תוכן עניינים

תזכיר חוק. 2

שם החוק המוצע. 2

מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים. 2

השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות. 3

תזכיר חוק תאגידים לניהול משותף של זכויות יוצרים ומבצעים- תעריפים וחלוקת תמלוגים, תשפ"ב- 2021. 5

פרק א: הגדרות. 5

פרק ב: מחלוקות בעניין תעריף, דמי שימוש ותמלוגים. 6

הגשת תובענה. 6

מחלוקת בעניין תעריף, דמי שימוש ותמלוגים. 6

פרק ג: תאגיד יחיד- ניהול זכויות ביצוע פומבי 8

ניהול זכויות ביצוע פומבי באמצעות תאגיד יחיד. 8

אישור השר. 8

קביעת תעריף וגביית דמי שימוש. 8

העברת תמלוגים. 9

חברות בארגון הגג 9

דיווח שנתי למבצעים ולבעלי זכויות מבצעים. 9

פרסום. 9

פרק ד: ביצוע ותקנות. 9

ביצוע החוק ותקנות. 9

פרק ה: תיקונים עקיפים ותחילה. 10

תיקון חוק זכות יוצרים. 10

תיקון חוק זכויות מבצעים. 10

תחילה. 11

דברי הסבר. 12

 

תזכיר חוק

 

שם החוק המוצע

חוק תאגידים לניהול משותף של זכויות יוצרים ומבצעים- תעריפים וחלוקת תמלוגים, התשפ"ב- 2021

 

מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

 בשיר או סרט קולנועי למשל, מספר רבדים של זכויות, הרובד הראשון הינו רובד זכות היוצרים. רובד זה מוסדר בחוק זכות יוצרים תשס"ח- 2007 (להלן – חוק זכות יוצרים) אשר מעניק לבעל זכות היוצרים אגד זכויות בלעדיות, קרי זכותו של בעל זכות היוצרים למנוע שימושים ביצירתו, כך שבעל זכות היוצרים יכול להתנות את השימוש ביצירה בתנאים, למשל בתשלום. רובד זכויות נוסף הינו זכות המבצעים המעוגנת בחוק זכויות מבצעים ומשדרים, תשמ"ד- 1984 (להלן – חוק זכויות מבצעים), בדומה לחוק זכות יוצרים גם חוק זכויות מבצעים מעניק מספר זכויות בלעדיות למבצע, אולם, בניגוד לזכות יוצרים, חוק זכויות מבצעים מעניק גם מספר זכויות אשר אינן בלעדיות – קרי פעולות אשר אינן מחייבות את הסכמת המבצע אך מחייבות תשלום תמלוג ראוי –  והן, הצגה או השמעה בפומבי של ביצוע מוקלט.

בדרך כלל, מספר בעלי הזכויות ברבדי הזכויות השונות בשיר  הוא רב. אם נבחן שיר למשל, אזי ברובד זכויות היוצרים יכללו כותב המילים, המלחין, ואם מדובר בשיר אשר קובע בתקליט גם המפיק. ברובד זכויות המבצעים, ישנם הזמר והנגנים. כמובן שלפעמים ישנם מספר כותבים ומלחינים, מספר זמרים ונגנים ולעיתים אף מספר מפיקים, לכן, באופן מעשי יכולתו של המשתמש לעשות שימוש בשיר תלויה ביכולתו להגיע לעסקאות או הסכמות עם כל אחד מבעלי הזכויות. דבר זה כמעט שאינו ניתן למימוש בפועל בשל ריבוי בעלי הזכויות, מורכבות איתורם על ידי המשתמשים, והצורך בניהול מו"מ עם כל אחד מהם בנפרד. מן העבר השני, אילו רצו היוצרים או המבצעים לנהל את זכויותיהם מחוץ למסגרת הניהול המשותף סביר להניח שהיו מתקשים עד מאוד לאכוף את זכויותיהם מטעמי מחסור בכוח אדם או חוסר יעילות.

כדי להתגבר על מכשולים אלה, קמו בכל העולם, וכן בישראל, תאגידים לניהול משותף של זכות היוצרים או המבצעים, אשר עוסקים במתן רישיונות למשתמשים, גביית דמי שימוש מן המשתמשים, אכיפת הזכויות, וחלוקת התמלוגים שנגבו בין בעלי הזכויות הזכאים לתמלוגים על פי חוק ולפי כללי התאגיד.

מזה שנים נושא זה של ניהול משותף של יצירות וביצועים עולה חליפות לסדר היום, וזאת לאור פניות חוזרות ונשנות מידי גורמים שונים בשוק ובממשלה. בעיקר נידונות הסוגיות אשר נוגעות לריבוי תאגידים לניהול משותף ביחס לזכויות המגולמות ביצירות מוזיקליות; פתרון מחלוקות הנוגעות לקביעת תעריפים וחלוקת תמלוגים; וגבייה של דמי שימוש בעבור "ביצוע פומבי" מגופים שונים. תזכיר זה הינו תולדה של מסקנות משיתוף הציבור והוא פועל להסדיר את נושאים אלו בעיקר, כמפורט להלן.

עיקר 1: מוצע לקבוע רשימה של שיקולים שאותם על בית המשפט לשקול בבואו לדון במחלוקות בין תאגידים לניהול משותף או התאגיד היחיד (ר' הרחבה מטה לעניין התאגיד היחיד) לבין חבריהם, קרי בעלי זכות יוצרים או מבצעים, לבין משתמשים, קרי גופים שונים אשר עושים שימושים ביצירות וביצועים, אשר עניינן  קביעת תעריפים, לרבות אמות המידה לקביעתם, וחלוקת התמלוגים, לרבות התבחינים לחלוקה. כך, מוצע כי בית המשפט ישקול בין היתר את סוג המשתמש, גודלו של הציבור אליו מופנה השימוש, התועלת שצומחת למשתמש מהשימוש ביצירות, מערכת היחסים בין הצדדים, לרבות חיובי האמון ככל שחלים ביניהם, יחסי הכוחות בין הצדדים ועוד.

עיקר 2: כיום ישנם לפחות חמישה תאגידים לניהול משותף אשר מנהלים זכויות ביצירות מוזיקליות. לצד היתרונות שבניהול משותף, שצוינו לעיל, ריבוי תאגידים לניהול משותף אשר מחזיקים בזכויות שונות לגבי אותן יצירות מוזיקליות עלול להביא לאי-וודאות בשוק מבחינת המשתמשים, בעיקר משתמשים קטנים או לא מתוחכמים וריבוי עלויות ניהול אשר יתגלגלו על המשתמשים. הקושי הגדול נגרם בעיקר בסכסוכים ביחס לביצוע פומבי. ראשית, נראה כי יש פער תפיסתי בין התאגידים לניהול משותף לבין המשתמשים ביחס לרבדי הזכויות ביצירה. מנקודת המבט של התאגידים לניהול משותף הזכויות ביצירה או ביצוע חופפות ויש לבקש אישור ו/או לשלם תמלוג ראוי לכל בעל זכות בפני עצמו. מנגד, מנקודת המבט של המשתמשים, השימוש ביצירה הוא במוצר מוגמר, שבדומה לנכסים אחרים, השימוש בו אמור להיות מלווה בתשלום אחד כולל. שנית, הפעילות המבוזרת של ארגוני ניהול הזכויות, שפועלים בנפרד לצרכי גביה, מהווה בעיתיות בשל גובה המחירים המצטברים ויכולתם של הגופים לקיים משא ומתן. שלישית, לעיתים, היחסים בין התאגידים לניהול משותף לבין המשתמשים מאופיינים בפערים בעמדות הכוח והנגישות לידע. בעיקר אלו מול עסקים קטנים ובינוניים.

