תזכיר חוק

א. שם החוק המוצע

הצעת חוק חמרי נפץ (תיקון מס׳ 5), התשפ"ב-2021.

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו ועיקריו

מטרתו של חוק זה להסדיר את סמכותו של שר הביטחון בכל הנוגע להוראות חוק חומרי נפץ, ביחס למפעלים ביטחוניים שיוגדרו על ידו לעניין זה.

חוק חמרי נפץ, התשי"ד-^[1]1954 (להלן: החוק העיקרי) קובע הסדרים לעניין ייצור, שימוש, החזקה, החסנה, העברה, מכירה, קניה, יבוא, ויצוא של חומרי נפץ (להלן: פעולה בחומרי נפץ). החוק הנו באחריות שר הכלכלה והתעסוקה, והוא מוסמך, בין היתר, ליתן היתרים לפעולה בחומרי נפץ, לקבוע כללי בטיחות לפעולה כאמור ולפקח על קיום כללי הבטיחות.

סעיף 22 לחוק העיקרי, שנקבע בשנת 1961, קובע כי החוק לא יחול על צה"ל, משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר, וכן על מפעל מסוים ממפעלי מערכת הביטחון או על שלוחה מסוימת משלוחותיה, ששר הביטחון פטר אותם מתחולת החוק.

נכון להיום, ומאז שנת 2002, מטיל משרד הביטחון על מפעלים ביטחוניים שניתן להם פטור מתחולת החוק, הוראות בטיחות המוסדרות במדריך הבטיחות בנפיצים של משרד הביטחון - מדריך 4145 (להלן: מדריך הבטיחות). מדריך הבטיחות מתכלל את דרישות הבטיחות בייצור, ניסויים, בחינה ואחסנה של תחמושת וחומרי נפץ ביטחוניים, בכדי להבטיח את הבטיחות לעובד ולסביבה. המדריך עובר עדכון בימים אלה, בתיאום עם משרדי הממשלה הרלוונטיים.

ביום 17 במאי 2016 קבעה הממשלה, במסגרת החלטה מס׳ 1459, את אופן הסדרת האחריות לפיקוח על הבטיחות בחומרי נפץ המשמשים למטרות ביטחוניות. בתוך כך החליטה הממשלה, בהתאם לסמכותה לפי סעיף 24 לחוק העיקרי, להעניק לשר הביטחון את הסמכויות הנתונות לפי החוק האמור לשר הכלכלה, ככל שהן נוגעות למפעלים ביטחוניים שניתן להם פטור, כאמור. עוד נקבע במסגרת אותה החלטה, כי לצורך יישום העברת הסמכויות האמורה, יכין שר הכלכלה והתעשייה הצעה לתיקון החוק, בתיאום עם שר הביטחון.

ביום 9 ביולי 2018 אושרה בכנסת ה-20 בקריאה ראשונה הצעת חוק חמרי נפץ (תיקון מס׳ 4 והוראת שעה), התשע"ח-^[2]2018, שהוגשה כהצעת חוק ממשלתית.

הצעת החוק כפי שהוגשה על ידי הממשלה (להלן: הצעת החוק המקורית), עסקה בשניים:

1. עדכון ההגדרה של "מפעל ביטחוני" בחוק חמרי נפץ, לגרסה עדכנית שכוללת גם יחידות סמך וגם חברות פרטיות על פי החלטת שר הביטחון, בכפוף להכרזת שר הביטחון.

2. קביעת סמכות לשר הביטחון לפטור את המפעלים האמורים מהוראות חוק חמרי נפץ, בכפוף לעמידה בהוראות בטיחות שיקבעו בתקנות.

ביום 17 ביולי 2018 החליטה וועדת החוץ והביטחון של הכנסת (להלן: הוועדה), ובעקבותיה מליאת הכנסת, לפצל את הצעת החוק: החלק הנוגע לתחולת החוק על חברות ממשלתיות המצויות בתהליך הפרטה, נדון בוועדה ואושר, אלא שהוא נקבע כהוראת שעה עד יום 31 ביולי 2019; שאר ההוראות שפורטו בהצעת החוק המקורית, הנוגעות לרגולציה בתחום הנפיצים על חברות ביטחוניות, הועברו להמשך דיון. פיצול ההצעה ואישור חלקה בהוראת שעה בוצע על מנת שלא לעכב את הליך מכירת יתעש מערכות׳ לחברת אלביט מערכות בע"מ, שהיה על הפרק בקיץ 2018.

הוראת השעה הוארכה בעקבות פיזור הכנסת ה-20 ולאחר מכן פיזור הכנסת ה-21 והכנסת ה-22, מכוח סעיף 38 לחוק יסוד: הכנסת, עד יוני 2020.

בכנסת ה-23, עודכן תוקף תיקון מס׳ 4, ותוקפה של הוראת השעה הוארך עד 31 בדצמבר 0 2 0 ^[3]2. במקביל, אושרה בקריאה ראשונה הצעת חוק חומרי נפץ (תיקון מס׳ 5 - הוראת שעה), התש"ף-2020, הצעת חוק ממשלתית הזהה במהותה לתיקון מס׳ 4. ואולם, בשל התפזרות הכנסת ה-23, לא השלימה הוועדה להכין את הצעת החוק לקריאה שניה ושלישית. הוראת השעה הוארכה שוב מכוח סעיף 38 לחוק יסוד: הכנסת, עד ליום 6 ביולי 2021. הכנסת ה-24 אישרה גם היא הארכת תוקף להוראת השעה שנקבעה בתיקון מס׳ 4,

4

וזאת עד ליום 6 בינואר 2021 .

