א. שם החוק המוצע

הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מסי.

תזכיר חוק

..) (שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"א-2021

 

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

בעקבות ביטולו של חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב-2002 על ידי ביהמ"ש העליון בבג"ץ 6298/07 רסלר ני כנסת ישראל (פורסם בנבו, 21.02.2012), נחקקו חוק שירות בטחון (תיקון מסי 19), התשע"ד-2014(ס"ח התשע"ד, עמי 350) (להלן - תיקון 19 לחוק) וחוק שירות בטחון (תיקון מסי 21), התשע"ה-2015(ס"ח התשע"ו, עמי 262) (להלן - תיקון 21 לחוק) אשר תיקנו את חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986 (להלן - חוק שירות ביטחון או החוק).

תיקונים 19 ו-21 לחוק קבעו, במסגרת פרק גי1 לחוק, הסדר חדש לשילובם בשירות של תלמידי הישיבות שבבסיסו ההכרה כי יש להתייחס לחברה החרדית כאל מכלול של פרטים הערבים אחד לשני. זאת בשל הערכים הייחודיים המשותפים לבני המגזר החרדי ובשל התייחסות המדינה לחברה זו כחברה ייחודית במשך למעלה משבעים שנה.

בהתאם לכך, קבעו תיקונים 19 ו-21 לחוק עקרון, לפיו יש לשלב את בני המגזר החרדי בשירות בצה"ל בהליך הדרגתי ומדוד הנפרס על פני מספר שנים ולאפשר להם לשרת גם במסלולים חלופיים לשירות הצבאי. מימוש עקרון השילוב ההדרגתי התבצע באמצעות קביעת יעדי גיוס שנתיים של המשרתים בשירות הצבאי והאזרחי מקרב כלל הציבור החרדי בשנתוני הגיוס הרלוונטיים.

תיקון 19 לחוק, מיום י"ז באדר בי התשע"ד (19 במרס 2014), קבע כי יעדי הגיוס יקבעו בהחלטות ממשלה וכי תיקבע תקופת הסתגלות של 3 שנים (עד ליום וי בתמוז התשע"ז (30 ביוני 2017)) שבה אי עמידה ביעדי הגיוס שקבעה הממשלה לא תגרור סנקציה. לאחר שלוש השנים, תחל תקופת הקבע שבה אי עמידה ביעדי הגיוס שקבעה הממשלה תצמצם את סמכותו של שר הביטחון והוא יוכל לדחות את שירותם של בני המגזר החרדי עד לגיל 21 בלבד, כאשר על בני 21 ומעלה, למעט 1,800 "מתמידים", תחול חובת גיוס.

תיקון 21 לחוק מיום י"ח בכסלו התשע"ו (30 בנובמבר 2015) דבק באותו העיקרון - קביעת יעדי גיוס לכלל החברה החרדית. התיקון קבע כי תקופת ההסתגלות תוארך ב-3 שנים (עד ליום חי בתמוז התש"ף (30 ביוני 2020)) ותיקרא "תקופת ההסתגלות הראשונה" וכן כי תיקבע "תקופת הסתגלות שניה" בת 3 שנים (עד ליום י"א בתמוז התשפ"ג (30 ביוני 2023)) שבה אי עמידה ביעדי הגיוס שקבעה הממשלה תצמצם את סמכותו של שר הביטחון והוא יוכל לדחות את שירותם של בני המגזר החרדי עד לגיל 21 בלבד. לאחר גיל זה יהיה שר הביטחון רשאי לדחות את גיוסם של שאר דחויי השירות מקרב הציבור החרדי "בשים לב ליעד השנתי הכולל לגיוס שקבעה הממשלה".

ביום כ"א באלול התשע"ז (12 בספטמבר 2017), נפסק בבג"ץ 1877/14 התנועה למען איכות השלטון בישראל ני הכנסת (פורסם בנבו, 12.9.2017) כי תיקון 21 לחוק אינו חוקתי וכי פרק גי1 לחוק יבוטל החל מיום גי בתשרי התשע"ט (12 בספטמבר 2018) . פסק הדין קבע כי תיקון 21 לחוק אינו חוקתי בשל פגיעתו בזכות היסוד לשוויון ואי עמידתו של ההסדר הקיים בתנאי פסקת ההגבלה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. כך נקבע כי תיקון 21 אינו עומד ב"מבחן הרציונאלי התיאורטי" של התאמת האמצעי לתכלית החוק, בין השאר, בשל העדרה של תקופת קבע ועמימות לגבי הדין החל לאחר תום תקופת ההסתגלות השנייה; העדר "שיניים" בתקופות ההסתגלות; עמימות לגבי שיקול הדעת הנתון לשר הביטחון בתקופת ההסתגלות השנייה בנוגע לדחיית שירותם של תלמידי הישיבות מעל לגיל 21; דחיית השירות "האוטומטית" עד לגיל 21 באין עמידה ביעדי הגיוס שקבעה הממשלה; הותרת שיקול הדעת הרחב בידי הממשלה ושר הביטחון בנוגע לדחיית שירות או מתן פטור לתלמידי הישיבות מחד וקביעת יעדי הגיוס על ידי הממשלה בהמלצת שר הביטחון, מאידך.

בנוסף, קבע פסק הדין כי גם "במבחן הרציונאלי המעשי" לא הוכח כי האמצעי תואם את תכלית החוק, בשים לב לכך שיעדי הגיוס בפועל לא הושגו, כי הפער בין הגיוס בפועל לבין יעדי הגיוס הלך וגדל ואף נראה כי אחוזי הגיוס קטנו ביחס לגידולה של האוכלוסייה החרדית באוכלוסייה הכללית. לאור כל זאת ,כאמור, פסל בג"ץ את פרק ג׳1 לחוק.

בעקבות פסיקת בג"ץ הקים שר הביטחון ועדה מקצועית בראשות היועץ המשפטי למערכת הביטחון ובהשתתפות ראש אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל, הפרקליט הצבאי הראשי, הרב הצבאי הראשי וראש האגף הביטחוני-חברתי במשרד הביטחון (להלן - הוועדה). תפקיד הוועדה היה לגבש הסדר בר קיימא, שיעלה בקנה אחד עם צרכי הצבא כצבא-עם ממלכתי, עם פסיקת בית המשפט העליון בבטלו את תיקון 21 לחוק, ויזכה להסכמה הרחבה הנדרשת, לשם עיגונו בחקיקה. הוועדה נפגשה עם גורמי צבא, גורמים ממשלתיים, רבנים ואנשי ציבור נוספים.

הוועדה סברה כי השוויון בגיוס לצה"ל הוא ערך עליון והינו חיוני לשמירה על צה"ל וחיזוקו כצבא- עם ממלכתי הממלא את ייעודו - הגנה על מדינת ישראל והבטחת קיומה. הוועדה הכירה בחשיבותם של לימוד ולומדי התורה בעם ישראל ובמדינת ישראל. בד בבד, סברה הוועדה כי יש לנקוט צעדים משמעותיים ואקטיביים לצמצום אי-השוויון בשירות ולהעלאת שיעור המתגייסים מקרב בני הציבור החרדי, תוך הבנה מעשית כי שיעור הגיוס במגזר החרדי לא ישתווה באופן מלא בשנים הקרובות לשיעור הגיוס במגזר הכללי.

כדי לאפשר לתהליכים המתרחשים בעניין זה במגזר החרדי להעמיק ולהבשיל, המליצה הוועדה לקבוע יעדי גיוס ארוכי-טווח וליצור תהליך שישקף עלייה מדורגת בשיעור הגיוס במגזר החרדי לטווח הרחוק. עם זאת, ברור כי פוטנציאל הגידול במספר המשרתים מקרב בני הציבור החרדי ילך ויפחת ככל שמספר המשרתים מקרבם יעלה. על כן, המליצה הוועדה להתבסס על שיעורי הגיוס הקיימים כנקודת מוצא, תוך קביעת שיעור גיוס התחלתי לצה"ל של 3,100 משרתים (על בסיס כ-3000 חרדים שהתגייסו לצה"ל בשנת הגיוס 2017) ושיעור השתלבות התחלתי בשירות הלאומי-אזרחי של 600 משרתים (על בסיס כ-530 חרדים שהשתלבו בשירות הלאומי-אזרחי בשנת הגיוס 2017).

כמו כן הוצע כי בסופה של כל שנה תיבחן השגת יעדי הגיוס. עם זאת, כדי לאפשר היערכות של המדינה ליישום המלצות הוועדה וכן לאפשר השפעה ראשונית של הצעדים המומלצים שייעודם הגברת שיעור הגיוס, הומלץ כי לא תהיינה השלכות בפועל לאי השגת יעדי הגיוס במהלך השנתיים הראשונות לתחולת ההסדר המוצע. החל מהשנה השלישית, שיעור גיוס בפועל הנופל מ-95% מיעד הגיוס השנתי יביא לצמצום בהיקף התמיכה הכוללת בישיבות (למעט ישיבות שבהן קיימים שיעורי גיוס מעל לרף מסוים שייקבע בחוק). יעדי הגיוס השנתיים וכן ההשלכות הכלכליות בשל אי עמידה בהם ייקבעו בחוק והן תגברנה ככל שלא יושגו היעדים במשך מספר שנים רצופות.

ככל שלא יושג שיעור גיוס בהיקף של 85% לפחות מיעדי הגיוס השנתיים במשך שלוש שנים רצופות (להוציא השנתיים הראשונות מתחילת התיקון המוצע, שבהן כאמור לא יינקטו צעדים בשל אי עמידה ביעדי הגיוס), יפקע התיקון לחוק לאחר 12 חודשים.

עוד סברה הוועדה כי יש להסדיר תגמולים לכלל המשרתים שירות מלא, שיבטאו הכרה בתרומתם של המשרתים להגנת המדינה ולהבטחת קיומה. לדוגמה, העלאת דמי הקיום של המשרתים שירות מלא, והוקרה ותגמול בדמות מימון מלא מטעם המדינה של לימודי תואר ראשון לכלל מסיימי השירות הצבאי באופן מלא, יהוו נקיטת עמדה להוקרת המשרתים בצה"ל, לחיזוקו כצבא-עם ממלכתי ולצמצום אי השוויון. בד בבד, המליצה הוועדה לשקול הרחבה של הפעולות כלפי מי שמפר את חובת השירות בלא שקיבל דחיית שירות או פטור ונעדר מן השירות שלא כדין, וזאת באופן כללי ולאו דווקא במגזר החרדי. בעניין זה ראוי לשקול צעדים מינהליים כגון שלילת הטבות שהמדינה מעניקה. בנושא זה נדרשת עבודה בין-משרדית לגיבוש צעדים מתאימים.