מוצע כי ניהול זכויות ביצוע פומבי של יצירות מוזיקליות לרבות יצירות מוזיקליות המגולמות בווידאו-קליפים או השמעה והצגה של ביצועים של יצירות מהסוג האמור, ינוהלו בידי תאגיד יחיד. התאגיד היחיד יהיה ממשק יחיד מול המשתמש ויקבע תעריפים אחידים, ובמקביל יחלק את התמלוגים הנגבים לבעלי הזכות או התאגידים אשר מייצגים אותם. עוד מוצע לקבוע, כי התאגיד היחיד יאושר על ידי שר המשפטים ויהיה כפוף לחובות של שוויון ושקיפות. ויודגש, מוצע כי החיוב לניהול הזכויות על ידי תאגיד יחיד יחול ביחס לזכות לביצוע פומבי בלבד.

עיקר 3: כאמור, ההסדרות החוקיות ביחס לזכויות המהותיות של היוצר והמבצע שונות זו מזו, וזאת גם ביחס לזכות לביצוע פומבי אשר בה עוסק עיקרו של תזכיר זה. כך, לפי חוק זכות יוצרים ביצוע פומבי הינה זכות בלעדית אשר דורשת את הסכמתו של היוצר, ואילו לפי חוק זכויות מבצעים מדובר בזכות אשר אינה טעונה הסכמה מראש של המבצע, כי אם תשלום תמלוג ראוי. יחד עם זאת, בשל מורכבות מסחור היצירה וריבוי בעלי זכויות בכל "יצירה מוגמרת", בפועל מנהלים התאגידים לניהול משותף זכויות אלו ע"י מתן "רישיונות שמיכה" ביחס לזכות כאמור שהם מייצגים ביצירה מוגמרת, קרי מכירת רישיונות בעבור כל הרפרטואר אותו מנהלים הארגונים. באופן זה ועל ידי תשלום שנתי לכלל הארגונים, יכול המשתמש להשמיע כמעט כל מוזיקה אשר יחפוץ.

בד בבד עם ההקלה בהביטי הניהול ובירור המחלוקות על דמי שימוש לביצוע פומבי מוצע לקבוע כי השמעה והצגה של יצירות או ביצועים בגופים או מוסדות מסוימים לא יהוו ביצוע פומבי לפי חוק זכות יוצרים, ולא יהיו כפופים לתשלום תמלוגים לפי חוק זכויות מבצעים. זאת, מתוך ההכרה כי חלק מאותן השמעות והצגות אינן מצדיקות תשלום דמי שימוש. לפי המוצע, השמעות או הצגות  בגופים המהווים חלופה למגורים פרטיים שיימנו בתוספת לחוק זכות יוצרים לא ייחשבו כביצוע פומבי. כמו כן השמעות בעסקים קטנים שאינם מכילים יותר משישה לקוחות במקביל, לא ייחשבו ביצוע פומבי, שכן נעדר מאלה רכיב ה"פומביות".

 

השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות.

אין השפעה.

 

להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר:

תזכיר חוק מטעם משרד המשפטים:

תזכיר חוק תאגידים לניהול משותף של זכויות יוצרים ומבצעים- תעריפים וחלוקת תמלוגים, התשפ"ב- 2021

 

 

דברי הסבר

כללי     ביצירות שונות, בשיר או סרט קולנועי למשל, עשויים להתבטא מספר רבדים של זכויות. הרובד האחד הוא רובד זכות היוצרים. רובד זה מוסדר בחוק זכות יוצרים תשס"ח- 2007 (להלן – "חוק זכות יוצרים") אשר מעניק לבעל זכות היוצרים אגד זכויות בלעדיות, קרי זכותו של בעל זכות היוצרים למנוע שימושים ביצירתו, והוא יכול להתנות את השימוש ביצירה בתנאים שונים כמו גביית תשלום. רובד זכויות נוסף הוא זכות המבצעים, המעוגנת בחוק זכויות מבצעים ומשדרים, תשמ"ד- 1984 (להלן – "חוק זכויות מבצעים"). בדומה לחוק זכות יוצרים, גם חוק זכויות מבצעים מעניק מספר זכויות בלעדיות למבצע. אולם, בניגוד לזכות יוצרים, חוק זכויות מבצעים מעניק גם מספר זכויות אשר אינן בלעדיות – קרי פעולות אשר אינן מחייבות את הסכמת המבצע מראש אך מחייבות תשלום תמלוג ראוי – והן: בעבור ההצגה או ההשמעה בפומבי של ביצוע מוקלט.

בדרך כלל, מספר בעלי הזכויות בשיר הוא רב: ברובד זכויות היוצרים יכללו כותב המילים, המלחין, ואם מדובר בשיר אשר קובע בתקליט גם המפיק. ברובד זכויות המבצעים, ישנם הזמר והנגנים. כמובן שלפעמים ישנם מספר כותבים ומלחינים, מספר זמרים ונגנים וייתכנו אף מספר מפיקים.

ההסדרים כאמור לעיל משוקפים באמנות בינלאומיות שמדינת ישראל חברה בהן. יצוין כי על אף החובה לפי אמנת ברן והסכם טריפס להעניק זכות לביצוע פומבי ביחס לכותבים ומלחנים, אין חובה כזו ביחס למפיקי תקליטים ומבצעים לפי האמנות הרלוונטיות שמדינת ישראל היא צד להן.

באופן מעשי, יכולתו של המבקש לעשות שימוש בשיר, כגון להשמיע אותו בפומבי במסעדה או עסק אחר, תלויה ביכולתו לבצע עסקאות או להגיע להסכמות עם כל אחד מבעלי הזכויות. דבר זה כמעט שאינו ניתן למימוש בפועל בשל ריבוי בעלי הזכויות, מורכבות איתורם על ידי המשתמשים והצורך בניהול מו"מ עם כל אחד מהם בנפרד, קל וחומר כאשר מדובר במספר רב של שירים. מן העבר השני, אילו רצו היוצרים או המבצעים לנהל את זכויותיהם מחוץ למסגרת הניהול המשותף, סביר להניח שהיו מתקשים עד מאוד לאכוף את זכויותיהם מטעמי מחסור בכוח אדם או חוסר יעילות.

כדי להתגבר על מכשולים אלה, קמו בכל העולם וכן בישראל תאגידים לניהול משותף של זכות היוצרים או המבצעים. תאגידים אלה עוסקים במתן רישיונות למשתמשים לרבות ניהול משא ומתן על גובה דמי השימוש ותנאי השימוש, גביית דמי שימוש מן המשתמשים, אכיפת הזכויות, וחלוקת התמלוגים שנגבו בין בעלי הזכויות הזכאים לתמלוגים על פי חוק ולפי כללי התאגיד לניהול משותף. פעילותם של גופים אלה אושרה זה מכבר בידי בית הדין להגבלים עסקיים ובית המשפט העליון שאף עמד על חשיבותם, ר' למשל ה"ע 3574/00 הפדרציה למוזיקה ישראלית וים תיכונית בע"מ ואח' נ' הממונה על ההגבלים העסקיים, פס' 54 (פורסם בנבו, 30.4.2000):

"היתרון העיקרי הכרוך בהסדר הכובל שלפנינו מבחינת הציבור, הוא שההסדר מהווה כלי חיוני באכיפת זכויות היוצרים. בעניין זה מקובלת עלינו טענות המבקשות, כי ניהול משותף של זכויות היוצרים הנה הדרך האפקטיבית היחידה לאפשר השמעות פומביות חוקיות של רשומות הקול המוגנות ולאכוף את זכויותיהם של בעלי זכות ההשמעה ביצירות."