במקביל לדיונים שהתקיימו בוועדה ובהם אושרה הארכת תוקף הוראת השעה כאמור, התקבלו הערות הייעוץ המשפטי לכנסת להצעת החוק המקורית. בעקבות הערות אלה התקיימה עבודת מטה בין-משרדית משלימה, נוסח הצעת החוק תוקן והורחב, והוא מופץ עתה מחדש כתזכיר חוק להערות הציבור.

מוצע, בדומה להסדר הקיים היום, להסמיך את שר הביטחון לקבוע כי מפעל חומרי נפץ, שהינו מפעל ביטחוני כמשמעותו בחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968 (בין אם מדובר בחברה ממשלתית ובין אם במפעל פרטי), יהיה "מפעל חומרי נפץ ביטחוני" לעניין חוק זה. מפעל כאמור יהיה כפוף להוראות בטיחות שיקבע שר הביטחון, בתקנות, בכל הנוגע לייצור, בחינה, ניסוי, החסנה, יבוא, שימוש, החזקה והעברה ממקום למקום של חומרי נפץ, ולעניין דיווח על אירועי בטיחות ועל נקיטת אמצעי בטיחות. סמכויות הביצוע לפי החוק לגבי מפעלים אלה, יהיו של שר הביטחון (ענייני קניה ומכירה של חומרי נפץ יוותרו בסמכות שר הכלכלה והתעשייה, כמו בהסדר הקיים).

כן מוצע לקבוע הגדרה לגוף ביטחוני, שתכלול גופים שיהיו פטורים מתחולת החוק: צה"ל, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, יחידות סמך של משרד ראש הממשלה שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה ויחידות סמך של משרד הביטחון, למעט מפעלים ביטחוניים. גופים אלה יחוייבו לקבוע פקודות או נהלי בטיחות פנימיים, שיהיו ככל האפשר בהתאם לתקנות שיקבע שר הביטחון כאמור, לגבי מפעלי חומרי נפץ ביטחוניים.

בנוסף, מוצע להסדיר מחדש את סמכויות האכיפה הקיימות היום בחוק, ולהוסיף סמכויות נוספות והסדרים שונים, לרבות בנושאים שלהלן:

(א)  הוספת אפשרות להוציא למפעל חומרי נפץ ביטחוני שאינו עומד בהוראת חיקוק או בהוראה שנקבעה בהיתר, צו שיפור שיחייב אותו לנקוט בצעדים לשם קיומה של אותה הוראה.

(ב)  הוספת אפשרות להוציא למפעל חומרי נפץ (לאו דווקא ביטחוני) "צו בטיחות", שיחייב את המפעל לנקוט אמצעים להסרת סכנה הנובעת מחומרי נפץ.

(ג)   הסדרת אופן מסירת צווים למפעלים.

(ד)  הסמכה להטיל עיצומים כספיים על מפעל חומרי נפץ ביטחוני שפעל ללא היתר או שהפר צו הפסק, צו בטיחות או צו שיפור.

(ה)  הסדרת ביקורת שיפוטית על כלל הפעולות הנ"ל, במקום הביקורת השיפוטית הקיימת בחוק העיקרי.

כן מוצע להטיל על שר הביטחון להקים ועדה מייעצת לעניין פיקוח על חומרי נפץ במפעלי חומרי נפץ ביטחוניים. הוועדה תייעץ לשר הביטחון בכל הנוגע להתקנת תקנות, להפעלת סמכויותיו לפי החוק ולמדיניות הפיקוח והאכיפה המינהלית של הוראות החוק במפעלים אלה. הוועדה המייעצת תגיש לשר הביטחון דין וחשבון שנתי אודות הפיקוח על בטיחות בחומרי נפץ במפעלי חומרי נפץ ביטחוניים, ובכלל זה על הפרות או ליקויים שנמצאו ומעקב אחר תיקונם, וכן על אמצעי האכיפה שננקטו, המלצות לשיפור הבטיחות בחומרי נפץ במפעלים ולשיפור פעולות הפיקוח והאכיפה.

מוצע גם להטיל על שר הביטחון לדווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת מדי שנה על פעולות הפיקוח שנעשו במפעלי חומרי נפץ ביטחוניים, על אירועי הבטיחות הנוגעים לחומרי נפץ שהתרחשו במפעלים אלה ועל אמצעי האכיפה שננקטו לרבות עיצומים כספיים.

ג. השפעת טיוטת החוק המוצע על החוק הקיים

יתוקנו הוראות בחוק חמרי נפץ, כמפורט בהצעה ובדברי ההסבר.

ד.  השפעת טיוטת החוק המוצע על תקציב המדינה

אין השפעה.

ה. השפעת טיוטת החוק המוצע על תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המינהלי

אין השפעה.

ו. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע

הצעת חוק מטעם משרד הביטחון:

הצעת חוק חומרי נפץ (תיקון מסי 5(, התשפ"ב-2021

^{תיקון סעיף 1} 1.                               1. בחוק חומרי נפץ, התשי"ד-^[4]1954 (להלן - החוק העיקרי), בסעיף 1 -

(1) אחרי "בחוק זה - " יבוא: "גוף ביטחוני - כל אחד מאלה:

(1) צבא הגנה לישראל;

(2) משטרת ישראל;

(3) שירות בתי הסוהר;

(4) יחידות סמך של משרד ראש הממשלה שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;

(5) יחידות סמך של משרד הביטחון, למעט מפעלים ביטחוניים".

