תוכן עניינים

א. שם החוק המוצע. 2

ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו 2

ג. עיקרי החוק המוצע. 2

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על החוק הקיים. 3

ה. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקציב המדינה. 3

ו. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המינהלי 3

ז. להלן תזכיר נוסח החוק המוצע. 3

תזכיר חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021 פרק __': רישוי באמצעות מורשה להיתר. 4

1.  תיקון חוק התכנון והבניה. 4

2.  תחילה, תחולה והוראות מעבר. 13

3.  תיקון סעיף 13א לחוק המהנדסים והאדריכלים. 14

 

 

תזכיר חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021 פרק __': רישוי באמצעות מורשה להיתר

 

תזכיר זה מיישם את החלטות הממשלה מס' 221 ומס' 206 סעיף (2) מיום 1 באוגוסט 2021, והוא צפוי לעלות על סדר יומה של ועדת השרים המיוחדת לעניין התכנית הכלכלית לשנים 2021 ו-2022, לאחר המועד האחרון למתן הערות הציבור.

 

א. שם החוק המוצע

חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021 פרק __': רישוי באמצעות מורשה להיתר.

ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו

בתזכיר זה מובאים מספר תיקונים לחוק התכנון והבניה שנועדו להפחית את הרגולציה בתחום היתרי הבניה, על מנת לתת מענה לצורך בהגדלת היצע הדיור בישראל.

ג. עיקרי החוק המוצע

מוצע לאפשר להסמיך אדריכל רשוי אשר הגיש לפחות חמש בקשות להיתרי בניה בעשר השנים האחרונות, וניתן בגינן היתר כמורשה להיתר, שיהיה רשאי לחתום על היתר בניה עבור הקמת מבנה או תוספת למבנה שעיקרו למגורים, ובתנאי שניתנה הסכמה של כל בעלי הזכויות בקרקע וכן כי ההיתר אינו כולל הקלות או שימוש חורג וכי לא מדובר במבנה או אתר המועד לשימור. עוד מוצע כי במידה ולא העבירה רשות הרישוי למורשה להיתר שובר לתשלום אגרות, היטלים ותשלומים אחרים, המורשה להיתר יהיה רשאי לבצע חישוב עצמאי של הסכומים לתשלום. המורשה להיתר יהיה רשאי לבקש תיק מידע, לחתום על ההיתר, לאשר תחילת עבודות ולהוציא תעודת גמר, בכפוף להוראות המפורטות בסעיפי החוק המוצע.

כן מוצע לקבוע כי לאחר חתימה על ההיתר יעביר המורשה להיתר את ההיתר והמסמכים הנלווים לידי רשות הרישוי. רשות הרישוי תהיה רשאית לשלוח למורשה להיתר רשימה של ליקויים בהיתר במידה וסברה כי ההיתר סותר את הוראות הדין, המידע להיתר או כל הוראה בתכניות או בהנחיות המרחביות החלות על השטח שלגביו מבוקש ההיתר. במידה ורשות הרישוי לא הגיבה, או לחלופין הגיבה והמורשה להיתר שלח לה את ההיתר מתוקן, ייכנס ההיתר לתוקף בכפוף לאישור מכון בקרה בדבר בקרת התכן. במקרה בו רשות הרישוי סבורה כי עדיין קיימים ליקויים בהיתר, היא תהיה רשאית לפנות לוועדת ערר לתכניות והיתרים, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההיתר המתוקן. ההיתר ייכנס לתוקף רק לאחר קבלת אישור מכון בקרה בנושא בקרת התכן, והעברתו לרשות הרישוי.

עוד מוצע לקבוע מנגנון להטלת עיצומים כספיים על מורשה להיתר שהפר את הוראות החוק המוצע.

מוצע לצמצם באופן משמעותי את האפשרות לבקש הקלות, כך שהסמכות לאשר הקלה תתוחם רק לנושאים שיקבעו בתקנות, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית, כנושאים שניתן להתירם בהליך של הקלה ושאין בהם סטייה ניכרת מתכנית.

