טיוטת תקנות

 

א. שם התקנות המוצעות

תקנות השידור הציבורי הישראלי (משמעת), התשפ"א-2021

 

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן

סעיף 56(7) לחוק השידור הציבורי הישראלי, התשע"ד-2014 קובע כי דין עובדי תאגיד השידור הציבורי הישראלי (להלן – התאגיד) כדין עובדי מדינה לעניין חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963, בשינויים שיקבע שר התקשורת בהסכמת שר המשפטים. מטרת התקנות המוצעות היא לקבוע מהם השינויים שיחולו על עובדי התאגיד.

 

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:

 

טיוטת תקנות מטעם משרד התקשורת:

טיוטת תקנות השידור הציבורי (משמעת), התשפ"א-2021

 

 

 

___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20)

 

(חמ _____-3)

 

__________________

שר התקשורת

 

 

דברי הסבר

כללי

ביום 11 באוגוסט 2014 פורסם חוק השידור הציבורי הישראלי, התשע"ד-2014 ("החוק"), שעניינו הקמת תאגיד השידור הציבורי הישראלי ("התאגיד"), שיקיים את השידור הציבורי לצד סגירת רשות השידור אשר פעלה מכוח חוק רשות השידור, התשכ"ה-1965. סעיף 56(7) לחוק קובע כי דין עובדי התאגיד כדין עובדי מדינה לעניין חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963 ("חוק המשמעת"), בשינויים שיקבע שר התקשורת בהסכמת שר המשפטים. מטרת התקנות המוצעות היא לקבוע מהם השינויים שיחולו על עובדי התאגיד בשים לב למאפייניו הייחודיים.

בהמשך לכך, מוצע להחיל את ההוראות הרלוונטיות בחוק המשמעת על עובדי התאגיד ולקבוע, בין השאר, כי בית הדין למשמעת שתפקידו לשפוט על עבירות משמעת של עובדי מדינה, יוסמך לשפוט גם על עבירות משמעת של עובדי התאגיד. עוד מוצע להתאים את בעלי התפקידים המנויים בחוק המשמעת, לבעלי התפקידים הפועלים בתאגיד, ולהעביר את סמכויות השר הממונה לפי חוק המשמעת ליושב ראש מועצת התאגיד. זאת על מנת לשמור על עצמאות התאגיד. עוד מוצע להתאים את אמצעי המשמעת המנויים בחוק המשמעת, כך שיתייחסו לסוגי המשרות בתאגיד ולסוגי המשכורות המשולמות לעובדי התאגיד. לבסוף, מאחר וישנם היבטים ייחודיים לעבודה המקצועית של עובדי התאגיד, מוצע להוסיף הוראות שעניינן בשמירה על חיסיון עיתונאי, וכללי אתיקה לשידור הציבורי.

לתקנת משנה (א)

לצורך התאמת חוק המשמעת לבעלי התפקידים הפועלים בתאגיד ולמוסדותיו, מוצע לקבוע כי בסעיף 1 לחוק המשמעת שהוא סעיף הגדרות, ייכללו הגדרות נוספות שרלוונטיות לתאגיד. כן מוצע לשנות את ההגדרה של "מנהל כללי" כך שתתייחס למנהל הכללי של התאגיד. בנוסף, כדי לשמור על עצמאות התאגיד, מוצע לשנות את ההגדרה "השר" כך שתתייחס ליושב-ראש מועצת התאגיד שמונתה לפי סעיף 9 לחוק. באופן זה, כל הסמכויות בחוק המשמעת אשר בדרך כלל נתונות בידי השר הממונה על העובד יופקדו בידי יושב ראש מועצת התאגיד.

לתקנות משנה (ב) ו-(ג)

כאמור לעיל, עניינן של תקנות אלה בהתאמת ההוראות בחוק המשמעת לעובדי התאגיד, ולכן מוצע כי בכל מקום שבו יש הוראה רלוונטית שמתייחסת לשירות המדינה או לעובד מדינה היא תתייחס לתאגיד או לעובד התאגיד, בהתאמה.

לתקנת משנה (ד)

מוצע לקבוע כי בית הדין למשמעת שתפקידו לשפוט על עבירות משמעת של עובדי מדינה, יוסמך לשפוט גם על עבירות משמעת של עובדי התאגיד.