(2) ההגדרה: "בית חרושת לחמרי נפץ" - תימחק, ובמקומה יבוא: ""מפעל חמרי נפץ" - מקום שמייצרים בו חמרי נפץ לפי חוק זה, מרכיבים חומרי נפץ בהליך ייצורם של מוצרים;"

(3) אחרי הגדרת "מפעל חמרי נפץ", יבוא:

""מפעל חמרי נפץ ביטחוני" - מפעל חומרי נפץ ששר הביטחון קבע שהינו מפעל חומרי נפץ בטחוני לעניין חוק זה, ובלבד שהינו מפעל ביטחוני כמשמעותו בסעיף 29א לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968; "מפקח בכיר" - עובד מדינה בכיר במשרד הביטחון ששר הביטחון הסמיכו לעניין מפעלי חומרי נפץ ביטחוניים לפי חוק זה; "

(4) בהגדרת "שר", בסופה יבוא: "ולעניין מפעל חומרי נפץ ביטחוני - שר הביטחון".

החלפת מושג                       ₂. בכל מקום בחוק העיקרי שבו מופיע "בית חרושת לחמרי נפץ" יבוא: "מפעל

חמרי נפץ".

₃. בכו תרת הפרק החמישי לחוק העיקרי, במקום "סמכויות עזר", יבוא: "סמכויות פיקוח ואכיפה".

בסעיף 12 לחוק העיקרי -

(א)      בכותרת הסעיף, אחרי "צו-הפסק" יבוא: "וצו-בטיחות".

(ב)      בסעיף קטן (א) -

(1) אחרי המילים: "בניגוד להוראה מהוראותיו של חוק זה" יבוא: "או מכוחו";

(2) המילים: "לצוות, בצו חתום בידו...." ועד סוף הפיסקה - יסומנו (1), ואחריהן יבוא:

"(2) לחייב את המפעל, בצו חתום בידו, לנקוט תוך פרק הזמן הנקוב בצו, אמצעים כמפורש בצו לשם הסרת הסכנה; צו כזה ייקרא "צו-בטיחות" ".

(ג)       אחרי סעיף קטן (א), יבוא:

"(א1) צו לפי סעיף זה ייחתם על ידי המפקח ויישלח בדואר אלקטרוני עם אישור מסירה או בדואר רשום, או יימסר לידי מנהל המפעל, מנהל האתר, מנהל העבודה בחומרי הנפץ או מי שנחזה לאחראי באתר המפעל (להלן: "מנהל במפעל"). טעות בנקיבת שמו של מנהל המפעל לא תפגע בחוקיותו של צו שנמסר.

(א2) מנהל במפעל חמרי נפץ שלגביו ניתן או הוארך תוקפו של צו-הפסק או צו בטיחות, רשאי לטעון את טענותיו כנגד הצו בהזדמנות הראשונה לאחר הוצאתו; שוכנע המפקח כי המפעל עמד בכל הוראות הבטיחות המחייבות - יבוטל הצו".

(ד)      בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), אחרי: "צו-הפסק" יבוא: "או צו בטיחות".

(ה)      אחרי סעיף קטן (ג), יבוא:

"(ד) מפעל חומרי נפץ הרואה עצמו נפגע מהחלטת המפקח מכוח סעיף זה או מכוח סעיף 12א, רשאי לעתור כנגדן לבית המשפט לעניינים מינהליים".

הוספת סעיף12א                  4. אח רי סעיף 12 לחוק העיקרי, יבוא:

צו שיפור במפעל חמרי 12א. (א) נוכח מפקח, כי במפעל חמרי נפץ ביטחוני לא נפץ ביטחוני                                              מקוימת הוראת חיקוק או הוראה שנקבעה בהיתר

שעניינה בטיחותם של חמרי נפץ, רשאי הוא בצו (להלן - צו שיפור), לחייב את המנהל במפעל לנקוט בצעדים שיפרט בצו לשם קיומה של אותה הוראת חיקוק או הוראה שנקבעה בהיתר תוך תקופה שיקבע בצו ושלא תפחת מ-14 ימים; הוראות סעיף 12 יחולו גם על צו שיפור;

(ב) מנהל במפעל חמרי נפץ ביטחוניים יודיע בכתב למפקח על ביצוע צו השיפור בתקופה שנקבעה בצו.

סעיפים 13 ו-14 לחוק העיקרי - בטלים.

בסעיף 15 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (א), יבוא: "(א1) לעניין היתר שניתן למפעל חומרי נפץ ביטחוני - שר הביטחון יודיע לשר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, לשר הפנים ולשר להגנת הסביבה, בדבר מתן ההיתר ותנאיו".

בסעיף 17 לחוק העיקרי, סעיפים קטנים (ד)-(ה) - יימחקו.

אח רי הפרק החמישי לחוק העיקרי, יבוא: פרק חמישי1: עיצום פספי ביחס למפעלי חמרי נפץ ביטחוניים

עיצום כספי 18א. (א) הפר מפעל חומרי נפץ ביטחוני את אחת

ההוראות המפורטות להלן, רשאי מפקח בכיר להטיל עליו עיצום כספי בשיעור של פי ארבעה מגובה הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977:

(1) ייצר, החזיק, אחסן, מכר, קנה, ייבא, ייצא או הוביל חומר נפץ ללא היתר לפי הוראות חוק זה;

(2)  הפר צו הפסק או צו בטיחות לפי סעיף12(א).

