תזכיר חוק

 

א. שם החוק המוצע

תזכיר חוק הגז (בטיחות ורישוי) (תיקון מס' __)(תיקונים שונים), התשפ"א-2021

 

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

חוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ"ט - 1989 (להלן – החוק או חוק הגז בטיחות ורישוי) מסדיר סוגיות בטיחות במשק הגז וקובע סמכות לקביעת תקנות וכללים בטיחותיים למיתקני גז ולעוסקים במשק הגז הטבעי. עד כניסת חוק הגז הפחמימני המעובה, התש"ף – 2020 (להלן – חוק הגפ"מ), החוק חל הן על גז פחמימני מעובה והן על גז טבעי. הואיל ומדובר בשני משקים שונים שיש צורך להסדירם באופן שונה, הוחלט לפצל את האסדרה של הגז הפחמימני המעובה והגז הטבעי. לאחר כניסת חוק הגפ"מ לתוקף ובהתחשב בחלוף השנים ממועד חקיקת החוק ובהתפתחות משק הגז הטבעי בשנים אלו נדרש לבצע את ההתאמות הנדרשות לגז טבעי בחוק זה.

בתיקון זה מוצע לבצע שינויים באופן האסדרה של תחום הבטיחות במשק הגז הטבעי, הן בחוק זה והן בחוק משק הגז הטבעי, התשס"ב-2002. במסגרת זו מוצע לפשט את הרגולציה הקיימת ולקבוע כי מפרטים למתקני גז לא יאושרו עוד על ידי הרגולטור כי אם באמצעות רגולציה עצמית של בעלי רישיונות, וכי היתרים להקמת מיתקן גז שניתנים לפי החוק יינתנו על ידי גופים בודקים. כמו כן, מוצע להוסיף הוראות לעניין הסמכת מפקחים וסמכויות פיקוח ואכיפה. כחלק מהמהלכים להקלה ברגולציה מוצע לפעול במסגרת תיקון זה גם להפחתת הבירוקרטיה במסגרת הליך אישור הגופים הבודקים, הפועלים לפי חוק הגז בטיחות ורישוי. דהיינו, במטרה להפחית את הבירוקרטיה הכרוכה באישור הסמכת הגוף הבודק ולעודד תחרות בשוק הגופים הבודקים, מוצע לייתר את החובה לקבל את אישור הממונה על התקינה להסמכה האמורה.

בנוסף, מוצע לעדכן את הוראות העונשין שבחוק, באופן שמגדיר את הנורמות העונשיות באופן ממוקד וברור יותר. בנוסף לכך, מוצע להוסיף לחוק מנגנון אכיפה של עיצומים כספיים כדי לאפשר אכיפה יעילה יותר, לרבות בנושאים שאינם מתאימים להעמדה לדין בהליך פלילי.

 

ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות

לא רלוונטי

 

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות.

במסגרת תיקון זה עודכנו סעיפי העונשין והתווסף מנגנון אכיפה מנהלית. בהתאם ולשם יישום הוראות אלה תידרש תוספת תקנים לפיקוח ואכיפה.

ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר

 

 

 

 

תזכיר חוק מטעם משרד האנרגיה:

תזכיר חוק הגז (בטיחות ורישוי) (תיקון מס'...)(תיקונים שונים), התשפ"א-2021

 

 

דברי הסבר

חוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ"ט - 1989 (להלן – החוק) מסדיר סוגיות בטיחות במשק הגז וקובע סמכות לקביעת תקנות וכללים בטיחותיים למיתקני גז ולעוסקים במשק הגז הטבעי. עד כניסת חוק הגז הפחמימני המעובה, התש"ף – 2020 (להלן – חוק הגפ"מ), החוק חל הן על גז פחמימני מעובה והן על גז טבעי. הואיל ומדובר בשני משקים שונים שיש צורך להסדירם באופן שונה, הוחלט לפצל את האסדרה של הגז הפחמימני המעובה והגז הטבעי. לאחר כניסת חוק הגפ"מ לתוקף ובהתחשב בחלוף השנים ממועד חקיקת החוק ובהתפתחות משק הגז הטבעי בשנים אלו נדרש לבצע את ההתאמות הנדרשות לגז טבעי בחוק זה.

בתיקון זה מוצע לבצע שינויים באופן האסדרה של תחום הבטיחות במשק הגז הטבעי, הן בחוק זה והן בחוק משק הגז הטבעי, התשס"ב-2002 (להלן – חוק משק הגז הטבעי). במסגרת זו מוצע לפשט את הרגולציה הקיימת ולקבוע כי מפרטים למתקני גז לא יאושרו עוד על ידי הרגולטור כי אם באמצעות רגולציה עצמית של בעלי רישיונות, וכי היתרים להקמת מיתקן גז שניתנים לפי החוק יינתנו על ידי גופים בודקים. כמו כן, מוצע להוסיף הוראות לעניין הסמכת מפקחים וסמכויות פיקוח ואכיפה. כחלק מהמהלכים להקלה ברגולציה מוצע לפעול במסגרת תיקון זה גם להפחתת הבירוקרטיה במסגרת הליך אישור הגופים הבודקים, הפועלים לפי חוק הגז בטיחות ורישוי. דהיינו, במטרה להפחית את הבירוקרטיה הכרוכה באישור הסמכת הגוף הבודק ולעודד תחרות בשוק הגופים הבודקים, מוצע לייתר את החובה לקבל את אישור הממונה על התקינה להסמכה האמורה.

בנוסף, מוצע לעדכן את הוראות העונשין שבחוק, באופן שמגדיר את הנורמות העונשיות באופן ממוקד וברור יותר. בנוסף לכך, מוצע להוסיף לחוק מנגנון אכיפה של עיצומים כספיים כדי לאפשר אכיפה יעילה יותר, לרבות בנושאים שאינם מתאימים להעמדה לדין בהליך פלילי.

לשם השלמת התמונה, יצויין כי בנוסף לתיקון המוצע פורסם להערות הציבור תזכיר חוק הגז (בטיחות ורישוי) (תיקון מס' __)(מיתקני גז טבעי לשימוש ביתי), התש"ף-2020 (להלן – הצעת חוק הגז לשימוש ביתי) במסגרתו הוצע להסדיר את ההיבטים הנוגעים למגזר הביתי. לאחר פרסום תזכיר זה והטמעת ההערות שיתקבלו, ישולבו שני התזכירים להצעת חוק אחת.

 

החלפת מונח – כחלק מהתיקונים המוצעים בנושא הבטיחות, מוצע להחליף בחוק זה את המונח "הממונה" (הממונה על הבטיחות) במונח "מנהל הבטיחות".

סעיף 1 –

בסעיף זה מוצע לקבוע הגדרות וכן לתקן הגדרות קיימות למונחים שנעשה בהם שימוש בתזכיר החוק ובכלל זה למונחים המפורטים להלן.

