תזכיר תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי (אגרות) (תיקון), התשפ"ב-2021

תוכן עניינים

טיוטת תקנות. 2

א. שם התקנות המוצעות. 2

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן 2

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:. 2

טיוטת תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי (אגרות) (תיקון), התשפ"ב-2021. 3

1.  תיקון הפתיח. 3

2.  תיקון תקנה 4. 3

3.  תיקון התוספת. 3

4.  תחילה. 4

דברי הסבר. 4


 

טיוטת תקנות

 

א. שם התקנות המוצעות

טיוטת תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי (אגרות) (תיקון), התשפ"ב-2021

 

 

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן

מוצע לקבוע כהסדר קבע את חובת תשלום האגרה בסך של 1,400 שקלים חדשים בעד בקשת יחיד לצו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, לצד ההסדר הקובע תשלום אגרה נדחה, שייגבה ככל שיתאפשר מנכסים שיצטברו בקופת הנשייה, בעניינו של חייב המיוצג על ידי הסיוע המשפטי. הסדרים אלה נקבעו כהוראת שעה למספר חודשים בתקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי (אגרות) (הוראת שעה)(תיקון), התשפ"א-2021, אשר פורסמו ביום כ"ו בתמוז התשפ"א (6 ביולי 2021). לצד עיגון העניינים שפורטו לעיל כהסדר קבע חלף הוראת השעה, מוצע להרחיב את ההקלות בתשלום האגרה בשני היבטים. ראשית, מוצע להרחיב את ההקלה הקיימת כיום בעניינו של יחיד המיוצג על ידי הסיוע המשפטי גם ליחיד הזכאי לייצוג כאמור. שנית, מוצע לקבוע הסדר חדש שיהווה הקלה לכל יתר החייבים (קרי, אלה שאינם מיוצגים על ידי הסיוע המשפטי ואינם זכאים לייצוג כאמור), שיחויבו לשלם אגרה בסך 900 ₪ בלבד במעמד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים, לצד דחיית תשלום יתרת סכום האגרה וגבייתו בהמשך ההליך מתוך נכסי קופת הנשייה, במידת האפשר.

 

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:


 

טיוטת תקנות מטעם משרד המשפטים:

טיוטת תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי (אגרות) (תיקון), התשפ"ב-2021

 

 

 

בתוקף סמכותי לפי סעיף 356(3) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018[1], באישור שר האוצר לפי סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985[2] ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

תיקון הפתיח

1.  

בתקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי (אגרות) התשע"ט-2019[3] (להלן – התקנות העיקריות), בפתיח, במקום "ועדה לפי סעיף 2 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 2), התשע"ט-2019" יבוא "ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת".

תיקון תקנה 4

2.  

במקום תקנה 4 לתקנות העיקריות יבוא:

 

 

"הקלות בתשלום אגרה בעד בקשת יחיד

4.

האגרה בעד בקשה לצו לפתיחת הליכים שמגיש יחיד שלגביו מתקיים האמור להלן, תשולם באופן הבא:

 

 

 

 

 

 

(1) לגבי יחיד המיוצג על ידי עורך דין מטעם לשכת סיוע משפטי, בהליך שלגביו אושרה בקשתו לקבלת שירות משפטי מהטעם שידו אינה משגת לשאת בו, או יחיד הזכאי לייצוג כאמור – תשולם אגרה כאמור בפרט (1) לתוספת מנכסי קופת הנשייה ויראו אותה כהוצאות הליכי חדלות פירעון לפי סעיף 233 לחוק; אין בנכסי קופת הנשייה כדי לשלם את האגרה, כולה או חלקה, לא תחול חובת תשלום האגרה לגבי החלק החסר;

 

 

 

 

 

 

(2) לגבי יחיד שאינו מיוצג על ידי עורך דין מטעם לשכת סיוע משפטי כאמור בפסקה (1) ושאינו זכאי לייצוג כאמור – ישלם היחיד סכום של 900 שקלים חדשים, ויתרת האגרה כאמור בפרט (1) לתוספת תשולם מנכסי קופת הנשייה ויחול לגביה האמור בפסקה (1)."

