תזכיר חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון), התשפ"א-2021

תזכיר חוק

 

א. שם החוק המוצע

חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון), התשפ"א-2021

 

 

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

הצעת החוק מבקשת להכניס מספר תיקונים בחוק שירות לאומי-אזרחי, תשע"ד-2014 . חוק זה מסדיר את מסלול השירות הלאומי-אזרחי המיועד למי שקיבל דחייה של שירותו הצבאי בשל לימודיו בישיבה.
התיקונים המוצעים הם
:
- לאפשר שירות בגופים נוספים, בהם לא ניתן היה עד כה לשרת כמו המוסדות הלאומיים, חברות ממשלתיות ועוד.
- לאפשר הפניה ישירה לשירות של מי שקיבל פטור משירות צבאי, ללא צורך בהפניה מהצבא.
- להקים מסלול שירות חדש, שירות אזרחי ציבורי-מקצועי שיופעל ברשויות ציבוריות בתפקידים בעלי אופק תעסוקתי.
- להוסיף את משרד הביטחון לרשימת הגופים בהם ניתן לשרת במסלול הביטחוני.
- לאפשר הכשרות תעסוקתיות במהלך השירות.

 

 

 

 

 

 

ג. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר :


 

תזכיר חוק מטעם משרד....:

תזכיר חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס'...), התשפ"א-2021

 

 

 

תיקון סעיף 1

1. ב

בחוק שירות לאומי-אזרחי, התשע"ד-2014[1] (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 –

 

 

(1) אחרי ההגדרה "חוק שירות ביטחון" יבוא:

 

 

 

"המוסדות הלאומיים" – הסוכנות היהודית לארץ ישראל, ההסתדרות הציונית העולמית, קרן היסוד והקרן הקיימת לישראל;";

 

 

(2) בהגדרה "רשות ציבורית" :
          (א) אחרי פסקה (5) יבוא:

 

 

 

"(5א) המוסדות הלאומיים;

 

 

 

  (5ב) תאגיד שהוקם לפי חוק , שתפקידו כולל את תחומי המורשת או ההנצחה;

 

 

 

 (5ג) חברה בבעלות ממשלתית מלאה, כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975[2], העוסקת בתחומים של  ביטחון או תשתיות בפרישה ארצית;".

 

(ב) בפסקה 6(ג) בתחילתה יתווסף – "לעניין גוף המבקש להפעיל מתנדבים בשירות האזרחי-חברתי – "

החלפת סעיף 2

2.  

במקום סעיף 2 לחוק העיקרי יבוא:

 

 

"מסגרת השירות האזרחי לתלמידי ישיבות

2.

הרשות תפנה אדם לגוף מפעיל לשם ביצוע שירות לאומי-אזרחי, אם הוא אחד מאלה:

 

 

 

 

 

 

(1) מיועד לשירות ביטחון שהופנה על ידי פוקד לשירות לאומי-אזרחי, לאחר שנתן הסכמתו לכך, לפי הוראות פרק ג'1 לחוק שירות ביטחון;

 

 

 

 

 

 

(2) מי ששר הביטחון פטר אותו משירות סדיר לפי הוראות פרק ג'1 לחוק שירות ביטחון, לאחר שקיבל צו דחיית שירות לפי אותו פרק, ובלבד שהגיש לרשות בקשה לשרת בשירות לאומי-אזרחי.".

הוספת סעיף 3א

3.  

אחרי סעיף 3 לחוק העיקרי יבוא:

 

 

"שירות אזרחי- ציבורי-מקצועי

3א.

(א)  בסעיף זה –

 

 

 

 

 

 

 

"הוועדה המשותפת" – ועדה שחבריה הם: המנהל או נציגו, עובד אגף התקציבים במשרד האוצר שמינה הממונה על התקציבים במשרד האמור ועובד זרוע העבודה במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים שמינה הממונה על זרוע עבודה במשרד האמור.

 

 

 

 

 

 

(ב) שירות אזרחי ציבורי-מקצועי יהיה באחד הגופים המפורטים להלן:

 

 

 

 

 

 

 

(1) רשות ציבורית;

 

 

 

 

 

 

 

(2) גוף מפעיל שהוא בית חולים שאינו בית חולים ממשלתי ושמתקיים בו האמור בסעיף 14(ב)(2) לחוק.

 

 

 

 

 

 

(ג)  השירות האמור יתבצע בגופים ובתפקידים שאישרה הוועדה המשותפת, לאחר שהשתכנעה כי קיים אופק תעסוקתי בתפקיד מושא השירות.

 

 

 

 

 

 

(ד) המנהל ידווח לממשלה בחודש יוני של כל שנה על רשימת הגופים והתפקידים שאושרו לפי סעיף קטן (ג).



תיקון סעיף 4

4. ב

(1) בסעיף 4(א) לחוק העיקרי, אחרי פסקה (1) יבוא:

 

 

          "(1א) משרד הביטחון;".
(2)      סעיף 4(ג) לחוק העיקרי יימחק.

תיקון סעיף 7

5.  

בסעיף 7(א) לחוק העיקרי, בפסקה (2) אחרי "בשירות אזרחי-בטחוני" יבוא "או בשירות אזרחי ציבורי-מקצועי".

הוספת סעיף 11א

6.  