(4) הפר צו שיפור לפי סעיף 12א. הודעה על כוונת 18ב. (א) היה למפקח בכיר יסוד סביר להניח כי חיוב          הופרה הוראה כאמור בסעיף 18א, ובכוונתו

להטיל על המפר עיצום כספי לפי אותו סעיף, ימסור לו הודעה בכתב על הכוונה להטיל עליו

עיצום כספי (בפרק זה - הודעה על כוונת חיוב). (ב) בהודעה על כוונת חיוב, יציין המפקח הבכיר, בין השאר, את אלה:

(1) פירוט המעשה או המחדל המהווה את ההפרה, ומועד ביצוע ההפרה;

(2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;

(3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המפקח הבכיר לפי הוראות סעיף 18ג, וכי יראו את ההודעה על כוונת חיוב כדרישת תשלום אם המפר לא יממש את הזכות האמורה, כאמור בסעיף 18ג;

(4) הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות סעיף 18ה.

זכות טיעון 18ג. מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי

הוראות סעיף 18ב רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני המפקח הבכיר, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי המפקח הבכיר להאריך את התקופה האמורה מטעמים מיוחדים שיירשמו.

החלטת מפקח 18ד. (א) המפקח הבכיר יחליט, לאחר ששקל את בכיר ודרישת      הטענות שנטענו לפי סעיף 18ג, אם להטיל על

תשלום                                 המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את

סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 18ו.

(ב)       החליט המפקח הבכיר לפי הוראות סעיף קטן (א) -

(1) להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי (בפרק זה - דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;

(2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו הודעה על כך, בכתב.

(ג)       בדרישת התשלום או בהודעה לפי סעיף

קטן (ב), יפרט המפקח הבכיר את נימוקי החלטתו.

(ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות סעיף 18ג, בתוך התקופה האמורה באותו סעיף, יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

(א)      בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.

(ב)      בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי הראשון; לעניין זה, "הפרה חוזרת" - הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור בסעיף 18א, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי.

(א)      מפקח בכיר אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בפרק זה, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).

(ב)      שר הביטחון, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בפרק זה, ובשיעורים שיקבע.

(א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני מפקח בכיר כאמור בסעיף 18ג - ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגשה עתירה לבית משפט לפי סעיף 18יג או הוגש ערעור על פסק דין בעתירה כאמור, ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי מפקח בכיר או בידי בית המשפט - יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בעתירה או בערעור, לפי העניין.

המועד לתשלום 18ח. העיצום הכספי

18ט.

הפרשי הצמדה וריבית

18י.

פריסת תשלום העיצום הכספי

גבייה

עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר עתירה

(ב) סכום העיצום הכספי הקבוע לפי פרק זה יתעדכן ב - 1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב - 1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, "מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. על המפר לשלם את העיצום הכספי בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף 18ב.

לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, עד לתשלומו.

(א)  הממונה רשאי, לבקשת המפר, להחליט על פריסת התשלום של עיצום הכספי בהתחשב בסכום העיצום הכספי שהוטל על המפר ובנסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות פריסה כאמור, ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על 12 תשלומים חודשיים.

(ב)  לא שילם המפר תשלום במועדו, יראו את החלטת הממונה על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (א) כבטלה, יתרת החוב תעמוד לפירעון מיידי ויחולו הוראות סעיף 18ט.

עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו יחול חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995. על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי פרק זה המנויות בסעיף 18א או לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

(א) על החלטה סופית של מפקח בכיר לפי פרק זה ניתן להגיש עתירה לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום, בתוך 30

ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על ההחלטה.

(ב)      אין בהגשת עתירה לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את ביצוע ההחלטה, אלא אם כן הסכים לכך מפקח בכיר או שבית המשפט הורה על כך.

(ג)       החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי, לקבל עתירה כאמור בסעיף קטן

(א) או ערעור על פסק דין בעתירה כאמור, והורה בית המשפט על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

^{פרסום                                      18יד.} (א) הטיל מפקח בכיר עיצום כספי לפי פרק

זה, יפרסם באתר האינטרנט של משרד הביטחון את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:

(1) דבר הטלת העיצום הכספי;

(2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;

(3) סכום העיצום הכספי שהוטל;

(4) אם הופחת העיצום הכספי - הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה;

(5) פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין.

(6)  שמו של המפר - ככל שהמפר הוא תאגיד.

(ב)       הוגשה עתירה לפי סעיף 18יג על החלטת הממונה להטיל עיצום כספי או הוגש ערעור על פסק דין בעתירה כאמור, יפרסם מפקח בכיר, לפי סעיף קטן (א), את דבר הגשת העתירה או הערעור ואת תוצאותיהם.

(ג)       על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי סעיף 9(א) לחוק

חופש המידע, התשנ"ח-^[5]1998, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב) לחוק האמור.

(ד)      פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים; ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד - לתקופה של שנתיים.

(ה)      השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

שמירת אחריות 18טו. (א) תשלום עיצום כספי או מסירת התראה פלילית                                  מינהלית לפי פרק זה לא יגרעו מאחריותו

הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות בסעיף 18א, המהווה עבירה.

(ב)       מסר מפקח בכיר למפר הודעה על כוונת חיוב או התראה מינהלית, בשל הפרה המהווה גם עבירה, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת; התגלו עובדות חדשות כאמור והוגש נגד המפר כתב אישום לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה מיום תשלום הסכום עד יום החזרתו.

(ג)       הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו מפקח בכיר הליכים לפי פרק זה בשל אותה הפרה.

החלפת סעיף 20 9. במ קום סעיף 20 לחוק העיקרי יבוא -

אחריות נושא משרה בתאגיד

20. (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי סעיף 19 בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; לעניין זה, "נושא משרה" - מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר בתאגיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה.