 

ה"כ 513/04 אקו"ם בע"מ - אגודת קומפוזיטורים מחברים ומו"לים למוסיקה בישראל נ' הממונה על ההגבלים העסקיים ואח', פס' 7 (פורסם בנבו, 2.6.2011):

"נקודת המוצא לבחינת טענות הצדדים ביחס לתנאים הנדרשים לשם אישור ההסדר הכובל הינה, כי המדובר בהסדר שהתועלת הצפויה ממנו לציבור עולה באופן ממשי על הנזק העלול להיגרם לו או לחלק ממנו או למי שאינו צד להסדר [...] העובדה שתאגיד מסוג זה משמש כלי חיוני לאכיפת זכויות יוצרים, מוזיל את עלויות השימוש ומקל על השימוש בזכויות היוצרים."

 

מזה שנים נושא זה של ניהול משותף של יצירות וביצועים עולה חליפות לסדר היום, ומסגרת זו נידונות בעיקר סוגיות אשר נוגעות לריבוי תאגידים לניהול משותף של זכויות המגולמות ביצירות מוזיקליות; פתרון מחלוקות הנוגעות לקביעת תעריפים וחלוקת תמלוגים; והגדרת "ביצוע פומבי" בגופים שונים. נושאים אלה נידונו בעבר במספר הצעות חוק שונות, דוגמת הצעת חוק זכויות יוצרים ומבצעים (שיפוט בעניני תמלוגים), התשס"א-2001, או הצעת חוק זכויות יוצרים ומבצעים (בית דין לתמלוגים) (הוראת שעה), התשס"ו-2006. תזכיר זה הוא תולדה של מסקנות מתהליך שיתוף ציבור ממושך, שכלל נציגים של ארגוני היוצרים, המפיקים והמבצעים ונציגים של משתמשים וארגוני משתמשים מסוגים שונים, גדולים וקטנים. מטרת ההסדר המוצע היא להסדיר את תחום דמי השימוש הנגבים על ידי תאגידים המנהלים במשותף זכויות יוצרים וזכויות מבצעים מטעם חבריהם על מנת להגביר את הוודאות עבור המשתמשים ועבור חברי התאגידים ולשפר את אופן ניהול הזכויות בעבור בעלי הזכויות, כמפורט להלן.

פרק א' לתזכיר המוצע הוא פרק הגדרות שיחולו לעניין ההסדרים המוצעים בחוק זה. בפרק ב' מוצע לקבוע שיקולים שאותם יהיה רשאי בית המשפט לשקול בעת הכרעה במחלוקות בענייני תמלוגים וגביית דמי השימוש, במחלוקות בעניין אופן ניהול זכויות היוצרים והמבצעים בידי התאגידים כאמור וחלוקת כספי התמלוגים בין הזכאים לכך. בפרקים ג' ו-ד' לתזכיר החוק, מוצע כי ניהול משותף של זכות הביצוע הפומבי ביצירות וגביית תמלוגים עבור השמעה או הצגה בפומבי של ביצועים של יצירות ייעשה על ידי תאגיד יחיד. התאגיד היחיד ינהל את כלל זכויות היוצרים והמבצעים בביצוע פומבי ביצירה או ביצוע שנמסרו לניהולו, יקבע את התעריף ויגבה את דמי השימוש מהמשתמשים באופן ובסכומים לפי אמות מידה שיקבע וכן יעביר את התמלוגים לבעלי זכויות יוצרים, בעלי זכויות מבצעים ותאגידים לניהול משותף לפי תבחינים שייקבעו על ידי התאגיד היחיד. בשל הסמכויות הבלעדיות המוענקות לתאגיד היחיד וחובת הנאמנות שהוא חב לחבריו, מוצע לקבוע במפורש כי הוא חייב בשקיפות בנושאים שונים כלפי בעלי הזכויות החברים בו, המשתמשים והציבור בכלל, וכי הוא יפעל בשוויוניות. לבסוף, מוצע לערוך תיקון עקיף לחוק זכות יוצרים ולחוק זכויות מבצעים ומשדרים, שבמסגרתו ייקבעו חריגים לזכות הביצוע הפומבי, כך שהשמעה או הצגה במקומות מסוימים לא יהוו ביצוע פומבי.

 

   פרק א

לסעיף 1 -

להגדרות "בעל זכות", "זכות יוצרים", "זכות מבצעים", "חוק זכות יוצרים", "חוק זכויות מבצעים", "יצירה" ו-"רישיון"          מוצע להגדיר "בעל זכות", "זכות יוצרים", "זכות מבצעים", "חוק זכות יוצרים", "חוק זכויות מבצעים", "יצירה" ו-"רישיון" באמצעות הפניה להגדרות המקבילות בחוק זכות יוצרים ובחוק זכויות מבצעים.

להגדרה "דמי שימוש"             מוצע להגדיר דמי שימוש כתשלום המשולם על ידי משתמש (ר' הגדרת "משתמש" מטה), לבעלי זכויות ביצירה בעבור שימוש מסוים (ר' הגדרת "שימוש" מטה) ביצירה. דמי השימוש יכולים להיות קבועים מראש או שיקבעו במהלך משא ומתן בין המשתמש לבין נותן ההרשאה.

להגדרה "יצירה"                     מוצע כי ההגדרה "יצירה" תתייחס הן ליצירה בהתאם להגדרתה בחוק זכות יוצרים, והן לביצוע בהתאם להגדרתו בחוק זכויות מבצעים.     

להגדרת "משתמש"                מוצע כי לצורך חוק זה, משתמש יהייה מי שיעשה שימוש ביצירה אשר הזכויות בה מנוהלות על ידי תאגיד לניהול משותף, במלואן או בחלקן.

להגדרת "ניהול זכויות"           מוצע להגדיר מהן הפעולות שאותן מנהל תאגיד לניהול משותף לעניין חוק זה, והן: ניהול משא ומתן מול המשתמשים בתהליך הענקת הרישיון; קביעת תנאי השימוש ביצירה בה מגולמות הזכויות; קביעת תעריף בגין שימוש ביצירה או הביצוע; הענקת רישיון עבור השימוש ביצירה או הביצוע; ולדרוש את דמי הרישיון וגבייתם. פעולות אלה מייצגות מנהג בעלים בזכויות, דהיינו שליטה ואכיפה של הזכויות.

להגדרת "שימוש"                   מוצע להגדיר שימוש ביצירה כעשיית פעולה ביצירה הדורשת קבלת הרשאה מבעל הזכות הבלעדית, או תשלום של תמלוג בגין עשיית הפעולה כפי שקבוע בדין.

להגדרת "השר"                       מוצע לקבוע כי השר שיופקד על ביצוע חוק זה הוא שר המשפטים.

