תוכן עניינים

תזכיר חוק. 2

א.      שם החוק המוצע. 2

ב.      מטרת החוק המוצע והצורך בו 2

ג.       עיקרי החוק המוצע  ................................................................................................2

ד.      השפעת תזכיר החוק המוצע על החוק הקיים. 3

ה.      השפעת תזכיר החוק המוצע על תקציב המדינה  אין. 3

ו.       השפעת תזכיר החוק המוצע על תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המינהלי 3

ז.       להלן תזכיר נוסח החוק המוצע. 3

דברי הסבר. 5


 

תזכיר חוק

א. שם החוק המוצע

תזכיר חוק הביטוח הלאומי (זכאות לדמי אבטלה למי שהופסקה עבודתו בשל אי התחסנות וביצוע בדיקות – הוראת שעה), התשפ"ב- 2021

 

ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו

לאור קביעת משרד הבריאות כי במקומות עבודה בהם מתקיים ריבוי גורמי סיכון מגבירי הדבקה הן עבור העובדים עצמם והן עבור המגעים שלהם, קיימת הצדקה אפידמיולוגית להחלת תו ירוק על מנת לצמצם סיכונים אלה, פורסמו ביום 31 באוגוסט 2021 תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות של מוסדות המקיימים פעילות חינוך והוראות נוספות) (תיקון מס' 2), התשפ"א-2021, אשר לפיהן הוחל התו הירוק על עובדים במוסדות המקיימים פעילות חינוך. כמו כן, בהחלטת ממשלה 412 מיום 9 בספטמבר 2021 (להלן - החלטת הממשלה) נקבע כי שר האוצר יביא לאישור הממשלה או קבינט הקורונה תקנות מכוח חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020 (להלן – חוק סמכויות מיוחדות) להחלת התו הירוק על עובדים במקומות עבודה, בין היתר במוסדות בריאות ורווחה, ומקומות עבודה שפתיחתם לציבור מותנית בהצגת אישור תו ירוק או אישור תוצאה שלילית בבדיקת קורונה מידית. בנוסף, נקבע גם כי יקודם תיקון לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי) כמפורט להלן.

 

בהתאם לכך, ועל מנת לא לתמרץ עובדים לא להתחסן בכדי לקבל דמי אבטלה בזמן שאינם רשאים להגיע לעבודה, מוצע לתקן את חוק הביטוח הלאומי כך שעובד אשר פוטר או התפטר עקב סירובו להתחסן או להיבדק יהיה זכאי לדמי אבטלה רק לאחר 90 יום בדומה למי שהתפטר מעבודתו מרצונו. בנוסף, במקרה בו המעסיק לא פיטר את העובד אלא הוציא את העובד לחופשה ללא תשלום (להלן – חל"ת)  היא לא תיחשב כחל"ת ביוזמת המעסיק לצורך זכאות לדמי אבטלה.

 

ג.  עיקרי החוק המוצע

החוק המוצע קובע כי חוק הביטוח הלאומי יתוקן בהוראת שעה כך שהפסקת עבודה בין אם ביוזמת העובד ובין אם ביוזמת המעסיק, בשל הנסיבות המפורטות לעיל הנוגעות לסירוב לעמוד בהגבלות "התו הירוק", תיחשב כהפסקת עבודה מרצונו של העובד בלי שהייתה הצדקה לכך לעניין הזכות לקבלת דמי אבטלה במשך 90 הימים הראשונים מהפסקת העבודה, לפי סעיף 166(ב) לחוק הביטוח הלאומי, ואם הופסקו יחסי העבודה בין העובד לבין המעסיק באופן זמני בשל נסיבות אלה – לא יראו את העובד כמי שיצא לחל"ת ביוזמת המעסיק לעניין הזכות לקבלת דמי אבטלה לפי סעיף 177א לחוק הביטוח הלאומי.

 

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על החוק הקיים

תיקון חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995.

 

ה. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקציב המדינה
אין.

 

ו.  השפעת תזכיר החוק המוצע על תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המינהלי
אין. 

 

ז.  להלן תזכיר נוסח החוק המוצע

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תזכיר חוק מטעם משרד הרווחה והביטחון החברתי ומשרד האוצר:

 

תזכיר חוק הביטוח הלאומי (זכאות לדמי אבטלה למי שהופסקה עבודתו בשל אי התחסנות וביצוע בדיקות – הוראת שעה), התשפ"ב- 2021

 

חוק הביטוח הלאומי – הוראת שעה ותחולה

1.  

(א)  בתקופה שממועד כניסתן לתוקף של תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)(תו ירוק לעובדים), התשפ"ב-2021 (להלן – תקנות תו ירוק)  ועד שישה חודשים לאחר תום תוקפן של תקנות אלו, יקראו את חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995[1] (להלן – חוק הביטוח הלאומי) כך:

 

 

 

(1) בסעיף 166:

 

 

 

 

(א)  בסעיף קטן (ב), במקום "זה." יבוא "זה, אולם הפסקת עבודה מן הטעם שהעובד לא יכול היה להיכנס למקום עבודתו לפי תקנה 2 לתקנות תו ירוק או לפי תקנה 5 לתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות של מוסדות המקיימים פעילות חינוך והוראות נוספות), תשפ"א-2021 (להלן – תקנות הגבלת פעילות חינוך), לפי העניין (להלן – מן הטעם של היעדר תו ירוק), לא תיחשב כהצדקה לעניין סעיף קטן זה.