לבסוף, נתוני הגיוס לשירות הלאומי-אזרחי היו רחוקים מאוד מהיעדים שהוצבו במסגרת ההסדרים הקודמים בחוק. הטעמים לכך כפי שהוצג לוועדה, הם, בין השאר, קביעה בחוק של גיל מינימאלי לצורך ההצטרפות לשירות הלאומי-אזרחי והעדר תמריץ כלכלי ביחס ללומדים בישיבות. לפיכך סברה הוועדה כי קיימת חשיבות רבה ליצירת מסלולי שירות לאומי-אזרחי אטרקטיביים עבור האוכלוסייה החרדית, לפיקוח ובקרה על מסלולי השירות וכן ליצירת תמריצים להשתלבות בהם. כמו כן הומלץ להקדים את גיל ההצטרפות לשירות לאומי עבור נשואים בלבד לגיל 20 (במקום גיל 21 כיום). בצד מסלולי השירות הלאומי-אזרחי הומלץ לשמר את הבכירות לשירות הצבאי מבחינת גיל המתגייסים, תשלומים ותמריצים אחרים למתגייסים.

המלצות הועדה תורגמו להצעת חוק ממשלתית, שהונחה על שולחן הכנסת ה-20 (להלן: הצעת החוק הקודמת). ההצעה אושרה בקריאה ראשונה, והועברה לטיפול ועדה מיוחדת שהכנסת הקימה לעניין זה. ואולם, עוד בטרם הסתיים הדיון בוועדה המיוחדת לקראת אישור הצעת החוק בקריאה שניה ושלישית, התפזרה הכנסת ה-20. הכנסת ה-21 והכנסת ה-22 התפזרו, לאחר שלא צלחה מלאכת הרכבת הממשלה, וממילא לא התחדשו הליכי חקיקת החוק. גם בכנסת ה- 23 לא הובאה ההצעה לאישור הממשלה והכנסת, שעסקו בעיקר בטיפול במגפת הקורונה ובמשבר הכלכלי שנלווה אליה, עד להחלטה על פירוק הממשלה ופיזור הכנסת בסוף חודש דצמבר 2020.

במקביל, במהלך איסוף הנתונים בעניין מספר המתגייסים החרדים ביחס לשנת הגיוס 2018 (תהליך שהתבצע בין החודשים אפריל-יוני 2019), התעורר חשש בצה"ל כי נפלה טעות בדיווח אודות מספר המתגייסים החרדים ביחס לשנת הגיוס 2017. בעקבות כך, נערכה בחינה חוזרת ומעמיקה של הנתונים. בעקבות הממצאים, הורה הרמטכ"ל ביום 4 בדצמבר 2019 על הקמת צוות בדיקה לבחינת אופן איסוף הנתונים של גיוס חרדים לצה"ל. בראש הצוות עמד האלוף (מיל.) רוני נומה (להלן: צוות נומה). בחודש פברואר 2020 פורסמו מסקנות צוות נומה.

צוות נומה קבע, בין היתר, כי מספר המתגייסים החרדים לצה"ל בשנים 2014-2018 אינו תואם את יעדי הגיוס. כן נקבע כי ספירת הנתונים ביחס לשנים 2016 - 2017 נערכה על ידי הגורמים המקצועיים בצה"ל בפרשנות מרחיבה, שחרגה מהוראות החוק. בנוסף נמצאו תקלות בספירה בשנים אלה.

בדו"ח הצוות מופיעים נתוני גיוס החרדים לצה"ל בשנות הגיוס 2016-2017, כפי שנקבעו לאחר בדיקה חוזרת של הנתונים. נמצא, כי מספר המתגייסים החרדים על פי הגדרת החוק, לשנת הגיוס 2016 עמד על 1906; מספר המתגייסים לשנת הגיוס 2017 עמד על 1374. יודגש, כי צוות נומה מסתייג גם מנתונים אלה כפי שנקבעו בבדיקה החוזרת, וקובע שורה של ליקויים הנובעים הן מהגדרות החוק והן מאופן ניתוח הנתונים.

לאחר הקמת הממשלה ה-35, ביום 9 ביוני 2020, שלח שר הביטחון לממשלה ולוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, דיווח בדבר מספר המתגייסים החרדים בשנת הגיוס 2018 ובמחצית הראשונה של שנת הגיוס 2019. דיווחים אלה נשלחו בעקבות דיווח שערך צה"ל בדבר מספר המתגייסים בתקופות האמורות, לאחר שבוצעה בדיקה נוספת של הנתונים בעקבות דו"ח צוות נומה, אך תוך הבהרה כי מדובר בדיווח היסודי ביותר שניתן להכין במצב הדברים הקיים, בטרם הושלמה עבודת המטה ליישום המלצות צוות נומה. על פי הדיווח האמור, שהוא כאמור הנתון המדויק ביותר שניתן להעמיד בשלב זה, התגייסו בשנת הגיוס 2018 1,788 מתגייסים חרדים, ובמחצית הראשונה של שנת הגיוס 2019 התגייסו 983 מתגייסים חרדים. בהמשך, ועל בסיס אותם כללי דיווח, נשלח בשם שר הביטחון ביום 21 בדצמבר 2020, דיווח בדבר מספר המתגייסים החרדים בשנת הגיוס 2019. המספר עמד על 1222.

אשר על כן, בהתאם להמלצות הוועדה, מוגשת הצעת חוק זו. יובהר כי היעדים ייקבעו בהתייחס לנתונים המעודכנים בדבר מספר החרדים המתגייסים בשנים האחרונות כפי שעלה מדו"ח צוות נומה ומבדיקות הנתונים הנוספות שנערכו לאחר פרסום המלצותיו. כפי שהוצע בהצעת החוק שהוגשה בשנת 2018, מוצע להפחית את גיל קבלת הפטור לאחר דחיית השירות מגיל 26 לגיל 24, וליתן אפשרות לשרת שירות לאומי-אזרחי חלף השירות הצבאי לנשואים מגיל 20 והכל במטרה לעודד את שירותם של החרדים ואת שילובם המיטבי בתעסוקה. לוחות הזמנים שהוצעו בהצעת החוק הקודמת הותאמו למועד הגשת הצעה זו.

מוצע לקבוע בחקיקה את יעדי הגיוס של הציבור החרדי באופן שיתייחס לנקודת הפתיחה המבוססת על נתוני שנת הגיוס 2019, ויכוון לעליה מדורגת עד סיום תקופת חמש עשרה השנים הראשונות לאחר תחילת התיקון לחוק. בעשר השנים שלאחר מכן ייקבע הגידול ביעדי הגיוס כשיעור הגידול הממוצע של האוכלוסייה החרדית, בתוספת אחוז אחד. לאחר עשרים וחמש שנים מיום התחילה ייקבעו יעדי הגיוס לפי שיעור גידולה הממוצע של האוכלוסייה החרדית ללא תוספת האחוז כאמור.

בנוסף, מוצע לקבוע בחוק השלכות כלכליות בהעדר עמידה ביעדי הגיוס; את ביטול המתווה בהעדר עמידה ביעדי הגיוס לאורך זמן; את הפחתת גיל קבלת הפטור לאחר דחיית השירות מגיל 26 לגיל 24 ; ואת האפשרות לשרת שירות לאומי-אזרחי חלף השירות הצבאי, לנשואים מגיל 20. והכל, במטרה לעודד את שירותם של החרדים ואת שילובם המיטבי בתעסוקה.

ג.  השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות.

אין משמעות תקציבית ישירה, ואין השפעה על התקן המינהלי.

אחת ממטרות החוק היא הגדלת כניסתם של חרדים לשוק העבודה ולכך משמעות תקציבית ברורה.

ד.  להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר

הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס׳...) (שילוב תלמידי ישיבות(, התשפ"א-2021

תיקון סעיף 1 1. בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-^[1]1986 (להלן - החוק העיקרי),

בסעיף 1, אחרי ההגדרה ""זמן", לעניין חובת התייצבות לפי חוק זה" יבוא:

""חוק הגנת הפרטיות"- חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-^[2]1981;".

החלפת פרק גי1 2. במקום פרק גי1 לחוק העיקרי יבוא:

"פרק ג׳1: שילוב תלמידי ישיבות ובוגרי מוסדות חינוך חרדיים

סימן א׳: מטרה והגדרות

מטרה                             26ב. מטרתו של פרק זה לצמצם את אי-השוויון בגיוס

לשירות הסדיר ולשירות הלאומי-אזרחי; לקדם את השתלבותם של חרדים במשק ובשוק התעסוקה; והכל תוך הכרה בחשיבות לימוד התורה.

הגדרות                          26ג. בפרק זה -

"חוק שירות לאומי-אזרחי" - חוק שירות לאומי- אזרחי, התשע"ד-4 ^[3]201;

"ישיבה" - ישיבה או כולל שמתקיימים בהם לימודים תורניים והכלולים ברשימה שגיבש לעניין זה שר הביטחון לפי סעיף 26יב;

"צו דחיית שירות" - צו שניתן לפי סעיף 26ד;

"שירות לאומי-אזרחי" - כהגדרתו בחוק שירות לאומי-אזרחי;

סימן בי: דחיית שירות ושילוב בשירות סדיר ובשירות לאומי-אזרחי

דחיית שירות 26ד. שר הביטחון רשאי, לבקשת מיועד לשירות ביטחון לתלמידי ישיבות                                                     שהוא תלמיד ישיבה (בסימן זה-מבקש), לדחות

בצו, את מועד התייצבותו לשירות סדיר, אם מצא כי מתקיימים לגביו כל התנאים לדחיית שירות כאמור בסעיף 26ה וראה לנכון לעשות כן בהתחשב בצורכי הביטחון ובהיקף הכוחות הסדירים.

