תוכן עניינים
ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על החוק הקיים
ה. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקציב המדינה
ו. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המינהלי
פרק __: חוק רכבת תחתית (מטרו) בגוש דן
פרק ג': הסרת חסמים לטובת קידום מיזם המטרו (המשך)
תזכיר זה מיישם את החלטות הממשלה מיום 1 באוגוסט 2021, והוא צפוי לעלות על סדר יומה של ועדת השרים המיוחדת לעניין התכנית הכלכלית לשנים 2021 ו-2022, לאחר המועד האחרון למתן הערות הציבור.
תזכיר זה מופץ בהמשך לתזכיר חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2022-2021), פרק ___: חוק רכבת תחתית (מטרו) בגוש דן (חלק א'), אשר כלל תיקוני חקיקה נוספים שנקבעו בהחלטת הממשלה האמורה.
חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2022-2021), פרק ___: חוק רכבת תחתית (מטרו) בגוש דן (חלק ב').
מיזם המטרו כולל מערכת של שלושה קווים המתפרסים על פני 24 רשויות מקומיות. אורך הקווים עולה על 145 ק"מ ויותר מ-100 תחנות. מערכת המטרו תכלול 4 דפואים ו-7 מתחמי תחבורה משולבים שמטרתם ליצור חיבוריות וקישוריות בתוך מערכת הסעת ההמונים. עלות המיזם מוערכת בכ-150 מיליארד שקלים בעוד התועלות התחבורתיות, הכלכליות והאורבניות ממנו נאמדות בשווי של בין 26 ל-34 מיליארד שקלים בשנה.
מוצע לקבוע בפרק זה חוק חדש, אשר יכיל בתוכו את הרכיבים העיקריים הנדרשים לצורך קידום מיזם המטרו בהיבטי המימון, המבנה הארגוני, התכנון והסרת החסמים הרגולטוריים וזאת לצורך יציאת מבנה רגולטורי מיטבי לקידום הפרויקט.
עיקר 1: מוצע לקבוע בחוק רכבת תחתית (מטרו) בגוש דן, התשפ"א-2021 כי שינוי תכנית מטרו ייעשה רק באמצעות תכנית מטרו אחרת או באמצעות תכנית מתאר ארצית הכוללת הוראות המתייחסות במפורש לשינוי תכנית המטרו וכן מוצע לקבוע כי פעולות לחיזוק מבנים לא יהיו טעונות היתר ויחולו עליהן הוראות סעיף 261(ה) לחוק התכנון והבניה, בכפוף לתנאים שנקבעו בחוק.
עיקר 2: מוצע לקבוע את מסגרת ההוצאה של המיזם ואת תמהיל המקורות שלו.
עיקר 3: מוצע להסמיך את הוועדה לתיאום תשתיות כהגדרתה בחוק משק הגז הטבעי, התשס"ב-2002, לפסוק בסכסוכי תשתית לעניין המטרו ולקבוע לה סמכויות מיוחדות לעניין זה, ובכלל זה סמכות לדון בסכסוכים שצד להם הוא גוף תשתית שאינו גוף ציבורי. בנוסף, מוצע לשנות הרכב הוועדה הקבוע בחוק האמור.
עיקר 4: מוצע לבצע תיקונים לחוק התכנון והבניה כך שלוועדה לתשתיות לאומיות תהיה הסמכות לתכנן גם מגורים, תעסוקה ומלונאות בתחנות לתחבורה ציבורית ובדיפואים במקרקעי ישראל ובמקרקעין מיועדים כהגדרתם בחוק חוק רכבת תחתית (מטרו) בגוש דן, התשפ"א-2021. בנוסף מוצע להקנות לוועדה גם סמכויות אלו לעניין כניסה למקרקעין הדרושות לה לשם עריכת התכנית וביצועה.
עיקר 5: מוצע לתקן את סעיף 261 לחוק התכנון והבניה כך שיקבע כי גם מתחם תפעולי הנדרש לצורכי הטיפול במסילת ברזל ובציוד הדרוש להפעלתה של רכבת, מבנה הנדסי וכל מבנה אחר הדרוש במישרין לצורך הקמת או הפעלת המטרו יהיו טוענים הרשאה בהתאם להוראות סעיף 261(ה) לחוק.
