תיק הצעת חוק מס':פ-0000-18
סימוכין: 803-99-2010-000000
תזכיר חוק
א. שם החוק המוצע
הצעת חוק שחרור על-תנאי ממאסר (תיקון מס' 17 - הוראת שעה)(הארכת תוקף), התשפ"א - 2021
ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו
ג. בחוק שחרור על-תנאי ממאסר (תיקון מס' 17 – הוראת שעה), התשע"ח – 2018 (להלן – החוק) הוקמה, במסגרת הוראת שעה לתקופה של שלוש שנים, היחידה לשחרור ממאסרים קצרים (להלן – היחידה). מדובר ביחידה מינהלית ייעודית אשר הוסמכה לבחון בקשות לשחרור על-תנאי של אסירים הנושאים עונשי מאסר שבין שלושה חודשים לשנה, למעט אסירים שנדרשת בעניינם חוות דעת מיוחדת כמפורט בגוף החוק, ולמעט קטין שנגזר עליו עונש מאסר העולה על שישה חודשים – ולקבל החלטות בבקשות אלה. סמכות זו הוקנתה ליחידה חלף הסמכות שהיתה נתונה קודם לכן לנציב בתי הסוהר לשחרר על תנאי ממאסר אסיר הנושא עונש מאסר לתקופה העולה על שלושה חודשים ואינה עולה על שישה חודשים, אשר עמד בתנאים שנקבעו לעניין זה בחוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א – 2001 (להלן – חוק שחרור על-תנאי ממאסר). נוסף על האסירים שלגביהם הסמכות היתה נתונה בידי הנציב, כאמור, הוסמכה היחידה לדון בבקשה לשחרור על-תנאי ממאסר של אסיר הנושא עונש מאסר העולה על שישה חודשים ואינו עולה על שנה, ואשר קודם לכן בקשתו לשחרור על-תנאי ממאסר התבררה בפני ועדת השחרורים. זאת, למעט אסירים שנדרשת בעניינם חוות דעת מיוחדת, ולמעט קטין שנגזר עליו עונש מאסר העולה על שישה חודשים, כאמור.
ד. הצורך בהקמת מנגנון כאמור עלה לאחר שהתחוור כי המנגנונים הקיימים לשחרור על-תנאי ממאסר של אסירים אינם נותנים מענה מיטבי ומותאם לאסירים השפוטים לעונשי מאסר לתקופות קצרות של עד שנת מאסר. כך, הניסיון המצטבר משנות פעילותן של ועדות השחרורים לימד כי מספר חוות הדעת הדרושות לוועדות השחרורים, מספר הגורמים המקצועיים המעורבים בהבאת המידע בפני ועדת השחרורים והקושי לעמוד בלוחות הזמנים לכתיבת חוות דעת אלו, וכן הצורך בהתכנסות הוועדה שדיוניה נערכים בהשתתפות הצדדים, ואשר לעתים קרובות מקיימת מספר דיונים בעניינו של כל אסיר - יוצרים קושי משמעותי בניהולן היעיל של הוועדות וביכולתן להשלים במועד את הדיון בבקשות אסירים לשחרור על תנאי ממאסר, בפרט כאשר מדובר באסירים שנגזרו עליהם תקופות מאסר קצרות. הניסיון העלה כי גם הליך השחרור על-תנאי על ידי נציב בתי הסוהר בעניינם של אסירים שנשפטו לתקופות מאסר העולות על שלושה חודשים ואינן עולות על שישה חודשים, היה כרוך בקשיים שונים. כך, בין היתר, העובדה שנציב בתי הסוהר עצמו אמור היה להכריע בבקשות פרטניות לשחרור על-תנאי של אסירים כאמור לצד יתר משימותיו כראש הארגון, הנושא באחריות לכלל הפעילות בשירות בתי הסוהר, ולא ועדה מקצועית ייעודית, בדומה להרכב ועדת השחרורים, היוותה הסדר בלתי יעיל. כדי לספק מענה לקשיים אלה גובש מנגנון ייחודי ומותאם לאסירים שנשפטו לתקופות מאסר קצרות, באופן שיאפשר בחינה במועד של בקשות לשחרור על תנאי של אסירים כאמור, תוך הקלת העומס המוטל על ועדות השחרורים. הוקמה יחידה מינהלית ייעודית בשירות בתי הסוהר אשר הוסמכה לבחון בקשות לשחרור על תנאי