תנאים לדחיית 26ה. התנאים לדחיית שירותו הם כמפורט להלן: שירות של תלמיד ישיבה

(1) הוא לומד בישיבה לימודים תורניים, באופן סדיר, בהיקף שלא יפחת מ-45 שעות בשבוע, ובכולל- 40 שעות בשבוע, למעט בתקופות חופשה שקבע שר הביטחון;

(2)  הוא לא עוסק בכל עיסוק נוסף על לימודיו בישיבה; ואולם, רשאי מיועד לשירות ביטחון נשוי שמלאו לו 22 שנים, לעסוק בעיסוק נוסף על לימודיו בישיבה, ובלבד שלא יעסוק בעיסוק כאמור בשעות הלימודים בישיבה כאמור בפסקה (1); בפסקה זו, "עיסוק" - עבודה שמקובל לקבל בעבורה שכר, בין שהיא נעשית בשכר ובין שנעשית שלא בשכר, למעט הכשרה תעסוקתית מיועדת כהגדרתה בסעיף 26כב, ולרבות כל עיסוק אחר שקבע שר הביטחון;

(3)  הוא קיים את חובותיו לפי חוק זה, ובכלל זה התייצב לרישום ולבדיקה רפואית לפי סעיפים 3 ו-5;

(4)  הוא הצהיר, בתצהיר בכתב שניתן לפי סעיף 15 לפקודת הראיות, כי מתקיימים בו התנאים שבפסקאות (1) עד (3);

26ו.

מתן צו לדחיית שירות

פטור משירות סדיר 26ז. למי שהגיע לגיל 24

שירות סדיר בתום 26ח. תקופת הדחייה או בשל ביטול צו לדחיית שירות

(5)  ראש הישיבה שבה הוא לומד אישר, בתצהיר בכתב שניתן לפי סעיף 15 לפקודת הראיות, כי מתקיים במיועד לשירות ביטחון התנאי שבפסקה (1) והתחייב כי אם יחדל להתקיים במיועד לשירות ביטחון התנאי האמור, יודיע על כך לפוקד בתוך 21 ימים;

(6)  תנאים נוספים שקבע שר הביטחון, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

(א)        צו לדחיית שירות יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה.

(ב)        שר הביטחון רשאי לחזור ולתת למבקש צו לדחיית שירות, עד הגיעו לגיל 24.

(ג)         לבקשה לקבלת צו דחיית שירות לפי סעיף קטן (ב), יצרף המבקש תצהירים והתחייבות כאמור בסעיף 26ה(4) ו-(5).

(ד)        פקע תוקפו של צו דחיית שירות שניתן לפי פרק זה, יתייצב המיועד לשירות ביטחון בפני הפוקד במועד שהורה לו הפוקד בצו התייצבות, ואם לא הורה, בתוך שבועיים ימים ממועד פקיעת צו דחיית השירות.

נדחה שירותו של המבקש לפי הוראות סימן זה, מזמן לזמן, עד הגיעו לגיל 24, יפטור אותו שר הביטחון, בצו, מחובת שירות סדיר.

תמה תקופת הדחייה או שבוטל הצו - יחולו עליו הוראות סעיף 13.

הפנייה לשירות 26ט. (א) מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה לאומי-אזרחי     שניתן לו צו דחיית שירות, ולאחר שמלאו לו 21

שנים, ואם היה נשוי - לאחר שמלאו לו 20 שנים, תמה תקופת הדחייה או שהצו בוטל, רשאי הפוקד להפנותו לשירות לאומי-אזרחי, לאחר שבחן את כל אפשרויות הצבתו בשירות סדיר.

(ב) הסכים המיועד לשירות ביטחון להפנייתו לשירות לאומי-אזרחי, ידחה שר הביטחון, בצו, את מועד התייצבותו לשירות סדיר לצורך ביצוע השירות הלאומי-אזרחי; לא הסכים המיועד לשירות ביטחון להפנייתו כאמור, רשאי הפוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב לשירות סדיר.

(א)        מי ששירת בשירות לאומי-אזרחי כאמור בסעיף 26ט וניתן לו אישור על השלמת השירות לפי סעיף 12 לחוק שירות לאומי-אזרחי, יפטור אותו שר הביטחון, בצו, מחובת שירות סדיר.

(ב)        הופסק השירות הלאומי-אזרחי לפי הוראות סעיף 23 לחוק שירות לאומי-אזרחי, רשאי הפוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב לשירות סדיר.

גיוס לאחר פטור 26יא. מי ששר הביטחון פטר אותו מחובת שירות סדיר

לפי סעיף 26ז, רשאי להתנדב לשירות סדיר או לשירות לאומי-אזרחי, ויחולו עליו הוראות סעיפים 17, 26ט ו-26י בשינויים המחויבים.

(א) שר הביטחון יגבש את רשימת הישיבות לעניין פרק זה, בהתאם לאמות מידה שיקבע בתקנות; החלטת שר הביטחון בדבר הכללת ישיבה ברשימה תיעשה בהתחשב בהמלצת ועד הישיבות בארץ ישראל; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע מישיבה לפנות לשר הביטחון בבקשה להיכלל ברשימת הישיבות.

(ב)         רשימת הישיבות תפורסם באתר האינטרנט של אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל ותוצג לעיון הציבור בלשכות הגיוס האזוריות.

(ג)         שר הביטחון רשאי להסיר ישיבה מרשימת הישיבות, לאחר שנתן לראש הישיבה הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו, אם מצא כי התקיים אחד מאלה:

(1) שיעור מסוים מקרב תלמידי הישיבה שהם מיועדים לשירות ביטחון, אינו מתייצב לרישום ולבדיקה רפואית לפי סעיפים 3 ו-5; שר הביטחון יקבע את השיעור האמור;

(2)  ראש הישיבה אינו ממלא את חובותיו בהתאם להוראות סעיף 26ה(5);

(3) חדל להתקיים בישיבה אחד מהתנאים בהתאם לאמות המידה שקבע שר הביטחון כאמור בסעיף קטן (א);

(4)  התקיימו נסיבות אחרות המצדיקות, לדעת שר הביטחון, את הסרתה מהרשימה.

(ד)        שר הביטחון יקבע בתקנות הוראות לעניין תלמידי ישיבה שהוסרה מרשימת הישיבות ושעומדים בתנאים לדחיית שירות המפורטים בסעיף 26ה.

סימן ג׳ : יעדי הגיוס והשלכות בשל אי-עמידה ביעד הגיוס השנתי הכולל

הגדרות                          26יג. בסימן זה-

"בוגר מוסד חינוך חרדי" - מי שלמד בין גיל 14 לגיל 18, במשך שתי שנות לימוד לפחות, במוסד חינוך שהוא אחד מאלה:

(1)  מוסד חינוך תרבותי ייחודי, כהגדרתו בחוק מוסדות חינוך תרבותיים

4

ייחודיים, התשס"ח-2008 המיועד לקבוצת האוכלוסייה המפורטת בפסקה (1) להגדרה "קבוצה תרבותית ייחודית" בחוק האמור;

(2)  מוסד לימודי חרדי או חלק ממוסד לימודי או מסגרת לימודית המיועדים לתלמידים חרדים שאישר שר החינוך לפטור מחובת לימוד סדיר לפי סעיף 5 לחוק לימוד חובה התש"ט-1949, ששר הביטחון קבע בהתייעצות עם שר החינוך או עם שר הכלכלה והתעסוקה, לפי העניין, ובאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת;

"ועדת שרים" - ועדת שרים לעניין שירות תלמידי ישיבות ובוגרי מוסדות חינוך חרדים שמונתה לפי הוראות סעיף 26יט;

"יעד גיוס שנתי לשירות סדיר", לגבי כל שנה משנות הגיוס המפורטות בטור אי ללוח אי שבתוספת השנייה - מספר המתגייסים השנתי לשירות סדיר כמפורט בטור בי, לצד אותה שנה.

"יעד גיוס שנתי לשירות לאומי-אזרחי", לגבי כל שנה משנות הגיוס המפורטות בטור אי ללוח אי שבתוספת השנייה - מספר המתגייסים השנתי לשירות הלאומי-אזרחי כמפורט בטור גי, לצד אותה שנה;

"יעד גיוס שנתי כולל", לגבי כל שנה משנות הגיוס המפורטות בטור אי ללוח אי שבתוספת השנייה- מספר המתגייסים השנתי הכולל לשירות סדיר ולשירות לאומי-אזרחי כמפורט בטור די, לצד אותה שנה.

"משרת בפועל" - מי שהחל לשרת בשירות סדיר או בשירות לאומי-אזרחי, בשנת גיוס מסוימת, מקרב תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות החינוך החרדים;

"שנת גיוס" - שנה המתחילה ב-1 ביולי והמסתיימת ב-30 ביוני בשנה העוקבת;

יעדי הגיוס 26יד.                                      הממשלה תפעל, לשם גיוס המועמדים

השנתיים                                                    לשירות ביטחון מקרב תלמידי הישיבות

ובוגרי מוסדות החינוך החרדיים, בהתאם ליעדי הגיוס השנתיים לשירות סדיר, יעדי הגיוס השנתיים לשירות לאומי-אזרחי וליעדי הגיוס השנתיים הכוללים.

קבלת מידע 26טו. (א) בסעיף זה, "אוכלוסייה חרדית" - סטטיסטי על             אוכלוסיית הגברים החרדים בגילאים 18 עד 23.

שנתון חרדי

(ב)         הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תאסוף מדי שנה סטטיסטיקה המתייחסת לממוצע הגידול באוכלוסייה החרדית.

(ג)         מידע כאמור בסעיף קטן (ב) יימסר לשר הביטחון, והוא ישמש לבחינת העמידה ביעדי הגיוס השנתיים לשירות סדיר, יעדי הגיוס השנתיים לשירות לאומי-אזרחי וליעדי הגיוס השנתיים הכוללים.

עמידה ביעד הגיוס 26טז. לעניין סימן זה, יראו עמידה ביעד הגיוס השנתי השנתי הכולל                                                    הכולל, לגבי כל שנה משנות הגיוס המפורטות

בטור אי ללוח אי שבתוספת השנייה - גיוס של מספר המתגייסים השנתי הכולל הקבוע בטור די של אותו לוח, לפחות, אף אם באותה שנת הגיוס פחת מספר המתגייסים לשירות הסדיר מזה הקבוע בטור בי או שפחת מספר המתגייסים לשירות הלאומי-אזרחי מזה הקבוע בטור גי.

השלכות בשל אי- 26יז. (א) עמידה ביעד הגיוס השנתי הכולל

 

"חוק יסודות התקציב" - חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-⁵1985;

"סכום תמיכה שנתי בישיבות" - סכום שהוא חלק מהסכום שנקבע בחוק תקציב שנתי, המחולק לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב לצורך תמיכה במוסדות ציבור שהם מוסד לימוד תורני, המיועד לישיבות, למעט חלק הסכום כאמור המיועד לישיבות מעודדות גיוס; לעניין זה-

"ישיבה מעודדת גיוס" - ישיבה שבה, בשנת גיוס מסוימת שבה פחת מספר המתגייסים בפועל מיעד הגיוס השנתי הכולל, הקבועה בטור אי ללוח בי בתוספת השניה, שיעור המתגייסים בפועל מתוך תלמידיה לא פחת מהמפורט בטור בי שבאותו הלוח; לעניין זה, "תלמיד ישיבה"- מי שלמד במשך עשרה חודשים לפחות ברציפות במהלך שנת הגיוס המסוימת כאמור ובשנת הגיוס שקדמה לה.