תיקון חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1964;
תיקון חוק החברות הממשלתית, התשל"ה-1975;
תיקון חוק משק הגז הטבעי, התשס"ב-2002;
תיקון חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו–2018), התשע"ז-2016.
|
|
עלות המיזם כולו מוערכת ב-150 מיליארד שקלים חדשים, כאשר עד 50% ממנו צפוי להיות ממומן מתקציב המדינה.
לא רלוונטי
|
|
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
הגדרות |
46. |
בסימן זה- |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
|
|
|
|
"תכנית מטרו" – תכנית מפורטת לגבי מיזם המטרו שאושרה בוועדה לתשתיות או במועצה הארצית; |
|||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
|
|
|
|
"ועדה לתשתיות" – כמשמעותה בחוק התכנון והבנייה; |
|||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
|
|
|
|
"המועצה הארצית" – כמשמעותה בחוק התכנון והבנייה; |
|||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
|
|
|
|
"מהנדס רשוי" – כמשמעותו בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח-1958. |
|||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
שינוי תכנית מטרו |
47. |
על אף האמור בכל דין, שינוי תכנית מטרו ייעשה רק באחד מאלה: |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) אישור תכנית מטרו; |
||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) אישור תכנית מתאר ארצית כמשמעותה בחוק התכנון והבנייה הכוללת הוראות בדבר שינוי בתכנית המטרו. |
||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
חיזוק מבנה |
48. |
בנוסף לאמור בכל דין, על "עבודות בנייה" ו"פעולת חיזוק מורכבת" כהגדרתן בפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל"ב-1972 המבוצעות על ידי החברה המבצעת לצורך הקמת או הפעלת המטרו, יחולו הוראות סעיף 261(ד) לחוק התכנון והבניה, בשינויים המחויבים, ובלבד שהתקיימו כל אלה: |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) עם סיום ביצוע העבודות תגיש החברה המבצעת לוועדה לתשתיות ולוועדה המקומית מסמכים המעידים על הקמת העבודות בפועל בהתאם לתכנית, כאמור בסעיף 261(ד) לחוק התכנון והבניה; |
||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) העבודות יבוצעו לאחר שהתקבלה חוות דעת הנדסית של מהנדס רשוי מטעם החברה המבצעת או מי מטעמו ובהתאם לחוות הדעת האמורה. |
||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
הגדרות |
49. |
בפרק זה - |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
|
|
|
|
"יתרת מסגרת ההוצאה" – ההפרש שבין 150 מיליארד שקלים חדשים לבין הסכום המצטבר שהוצא לטובת ביצוע מיזם המטרו מתוך מסגרת ההוצאה למיזם המטרו; |
|||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
|
|
|
|
"מסגרת ההוצאה למיזם המטרו" – כלל העלויות הנדרשות לביצוע מיזם המטרו ובכלל כך, הפער בין עלות המימון של מיזם המטרו לבין עלות גיוס החוב הממשלתית, הוצאות בלתי צפויות הנובעות מהמיזם, הוצאות הנדרשות לצורך הפקעת שטחים הנדרשים לביצועו המיזם, תשלום בגין הליכים משפטיים הנוגעים לביצוע המיזם, שיפוי רשויות מקומיות בגין תביעות לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה, כפי שיוחלט על ידי הועדה לתשתיות לאומיות; |
|||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
מסגרת ההוצאה למיזם המטרו |
50. |
(א) סך מסגרת ההוצאה למיזם המטרו לא יעלה על 150 מיליארד שקלים חדשים. |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) יתרת מסגרת ההוצאה תהיה צמודה, מידי שנה, למדד כפי יקבעו שר האוצר ושרת התחבורה. |
|||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
מימון מיזם המטרו |
51. |
(א) 50% לכל הפחות, ממסגרת ההוצאה למיזם המטרו תמומן באמצעות אלה: |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) היטל ההשבחה שיתקבל כאמור בסעיף ___. |
||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) ההכנסות שיתקבלו מפיתוח ושיווק קרקע מעל לתחנות, מרכזי התחבורה המשולבים, מתחמי הדיפו ובסמוך אליהם, בהתאם לסעיף ____. |
||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(3) ההכנסות שיתקבלו מפיתוח ושיווק קרקעות בבעלות מדינה בסביבת תחנות המטרו ומתחמי הדיפו. |