להגדרת "תאגיד יחיד"            מוצע לקבוע כי תאגיד יחיד יהיה תאגיד לניהול משותף, אשר מנהל באופן קולקטיבי את זכויות היוצרים או המבצעים מטעם בעלי הזכויות החברים בו או מטעם בעלי זכויות אחרים שאינם חברים בו. בעלי זכויות שאינם חברים בתאגיד אך הוא מנהל את זכויותיהם הם מבצעים שזכאים לתשלום עבור השמעה או הצגה של ביצועם לארגון היציג בהתאם להוראות סעיף 3א(ג) לחוק זכויות מבצעים (ר' להלן הרחבה בעניין זה בהתייחסות לתיקון המוצע לחוק זכויות מבצעים). בנוסף, על התאגיד היחיד לעמוד בשלושה תנאים מצטברים נוספים: ראשית, מוצע לקבוע כי על התאגיד לנהל את כלל זכויות היוצרים והמבצעים לביצוע פומבי של היצירה המוגמרת, קרי השיר, הן לפי סעיף 11(3) לחוק זכות יוצרים והן לפי סעיף 3א לחוק זכויות מבצעים. שנית, מוצע לקבוע כי על התאגיד להיות חברה לתועלת הציבור או עמותה. שלישית, מוצע לקבוע כי התאגיד היחיד יהיה התאגיד אשר קיבל את אישור שר המשפטים. תנאים אלה נועדו לאזן את הכוח הניתן לתאגיד היחיד – ניהול בלעדי על ידי תאגיד של זכויות ביצוע פומבי – זאת על ידי פיקוח של שר המשפטים באמצעות אישורו של התאגיד היחיד, וכן דרישה של פיקוח ועמידה בתנאים שונים מכוח אישיותו המשפטית כחברה לתועלת הציבור או עמותה.

להגדרת "תאגיד לניהול משותף"         מוצע להגדיר תאגיד לניהול משותף כתאגיד המנהל באופן קולקטיבי זכויות יוצרים או זכויות מבצעים מטעם בעלי הזכויות החברים בו. ההגדרה אינה כוללת גופים אשר מרכזים בידיהם זכויות יוצרים שרכשו מאחרים כמו חברות הפקה, מוציאים לאור או חברות להשמעת מוזיקה בבעלות פרטית, שכן גופים אלה אינם פועלים "מטעם" אחרים, ואינם מנהלים זכויות באופן קולקטיבי.

להגדרת "תמלוגים"                לאחר שהמשתמשים העבירו לתאגיד לניהול משותף את דמי השימוש בגין השימוש ביצירות אותן הוא מנהל, התאגיד נדרש להעביר את חלקו היחסי של הסכום לכל בעל זכות בהתאם לתבחינים כמוצע בסעיף 7 להלן (ר' הרחבה לעניין תבחינים מטה בהסבר לסעיף 7 המוצע). מוצע לקבוע את ההגדרה תמלוגים לכספים המשולמים לבעלי הזכויות כאמור.

להגדרת "תעריף"                    כאמור, אחת הפעולות המהוות ניהול של זכות היא קביעה של תעריף. מוצע להגדיר תעריף כשיעור דמי השימוש שנגבים מסוג מסוים של משתמשים, עבור שימוש מסוים ביצירות שזכויות היוצרים או המבצעים בהן מנוהלות על ידי התאגיד. תעריפים הם למעשה נוסחאות שניתן להחיל וליישם לגבי משתמשים שונים ביצירות. תעריף יכול שיהיה נקוב בסכומים משתנים לפי פרמטרים כמותיים (למשל מספר המאזינים, גודל השטח שבו נעשה השימוש), ויכול שיהיה קבוע באחוזים מתוך הכנסות או בדרכים אחרות, בהתאם להתפתחויות בשוק הרלוונטי. מטבע הדברים, לעתים תעריף עשוי להתאים למשתמש אחד בלבד, כמו למשל תעריף לגוף שידור מסוג מסוים, כשקיים רק גוף שידור אחד מאותו סוג.

 

פרק ב

מוצע להסדיר בפרק זה היבטים מסוימים בהתדיינויות משפטיות אשר תאגיד לניהול משותף והתאגיד היחיד צד להם ושעניינם בהיבטים הייחודיים של פעילות התאגידים כתאגידים לניהול משותף של זכויות יוצרים ומבצעים. יובהר כי פרק זה עוסק במחלוקות אשר נוגעות לתשלומים בהקשר של כלל זכויות היוצרים והמבצעים, כמו גם בעניין כלל היצירות השונות המוגנות במסגרת חוק זכות יוצרים וחוק זכויות מבצעים, וזאת בשונה מעניינם של פרקים ג' ו-ד' להלן אשר עוסקים בזכות לביצוע פומבי ובזכות לתגמול ראוי על השמעה או הצגה של ביצוע, לעניין יצירות מוזיקליות יצירות מוזיקליות שהועתקו ליצירה קולנועית בלבד.

 

לסעיף 2                       מוצע לקבוע כי לתאגידים לניהול משותף ולתאגיד היחיד תהייה הסמכות להגיש תובענות בעניין הפרת זכות יוצרים לפי סעיף 54 לחוק זכות יוצרים או הפרת זכות מבצעים לפי חוק זכויות מבצעים. זאת הואיל והתאגידים לניהול משותף והתאגיד היחיד הם תאגידים שמנהלים זכויות יוצרים או מבצעים באופן קולקטיבי בעבור חבריהם או בעבור אחרים וכחלק מניהול הזכויות. כאמור, יש צורך באכיפה של הזכויות או הפרתן.

 

לסעיף 3                      

לסעיף קטן (א)             מוצע לקבוע רשימת שיקולים שיהיה רשאי בית המשפט לשקול בעת הכרעה במחלוקת בענייני תשלומים, כפי שיוסבר להלן. זאת כדי ליצור עקביות באופן ההכרעה בסכסוכים האמורים. יודגש כי הרשימה המוצעת אינה ממצה וכן כי בחינתו של כל שיקול תעשה על פי נסיבות העניין. כמו כן, בשל המנעד הרחב של סוגי המחלוקות שעליהן יחול סעיף זה, אין זה מן ההכרח כי כלל השיקולים יתאימו לכל מחלוקת ומחלוקת, והדבר מסור לשיקול דעתו של בית המשפט. השיקולים המוצעים הם כמפורט להלן:

לפסקה (1)            מוצע לקבוע כי בית המשפט ישקול בין היתר את סוג המשתמש. כלומר האם מדובר במסעדה, בר, מלון, קניון וכדומה.

לפסקה (2)            מוצע לקבוע כי בית המשפט ישקול בין היתר את גודלו הקהל הפוטנציאלי שיכול ליהנות מהשימוש.

לפסקה (3)            מוצע לקבוע כי בית המשפט ישקול את התועלת שצומחת למשתמש מהשימוש, קרי האם השימוש מהווה תנאי הכרחי לפעילותו של העסק – כך במועדוני ריקודים למשל ברור כי השימוש מהווה תנאי הכרחי להפעלתו של העסק. דוגמה אחרת היא עסקים כגון מסעדות בהם לשימוש ישנו משקל פחות ביחס לדוגמה לעיל, שכן הוא אינו הכרחי לפעילות העסק אך רצוי לשם יצירת אווירה מסוימת. בחנויות ממכר כגון מרכולים השימוש אינו הכרחי וגם אינו מאוד משמעותי. אם כן, במסגרת שיקול זה ניתן למנות הן את התועלת המהותית, כלומר מרכזיות השימוש ביצירה בפעילות העסק כאמור, והן תועלת כלכלית בפועל, קרי חלקם היחסי של דמי השימוש המועברים למול ההכנסות וההוצאות של המשתמש.^[6]

לפסקה (4)             מוצע כי בית המשפט ישקול את אופי השימוש ביצירות, ובכלל זה מוצע לבחון האם השימוש נעשה באופן מסחרי או ללא כוונת רווח.