(ב) נעברה עבירה לפי סעיף 19 בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו. הוספת סעיפים ₁₀. א חרי סעיף 20 לחוק העיקרי, יבוא: 20א ו-20ב

1^{עדה מייעצת 20א} (א) שר הביטחון ימנה ועדה מייעצת לעניין פיקוח על

בטיחות חומרי נפץ במפעלי חומרי נפץ ביטחוניים לפי פרק זה; הועדה תמנה 3 חברים, שהם נציגי ציבור בעלי רקע וניסיון בתחום חומרי הנפץ והבטיחות בעבודה בחומרי נפץ; שר הביטחון ימנה את אחד מחברי הועדה ליושב הראש.

(ב) לא ימונה לחבר הוועדה עובד משרד הביטחון או מי שעבד במפעל חומרי נפץ ביטחוני בשנתיים שקדמו למינוי.

(ג) בסעיף קטן זה -

"בעל עניין" - כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968;

"טיפול" - לרבות קבלת החלטה, העלאת נושא לדיון, נוכחות בדיון, השתתפות בדיון או בהצבעה, או עיסוק בנושא מחוץ לדיון;

"עניין אישי" של חבר הוועדה - לרבות עניין אישי של קרובו, עניין של תאגיד שהוא או קרובו הם בעלי עניין בו, או עניין של גוף שהוא או קרובו הם מנהלים או עובדים אחראים בו;

"קרוב" של חבר הוועדה - בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חותן, חותנת, חם, חמות, נכד או נכדה, לרבות חורגים או כל אדם הסמוך על שולחנו.

(1) לא ימונה ולא יכהן כחבר הוועדה מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו.

(2) חבר הוועדה לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא

העלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו.

(3) נודע לחבר הוועדה שהוא עלול להימצא במצב של

ניגוד עניינים כאמור בסעיף קטן (2), יודיע על כך ליושב ראש הוועדה, ימסור לו את המידע הנוגע לעניין, ולא יטפל בנושא כאמור באותו סעיף קטן; נודע ליושב ראש הוועדה שהוא עלול להימצא במצב כאמור, ימסור את המידע לשר ולא יטפל בנושא.

(ד)  הוועדה המייעצת תייעץ לשר הביטחון בכל הנוגעת להתקנת תקנות כאמור בסעיף 24(א1) וכן בכל הנוגע להפעלת סמכויותיו לפי חוק זה ולמדיניות הפיקוח והאכיפה המינהלית של הוראותיו במפעלי חומרי נפץ ביטחוניים.

(ה) בתחילת כל שנה תגיש הוועדה המייעצת לשר הביטחון דין וחשבון שנתי אודות הפיקוח על בטיחות בחומרי נפץ במפעלי חומרי נפץ ביטחוניים בשנה שקדמה להגשת הדו"ח, ובכלל זה על הפרות או ליקויים שנמצאו ומעקב אחר תיקונם, וכן על אמצעי האכיפה שננקטו בשלהם; הדו"ח יכלול גם המלצות לשיפור הבטיחות בחומרי נפץ במפעלי חמרי נפץ ביטחוניים ולשיפור פעולות הפיקוח והאכיפה במפעלי חמרי נפץ ביטחוניים.

דיווח לכנסת 20ב                      שר הביטחון ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת

בתחילת כל שנה, לגבי השנה שקדמה לה, על כל אלה:

(1) פעולות הפיקוח שנעשו לפי פרק זה במפעלי חומרי

נפץ ביטחוניים;

(2) אירועי בטיחות הנוגעים לחומרי נפץ שהתרחשו

במפעלי חומרי נפץ ביטחוניים;

(3) אמצעי אכיפה שננקטו ובכלל זה עיצומים כספיים

שהוטלו לפי פרק חמישי1.

תיקון סעיף 22 ₁₁. בסעיף 22 לחוק העיקרי -

(1) בסעיף קטן (א), פיסקה (1) - תימחק, ובמקומה יבוא:

"(1) גוף ביטחוני, ואולם -

(א) גוף ביטחוני יקבע בפקודות או בנהלים, לפי העניין, הוראות לעניין בטיחות חומרי נפץ; פקודות ונהלים כאמור יהיו ככל האפשר בהתאם לתקנות שקבע שר הביטחון לפי סעיף 24(א1);

(ב) לא יקנה גוף ביטחוני חומר נפץ אלא ממי שיש לו היתר מכירה ולא

ימכור גוף ביטחוני חומר נפץ אלא למי שיש לו היתר קנייה. (2) סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) - יימחקו. בסעיף 24 לחוק העיקרי, אחרי סעיף (א) יבוא:

(א1) למרות האמור בסעיף קטן (א), לעניין חומרי הנפץ במפעלי חמרי נפץ ביטחוניים, סמכויות הביצוע תהיינה בידי שר הביטחון והוא רשאי, בהתייעצות עם שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, עם שר הפנים ועם השר להגנת הסביבה, לקבוע בתקנות הוראות לעניין בטיחות שיחולו על מפעלי חומרי נפץ ביטחוניים, ובכלל זה הוראות לעניין ייצור, בחינה, ניסוי, החסנה, יבוא, שימוש, החזקה והעברה ממקום למקום של חומרי נפץ, ולעניין דיווח על אירועי בטיחות ועל נקיטת אמצעי בטיחות. בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000, בתוספת הראשונה -

 

(1) בפיסקה 21, אחרי פריט 30 , יבוא:

"(31) החלטה של מפקח לפי חוק חמרי נפץ, התשי"ד-1954";

(2) בפיסקה 32 , אחרי פריט 11 , יבוא:

"(12) החלטה של מפקח בכיר לפי פרק חמישי1 לחוק חמרי נפץ, התשי"ד-1954".

חוק חומרי נפץ (תיקון מס׳ 4 - הוראת שעה), התשע"ח-2018 - בטל.