||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(4) סכום בגובה הסכומים שהתקבלו בפועל ממס גודש בהתאם לחוק מס לניהול הביקוש לנסיעה באזור גוש דן, התשפ"א-2021, בניכוי 700 מיליון שקלים חדשים בשנה. |
||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(5) סכומים שייוותרו לאחר הקטנת סכום ההוצאה הממשלתית בגין שירותי תחבורה ציבורית. |
||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(6) סכומים שיעבירו הרשויות המקומיות הכלולות בתכנית המטרו בהתאם לאמור בתוספת החמישית. שר האוצר יהיה רשאי לתקן בצו את התוספת החמישית. |
||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(7) סכומים נוספים כפי שייקבע בחוק, הנובעים ממיסוי עליית שווי נכסים המושפעים מתכנית המטרו. |
||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) 50% לכל היותר, ממסגרת ההוצאה למיזם המטרו תמומן באמצעות תיקצוב נוסף מאוצר המדינה. |
|||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
תיאום תשתיות במיזם המטרו |
52. |
הוועדה לתיאום תשתיות שהוקמה לפי סעיף 55ב לחוק משק הגז הטבעי (בפרק זה – הוועדה לתיאום תשתיות), תהיה מוסמכת, נוסף על סמכותה לפי פרק ח3 לחוק החברות הממשלתיות ולפי סימן ד' בפרק ה' לחוק משק הגז הטבעי, לפסוק בסכסוכים הנוגעים למיזם המטרו, בין גוף תשתית לחברה המבצעת בעניינים המפורטים בסעיף 59כב(א) לחוק החברות הממשלתיות ובהתאם להוראות בפרק זה. |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
הרכב היחידה |
53. |
(א) היה צד לסכסוך גוף תשתית שאינו גוף ציבורי, יהיה הרכב הוועדה לתיאום תשתיות כדלקמן: |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) משפטן שהוא עובד המדינה הכשיר להתמנות לשופט בית משפט מחוזי, שימנה שר האוצר, בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, והוא יהיה היושב ראש. |
||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) עובד מינהל התכנון שימנה המנהל הכללי של מינהל התכנון; |
||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(3) נציג אחד או יותר כאמור בסעיף 55ג(א)(6) לחוק משק הגז הטבעי; |
||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(4) נציג אגף התקציבים במשרד האוצר; |
||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(5) נציג ציבור שהוא מהנדס הרשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים, ובעל ניסיון של שבע שנים לפחות כמהנדס בתחום התשתיות; |
||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(6) נציג ציבור שהוא כלכלן בעל ניסיון של שבע שנים לפחות, מתוכן שנתיים לפחות בתחום התשתיות; |
||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(7) נציג ציבור שהוא מגשר כהגדרתו בסעיף 79ג לחוק בתי המשפט, התשמ"ד-1984, בעל ניסיון בגישור מסחרי; |
||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(8) נציג ציבור בעל ניסיון של שבע שנים לפחות בתחום התשתיות; |
||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(9) עובד משרד התחבורה והבטיחות בדרכים שימנה שר התחבורה והבטחות בדרכים. |
||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) שר האוצר ימנה את הנציגים האמורים בסעיף (א)(4) עד (8). |
|||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
|
|
|
|
(ג) הגורם הממנה ימנה, ממלאי מקום קבועים לחברי הוועדה המנויים בסעיף קטן (א)(2) עד (9) שמתקיימים בהם התנאים לפי הוראות סעיף זה וסעיף 59כד לחוק החברות הממשלתיות. |
|||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
יישוב סכסוך בעניין המטרו |
54. |
(א) הוועדה לתיאום תשתיות תהיה הסמכות הבלעדית לדון ולפסוק בסכסוך שהיא מוסמכת לפסוק בו בהתאם לסעיף 46. |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) על אף האמור בכל דין, גוף תשתית, ובכלל זה החברה המבצעת, רשאי לפנות, בכתב, לוועדה לתיאום תשתיות, בבקשה שתפסוק בסכסוך שהיא מוסמכת לפסוק בו לפי סעיף 46, ובלבד שחלפו עשרה ימים מהיום שבו הודיע בכתב לגוף התשתית האחר על כוונתו לפנות לוועדה לתיאום תשתיות. |
|||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
|
|
|
|
(ג) הוועדה לתיאום תשתיות תפרסם באתר האינטרנט של משרד האוצר את רשימת המסמכים הדרושים לצורך הגשת בקשה וקיום הדיון בה. |
|||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
|
|
|
|