לפסקה (5)             מוצע כי בית המשפט ישקול את היקף השימוש בפועל, משך השימוש, תדירותו ומידת החשיפה ליצירות בעת השימוש. כלומר, מוצע לבחון את השימוש שנעשה בפועל על כלל היבטיו, זאת בהמשך לפסקה (2) המוצעת.

לפסקה (6)             מוצע כי בית המשפט ישקול את מערכת היחסים בין הצדדים, קרי בחינה של התנהלות הצדדים האחד כלפי השני. בשל אופי הפעילות השוקית לפיו שימוש מצריך קבלת רישיון מתחדש מידי תקופה, מדובר לרוב על שחקנים חוזרים שלהם מערכת יחסים ארוכת שנים. בתוך כך מוצע לבחון את אופן ההתנסחות של הצדדים לאורך השנים, הן במשא ומתן והן בחוזים, האם הייתה התגמשות מצד מי מהצדדים, האם הייתה נקודת זמן בה היו הסכמות בין הצדדים, משך מערכת היחסים, והאם ישנם יחסי אמון החלים בין הצדדים.^[7]

לפסקה (7)            מוצע כי בית המשפט ישקול את יחסי הכוחות בין הצדדים, ובמסגרת זו יבחן האם המשא והמתן שהתנהל בין הצדדים היה שקול ומשכך משקף מידה רבה של הסכמה או שמא פערי כוחות בין הצדדים. כך לעיתים תאגיד לניהול משותף או התאגיד היחיד יכולים להיות הצד החזק במערכת יחסים עסקית, למשל אם כנגדו עומד עסק קטן. אולם, המצב יהיה שונה אם הצד שכנגד הינו ארגון עסקי או עסק גדול, מבוסס או עשיר.^[8] על כן יש לבחון בין היתר האם מדובר בתאגיד לניהול משותף או התאגיד היחיד ואת מהותו של הצד שכנגד- האם מדובר בגוף ייצוגי סקטוריאלי או במשתמש עצמאי, האם מדובר במשתמש עסקי, גודלו של המשתמש וכדומה.

לפסקה (8)            מוצע כי בית המשפט יבחן את התנהלות הצדדים במשא ומתן שהתנהל בעניין המצוי בפניו. כך למשל, יבחן בית המשפט האם הייתה התדיינות בין הצדדים והאם הייתה נכונות להתגמשות, ככלי להערכה האם המחיר שהוצג במסגרת המשא ומתן מייצג מחיר של מוכר מרצון לקונה מרצון.^[9]

לפסקה (9)            מוצע כי בית המשפט ישקול את מגמת השינוי בגובה דמי השימוש. בתוך כך יבחן בית המשפט האם מדובר בעליה או הפחתה בדמי השימוש לאורך השנים ואת קצב השינוי בגובה דמי השימוש.^[10]

לפסקה (10)           מוצע כי בסכסוכים שבין תאגיד לניהול משותף לבין משתמש מסוים, ייבחן בית המשפט את דמי שימוש אותו משלמים משתמשים אחרים מסוגו של אותו המשתמש, לתאגיד לניהול משותף שהוא צד למחלוקת הנדונה. מטרת השוואה זו לבחון האם יש אפליה שאינה מוצדקת בקביעת המחיר מול המשתמש.

לפסקה (11)           כאמור, בשיר או סרט המוגנים בזכויות יוצרים ומבצעים מגולמות מספר זכויות של גורמים שונים, שלהם בעלות בחלקים שונים ביצירה. בפועל, כל סקטור של בעלי זכויות מיוצג על ידי תאגיד לניהול משותף אחר ולעתים בידי שני תאגידים. מכאן שעל המשתמש לקבל מספר רישיונות מתאגידים שונים או מבעלי זכויות שונים כדי להשתמש ביצירה. על כן, דמי שימוש שעניינם נדון במחלוקת מסוימת, לרוב לא מהווים את דמי השימוש היחידים אותם נדרש המשתמש לשלם. לפיכך, מוצע לקבוע כי בית המשפט ישקול את גובה דמי השימוש שבגוף המחלוקת אל מול אלו המשולמים לתאגידים אחרים לניהול משותף, זאת לצורך הבנה רחבה של היחסיות שבין התשלומים ומידת ההוגנות של דמי השימוש שבמחלוקת. ^[11]

לפסקה (12)           שאלת התשלומים בעבור שימוש ביצירות אינה סוגיה ייחודית למדינת ישראל, ובמדינות רבות בעולם התארגנו בעלי זכויות במסגרת תאגידים לניהול משותף המנהלים את זכויות היוצרים והמבצעים עבורם. מוצע כי במהלך בחינה של מחלוקות הנוגעות לתשלומים, יהיה רשאי בית המשפט לבחון את הסדרת הנושא במדינות שונות בעולם. עם זאת, קביעת תעריף מושפעת ממאפיינים חברתיים ותרבותיים של כל מדינה ועל כן יש לערוך את הבחינה אל מול מדינות אשר להן מאפיינים דומים לישראל, כך למשל, שפה ייחודית, גודל אוכלוסייה דומה, או רמת רווחה כלכלית דומה.^[12]

לפסקה (13)           מוצע כי בית המשפט ישקול שיקולים נוספים שעניינם היבטים כלליים של השוק הישראלי או החברה הישראלית. בכלל זאת ניתן למנות למשל הגברת התחרותיות במשק, פיתוח של יצירה ישראלית עצמאית, ותמיכה באומנים ישראלים. כל אלו לצורך פיתוחה של תרבות ישראלית.^[13]

לסעיף קטן (ב)            מוצע לקבוע מה הן המחלוקות עליהן יחול הסעיף המוצע. מחלוקות אלה עשויות להתגלע בין תאגיד לניהול משותף או התאגיד היחיד, לבין החברים בהם או משתמשים, כמפורט להלן:

לפסקאות (1) ו-(2)             מוצע לקבוע כי "מחלוקת בענייני תשלומים" תכלול מחלוקת בעניין התעריף עצמו (ר' לעיל בסעיף 1 המוצע הרחבה בעניין הגדרת "תעריף") שנקבע על ידי התאגיד היחיד או תאגיד לניהול משותף, אשר הוצג לפני המשתמשים או  שולם על ידם בפועל. יובהר, מוצע לקבוע כי  סוגי המחלוקות בפסקאות אלה יהיו בעניין לוח מחירים קבוע מראש בהתאם לאמות מידה שנקבעו באופן גורף, וכן בעניין גובה דמי רישיון מסוים. דהיינו, סכום שנקבע או הוצג למשתמש מסוים במהלך או לאחר משא ומתן לקבלת רישיון.