להגדרת "מיתקן גז" - מוצע לתקן את ההגדרה בהתאם לזו הקבועה בחוק משק הגז הטבעי ולהוסיף שמיתקן גז הוא גם מיתקן לדחיסת גז טבעי ומיתקן מקומי לניזול גז טבעי.

להגדרת "מיתקן לדחיסת גז טבעי" - מוצע לקבוע כי מיתקן לדחיסת גז טבעי הוא מיתקן המחובר לרשת חלוקה או מערכת הולכה ומשמש לדחיסת גז טבעי המתקבל מהן למיכלי לחץ. מיתקן כאמור יכול לכלול מדחסים, צינורות, מכשירים ואביזרים המחוברים למיתקן למעט מיתקן גז המשמש לתדלוק.

להגדרת "מיתקן מקומי לניזול" –מוצע להגדיר כי מיתקן מקומי לניזול הוא מיתקן המשמש להפיכתו של גז טבעי ממצב צבירה של גז למצב צבירה של נוזל לרבות מיכלים קבועים, מחליפי חום, משאבות, צינורות, מכשירים והאביזרים המחוברים למיתקן ובלבד שמתקיימים שלושה תנאים: הגז הנוזלי המיוצר במיתקן אינו מוזרם לאחר גיוזו למערכת ההולכה או לרשת החלוקה; הגז הנוזלי המיוצר במיתקן אינו נועד לצרכי ייצוא; המיתקן אינו דורש רישיון לפי חוק משק הגז הטבעי.

להגדרת "ספק גט"ד או ספק גט"ן " - מוצע לקבוע כי ספק גז הוא תאגיד המפעיל מיתקן לדחיסת גז טבעי ומספק גז טבעי דחוס, או תאגיד המפעיל מיתקן לניזול גז טבעי ומספק גז טבעי נוזלי.

סעיף 2         סעיף 2 לחוק קובע את הנושאים שהשר רשאי להסדיר את בטיחותם בצו. על מנת להתאים את הסעיף להסדרת תחום הגז הטבעי מוצע לתקן את הסעיף כך שסמכות השר תחול על מיתקני הגז כהגדרתם המוצעת לפי חוק זה.

סעיף 4         סעיף 4 לחוק קובע את החובה להתקין מיתקן גז או לעשות בו שינוי יסודי לפי היתר בכתב מאת המנהל, ולפי תנאיו, למעט החריגים המנויים בסעיף. מוצע לתקן את הסעיף ולקבוע כי היתר כאמור לא יינתן עוד על ידי המנהל כי אם על ידי גוף בודק ויינתן רק למיתקן לדחיסה ומיתקן מקומי לניזול. עוד מוצע לקבוע כי הוראות סעיף זה לא יחולו על מיתקנים שדורשים מפרט מכוח סעיף 24 לחוק משק הגז הטבעי וזאת על מנת למנוע כפל רגולטורי. בהתאם לתיקון המוצע, יש למחוק את פסקאות (1) - (4) בסעיף קטן (א)). בנוסף, הואיל ומדובר בהיתר התקנה מוצע לחדד זאת ובהתאם לשנות את המונח ל"היתר התקנה".

כמו כן, סעיף קטן (ג) קובע כי "הותקן מיתקן גז כאמור בסעיף קטן (א) ללא היתר או שלא לפי תנאים שבהיתר, רשאי המנהל לתת הוראה למחזיק במיתקן הגז לרוקן את המיתקן מגז, ללא דיחוי, ולאסור את השימוש בו לצרכי גז; נתן המנהל הוראה כאמור, תיעשה הרקת הגז מהמיתקן על-ידי מי שהוא בעל רשיון לעסוק בעבודת גז מאותו סוג." בהתאם לאסדרה המוצעת הואיל והיתר לפי סעיף זה אינו ניתן על ידי המנהל על הבטיחות, מוצע למחוק את האמור בו.

סעיף 5         בהתאם לשינוי הרגולטורי המוצע ובהתחשב באחריות המוטלת על מחזיק או בעלים של מיתקן גז, מוצע לתקן את הסעיף ולקבוע כי חובה על בעל או מחזיק של מיתקן לדחיסת גז טבעי ומיתקן לניזול גז טבעי להפסיק את השימוש במיתקן ולבצע את הפעולות הדרושות, לרבות ריקון המיתקן, מקום בו מצאו כי טעמי בטיחות מחייבים זאת.

סעיף 7         בהתאם לתיקון המוצע, הואיל ומוצע לקבוע כי היתר התקנה לפי סעיף 4 יינתן למיתקן לדחיסת גז טבעי ומיתקן מקומי לניזול מוצע בהתאמה להבהיר כי החובה הקבועה בסעיף להפעלת המיתקן באופן תקין ובטוח, חלה גם על שלבי התכנון וההקמה של המיתקן.

סעיף 8         סעיף 8 קובע כי "הממונה רשאי להורות לבעל או למחזיק של מיתקן גז כאמור בסעיף 4 להכין תכנית בטיחות של המיתקן לפי הנחיות ותוך המועד שיקבע; הוראה כאמור יכולה להיות לגבי סוג של מיתקני גז או לגבי מיתקן גז מסויים." במסגרת שינוי סעיף 4 והחלת הוראותיו על שני מתקני גז ספציפיים אין עוד צורך בהוראה כללית כאמור ויש לקבוע הוראה זו ככל שיש צורך בכך ברישיונות הרלוונטיים באופן שתשתלב עם יתר הוראות הרישיון. יצויין כי במרבית הרישיונות הוראה זו קיימת כך שהוראות סעיף זה מתייתרות ומוצע לבטלן.

 

סעיף 8ב      בסעיף זה מוצע להוסיף הגדרה למונח שנעשה בו שימוש וכן לתקן שני מונחים, כמפורט להלן:

להגדרה "מיתקן מקומי לגיוז גז טבעי נוזלי" מוצע לקבוע כי מיתקן זה הוא מיתקן המשמש להפיכת גז טבעי ממצב צבירה נוזלי למצב צבירה של גז, בלחץ ובטמפרטורה הדרושים לצרכן, לרבות מיכלים קבועים, משאבות ומחליפי חום והצנרת ובלבד שהגז, לאחר גיוזו, לא ישמש להזרמה למערכת ההולכה או לרשת החלוקה ושהמיתקן אינו טעון רישוי לפי חוק משק הגז הטבעי.

להגדרה "מיתקן לפריקת גז טבעי דחוס" מוצע לתקנה כך שהגדרה לא תוגבל למידת לחץ מסוימת.

להגדרה "תקן" מוצע לתקנה כך שתכלול גם תקנים לאומיים ובין-לאומיים המנויים בצו לפי סעיף 2 לעניין מיתקן לדחיסת גז טבעי ומיתקן לניזול גז טבעי.

 

סעיף 8ב(ב)          מוצע להוסיף את פסקה (6) ולהגדיר מיתקן מקומי לגיוז גז טבעי נוזלי כמיתקן גז טבעי לצריכה. לאור זאת, מוצע לתקן גם את פסקה (5), כך שתכלול גם מבנים, מכשירים ואבזרים קבועים או מיטלטלים המחוברים למיתקן מקומי לגיוז גז טבעי נוזלי.