(ד) במסגרת הכרעה בסכסוך כאמור בסעיף 46, הוועדה לתיאום תשתיות רשאית לתת כל אישור הנדרש על פי דין במקום גוף תשתית, ובלבד שניתנה לו הזדמנות להשמיע טענותיו, או להחזיר לגוף התשתית את ההחלטה בעניין אישור כאמור, בצירוף הנחיותיה. |
|||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
החלת הוראות חוק החברות הממשלתיות |
55. |
הוראות סעיפים 59כג(ב), 59כד, 59כה, 59כו(ב) ו-(ג), 59כז, 59כח(א) ו-(ג) עד (ה) ו-59ל לחוק החברות הממשלתיות יחולו על הוועדה לתיאום תשתיות, לגבי הסכסוכים שהיא מוסמכת לפסוק בהם ועל הצדדים לסכסוך, לפי העניין, בשינויים המחויבים, ולעניין סכסוך שכולל צד שהוא גוף תשתית שאינו גוף ציבורי, יחולו בנוסף הוראות סעיפים 59כט, 59ל(ו) ו-59לא לחוק החברות הממשלתיות בשינויים המחויבים. |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
סכום ההשתתפות השנתי ייקבע בהתאם לטבלה שלהלן ויקבע כסכום הרכיבים א'-ג'. הנוסחה תתבסס על נתוני התקבולים של הרשות המקומית מהיטלי השבחה, חלף היטל השבחה, וכן ממכירת מקרקעין והחכרתו, בשנים 2020-2016, בהתאם לדו"חות הכספיים המבוקרים של הרשויות המקומיות, וכן על גובה מענק האיזון בהתאם לנוסחת מענק המודל ל-2020; הסכומים האמורים יוצמדו למדד המחירים לצרכן: |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
הרשויות המקומיות יפרישו לקרן את סכום ההשתתפות השנתי במשך 20-10 שנים, בהתבסס על כמות תחנות המטרו ותחנות הקו הסגול והקו הירוק של הרכבת הקלה המתוכננות בהן, בהתאם לטבלה שלהלן. לצורך חישוב כמות התחנות הכוללת (מטרו ורכבת קלה), תחנת רכבת קלה תיחשב לחצי תחנת מטרו:
החל משנת 2023 הרשויות המקומיות הכלולות בתכניות המטרו (להלן – הרשויות המקומיות) יעבירו למדינה תשלומי השתתפות לקרן ייעודית (להלן – הקרן) כדלקמן
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
1. |
בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה- 1975 - |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
|
(א) בסעיף 59כא, במקום "ועדה שהוקמה לפי סעיף 59כב" יבוא "ועדה לתיאום תשתיות שהוקמה לפי סעיף 55ב לחוק משק הגז הטבעי". |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
|
(ב) בסעיף 59כב - |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
|
|
(1) בכותרת הסעיף, המילה "הקמת" תמחק. |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
|
|
(2) במקום" תוקם ועדה, אחת או יותר, שתפקידה" יבוא "תפקיד הוועדה ליישוב סכסוכים יהיה"; |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
|
|
(3) בפסקה (4), לפני "התשלום" יבוא "התנאים המסחריים, לרבות חוזים, ביטוחים, ערבויות ו"; |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
|
(ג) סעיף 59כג ימחק. |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
|
(ד) בסעיף 59כד: |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
|
|
(1) בסעיף (א)(4) במקום "הרשות" יבוא "המדינה" ובמקום "ברשות יבוא "במדינה"; |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
|
|
(2) סעיף (ג) יימחק; |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
|
|
(3) בסעיף (ד) במקום "מנהל הרשות יבוא "המנהל הכללי של משרד האוצר". |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
2. |
בחוק משק הגז הטבעי, התשס"ב-2002- |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
|
(א) בסעיף 55ב - |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
|
|
(1) בסעיף (א) הסיפא המתחילה במילה "ובלבד" תמחק; |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
|
|
(2) בסעיף (ב) הסיפא המתחילה במילה "וניתנה" תמחק; |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
|
|
(3) סעיף (ג)(1) ימחק. |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
|
(ב) בסעיף 55ג, סעיפים (א)-(ג) ימחקו ובמקומם יבוא "(א) וזה הרכבה של הוועדה לתיאום תשתיות: |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
|
|
(1) המנהל הכללי של משרד האוצר, שיהיה יושב ראש הוועדה; |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
|
|
(2) היועץ המשפטי למשרד האוצר או משפטן שימנה, בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, שהוא עובד המדינה הכשיר להתמנות לשופט בית משפט שלום; |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
|
|
