תזכיר חוק

 

א. שם החוק המוצע

חוק שירות אזרחי (תיקון), התשפ"א-2021

 

 

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

הצעת החוק מבקשת להכניס מספר תיקונים בחוק שירות אזרחי, תשע"ז-2017 . חוק זה מסדיר את מסלול השירות הלאומי המיועד לכל מי שקיבל פטור משירות צבאי או שלא נקרא לשירות כאמור.
התיקונים המוצעים הם :
- לאפשר שירות במוסדות הלאומיים ובתאגידים שהוקמו לפי חוק והפועלים בתחומי המורשת או ההנצחה.
- לאפשר הכשרות תעסוקתיות במהלך השירות.

-  לאפשר הרחבה של התפקידים האפשריים למתנדבים בבתי-החולים שאינם ממשלתיים.

-  להוסיף תחום חדש לרשימת התחומים שבהם ניתן לבצע שירות לאומי – עיסוק בתוכנת ובחומרת מחשב, בתנאים המפורטים בסעיף.

-  להאריך את הוראת השעה לגבי תוקף ההכרות של הגופים המוכרים בשנתיים נוספות.

 

 

 

 

ג. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר :

 

תזכיר חוק מטעם משרד....:

תזכיר חוק שירות אזרחי (תיקון מס'...), התשפ"א-2021

תיקון סעיף 112           5.      בסעיף 112(ד)(1) לחוק העיקרי, במקום "עד תום ארבע שנים מיום התחילה"      
                     יבוא:

                    "עד תום שש שנים מיום התחילה".

                                                                                         דברי הסבר

סעיף 1

מאז חקיקת חוק שירות אזרחי, תשע"ז-2017 (להלן – החוק) אושרו גופים רבים כגופים מפעילים בהם ניתן להפעיל משרתים בהתאם לכללים שנקבעו בחוק. לאור הבקשות שהוגשו נתגבשה ההבנה שיש עוד גופים שאינם נכנסים להגדרות החוק כיום, שנכון לאפשר את השירות במסגרתם.
מוצע לתקן את הגדרת "רשות ציבורית" בחוק כך שיתאפשר לגופים נוספים להיכנס להגדרה ובכך לקבל אישור כגוף מפעיל. התיקון כולל את המוסדות הלאומיים (הסוכנות היהודית, ההסתדרות הציונית, קרן היסוד והקרן הקיימת לישראל) וכן תאגידים שהוקמו לפי חוק, שתפקידם כולל את תחומי המורשת או ההנצחה.

 

סעיף 2

סעיפים 13 ו – 14 לחוק מסדירים את ההכשרות הנדרשות והאפשריות במסגרת השירות. סעיף 13 מסדיר את ההכשרה הכללית שצריך לעבור משרת לצורך השירות. סעיף 14 מסדיר ההכשרה המיוחדת שצריך לתת גוף מפעיל למשרתים שנמצאים בתפקיד שדורש הכשרה מיוחדת (כמו חובש במד"א, משרת בכב"ה ועוד). לאור הרצון לגרום לשירות להיות גם פלטפורמה של המתנדב לקראת השתלבות בעולם התעסוקה מוצע להוסיף סעיף שיאפשר השתתפות של המשרת בהכשרה תעסוקתית (גם שלא בתחום השירות) והשלמת השכלה, לפי כללים שיקבע המנהל.

 

 

סעיף 3

החוק מבחין בין מתן אישור גוף מפעיל לרשות ציבורית שמוסדר בסעיף 64 לבין מתן אישור גוף מפעיל לגוף שאינו רשות ציבורית שמוסדר בסעיף 65. אישור של גוף שאינו רשות ציבורית מוגבל רק לתחומי הפעילות ותיאורי הפעילות שמפורטים בחוק ובתקנות, בעוד אישור רשות ציבורית אינו מוגבל לתחומים ולפעילויות מסויימים.
חלוקה זו יוצרת מצב שבבתי-החולים הממשלתיים, שנכנסים תחת הגדרת "רשות ציבורית" ניתן לשרת במגוון רחב של תיאורי פעילויות, בעוד בתי-החולים שאינם ממשלתיים מאד מוגבלים בתיאורי הפעילויות שניתן לשרת במסגרתם.
בכדי למנוע את השוני בין בתי-החולים השונים מוצע לקבוע כי אישור בתי-החולים שאינם ממשלתיים יהיה דרך סעיף 64 לחוק שמסדיר את אישורן של הרשויות הציבוריות.