בנוסף, מוצע לקבוע שלא תהיה סמכות לקבוע בתקנות כי ניתן יהיה לאשר הוספת שטחי בניה או שינוי במספר יחידות דיור לעומת הקבוע בתכנית, בהליך של הקלה. בנוסף, מוצע לאפשר לקבוע בתקנות נושאים שהשפעתם התכנונית מעטה וזניחה, שלגביהם רשות הרישוי תהא רשאית, במסגרת בקשה להיתר, להתיר שינויים  מהוראות התכנית התקפה. סמכות זו מותנית בכך שניתנה חוות דעת בכתב מאת מהנדס הוועדה המקומית, כי מבחינה תכנונית, השפעתם של השינויים המבוקשים לעומת הוראות התכנית, הינה מעטה וזניחה, ובכך שלא נקבעה בתכנית הוראה לפיה לא ניתן לאשר אף שינויים כאמור לפי סעיף זה. יובהר, כי בהתאם להצעה זו, הסמכות להתיר סטייה מהוראות תכנית בנושאים שיוגדרו בתקנות ושהשפעתם התכנונית מעטה וזניחה, לא תהיה טעונה פרסום לפי סעיף 149 ולא תינתן זכות התנגדות או זכות ערר כפי שקיים בבקשה להקלה, ואישור כאמור, אף לא יצור עילת תביעה לפי סעיף 197 לחוק ולא יהווה אירוע מס לעניין התוספת השלישית לחוק.

עוד מוצע לתקן את סעיף 69 לחוק העיקרי וליתן סמכות לשר הפנים לקבוע רשימת נושאים שלגביהם לא יכללו הוראות בתכנית מפורטת.

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על החוק הקיים

תיקון חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965.

תיקון חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח-1958.

ה. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקציב המדינה

אין.

ו. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המינהלי

אין.

ז. להלן תזכיר נוסח החוק המוצע

 

תזכיר חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021 פרק __': רישוי באמצעות מורשה להיתר

 

 

 

ד ב ר י  ה ס ב ר

מדינת ישראל מצויה בשיאו של משבר דיור כפי שבא לידי ביטוי במחירי הדיור אשר עלו ביותר מ-50% בעשור האחרון. בכדי לפתור את המשבר נדרשת הגדלה משמעותית של היצע יחידות הדיור, ואחד החסמים המרכזיים להגדלת היצע יחידות הדיור הינו הליך הוצאת היתר הבניה (להלן – הליך הרישוי), המהווה חוליה מקשרת בין התכנית המפורטת לבין תחילת הבניה בשטח.

בשנים האחרונות קודמו מספר צעדים בכדי לקצר ולייעל את הליכי הרישוי. בין הצעדים המרכזיים ניתן למנות את תיקון 101 לחוק התכנון והבניה, שבו נקצבו לרשויות הרישוי זמני תגובה עבור כל אחד מהשלבים בהליך הרישוי; הוקמה מערכת רישוי זמין אשר יצרה פלטפורמה אחודה ומקוונת לתהליך הרישוי; הוסדרה פעילות מכוני בקרה שנועדו, בין היתר, לייעל את קבלת האישורים מגורמים מאשרים לעניין תכן הבניה; וכן נקבעו מסלולי רישוי שונים, הכוללים לוחות זמנים שונים המשקפים את מורכבות הליך הרישוי ובהם מסלול פטור ומסלול מקוצר.

למרות זאת, הליכי הרישוי בישראל עודם ארוכים ביחס למצב הרצוי, ודורשים שיפור וטיוב שיביאו להפחתה בבירוקרטיה הכרוכה בהליך, ולקיצור משכי הזמן להוצאת היתרי בניה. לאחרונה פורסם דו"ח מבקר המדינה אשר מצביע על משכי הזמן להוצאת היתר: 319 ימים בהיתר ללא הקלות, ו-407 ימים בהיתר הכולל הקלות, כאשר זמנים אלו כוללים גם היתרים 'פשוטים' שאינם כוללים תוספת יחידות דיור. בפועל, הוצאת היתר הכולל בניה חדשה למגורים מתארכת במקרים רבים לשנתיים ואף יותר. התארכות הליכי הרישוי מטילה עומס בירוקרטי רב על היזמים והקבלנים, מגדילה את עלויות המימון ובכך מהווה גורם נוסף לעליית מחירי הדיור. במציאות הנוכחית שבה קיים צורך הולך וגובר בהגדלת היצע הדיור בישראל, יש לקדם צעדים נוספים אשר יובילו לקיצור וייעול הליך הרישוי.

