תוכן עניינים
ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על החוק הקיים
ה. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקציב המדינה
ב. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המינהלי
"סימן ה'1: הבטחת תשואה לקרנות הפנסיה
תזכיר חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021, פרק __: הבטחת היציבות בתשואות קרנות הפנסיה
תזכיר זה מיישם את החלטת הממשלה מס' 247 מיום 1 באוגוסט 2021, והוא צפוי לעלות על סדר יומה של ועדת השרים המיוחדת לעניין התכנית הכלכלית לשנים 2021 ו-2022, לאחר המועד האחרון למתן הערות הציבור.
תזכיר חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021, פרק __': ייעול מנגנון הבטחת היציבות בתשואות קרנות הפנסיה.
מדינת ישראל מנפיקה כיום לקרנות הפנסיה החדשות המקיפות ולקרנות הפנסיה הוותיקות אגרות חוב ממשלתיות מיועדות, לא סחירות, צמודות מדד ונושאת ריבית שנתית אפקטיבית קבועה בגובה 4.86%, מכוח תקנות מילווה המדינה (סדרות מסוג "ערד"), התשנ"ה-1995. קרנות הפנסיה מחויבות להשקיע 30% מנכסיהן באגרות החוב המיועדות, המונפקות לתקופה של 15 שנה ומשלמות ריבית תקופתית (קופון) חצי שנתית. עם פדיון האיגרת, משולמת הקרן בתוספת הפרשי הצמדה. כיום עומד היקף אגרות החוב המיועדות שהונפקו לקרנות הפנסיה על כ-230 מיליארדי ש"ח.
מאחר שהיקף נכסי קרנות הפנסיה צפוי לגדול במהלך העשורים הבאים, בין היתר, בשל מגמות דמוגרפיות ותשואות בשוק ההון, הרי שסך ההנפקות והיקף המלאי של אגרות החוב המיועדות צפוי לגדול בעשורים הבאים. יש לצרף לאמור את העובדה שבעשור האחרון, התשואה הקבועה של אגרות החוב המיועדות מהווה תשואה עודפת ביחס לתשואת איגרת חוב ממשלתית צמודה סחירה לתקופה זהה.
התשואה העודפת אותה משיאות אגרות החוב המיועדות משיתה עלות עודפת בתקציב הריבית של מדינת ישראל בסך של כ-8.9 מיליארד ₪ בשנת 2021 וכ-7.4 מיליארד ש"ח בשנת 2020. לנוכח הגידול הצפוי בהיקף הנפקות אגרות החוב המיועדות בעשורים הבאים, עלות עודפת זו צפויה לגדול תוך עשור לכ-20 מיליארד ש"ח בכל שנה.
מלבד ההשלכה האדירה של הגידול הצפוי כאמור על תקציב המדינה, הדבר מעמיד אתגרים משמעותיים גם מבחינת ניהול החוב הממשלתי. כך, היקפי הגיוס של אגרות החוב המיועדות דוחקים את הגיוס באפיק הסחיר המקומי ובכך גורמים לייקורו, ומייצרים אי ודאות רבה בניהול החוב הממשלתי ובתכנון מקורות המימון.
נוכח אתגרים אלה, על מנת להפחית את הגידול המשמעותי הצפוי בהוצאות הריבית על אגרות החוב המיועדות ולטייב את יכולת ניהול גיוס החוב הממשלתי, מוצע להחליף את המנגנון הקיים של אגרות החוב המיועדות (להלן – המנגנון הישן), במנגנון חדש של השלמת תשואה, כפי שיפורט להלן.
