תזכיר חוק

 

א. שם החוק המוצע

תזכיר חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס'...)(החרגת עיקול רכב מסעיף 21(א1)), התשפ"ב- 2021

 

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

במסגרת תיקון מספר 68 לחוק ההוצאה לפועל תוקן סעיף 21 והתווסף סעיף קטן (א1) שבו נקבע כי לא ניתן יהיה לנקוט בהליך מסוג עיקול מיטלטלין, אלא אם כן חלפו שישה חודשים ממועד המצאת האזהרה לחייב, ורק אם סכום החוב בתיק עולה על 2,500 ₪. כפי שמפורט בדברי ההסבר להצעת החוק, עיקול מיטלטלין מתאפיין בכניסה לביתו של החייב ותפיסת נכסים של החייב ועל כן מהווה פגיעה משמעותית בחייב. כמו כן, יש להליך זה הוצאות גבייה גבוהות כאשר על פי רוב התמורה מעיקול נכסי החייב אינה גבוהה, כך שייתכן שההליך עלול להביא להגדלת החוב ולא בהכרח להקטנתו. על כן, נקבעו בחוק תנאים על מנת להבטיח שהשימוש בהליך זה יעשה רק לאחר שמוצו הליכים אחרים שפגיעתם בחייבים פחותה.

בעת יישום תיקון מספר 68 לחוק ההוצאה לפועל עלה כי נוסח סעיף 21(א1) אשר חל על כל עיקולי המיטלטלין חל למעשה גם על עיקול של רכב. תוצאה זו אינה עולה בקנה אחד עם מטרת התיקון ועל כן מוצע לתקן את נוסח הסעיף כך שהתנאים המפורטים בו לא יחולו על עיקול רכב. 

הליך עיקול רכב הינו הליך שונה מהליך עיקול מיטלטלין והנימוקים המפורטים לעיל להגבלת השימוש בהליך חלים בעצימות נמוכה על הליך זה. בשונה מהליך הרישום של עיקול מיטלטלין אשר מחייב כניסה לביתו או בית עסקו של החייב, ועל כן, כרוך בהוצאות גבייה גבוהות, הליך עיקול ברישום של רכב נעשה על דרך משלוח עיקול למשרד הרישוי, בממשק מחשבים, כך שפגיעתו בחייב אינה גבוהה אך נקיטתו מבטיחה לזוכה, כי החייב לא יוכל למכור את רכבו ללא כיסוי החוב. גם ביחס לעלויות ההליך מדובר בהליך שונה שכן הליך עיקול רכב ברישום, הינו הליך שאין לצידו עלויות ולכן אינו מגדיל את שיעור החוב. לפי הערכת רשות האכיפה והגבייה ננקטים עשרות אלפי עיקולי רכב ברישום בשנה מיד לאחר פתיחת התיק, משום, שכפי המתואר, מדובר בהליך שאין לצידו עלות, וביצועו הוא קל.

תפיסת ומכירה של רכב שונה גם כן מעיקול מיטלטלין מביתו של החייב שכן מתן צו לתפיסת ומכירת הרכב מבוצע רק לאחר עיקול ברישום של הרכב ולאחר שהרשם מצא כי יש הצדקה למכירת הרכב. בשונה מנכסים אחרים של החייב, ביחס לרכב, ניתן להעריך את שוויו עוד בטרם ביצוע התפיסה ועל כן רק בהינתן שיש הצדקה למכירת הרכב יבוצע הליך זה. בנוסף, האיזון בין שווי הנכס לעלויות הליך התפיסה והמכירה כבר מעוגן במסגרת תקנה 51א(ב) לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979 שם נקבע כי "זוכה המבקש תפיסת רכב, שממועד עלייתו על הכביש חלפו 10 שנים, יציין את שנת מועד ייצורו של הרכב או את מועד עלייתו על הכביש, את שוויו המוערך וכן טעמים המצדיקים את תפיסת הרכב תוך התייחסות לתועלת הכלכלית שיש במימוש הרכב, בהתחשב בהוצאות הנדרשות לשם תפיסתו ומימושו.".

על כן, מוצע לתקן את החוק כך שסעיף 21(א1) לא יחול על הליך עיקול של רכב. ככל שיש מיטלטלין נוספים שהזוכה סבור כי יש להחריגם משום שעיקולם, אינו מביא לפגיעה בחייב, אך מביא יתרון לזוכה בגביית החוב והקפאת מצבת הנכסים של החייב כגון מיטלטלין בכספת בבנק (המכילה תכשיטים יקרי ערך), או מיטלטלין אחרים שאינם מוחזקים פיזית בבית החייב, או בבית העסק, יש באפשרותו, לפי סעיף 21(א1) לפרוש בפני רשם ההוצאה לפועל את ההצדקות בדבר הצורך בעיקולם בתקופת ששת החודשים ממועד המצאת האזהרה, והרשם במסגרת שיקול הדעת שהוקנה לו בסעיף יוכל לאשר את ההליך.

ג.  השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות

אין השפעה.

 

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות

אין השפעה.