 

סעיף 1 (פסקאות (1) –(2)) וסעיף 3

הליך הרישוי מנוהל כיום על ידי רשות הרישוי של הרשות המקומית, וסמכות מתן ההיתר נתונה לה באופן בלעדי. העומס המוטל על רשות הרישוי, ולעיתים חוסר מקצועיות של העובדים ברשות הרישוי, הם אחד הגורמים המביאים להתארכות הליכי הרישוי. בכדי לבחון אפשרות להרחבת הסמכות לגורמים נוספים, הוקם צוות בין-משרדי בהתאם להחלטת ממשלה מס' 4477 מיום 31 באוגוסט 2018 שעניינה "הקמת צוות בין-משרדי לבחינת רישוי עצמי וביטול ההקלות בתחום התכנון והבניה". הצוות בחן את האפשרות להחיל הליך רישוי עצמי שבמסגרתו אדריכל שיוסמך כמורשה להיתר יהיה רשאי לחתום על היתר בניה. בעקבות מסקנות הצוות הבין-משרדי, מוצע לתקן את החוק כך שיתאפשר מסלול רישוי בסמכות אדריכל מורשה להיתר, כמסלול נוסף לקיים בחוק. רשויות מקומיות יוכלו לקבוע האם הן מאפשרות הליך רישוי באמצעות מורשה להיתר בשטחן, למעט היתרי שינויים שאינם כוללים הקלה או שימוש חורג, שלגביהם יתאפשר ההליך בכלל הרשויות.

מוצע כי אדריכל רשוי אשר הגיש לפחות חמש בקשות להיתרי בניה בעשר השנים האחרונות, וניתן בגינן היתר, יוסמך כמורשה להיתר. מורשה להיתר יהיה רשאי לחתום על היתר בניה עבור הקמת מבנה או תוספת למבנה שעיקרו למגורים, ובתנאי שההיתר אינו כולל הקלות או שימוש חורג, וכי לא מדובר במבנה או אתר המועד לשימור. כמו כן, נדרשת הסכמת בעלי הזכויות בקרקע, וכן הסכמת רשות מקרקעי ישראל במקרה הרלוונטי.

בדומה להליך הרישוי הרגיל, מורשה להיתר יגיש לרשות הרישוי בקשת מידע להיתר, בה יציין כי המידע מבוקש לצורך הליך רישוי באמצעות מורשה להיתר, ורשות הרישוי תספק את המידע להיתר בתוך 45 ימים. כמו כן, המורשה להיתר יוכל לפנות לרשות הרישוי לצורך הבהרות ביחס להבהרות, הנחיות והוראות שנכללו במידע להיתר, ורשות הרישוי תהיה מחוייבת להשיב לפנייה בתוך 14 ימים.

בעניין חישוב תשלומי אגרות, היטלים ותשלומים אחרים, המורשה להיתר יפנה לרשות הרישוי עם פרטי הבניה והעבודה, והיא תמציא לו שובר לתשלום בתוך 45 ימים. במידה ולא העבירה רשות הרישוי שובר לתשלום, רשאי המורשה להיתר לבצע חישוב עצמאי של הסכומים לתשלום, בהתאם להוראות החוק המוצע. במקרה כזה ישלם מבקש ההיתר את התשלומים בהתאם לחישוב שביצע המורשה להיתר, ויעביר העתק של החישוב ואישור על התשלום בתוך 7 ימים. במהלך 6 חודשים שלאחר מכן, רשות הרישוי תוכל לבצע בקרה על החישוב ולהוציא פירוט חיובים מעודכן, שיחייב את מבקש ההיתר בתשלום ההפרשים בתוך 30 ימים. כל עוד לא שולמו ההפרשים, לא יוכל המורשה להיתר לאשר את תעודת הגמר.

האדריכל המורשה להיתר יכין את היתר הבניה ויבצע את הבקרה המרחבית בעצמו. לאחר סיום העבודה, המורשה להיתר יחתום על ההיתר ויעביר לרשות הרישוי את מסמכי ההיתר, התצהירים ויתר המסמכים המפורטים בחוק. בשלב זה ההיתר עוד לא ייכנס לתוקף. במהלך 30 הימים שלאחר העברת המסמכים, ובאופן חד-פעמי, תוכל רשות הרישוי להצביע על ליקויים בהיתר במידה וסברה כי ההיתר סותר את הוראות הדין, המידע להיתר או כל הוראה בתכניות או בהנחיות המרחביות החלות על השטח שלגביו מבוקש ההיתר. במידה ורשות הרישוי לא הגיבה, או לחלופין הגיבה והמורשה להיתר שלח לה את ההיתר מתוקן, ייכנס ההיתר לתוקף בכפוף לאישור מכון בקרה בדבר בקרת התכן. במקרה בו רשות הרישוי סבורה כי עדיין קיימים ליקויים בהיתר, היא תהיה רשאית לפנות לוועדת ערר לתכניות והיתרים, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההיתר המתוקן. ההיתר ייכנס לתוקף רק לאחר קבלת אישור מכון בקרה בנושא בקרת התכן, והעברתו לרשות הרישוי.