ת קנות ראשונות לפי סעיף 24(א1) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 11 לחוק זה יותקנו בתוך שנה מיום פרסומו של חוק זה (להלן - המועד הקובע);. (ב) עד לקביעת תקנות ראשונות לפי סעיף קטן (א), ייתן שר הביטחון, בהתייעצות עם שר הפנים, שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, והשר להגנת הסביבה, למפעל חומרי נפץ ביטחוני שקיבל פטור כאמור בסעיף 22(ב) לחוק העיקרי, כנוסחו ערב תחילת חוק זה, הוראות בטיחות שיחולו עליו, ובכלל זה הוראות לעניין ייצור, בחינה, ניסוי, החסנה והעברה ממקום למקום של חומרי נפץ.

(ג) בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה עד יום כ"ז בטבת התשפ"ב (31 בדצמבר 2021), יקראו את סעיף קטן (ב) בלי המילים "בהתייעצות עם שר הפנים, שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, והשר להגנת הסביבה".

דברי הסבר

בהמשך לפירוט בפרק "מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים", להלן דברי הסבר לסעיפי החוק המוצע:

סעיף 1 -

בסעיף ההגדרות, מוצע להוסיף הגדרה ל"מפעל חמרי נפץ ביטחוני", ולקבוע, כי לעניין מפעלים אלה השר האחראי לפי החוק יהיה שר הביטחון.

בנוסף מוצע לקבוע הגדרה ל"מפקח בכיר" כעובד מדינה בכיר במשרד הביטחון ששר הביטחון הסמיכו לעניין חוק זה לו יהיו סמכויות הנוגעות להטלת עיצום כסי על מפעל ביטחוני אשר חרג מהוראות החוק כמפורט בפרק החמישי לתזכיר החוק (פרק העיצומים הכספיים ביחס למפעלי חומרי נפץ ביטחוניים).

סעיף 4 -

סעיף 12 לחוק העיקרי קובע מנגנון של "צו הפסק", המאפשר למפקח הממונה להורות על הפסקת פעילות במפעל חומרי נפץ במקרה של חריגה מהוראות החוק או במקרה שיש בפעילות המבוצעת סכנה תכופה לחיי אדם. מוצע לתקן את הסעיף ולהוסיף לסמכויות המפקח גם אפשרות לקבוע "צו בטיחות", צו שיש בו פגיעה פחותה במפעל, במקרה בו בהתאם לשיקול דעת המפקח - אין צורך לעצור את פעילות הייצור. צו הבטיחות מאפשר למפעל לתקן את החריגה תוך פרק זמן שיקבע המפקח בצו. כמו כן, מוצע לתקן את הסעיף ולאפשר אפשרות השגה של מנהל המפעל אל המפקח לצורך ביטול הצו, וכן פנייה לערכה שיפוטית להשגה על הצו.

סעיף 5 -

מוצע להוסיף לחוק את סעיף 12א שיסמיך מפקח, לעניין מפעלי חומרי נפץ ביטחוניים, ליתן "צו שיפור" למפעל, במקרה בו לא מקיימות הוראות חיקוק או היתר ולקבוע פרק זמן לתיקון הליקוי. מדובר על ליקויים שאינם חמורים ולפיכך אין צורך לנקוט בצעדים חמרים יותר כנגד המפעל, בדמות של צו הפסק או צו בטיחות.

סעיפים 6 ו-8 -

מוצע לבטל את סעיפים 13 ו-14 בחוק העיקרי, ואת סעיפים קטנים (ד) ו-(ה) בסעיף 17 בו, העוסקים בוועדת ערר. סעיף 12 בנוסחו המוצע בתיקון זה כולל הסדר חדש לפניה לערכאות המחליף את ההסדר הקיים, שלא היה בשימוש במשך שנים ארוכות, ואינו מתאימים לחקיקה עדכנית בנושא פנייה לערכות משפטיות. וזה נוסח הסעיפים שיימחקו:

"13. ועדת ערעור

(א)  שר המשפטים ימנה, לענין פרק זה, ועדת ערעור של שלושה ובהם שופט אחד שישמש יושב ראש.

(ב)  הודעה על הקמתה של ועדת הערעור, על הרכבה ועל כתבתה תפורסם ברשומות.

(ג)   (1) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות הקובעות את סדרי הדין לפני

ועדת הערעור;

(2) ועדת הערעור תקבע בעצמה את סדרי דינה בכל שלא נקבעו בתקנות. 14. ערעור על צו הפסק

(א)  הרואה עצמו נפגע על ידי צו-הפסק או על ידי סירוב המפקח לבטל את הצו לאחר שתוקן המעוות, רשאי לערער לפני ועדת הערעור.

(ב)  הערעור יוגש לועדת הערעור בשני טפסים; טופס אחד תמציא הועדה למפקח שנתן את הצו.

(ג)   הגשת ערעור על צו-הפסק אינה מעכבת את ביצוע הצו.

(ד)  ועדת הערעור רשאית לאשר צו-הפסק, לשנותו או לבטלו.

(ה)  אין אחרי החלטת ועדת הערעור ולא כלום.

17.

(ד)  בעל חומר נפץ שעליו ניתנה הוראה לפי סעיף קטן (ב) רשאי לערער עליה, תוך ארבעה עשר ימים מיום שהודע לו עליה, לפני ועדת הערעור האמורה בסעיף 13, והוראות סעיף 14(ב) עד (ד) יחולו, בשינויים המחוייבים; הושמד חומר הנפץ על פי הוראה לביצוע מיידי, רשאית ועדת הערעור, אם מצאה שלא היה מקום ליתן הוראה להשמיד את חומר הנפץ, לפסוק למערער פיצויים מאוצר המדינה על אבדן חומר הנפץ.