(3) אחד מסגניו של הממונה על התקציבים, שימנה שר האוצר, והוא ישמש כממלא מקום יושב הראש בהעדרו; |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
|
|
(4) נציג מינהל התכנון, שימנה המנהל הכללי של מינהל התכנון. |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
|
|
(5) היו כל הצדדים לסכסוך חברות ממשלתיות – עובד רשות החברות הממשלתיות שימנה מנהל רשות החברות הממשלתיות; |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
|
|
(6) אחד או יותר מאלה, בהתאם למשרד שתחום פעילות גוף התשתית שהוא צד לסכסוך הוא בתחום אחריותו: |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
|
|
|
(1) עובד הרשות הממשלתית למים ולביוב שימנה מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב; |
||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
|
|
|
(2) עובד משרד הפנים שימנה שר הפנים; |
||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
|
|
|
(3) עובד המדינה שימנה שר התחבורה והבטיחות בדרכים. |
||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
|
|
|
(4) עובד משרד האנרגיה, רשות החשמל או רשות הגז הטבעי שימנה שר האנרגיה; |
||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
|
|
|
(5) עובד משרד התקשורת שימנה שר התקשורת; |
||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
|
|
|
(6) עובד משרד האוצר שימנה שר האוצר; |
||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
|
|
|
(7) מנהל רשות המטרו או עובד רשות המטרו שימנה". |
||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
|
(ג) תקופת כהונתו של חבר הוועדה, זולת המנהל הכללי של משרד האוצר, תהיה שלוש שנים מיום מינויו, וניתן למנותו לתקופות כהונה נוספות. |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
3. |
בחוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו–2018), התשע"ז-2016, סעיף 39(ג)(2) יימחק. |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
4. |
בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה- 1965[1] (בפרק זה – חוק התכנון והבניה) - |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
(1) |
בסעיף 6ב, אחרי סעיף קטן (א) יבוא: |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
|
|
"(א1) הוועדה לתשתיות תהיה רשאית לתכנן גם בנייה למגורים, שטחי ציבור, תעסוקה, מסחר ומלונאות בכל אחד מאלה, ובלבד שהתכנון מתייחס למקרקעי ישראל בלבד: |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
|
|
|
(1) תחנה לתחבורה ציבורית; |
||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
|
|
|
(2) חניון לעידוד השימוש בתחבורה ציבורית; |
||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
|
|
|
(3) במתחם תפעולי הנדרש לצורכי הטיפול במסילת ברזל ובציוד הדרוש להפעלתה של רכבת. |
||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
|
|
"(א2) לוועדה לתשתיות תהיה הסמכות לתכנן בנייה למגורים, שטחי ציבור, תעסוקה, מסחר ומלונאות במקרקעין מיועדים כהגדרתם בחוק רכבת תחתית (מטרו) בגוש דן, התשפ"א- 2021. |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
(2) |
בסעיף 257, במקום "על ידי הוועדה המקומית או על ידי הוועדה המחוזית" יבוא "על ידי הוועדה המקומית, הוועדה המחוזית או הוועדה לתשתיות"; |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
(3) |
בסעיף 261(ה), לאחר סעיף קטן (8), יבוא: |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
|
|
" (9) הוראות סעיף זה יחולו גם על מתחם תפעולי הנדרש לצורכי הטיפול במסילת ברזל ובציוד הדרוש להפעלתה של רכבת, מבנה הנדסי וכל מבנה אחר הדרוש במישרין לצורך הקמת או הפעלת המטרו כמשמעותו בחוק רכבת תחתית (מטרו) בגוש דן, התשפ"א-2021, זאת למעט אם נקבע בחוק זה או בכל דין אחר כי אינם טעונים היתר לפי סעיף 145 לחוק זה.". |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||
לסעיף 47 ו-48
על מנת להבטיח את יציבות תכניות המטרו, מוצע לעגן את מעמדן ביחס לתכניות אחרות, וכן להגדיר את המנגנון באמצעותו ניתן יהיה לבצע שינויים בהן. מוצע לקבוע בחוק רכבת תחתית (מטרו) בגוש דן, התשפ"א-2021 כי שינוי תכנית מטרו ייעשה רק באמצעות תכנית מטרו אחרת או באמצעות תכנית מתאר ארצית הכוללת הוראות המתייחסות במפורש לשינוי תכנית המטרו.