לאחר כניסת ההיתר לתוקף, רשאי המורשה להיתר לאשר את תחילת העבודות בהתאם להיתר שנתן, בכפוף למינוי בעלי תפקידים נדרשים ולהתקשרות עם מכון בקרה לצורך בקרת ביצוע. המורשה להיתר נדרש להעביר את אישור תחילת העבודה כאמור לרשות הרישוי בצירוף הודעה על מכון הבקרה המיועד לבצע את בקרת הביצוע. לאחר סיום העבודות, ובדיקה כי הבניה נעשתה בהתאם להיתר וכי התקיימו התנאים להוצאת תעודת גמר כמפורט בהיתר ובתקנות, רשאי המורשה להיתר לתת תעודת גמר למבקש ההיתר. על המורשה להיתר להעביר לרשות הרישוי העתק מתעודת הגמר בצירוף המסמכים הנדרשים כמפורט בתקנה 95(א) לתקנות רישוי בנייה.

עוד מוצע כי מעבר לסמכויות מועצת ההנדסה והאדריכלות להתלות או לבטל תעודת אדריכל רשוי במקרה של עבירה מצד המורשה להיתר, תוקנה סמכות הטלת עיצומים כספיים למנהלת הכללית של מנהל התכנון. סכום הבסיס לעיצום הכספי יעמוד על 15,000 ש"ח, ובמקרה של הפרה משמעותית, יוכפל סכום העיצום הכספי.

 

סעיף 1 (פסקאות (3) – (6))

בהמשך להחלטה מס' 4477 מיום 31 באוגוסט 2018 שעניינה "הקמת צוות בין-משרדי לבחינת רישוי עצמי וביטול ההקלות בתחום התכנון והבניה" ולהמלצות הצוות הבין-משרדי שהוקם, מוצע לצמצם באופן מהותי את מנגנון ההקלה, לצד קביעת הסדרים משלימים וקביעת הוראות מעבר, כמפורט להלן.

הקלה, כהגדרתה בסעיף 1 לחוק העיקרי, הינה סטייה מהוראות התכנית התקפה, והיא אפשרית כל עוד לא נקבעה ההקלה המבוקשת, בחוק או בתקנות התכנון והבניה, כסטייה ניכרת מתכנית ובכפוף לשיקול דעת הועדה המקומית. הצורך בהקלה נועד, על מנת לאפשר גמישות בשלב הרישוי במקומות בהן קיימת הצדקה תכנונית לסטות מהוראות התכנית המפורטת התקפה. הצדקה לסטות מהוראות התכנית המפורטת, יכול שתנבע, בעיקר, מהצורך להתאמת התכנית לנתוני מגרש ספציפי, או עקב היותה תכנית ישנה והתאמתה למציאות קיימת. אך ההקלה נועדה להיות החריג לכלל שהינו היתר תואם תכנית.

ואולם, בשנים האחרונות נעשה שימוש הולך וגובר בכלי מעין תכנוני זה, באופן שהפך את ההקלה לכלל ולדבר שבשגרה, שאף לעיתים קרובות מתאשרת על ידי מוסדות התכנון ללא הפעלת שיקול הדעת הנדרש, ואת הרישוי תואם תכנית, לחריג. מנתונים שנאספו מהוועדות המקומיות, עולה כי כ-35% מכלל ההיתרים שניתנו בחציון הראשון של שנת 2019 כללו הקלות. בהיתרים למגורים שכללו יותר מ-20 יחידות דיור, שיעור ההקלות עומד על כ80%.