"שיעור ההפחתה" - ההפרש בין יעד הגיוס השנתי הכולל בשנת גיוס מסוימת לבין מספר המתגייסים בפועל באותה שנת גיוס, חלקי יעד הגיוס השנתי הכולל באותה שנת גיוס, כשהוא מוכפל במקדם ההפחתה הקבוע בטור בי בלוח גי שבתוספת השנייה, ובלבד ששיעור ההפחתה המרבי לא יעלה על חמישים אחוזים; מקדם ההפחתה ישתנה בהתאם לשנת הגיוס הרצופה שבה פחת מספר המתגייסים בפועל מ-95 אחוזים מיעד הגיוס השנתי הכולל לאותה שנת גיוס כמפורט בטור אי ללוח גי שבתוספת השניה.

(ב) פחת מספר המתגייסים בפועל, החל בשנת הגיוס 2023, מ-95 אחוזים מיעד הגיוס השנתי הכולל, יחולו הוראות הפחתה אלה על סכום התמיכה השנתי בישיבות:

(1) בשנת הכספים שהחלה במהלך אותה שנת גיוס - לא יעלה סכום התמיכה השנתי בישיבות, לרבות השינויים שנערכו בו עד לתום שנת הגיוס, על הסכום כאמור כפי שהיה בתחילת שנת הכספים;

(2) בשנת הכספים שתחילתה לאחר תום אותה שנת גיוס-

(א)        לא יעלה סכום התמיכה השנתי בישיבות, לרבות השינויים שנערכו בו עד לתום שנת הגיוס, על הסכום כאמור כפי שהיה בתחילת שנת הכספים שקדמה לה;

(ב)        סכום התמיכה השנתי בישיבות כאמור בפסקת משנה (א) יופחת בשיעור ההפחתה.

(ג) על אף הוראת סעיף 13(א) לחוק יסודות התקציב, נותר בשנת כספים פלונית סכום עודף בתכנית שבסעיף תקציב, בשל הפחתה לפי סעיף קטן (ב), לא יתיר שר האוצר את השימוש באותו סכום בשנת הכספים שלאחריה, לתכנית שבה נכלל או לתכנית אחרת שבאותו סעיף תקציב.

פקיעת פרק גי1 בשל 26יח. (א) פחת מספר המתגייסים בפועל, החל משנת אי-עמידה ביעד                                                     הגיוס 2023, מ-85 אחוזים מיעד הגיוס השנתי

הגיוס השנתי הכולל הכולל במשך שלוש שנות גיוס רצופות, יפקע פרק

גי1 לחוק זה לאחר שנה מתום שלוש שנות הגיוס הרצופות האמורות.

(ב) שר הביטחון יודיע לכנסת בתוך 30 ימים מתום שלוש שנות הגיוס הרצופות האמורות על אי-העמידה כאמור.

ועדת שרים לעניין 26יט. הממשלה תמנה ועדת שרים לעניין גיוס בוגרי

ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים, שבראשה יעמוד שר הביטחון, ושתפקידה לבחון, בשם הממשלה, את כלל ההיבטים הנוגעים לעניינים אלה ולהביא לאישורה המלצות לגביהם:

(1) עמידה ביעדי הגיוס השנתיים לשירות סדיר, יעדי הגיוס השנתיים לשירות לאומי-אזרחי ויעדי הגיוס השנתיים הכוללים.

(2) צמצום אי-השוויון בגיוס לשירות סדיר ולשירות לאומי-אזרחי ביחס לכלל המשרתים בשירות הסדיר ובשירות הלאומי-אזרחי לרבות תגמולם ולהעדפתם של כלל המשרתים בתחומים כלכליים וחברתיים, על בסיס תקציבם של משרדי הממשלה הנוגעים בדבר;

(3)  קביעת מסלולי שירות מיטביים לצורך שילובם של בוגרי ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים בשירות סדיר ובשירות לאומי-אזרחי;

(4) צעדים מנהליים שבהם ניתן לנקוט כלפי חיילים הנעדרים מהשירות בצבא כדי להביא אותם להתייצב לשירות ובכך להפחית מחומרת

ענישתם על עבירה לפי סעיפים 92 ו-94 לחוק

6

השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955.

הודעות בדבר מספר 26כ. (א) שר הביטחון יודיע לוועדת השרים בתום כל המתגייסים בפועל   שנת גיוס על מספר המתגייסים לשירות סדיר

מקרב תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות החינוך החרדיים באותה שנת גיוס, ויפרסם על כך הודעה ברשומות לא יאוחר מ-1 בנובמבר.

(ב)         השר הממונה על השירות הלאומי-אזרחי יודיע לוועדת השרים בתום כל שנת גיוס על מספר המשרתים בשירות לאומי-אזרחי שהחלו לשרת באותה שנת גיוס, ויפרסם על כך הודעה ברשומות לא יאוחר מ-1 בנובמבר.

(ג)         ועדת השרים תמסור לממשלה, אחת לשנה, דיווח על עבודתה; דיווח כאמור יימסר לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

סימן די: שילוב בתעסוקה

שילוב בתעסוקה 26כא.(א) לשם קידום שילובם של בוגרי הישיבות

בתעסוקה, רשאי עובד משרד הכלכלה והתעסוקה ששר הכלכלה והתעסוקה הסמיכו לכך לקבל מפוקד או מאדם מטעמו מידע שיש בידיו לגבי מי ששר הביטחון פטר אותו מחובת שירות סדיר לפי סעיפים 26ז או 26י (בסעיף זה - מקבל פטור); מידע כאמור יימסר למטרת פנייה של משרד הכלכלה והתעסוקה או של מפעיל למקבל הפטור; עובד משרד הכלכלה והתעסוקה יבקש מפוקד מידע לפי פסקה זו רק לתכלית האמורה ובמידה שנדרש.

(ב)        מידע יועבר לפי הוראות סעיף קטן (א) באופן מאובטח בהתאם לנהלים שייקבעו במשרד הכלכלה והתעסוקה.

(ג)         מקבל פטור שמידע לגביו הועבר לפי הוראות סעיף קטן (א), זכאי לדרוש שהמידע האמור יימחק ולא יישמר; דרש מקבל פטור כאמור, ימחק עובד משרד הכלכלה והתעסוקה או המפעיל את המידע.

(ד)        לא יגלה אדם מידע שהגיע אליו לפי סעיף קטן (א) ולא יעשה בו כל שימוש אלא לתכלית האמורה באותו סעיף קטן.

(ה)        בסעיף זה -

"מידע" - מספר זהות, שם פרטי ושם משפחה, מען למשלוח דואר ומספר טלפון קווי ונייד;

"מפעיל" - מי שמפעיל או מקיים מטעם משרד הכלכלה והתעסוקה מרכז תעסוקה או פעילות להכוונה תעסוקתית.

הכשרה תעסוקתית 26כב. (א) על אף האמור בסעיף 26ה, בתקופה שבה מיועדת           מיועד לשירות ביטחון שניתן לו צו דחיית שירות

לפי פרק זה נמצא בהכשרה תעסוקתית מיועדת, יופחת מהיקף השעות כאמור בסעיף 26ה(1), מספר השעות שבהן הוא נמצא בהכשרה תעסוקתית מיועדת, ולכל היותר 15 שעות בשבוע.

(ב) בסעיף זה -

"הכשרה תעסוקתית מיועדת" - השכלה או הכשרה שאישר שר הכלכלה והתעסוקה, המיועדת לקידום שילובם המקצועי בתעסוקה של תלמידי ישיבה ששירותם נדחה לפי הוראות פרק זה, לרבות פעילות הכוונה מקצועית;

"השכלה" - לימודי תכנית היסוד כמשמעותה בחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג-^[4]1953, כולה או חלקה, או השכלה אחרת שאישר שר הכלכלה והתעסוקה על פי אמות מידה שקבע בשים לב לצורכי הצבא, ובלבד שהלימודים אינם לקראת תואר מוכר כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-^[5]1958.

דיווח לכנסת- שילוב 26כג. שר הכלכלה והתעסוקה ידווח לוועדת העבודה, בתעסוקה הרווחה והבריאות של הכנסת, אחת לשנה, על

השפעות יישום הוראות סימן זה על שילוב בוגרי ישיבות בתעסוקה.

סימן הי: הוראות כלליות

לא ייפגע מעמדה ושילובה של יוצא-צבא אישה בשירות ביטחון בשל שירותם של תלמידי ישיבות ובוגרי מוסדות חינוך חרדיים בשירות ביטחון לפי פרק זה.

צבא הגנה לישראל יפעל לאפשר שמירה על אורח חייו של מי שהתגייס לשירות סדיר לפי פרק זה.

שר הביטחון, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, רשאי להתקין תקנות לביצוע הוראות פרק זה, ובכלל זה תקנות בעניינים אלה:

(1) הדרכים והמועדים להגשת בקשות לפי פרק זה;

(2)  תנאים מוקדמים להגשת בקשות לפי פרק זה;

(3) התנאים והכללים להכללה ברשימת הישיבות לפי סעיף 26יב.

דיווח לכנסת 26כז. (א) שר הביטחון ידווח לוועדת החוץ והביטחון

של הכנסת, אחת לשנה, לגבי שנת הגיוס שחלפה, בעניינים אלה:

(1) מספר המתייצבים לשירות סדיר בכלל, ומספר המתייצבים כאמור מקרב תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות החינוך החרדיים בפרט;

(2) מספר צווי דחיית השירות וצווי הפטור משירות סדיר שניתנו לפי פרק זה;

(3)  נתונים בעניינים המפורטים בפסקאות (1) ו-(2) בהשוואה לשנים קודמות;

(4) השפעת יישומן של הוראות פרק זה על השירות בשירות ביטחון, לרבות בכל הנוגע למעמדן ולשילובן של נשים בשירות ביטחון; דיווח לפי פסקה זו יימסר גם לוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי של הכנסת;

(5)  מסלולי שירות המותאמים לשירותם של בוגרי ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים, בשירות שנפתחו או שהורחבו.

(ב) ועדת החוץ והביטחון של הכנסת תקיים אחת לשנה דיון בדיווחים שהתקבלו לפי סעיף קטן (א), לשם מעקב על ביצוע ההוראות לפי פרק זה."