 

ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר:

 

תזכיר חוק מטעם משרד משפטים:

 

תזכיר חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס'...)(החרגת עיקול רכב מסעיף 21(א1)), התשפ"ב- 2021

 

 

 

 

 

 

 

 

דברי הסבר

כללי במסגרת תיקון מספר 68 לחוק ההוצאה לפועל תוקן סעיף 21 והתווסף סעיף קטן (א1) שבו נקבע כי לא ניתן יהיה לנקוט בהליך מסוג עיקול מיטלטלין, אלא אם כן חלפו שישה חודשים ממועד המצאת האזהרה לחייב, ורק אם סכום החוב בתיק עולה על 2,500 ₪. כפי שמפורט בדברי ההסבר להצעת החוק, עיקול מיטלטלין מתאפיין בכניסה לביתו של החייב ותפיסת נכסים של החייב ועל כן מהווה פגיעה משמעותית בחייב. כמו כן, יש להליך זה הוצאות גבייה גבוהות כאשר על פי רוב התמורה מעיקול נכסי החייב אינה גבוהה, כך שייתכן שההליך עלול להביא להגדלת החוב ולא בהכרח להקטנתו. על כן, נקבעו בחוק תנאים על מנת להבטיח שהשימוש בהליך זה יעשה רק לאחר שמוצו הליכים אחרים שפגיעתם בחייבים פחותה.

בעת יישום תיקון מספר 68 לחוק ההוצאה לפועל עלה כי נוסח סעיף 21(א1) אשר חל על כל עיקולי המיטלטלין חל למעשה גם על עיקול של רכב. תוצאה זו אינה עולה בקנה אחד עם מטרת התיקון ועל כן מוצע לתקן את נוסח הסעיף כך שהתנאים המפורטים בו לא יחולו על עיקול רכב. 

לסעיף 1 מוצע לתקן את החוק כך שסעיף 21(א1) לא יחול על הליך עיקול של רכב. הליך עיקול רכב הינו הליך שונה מהליך עיקול מיטלטלין והנימוקים המפורטים לעיל להגבלת השימוש בהליך חלים בעצימות נמוכה על הליך זה. בשונה מהליך הרישום של עיקול מיטלטלין אשר מחייב כניסה לביתו או בית עסקו של החייב, ועל כן, כרוך בהוצאות גבייה גבוהות, הליך עיקול ברישום של רכב נעשה על דרך משלוח עיקול למשרד הרישוי, בממשק מחשבים, כך שפגיעתו בחייב אינה גבוהה אך נקיטתו מבטיחה לזוכה, כי החייב לא יוכל למכור את רכבו ללא כיסוי החוב. גם ביחס לעלויות ההליך מדובר בהליך שונה שכן הליך עיקול רכב ברישום, הינו הליך שאין לצידו עלויות ולכן אינו מגדיל את שיעור החוב. לפי הערכת רשות האכיפה והגבייה ננקטים עשרות אלפי עיקולי רכב ברישום בשנה מיד לאחר פתיחת התיק, משום, שכפי המתואר, מדובר בהליך שאין לצידו עלות, וביצועו הוא קל.

תפיסת ומכירה של רכב שונה גם כן מעיקול מיטלטלין מביתו של החייב שכן מתן צו לתפיסת ומכירת הרכב מבוצע רק לאחר עיקול ברישום של הרכב ולאחר שהרשם מצא כי יש הצדקה למכירת הרכב. בשונה מנכסים אחרים של החייב, ביחס לרכב, ניתן להעריך את שוויו עוד בטרם ביצוע התפיסה ועל כן רק בהינתן שיש הצדקה למכירת הרכב יבוצע הליך זה. בנוסף, האיזון בין שווי הנכס לעלויות הליך התפיסה והמכירה כבר מעוגן במסגרת תקנה 51א(ב) לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979 שם נקבע כי "זוכה המבקש תפיסת רכב, שממועד עלייתו על הכביש חלפו 10 שנים, יציין את שנת מועד ייצורו של הרכב או את מועד עלייתו על הכביש, את שוויו המוערך וכן טעמים המצדיקים את תפיסת הרכב תוך התייחסות לתועלת הכלכלית שיש במימוש הרכב, בהתחשב בהוצאות הנדרשות לשם תפיסתו ומימושו.".

ככל שיש מיטלטלין נוספים שהזוכה סבור כי יש להחריגם משום שעיקולם, אינו מביא לפגיעה בחייב, אך מביא יתרון לזוכה בגביית החוב והקפאת מצבת הנכסים של החייב כגון מיטלטלין בכספת בבנק (המכילה תכשיטים יקרי ערך), או מיטלטלין אחרים שאינם מוחזקים פיזית בבית החייב, או בבית העסק, יש באפשרותו, לפי סעיף 21(א1) לפרוש בפני רשם ההוצאה לפועל את ההצדקות בדבר הצורך בעיקולם בתקופת ששת החודשים ממועד המצאת האזהרה, והרשם במסגרת שיקול הדעת שהוקנה לו בסעיף יוכל לאשר את ההליך.