תקנות היערות (עצים שהובלתם טעונה רישיון - הובלת עצי הדר ועצי אבוקדו או חלקיהם) (הוראת שעה)(תיקון), התשפ"ב- 2021.
בהמשך להמלצות הצוות הבין-משרדי לצמצום בעיית המפחמות שהוקם בעקבות החלטת הממשלה מס' 354 מיום 10.9.2015, הותקנו תקנות לפיהן הובלת גדמי עצים מסוג אבוקדו והדרים טעונה רישיון שיוגבל לשימושים וליעדים ספציפיים. התקנות נקבעו כהוראת שעה למשך חמש שנים, במהלכן נבחנו תוצאות ההסדר על ידי משרד החקלאות ופיתוח הכפר.
בתום הבדיקה, פרסם המשרד דוח בעניין "בחינת רגולציה בנושא התמודדות עם נזקים סביבתיים שמקורם מפחמות". מסקנות הבדיקה היו כי ההסדר שנקבע בהוראת השעה, השיג את מטרותיו וצמצם באופן ניכר את זיהום האוויר הנגרם כתוצאה משימוש במפחמות. כן נמצא, כי לא ניתן להשיג את אותן המטרות באמצעות רגולציה מקלה יותר. לאור זאת, מוצע לעגן את ההסדר שבתקנות כהסדר קבוע, בשינויים קלים.
טיוטת תקנות מטעם משרד החקלאות ופיתוח הכפר:
|
|
|
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 15א ו-26 לפקודת היערות[1] (להלן – הפקודה), לאחר התייעצות עם השר להגנת הסביבה, ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת לפי סעיף 15א לפקודה ולפי סעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977[2], אני מתקין תקנות אלה: |
||
|
|
|
|
||
|
תיקון שם התקנות |
1. |
בתקנות היערות (עצים שהובלתם טעונה רישיון - הובלת עצי הדר ועצי אבוקדו או חלקיהם) (הוראת שעה), תשע"ז-2016[3] (להלן: "התקנות העיקריות"), בשם התקנות, המילים "הוראת שעה" - יימחקו. |
||
|
תיקון תקנה 3 |
2. |
בתקנה 3 לתקנות העיקריות - |
||
|
|
|
(א) |
בתקנת משנה (א), המילים "על גבי טופס הערוך לפי הנוסח שבתוספת הראשונה – יימחקו; |
|
|
|
|
(ב) |
אחרי תקנת משנה (א) יבוא - |
|
|
|
|
|
"(א1) |
דוגמת בקשה תפורסם באתר האינטרנט של משרד החקלאות ופיתוח הכפר". |
|
תיקון תקנה 4 |
3. |
בתקנה 4(ג) לתקנות העיקריות, המילים "על גבי טופס הערוך לפי הנוסח שבתוספת השנייה" - יימחקו. |
||
|
תיקון תקנה 8 |
4. |
תקנה 8(ב) לתקנות העיקריות – תימחק. |
||
|
ביטול תקנה 10 |
5. |
תקנה 10 לתקנות העיקריות – תימחק. |
||
|
ביטול התוספות |
6. |
התוספות לתקנות העיקריות - יימחקו. |
||
___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20)
(חמ _____-3)
__________________
עודד פורר
שר החקלאות ופיתוח הכפר
דברי הסבר
מפחמה היא ערימה של גדמי עץ הבוערת באופן מבוקר למשך מספר שבועות בכל פעם. בתהליך זה נפלטות כמויות גדולות של עשן וריח שריפה אשר גורמות למפגעים סביבתיים קשים ומתמשכים באזור בו המפחמות פועלות. על מנת לצמצם את נזקי המפחמות, ונוכח החלטת בית המשפט העליון (בג"צ 2722/14 מצפה אילן – אגודה שיתופית להתיישבות קהילתית נ' מדינת ישראל), החליטה הממשלה להקים צוות בין משרדי לשם בחינת אפשרויות לפתרון בעיית המפחמות תוך מתן עדיפות לפתרונות סביבתיים (החלטת ממשלה מספר 534 מיום 10.09.2015).
אחת מהמלצות הצוות היתה להתקין מכוח פקודת היערות, 1926, חקיקת משנה שתקבע כי כריתה והובלה של עצים מסוג אבוקדו והדרים בתוך שטחי ישראל, תהיה טעונה רישיון שיוגבל לשימושים וליעדים ספציפיים, וכי התקנות האמורות יעמדו בתוקפן למשך חמש שנים שבסיומן יבחנו תוצאות ההסדר, לרבות האפשרות להקל באסדרה באמצעים אחרים להשגת אותה התכלית. בהתאם להמלצות, הותקנו תקנות היערות (עצים שהובלתם טעונה רישיון – הובלת עצי הדר ועצי אבוקדו או חלקיהם), התשע"ז – 2016, ותקנות משלימות בעניין רישיונות כריתה של עצי הדר ואבוקרו (תקנות היערות (רישיון כריתה לעצי הדר ועצי אבוקדו) (הוראת שעה), התשע"ז – 2016. תוקפן של התקנות האמורות והתקנות המשלימות עתיד לפקוע ביום 11.1.22.
במהלך השנים 2019-2020 בחן משרד החקלאות ופיתוח הכפר באופן מקיף את יעילות הרגולציה הקיימת בתחום ואת והאפשרות להקל באסדרה, לרבות באמצעות שימוש באמצעים אחרים שיביאו להשגת אותה התכלית. בתום הבדיקה, פורסם דו"ח מפורט תחת הכותרת "בחינת רגולציה בנושא התמודדות עם נזקים סביבתיים שמקורם מפחמות". מסקנות הבדיקה היו כי ההסדר שנקבע בהוראת השעה, השיג את מטרותיו וצמצם באופן ניכר את זיהום האוויר הנגרם כתוצאה משימוש במפחמות וכי לא ניתן להשיג את אותן המטרות באמצעות רגולציה מקלה יותר. לאור זאת, מוצע לקבוע את ההסדר באמצעות תקנות קבועות.
לתקנה 1 – מוצע למחוק את המילים "הוראת שעה" משם התקנות, שכן מוצע להפוך את ההסדר המעוגן בהן להסדר של קבע.
לתקנות 2, 3 ו- 6 - מוצע למחוק את התוספות לתקנות בהן קבועים טפסים בקשה לקבלת רישיון ונוסח הרישיון. מוצע לקבוע במקום טופס הבקשה הקבוע בתקנות, כי דוגמה לבקשת רישיון תפורסם באתר האינטרנט של משרד החקלאות ופיתוח הכפר.
לתקנה 4 - מוצע לבטל את תקנה 8(ב) לתקנות העיקריות לפיה תוקף התקנות הוא לחמש שנים מיום התחילה.
לתקנה 5 - מוצע למחוק את תקנה 10 לתקנות העיקריות, הקובעת חובת דיווח שנתית על יישום התקנות לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. דיווח כאמור היה נחוץ לצורך פיקוח פרלמנטרי על ביצוען של התקנות בתקופת תוקפן כהוראת שעה. משמוצע לעגן את ההסדר בתקנות קבועות, אין צורך בדיווח שנתי מיוחד לוועדה.