לפסקאות (3) ו-(4)             מוצע לקבוע כי מחלוקת לגבי אמות המידה שנקבעו על ידי התאגיד היחיד לפי סעיף 6 להלן (ר' הרחבה לעניין אמות המידה בסעיף 6 המוצע) או שנקבעו על ידי תאגיד לניהול משותף והוצגו לפני המשתמשים יהיו "מחלוקת בענייני תשלומים".

לפסקה(5)              מוצע לקבוע כי מחלוקת בעניין אופן הגביה של דמי השימוש (ר' לעיל הגדרה מוצעת "דמי שימוש"), יהיו גם הן מחלוקות לענייני תשלומים. כלומר, מוצע שבית המשפט יבחן את האופן שבו התבצעה הגבייה בפועל על ידי תאגיד לניהול משותף או התאגיד היחיד. כך למשל יבחן האם פעל התאגיד בתום לב, או האם הגבייה מתבצעת בהתאם לתנאים קבועים מראש, בין אם מדובר בנורמות מכוח סמכויות פיקוח כדוגמת הממונה על התחרות, ובין אם מדובר בנורמות אשר יקבע שר המשפטים בהתאם לסמכותו בסעיף 11(1) המוצע, ככל שיקבע.

לפסקאות  (6), (7) ו-(8)     התאגיד היחיד אמון על גביית דמי השימוש עבור ביצוע פומבי מהמשתמשים, והעברתם לבעלי הזכויות החברים בו, וזאת על פי חלקם היחסי מתוך כלל התמלוגים לפי תבחינים שיקבע מראש (ר' הרחבה לעניין זה בסעיף 7 המוצע).  בדומה לכך, גם התאגידים לניהול משותף מנהלים מטעם בעלי הזכויות החברים בהם את זכויותיהם ובשל כך מעבירים להם תמלוגים מתוך דמי השימוש הנגבים מהמשתמשים על פי תבחינים. על כן מוצע כי מחלוקות שעניינן חלוקת התמלוגים, גובה התמלוגים המועברים והתבחינים להעברתם, יכללו במסגרת הגדרת "מחלוקת בענייני תשלומים".

 

פרק ג

כפי שצוין בחלק הכללי, ההצדקה לפעילותם המונופוליסטית של תאגידים לניהול משותף נעוצה בקושי להשיג הסכמות במקרה של ריבוי יוצרים, מפיקים ומבצעים מחד, ובקושי לאכוף באופן יעיל את זכויותיהם מאידך. בעיות אלה מתעצמות במיוחד כאשר מדובר בזכות לביצוע פומבי ביצירה לפי סעיף 13 לחוק זכות יוצרים, והשמעה והצגה של ביצוע לפי סעיף 3א לחוק זכויות מבצעים, זאת בשל ריבוי המשתמשים הפוטנציאלי הרחב.  עניינם של שני הסעיפים האמורים הוא דומה - השמעה והצגה בציבור של יצירה או של ביצוע של יצירה. לפי חוק זכות יוצרים מדובר בזכות בלעדית אשר מחייבת הסכמה מראש של היוצרים לשימוש ביצירה, ולפי חוק זכויות מבצעים ענייננו בזכות לתשלום תמלוג ראוי (משיקולי נוחות נתייחס לשתי הזכויות כאל ביצוע פומבי).

בפרק זה מוצע לקבוע כי התאגיד היחיד, כפי שהוגדר בסעיף 1 המוצע, והוא בלבד, יהיה מוסמך לנהל זכויות ביצוע פומבי, הכל כמפורט להלן.

 

לסעיף 4                       כאמור לעיל, מוצע לקבוע כי  ניהול על ידי תאגיד לניהול משותף של זכויות ביצוע פומבי לפי סעיף 11(3) לחוק זכות יוצרים והשמעה והצגה לפי סעיף 3א לחוק זכות מבצעים ביצירה מוזיקלית, קרי שיר, או ביצירה מוזיקלית שהועתקה ליצירה קולנועית, קרי וידיאו קליפים, ייעשה רק על ידי התאגיד היחיד, כפי שהוגדר. יובהר שאין בפעילותו של התאגיד היחיד תחת הוראות פרק זה כדי לגרוע מפעילותו כתאגיד לניהול משותף ביחס לזכויות אחרות (מלבד ביצוע פומבי והשמעה והצגה), או ביחס לסוגים אחרים של יצירות או ביצועים של יצירות אחרות שעניינן לא נכלל בתחומי פרק זה. יודגש,  כי אין הגבלה על ניהול עצמאי של הזכויות האמורות על ידי בעל הזכויות , והוא רשאי לנהלן בכל דרך שיחפוץ. הסעיף המוצע מכונן את בלעדיות התאגיד היחיד על תחום הניהול הקולקטיבי של זכות הביצוע הפומבי של יצירות המוזיקליות והשמעה והצגה של ביצועים של יצירות כאמור.

 

לסעיף 5           מוצע לקבוע כי רק תאגיד לניהול משותף אשר יאושר על ידי שר המשפטים (להלן – "השר"), יוכל לשמש כתאגיד היחיד, אשר לו הבלעדיות בניהול הזכויות כמפורט בסעיף 4 המוצע.

לסעיף קטן (א)             מוצע לקבוע כי מדי חמש שנים יאשר השר את התאגיד היחיד. האישור החוזר נועד להקנות לשר שיקול דעת בבחינת פעולות התאגיד היחיד, במטרה לוודא כי הוא עומד בתנאים שנקבעו בחוק זה לעניין אופן פעילותו. כמו כן, מוצע כי תתפרסם ברשומות הודעה על אישור התאגיד היחיד כדי להעניק ודאות בעניין זהותו של התאגיד היחיד.

לסעיף קטן (ב)             מוצע לקבוע מספר שיקולים אותם על השר לקחת בחשבון בעת אישורו של התאגיד היחיד, כמפורט להלן:

לפסקה (1) מוצע לקבוע כי השר יבחן את מספר בעלי הזכות החברים בתאגיד המבקש להיות התאגיד היחיד (להלן – התאגיד המבקש). מדובר בבחינה כמותית, כלומר כמה בעלי זכויות חברים בתאגיד המבקש. יובהר כי מדובר הן בבעלי זכויות ישירים והן בתאגידים לניהול משותף אשר מנהלים זכויות מטעם יוצרים ומבצעים. ככל שהתאגיד שנבחר מייצג יותר בעלי זכויות מלכתחילה, שהם חברים שבחרו בתאגיד זה כמייצג שלהם באופן וולונטרי, אזי הדבר מעיד במידה רבה יותר על האמון בהתנהלותו של התאגיד.

לפסקה (2) בדומה לפסקה (1) המוצעת לעיל, מוצע לקבוע כי השר יבחן את מספר היצירות והביצועים המנוהלים על ידי התאגיד המבקש.

לפסקה (3) מוצע לקבוע כי השר יבחן את הגיוון בייצוג יוצרים, מפיקי תקליטים ומבצעים בהנהלת התאגיד המבקש. ככל שיהיה ייצוג מגוון יותר בהנהלת התאגיד כך יוכל התאגיד לשקף בצורה מהימנה יותר את הנעשה בשוק ולהציג מחיר שיהיה הוגן לכל הסקטורים. כמו כן, ראוי לתת עדיפות לתאגיד שמייצג מגוון גדול יותר של בעלי זכויות מלבד יוצרים ומבצעים, למשל: מפיקים, כותבים, מלחינים, זמרים, שחקנים, רקדנים וכדומה. מתן עדיפות לתאגיד המייצג מספר רב של מגזרי יוצרים ומבצעים שונים נועד לעודד את הייצוג הנרחב.