סעיף 8ז       מוצע להבהיר כי החובה הקבועה בסעיף לאחזקה ותפעול תקין ובטיחותי של המיתקן חלה גם על שלבי התכנון וההקמה שלו.

סעיף 8ח      מוצע למחוק את המילה "לראשונה" הואיל והדרישה להזרים את הגז ללא אישור תקינות בתוקף חלה על כל שלב במהלך חיי המיתקן. כך גם נדרש אישור תקינות בתוקף לאחר השלמת בדיקה הדורשת הפסקת הזרמת גז למיתקן כולו או לחלקו ולא רק בהזרמה ראשונית. כמו כן, בהתאם להצעת מחיקת סעיף 8יא, מוצע בהתאמה למחוק את ההתייחסות לסעיף זה.

סעיף 8ט      בהתאם לתיקון סעיף 4 לעיל, מוצע לתקן את הסעיף כך שהרשות להסמכת מעבדות תסמיך גופים גם למתן היתר התקנה לפי סעיף 4 למיתקן לדחיסת גז טבעי ולמיתקן לניזול. בנוסף, בהתאם להגדרת חוק התכנון והבניה יש למחוק את המילים התשכ"ה-1965.

במסגרת הפחתת הבירוקרטיה בתחום זה ועידוד התחרות מוצע למחוק את סעיפים קטנים (ד) ו-(ה), הקובעים כי על גוף שהוסמך בידי הרשות להסמכת מעבדות לקבל גם את אישור הממונה על התקינה לפי סעיף 12 לחוק התקנים ומגדירים את המועד למסירת החלטת הממונה על התקינה לעניין מתן אישור זה.

סעיף 8יא    סעיף 8יא קובע: "(א) לא נקבעו בתקן הוראות בעניינים המפורטים להלן, יקבע השר הוראות באותם עניינים, בהתייעצות עם שר הכלכלה:

(1)  סוגי הבדיקות שיש לבצע לשם מתן אישורים לפי פרק זה;

(2)  מסמכים שבעל אישור התקינות חייב בשמירתם, ובכלל זה תיעוד בדיקות שעליו לבצע לפי כל דין; בתקנות לפי פסקה זו רשאי השר לקבוע גם תקופות לשמירת מסמכים כאמור.

                     (ב)    השר, בהתייעצות עם שר הכלכלה, רשאי לקבוע הוראות נוספות על ההוראות שנקבעו לפי חוק הרשות להסמכת מעבדות, בעניין תנאי הסמכתם של גופים בודקים, תקופת תוקף ההסמכה ותנאים לביטולה.

                     (ג)     לא נמסרה עמדת שר הכלכלה לעניין קביעת ההוראות לפי סעיף זה בתוך 21 ימים מיום שפנה אליו השר בעניין, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו קוימה עמו חובת ההתייעצות לפי סעיף זה."

הואיל וההוראות נקבעו בתקנים מוצע לבטל את הסעיף.

סעיף 9         נוכח הוצאת תחום הגפ"מ מחוק זה, מוצע למחוק את המילים "ואולם מי שקיבל רישיון לפי פרק ב' לחוק משק הגז הטבעי, תשס"ב-2002, אינו חייב ברישיון גם לפי חוק זה." שכן הוראה זו התייתרה.

סעיף 11      בהתאם לתיקון המוצע בסעיף 1, מוצע להחליף בהתאמה בסעיף זה את המילה "לממונה" למילה "למנהל הבטיחות".

סעיף 14      סעיף 14(2) קובע כי על בעל רישיון ספק לעמוד בדרישות הבטיחות לעניין מיתקני הגז שבבעלותו או בשימושו כפי שקבע השר בצו ולפי כל חיקוק. הואיל ומרבית ההוראות הנוגעות למיתקני הגז הטבעי של ספקי הגז לפי חוק זה מפורטות ברובן בתקנים הרלוונטיים מיתקנים אלה מוצע לתקן את הסעיף באופן בו יובהר כי על מיתקן הגז לעמוד בדרישות הבטיחות לענין מיתקני הגז שבבעלות ספק הגז או בשימושו כנדרש בתקנים הרלוונטים ולפי כל דין.

בפסקה (3) מוצע לתקן את הסעיף ולקבוע כי על בעל רישיון ספק גז להחזיק ביטוח חבות על נזקים, בהתאם לדרוש במסגרת רישיונו.

פסקה (4) קובעת כי בעל רישיון ספק יספק גז רק לצרכנים שיש לו עמם חוזה בכתב להספקת גז. מוצע לקבוע כי הספקת הגז תותנה גם באישור תקינות בתוקף ולמחוק את יתר ההוראות הרלוונטיות לתחום הגפ"מ.

סעיף 15      סעיף 15(ב) קובע: "בבואו להחליט בדבר מתן רשיון לפי סעיף זה, יביא הממונה בחשבון שיקולים הנוגעים לשלום הציבור ובטחונו, לאחר שקיבל חוות דעת ממשטרת ישראל או מגורמים מוסמכים אחרים, לפי הענין."

בשים לב לדרישות בסעיף קטן(א)(2) מוצע למחוק את סעיף קטן (ב) על מנת להפחית רגולציה, לייעל ולפשט את הליך הבדיקה למתן רישיון.

 

סעיפים 22 – 23                מוצע לקבוע כי מפקח שהוסמך לפי חוק משק הגז הטבעי יהיה רשאי לבצע פעולות חקירה, ביקורת ותפיסה לפי חוק זה.

סעיף 25      סעיף 25 קובע את ההוראות שמהוות עבירה פלילית לפי חוק זה. כאמור, סעיף קטן (ב) בסעיף העונשין הקיים קובע כי כל הוראה בחוק כהוראה פלילית שדינה מאסר שנה או קנס בשיעור של פי שלושה מהאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (למעט אלו שמוגדרות כיום בסעיף קטן (א)).

סעיף 25(ב) קובע: "העובר על הוראה אחרת מהוראות חוק זה, דינו – מאסר שנה או פי שלושה מן הקנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977."

מוצע למחוק את סעיף קטן (ב), ולהגדיר באופן ממוקד וברור מהן הוראות החוק שמהוות עבירות פליליות, וכן לקבוע מדרג ענישה בהתאם לחומרת העבירה, בהתאמה לחקיקה העדכנית.