 

סעיף 4

מוצע לתקן את סעיף 65 לחוק :

(1) בהמשך לתיקון בסעיף 3 – להבהיר כי בתי החולים הממשלתיים הוחרגו מדרך הבדיקה של גופים שאינם רשויות ציבוריות, דרך שמפורטת בסעיף זה.

(2) סעיף 65(א)(1) לחוק מפרט רשימה של 8 תחומים שבהם ניתן לשרת בגופים שאינם רשויות ציבוריות : חינוך, בריאות, רווחה, קליטת עלייה ועידודה, תרבות, הגנת הסביבה וטיפול בבעלי חיים, בטיחות בדרכים ובטחון הפנים.
לאור בחינה שנעשתה להוספת תפקידים נוספים מוצע להוסיף תחום שירות נוסף - פיתוח תוכנת מחשב . הפיתוח המדובר יהיה אך ורק בתחומים חברתיים שקיימים כבר בחוק : חינוך, בריאות, רווחה וקליטת עלייה ועידודה. בכדי למנוע את המסחור של תוצרים שפותחו על-ידי המתנדבים מוצע גם להבהיר שבעל הזכויות בתוכנה יאפשר לכל אזרח ישראלי או תושב ישראל שימוש חופשי בתוכנה האמורה".

סעיף 5

סעיף 112 לחוק שירות אזרחי, תשע"ז-2017 מסדיר את הוראות המעבר לגבי מספר סוגיות עם כניסתו של החוק לתוקף.
ס"ק (ד)(1) קובע, בין היתר,  שגוף מוכר שקיבל הכרה כגוף מוכר ערב יום התחילה של החוק לפי התקנות שהסדירו את ההכרה לפני חקיקת החוק, יראו אותו כגוף שהוכר לפי סעיף 48 לחוק , בתקופה שמיום התחילה עד תום 4 שנים מיום התחילה.
מכיוון שיום התחילה של החוק היה ביום 1 באפריל 2018 הרי שלפי הוראת המעבר תוקפן של ההכרות של הגופים ייגמר ביום 31 למרץ 2022 .
ההליך של ההכרה המפורט בסעיף 48 לחוק הינו הליך מורכב. להליך זה קודמת החלטה  לגבי המספר המרבי של הגופים במסגרת תכנית הפיתוח הרב-שנתית בהתאם לסעיף 25 לחוק.
הרשות, כחלק מבניית תכנית אסטרטגית חדשה, בחנה בין היתר גם את המבנה הארגוני של שדה השירות הלאומי, תוך הבניית הסמכויות, אחראויות ותפקידים של הרשות, הגופים המוכרים והגופים המפעילים. בנוסף, נעשתה עבודת עומק כלכלית הנוגעת לתועלות הישירות והעקיפות של פעילות השירות הלאומי, בין היתר בשים לב למספר הגופים המוכרים.
נושא מספר הגופים המוכרים המרבי נבחן במסגרת שתי הבחינות לעיל. לאור מורכבות הבחינה ובניית המודל הארגוני-כלכלי המדוייק במבט מאקרו הכולל אספקטים נוספים של חלוקת התפקידים ועוד, בחינת הרשות התארכה ונדרש זמן נוסף להגיע למסקנות בדבר מספר הגופים המרבי ואופן ניהול התחרות בין הגופים הקיימים.
מכיוון שכל ההחלטות הללו צריכות להתקבל לפני מתן הכרות חדשות נדרשת הארכה של תוקף ההכרות הקיימות. לאור כל האמור לעיל ובכדי לסיים את הליך ההכרה בהתאם לחוק מוצע להאריך את הוראת המעבר של ההכרות הנוכחיות בשנתיים נוספות ,כך שההכרות יהיו בתוקף עד תום 6 שנים מיום התחילה קרי, עד ליום 31.3.2024 .