תיקון סעיף 49ב 3. בסעיף 49ב לחוק העיקרי, בסעיף קטן (ד), במקום "26ב" יבוא "26ג".

תיקון סעיף 49ד 4. בסעיף 49ד לחוק העיקרי, בסעיף קטן (ב), המילים "התשמ"א-1981 (בפרק

זה- חוק הגנת הפרטיות)" - יימחקו.

החלפת סעיף 49ו 5. במקום סעיף 49ו לחוק העיקרי יבוא:

"מאגר מידע 49ו. (א) משרד הביטחון וצבא הגנה לישראל יקימו

מאגר מידע לשם פיקוח על קיום הוראות חוק אלה הנוגעות לתלמידי ישיבה, לבוגרי מוסד חינוך חרדי או לישיבות:

(1) עמידתו של תלמיד ישיבה או בוגר מוסד חינוך חרדי בתנאים לדחיית שירות או לשירות משולב כמשמעותם בסעיפים 22א(ב) ו-22ג ובסעיף 26ה;

(2) עמידתה של ישיבה באמות המידה לפי סעיפים 22א(ד), 22ד ו- 26יב;

(3) עמידה ביעדי הגיוס לפי סימן גי לפרק גי1.

(ב) מאגר המידע יכלול את אלה:

(1) נתונים לפי סעיף 3(ב) על תלמידי הישיבה שקיבלו צו דחיית שירות לפי סעיף 22ב או לפי פרק גי1 או שמשרתים בשירות משולב כהגדרתו בסעיף 22א, לרבות שם הישיבה שבה הם לומדים כפי שהיא מוגדרת במשרד הביטחון וכפי שהיא מוגדרת במשרד החינוך;

(2)  נתונים בעניין לימודיהם של המתגייסים לצה"ל או לשירות הלאומי- אזרחי במוסדות לימוד חרדים לפני גיוסם, ובכלל זה, בעניין היותם של המתגייסים בוגרי מוסד חינוך חרדי כהגדרת מונח זה בסעיף 26יג לחוק;

(3)  נתונים שיש בידי משרד החינוך בדבר רישומם ונוכחותם בישיבה של תלמידי ישיבה, בין אם קיבלו צו דחיית שירות ובין אם לאו;

(4) נתונים על הלימודים בישיבות לרבות נתונים על ביקורות שנערכו בישיבות לשם פיקוח בעניין זה, ובלבד שהנתונים לא יכללו מידע כהגדרתו בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות או ידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם אף אם אינה בגדר מידע כאמור.

(5) נתונים שיש בידי משרד הכלכלה והתעסוקה בדבר רישומם להכשרה תעסוקתית מיועדת, של תלמידי ישיבה שקיבלו צו דחיית שירות לפי פרק גי1.

(ג)         משרד החינוך ומשרד הכלכלה והתעסוקה יעבירו למשרד הביטחון מידע כאמור בסעיף קטן (ב), מדי חודש.

(ד)        אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע מסירת מידע נוסף לפי הוראות פרק די לחוק הגנת הפרטיות."

תיקון התוספת 6. בתוספת לחוק העיקרי, בכותרת, במקום "תוספת" יבוא "תוספת ראשונה". הוספת תוספת שניה7. אחרי התוספת הראשונה לחוק העיקרי יבוא:

"תוספת שניה לוח א׳ (סעיפים 26יג ו-26טז) יעדי הגיוס השנתיים לשירות הסדיר ולשירות הלאומי-אזרחי

 

שיעור המתגייסים בפועל מקרב תלמידי ישיבה לצורך הכרה בה כישיבה

מעודדת גיוס

 

 

(1) בסעיף 23(ג), במקום "הוראות סעיף 26ח(ב) או 26י(ב)" יבוא "הוראות סעיף 26י";

(2) סעיף 36 - בטל.

בחוק סיוע כלכלי לעידוד לומדי תורה וסטודנטים נזקקים, התשע"ז-^[6]2017, בהגדרה "לומד תורה", בפסקה (1), במקום "26יח" יבוא "26ד", במקום "26כג(א)(1)" יבוא "26ה" ובמקום "26יג" יבוא "26כב".

(א)        ת למיד ישיבה שיש בידו צו לדחיית שירות שניתן לפי פרק גי1 לחוק העיקרי כנוסחו ערב יום תחילתו של חוק זה (להלן- יום התחילה), שלא תמה תקופת הדחייה שבו והוא לא בוטל, ואשר ביום התחילה מלאו לו 24 שנים יחול עליו סעיף 26ז לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 3 לחוק זה.

(ב)        הוראות סימן גי לפרק גי1 לחוק העיקרי כנוסחם בסעיף 3 לחוק זה, יחולו גם על משרת בפועל שהחל את שירותו בתקופה שמיום כ"א בתמוז התשפ"א (1 ביולי 2021) עד יום התחילה.

הוראות מעבר 11. (א) צו דחיית שירות שניתן מכוח פרק גי1 לחוק העיקרי כנוסחו ערב יום

התחילה יראו אותו כאילו ניתן מכוח סעיף 26ד כנוסחו בסעיף 3 לחוק זה.

(ב)         ישיבה שהייתה כלולה ברשימה שגיבש שר הביטחון לפי סעיף 26כד לחוק העיקרי כנוסחו ערב יום התחילה, יראו אותה כישיבה שכלולה ברשימת הישיבות לפי סעיף 26יב כנוסחו בסעיף 3 לחוק זה.

(ג)         מוסד לימודי חרדי או חלק ממוסד לימודי המיועד לתלמידים חרדים שהיו כלולים בצו שקבע שר הביטחון לפי סעיף 26טו(א) לחוק העיקרי ערב תיקונו של חוק זה, יראו אותו כמוסד כאמור שנקבע לפי פסקה (2) להגדרה "בוגר מוסד חינוך חרדי" שבסעיף 26יג לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 3 לחוק זה.

(ד)         השכלה או הכשרה שאישר שר הכלכלה והתעסוקה כהכשרה תעסוקתית מיועדת לפי סעיף 26יג לחוק העיקרי כנוסחו ערב יום התחילה, יראו אותם כהכשרה תעסוקתית מיועדת לפי סעיף 26כב(ב) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 3 לחוק זה.

דברי הסבר

בהמשך לפירוט בפרק "מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים", להלן דברי הסבר לסעיפי החוק המוצע:

סעיף 2 כאמור בפתיח, בשל ביטולו של פרק גי1 לחוק, מוצע לקבוע מחדש את פרק גי1 שכותרתו "שילוב תלמידי ישיבות ובוגרי מוסדות חינוך חרדיים", ובמסגרתו לקבוע הסדרים אשר ייתנו מענה לקשיים שהעמיד ההסדר הקודם, ויביאו לקידום תכלית צמצום הפגיעה בשוויון על ידי שילוב הדרגתי של תלמידי ישיבות ובוגרי מוסדות חינוך חרדיים בשירות סדיר ובשירות הלאומי אזרחי. במסגרת פרק גי1 המוצע, מוצע לקבוע את סימן אי שכותרתו "מטרה והגדרות", את סימן בי שכותרתו "דחיית שירות ושילוב בשירות סדיר ובשירות לאומי-אזרחי, את סימן גי שכותרתו "יעדי הגיוס והשלכות בשל אי- עמידה ביעד הגיוס השנתי הכולל", את סימן די שכותרתו "שילוב בתעסוקה" ואת סימן הי שעניינו הוראות כלליות. לסעיף 26ב המוצע

מוצע לקבוע סעיף מטרה לפרק גי1 המוצע, המצהיר כי תכליתו של הפרק הוא לצמצם את אי-השוויון בגיוס לשירות סדיר ובשירות הלאומי-אזרחי, לקדם את השתלבותם של חרדים במשק ובשוק התעסוקה, והכול תוך הכרה בחשיבות לימוד התורה. המלצות הועדה שעל בסיסן נוסחה הצעת החוק כללו שלוש תכליות אלה. לסעיף 26ג המוצע

מוצע לקבוע הגדרות למונחים המשמשים בהוראות פרק גי1 המוצע. בין השאר, מוצע לקבוע את הגדרת המונח "ישיבה" כישיבה או כולל שמתקיימים בהם לימודים תורניים וכלולים ברשימת הישיבות שגיבש שר הביטחון לפי סעיף 26יב המוצע. עוד מוצע להגדיר "צו דחיית שירות" כצו שניתן לפי סעיף 26ד המוצע. מונחים נוספים המשמשים בפרק גי1 המוצע מוגדרים במסגרת הסימנים ספציפיים לפרק בהם הם משמשים. לסעיף 26ד המוצע

מוצע להסמיך את שר הביטחון, לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה, לדחות בצו את מועד התייצבותו לשירות סדיר, אם ראה לנכון לתת צו כאמור בהתחשב בצורכי הביטחון ובהיקף הכוחות הסדירים בצבא הגנה לישראל, ואם התקיימו לגבי מבקש דחיית השירות תנאים כמפורט בסעיף 26ה המוצע. לסעיף 26ה המוצע

התנאים שעל מבקש דחיית השירות לעמוד בהם נוגעים להיקף שעות הלימודים בישיבה בה הוא לומד, לחובת צירוף תצהיר מאת ראש הישיבה בה הוא לומד המאשר את לימודיו בהיקף כאמור, להעדר עיסוק נוסף על לימודיו בישיבה (למעט מבקש מגיל 22 שהוא נשוי, הרשאי לעסוק בעיסוק נוסף ובלבד שלא יעסוק בעיסוק כאמור בשעות הלימודים בישיבה), לקיום חובותיו לפי חוק שירות ביטחון לעניין התייצבות לפני הפוקד לצורך רישום ובדיקה רפואית, ולחובתו לצירוף תצהיר בכתב על התקיימות התנאים לפי סעיף זה. שר הביטחון רשאי, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת לקבוע תנאים מוקדמים נוספים שעל מבקש דחיית השירות לעמוד בהם. לסעיף 26ו המוצע

מוצע לקבוע כי צו דחיית שירות יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה. כמו כן מוצע כי שר הביטחון יהיה רשאי לחזור ולתת צו דחיית שירות כאמור, מדי שנה בשנה, עד הגיעו של המבקש לגיל 24. תלמיד הישיבה אשר יחזור ויבקש צו דחיית שירות כאמור, יצרף לכל בקשה תצהירים והתחייבות לפי סעיף 26ה המוצע. במקרה של פקיעת תוקף הצו, המיועד לשירות ביטחון נדרש להתייצב בפני הפוקד. לסעיף 26ז המוצע