במסגרת סעיף זה מוצע לפרט מהן הוראות החוק שמהוות עבירה פלילית וכן לקבוע מדרג ענישה בהתאם לחומרת העבירה, בהתאם לחקיקה העדכנית .העבירות הפליליות לפי החוק המוצע נחלקות לשלוש קבוצות לפי דרגת חומרה יורדת: על ביצוע העבירות החמורות ביותר מוצע לקבוע ענישה מחמירה של מאסר ל-18 חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, ואם נעברה העבירה בידי תאגיד – כפל הקנס האמור; על עבירות חמורות מוצע לקבוע ענישה של מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)2) לחוק העונשין, ואם נעברה העבירה בידי תאגיד – כפל הקנס האמור; בנוסף, מוצע לקבוע רמת ענישה נפרדת לעבירות אחרות שהינן בחומרה פחותה יותר– של חיבור מיתקן ביתי לצריכה לצינור ביתי על ידי מי שאינו מורשה גז טבעי במבנים, או שלא ווידא את תקינות המיתקן. על ביצוע עבירה זו מוצע לקבוע ענישה של חצי שנת מאסר או קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, ואם נעברה העבירה בידי תאגיד – כפל הקנס האמור.

סעיף קטן (א) - עבירות חמורות ביותר

נוכח ההשלכות הבטיחותיות המשמעותיות שעשויות להיות לעבירות שלהלן מוצע לקבוע עבורן רף ענישה מחמיר ביותר. ואלו הן: הקמת מיתקן גז שטעון היתר התקנה, ללא היתר; שימוש במיתקן גז טבעי לצריכה ללא אישור תקינות; הזרמת גז טבעי לראשונה למיתקן גז טבעי לצריכה שאין לגביו אישור תקינות תקף; הזרמת גז בצינור הביתי ללא אישור בכתב מאת מורשה גז טבעי במבנים על כך שהפעולה בוצעה בהתאם להוראות התקן ועל כך שהשימוש במקטע הגז הטבעי הביתי הוא בטיחותי; אי טיפול בפניה הנוגעת לאירוע גז טבעי או לחשש לאירוע כאמור; ביצוע פעולת ספק גז בלא רישיון מתאים; ביצוע עבודת גז ללא רישיון מתאים; אדם שאינו צרכן ביתי המעסיק אדם אחר בעבודת גז החייבת ברישוי ללא רישיון בתוקף לביצוע אותה עבודה.

סעיף קטן (א1) - עבירות חמורות                בעבירות אלו מדובר על ביצוע פעולות קריטיות במיתקני הגז, בדרגת חומרה פחותה במעט בעבירות המנויות בסעיף קטן (א): חידוש הזרמת הגז הטבעי לאחר ביצוע תיקון, שינוי או שינוי יסודי בצינור ביתי, שלא לפי התנאים הקבועים בחוק; אי ניתוק מיידי של הזרמת הגז הטבעי למקטע הביתי לאחר שהתגלו ליקויים הדורשים הפסקה מידית של הזרמת הגז הטבעי; אי ניתוק הזרמת הגז למקטע ביתי, לאחר שחלף המועד לעריכת הבדיקה התקופתית (וללא אישור לכך), או למיתקן ביתי שנמצאו בו ליקויים אשר דורשים הפסקה מידית של הזרמת הגז למיתקן.

סעיף קטן (א2) - עבירות אחרות  להלן העבירות בדרגת חומרה הנמוכה ביותר בגינן מוצע לקבוע ענישה בת חצי שנת מאסר או קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, ואם נעברה העבירה בידי תאגיד – כפל הקנס האמור עבירה זו עוסקת בחיבור מיתקן ביתי לצריכה לצינור ביתי, על ידי מי שאינו מורשה גז טבעי במבנים, או שלא ווידא את תקינות המיתקן. במקרים אלו מדובר על ביצוע פעולות בסיסיות וקריטיות ביותר, על ידי מי שאינו מורשה, או בניגוד להוראות החוק, באופן שמקים סיכון בטיחותי.

פרק ד'1 – עיצום כספי

סימן א': הטלת עיצום כספי

כללי             בשנים האחרונות, גובר השימוש במנגנוני אכיפה מינהליים, ובראשם הטלת עיצום כספי, ככלים חלופיים למשפט הפלילי. במשך שנים ארוכות נעשה שימוש באכיפה הפלילית גם להפרות של הוראות חוק רגולטוריות, שכן ההפרות הוגדרו כעבירות פליליות (המסווגות בעולם דיני העונשין כעבירות שהן mala prohibita, קרי: עבירות הסדר). עם השנים גברה התפיסה כי מנגנון של אכיפה מינהלית, קרי, הטלת סנקציות בידי רשות מינהלית ולא בידי בית משפט, מתאים יותר לטיפול בהפרות של הוראות חוק רגולטוריות. 

לפיכך מוצע לקבוע בפרק זה סמכות למנהל להטיל עיצום כספי בשל הפרת חלק מההוראות לפי החוק, המתאימות לאכיפה בדרך זו. בכך תינתן למנהל סמכות יעילה ומידתית המאפשרת לטפל במקרים של אי ציות לחוק באופן שהולם את סוגי ההפרות השונות. סמכות זו כפופה לכללי המשפט המנהלי, בין השאר בכל הנוגע לראיות הנדרשות להטלת הסנקציה המינהלית לזכות לשימוע בטרם הטלתה, ולזכות לערער על ההחלטה המינהלית לאחר קבלתה.

 

סעיף 26א והתוספת החמישית     מוצע כי הפרות של הוראות החוק יפורטו בטור א' בטבלה שבתוספת השישית וסכום העיצום הכספי שיוטל בשל כל הפרה יפורט בטור ב' לצד אותה הפרה.

הסכומים המפורטים בתוספת נקבעו עבור כל הפרה תוך התחשבות בסוגי המפרים האפשריים, בכלל זה ההבחנה בין בעלי רישיון או מי שטעונים רישוי ופעלו ללא רישיון, וכן הבחנה בין אדם לבין תאגיד. שיקולים נוספים לקביעת לבחינת סכומי העיצום הם: חומרת ההפרה ומהותה; מידת הסיכון ופוטנציאל הנזק בהפרה; וכן התועלת הצפויה למפר מביצוע ההפרה. כך למשל, אי טיפול בפניה הנוגעת לאירוע גז טבעי (סעיף 2), מצויה במדרג הגבוה ביותר של ההפרות בשל הסיכון הרב, בשל חומרת ההפרה ומאחר שמדובר בחובה בסיסית ביותר של בעל רישיון. בצד הנמוך של המדרג מצויות הפרות בעלות חומרה נמוכה יותר, ביניהן אי מתן התראה בכתב במועד (סעיף 13) ואספקת גז בלא התקשרות בחוזה בכתב (סעיף 16).

סעיפים 26ב – 26ד            בסעיפים אלו מוצע לקבוע את אופן הפעלת הסמכות להטיל עיצום כספי. הוראות מפורטות אלו נועדו להבטיח זכויות בסיסיות של מפר במסגרת הליך מינהלי ראוי, הפעלה שוויונית של הסמכות ביחס למפרים ושקיפות של פעולת הרשות.