ממאסר של אסירים שנשפטו לתקופת מאסר שמעל שלושה חודשים ועד שנה. היחידה הוסמכה, ככלל, לקבל החלטתה על יסוד בקשה בכתב של האסיר ועל בסיס מסמכים שיונחו בפניה, בלא שיתקיים בפניה דיון בנוכחות האסיר, בא כוחו או בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, בשונה מההליך המתקיים בפני ועדות השחרורים. מתכונת זו משקפת איזון מתאים בין הצורך בקיום דיונים יעילים, בלוח זמנים התואם את משך המאסרים ומועדי השחרור, מצד אחד, ואת הצורך להבטיח כי מתקיימת בחינה מקצועית ומופעל שיקול דעת כנדרש, בגיבוש ההחלטה האם האסיר ראוי לשחרור והאם שחרורו אינו מסכן את שלום הציבור, בהתאם לדרישות חוק שחרור על-תנאי ממאסר, מצד שני. כדי לשמור על איזון זה לא הוחלה סמכות היחידה, כאמור, על אסירים המרצים עונשי מאסר בשל עבירות מין, אלימות במשפחה, או אסירים הסובלים מהפרעה נפשית, כלשון החוק – אשר לגביהם נדרשות חוות דעת מקצועיות מיוחדות, ואשר יש מקום לקיים לגביהם דיון במעמד הצדדים בפני ועדות השחרורים.
ה. בתקופת הוראת השעה פועלת היחידה לשחרור ממאסרים קצרים בשירות בתי הסוהר, ומהניסיון המצטבר מתקופת הפעלתה נראה כי עבודת היחידה אכן הביאה לייעול בקבלת ההחלטות בעניין שחרורם על תנאי של האסירים שעניינם מובא בפניה, וכי עבודתה מסייעת באופן משמעותי לעמידה בלוחות הזמנים הנדרשים לשם קבלת החלטה בעניינם. יחד עם זאת, בתקופת הוראת השעה השפיעו על עבודת היחידה אירועים הנובעים מההתמודדות עם נגיף הקורונה. כן הושפעה עבודת היחידה מהוראת השעה החלה בתקופה זו אשר הרחיבה באופן ניכר את תקופות השחרור המינהלי לפי סעיף 68ג לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב - 1971. זאת, באופן שמקשה להסתמך על הנתונים מתקופת פעילותה של היחידה ולקבל במועד זה החלטה באשר להסדר הקבע שיש להחיל בעניין זה. כך, בשנת 2020 היו אסירים ששוחררו ממאסר מכוח תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש)(חופשה מיוחדת לאסיר), התש"ף-2020, טרם הגיע המועד לדיון בשחרורם על-תנאי ממאסר, וניתן להניח שלגבי חלקם היה מקום לשקול שחרור על תנאי ממאסר לו הייתה בקשתם נדונה ביחידה. לצד זאת, עלו לאחרונה רעיונות שונים לשם טיוב המודל, אשר מצריכים ליבון ודיון, ואשר אין אפשרות להשלימם במועד לפני פקיעת הוראת השעה.
ו. לאור האמור, מוצע להאריך את תוקפה של הוראת השעה בשנתיים נוספות שבמהלכן יימשך איסוף הנתונים אודות עבודת הוועדה, וכן יושלמו הדיונים בנוגע להצעות לשינויים במתכונת עבודת הוועדה, לצורך גיבוש החלטה מבוססת באשר להסדר הקבע בעניין זה.
ז. עיקרי החוק המוצע
עיקר 1: יוארך משך הוראת השעה בשנתיים.
ח. השפעת החוק המוצע על החוק הקיים
הוראת השעה תתוקן בהתאם למוצע.
ט. השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה, על תקנים במשרדי הממשלה ועל ההיבט המינהלי
אין השפעה.
י. נוסח החוק המוצע:
להלן נוסח החוק מוצע:
תזכיר חוק מטעם משרד המשפטים:
|
|
|
|
|
תיקון חוק שחרור על-תנאי ממאסר (תיקון מס' 17 – הוראת שעה), התשע"ח – 2018 |
1. |
בחוק שחרור על-תנאי ממאסר (תיקון מס' 17 – הוראת שעה), התשע"ח – 2018, בסעיף 1, ברישה, במקום "שלוש שנים" יבוא "חמש שנים"." |