לפסקאות (4) ו-(5) מוצע לקבוע כי בעת אישור התאגיד היחיד יבחן השר את אמות המידה לקביעת התעריף ואת התבחינים להעברת התמלוגים שעל פיהם פועל התאגיד המבקש או אלה שהוא מציע. כאמור מטרת אישור השר לוודא כי התאגיד המבקש יעמוד בחובות הנדרשות מהתאגיד היחיד כמוצע בחוק זה. בהתאם לסעיפים 6 ו-7 להלן, על התאגיד היחיד חלה חובה לקבוע אמות מידה לקביעת התעריף ולהעביר את התמלוגים לבעלי הזכויות על פי תבחינים, ועל פי שיקולים כמוצע באותם סעיפים (ר' הרחבה לעניין בסעיפים 6 ו-7 מטה). מוצע כי השר יוודא כי אכן קיימים אמות מידה ותבחינים כאמור ושהם סבירים.

 

לסעיף 6

לסעיף קטן (א)             מוצע לקבוע כי על התאגיד היחיד לקבוע תעריפים בהתאם לאמות מידה שיקבע ולבצע את הגביה באופן שיקבע מראש, והכל בכפוף להוראות החוק.

לסעיף קטן (ב)             מוצע לקבוע רשימה של שיקולים שעל התאגיד היחיד לשקול, בין היתר, בקביעת אמות המידה כאמור לעיל. שיקולים אלה הם: סוג המשתמש (פסקה (1)); גודלו של הציבור אליו מופנה השימוש (פסקה (2)); התועלת שצומחת לסוג משתמש מהשימוש ביצירות (פסקה (3)); אופי השימוש ביצירות (פסקה (4)); יחסי הכוחות בין התאגיד היחיד לבין המשתמש (פסקה (5)); השינויים לאורך השנים בדמי השימוש שמשלמים משתמשים מסוג מסוים (פסקה (6)). שיקולים אלה מנויים גם ברשימת השיקולים אשר על בית המשפט לשקול בבואו להכריע בסכסוך בנושא תשלומים, כאמור בסעיף 3(ב) המוצע (ר' הרחבה לעניין זה לעיל בסעיף 3(ב) המוצע). יובהר, מדובר ברשימה פתוחה ו לתאגיד אפשרות לשקול שיקולים נוספים.

 

לסעיף 7

לסעיף קטן (א)            כאמור, מוצע לקבוע כי התאגיד היחיד יהיה גורם יחיד אשר מנהל בשם חבריו, את זכות הביצוע הפומבי ביצירה מוזיקלית או ביצירה מוזיקלית שהועתקה ליצירה קולנועית. לפיכך, מוצע לקבוע כי התאגיד היחיד יהיה אמון על העברת התמלוגים בגין אותו השימוש לבעלי הזכויות הרלוונטיים או נציגיהם. הואיל והתאגיד היחיד הוא הגורם הבלעדי שרשאי לנהל את זכות הביצוע הפומבי, הרי שחבריו יכולים להיות הן התאגידים לניהול משותף שמחזיקים בזכויות נוספות ביצירות, והן בעלי הזכויות עצמם (ר' הרחבה לעניין בסעיף 8 המוצע). על התאגיד היחיד להעביר לכל בעלי הזכויות הרלוונטיים את חלקם מהתמלוגים שהתקבלו בהתאם לזכויות אותן הוא מייצג, בין אם באמצעות תאגיד לניהול משותף ובין אם לבעלי הזכויות ישירות. יצוין כי ייתכן מצב בו בעל זכויות מחזיק במספר זכויות (למשל – זכות היוצרים במילים וזכות המבצעים, או זכות היוצרים בלחן וזכות היוצרים בתקליט וכד'). במצב זה בעל הזכויות זכאי לתמלוגים משני סקטורים שונים ויש צורך להתחשב בכל הזכויות שהוא מחזיק במסגרת העברת התמלוגים אליו. בדומה לאמות המידה בעניין קביעת התעריפים, על התאגיד היחיד לקבוע תבחינים, בכפוף לתנאים המופיעים בסעיף קטן (ב) המוצע ולדרישת ההוגנות הקבועה בסעיף קטן (ג), שעל פיהם יחולקו התמלוגים לזכאים.

לסעיף קטן (ב)             מוצע לקבוע כי תבחינים כאמור לעיל ייקבעו באופן שוויוני ומטעמים ענייניים בלבד.

 

לסעיף 8

לסעיף קטן (א)            בשל הבלעדיות של התאגיד היחיד בניהול זכות הביצוע הפומבי כתאגיד וכחלק מהדרישה לשוויוניות המוטלת על התאגיד היחיד בכובעו זה, מוצע כי החברות בתאגיד היחיד תהיה פתוחה לכל, והתאגיד היחיד לא יוכל למנוע מבעל זכות או מתאגיד לניהול משותף להיות חברים בו. בפני בעלי הזכויות עומדת הבחירה האם לנהל את זכויות הביצוע הפומבי שלהם על ידי התאגיד היחיד באופן ישיר, או לנהל זכויות אלו באמצעות תאגיד לניהול המשותף אשר יהיה חבר בתאגיד היחיד.

לסעיף קטן (ב)             במסגרת דרישת השוויוניות בקבלה לחברות בתאגיד, מוצע גם כי בפעילותו השוטפת של התאגיד היחיד מול בעלי הזכויות החברים בו לא תהיה אפליה, וזאת גם בין חברים חדשים לבין חברים קיימים.

 

לסעיף 9           בנוסף לחובות השוויון המוצעות לעיל, מוצע להחיל חובות שקיפות על פעילותו של התאגיד היחיד כלפי החברים בו, וזאת על ידי העברת דיווח שנתי לכל בעל זכות ותאגיד לניהול משותף החברים בתאגיד או הזכאים לקבלת תמלוגים ממנו. בדיווח יכללו נתונים לגבי התמלוגים להם זכאים בעלי הזכויות באותה השנה. כמו כן מוצע להסמיך את השר לקבוע נושאים נוספים שגם עליהם תחול חובת הדיווח לבעלי הזכויות כחלק משקיפות הפעילות, ככל שימצא לנכון לעשות כך.

 

לסעיף 10         בהמשך לחובת השקיפות של התאגיד היחיד כלפי בעלי הזכויות לעיל, מוצע כי תחול מידה של שקיפות כלפי כלל הציבור. כך מוצע כי התאגיד היחיד יפרסם באתר האינטרנט שלו את התעריף שקבע; את רשימת היצירות והביצועים המנוהלים על ידו; את אופן גביית דמי השימוש מהמשתמשים; ואת אמות המידה לקביעת התעריף. מידע זה חשוב לממשק שבין התאגיד היחיד וציבור המשתמשים. כמו כן, מוצע כי גם נושאים הנוגעים לפעילות מול בעלי הזכויות והחברים בתאגיד יהיו שקופים לכל, זאת על ידי פרסום התבחינים להעברת התמלוגים לבעלי זכויות ותאגידים לניהול משותף. גם בעניין זה מוצע להסמיך את השר לקבוע נושאים נוספים שתחול עליהם חובת הפרסום לציבור כחלק משקיפות הפעילות, ככל שימצא לנכון לעשות כן. יובהר כי סמכות השר המוצעת רחבה, וכוללת למשל קביעה של חובת פרסום ביחס לעניינים הנוגעים להתנהלותו הפיננסית של התאגיד היחיד, למשל ניהול מערכות ייעוץ משפטי לבעלי הזכויות, מערכת יישוב סכסוכים בין החברים בתאגיד או בין התאגיד לבין חבריו או משכורות בכירים בתאגיד.

