב)(2). לשם יישום התיקון המוצע, יידרש בהמשך תיקון לתקנות אוויר נקי (גילוי נתוני זיהום אוויר מרכב מנועי בפרסומת), תשס"ט-2009. כל עוד התיקון לא ייעשה, תהיה החובה לפרסם בהתאם לתקנות הקיימות לעניין דלק נוזלי בלבד. יצוין כי השפעת התיקון המוצע על המשק היא השפעה זניחה ולפיכך לא נדרש לגביו הליך הערכת השפעות של הרגולציה.

 

 



[1] ס"ח התשס"ח, עמ' 752