במסגרת העבודות הנדרשות להקמת המטרו נדרש ביצוע של פעולות לחיזוק מבנים בהתאם להוראות פקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל"ב-1972. על פעולות אלה נדרש לקבל כיום היתר מהוועדה המקומית ולא הוועדה לתשתיות לאומיות. נוכח החשש לעיכובים במתן ההיתרים על ידי הוועדה המקומית, הצורך לקידום פרויקט המטרו והעובדה כי אין מדובר בעבודות בינוי משמעותיות, מוצע לקבוע בחוק כי פעולות אלה לא יהיו טעונות היתר ויחולו עליהן הוראות סעיף 261(ה) לחוק התכנון והבניה.
על מנת לוודא כי החלת הוראות סעיף 261(ד) לחוק התכנון והבנייה לא תפגע בביצוע פעולות החיזוק, מוצע לקבוע מנגנון מאזן לפיו עם סיום ביצוע העבודות תגיש החברה המבצעת לוועדה לתשתיות ולוועדה המקומית מסמכים המעידים על הקמת העבודות בפועל בהתאם לתכנית לפי הוראות סעיף 261(ד) לחוק וכי העבודות יבוצעו לאחר שהתקבלה חוות דעת הנדסית של מהנדס החברה המבצעת או מי מטעמו ועליהן להתבצע בהתאם לחוות הדעת.
סעיף 50
על-מנת לגדר את מסגרת ההוצאה על המיזם, ובכדי לאפשר הכנת תכנית ביצוע בהתאם למסגרת ההוצאה, נדרש לקבע את מסגרת ההוצאה המותרת לתכנון וביצוע הפרויקט. ההוצאה המותרת לא תעלה על 150 מיליארד ש"ח ותכלול את כלל ההוצאות הנדרשות לביצוע מיזם המטרו, לרבות ההוצאות הבלתי-צפויות בהיקף המקובל בפרויקט מסוג זה, הוצאות הפקעה הנדרשות לצורך ביצוע פרויקט המטרו, וכן פיצויים עקב תביעות.
סעיף 51
בדומה למקובל במגה פרויקטים דומים בעולם, תמהיל המימון למיזם המטרו משלב בין הוצאה תקציבית לצד מקורות המבוססים על התועלות הכלכליות והאורבניות שהפרויקט מייצר. תמהיל זה, משלב בין יצירת וודאות, וקשירת קשר ישיר בין ההשקעה בפרויקט לתועלות שהוא מניב. 50% ממסגרת ההוצאה למיזם, לכל הפחות ימומן על-ידי מקורות LVC (לכידת ערכי קרקע) ובהם מיסוי השבחה ייעודי, פיתוח ושיווק נדל"ן מעל התחנות והדיפואים של המטרו ומפיתוח ושיווק קרקעות בבעלות מדינה בסמוך לתחנות. כמו כן, חלק זה יכלול גם סכום מתוך מס הגודש בהתאם לחוק מס לניהול הביקוש לנסיעה באזור גוש דן, סכומים שייוותרו לאחר הקטנת סכום ההוצאה הממשלתית בגין שירותי תחבורה ציבורית, השתתפות של הרשויות המקומיות הכלולות בתכנית המטרו, וסכומים נוספים ממיסוי עליית שווי נכסים המושפעים מתכנית המטרו. 50% לכל היותר ממסגרת ההוצאה למיזם, תמומן באמצעות תקצוב נוסף מאוצר המדינה.