המנגנון החדש יבטיח את המשך ההגנה על יציבות התשואות בחיסכון הפנסיוני בקרנות הפנסיה, באופן שאינו מביא לפגיעה כלשהי בעמיתי קרנות הפנסיה. זאת, הואיל ו- 30% מנכסי קרן הפנסיה שהוגבלו במנגנון הישן בתשואה שנתית של 4.86% (צמודה למדד), יושקעו מעתה בשוק ההון בו וייהנו מהבטחה לתשואה שנתית של 5% (צמודה למדד). לפי המנגנון החדש, ככל שהתשואה השנתית שהושגה תהיה נמוכה מ-5% (צמודה למדד), המדינה תשלים לקרנות הפנסיה את ההפרש וככל שהתשואה שהושגה תהיה גבוהה מ-5% (צמודה למדד) הקרנות יעבירו לקרן להבטחת תשואה סכום כסף בשווי ההפרש, כך שמצבם של העמיתים לא יורע לעומת המנגנון הישן. בנוסף, המנגנון החדש יתרום לשכלול שוק ההון הישראלי באמצעות הגברת הסחירות והנזילות בבורסה.
המנגנון החדש יאפשר להפחית את הגידול המשמעותי הצפוי בהוצאות הריבית על אגרות החוב המיועדות. כמו כן, המנגנון החדש ישפר את הוודאות בניהול החוב הממשלתי, יפחית את דחיקת החוב הסחיר ובכך יתרום להפחתת עלויות גיוס החוב הממשלתי, ועשוי לתרום לשיפור הסחירות והנזילות של אגרות החוב הממשלתיות הסחירות.
הצעת החוק כוללת שני עיקרים: הבטחת התשואה לקרנות הפנסיה וכן הקמת קרן חוץ תקציבית למימון הבטחת התשואה.
עיקר 1 – הבטחת תשואה לקרנות הפנסיה (סעיף 34ג המוצע)
מוצע לקבוע כי במקום המנגנון הישן (אגרות חוב מיועדות), המדינה תעביר לקרנות הפנסיה כספים לשם הבטחת תשואת הקרנות. אחת לכל חודש יחושב היקף הנכסים שעליהם יחול מאותו החודש המנגנון החדש, קרי הנכסים שבשלהם תהיה קרן פנסיה זכאית להבטחת תשואה למשך חמש שנים. בסך הכל, בכל חודש, שיעור הנכסים שעליהם יחול המנגנון החדש, בתוספת שיעור הנכסים שעליהם חל המנגנון הישן, יעמוד על 30% מנכסי כל קרן פנסיה.
עוד מוצע כי בחלוף חמש שנים מיום שניתנה הבטחת תשואה בחודש קלנדרי מסוים, תחושב התשואה המצטברת, צמודה למדד, שהשיאו בפועל הנכסים שבשלהם ניתנה הבטחת תשואה באותו חודש קלנדרי במהלך חמש השנים (להלן – התשואה הכוללת). במידה שהתשואה הכוללת תהיה גבוהה מתשואת היעד המצטברת, היתרה שמעבר לתשואת היעד המצטברת תועבר לקרן ייעודית לתשלום ההפרש האמור (להלן – הקרן להשלמת תשואה). מאידך, במידה שהתשואה הכוללת נמוכה מתשואת היעד המצטברת (שהיא תשואת היעד השנתית, 5% צמודה למדד, מצטברת במשך חמש שנים), המדינה תעביר לקרן הפנסיה את ההפרש בין תשואת היעד המצטברת לבין התשואה הכוללת. תשלומים אלה יהיו מהכספים שנצברו בקרן להשלמת תשואה. ככל שלא נותרו כספים בקרן להשלמת תשואה, זו תמומן מתקציב המדינה.
עיקר 2 – הקרן להבטחת תשואה (סעיף 34ד המוצע)
מוצע כי לצורך העברת הכספים לקרנות הפנסיה להשלמת תשואה, תוקם קרן להשלמת תשואה, שתנוהל על ידי החשב הכללי במשרד האוצר. הקרן תנוהל בחשבון בנק ייעודי ונפרד בבנק ישראל, והכספים שיועברו לקרן יישאו ריבית בהתאם להסכם בין ממשלת ישראל לבנק ישראל. עוד מוצע כי הממשלה תהא רשאית, במטרה לפרוס את ההוצאה מתקציב המדינה לצורך מימון הבטחת התשואה, להעביר חלק מן הסכומים המיועדים לשם כך לקרן ייעודית וזאת לפני המועד שבו יש להעביר סכומים אלה לקרנות הפנסיה.