(ה)  הרואה עצמו נפגע בהחלטת ועדת הערעור רשאי לערער עליה, תוך שלושים ימים מהיום שהומצאה לו, לפני בית הדין האזורי לעבודה."

סעיף 7 -

סעיף 15 לחוק העיקרי קובע את סמכויות המפקח למתן היתר. על מנת לשמור על תיאום בין הגופים הרגולטוריים המפקחים על מפעל חומרי נפץ ביטחוני, מוצע לקבוע מנגנון שבו בעת מתן ההיתר למפעל חומרי נפץ ביטחוני, יודיע שר הביטחון על מתן ההיתר ועל תנאיו לשר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, לשר הפנים ולשר להגנת הסביבה.

סעיף 9 -

מוצע להוסיף לחוק פרק חמישי1 שיעסוק בסמכות לקבוע עיצום כספי ביחס למפעל חמרי נפץ ביטחוניים שפעל ללא היתר או שהפר צו שניתן להם לפי החוק. מטרת העיצום הכספי היא לאפשר סנקציה מנהלית שמטרתה כפיית ציות להוראות הרגולטור. להלן התייחסות לסעיפים שיתווספו:

סעיף 18א: הסמכות ליתן עיצום כספי תינתן למפקח בכיר שימונה על ידי שר הביטחון לעניין חוק זה. סכום העיצום ייגזר מחוק העונשין ויעמוד על כתשע מאות אלפי שקלים חדשים.

סעיף 18ב: מוצע לקבוע כי במקרה בו יש למפקח יסוד סביר להניח כי הופרה הוראה כאמור בסעיף 18א, יהיה מחויב המפקח הבכיר טרם הפעלת העיצום הכספי, לשלוח הודעת חיוב בה

יפורטו עיקרי ההפרה, סכום העיצום שבכוונת המפקח להטיל וזכותו של המפר להשיג על העיצום.

סעיפים 18ג - 18ד: מוצע לקבוע מנגנון להשגה על העיצום בפני המפקח, הכולל זכות טיעון בפני המפקח, החובת להנמקת החלטת המפקח וסמכות למפקח להקטנת גובה העיצום או לביטולו.

סעיף 18ה: מוצע לקבוע מנגנון של הגדלת העיצום הכספי במקרה בו ישנה הפרה מתמשכת, על מנת למנוע מצב של הפרה יעילה. כמו כן מוצע לקבוע סמכות להטלת עיצום כספי נוסף במקרה של הפרה חוזרת.

סעיף 18ו: מוצע להסמיך את שר הביטחון לקבוע בתקנות תנאים שבהם יהיה ניתן להפחית את גובה העיצום הכספי.

סעיף 18ז: מוצע לקבוע כללים לעניין מנגנון הצמדה לגובה העיצום הכספי.

סעיפים 18ח-18יא: מוצע לקבוע מועד לתשלום העיצום הכספי, מנגנון הצמדה וריבית במקרה של איחור בתשלום ואפשרות לפריסת תשלומים. כמו כן מוצע לקבוע כי העיצום הכספי ייגבה לאוצר המדינה.

סעיף 18יב: מוצע לקבוע כי על הפרה אחת לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

סעיף 18יג: מוצע לקבוע מנגנון השגה לערכה שיפוטית על ההחלטה להטלת עיצום כספי.

סעיף 18יד: מוצע לקבוע חובת פרסום אודות העיצום הכספי באתר האינטרנט של משרד הביטחון על מנת להבטיח שקיפות בהפעלת שיקול דעתו של המפקח בבואו להטיל עיצום כספי. יחד עם זאת, מובהר כי לא יפורסם מידע שאין למוסרו לפי הוראות חוק חופש המידע, וכי הממונה רשאי שלא לפרסם מידע שאין חובה למסור לפי אותו חוק.

סעיף 18טו: מוצע לקבוע יחסי גומלין בין מנגנון העיצום הכספי ובין הפעלת הליכים פליליים. סעיף 10 -

מוצע לתקן את סעיף 20 לחוק העיקרי לקבוע הוראות עדכניות הנוגעות לאחריות פלילית של נושא משרה בתאגיד.

סעיף 11 -

(1) הוספת סעיף 20א:

מוצע לקבוע כי תוקם ועדה מייעצת לעניין פיקוח על בטיחות חומרי נפץ במפעלי חומרי נפץ ביטחוניים, אשר חבריה ימונו על ידי שר הביטחון.

תפקידי הוועדה יהיו לייעץ לשר הביטחון בכל הנוגעת להתקנת תקנות, הפעלת סמכויות ומדיניות הפיקוח והאכיפה לפי חוק זה במפעלי חומרי נפץ ביטחוניים. כמו כן מוצע לקבוע חובה על הוועדה לדווח לשר על פעולות הפיקוח שבוצעו במפעלים, ובכלל זה על הפרות או ליקויים שנמצאו לרבות המלצות לשיפור הבטיחות ועל אמצעי אכיפה שננקטו.

(2) הוספת סעיף 20ב:

מוצע לקבוע חובה על שר הביטחון לדווח לוועדת החוץ והביטחון מדי שנה על פעולות הפיקוח שנעשו לפי החוק במפעלי חומרי נפץ ביטחוניים, על אירועי בטיחות הנוגעים לחומרי נפץ במפעלים אלה ועל אמצעי אכיפה שננקטו, לרבות עיצומים כספיים.

סעיף 12 -

סעיף 22 לחוק העיקרי הסמיך את שר הביטחון לפטור מתחולת החוק מפעלים ושלוחות של מערכת הביטחון.