תיקון התוספת

3.  

בתוספת לתקנות העיקריות, בפרט (1)  בטור ב', במקום "0" יבוא "1,400".

תחילה

4.  

(א)  תחילתן של תקנות אלה, למעט האמור בתקנת משנה (ב), ביום ט' בחשוון התשפ"ב (15 באוקטובר 2021) (להלן – יום התחילה);

 

 

(ב) תחילתה של פסקה (2) בתקנה 4 לתקנות העיקריות כנוסחה בתקנה 2 לתקנות אלה 6 חודשים מיום התחילה.

 

__ ב___ התשפ"ב (__ב___ 2021)

חמ 3-5865

_____________________

גדעון סער

שר המשפטים


דברי הסבר

כללי          ביום כ"ו בתמוז התשפ"א (6 ביולי 2021) פורסמו ברשומות תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי (אגרות) (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"א-2021, אשר בין השאר האריכו, כהוראת שעה לשלושה חודשים (להלן: "הוראת השעה"), את חובת תשלום האגרה בעד בקשת יחיד לצו לפתיחת הליכים (תוך הפחתת סכום האגרה והעמדתו על 1,400 שקלים חדשים לעומת 1,594 שקלים חדשים) לצד הסדר שנקבע אף הוא כהוראת שעה שהוארכה בשלושה חודשים, שעניינו קביעת תשלום נדחה לגבי חייבים המיוצגים על ידי הסיוע המשפטי מהטעם שידם אינה משגת לשאת בו, אשר בעניינם האגרה בעד בקשה לצו לפתיחת הליכים משולמת ככל הניתן מקופת הנשייה בהמשך ההליך.

                 הוראת השעה אושרה לתקופה קצובה וקצרה מתוך כוונה שבמהלכה יתאפשר לגורמים הרלוונטיים בממשלה לבחון הקלות אפשריות בתשלום האגרה. תיקון התקנות המוצע להלן הינו תולדה של חשיבה זו. התיקון מבקש לעגן את הוראת השעה כהסדר קבע תוך הותרת הסכום המופחת כפי שנקבע בהוראת השעה, על סך של 1,400 ₪, לעומת 1,594 ₪ כפי שחל קודם לכן, ועיגון ההקלה לחייבים המיוצגים על ידי הסיוע המשפטי הקיימת כיום בהוראת השעה תוך הפיכתה להוראה קבועה. בנוסף, מוצע להרחיב את ההקלות בתשלום האגרה בשני אופנים, כפי שיפורט בהרחבה להלן (ר' בדברי ההסבר לתקנה 1).

                 במקביל לתיקון המוצע להלן, מוצע תיקון משלים להוראת השעה עצמה, המבטל את ההסדרים שנקבעו בה והמוצעים כהסדר קבע במסגרת התקנות שלהלן.

                 בנוסף ובמקביל, מוצע תיקון לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן – "תקנות בתי המשפט (אגרות)"), המהווה נדבך משלים של התיקונים הנ"ל, ונועד לערוך התאמות ועדכונים בתקנות בתי המשפט (אגרות) בעקבות תחילתו של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "החוק"). ההסדרים שייקבעו בתקנות בתי  המשפט (אגרות) יהיו מותאמים להסדרים שבתקנות העיקריות ויחולו על הליכים לפי החוק המתנהלים בבתי המשפט.

      תקנה 1             מוצע לתקן ולדייק את הפתיח לתקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי (אגרות), התשע"ט-2019 (להלן: "התקנות העיקריות"), ולעדכן כי הן מותקנות באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

            תקנה 2 תקנה 4 לתקנות העיקריות קובעת לאמור:

"4. חובת תשלום אגרה החלה על חייב שמייצגת לשכת סיוע משפטי

 האגרה החלה על בקשה לצו לפתיחת הליכים של יחיד שמייצג עורך דין מטעם לשכת סיוע משפטי, בהליך שלגביו אושרה בקשתו לקבלת שירות משפטי מהטעם שידו אינה משגת לשאת בו, תשולם מנכסי קופת הנשייה, ויראו אותה כהוצאות הליכי חדלות הפירעון לפי סעיף 233 לחוק; אין בנכסי קופת הנשייה כדי לשלם את האגרה, כולה או חלקה, היחיד פטור מתשלום החלק החסר."

