חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972 (להלן – "החוק" או "חוק הסיוע המשפטי") והתקנות מכוחו קובעים באילו עניינים ובאיזה היקף יינתן סיוע משפטי, למי שידו אינו משגת וזאת בכפוף למבחן סיכוי משפטי. כמו כן, בתוספת לחוק נקבעו מספר עניינים בהם יינתן סיוע משפטי בהיקף שנקבע בתוספת גם ללא בחינת הזכאות הכלכלית או הסיכוי המשפטי, או שניהם יחד, בהתאם לקבוע בכל פרט מהפרטים בתוספת.
ביום 18.11.2018 נכנס לתוקפו תיקון מספר 22 לחוק הסיוע המשפטי, הקובע כי סיוע משפטי בתביעות לפי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א-2000 (להלן – "חוק איסור הפליה"), יינתן על-ידי הסיוע המשפטי ללא בדיקת זכאות כלכלית. תיקון החוק גובש בעקבות המלצת הצוות למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה, בראשות מנכ"לית משרד המשפטים דאז עו"ד אמי פלמור, שלא להתנות את מתן הסיוע המשפטי במבחן זכאות כלכלית "על מנת לעודד הגשת תביעות ויצירת פסיקה משנה תודעה"[1]. התיקון נקבע כהוראת שעה לתקופה של שלוש שנים, וזאת על מנת לבחון האם תיקון החוק יסייע בהתמודדות עם העובדה שאוכלוסיות המוגנות בחוק איסור הפליה במוצרים נמנעות במידה רבה ממיצוי זכויותיהן על פי דין בשל העלות הכספית הניכרת שבפתיחת הליך משפטי.
התיקון המוצע נועד להאריך את הוראת השעה שעתידה להסתיים בחודש נובמבר 2021, לתקופה של שלוש שנים נוספות, שכן מהנתונים עד עתה מסתמן כי ישנה תועלת חברתית בביטול החסם הכלכלי בנוגע לתביעות לפי חוק איסור הפליה במוצרים ואולם נכון לבחון את הדברים לאורך תקופה ארוכה יותר, בין היתר בשים לב לכלים אחרים שישנם להתמודדות עם התופעה.
הארכת הוראת השעה משמעה כי בשלוש השנים הבאות, ניתן יהיה לקבל סיוע משפטי לשם הגשת תביעה בהליך אזרחי לפי חוק איסור הפליה במוצרים, ללא מבחן זכאות כלכלית, אך בכפוף למבחן של סיכוי משפטי. הארכה זו תאפשר קבלת תמונה ברורה של השפעת הוראה זו על המאבק בהפליה ובגזענות במדינת ישראל.
עיקר החוק המוצע:
מוצע להאריך את הוראת השעה לפיה יינתן סיוע משפטי לאדם התובע בהליך אזרחי לפי חוק איסור הפליה במוצרים, ללא מבחן זכאות כלכלית. הארכה זו מוצעת נוכח השפעתה החיובית של הוראת השעה על מספר התיקים שנפתחו בסיוע המשפטי בהליכים אלה, כאשר בשנת 2018 נפתחו 8 תיקים, בשנת 2019 נפתחו 33 תיקים, ובשנת 2020 נפתחו 67 תיקים, בעוד לפני התיקון, ניתן ייצוג במספר תיקים בודדים. תיקים אלו חצו מגזרים, והוגשו תובענות הפליה לפי חוק איסור הפליה בנוגע לכל הקשת של החברה הישראלית, על רקע דת, גזע, לאום ונטייה מינית. ניכר כי הוראה זו מקדמת את הגשת התביעות ואת השינוי התודעתי המבוקש, וכן מגבירה את אמון הציבור במערכת המשפט ובמחויבותה למאבק בגזענות ובהפליה מכל סוג.
השפעת טיוטת החוק המוצע על הדין הקיים:
הצעת החוק מאריכה את תוקפה של הוראת פרט 12 בתוספת לחוק הסיוע המשפטי. הצעת החוק אינה משפיעה על ההוראות המהותיות הקבועות בחוק איסור הפליה.