לתקנת משנה (ה)

כדי להתאים את חוק המשמעת לבעלי התפקידים הפועלים בתאגיד, מוצע לקבוע כי בכל הנוגע לעובדי התאגיד, הסמכות הקבועה בסעיף 31 לחוק המשמעת לנקוט בהתראה או נזיפה כלפי עובד בשל מעשה או מחדל שיש בהם משום עבירת משמעת, תהיה לא רק בידי המנהל הכללי אלא גם בידי סגנו לענייני משאבי אנוש או מנהל חטיבת החדשות.

לתקנת משנה (ו)

סעיף 32 לחוק המשמעת עוסק בסמכות להגיש לתובע קובלנה על עבירת משמעת שעבר עובד. כדי להתאים את הסעיף לבעלי התפקידים בתאגיד, מוצע לקבוע כי בכל הנוגע לעובדי התאגיד, הסמכות הנתונה לסגן המנהל הכללי לענייני מינהל ומנהל יחידת סמך, תהיה נתונה בידי סגן המנהל הכללי לענייני משאבי אנוש או מנהל חטיבת החדשות.

לתקנת משנה (ז)

מוצע להתאים לעובדי התאגיד את אמצעי המשמעת הקבועים בסעיף 34 לחוק המשמעת, באופן המפורט להלן:

פסקה (4) עוסקת בהורדה בדרגה או בהקפאתה. אמצעי משמעת זה אינו מתאים לעובדי התאגיד שכן המשרות בתאגיד אינן תואמות את מפתח הדרגות בשירות המדינה, אלא כל משרה משויכת לטווח שכר שכולל שכר מינימום ושכר מקסימום לאותה משרה (סך הכל ישנם 12 טווחי שכר). לכן מוצע להתאים את המונחים בפסקה ולקבוע כי במקום הורדה בדרגה או הקפאתה, ייקרא הסעיף כך שניתן יהיה להוריד את טווח השכר או להקפיא את קידום השכר של העובד לתקופה שבית הדין יקבע.

פסקה (5) עוסקת בהפקעת משכורת בסכום שיקבע בית הדין, שלא יעלה על החלק השישי ממשכורתו החודשית של העובד, לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים. לענין זה מוגדרת ה-"משכורת החדשית" בתור המשכורת הקובעת שלפיה היתה משתלמת קצבתו של העובד אילו יצא לקצבה ביום מתן ההחלטה. מאחר שעובדי התאגיד אינם זכאים לקצבה או לתשלומים כלשהם מאוצר המדינה, מוצע להגדיר את המשכורת החודשית בתור שכר היסוד, שהוא השכר הרגיל של העובד ללא תוספות.

פסקה (6) עוסקת בהעברת עובד למשרה אחרת או מקום עבודה אחר ב-"משרדו", כאשר ההגדרה של "משרד" מפנה להגדרה הקבועה בחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959 ("חוק המינויים"): "יחידה בשירות המדינה שבראשה עומד שר, לרבות לשכת נשיא המדינה, משרדי הכנסת, הלשכה של מבקר המדינה וועדת הבחירות המרכזית לכנסת". מאחר שהתאגיד אינו נכלל בהגדרה זו, מוצע להתאים את הפסקה כך שביחס לעובדי התאגיד ניתן יהיה להעבירם למשרה אחרת או מקום עבודה אחר בתוך התאגיד עצמו.

לתקנת משנה (ח)

עניינו של סעיף 35 לחוק המשמעת בסמכות בית הדין להורות לנאשם להחזיר למעסיקו את מה שהשיג על ידי מעשיו נושא התובענה, או את תמורתם. בסעיף נקבע סייג לפיו אם המדינה הגישה תביעה אזרחית לענין זה, יקוזז ממנה הסכום שבית הדין הורה עליו. לצורך התאמת הסמכות לעובדי התאגיד מוצע לקבוע כי הסייג יתייחס להגשת תביעה בידי התאגיד ולא המדינה.

לתקנת משנה (ט)

סעיף 36 לחוק המשמעת קובע כי בית הדין רשאי לצוות כי אוצר המדינה ישלם לעובד את הוצאות הגנתו בסכום שיקבע בית הדין. מאחר שבהתאם לשינויים המוצעים לעיל גם גורמים בתאגיד רשאים להגיש קובלנה על עבירת משמעת, מוצע לקבוע כי בית הדין יהיה רשאי לצוות כי התאגיד הוא שיישא בהוצאות ההגנה ולא אוצר המדינה.

לתקנת משנה (י)

מוצע לקבוע כי ההוראה בסעיף 37 לחוק המשמעת שעניינה ייצוג בפני בית הדין, תחול גם על עובדי התאגיד.