סעיף 26ב             השלב הראשון בהפעלת הסמכות כלפי מפוקח שיש לגביו תשתית ראייתית המעידה על יסוד סביר להניח כי בוצעה על ידו הפרה של הוראות החוק הוא משלוח הודעה על כוונה להטיל עיצום כספי (להלן – הודעה על כוונת חיוב). הודעה זו מבהירה למפר כי למנהל יש תשתית ראייתית מבוססת המעידה על ביצוע הפרה על ידי המפר. עוד מבהירה ההודעה מהו סכום העיצום הכספי הצפוי להיות מוטל על המפר בגין ביצוע ההפרה האמורה, כפי שמשתקפת מהתשתית הראייתית שבפני המנהל.

בסעיף 26ג           המוצע מעוגנת זכות הטיעון של המפר בפני הרשות, כמקובל בהליך מינהלי. מוצע כי מפר יוכל לטעון את טענותיו בכתב בפני המנהל בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב, והמנהל רשאי להאריך את התקופה האמורה מטעמים מיוחדים שיירשמו.

בסעיף 26ד          מוצע לקבוע כי רק לאחר ששקל המנהל את טענות המפר יחליט האם יש להטיל עיצום כספי ומה גובהו. ככל שהמנהל יחליט כי לא נתגלו עובדות חדשות הסותרות או משנות את התשתית הראשונית שעליה נסמך כי אכן בוצעה הפרה, יטיל על המפר עיצום כספי. סכום העיצום הכספי יהיה כפי שצוין בהודעה על כוונת חיוב, או בסכום מופחת, ככל שהמפר הביא בפני המנהל עדות לקיום נסיבות שבשלהן יכול המנהל להפעיל את סמכותו להפחית את סכום העיצום הכספי. ככל שהמפר בחר שלא לטעון את טענותיו, תהפוך ההודעה הראשונית על כוונת החיוב לסופית (קרי: ל"דרישת תשלום"), בחלוף 30 ימים מהמסירה למפר ויהיה על המפר לשלם את סכום העיצום הכספי המצוין בה.

סעיף 26ה            מוצע לקבוע כי על ההפרה הנמשכת יווסף על העיצום הכספי הקבוע החלק העשרים שלו, לכל שבוע בו נמשכת ההפרה. בהפרה חוזרת, מוצע לקבוע כי יוטל על המפר כפל העיצום הכספי.

סעיף 26ו     מאחר שההסדר המוצע מסמיך את המנהל להטיל עיצום כספי בסכום קבוע, נדרשת הסמכה של המנהל להטיל עיצום כספי בסכום נמוך מזה הקבוע בחוק. הסמכה כזו קבועה בצורה מפורשת בסעיף זה. מוצע לקבוע שהמנהל רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים, במקרים בנסיבות ובהתאם לשיקולים המפורטים בתוספת ההשישית ובשיעורים הקבועים בה.

 סעיף 26ז   מוצע לקבוע הוראות עדכון בנוגע לסכומי העיצום הכספי הקבועים בתוספת החמישית, שיבהירו מהו הסכום שיש לשלם בשל פער זמנים בין ההודעה על כוונת חיוב ובין דרישת התשלום, או במקרה של עתירה לבית משפט השלום. העיצום הכספי יהיה לפי הסכום המעודכן במועד מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שבחר שלא לטעון את טענותיו לפני המנהל – הסכום המעודכן ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב. כמו כן, במקרים שבהם הוגשה עתירה לבית המשפט או הוגש ערעור על פסק דין בעתירה כאמור, ובית המשפט או המנהל הורה על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי, יהיה סכום העיצום הכספי (אם לא בוטל העיצום בעתירה או בערעור) - הסכום המעודכן ביום ההחלטה בעתירה או בערעור, לפי העניין.

סעיפים 26ח – 26יא         מוצע לקבוע כי העיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום. אם לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, עד לתשלומו. בנוסף, מוצע להסמיך את המנהל להחליט על פריסת התשלום של העיצום הכספי לבקשתו של מפר. יובהר כי סמכות זו נתונה למנהל כל עוד לא חלף מועד התשלום. עוד מוצע לקבוע כי עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה וכי על גבייתו יחול חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995.

 

 

סימן ד': שונות

סעיף 26יב           לעיתים מעשה אחד של המפר יכול להוות הפרה לפי חוק זה והפרה של חוק אחר בגינן ניתן להטיל עיצום כספי. לכן, מוצע לקבוע כי על מעשה אחד שמהווה כמה הפרות כאמור, ניתן להטיל רק עיצום כספי אחד. זאת על מנת שלא להטיל סנקציות במידה העולה על הנדרש.

סעיף 26יג            מוצע לקבוע כי על כל החלטה סופית של המנהל לפי הפרק המוצע ניתן יהיה להגיש עתירה לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט שלום, בתוך 45 יום. יחד עם זאת, מוצע לקבוע כי אין בהוראה זו כדי לעכב ביצועה של החלטה וכי עיכוב ביצוע החלטה כאמור תהיה נתונה להסכמתו של המנהל או שבית המשפט הורה על כך. עוד מוצע לקבוע כי אם התקבלה העתירה או ערעור על פסק דין בעתירה כאמור לאחר ששולם העיצום הכספי, ובית המשפט הורה על החזרת סכום העיצום הכספי או על הפחתתו, הסכום יוחזר בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.

סעיף 26יד           מוצע לקבוע כי המנהל יפרסם את החלטותיו בדבר הטלת עיצום כספי באתר האינטרנט של משרד האנרגיה ובכלל זה יפרסם את דבר הטלת העיצום הכספי; מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום; סכום העיצום שהוטל; הנסיבות שבשלהן הופחת העיצום הכספי – ככל שהופחת; פרטים על המפר הנוגעים לעניין; שמו של המפר אם הוא תאגיד עוד מוצע לקבוע כי אם הוגש ערעור על הטלת העיצום הכספי, יפרסם המנהל את דבר הגשת הערעור ותוצאותיו. הפרסום, ככלל, לא יכלול שמות מפירים שהם יחידים, אלא אם כן הדבר נחוץ כדי להזהיר את הציבור מפניהם ולאחר שהמנהל נתן למפר הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה. כמו כן, המנהל לא יפרסם פרטים שבהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998.

מוצע להבהיר כי חובת הפרסום כפופה למגבלות המנויות בסעיף 9(א) לחוק חופש המידע. וכן הוא רשאי שלא לפרסם פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב) לאותו חוק.

בנוסף, מוצע לקבוע כי תקופת הפרסום בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יוגבל לארבע שנים ולעניין מפר יחיד – שנתיים.  

סעיף 26טו           מוצע לקבוע כי תשלום עיצום כספי, לפי חוק זה, לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם, אם הפרת ההוראה בחוק מהווה גם עבירה פלילית לפי כל דין, לרבות סוגי ההוראות המפורטות בסעיף. אולם, מוצע להבהיר כי לא ניתן לנקוט במקביל באכיפה מינהלית ואכיפה פלילית, ונדרש לבחור את מסלול האכיפה המתאים לנסיבות.