מעבר לכך, עצם השימוש ההולך וגובר בהקלות, הביא לתהליכי רישוי עוקפי תכנון. הליך הרישוי, שנכון היה שיהיה הליך קצר ויעסוק, כשמו, ברישוי ולא בתכנון, הפך במקרים רבים להיות הליך מעין תכנוני שבמסגרתו מבוצעים שינויים של ממש לעומת הוראות התכנית.  זאת ועוד, למעשה, תכנון בשלב הרישוי, ברמת המגרש הבודד כפי שלרוב נעשה בהקלות, באופן מובנה אינו מיטבי, שכן אין בו ראייה מרחבית, ולא ניתן במסגרתו להתאים אליו את המרחב הציבורי או לתת מענה לצורכי הציבור הנובעים מאישור ההקלות. בכך הליך מעין תכנוני במסגרת בקשה להקלה, מוביל לעיתים קרובות, לפגיעה באיכות התכנון לעומת מה שנקבע על ידי מוסדות התכנון בתוכניות המפורטות החלות.

הקושי התעצם בשנים האחרונות, בשל שורה של תיקוני חקיקה, שאפשרו לאשר תוספת של יחידות דיור ואף של שטחי בניה, בהיקפים משמעותיים, במנגנון של הקלה. לעיתים אף נוצר מצב אבסורדי, לפיו מוסדות התכנון, צופים מראש את האפשרות לבקש הקלה, ובשל רצונם לא לפגוע באיכות התכנון, הם נאלצים לאשר בתכניות, פחות יחידות דיור או שטחי בניה, תוך הנחה שאלו יושלמו במסגרת בקשה להקלה בשלב הרישוי.

כמו כן, השימוש ההולך וגובר במוסד ההקלות, הוביל להארכת הליך הרישוי וליצירת עומס משמעותי על מוסדות התכנון בשלב הרישוי. הלכה למעשה, באמצעות ההקלות, הוארכו הליכי התכנון גם לשלב הרישוי, ולא הסתיימו באישור התכנית המפורטת. הארכת הליכי הרישוי בשל בקשה להקלה, קשורה, בין השאר, בצורך לפרסם בקשה להקלה להתנגדויות בהתאם להוראות סעיף 149 לחוק העיקרי, הכרעה בהתנגדויות, זכות ערר לוועדת ערר ובמקרים רבים אף עתירות שההכרעה בהן עשויה לארוך שנים רבות. בנוסף, חלק ניכר מסעיפי ההקלות טומנים בחובם חיוב נוסף בהיטלי השבחה בשל אישור ההקלה בהתאם להוראות התוספת השלישית לחוק העיקרי, חיוב שלעיתים קרובות גורר הליכים נוספים מול שמאי הוועדות המקומיות, שמאים מכריעים, הגשת עררים על השומות לוועדות הערר והליכים נוספים בבתי המשפט.

נוסף על הפגיעה באיכות התכנון, ההארכה והסרבול בהליך הרישוי, הרי שעצם השימוש הגובר בהליך ההקלות הביא גם לחוסר ודאות רב מצד היזמים ומבקשי ההיתרים, שכן התכנית איננה סוף פסוק והיא למעשה הפכה ל"בסיס לשינויים" באמצעות מוסד ההקלות, שכורך בחובו חוסר ודאות של ממש, שכן לא ברור האם תאושר ההקלה, באלו תנאים, האם ינקטו הליכים משפטיים לגביה, החבות בהיטל השבחה ועוד.

לאור כל האמור, מוצע לצמצם באופן משמעותי את האפשרות לבקש הקלות, ובכך לשפר את איכות התכנון ואת התוצר התכנוני שימומש בפועל, כך שיתאם למה שמוסד התכנון ראה לנגד עיניו לעת אישור התכנית המפורטת, לשפר את הוודאות מצד היזמים ומבקשי ההיתרים ולקצר באופן ניכר את הליכי הרישוי כך שהרישוי יעסוק ברישוי ולא בתכנון.

ההסדר המוצע הינו, לתקן את סעיפים 147(א) ו151(ב) לחוק העיקרי ואת ההסדר החקיקתי שנקבע בהם, לפיו כל מה שלא נקבע בחוק או בתקנות סטייה ניכרת, איננו סטייה ניכרת וניתן לאשרו בהליך של הקלה. מוצע לשנות הסדר זה, כך שהסמכות לאשר הקלה תתוחם רק לנושאים שיקבעו בתקנות, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית, כנושאים שניתן להתירם בהליך של הקלה ושאין בהם סטייה ניכרת מתכנית.