על פי ההסדר המוצע, לעניין מפעלי חומרי נפץ ביטחוניים כפי שיוגדרו מעתה, יחולו הוראות החוק ואולם השר המוסמך לעניין החוק, לרבות לעניין קביעת הוראות בטיחות, אכיפה ופיקוח - יהיה שר הביטחון. בהתאם להגדרות החדשות המאפשרות, בין היתר, להגדיר כמפעל חומרי נפץ ביטחוני גם מפעל פרטי - אין עוד צורך בהוראת השעה שבסעיף קטן (ב) שנועדה לאפשר, עד להשלמת הליך החקיקה דנן - מתן פטור לחברות ביטחוניות שעברו הליך הפרטה.

לעניין יחידות הסמך של משרד ראש הממשלה ויחידות הסמך של משרד הביטחון שאינן "מפעל חומרי נפץ ביטחוני", מוצע להגדירן, כמו גם את צה"ל, משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר הפטורים מהוראות החוק על פי נוסחו הקיים, כ"גוף ביטחוני", הפטור מהוראות החוק. ואולם, בניגוד למצב הקיים בו אין על גופים אלה חובה חוקית לקיים הוראות בטיחות בתחום חומרי הנפץ - מוצע לחייבם לקבוע בנהלים או בפקודות הוראות לעניין בטיחות חומרי נפץ אשר יהיו ככל האפשר בהתאם לתקנות שקבע שר הביטחון לפי חוק זה, ביחס למפעלי חומרי נפץ ביטחוניים.

לאור האמור אין עוד צורך בפסקה (1) לסעיף קטן (א) שהסמיכה את השר לפטור מפעלים ושלוחות של מערכת הביטחון.

כמו כן, מוצע למחוק את סעיף קטן (ג) המתייחס להוראות החוק ביחס לאימוני גדנ"ע שכן אין בו צורך כיום.

להלן נוסח הסעיפים הקטנים שיימחקו:

(א)  (1) ייבוא, ייצור, שימוש, החזקה, החסנה והעברה ממקום למקום של חמרי נפץ בידי צבא-הגנה לישראל, משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר (להלן - הגופים הפטורים), ועל קניה ומכירה של חמרי נפץ על ידי אחד הגופים הפטורים, אלא שהחומר לא ייקנה אלא ממי שיש לו היתר מכירה ולא יימכר אלא למי שיש לו היתר קניה.

(ב)  (1) שר הבטחון רשאי להורות כי מפעל פלוני ממפעלי מערכת הבטחון או שלוחה פלונית משלוחותיה, דינם לענין סעיף קטן (א)(1), כולו או חלקו, כדין גופים הפטורים; ובלבד שהודיע על כך בכתב למי שממונה על מתן ההיתרים שעליהם חלה ההוראה ולועדת החוץ והבטחון; הוראה כאמור יכול שתהיה לתקופה מסויימת או ללא הגבלת זמן;

(2) הופרטו מפעל או שלוחה ששר הביטחון הורה לפי פסקה (1) כי דינם יהיה כדין גופים פטורים, תעמוד הוראתו בתוקפה, כפי שניתנה, גם לאחר

מועד ההפרטה, כל עוד לא הורה אחרת ובלבד שאין בה כדי לגרוע מהוראות כל דין; לעניין זה, "מועד ההפרטה" - המועד שבו חדלה חברה המחזיקה במפעל או בשלוחה להיות חברה ממשלתית כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975.

(ג) חומר נפץ שנמסר מטעם צבא-הגנה לישראל לצורך אימונו של אדם הנמנה עם יחידה ששר הבטחון הכריז עליה ברשומות כיחידת אימון לענין סעיף קטן זה, לא יחולו עליו ההוראות בדבר החזקת חומר נפץ והעברתו ממקום למקום - לרבות נשיאתו על ידי המתאמן תוך כדי אימונו, אם מלאו למתאמן שש עשרה שנה והאימון נערך בהדרכת צבא-הגנה לישראל ובפיקוחו האישי של חייל שהוסמך כמדריך לענין סעיף קטן זה לפי פקודת צבא-הגנה לישראל; ובלבד שאם לא היתה היחידה מוסד חינוכי המוחזק או המנוהל על ידי צבא-הגנה לישראל, תהיה ההכרזה עליה כיחידת אימון טעונה אישורה של ועדת החוץ והבטחון על הכנסת."

סעיף 13 -

מוצע להוסיף לסעיף 24 לחוק העיקרי, סעיף קטן שיקבע מנגנון התייעצות של שר הביטחון עם שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, עם שר הפנים ועם השר להגנת הסביבה לצורך קביעת תקנות לפי חוק זה.

סעיף 14 -

מוצע לתקן את חוק בית המשפט לעניינים מנהליים כך שעתירה מנהלית על החלטת מפקח לפי חוק זה תוגש לבית המשפט לעניינים מנהליים.

סעיף 15 -

מוצע לקבוע מועד לקביעת תקנות ראשונות לפי חוק זה תוך שנה ממועד פרסומו. עד לפרסום התקנות מוצע לקבוע הוראות מעבר המשמרות את ההיתרים שניתנו לפי החוק העיקרי טרם מעבר התיקון לחוק על מנת לשמור על וודאות בקרב הגופים המפוקחים ולאפשר זמן מעבר והסתגלות למצב החוקי החדש המחליף את מנגנון הפטור שהיה קיים מזה כ- 60 שנה.

⁴ חוק חומרי נפץ (תיקון מס׳ 4 - הוראת שעה) (תיקון מס׳ 2), התשפ"א-2021, ס"ח התשפ"א, עמ׳ 352