 

פרק ד

לסעיף 11         כאמור לעיל, מוצע לקבוע כי השר המוסמך על ביצוע חוק זה הוא שר המשפטים. בנוסף, מוצע להסמיכו להתקין תקנות לצורך ביצועו של החוק. ככל שיבחר, בסמכותו של השר להתקין תקנות לעניין התעריף, ובמסגרת זו לקבוע למשל נוסחה לחישוב תעריף או סכומי תקרה או רצפה; לקבוע אמות מידה לקביעת תעריף בהתאם , כלומר לצקת תוכן לאמות המידה הקבועות בסעיף 6 לעיל; לקבוע את אופן גביית דמי השימוש לפי סעיף 6, למשל לשלוח מכתבי התראה בטרם נקיטת הליכים בבית משפט; ניסוח תבחינים להעברת התמלוגים לפי סעיף 7; קביעת חובת דיווח לבעלי הזכויות וזכאים לתמלוגים כאמור בסעיף 9; וחובת פרסום מידע לציבור כאמור בסעיף 10.

 

פרק ה

בפרק זה מוצעים תיקונים עקיפים לחוק זכות יוצרים וחוק זכויות מבצעים, בהם יתווספו הבהרות לעניין היקף הזכות לביצוע פומבי של יצירות והזכות לקבל תמלוג ראוי בגין השמעה או הצגה של ביצועים.

 

 

לסעיף 12

לסעיף קטן (1)(ב)         סעיף 13 לחוק זכות יוצרים קובע מהו "ביצוע פומבי", כנוסחו להלן:

"13. ביצוע פומבי

ביצוע פומבי של יצירה הוא השמעתה או הצגתה בציבור, במישרין או באמצעות מכשיר"

 

מוצע להוסיף את סעיף קטן (ב) ולקבוע שני סוגי מקומות בהם השמעה או הצגה במישרין או באמצעות מכשיר של יצירה מכל סוג לא תיחשב כביצוע פומבי. ראשית, מוצע כי שימוש כאמור במקום מגורים משותף וקבוע המנוי בתוספת המוצעת (ר' הרחבה מטה לעניין התוספת המוצעת) לא ייחשב כביצוע פומבי. התכלית העומדת ביסוד החרגה זו היא השוואת המצב המשפטי בין מקומות דיור אלה המהווים חלופה לדיור ביתי, לבין המצב המשפטי החל בספירה הביתית פרטית. שנית, עקב אי בהירות שיוצרת חוסר וודאות בנוגע להיקף תחולת הזכות לביצוע פומבי, מוצע להבהיר כי השמעה או הצגה של יצירות בבית עסק או בחדר המתנה שאינו מכיל יותר משישה לקוחות במקביל, אינו מהווה ביצוע פומבי. כלומר, מוצע לקבוע רף לעניין גודל הציבור המשווה אופי פומבי לשימוש בבית עסק.

לסעיפים קטנים (2) ו-(3)        כאמור לעיל, מוצע לקבוע בתוספת רשימה סגורה של מקומות אשר ייחשבו מקום מגורים משותף וקבוע לעניין סעיף 13(ב)(1) המוצע: ראשית, דיור מוגן מהווה חלופת מגורים לקשישים עצמאיים, הדיירים גרים בדירות פרטיות קטנות שהן חלק ממתחם המעניק להם שירותים שבחלקם מהווים חלופה לשימושים שהיו בבתיהם הפרטיים טרם המעבר לבית הדיור המוגן. כך למשל, חדר האוכל או הלובי המשותף המשמשים כחלופה לסלון בבית מגורים בו ניתן לקבל אורחים (פסקה (1) המוצעת). שנית, מסגרות שהייה חוץ ביתיות שהשוהים בהן נמצאים בהן בשל קושי או היעדר אפשרות להישאר בביתם, כדוגמת פנימיות לילדים ונוער או מעונות חירום לנשים נפגעות אלימות (פסקה (2) המוצעת). שלישית, מתחם קבוע של חדרים או דירות מגורים המשמשים סטודנטים או אנשי סגל במוסדות אקדמיים (פסקה (3) המוצעת). מוצע כי ניתן יהיה לעדכן רשימה זו באמצעות צו של שר המשפטים (סעיף 66א המוצע).

 

לסעיף 13         מוצע לתקן את חוק זכויות מבצעים כדי להתאימו לשינויים בעניין הארגון היחיד. כמו כן, מוצע להשוות את המצב בעניין הצגה והשמעה של ביצועים, לתיקון המוצע בחוק זכות יוצרים לעניין ביצוע פומבי כאמור לעיל בסעיף 12 לתזכיר.

לסעיף קטן (1)             כאמור, סעיף 3א לחוק זכויות מבצעים קובע חובת תשלום תמלוג ראוי עבור השמעה או הצגה של ביצוע. בדומה למוצע בעניין ביצוע פומבי בחוק זכות יוצרים (ר' לעיל סעיף 12 לתזכיר), מוצע להוסיף לסעיף 3א לחוק זכויות מבצעים את סעיף קטן (ד) בו ייקבע הסדר כאמור בסעיף 12 לתזכיר זה.

לסעיפים קטנים (2) ו-(3)        סעיף 3א(ב) לחוק זכויות מבצעים קובע כי התמלוג הראוי לפי סעיף 3א(א) לחוק זכויות מבצעים ישולם לארגון היציג, אשר יעביר את התמלוגים לבעלי הזכויות, בין אם הם חברים בארגון ובין אם אינם חברים בו. מוצע להחליף את נוסחו של סעיף 3א(ב) הקובע כי התמלוגים האמורים ישולמו לארגון היציג, וזהו נוסחו של הסעיף אותו מוצע להחליף:

"3א(ב) תמלוג על השמעה והצגה

תמלוגים לפי סעיף קטן (א) ישולמו לארגון תמלוגים המייצג את המספר הגדול ביותר של מבצעים ובעלי זכויות מבצעים (להלן – ארגון התמלוגים היציג)."

 

במקום האמור מוצע לקבוע כי תמלוגים כאמור יועברו לארגון היחיד כמוצע בחוק זה, אשר למעשה יחליף את הארגון היציג. זאת כחלק מפעילותו כגורם הבלעדי המנהל את זכויות היוצרים והמבצעים בביצוע פומבי על ידי תאגיד.

 

לסעיף 14         מוצע כי תחילתו של פרק ג' המוצע לעניין התאגיד היחיד, 12 חודשים מיום פרסומו של החוק, זאת על מנת לאפשר שהות לשוק בכלל, ולתאגידי הניהול המשותף הקיימים כיום בפרט, להיערך לקראת יישומו של חוק זה, המשנה את מבנה ניהול זכות הביצוע הפומבי כפי שקיים כיום. בדומה לכך, גם הוראות סעיף 13(2) ו-(3) לתזכיר, בעניין תיקון עקיף לחוק זכויות מבצעים ביחס לתאגיד היחיד, יתחילו 12 חודשים מיום פרסומו של החוק.