פרק ה' כללי הניסיון בהקמת מיזמי תשתית מראה כי בשלב תיאום התשתיות מתעוררות מחלוקות בעניין עבודות תשתית בין החברה המבצעת את עבודות מיזם התשתית לבין בעלי תשתית אחרים המצויים באזור הקמת התשתית. משך הזמן עד לסיום מחלוקות אלה מעכב את קידום המיזמים באופן ניכר. לאור הנזק המשקי המשמעותי בעיכוב במיזם המטרו, יש חשיבות ליצירת מנגנון לפתרון מהיר של סכסוכים שעלולים להתגלע אגב הפעולות לקידום מיזם המטרו.
סעיף 52
מוצע להסמיך את הוועדה לתיאום תשתיות אשר הוקמה לפי הוראות סימן ד' בפרק ה' לחוק משק הגז הטבעי לפסוק בסכסוכים בין גופי תשתית לבין החברה המבצעת הנוגעים למטרו.
סעיף 53
הוועדה לתיאום תשתיות תהיה מוסמכת לפסוק בסכסוך אשר גוף פרטי הוא צד, גם ללא הסכמתו, ובלבד שמדובר בסכסוך בין החברה המבצעת לגוף תשתית בעניין הנוגע לקידום מיזם המטרו. מוצע כי במצבים אלו יקבע הרכב אחר לוועדה. כך, בראשה יעמוד משפטן אשר כשיר להתמנות כשופט מחוזי והיא תכלול ארבעה עובדי מדינה נוספים וכן ארבעה נציגי ציבור.
סעיף 54
בסכסוכים כאמור בסעיף 46 מוצע הוראות מיוחדות על הוועדה לתיאום תשתיות. על מנת למנוע מצב בו הכריעה הוועדה בסכסוך אולם גוף תשתית ממשיך לעכב את ביצוע תיאום התשתית, מוצע כי הוועדה לתיאום תשתיות תוכל להעניק במקום גוף התשתית אישור שנותן גוף תשתית על פי דין. כמו כן, מוצע לקבוע לוחות זמנים מקוצרים לפנייה לוועדה.
סעיף 55
מוצע להחיל הוראות שונות מחוק החברות הממשלתיות הנוגעות לסדרי העובדה של הוועדה, סמכויותיה, מינוי חבריה ולגופי התשתית שהם צד לסכסוך.
תוספת חמישית
פרויקט המטרו צפוי להניב תועלות רבות לרשויות המקומיות הנמצאות בשטחי התכנית, בניהן היטלי השבחה, חלף היטלי השבחה ומכירת מקרקעין, אשר צפויים להשיא רווחים גבוהים יותר כתוצאה מן הפרויקט. משכך, ראוי כי אלו ישתתפו במימון הפרויקט. השתתפות הרשויות נקבעה בהתבסס על איתנותה הכלכלית של הרשות המקומית, ועל מידת התועלות שצפויה לקבל מהפרויקט. כך, בהתאם לתוספת, רשויות הזקוקות לסיוע כלכלי רחב (אשר נקבעות על פי קבלת מענק איזון), ישתתפו בשיעור נמוך יותר מאלו שאינן מקבלות את המענק. ההשתתפות תבוא לידי ביטוי בהפרשה של סכומי ההשתתפות השנתיים לקרן ייעודית. מספר שנות ההפרשה לקרן יקבע בהתאם למספר התחנות המטרו וקווי הרכבת הקלה הירוק והסגול, (כאשר כל תחנת רכבת קלה תחשב כחצי תחנת מטרו), אשר קיימים בכל אחת מן הרשויות.
סעיף 4 (תיקון עקיף)
מוצע לתקן את חוק החברות הממשלתיות כך שהוועדה לתיאום ליישוב סכסוכים הקבועה בפרק ח3 תהיה למעשה הוועדה לתיאום תשתיות. איחוד הוועדות שקיימות מכוח החוקים השונים תסייע להגשת ההליך עבור גופי התשתית.