מוצע כי מיועד לשירות ביטחון ששירותו נדחה מעת לעת והגיע לגיל 24 יקבל מאת שר הביטחון פטור מחובת שירות סדיר ויחולו עליו הוראות סעיף 26כא המוצע לעניין שילובו בתעסוקה. לסעיף 26ח המוצע

מוצע להבהיר כי אם תמה תקופת דחיית השירות שניתנה לתלמיד ישיבה, מבלי שניתן לו צו דחיית שירות לתקופה נוספת, או בוטל צו דחיית השירות שניתן לו, חייב הוא להתייצב לפני הפוקד, ויחולו בעניינו הוראות סעיף 13 לחוק. לסעיף 26ט המוצע

מוצע לקבוע כי מיועד לשירות ביטחון שניתן לו צו דחיית שירות לפי סעיף 26ד המוצע ותמה תקופת הדחייה או שבוטל צו זה לאחר שהגיע לגיל 21, ואם הוא נשוי - לאחר שהגיע לגיל 20, יתייצב, בהתאם לדרישת הפוקד, למיון לשירות ביטחון. הפוקד, יבחן תחילה את כל אפשרויות הצבתו בשירות סדיר, ולאחר מכן רשאי הוא להפנותו לשירות לאומי-אזרחי. אם הסכים המיועד לשירות ביטחון להפנייתו לשירות לאומי-אזרחי כאמור, ידחה שר הביטחון בצו את מועד התייצבותו לשירות סדיר לצורך ביצוע השירות הלאומי-אזרחי, בהתאם לתנאי חוק השירות הלאומי-אזרחי, התשע"ד-2014 (להלן - חוק שירות לאומי-אזרחי). אם לא הסכים המיועד לשירות ביטחון להפנייתו כאמור, רשאי הפוקד לקרוא לו להתייצב לשירות סדיר.

מסלול השירות הלאומי-אזרחי נועד לאפשר שילוב תלמידי ישיבות בשירות חלופי, באופן הדרגתי, תוך ניסיון ליצור ערוצים נוספים לנשיאה בנטל שיגבירו את צמצום פערי השוויון בנשיאה בנטל. לסעיף 26י המוצע

מוצע לקבוע כי מיועד לשירות ביטחון שהשלים את שירותו הלאומי-אזרחי וקיבל אישור על השלמת השירות לפי חוק שירות לאומי-אזרחי, יפטור אותו שר הביטחון משירות סדיר. אם הופסק השירות הלאומי-אזרחי של מיועד לשירות ביטחון לפי הוראות חוק שירות לאומי-אזרחי, רשאי הפוקד לקרוא לו להתייצב לשירות סדיר. לסעיף 26יא המוצע

מוצע כי מיועד לשירות ביטחון ששר הביטחון פטר אותו מחובת שירות סדיר לפי סעיף 26ז המוצע, יהיה רשאי להתנדב לשירות סדיר או לשירות לאומי-אזרחי ויחולו עליו הוראות סעיף 17 לחוק והוראות סעיפים 26ט ו-26י המוצעים, בשינויים המחויבים. בהתאם להוראות סעיף 17 לחוק, דינו של מתנדב לשירות לעניין זכויותיו וחובותיו לפי כל חיקוק, כדין מי שמשרת מכוח חוק זה שירות סדיר, והוא יהיה חייב בשירות עד תום התקופה אליה התנדב, אלא אם הוחלט על שחרורו במועד מוקדם יותר. לפי סעיפים 26ט ו-26י המוצעים לחוק, יוכל מי שקיבל פטור משירות סדיר לפי סעיף 26ז המוצע להתנדב לשירות סדיר לצורך ביצוע השירות הלאומי-אזרחי. לסעיף 26יב המוצע

מוצע לקבוע כי שר הביטחון יגבש את רשימת הישיבות המוכרות לעניין פרק גי1 המוצע, בהתאם לאמות מידה שיקבע בתקנות ובהתחשב בהמלצת ועד הישיבות בארץ ישראל. מוצע להבהיר כי ישיבה רשאית לפנות לשר הביטחון בבקשה להיכלל ברשימה האמורה. עוד מוצע כי רשימת הישיבות תפורסם באתר האינטרנט של אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל ותופקד לעיון הציבור בלשכות הגיוס האזוריות.

מוצע לקבוע כי שר הביטחון יהיה רשאי להסיר ישיבה מרשימת הישיבות, לאחר מתן זכות טיעון לראש הישיבה, אם מצא כי תלמידי הישיבה המיועדים לשירות ביטחון, ראש הישיבה או הישיבה עצמה אינם עומדים בתנאים או באמות המידה שייקבעו בתקנות לעניין זה או בהתקיים נסיבות אחרות המצדיקות לדעת שר הביטחון את הסרתה של הישיבה מהרשימה. עוד מוצע כי שר הביטחון יקבע בתקנות הוראות לעניין תלמידי ישיבה שהוסרה מרשימת הישיבות כאמור ושעומדים בתנאים לדחיית שירות לפי סימן זה.

לסעיפים 26יג, 26יד ו-26טז המוצעים ולסעיף 7: הוספת התוספת השניה לחוק, לוח א׳

מוצע לקבוע את סימן גי שכותרתו "יעדי הגיוס והשלכות בשל אי-עמידה ביעד הגיוס השנתי הכולל" ובמסגרתו לקבוע הוראות לעניין יעדי הגיוס השנתיים ולעניין אי-עמידה בהם. אוכלוסיית תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות החינוך של הציבור החרדי היא קבוצת היחס שלגביה ייבחנו יעדי הגיוס והעמידה בהם. תלמיד ישיבה הוא כל מיועד לשירות ביטחון אשר קיבל דחיית שירות לפי סעיף 26ד לחוק. בוגר מוסד חינוך חרדי מוגדר לצורך סימן זה זו באופן הכולל את בוגריהם של שני סוגי מוסדות חינוך:

(1) מוסדות החינוך החרדיים המוגדרים על ידי משרד החינוך כ"מוסד חינוך תרבותי ייחודי" המיועד לקבוצת האוכלוסייה המפורטת בפסקה (1) להגדרה "קבוצה תרבותית ייחודית" בחוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים, התשס"ח-2008.

(2) מוסדות חינוך חרדיים המתוקצבים על ידי משרד החינוך שלא באמצעות תקצוב מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים (כגון חלק ממוסדות החינוך של תנועת חב"ד) או כיתות לימוד חרדיות הפועלות בתוך בתי ספר ממלכתיים-דתיים, או מסגרת לימודית אחרת המיועדת לתלמידים חרדים (הכוונה, למשל, למוסדות היל"ה, הכלולים בצו שירות ביטחון (מוסד לימוד חרדי), התשע"ה-2014.

מוצע כי בוגר מוסד חינוך חרדי כאמור יוגדר כמי שלמד במוסד במשך שתי שנות לימוד בטווח הגילאים 14 עד 18. התלמידים במוסדות אלו גדלו בחברה החרדית. ההיבטים התרבותיים והסוציו- אקונומיים של הלומדים במוסדות אלו על פי רוב דומים וכך גם יחסם אל המדינה ומוסדותיה בכלל ואל השירות הצבאי והלאומי-אזרחי בפרט. המדינה מבקשת לעודד את גיוסם של אלה ולשלבם בחברה הישראלית. אשר על כן, הלומדים במוסדות אלה במהלך מחצית לפחות מתקופת בחרותם (גילאי 14 עד 18) הם אלה שהמדינה מעוניינת לעודד את שילובם, ללא תלות בהשקפת עולמם הדתית בעת גיוסם.

מוצע לקבוע כי "משרת בפועל" הוא תלמיד ישיבה או בוגר מוסד חינוך חרדי שהחל לשרת בשנת גיוס מסוימת בשירות בצה"ל או בשירות הלאומי-אזרחי. כמו כן מוצע לקבוע כי "שנת גיוס" תוגדר ככזו שתחילתה בראשון ביולי וסיומה בשלושים ביוני בשנה העוקבת.

עוד מוצע להגדיר את יעדי הגיוס השנתי לשירות הסדיר ולשירות הלאומי-אזרחי ואת יעד הגיוס השנתי הכולל למסגרות אלה, לשם הגדלה הדרגתית של מספר המתגייסים. מוצע גם כי הממשלה תפעל לשם גיוס המיועדים לשירות ביטחון מקרב תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות החינוך החרדים, בהתאם ליעדי הגיוס שקבעה. יעדי הגיוס לחברה החרדית, כאמור, ייקבעו בלוח אי בתוספת השנייה המוצעת לחוק לפי שנות הגיוס, במספרים עולים.

לעניין זה נקבעו בלוח אי בתוספת השנייה המוצעת יעדי הגיוס לכל סוג שירות במספרים הולכים וגדלים בין השנים 2021 עד 2036. בשנים 2037 עד 2046 יגדלו יעדי הגיוס משנה לשנה בשיעור ממוצע הגידול של שנתוני האוכלוסייה החרדית (כפי שיוסבר להלן) בתוספת אחוז אחד. כלומר, עלייה של אחוז אחד אפקטיבי מגודל השנתון, בכל בשנה במשך עשר שנים (מעבר לגידול הטבעי באוכלוסייה החרדית). החל משנת 2047 יגדלו יעדי הגיוס משנה לשנה רק בשיעור הממוצע האמור (שיעור הגידול הטבעי באוכלוסייה החרדית).

חישוב ממוצע שנתוני האוכלוסייה החרדית יתבסס על תחזיות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנתון הגברים החרדיים בגילאי 18 עד 23 (גילאי דחיית השירות) של אותה שנה. החישוב יהיה הממוצע של הגידול בין ששת השנתונים האמורים. לדוגמה, בשנת 2028 ייבדקו ששת שנתוני הגיוס של גברים חרדיים בגילאי 18 עד 23 באותה עת. תחילה יחושב שיעור הגידול בין שנתון לשנתון ולבסוף יחושב ממוצע הגידול. לתוצאה המתקבלת יצורף אחוז אחד בין השנים 2037 עד 2046.

מובהר, כי בדיקת העמידה ביעדי הגיוס לחברה החרדית תתבצע ביחס ליעד השנתי הכולל, ולא תהיה

תלויה בהשלמת היעד המדויק בכל סוג שירות בנפרד. כך למשל, אם בשנת גיוס מסוימת היעד השנתי הכולל הוא 100, והוא מורכב מיעד שנתי לעניין גיוס לצה"ל העומד על 60 ומיעד גיוס שנתי לשירות לאומי-אזרחי העומד על 40, ובאותה שנת גיוס התגייסו לצה"ל 100 איש, הדבר ייחשב כעמידה ביעד הגיוס השנתי הכולל. לסעיף 26טו המוצע

מוצע כי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תאסוף מדי שנה מידע סטטיסטי ביחס לממוצע הגידול באוכלוסיית הגברים החרדיים בגילאי 18 עד 23 ותמסור אותו לשר הביטחון, לצורך בחינת העמידה ביעד הגיוס השנתי הכולל.