על פי המוצע, אם החל הליך מינהלי נגד מפר, לא יוגש נגדו כתב אישום אלא אם כן התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת. במקרה של הסבת ההליך להליך פלילי, אם המפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששילם כעיצום כספי, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה מיום תשלומו או הפקדתו עד יום החזרתו.

באופן דומה מוצע לקבוע כי אם הוגש נגד אדם כתב אישום בשל מעשה המהווה גם הפרה, לא ינקוט נגדו המנהל בהליכי אכיפה מינהלית.

סעיף 30(א)          סעיף 30(א) קובע: "תקנות וצווים לגבי מיתקני גז המשמשים לייצור, מילוי, החסנה, הולכה או שיווק של גז ועבודות הקשורות באלה, ייקבעו בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה." במסגרת ההתאמות שנדרש לבצע בתיקון זה לאור חקיקת חוק הגפ"מ מוצע למחוק את הסעיף.

סעיף 37      מוצע לקבוע כי השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות, בצו, את כל התוספות לחוק זה.

תוספת ראשונה א'           מוצע להוסיף גם את מספרי התקנים הרלוונטיים המנויים בה וכן להוסיף תקן רלוונטי נוסף - תקן ישראלי ת"י 6490.

 

 

 

 

תיקון חוק משק הגז הטבעי

כללי

בהתאם לתיקונים המוצעים בחוק העיקרי, מוצע לבצע התאמות בחוק משק הגז הטבעי וכן לתקן הוראות שונות בהקשר זה ואלו עיקר התיקונים המוצעים בחוק משק הגז הטבעי:

בסעיף 2 לחוק משק הגז הטבעי   מוצע לתקן את ההגדרות המפורטות להלן וכן לקבוע הגדרות למונחים בהם ייעשה שימוש במסגרת תיקון זה.

להגדרת "ממונה" בהמשך לאמור לעיל, מוצע להחליף את הגדרת "הממונה" בהגדרת "מנהל בטיחות".

להגדרת "מיתקן גז"         מוצע לתקן את הסעיף בהתאם לתיקון בחוק הגז (בטיחות ורישוי), ולהחריג את מיתקן גז לדחיסת גז טבעי ומיתקן לניזול גז טבעי, שמוגדרים שם.

להגדרת "מיתקן גט"ן"    מוצע לעדכן את הגדרה ולהתייחס גם למיתקן לניזול.

להגדרת "מיתקן לגיוז"   מוצע לתקן את ההגדרה כך שתבחין בין מיתקנים לגיוז שעליהם לקבל רישיון מהשר לפי חוק משק הגז הטבעי לבין אלו שניתנים מכח חוק הגז (בטיחות ורישוי).

להגדרת "מיתקן לניזול" מוצע לקבוע כי מיתקן לניזול הוא מיתקן המשמש להפיכתו של גז טבעי ממצב צבירה של גז למצב צבירה של נוזל לרבות מיכלים המחוברים לקרקע חיבור של קבע, מחליפי חום, משאבות, צינורות, מכשירים והאביזרים המחוברים למיתקן ובלבד שאינו דורש אישור הממונה על ענייני הנפט לפי סעיף 35ג לחוק הנפט ושמתקיים לפחות אחד מהתנאים הבאים: הגז הנוזלי המיוצר במיתקן מוזרם, כולו או חלקו, לאחר גיוזו למערכת הולכה או לרשת חלוקה; הגז הנוזלי המיוצר במיתקן נועד, כולו או חלקו, לצרכי ייצוא; הגז הנוזלי המיוצר במיתקן מהווה יותר מ-5% מסך הגז הטבעי השנתי המוזרם בכלל רשתות החלוקה.

להגדרת "תכנית אב" מוצע לקבוע כי תכנית אב היא תכנית ובה עקרונות מנחים לפיתוח רב שנתי למיתקני הגז של בעל רישיון אשר נגזרת מהתווית מדיניות של משק הגז הטבעי.

להגדרת "תקן" - מוצע לקבוע כי תקן בחוק זה הוא תקן ישראלי כמשמעותו בחוק התקנים וכן כל תקן בין-לאומי, תקן ממדינה זרה, הוראה, כלל או הנחיה המנויה בצו בטיחות לפי חוק הגז (בטיחות ורישוי).

להגדרת "השר" – מוצע לעדכן את ההגדרה בהתאם לעדכון שמו של משרד האנרגיה.

סעיף 19 לחוק משק הגז הטבעי    בהתאם למוסבר לעיל, מוצע להחליף את המילה "הממונה" במילים "מנהל הבטיחות".

סעיף 24 לחוק משק הגז הטבעי    סעיף 24 לחוק משק הגז הטבעי קובע את החובה להקים מיתקן גז או לשנותו בהתאם למפרט, כמפורט בסעיף. מוצע להקל על הרגולציה החלה על בעלי הרישיון בעניין זה ולעבור לרגולציה עצמית במסגרתה מפרט כאמור בסעיף זה יאושר על ידי המנהל הכללי והמהנדס הראשי של בעל הרישיון, וזאת במקום אישור המפרט על ידי המנהל והממונה.

יחד עם זאת, מוצע לקבוע כי מפרט כאמור יוכן רק לאחר קבלת אישור המנהל כי מיתקן הגז מקיים את דרישות תוכנית האב.

בהתאמה לתיקון המוצע מוצע לתקן את סעיף קטן (ב) ולקבוע כי בעל רישיון המבקש להקים מיתקן גז או לעשות בו שינוי, יכין מפרט, שיכלול את התכניות ההנדסיות, תיאור העבודות להקמת המיתקן, נהלי הקמה, הפעלה ותחזוקה, באופן שיבטיח כי המתקן יוקם ויופעל באופן בטיחותי ואמין. בנוסף, המפרט יכלול את סימון מיקום המיתקן ומגבלותיו ביחס לתכנית, לתכנית עבודה כהגדרתה בסעיף 25 או להיתר הבניה מכוחם מתוכנן המיתקן, וכן את תיאור המקרקעין הדרושים להקמת המיתקן ופרטי הבעלות בהם.

סעיף 24(ב1) קובע: "השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין –

(1) אגרה בעד הגשת מפרט או שינויים למפרט;

(2) דרכים ומועדים לתשלום האגרה, לרבות הצמדתה למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וקביעת ריבית פיגורים."

סעיפים קטנים (ג1) ו-(ד) קובעים:

"(ג1)      לעניין מפרט שהוגש בנוגע להקמה או לשינוי של רשת חלוקה, יודיעו המנהל והממונה על החלטתם לפי סעיף קטן (ג) בתוך 30 ימי עבודה ממועד הגשת המפרט, ובלבד שהמפרט עמד בדרישות לפי סעיף קטן (ב); הוגש מפרט העונה לדרישות כאמור ונדרש המגיש לבצע השלמות במפרט, יודיעו המנהל והממונה על החלטתם כאמור בתוך 7 ימי עבודה מההגשה החוזרת של המפרט.

(ד)          המנהל רשאי לקבוע בכללים סוגי שינויים במיתקן גז שאינם טעונים הגשת מפרט ואישור לפי סעיף זה; הכללים לפי סעיף קטן זה יפורסמו ברשומות."