החוק מתייחס לכלל הציבור שטוען על הפליה לפי חוק איסור הפליה, ונועד במיוחד לקדם את השמירה על אינטרסים של אוכלוסיות מוחלשות בקרב החברה הישראלית, על רקע דת, גזע, נטייה מינית וכד', ולסייע בהגנה מפני הפליה במוצרים, בשירותים, ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים.
עלות תקציבית שנתית מוערכת להצעת החוק היא כ- 100,000 ₪ למתן ייצוג משפטי. כמו כן, ישנו אובדן אגרות פוטנציאלי בגין פטור מאגרת בית המשפט הנובעת מכך שלפי תקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007, בעל דין הזכאי לשירות משפטי לפי התוספת לחוק הסיוע המשפטי, פטור מתשלום אגרה. אולם, לא ניתן לכמת זאת במדויק נוכח העובדה שמספר התביעות ללא הייצוג בידי הסיוע המשפטי היה נמוך משמעותית ממילא.[2]
תזכיר חוק מטעם משרד המשפטים:
|
תיקון סעיף 1 |
1. |
בחוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 22 – הוראת שעה), התשע"ט-2018[3], בסעיף 1, במקום "בתקופה של שלוש שנים" יבוא "בתקופה של שש שנים". |
דברי הסבר
סעיף 1 ביום י' בכסלו התשע"ט (18 בנובמבר 2018) נכנס לתוקפו תיקון מספר 22 לחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972. תיקון מספר 22 האמור קבע כי סיוע משפטי בתביעות לפי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א-2000 (להלן – חוק איסור הפליה במוצרים), יינתן על ידי הסיוע המשפטי ללא בדיקת זכאות כלכלית, וזאת בהוראת שעה שתוקפה לשלוש שנים.
בהצעת חוק זו מוצע להאריך את הוראת השעה שמסתיימת בחודש נובמבר 2021, למשך שלוש שנים נוספות, כך שיינתן פטור ממבחן זכאות כלכלית לאדם התובע בהליך אזרחי לפי חוק איסור הפליה במוצרים לתקופה נוספת, וזאת בכפוף למבחן של סיכוי משפטי.
תיקון מספר 22 גובש בעקבות המלצת הצוות למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה, בראשות המנהלת הכללית משרד המשפטים דאז עו"ד אמי פלמור, לפטור את מתן הסיוע המשפטי ממבחן זכאות כלכלית "על מנת לעודד הגשת תביעות ויצירת תביעות ויצירת פסיקה משנה תודעה" (מסקנות הצוות פורסמו ביום ז' בכסלו התשע"ט (15 בנובמבר 2018)). התיקון נקבע כהוראת שעה לתקופה של שלוש שנים, כדי לבחון האם יש בו כדי לסייע בהתמודדות עם העובדה שאוכלוסיות המוגנות בחוק איסור הפליה במוצרים נמנעות במידה רבה ממיצוי זכויותיהם על פי דין, בשל העלות הכספית הניכרת שבפתיחת הליך משפטי.
מעקב אחר השפעות תיקון החוק הראה כי חלה עליה מתמדת בכמות התיקים הנפתחים לפי תיקון זה בלשכות הסיוע המשפטי. פניות אלו חצו מגזרים, והוגשו טענות להפליה בנוגע לכל קשת החברה הישראלית, על רקע דת, גזע, לאום ונטייה מינית. לפיכך מסתמן מהנתונים כי ישנה תועלת חברתית בביטול החסם הכלכלי בנוגע לתביעות לפי חוק איסור הפליה במוצרים, כיוון שניכר כי הוראה זו חשובה לאינטרס הציבורי, להגברת אמון הציבור במערכת המשפט, ולמיצוי זכויות של קבוצות אוכלוסייה שונות בקרב החברה הישראלית. עם זאת, נראה כי נכון לבחון את הדברים לאורך תקופה ארוכה יותר, בין היתר בשים לב לכלים אחרים שישנם להתמודדות עם התופעה.
על כן, מוצע להאריך את הוראת השעה שלפי תיקון מספר 22 בשלוש שנים נוספות, על מנת להמשיך לבסס תמונה ברורה של השפעת הוראה זו על המאבק בהפליה ובגזענות במדינת ישראל.