לסעיף 26יז המוצע ולסעיף 7: הוספת התוספת השניה לחוק, לוחות בי ו- גי

מוצע לקבוע השלכות כלכליות בשל אי-עמידה ביעד הגיוס השנתי הכולל החל משנת גיוס 2023 כמפורט להלן. לשם כך, מוצע להגדיר מונחים המשמשים בסעיף זה.

מוצע להגדיר "ישיבה מעודדת גיוס" כישיבה שבה, בשנת גיוס הקבועה בטור אי בלוח בי בתוספת השניה שבה לא הייתה עמידה ביעד הגיוס השנתי הכולל, שיעור המתגייסים מבין תלמידיה עומד על השיעור הקבוע לצד אותה שנת גיוס בטור בי באותו לוח, לפחות. לעניין זה מוצע להגדיר תלמיד ישיבה כמי שלמד במשך עשרה חודשים לפחות ברציפות במהלך שנת הגיוס הקבועה בטור אי כאמור ובשנה שקדמה לה.

עוד מוצע להגדיר "סכום תמיכה שנתי בישיבות" כחלק מהסכום שנקבע בחוק תקציב שנתי, המחולק באמצעות מבחני תמיכה לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 לצורך תמיכה במוסדות ציבור שהם מוסד לימוד תורני, המיועד לישיבות, למעט חלק התקציב כאמור המיועד לישיבות מעודדות גיוס מקרב הישיבות החרדיות.

כמו כן, מוצע להגדיר "שיעור הפחתה" כשיעור הפער שבין יעד הגיוס השנתי הכולל בשנת גיוס הקבועה בטור אי בלוח גי בתוספת השניה לבין מספר המתגייסים בפועל באותה שנה, כפול מקדם הפחתה שקבוע בטור בי בלוח גי לצד אותה שנת גיוס. מקדם ההפחתה יעלה ככל שאי-העמידה ביעד הגיוס השנתי הכולל תימשך במשך מספר שנים רצופות, כמפורט בלוח גי בתוספת השניה. שיעור ההפחתה לא יעלה על 50% מסכום התמיכה השנתי בישיבות.

מוצע לקבוע כי החל משנת הגיוס 2023, בשנת גיוס שבה אין עמידה ב-95% מיעד הגיוס השנתי הכולל, יופחת סכום התמיכה השנתי בישיבות בשיעור ההפחתה כמפורט להלן:

(א)     בשנת הכספים שתחילתה במהלך אותה שנת גיוס - כיוון ששנת הגיוס מסתיימת באמצע שנת כספים (בסוף חודש יוני), ואילו הפחתת סכום התמיכה השנתי בישיבות תתרחש רק בשנת הכספים שלאחר שנת הגיוס, בהתאם לעמידה או לאי העמידה ביעד הגיוס השנתי הכולל של אותה שנה, מוצע למנוע אפשרות להעלות את תקציב שנת הכספים הנוכחית בחצי השנה שנותרה עד להפחתת התקציב ובכך לאיין את ההשלכה הכלכלית.

(ב)    בשנת הכספים שתחילתה לאחר תום אותה שנת גיוס - סכום התמיכה השנתי בישיבות לא יעלה על סכום התמיכה השנתי בישיבות כפי שהיה בתחילת שנת הכספים הקודמת, לרבות השינויים שנערכו בו עד לתום שנת הגיוס. כמו כן סכום התמיכה השנתי בישיבות יופחת בשיעור ההפחתה כמוסבר לעיל.

באופן זה, כל הגדלה תקציבית שתפקידה לאיין את ההשלכה הכלכלית לא תבוצע. עוד מוצע כי אם בשנת כספים מסוימת נותר סכום עודף בתקציב התמיכה בישיבות בשל ההפחתה כאמור לעיל (לדוגמה - כאשר בחוק התקציב השנתי נקבע סכום גבוה יותר מן הסכום שבו ניתן לתמוך בישיבות בשל ההפחתה) סכום זה לא יועבר כסכום המיועד לתמיכה בישיבות בשנה העוקבת, שאם לא כן, לא תהיה משמעות להפחתה בתקציב הישיבות. לסעיף 26יח המוצע

מוצע לקבוע כי החל משנת הגיוס 2023, פרק גי1 המוצע יפקע ככל שמספר המתגייסים בפועל יפחת מ- 85% מיעד הגיוס השנתי הכולל במשך שלוש שנים רצופות. פקיעת החוק תכנס לתוקפה לאחר שנה מתום שלוש השנים הרצופות האמורות. מוצע כי שר הביטחון יודיע לכנסת בתוך 30 ימים מתום שלוש השנים האמורות על אי העמידה ביעדים ופקיעת החוק בעוד שנה בשל כך. לסעיף 26יט המוצע

מוצע לקבוע כי הממשלה תמנה ועדת שרים לעניין גיוס בוגרי ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים (להלן - ועדת השרים), בראשות שר הביטחון, אשר תבחן את ההיבטים הנוגעים לעמידה ביעדי הגיוס השנתיים; לצמצום הפגיעה בשוויון בגיוס לשירות הסדיר ולשירות הלאומי-אזרחי ביחס לכלל המשרתים בשירות הסדיר ובשירות הלאומי-אזרחי; לקביעת מסלולי שירות מיטביים לצורך שילובם של בוגרי ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים בשירות הסדיר ובשירות הלאומי-אזרחי; ולצעדים מנהליים שבהם ניתן לנקוט כלפי חיילים הנעדרים מהשירות בצבא כדי להביא אותם להתייצב לשירות. מוצע כי ועדת השרים תביא לאישור הממשלה המלצות לגבי עניינים אלה. לסעיף 26כ המוצע

מוצע לקבוע כי שר הביטחון והשר הממונה על השירות הלאומי-אזרחי יודיעו, כל אחד, לוועדת השרים בתום כל שנת גיוס, על מספר המתגייסים לשירות סדיר מקרב תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות החינוך החרדיים ועל מספר המשרתים בשירות לאומי-אזרחי, בהתאמה, שהחלו לשרת באותה שנת גיוס. הודעות כאמור יפורסמו ברשומות עד ליום 1 בנובמבר.

עוד מוצע לקבוע כי ועדת השרים תמסור לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אחת לשנה, דיווח על עבודתה כאמור בסעיף 26יט המוצע. לסעיף 26כא המוצע

לשם קידום שילובם של בוגרי הישיבות החרדיות בתעסוקה, מוצע כי עובד משרד כלכלה והתעסוקה ששר הכלכלה והתעסוקה הסמיכו לכך, יהיה רשאי לקבל מפוקד או מאדם מטעמו מידע לגבי מי ששר הביטחון פטר אותו מחובת שירות סדיר לפי סעיפים 26ז או 26י המוצעים. מידע כאמור יימסר לשם פנייה של משרד הכלכלה והתעסוקה או של מי שמפעיל מטעם המשרד האמור מרכז תעסוקה, למקבל הפטור. יובהר כי מידע זה יתבקש מהפוקד רק לתכלית זו ובמידה שנדרש.

מוצע כי מידע כאמור יועבר באופן מאובטח בהתאם לנהלים שייקבעו לעניין זה וכי מקבל הפטור שמידע לגביו הועבר לפי סעיף זה, רשאי לדרוש שהמידע יימחק ולא יישמר. לסעיף 26כב המוצע

מוצע לקבוע כי על אף האמור בסעיף 26ה לעניין תנאי היקף שעות הלימוד של תלמיד ישיבה המבקש דחיית שירות, בתקופה שבה מיועד לשירות ביטחון שניתן לו צו דחיית שירות לפי פרק זה נמצא במסגרת של הכשרה תעסוקתית מיועדת, יופחת מהיקף השעות הנדרש לפי סעיף 26ה(1), מספר השעות שבהן הוא נמצא בהכשרה כאמור, עד 15 שעות בשבוע.

לעניין זה מוצע להגדיר "הפשרה תעסוקתית מיועדת" כהשכלה או הכשרה שאישר שר הכלכלה והתעסוקה המיועדת לקידום שילובם המקצועי בתעסוקה של תלמידי ישיבה ששירותם נדחה לפי הוראות פרק גי1 המוצע, לרבות פעילות הכוונה מקצועית. עוד מוצע לקבוע כי "השפלה" לעניין הגדרה זו היא לימודי תכנית היסוד כהגדרתה החוק חינוך ממלכתי, התשי"ג-1953, או השכלה אחרת שאישר שר הכלכלה והתעסוקה, על פי אמות מידה שקבע בתקנות, בשים לב לצורכי הצבא ולמעט לימודים לקראת תואר מוכר.

הסעיפים המוצעים נועדו לאפשר את קידום ערך השילוב בתעסוקה, בד בבד עם ההכרה בערך לימוד התורה ושימורו. לסעיף 26פג המוצע

מוצע לקבוע כי שר הכלכלה והתעסוקה ידווח לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, אחת לשנה, על השפעת יישום הוראות סימן די המוצע על שילובם של בוגרי ישיבות בתעסוקה. לסעיף 26פד המוצע

מוצע לקבוע כי מעמדן ושילובן של נשים בשירות ביטחון בצבא הגנה לישראל לא ייפגע כתוצאה מיישומן של הוראות פרק גי1 המוצע, וזאת כדי להבטיח כי שילובם של תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות חינוך חרדיים בשירות ביטחון לא יבוא על חשבון מעמדן ושילובן של נשים בשירות ביטחון. לסעיף 26פה המוצע

מוצע לקבוע כי צבא הגנה לישראל יפעל לאפשר למי שהתגייס לשירות סדיר לפי הוראות פרק גי1 המוצע, לשמור על אורח חייו, וזאת, מתוך הכרה בערכים הייחודיים של בני המגזר החרדי. לסעיף 26פו המוצע

מוצע להסמיך את שר הביטחון, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו של פרק גי1 המוצע. בכלל זה מוצע להסמיך את שר הביטחון לקבוע תקנות בעניין התנאים המוקדמים, הדרכים והמועדים להגשת בקשות לפי הפרק האמור, והתנאים והכללים להכללה ברשימת הישיבות לפי סעיף 26יב המוצע. לסעיף 26פז המוצע

מוצע לקבוע כי שר הביטחון ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אחת לשנה, לגבי שנת הגיוס שחלפה, על יישומו של פרק גי1 המוצע ובכלל זה על מספר המתייצבים לשירות סדיר ומספר המתייצבים כאמור מקרב תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות חינוך חרדיים בפרט, על מספר צווי דחיית השירות וצווי הפטור משירות סדיר שניתנו לפי פרק גי1 המוצע ועל מסלולי שירות המותאמים לשירותם של תלמידי ישיבות ובוגרי מוסדות חינוך חרדיים שנפתחו או הורחבו.