אחרי סעיף 11 לחוק העיקרי יבוא:

 

 

"הכשרה תעסוקתית והשלמת השכלה

11א.

משרת בשירות לאומי-אזרחי רשאי להשתתף במסגרת השירות האמור, בהכשרה תעסוקתית אף שלא בתחום השירות שלו וכן להשלים השכלה, לפי כללים שיקבע המנהל.".

 

 

דברי הסבר

 

סעיף 1

מאז חקיקת חוק שירות לאומי-אזרחי, תשע"ד-2014 (להלן – החוק) אושרו גופים רבים כגופים מפעילים בהם ניתן להפעיל משרתים בהתאם לכללים שנקבעו בחוק. לאור הבקשות שהוגשו נתגבשה ההבנה שיש עוד גופים שאינם נכנסים להגדרות החוק כיום, שנכון לאפשר את השירות במסגרתם.
מוצע לתקן את הגדרת "רשות ציבורית" בחוק כך שיתאפשר לגופים נוספים להיכנס להגדרה ובכך לקבל אישור כגוף מפעיל. התיקון כולל את המוסדות הלאומיים (הסוכנות היהודית, ההסתדרות הציונית, קרן היסוד והקרן הקיימת לישראל), תאגידים שהוקמו לפי חוק, שתפקידם כולל את תחומי המורשת או ההנצחה וחברות בבעלות ממשלתית מלאה, כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975[3], העוסקות בתחומים של  ביטחון או תשתיות בפרישה ארצית.

 

סעיף 2

לפי סעיף 2 לחוק הדרך להיכנס למסלול השירות הלאומי-אזרחי הינה רק על-ידי הפניה מרשויות הצבא.

בפועל, ישנם מועמדים שקיבלו פטור מהצבא מטעמי גיל ומעוניינים להצטרף למסלול השירות הלאומי-אזרחי. מועמדים אלו נאלצים כיום לפנות לצבא, לבקש ביטול של הפטור שקיבלו והפניה לשירות הלאומי-אזרחי.

מדובר בבירוקרטיה מיותרת ולכן מוצע שבמקרים אלו ניתן יהיה לפנות ישירות לרשות לשירות אזרחי בלי לעבור דרך רשויות הצבא.

 

 

סעיף 3

כיום, על-פי החוק ישנם 2 מסלולי שירות, המסלול האזרחי-חברתי והמסלול האזרחי-בטחוני. לאור הצרכים שעולים מהשטח מוצע לפתוח מסלול חדש שייקרא שירות אזרחי ציבורי-מקצועי. מסלול זה יהיה אפשרי ברשויות ציבוריות או בבתי-חולים שאינם ממשלתיים.

המסלול יתאפשר רק בתפקידים שיאושרו על-ידי ועדה משותפת שתורכב מנציגי הרשות, אגף התקציבים במשרד האוצר וזרוע העבודה במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. התפקידים שיאושרו יהיו כאלו שבהם קיים אופק תעסוקתי בתפקיד מושא השירות.

במסלול זה ישרתו 36 שעות שבועיות במשך שנתיים, בדומה למסלול הביטחוני, והכוונה היא גם להעלות את דמי הכיס למשרתים במסלול זה.

 

 

סעיף 4

סעיף 4 לחוק מסדיר את פעולת המסלול של השירות האזרחי-בטחוני. בס"ק (א) ישנה רשימה שמה של הגופים שבהם ניתן לשרת במסגרת מסלול זה. לאור הרצון לייצר מסלול שירות משמעותי במשרד הביטחון מוצע להוסיף את משרד הביטחון לרשימת הגופים שבהם ניתן לשרת במסגרת המסלול האזרחי-בטחוני.
בנוסף, מוצע לבטל את סעיף 4(ג) לחוק שקובע מכסה מקסימאלית למספר המשרתים שהרשות תפנה לגופים מסויימים כמו מד"א, איחוד הצלה וזק"א.

 

סעיף 5

סעיף 7 לחוק קובע את תקופת השירות והיקפו במסלולים השונים. מוצע להשוות את הכללים של המסלול האזרחי ציבורי-מקצועי לאלו של המסלול האזרחי-בטחוני כך שגם בו השירות יהיה של 36 שעות שבועיות בממוצע במשך שנתיים.

 

סעיף 6

סעיפים 10 ו – 11 לחוק מסדירים את ההכשרות הנדרשות והאפשריות במסגרת השירות. סעיף 10 מסדיר את ההכשרה הכללית שצריך לעבור משרת לצורך השירות. סעיף 11 מסדיר ההכשרה המיוחדת שצריך לתת גוף מפעיל למשרתים שנמצאים בתפקיד שדורש הכשרה מיוחדת (כמו חובש במד"א, משרת בכב"ה ועוד). לאור הרצון לגרום לשירות להיות גם פלטפורמה של המשרת לקראת השתלבות בעולם התעסוקה מוצע להוסיף סעיף שיאפשר השתתפות של המשרת בהכשרה תעסוקתית (גם שלא בתחום השירות) והשלמת השכלה, לפי כללים שיקבע המנהל.

 



[1] ס"ח התשע"ד, עמ' 380; התשע"ז, עמ' 668. 

[2] ס"ח התשל"ה, עמ' 132.

[3] ס"ח התשל"ה, עמ' 132.