בהתאם לתיקון המוצע יש למחוק סעיפים (ב1),(ג1) ו-(ד). בנוסף, מוצע לקבוע כי על בעל הרישיון לשמור במשרדו הרשום את המפרט שאושר, לאורך כל תקופת פעילות המיתקן.

סעיף 24א לחוק משק הגז הטבעי                במסגרת סעיף זה מוצע לקבוע הוראות לגבי תכנית אב שיכין בעל רישיון ויגיש לאישור מנהל רשות הגז הטבעי ובמקרים מסויימים גם על ידי המועצה. בהתאם למוצע, תכנית האב נועדה להתוות עקרונות מנחים לפיתוח רב שנתי של מיתקני הגז של בעל רישיון, שנגזרת מהתווית מדיניות של משק הגז הטבעי. בהתאם, מוצע לקבוע בסעיף קטן (א) כי בעל רישיון יכין ויגיש לאישור המנהל תכנית אב לפיתוח מיתקני הגז לתקופה בת חמש שנים וכן תכנית אב לתקופה ארוכה יותר כפי שיקבע המנהל. על אף האמור, המנהל יהיה רשאי להורות לבעל הרישיון להכין ולהגיש לאישורו תוכנית אב לתקופה הקצרה מחמש שנים, אם מצא כי הדבר נדרש. רשאי המנהל לקבוע תקופה קצרה יותר ככל שימצא שקיים צורך; כדי לאפשר פיקוח אפקטיבי בנושא זה, וכן כדי לאפשר קבלת הפרטים והמסמכים הרלוונטיים במקרה הצורך מוצע לקבוע בסעיף קטן (ב) כי המנהל רשאי לדרוש מבעל הרישיון את אופן ומועד הגשת תכניות האב, וכן אלו פרטים יוגשו במסגרת תכניות אלו, לרבות לוחות זמנים לביצוע הפעולות הכלולות בתכנית, וכי אלה יוגשו באופן שלם או בחלקים; בסעיף קטן (ג) נקבעו התנאים לאישור תכנית האב. בכלל זה מוצע להבהיר במפורש כחלק מסמכות הרשות לאשר את תכנית האב, גם את סמכותה לאשר בכפוף לשינויים ותוספות. כמו כן כדי לאפשר התנהלות יעילה ובהתחשב בגמישות הקיימת בעדכון תכנית האב במקרה הצורך (כמפורט בסעיפים (ד) ו-(ה)) מומלץ לקבוע כי האישור יהיה סופי ומחייב. על אף האמור, מוצע לקבוע כי תכנית אב לחמש שנים תאושר בהתייעצות עם המועצה; בסעיף קטן (ד) מוצע לקבוע כי תכנית האב שאושרה יכול שתכלול הוראות ותנאים לעניין אישור שינויים בתכנית, ובכלל זה הגורם המוסמך לאשרם; בסעיף קטן (ה) מוצע לקבוע כי במקרה שבו מצא המנהל, ביוזמתו או לבקשת בעל הרישיון, כי נדרש לערוך שינויים או לעדכן את תכנית האב שאושרה, המנהל יהיה רשאי לדרוש את ביצוע השינוי, בכפוף לסעיף קטן (ב) – וזאת כדי לאפשר גמישות לאורך זמן, התאמת תכנית האב להתפתחויות במשק, לרבות ביוזמת בעל רישיון; בסעיף קטן (ו) מוצע לקבוע כי במקרה שבו בעל רישיון לא הגיש תכנית אב לפי הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), לפי העניין, המנהל יהיה רשאי, בהתייעצות עם המועצה, לקבוע לו תכנית אב, לאחר ששמע את עמדת בעל הרישיון. אם קבע המנהל תכנית אב כאמור, יהיה על בעל רישיון לפעול לפיה ולפי החובות החלות עליו לפי כל דין; כדי להבטיח את קיומה של תכנית אב עדכנית התואמת להתקדמות הקמת המיתקנים בשטח, מוצע לקבוע בסעיף קטן (ז) כי בעל רישיון יעדכן בכתב את מנהל רשות הגז הטבעי בדבר התקדמותו בהקמת מיתקני הגז לרבות מיתקנים שהוקמו, וכן יעביר לרשות את כל המסמכים הרלוונטיים לרבות מפרט, מסמכי תכנית, תכנית עבודה או היתר בניה, לפי העניין, מכוחם מתוכנן המיתקן, אישורי הזרמה לפי סעיף 24ב, מסמכי עדות, וכן כל מידע שיתבקש למסור במועדים שיקבעו ברישיון.

 

סעיף 24ב לחוק משק הגז הטבעי במסגרת סעיף זה מוצע לקבוע כי בעל רישיון לא יפעיל מיתקן גז אלא לאחר שניתן למיתקן אישור הזרמה מאת המנהל הכללי והמהנדס הראשי של בעל הרישיון. בנוסף מוצע לקבוע כי המנהל הכללי והמהנדס הראשי של בעל רישיון החלוקה יחתמו על אישור הזרמה למיתקן אם מצאו כי המיתקן אמין ובטיחותי לשימוש לאחר שבדקו את מסמכי העדות וכן מצאו כי המיתקן הוקם בהתאם לצווי הבטיחות, לתקנות שהותקנו לפי חוק זה, לתכנית, לתכנית העבודה או להיתר הבניה, לפי העניין, מכוחם מתוכנן המיתקן, לתנאי הרישיון ולתקן. אישור הזרמה כאמור יכלול את כל מסמכי העדות המתארים את מיתקן הגז שהוקם. כאשר "מסמכי עדות - (as made)" בסעיף זה יוגדרו כמסמכים המתארים את ההקמה של מיתקני הגז, כפי שבוצעו בפועל.

סעיף 27 לחוק משק הגז הטבעי    בהמשך לאמור לעיל, מוצע להחליף את המילה "הממונה" במילים "מנהל הבטיחות".

סעיף 30א לחוק משק הגז הטבעי מוצע לחדד ולהבהיר את חובותיו של בעל הרישיון להקים להחזיק ולהפעיל את מיתקן הגז באופן תקין ובטוח בהתאם להוראות החוק, תקנותיו, צווי בטיחות, תקנים, נהלים תכנית, תכנית עבודה או היתר בניה והרישיון.

סעיף 30ב    לחוק משק הגז הטבעי             מוצע לקבוע כי במקרה בו ראה בעל רישיון או מחזיק במיתקן גז שטעמי בטיחות של אדם או רכוש מחייבים זאת, יפסיק לאלתר את השימוש במיתקן הגז ויבצע את הפעולות למניעת הסיכון ללא דיחוי.

סעיף 56 לחוק משק הגז הטבעי    בהמשך לאמור לעיל, מוצע להחליף את המילה "הממונה" במילים "מנהל הבטיחות".