כמו כן יציג שר הביטחון נתונים השוואתיים ביחס לשנים קודמות וידווח על השפעות יישום הוראות הפרק המוצע על השירות בשירות ביטחון, לרבות בנוגע למעמדן ושילובן של נשים בשירות ביטחון. דיווח על השפעות כאמור יימסר גם לוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי של הכנסת.

עוד מוצע לקבוע כי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת תקיים אחת לשנה דיון בדיווחים שהתקבלו לפי סעיף זה לשם מעקב על ביצוע הוראות פרק גי1 המוצע.

סעיפים 3 ו-4 מוצע לתקן בתיקונים טכניים את סעיפים 49ב ו-49ד לחוק, כדי להתאימם לשינויים המוצעים בתיקון זה.

סעיף 5 סעיף 49ו לחוק קובע חובת מסירת מידע ממשרד החינוך למשרד הביטחון ולצה"ל לעניין נתונים בדבר נוכחותם של תלמידי ישיבות בישיבות ונתונים על הלימודים בישיבות לרבות ביקורות שנערכו בישיבות לשם פיקוח על קיום הוראות החוק הנוגעות לתלמידי ישיבה או לישיבות. לנוכח הצורך של משרד הביטחון וצה"ל לקבל באופן שוטף ויומיומי מידע לשם פיקוח על קיום הוראות החוק הנוגעות לתלמידי ישיבה, לבוגרי מוסדות חינוך חרדיים ולישיבות, וכן מידע לשם מסירת דיווח בדבר מספר המתגייסים מקרב תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות החינוך החרדים, מוצע להחליף את הוראת סעיף 49ו לחוק ולקבוע כי משרד הביטחון וצה"ל יקימו מאגר מידע לשם פיקוח על הוראות החוק הנוגעות לעמידתו של תלמיד ישיבה או בוגר מוסד חינוך חרדי בתנאים לדחיית שירות כמשמעותם בסעיפים 22א(ב) ו-22ג לחוק ובפרק גי1 המוצע, לעמידתה של ישיבה באמות המידה שנקבעו לפי סעיפים 22א(ד), 22ד ו-26יב המוצע ולעמידה ביעדי הגיוס לפי סימן גי לפרק גי1 המוצע.

מוצע כי מאגר המידע יכלול, בין השאר, נתונים על תלמידי הישיבה שקיבלו צו דחיית שירות לפי סעיף 22ב לחוק או לפי פרק גי1 המוצע או שמשרתים בשירות משולב כהגדרתו בסעיף 22א לחוק; נתונים שיש בידי משרד החינוך בדבר רישומם ונוכחותם בישיבה של תלמידי ישיבה, בין שקיבלו צו דחיית שירות ובין שלא; נתונים שיש בידי משרד החינוך בעניין לימודיהם של המתגייסים לצה"ל או לשירות הלאומי-אזרחי במוסדות לימוד חרדים לפני גיוסם, ובכלל זה, בעניין היותם של המתגייסים בוגרי מוסד חינוך חרדי כהגדרת מונח זה בסעיף 26יג לחוק; נתונים על הלימודים בישיבות לרבות נתונים על ביקורות שנערכו בהם לשם פיקוח ונתונים שיש בידי משרד הכלכלה והתעסוקה בדבר רישומם של תלמידי ישיבה שקיבלו צו דחיית שירות, להכשרה תעסוקתית מיועדת.

מוצע לקבוע כי העברת הנתונים האמורים למאגר המידע תבוצע באופן חודשי. כמו כן מוצע להבהיר אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע מסירת מידע נוסף לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981. יצוין, כי ההוראות בדבר סדרי העברת המידע הקבועות בחוק זה יגברו על הוראות סדרי העברת המידע הקבועות לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981.

וזה נוסחו של סעיף 49ו שמוצע להחליפו: "מסירת מידע

49ו. (א) משרד החינוך ימסור למשרד הביטחון ולצבא הגנה לישראל, לפי דרישתם, נתונים שיש בידיו בדבר נוכחותם, בישיבה של תלמידי ישיבה, הדרושים למשרד הביטחון ולצבא הגנה לישראל לשם פיקוח על קיום הוראות חוק זה הנוגעות לתלמידי ישיבה או לישיבות; לשם כך, ימסרו משרד הביטחון וצבא הגנה לישראל למשרד החינוך, לפי דרישתו, את רשימת תלמידי הישיבה שקיבלו צו דחיית שירות לפי חוק זה או משרתים בשירות משולב כהגדרתו בסעיף 22א; מידע כאמור בסעיף קטן זה יימסר רק לתכלית האמורה ובמידה שנדרש.

(ב) משרד החינוך ומשרד הביטחון יעבירו ביניהם נתונים על הלימודים בישיבות, לרבות

נתונים על ביקורות שנערכו בישיבות לשם פיקוח, ובלבד שהנתונים לא יכללו מידע כהגדרתו בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות, או ידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם אף אם אינה בגדר מידע כאמור.

(ג) אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע מסירת מידע לפי הוראות פרק די לחוק הגנת הפרטיות."

סעיפים 8 ו-9 מוצע לתקן בתיקון עקיף את חוק שירות לאומי-אזרחי ואת חוק סיוע כלכלי לעידוד לומדי תורה וסטודנטים נזקקים, התשע"ז-2017 ולהתאימם לשינוי המוצע בפרק גי1 לחוק. בין השאר, מוצע לבטל את סעיף 36 לחוק שירות לאומי אזרחי, הקובע את תוקפו של החוק האמור עד ליום י"א בתמוז (30 ביוני 2023). סעיף 36 האמור נחקק בהתאמה לתוקפו הזמני של ההסדר בפרק גי1 לחוק שירות ביטחון. בשל ביטולו של פרק גי1 וקביעת הסדר חדש שאינו מוגבל בתוקפו, ובשל כך שההסדרים בחוק שירות ביטחון ובחוק שירות לאומי אזרחי שלובים ותלויים זה בזה, יש לבטל בהתאמה את הגבלת תוקפו של חוק שירות לאומי אזרחי.

וזה נוסחו של סעיף 36 לחוק שירות לאומי-אזרחי שמוצע לבטלו: "תוקף

36. (א) חוק זה יעמוד בתוקף עד יום י"א בתמוז התשפ"ג (30 ביוני 2023) (בסעיף זה - מועד הפקיעה).

(ב) הוראות חוק זה יוסיפו לחול אף לאחר מועד הפקיעה על מי שהחל את שירותו לפי חוק זה לפני מועד הפקיעה ועל הגוף המפעיל שאצלו הוא משרת, עד תום שירותו."

סעיף 10 מוצע להבהיר את היקף תחולת הוראות התיקון המוצע. כך, מוצע לקבוע כי תלמיד ישיבה שבידו צו לדחיית שירות שניתן לפי פרק גי1 לחוק כנוסחו ערב יום תחילתו של חוק זה (להלן - יום התחילה), ותקופת הדחייה של הצו האמור לא תמה והוא לא בוטל, וביום התחילה מלאו לו 24 שנים - יחול עליו סעיף 26ז המוצע כנוסחו בסעיף 3 להצעת החוק (פטור משירות סדיר למי שהגיע לגיל 24). הוראה זו נדרשת בשל המעבר ממתן פטור משירות לתלמידי ישיבה בגיל 26 לפי הוראות ההסדר הקודם, למתן פטור משירות כאמור בגיל 24 לפי ההסדר המוצע. באופן זה, תלמיד ישיבה שביום התחילה מלאו לו 24 שנים וצו דחיית השירות שבידו תקף, יהיה פטור מחובת שירות סדיר ויחולו עליו ההוראות לעניין שילוב בתעסוקה.

עוד מוצע לקבוע כי הוראות סימן גי לפרק גי1 המוצע כנוסחם בסעיף 3 להצעת החוק, יחולו גם על מתגייסים לשירות סדיר או לשירות לאומי-אזרחי מקרב תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות החינוך החרדיים, שהתגייסו בתקופה שמיום 1 ביולי 2021 ועד יום התחילה. הוראה זו נועדה להחיל על המתגייסים בפועל שהתגייסו בתקופה זו את הוראות סימן גי לפרק גי1 המוצע לצורך חישוב יעדי הגיוס. סעיף 11 בשל ביטולו של פרק גי1 לחוק וקביעת הסדר חלופי לשילובם של תלמידי ישיבות ובוגרי מוסדות חינוך חרדיים בשירות סדיר ובשירות הלאומי-אזרחי מוצע לקבוע הוראות מעבר המבהירות את היחס שבין הוראות ההסדר שמוצע לבטלו לבין הוראות פרק גי1 המוצע.

כך, מוצע לקבוע כי צו דחיית שירות שניתן מכוח פרק גי1 לחוק כנוסחו ערב יום התחילה יראו אותו כאילו ניתן מכוח סעיף 26ד המוצע. כמו כן, מוצע לקבוע כי ישיבה שהייתה כלולה ברשימה שגיבש שר הביטחון לפי סעיף 26כד לחוק כנוסחו ערב יום התחילה, יראו אותה כישיבה הכלולה ברשימת הישיבות שגיבש שר הביטחון לפי סעיף 26יב המוצע.

עוד מוצע כי מוסד לימודי חרדי או חלק ממוסד לימודי המיועד לתלמידים חרדים, שהיו כלולים בצו שקבע שר הביטחון לפי סעיף 26טו(א) לחוק כנוסחו ערב יום התחילה, יראו אותו כמוסד כאמור שנקבע לפי פסקה (2) להגדרה "בוגר מוסד חינוך חרדי" שבסעיף 26יג המוצע.

כמו כן מוצע לקבוע כי מסלולי לימוד שאישר שר הכלכלה והתעסוקה כהכשרה תעסוקתית מיועדת לפי סעיף 26יג לחוק כנוסחו ערב יום התחילה, יראו אותם כהכשרה תעסוקתית מיועדת לפי סעיף 26כב המוצע.

⁹ ס"ח התשע"ד, עמי 380 ; התשע"ז, עמי 668.