בנוסף, מוצע לקבוע שלא תהיה סמכות לקבוע בתקנות כאמור כי ניתן יהיה לאשר הוספת שטחי בניה או שינוי במספר יחידות דיור לעומת הקבוע בתכנית, בהליך של הקלה. יובהר כי משמעות הסדר המוצע הינה, כי יבוטלו תקנות סטייה ניכרת הקיימות, ובמידת הצורך יותקנו תקנות חדשות שיקבעו את הנושאים שניתן יהיה להתיר בהקלה.

בנוסף, וכצעד משלים לצמצום האפשרות לבקש הקלה, ומנגד לאפשר גמישות נדרשת בשלב הרישוי, מוצע לתקן את סעיף 145(ב) לחוק העיקרי וליתן סמכות לשר הפנים לקבוע בתקנות, נושאים שהשפעתם התכנונית מעטה וזניחה, שלגביהם רשות הרישוי תהא רשאית, במסגרת בקשה להיתר, להתיר שינויים  מהוראות התכנית התקפה. סמכות זו מותנית בכך שניתנה חוות דעת בכתב מאת מהנדס הוועדה המקומית, כי מבחינה תכנונית, השפעתם של השינויים המבוקשים לעומת הוראות התכנית, הינה מעטה וזניחה, ובכך שלא נקבעה בתכנית הוראה לפיה לא ניתן לאשר אף שינויים כאמור לפי סעיף זה. יובהר, כי בהתאם להצעה זו, הסמכות להתיר סטייה מהוראות תכנית בנושאים שיוגדרו בתקנות ושהשפעתם התכנונית מעטה וזניחה, לא תהיה טעונה פרסום לפי סעיף 149 ולא תינתן זכות התנגדות או זכות ערר כפי שקיים בבקשה להקלה, ואישור כאמור, אף לא יצור עילת תביעה לפי סעיף 197 לחוק ולא יהווה אירוע מס לעניין התוספת השלישית לחוק.

צעד משלים נוסף הנוגע לצמצום ההקלות, הינו סעיף 3 בהצעת חוק זו. בסעיף זה מוצע לתקן את סעיף 69 לחוק העיקרי וליתן סמכות לשר הפנים לקבוע רשימת נושאים שלגביהם לא יכללו הוראות בתכנית מפורטת. מטרתו של הסדר זה, למנוע הכללת נושאים שאין מקום לקבוע לגביהם הוראות בתכנית מפורטת, ואשר גורמים לקשיים בשלב הרישוי על רקע צורך אפשרי לסטות מהוראות או אלה בשלב ההיתר במסגרת בקשה להקלה.

סעיף 1 (פסקאות (7) – (8))

ביום 6 ביולי 2021 נכנסה לתוקפה חובת בקרה במכוני בקרה של בקשות להיתרי בניה להקמת בניין מגורים חדש בבנייה רוויה: בניה של שש יחידות דיור או יותר במבנה אחד בשתי קומות לפחות. בהתאם לחוק בנוסחו היום, חובת הבקרה במכון בקרה על כל יתר הבקשות להיתרי הבניה, עתידה להיכנס לתוקפה ביום 1 בינואר 2022. על מנת שלא לעכב את הליכי הרישוי על ידי דרישת בדיקה במכון בקרה, בטרם תושלם ההיערכות הנדרשת (הכוללת כניסה אל מכוני הבקרה של גורמים מאשרים נוספים מעבר לקיימים היום, שעליהם להיות חלק מהליך הבקרה בבדיקת בקשות להיתרי בניה מכלל הסוגים, שאינן רק בניה רוויה למגורים), נדרשת דחיית כניסת החובה לתוקף בשנתיים נוספות, תוך מתן אפשרות להארכת תקופה זו בתקופות נוספות שלא יעלו על שנה כל אחת ולא יותר משנתיים במצטבר. דחיה כאמור חיונית על מנת שלא לעכב משמעותית את הליך הוצאת היתרי בניה בישראל. בדומה לכך, תוארך בשנתיים סמכותה של שרת הפנים לתת רשיון למכון בקרה, גם אם לא פועלים בתחומו כל הבקרים המורשים.