סעיף 61 לחוק משק הגז הטבעי    בהמשך לאמור לעיל, מוצע להחליף את המילה "הממונה" במילים "מנהל הבטיחות" וכן למחוק את המילים "לפי כל דין אחר".

סעיף 70 לחוק משק הגז הטבעי    בהמשך לאמור לעיל, מוצע להחליף את המילה "הממונה" במילים "מנהל הבטיחות".

תיקון סימן א': דיווח ופיקוח

לצד עדכון הסעיפים העונשיים, מוצע לקבוע הוראות לעניין הסמכת מפקחים וסמכויות פיקוח ואכיפה, המותאמות לחקיקה העדכנית, בכלל זה מוצע לקבוע כדלקמן.

 סעיף 70א לחוק משק הגז הטבעי מוצע לקבוע כי השר רשאי להסמיך, מקרב עובדי משרדו, מפקחים שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי חוק משק הגז הטבעי, ולפי חוק הגז (בטיחות ורישוי), לתפקיד זה יוסמכו מי שמתקיימים לגביו כל התנאים המנויים בסעיף: משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מיום קבלת פרטי העובד, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של שלום הציבור וביטחונו, לרבות בשל עברו הפלילי; אותו עובד קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי פרק זה, כפי שהורה השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים, וכן הכשרה מתאימה בנושאים הנוגעים לחוק משק הגז הטבעי, לחוק הגז (בטיחות ורישוי) ולצווים שהותקנו לפיו להוראות בקשר לגז או למיתקן גז; העובד עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים. הודעה על הסמכת מפקח לפי סעיף זה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד.

כמו כן, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק משק הגז הטבעי וחוק הגז (בטיחות ורישוי) מוצא לקבוע את הפעולות שרשאים אותם מפקחים לבצע.

סעיף 70ב לחוק משק הגז הטבעי מוצע כי במקרה של חשד לביצוע עבירה, לפקחים יהיהו נתונות סמכויות חקירה, תפיסה ובקשת צו חיפוש מבית המשפט.

סעיף 70ג לחוק משק הגז הטבעי  מוצע לקבוע כי מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי פרק זה, אלא בעת מילוי תפקידו וכשהוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו, יש בידו תעודת מפקח ובעת ביצוע סמכויות אכיפה גם כשהוא לובש מדי מפקח. כמו כן מוצע לקבוע בסעיף 70ג(ב) כי חובת ההזדהות לפי סעיף זה לא תחול אם קיומה עלול לגרום לפגיעה בביטחון המפקח או בביטחון אדם אחר, ובלבד שאם חלפה הנסיבה שבשלה לא קיים המפקח את חובת ההזדהות כאמור בסעיף זה, יקיים המפקח את חובתו כאמור מוקדם ככל האפשר.

סעיף 71 לחוק משק הגז הטבעי    מוצע לתקן את הסעיף כך שיתייחס לחובות הדיווח ביחס לכל הוראות החוק ולא רק בהתייחס לסימן זה.

סעיף 71א לחוק משק הגז הטבעי מוצע להגדיר במפורש את חובתו של בעל רישיון לתיקון ליקויים במקרה שראה כי מיתקן הגז לא עומד בהוראה מהוראות לפי חוק משק הגז הטבעי או חוק הגז (בטיחות ורישוי), ובכלל זה בהוראות התקן. במקרה כזה מוצע לקבוע כי על בעל רישיון לפעול לאלתר לתיקון הליקוי לשם התאמת המיתקן להוראה או דרישה, בהתאם לדרישות התקן.

סעיף 72 לחוק משק הגז הטבעי    בהמשך לאמור לעיל, מוצע להחליף את המילה "הממונה" במילים "מנהל הבטיחות" וכן למחוק את המילה "שמצא".

סעיף 73 לחוק משק הגז הטבעי    סעיף 73 קובע סמכות למנהל הבטיחות, לנקוט פעולה למניעת סכנה ממשית ומיידית לאדם או לרכוש ולבצעה, במקרים מסוימים בעל הרישיון, בעצמו או באמצעות אחרים. מוצע לתקן את הסעיף ולקבוע כי מנהל הבטיחות רשאי להורות לבעל רישיון, בהודעה בכתב, להפסיק שימוש במיתקן גז ולרוקן את הגז מהמיתקן ללא דיחוי, בהתקיים אחד משני התנאים הבאים: מנהל הבטיחות מצא כי יש צורך לנקוט פעולה למניעת סכנה ממשית ומיידית לאדם או לרכוש; בעל הרישיון קיבל הודעה לפי סעיף 72(ב) לתקן את ליקויי הבטיחות ולא פעל לתקנו ובלבד שחלף המועד להגשת השגה לפי סעיף 74.

סעיפים 74 - 76 לחוק משק הגז הטבעי     בהמשך לאמור לעיל, מוצע להחליף את המילה "הממונה" במילים "מנהל הבטיחות".

סעיף 77 לחוק משק הגז הטבעי    בהתאם לתיקון המוצע מוצע להוסיף בהתאמה הוראות שבשל הפרתן יהיה המנהל רשאי להטיל עיצום כספי. לאור האמור מוצע להוסיף או לתקן במסגרת הסעיף, לפי העניין, את הנושאים הבאים: בפסקה (5) – מוצע להוסיף כי ההפרה תחול על בעל רישיון שהפעיל מיתקן גז ללא אישור הזרמה לפי סעיף 24ב; בפסקה (5א) - בעל רישיון שהתנה שירות בניגוד להוראות סעיף 8כגלחוק הגז (בטיחות ורישוי); בפסקה (5א1) בעל רישיון שלא הכין, לא הגיש או שלא פעל לפי תכנית אב בניגוד לסעיף 24א; בפסקה (5א2) - בעל רישיון שלא הקים, החזיק את מיתקן הגז והפעילו באופן תקין ובטוח בהתאם להוראות החוק, תקנותיו, צווי בטיחות, תקנים, נהלים, תכנית, תכנית עבודה או היתר הבניה, לפי העניין, מכוחם מתוכנן המיתקן והרישיון, בניגוד להוראות סעיף 30א; בפסקה (5א3) – בעל רישיון שלא הפסיק לאלתר את השימוש במיתקן הגז ולא ביצע פעולות למניעת הסיכון, בניגוד להוראות סעיף 30ב; בפסקה (11א) - בעל רישיון שלא פעל לתיקון ליקוי שמצא בניגוד לסעיף 71א.

 

סעיף 33 לתזכיר מוצע לקבוע כי מקום בו נקבעה הוראה בחוק משק הגז הטבעי או בחוק הגז (בטיחות ורישוי) באמצעות חוק זה או באמצעות הצעת חוק משק הגז הטבעי (תיקון מס'___), התשפ"א-2021 או טיוטת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021 שיש בה כדי להוסיף, לשנות או לגרוע מתנאים של רישיון להקמה ולהפעלה של רשת חלוקה, שר האנרגיה ישנה את תנאי הרישיונות והוראות סעיף 18 לא יחולו על שינויים כאמור.