סעיף 5 ו-6 (תיקון עקיף)
מוצע לתקן את חוק משק הגז הטבעי וחוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו–2018), התשע"ז-2016, המסמיכים את הוועדה לתיאום תשתיות להכריע בסכסוכים המפורטים בהם. במסגרת התיקון מוצע לקבוע הרכב חדש לוועדה לתיאום תשתיות, אשר יכלול את כלל נציגי הממשלה הרלוונטיים.
סעיף 7 (1)
לסעיף 6ב. לחוק התכנון והבניה המוצע, על מנת לקדם תכנון שיביא לניצול מיטבי של הקרקע, לייעול התפעול והגברת השימוש בתשתית התחבורתית, וליישום של הפיתוח האורבני מעל תחנות הרכבת הגדולות והדיפואים, מוצע לתקן את סעיף 6ב. לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה- 1965[2] (להלן – חוק התכנון והבניה) כך שלות"ל תהיה הסמכות לתכנן גם מגורים, תעסוקה ומלונאות בתחנות לתחבורה ציבורית ובדיפואים ובלבד שהתכנון לגביהם נעשה במקרקעי ישראל. כמו כן, מוצע לקבוע כי לוועדה תהיה סמכויות דומות גם ביחס למקרקעין מיועדים כהגדרתם בחוק חוק רכבת תחתית (מטרו) בגוש דן, התשפ"א-2021.
סעיף 7 (2)
לסעיף 257 לחוק התכנון והבניה המוצע, הסמכות לכניסה למקרקעין לצורך ביצועה של תכנית טעונה הסמכה של הועדה המקומית או הוועדה המחוזית לפי חוק התכנון והבניה. מאחר שלוועדה לתשתיות כמשמעותה בחוק התכנון והבניה (להלן – הות"ל), מסורות כלל הסמכויות לעניין תכנון ורישוי תשתיות לאומיות, מוצע להקנות לוועדה גם סמכויות אלו לעניין כניסה למקרקעין הדרושות לה לשם עריכת התכנית וביצועה.
סעיף 7 (3)
לסעיף 261 לחוק התכנון והבניה המוצע, המתחמים לתפעול הנדרש לצורכי הטיפול במסילת ברזל ובציוד הדרוש להפעלתה של רכבת (להלן – מתחמי הדיפו) הם חלק בלתי נפרד מפרויקט המטרו ומפרויקטים רכבתיים אחרים ותכנונם מקודם כחלק מתת"לים בוועדה לתשתיות לאומיות. כלל רכיבי הפרויקט, לרבות מנהרות תת-קרקעיות, תחנות תת-קרקעיות, מסילות וגשרים, מקודמים לפי סעיף 261(ה) לחוק התכנון והבניה.
מאחר שהליך קבלת היתר ארוך משמעותית מהליך הרשאה למבנה דרך, כי קיים חשש כי העברת המידע הנדרש בהיתר מגופים שונים יעכבו את התקדמות פרויקט המטרו ושאין הבחנה מקצועית בין מבני דרך לבין מתחמי הדיפו, מבחינה הנדסית וסביבתית - מוצע לתקן את סעיף 261 לחוק התכנון והבניה כך שיקבע כי גם מתחם תפעולי הנדרש לצורכי הטיפול במסילת ברזל ובציוד הדרוש להפעלתה של רכבת יהיו טוענים הרשאה בהתאם להוראות סעיף 261(ה) לחוק.
כמו כן, במסגרת הקמת המטרו תידרש העתקה של מתקני תשתית מסוימים. הפרשנות הנהוגה להגדרת מבנה דרך לא כוללת את העתקתם של מתקני תשתית קיימים, דוגמת חדרי חשמל ומתקני מים, שהעתקתם דרושה להקמת פרויקטים רכבתיים. גם במקרה זה, אין הצדקה מקצועית להבדל בהליך הרישוי בין הרכיבים, שהרי תכנונם מקודם במסגרת אותם תכניות סטטוטוריות והם מהווים חלק בלתי נפרד מהפרויקט הרכבתי. על-כן מוצע לתקן את סעיף 261 לחוק התכנון והבניה כך שיקבע כי גם מבנה הנדסי וכל מבנה אחר הדרוש במישרין לצורך הקמת או הפעלת המטרו יהיו טוענים הרשאה בהתאם להוראות סעיף 261(ה) לחוק.