בנוסף, במסגרת תיקון 101, נחקק סעיף 157ב לחוק העיקרי שעוסק באישור תחילת עבודות. מוצע לתקן הוראות סעיף זה, ולהבהיר כי סעיף 157ב שעוסק באישור תחילת עבודות, חל על כלל סוגי הבקשות להיתרים, ללא תלות בחובת בקרת תכן ובקרת ביצוע לגביהן, כפי שאף נקבע בתקנות התכנון והבנייה.  בהתאם, מוצע כי במקום ההפניה בסעיפים הנזכרים לסעיף 157ב כולו, תתוקן ההפניה לסעיף 157ב(ב) שבו נקבע כי ככל שנקבעה חובת בקרת ביצוע במכון בקרה, לא תיתן רשות הרישוי אישור לתחילת עבודות אלא אם כן מסר לה בעל ההיתר הודעה על מכון הבקרה המיועד לבצע את בקרת הביצוע, שכן הוראה זו לא חלה ככל שאין חובת בקרת ביצוע במכון בקרה.

סעיף 1 פסקה (9)

ועדות הערר לפיצויים והיטל השבחה הן בעלות סמכות הכרעה במחלוקות בהקשר פיצויים לפי סעיף 197 ובנושא היטל השבחה, כך שלהחלטותיהן ישנה משמעות אופרטיבית שכן הן עשויות לחייב את אחד הצדדים בתשלום פיצוי או היטל השבחה. יחד עם זאת, כיום לא ניתן לפנות להוצאה לפועל כדי לאכוף ביצוע החלטות אלה, ועל כן הזוכה בערר לעיתים קרובות מתקשה בקבלת הסעד המגיע לו. על כן מוצע לתקן את החוק ולאפשר לפנות להוצאה לפועל גם לגבי החלטות ועדת הערר לפיצויים והיטל השבחה. בנוסף לכך, בכדי לצמצם את הגשות עררי הסרק, מוצע להעניק סמכות לועדת הערר לפיצויים והיטל השבחה להטיל החזר הוצאות הליך על אחד מהצדדים.

 

סעיף 2

לצורך יישום צמצום ההקלות כפי שמוצע בסעיפים 3-6, מוצע כי ההסדר החדש המוצע בהצעת חוק זו לעניין האפשרות לבקש הקלה, יכנס לתוקפו בתום שנה מיום פרסום חוק זה, כך שתחילתם של  סעיפים - 145(ב), 147(א) ו- 151 לחוק העיקרי כנוסחן בחוק זה, יהיה בתום שנה מיום פרסום החוק (להלן – יום התחילה המאוחר). דחיה זו מטרתה, כדי לאפשר הן למוסדות התכנון והן למגישי התכניות, להסתגל לשינוי המוצע באופן מדורג, לצד האפשרות להתקנת תקנות בנוגע לנושאים שלא יקבעו בתכניות מפורטות (לפי סעיף 69(ב) לחוק העיקרי המוצע בסעיף 3 להצעת חוק זו) - תקנות שיצמצמו את עצם הצורך בבקשה להקלה, ותקנות לפי סעיף 145(ב) המוצע בדבר האפשרות להתיר סטייה מהוראות תכנית שהשפעתה מעטה וזניחה – תקנות שיתנו חלופה, במקרים מתאימים, לצורך בהקלה.

עוד מוצע, כי סעיפים אלה כנוסחן בהצעת חוק זו, יחולו לעניין תכניות שיוחלט על הפקדתן מיום התחילה המאוחר ואילך, אך על תכניות מאושרות או תכניות חדשות שההחלטה על הפקדתן תתקבל לפני יום התחילה המאוחר, ימשיכו לחול הוראות סעיפים  145(ב), 147(א) ו151 לחוק העיקרי כנוסח  ערב חוק זה לתקופה של שנתיים נוספות מיום התחילה המאוחר (שלוש שנים מיום פרסום חוק זה), תוך מתן סמכות לשרת הפנים להאריך בצו את התקופה האמורה, דרך כלל או לגבי סוגי תכניות שיקבע, בתקופה או בתקופות נוספות שלא יעלו יחד על שנתיים, אם מצאה כי קיימת הצדקה ממשית למתן להארכת התקופה כאמור.

במהלך תקופת מעבר זו, ימשיכו לחול הוראות החוק הקיים על תכניות כאמור, כך שיתאפשר במהלכה להגיש בקשה להקלה בהתאם לדין הקיים היום (בהתאם לכל דין ובכלל זה, הוראות החוק העיקרי והוראות השעה שנקבעו בו ככל שהן בתוקף, הוראות תקנות סטייה ניכרת או הוראות שנקבעו בתכניות בדבר סטייה ניכרת). אולם, עם תום תקופת המעבר, יחולו הוראות הדין החדש, כמוצע בהצעת חוק זו.