לתקנת משנה (יא)

מכיוון שחלק ניכר מעובדי התאגיד הם עיתונאים הנדרשים לשמור על חיסיון עיתונאי, מוצע להעניק לבית הדין למשמעת סמכות לקיים דיון בדלתיים סגורות אם לדעתו הדבר דרוש לשם הגנה על החיסיון העיתונאי. עוד מוצע להעניק סמכות כאמור אם לדעת בית הדין הדבר דרוש לשם הגנה על פעולתו התקינה של התאגיד.

לתקנת משנה (יב)

בדומה לאמור בדברי ההסבר לתקנת משנה (ז), מוצע לקבוע כי ההוראה בסעיף 41ה לחוק המשמעת שעניינה הפקעת סכום מהמשכורת החודשית של העובד תתייחס לשכר היסוד שהוא השכר הרגיל של העובד ללא תוספות.

לתקנת משנה (יג)

סעיף 44 לחוק המשמעת מסמיך את בית הדין לקבוע לעובד הטוען כי מחמת מחלה הוא אינו מסוגל לעמוד לדין, מועד להוכיח את טענתו על ידי חוות דעת של רופא ממשלתי או ועדה של רופאים כאמור בסעיף 29(א) לחוק המינויים. מאחר שעובדי התאגיד אינם כפופים לחוות דעתו של רופא ממשלתי או ועדה של רופאים כאמור, מוצע להתאים את סמכות בית הדין כך שתתייחס לרופא תעסוקתי.

לתקנת משנה (יד)

הפרק הרביעי לחוק המשמעת כולל הוראות שעניינן בהשעיה של עובד, ובסעיף 46א בו קבועה הגדרה של "משכורת קובעת" המתבססת על הקצבה שהייתה משתלמת לעובד. כאמור בדברי ההסבר לתקנת משנה (ז), עובדי התאגיד אינם זכאים לקצבה או לתשלומים כלשהם מאוצר המדינה, ולכן מוצע להתאים את ההגדרה כך שתתייחס לשכר היסוד לו הם זכאים - השכר הרגיל של העובד ללא תוספות.

לתקנת משנה (טו)

עניינו של סעיף 47 לחוק המשמעת בסמכות נציב השירות להשעות עובד או להעבירו זמנית לתפקיד אחר. כדי להגן על עצמאות התאגיד, מוצע לקבוע כי החלטת הנציב להשעות עובד או להעבירו לתפקיד אחר טעונה התייעצות עם המנהל הכללי של התאגיד. בנוסף, כאמור בדברי ההסבר לתקנת משנה (ז), המשרות בתאגיד אינן תואמות את מפתח הדרגות בשירות המדינה, אלא כל משרה משויכת לטווח שכר שכולל שכר מינימום ושכר מקסימום לאותה משרה. לכן מוצע להתאים את המונחים בסעיף 47(ד) לחוק המשמעת, ולקבוע כי במקום שנציב השירות יהיה רשאי להעביר עובד תאגיד זמנית לעבודה אחרת שאחת מדרגותיה אינה נמוכה מדרגת משרתו של העובד, ייקרא הסעיף כך שהוא יהיה רשאי להעבירו זמנית לעבודה שטווח השכר הצמוד לה אינו נמוך מטווח השכר הצמוד למשרתו של העובד. באופן דומה, מוצע לקבוע כי במקום התנאי לפיו דרגת העובד במשרה שאליה הוא מועבר לא תהיה נמוכה מדרגתו ערב העברתו (אלא בהסכמת העובד), ייקרא התנאי כך ששכרו של העובד במשרה שאליה הוא מועבר לא יהיה נמוך משכרו ערב העברתו (אלא בהסכמת העובד).

לתקנת משנה (טז)

עניינו של סעיף 48 לחוק המשמעת בסמכות להשעות עובד או להעבירו לעבודה אחרת באופן דחוף, לתקופה שלא תעלה על ארבעה עשר ימים, וכן סמכויות נלוות לסמכות זו. מוצע כי ביחס לעובדי התאגיד, הסמכות להעביר עובד לעבודה אחרת כאמור, תוגבל לעבודה אחרת בתאגיד, וסוג המשרה אליה ניתן להעביר את העובד תעמוד בתנאים שפורטו בדברי ההסבר לתקנת משנה (טו) לעיל (עבודה שטווח השכר הצמוד לה אינו נמוך מטווח השכר הצמוד למשרתו של העובד, ובלבד ששכרו של העובד במשרה שאליה הוא מועבר לא יהיה נמוך משכרו ערב העברתו, אלא בהסכמת העובד). כמו כן, מוצע להבהיר כי אין בהוראות לעניין השעיה והעברה דחופים כדי לגרוע מסמכויות המנהל הכללי ומנהל חטיבת החדשות להפסיק שיבוץ של שדר, קריין או מגיש לפרק זמן מוגבל, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו לענין זה, ככל שהדבר ניתן בנסיבות הענין.