 

כלפי הסדר זה, המקל עם חייבים המיוצגים על ידי הסיוע המשפטי במובן זה שמאפשר גבייה של האגרה בעניינם מנכסי קופת הנשייה בהמשך ההליך, נטען כי הוא מצומצם מידי. זאת, מאחר שמקשה על יחידים רבים – אשר אינם מיוצגים על ידי הסיוע המשפטי – להיכנס להליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, בשל קשייהם לשאת בתשלום סכום האגרה הגבוה בעת פתיחת ההליך (בכלל זה, יחידים העומדים בקריטריונים לזכאות לייצוג על ידי הסיוע המשפטי, אשר מטעמים שונים בחרו שלא להיות מיוצגים בדרך זו).

בעקבות חשיבה נוספת שבוצעה בנושא, מוצע להרחיב את ההסדר הקיים ולקבוע הקלות נוספות הרלוונטיות לקבוצת אוכלוסייה זו. ראשית, מוצע להרחיב את ההקלה הקיימת כיום בתקנה 4 לתקנות העיקריות בעניינו של יחיד המיוצג על ידי הסיוע המשפטי, אשר תוארה לעיל, כך שתחול גם לגבי יחיד הזכאי לייצוג כאמור.

שנית, מוצע לקבוע הסדר חדש שיהווה הקלה לכל יתר החייבים (קרי, אלה שאינם מיוצגים על ידי הסיוע המשפטי ושאינם זכאים לייצוג כאמור), אשר יידרשו לשלם בעת הגשת הבקשה רק סכום של 900 ₪ מתוך האגרה הקבועה בתקנות, בעוד היתרה תיגבה מקופת הנשייה בהמשך ההליך ככל שהדבר יתאפשר (דהיינו, גבייה נדחית של 500 ₪ תיעשה לפי ההסדר בעניין זכאי הסיוע המשפטי לגבי מלוא האגרה). ההסדר המוצע מרחיב באופן ניכר את אוכלוסיית היחידים הזכאים להקלה בתשלום אגרה בעד בקשה לצו לפתיחת הליכים. יודגש, לגבי כל ההקלות שמוצע לקבוע, כי במקרה שבו לא נמצאו די נכסים בקופת הנשייה לכיסוי חובת תשלום האגרה, כולה או חלקה, לא תחול חובת תשלום האגרה לגבי הסכום החסר.

תקנה 3      הוראת השעה קבעה כי אגרה בעד בקשה לצו לפתיחת הליכים תעמוד על סכום של 1,400 שקלים חדשים עד לאמצע חודש אוקטובר 2021 בלבד. מוצע לעגן כהסדר קבע את סכום האגרה המעודכן כפי שנקבע לאחרונה, כך שיעמוד באופן קבוע על 1,400 שקלים חדשים. יודגש כי סכום זה הוא סכום מופחת לעומת סכום האגרה ששולם עד לאחרונה (ערב תחילת הוראת השעה), והוא מבטא את עלויות התשומות הכרוכות בטיפול בבקשות, במונחי כוח אדם, משאבים ארגוניים ומערכות מידע.

תקנה 4       מוצע לקבוע כי תחילתן של תקנות אלה ביום פקיעת הוראת השעה (15 לאוקטובר 2021). עם זאת, כדי לאפשר היערכות ליישום מתווה ההקלה החדש לחייבים, אותו מוצע לעגן בפסקה (2) בתקנה 4 לתקנות העיקריות, כנוסחה בתקנה 2 לתקנות אלה, מוצע לדחות תחילת עניין זה ב-6 חודשים, בהתאם לאומדן פרק הזמן הנדרש מבחינה ארגונית ליישומו.

 



[1] ס"ח התשע"ח, עמ' 310; התשפ"א, עמ' 374.

[2] ס"ח התשמ"ה, עמ' 60; התש"ף, עמ' 2.

[3] ק"ת התשע"ט, עמ' 3598; התשפ"א, עמ' 3602.