 

 

 

 

 

(ב) בסופו יבוא:

 

 

 

 

 

 

"(ה) מי שהופסקה עבודתו על ידי מעסיקו מן הטעם של היעדר תו ירוק, לא יהיה זכאי לדמי אבטלה בעד 90 הימים הראשונים מיום הפסקת העבודה, ובלבד שהתקבל אישור מאת המעסיק כי התקיים האמור."

 

 

 

 

(2) בסעיף 177א(1), בסופו יבוא "הוצא עובד לחופשה ללא תשלום מן הטעם של היעדר תו ירוק, לא יראו בו כמי שהוצא לחופשה ללא תשלום ביוזמת המעסיק ובלבד שהתקבל אישור מאת המעסיק כי התקיים האמור;"

 

 

(ב) הוראות סעיפים 166 ו-177(א)(1) לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחם בסעיף קטן (א), יחולו על זכאות לדמי אבטלה בגין הפסקה עבודה או חופשה ללא תשלום שהחלה בתקופת תוקפן של תקנות התו הירוק.

 

דברי הסבר

כללי

בחוות הדעת של משרד הבריאות מיום 22 באוגוסט 2021 נקבע כי במקומות עבודה בהם מתקיים ריבוי גורמי סיכון מגבירי הדבקה הן עבור העובדים עצמם והן עבור המגעים שלהם, קיימת הצדקה אפידמיולוגית להחלת תו ירוק על מנת לצמצם סיכונים אלה. ההמלצה מתייחסת למקומות עם מאפיינים כדלקמן: (א) מקומות בהם מתקיים ריבוי מגעים (קבלת קהל); (ב) מקומות עבודה המופעלים בתו ירוק בעבור לקוחות; (ג) עבודה בחללים משותפים; (ד) טיפול באוכלוסייה בסיכון מוגבר לתחלואה קשה ו-(ה) מוסדות שבהם קיימת חשיפה לאוכלוסייה לא מחוסנת (ילדים). בהמשך לכך, ביום 31 באוגוסט 2021 פורסמו תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות של מוסדות המקיימים פעילות חינוך והוראות נוספות) (תיקון מס' 2), התשפ"א-2021, אשר לפיהן הוחל התו הירוק על עובדים במוסדות המקיימים פעילות חינוך. כמו כן, בהחלטת ממשלה 412 מיום 9 בספטמבר 2021 (להלן - החלטת הממשלה) נקבע כי שר האוצר יביא לאישור הממשלה או קבינט הקורונה תקנות מכוח חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020 (להלן – חוק סמכויות מיוחדות) להחלת התו הירוק על עובדים במקומות עבודה, בין היתר במוסדות בריאות ורווחה, ומקומות עבודה שפתיחתם לציבור מותנית בהצגת אישור תו ירוק או אישור תוצאה שלילית בבדיקת קורונה מידית. תקנות אלה, תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)(תו ירוק לעובדים), התשפ"ב-2021 (להלן – תקנות התו הירוק) צפויות להיות מאושרות בימים אלו. בנוסף, נקבע גם כי יקודם תיקון לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי) כמפורט להלן.

 

בהתאם לכך, ועל מנת לא לתמרץ עובדים לא להתחסן בכדי לקבל דמי אבטלה בזמן שאינם רשאים להגיע לעבודה, מוצע לתקן את חוק הביטוח הלאומי כך שעובד אשר פוטר או התפטר עקב סירובו להתחסן או להיבדק יהיה זכאי לדמי אבטלה רק לאחר 90 יום בדומה למי שהתפטר מעבודתו מרצונו. בנוסף במקרה בו המעסיק לא פיטר את העובד אלא הוציא את העובד לחופשה ללא תשלום (להלן – חל"ת)  היא לא תיחשב כחל"ת ביוזמת המעסיק לצורך זכאות לדמי אבטלה.

 

לסעיף 1

מוצע לתקן את סעיף 166 בחוק הביטוח הלאומי כך שהפסקת עבודה בין אם ביוזמת העובד ובין אם ביוזמת המעסיק, בשל הנסיבות המפורטות לעיל הנוגעות לסירוב לעמוד בהגבלות "התו הירוק", תיחשב כהפסקת עבודה מרצונו של העובד בלי שהייתה הצדקה לכך, ולכן לא יהיה זכאי לדמי אבטלה במשך 90 הימים הראשונים מהפסקת העבודה, והכל בהתאם לאישור שיציג מעסיק לביטוח הלאומי.

 

בנוסף מוצע לתקן את סעיף 177א(1) כך שעובד שסירב להתחסן או להיבדק, ובשל כך הוצא לחל"ת על ידי מעסיקו לא יראו זאת כחל"ת ביוזמת המעסיק לשם הזכאות לדמי אבטלה, ובלבד שהתקבל אישור מאת המעסיק כי התקיים האמור.

 

הוראות התיקון המוצע יחולו רק על הפסקת העסקה או יציאה לחופשה ללא תשלום שאירעה בתקופת תוקפן של תקנות התו הירוק.

 

 

 



[1] ס"ח התשנ"ה, עמ' 210; התשפ"א, עמ' 354.