לתקנת משנה (יז)

עניינו של סעיף 49 לחוק המשמעת במשכורת המשתלמת לעובד בתקופת ההשעיה, ובפסקה (ב) כלולה הוראה לעניין עיכוב יתרה באוצר המדינה. כדי להתאים הוראה זו לעובדי התאגיד מוצע לקבוע כי היתרה תעוכב בתאגיד ולא באוצר המדינה.

לתקנת משנה (יח)

סעיף 50 לחוק המשמעת קובע תנאים לאי-תחולת ההגבלות והאיסורים בדבר עבודה מחוץ לשירות המדינה על עובד שהושעה. מאחר שעובדי התאגיד אינם מועסקים בידי המדינה מוצע להתאים את התנאים הקבועים בסעיף. כך מוצע לקבוע כי ביחס לעובדי התאגיד, התנאי שעניינו אי-ייצוג אדם אחר כלפי המדינה או מוסד ממוסדותיה, למעט בתי המשפט, יתייחס לייצוג כלפי התאגיד. בנוסף, כדי להתאים את הסעיף למוסדות התאגיד מוצע לקבוע כי התנאי שעניינו עיסוק בעבודה שיש בה כדי ליצור התקשרות בין העובד ובין מי שיש לו מגע כספי או מסחרי או עניני עם היחידה שבה הועסק לאחרונה, יתייחס לחטיבה בתאגיד. כמו כן מוצע כי הודעת המושעה על השתכרויותיו בתקופת ההשעיה תועבר למנהל הכללי ולא לנציב השירות.

לתקנת משנה (יט)

עניינו של סעיף 60 לחוק המשמעת במעמד ובזכויות של עובד שפיטוריו בוטלו בדיון חוזר. בהתייחס לעובדי התאגיד מוצע לקבוע כי המועד הקובע לעניין המעמד והזכויות יהיה מיום שנמסרה הודעת הביטול למנהל הכללי, ולא לנציב השירות.

לתקנת משנה (כ)

מוצע להוסיף את תקנה (כ) המבהירה כי אין מניעה לנקוט כלפי עובדי התאגיד באמצעי משמעת הקבוע בהסכם קיבוצי של עובדי התאגיד, למעט פיטורין. עוד מוצע לקבוע תנאי לנקיטת אמצעי משמעת כאמור לפיו נציב השירות, או מי מטעמו הודיע כי אין בכוונתו לנקוט אמצעי משמעת לפי חוק המשמעת כלפי העובד בגין אותו מעשה או מחדל. זאת על מנת למנוע מצב בו יינקטו כלפי עובד שני אמצעי משמעת בגין אותה פעולה.

כמו כן, סעיף 11(12) לחוק השידור הציבורי קובע כי אחד מתפקידי מועצת התאגיד הוא לקבוע כללי אתיקה לשידור הציבורי. לעניין זה, מוצע לקבוע כי לא ייעשה שימוש בהליכים משמעתיים בגין הפרה של כללי האתיקה האמורים למעט במקרים בהם התנהגותו של עובד התאגיד עולה לכדי עבירת משמעת לפי סעיף 17 לחוק המשמעת, וזאת בדומה לפרקטיקה הנהוגה כיום באגף המשמעת. נוהג זה נובע, בין היתר, מהאמור בדו"ח הוועדה להמלצה על קוד אתי לשירות המדינה, ממרץ 2016, בה הומלץ לא לעשות שימוש בהליכים המשמעתיים בגין הפרה של הקוד האתי החדש שגובש לעובדי מדינה ובגין הפרה של הכללים האתיים שיפותחו בעתיד.

לתקנת משנה (כא)

עניינו של סעיף 64 לחוק המשמעת בחישוב תקופת ההתיישנות לעבירות משמעת. על מנת להתאים את הוראת הסעיף לבעלי התפקידים בתאגיד מוצע לשנות את התואר של סגנו של המנהל הכללי לסגן לענייני משאבי אנוש.