תיקון חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005.
חיסכון שנתי באומדן של כ- 7 מיליארדי ש"ח בכל שנה.
אין.
תזכיר חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021, פרק __: הבטחת היציבות בתשואות קרנות הפנסיה
|
|
|
פרק ___: הבטחת היציבות בתשואות קרנות הפנסיה |
||||||
|
1. |
בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005 (להלן – חוק קופות גמל)[1], אחרי סעיף 34 יבוא – |
|||||||
|
|
|
"סימן ה'1: הבטחת תשואה לקרנות הפנסיה |
||||||
|
|
|
"מטרה |
34א |
מטרתו של סימן זה להבטיח תשואה לקרנות פנסיה כדי להפחית את השפעת השינויים בתשואות על נכסי הקרנות על זכויות העמיתים בהן. |
||||
|
|
|
הגדרות |
34ב |
בסימן זה - |
||||
|
|
|
|
|
|
|
"אגרות חוב מיועדות" – אגרות חוב מסוג ערד, ואגרות חוב מסוג מירון; |
||
|
|
|
|
|
|
|
"אגרת חוב מסוג מירון" – איגרת חוב בלתי סחירה שהונפקה לקרנות פנסיה ותיקות לפי תקנות מילווה המדינה (סדרות מסוג "מירון"), התש"ם-1980; |
||
|
|
|
|
|
|
|
"החודש הקובע" – החודש שבו חל המועד הקובע; |
||
|
|
|
|
|
|
|
"המועד הקובע" – יום כ"ח בטבת התשפ"ב (1 בינואר 2022); |
||
|
|
|
|
|
|
|
"זכאים קיימים" – מי שהיה זכאי לקבל קצבה מקרן פנסיה חדשה מקיפה לפני יום ז' בטבת התשס"ד (1 בינואר 2004); |
||
|
|
|
|
|
|
|
"נכסי הקרן" - נכסי קרן פנסיה לעניין זכאים קיימים ונכסי הקרן האחרים; |
||
|
|
|
|
|
|
|
"נכסי הקרן האחרים" – נכסי הקרן שאינם כנגד התחייבויותיה לזכאים קיימים; |
||
|
|
|
|
|
|
|
"נכסי הקרן לעניין זכאים קיימים" – נכסי הקרן העומדים כנגד התחייבויותיה לזכאים קיימים; |
||
|
|
|
|
|
|
|
"קרן פנסיה" – קרן ותיקה או קרן חדשה מקיפה; |
||
|
|
|
|
|
|
|
"קרן להשלמת תשואה" – כאמור בסעיף 34ד; |
||
|
|
|
|
|
|
|
"השווי המשוערך של נכסי הקרן" במועד מסוים – השווי המשוערך של סך נכסי קרן הפנסיה באותו מועד בהתאם לסעיף 33 ולהוראות מכוחו, בניכוי דמי ניהול שנגבו עד אותו מועד; |
||
|
|
|
|
|
|
|
"שיעור הנכסים להבטחת תשואה" – לעניין זכאים קיימים - 70%, ולעניין מי שאינם זכאים קיימים - 30%; |
||
|
|
|
|
|
|
|
"תשואת היעד" – 5%, צמוד למדד; |
||
|
|
|
|
|
|
|
"תשואת היעד המצטברת" – תשואת היעד המצטברת לתקופה של חמש שנים, צמודה למדד; |
||
|
|
|
|
|
|
|
"התשואה הכוללת" – התשואה המצטברת, צמודה למדד, שהשיאה קרן פנסיה בפועל לכלל נכסיה במשך 60 חודשים, או התשואה המצטברת, צמודה למדד, שהשיאה הקרן בפועל במשך 60 חודשים לפי הוראות שקבע שר האוצר על השקעת הנכסים שבשלהם ניתנה הבטחת תשואה כאמור בסעיף 34ג(ב). |
||
|
|
|
הבטחת תשואה לקרנות הפנסיה |
34ג |
(א) לקרן פנסיה יועברו כספים מהקרן להשלמת תשואה או מתקציב המדינה במועדים ובתנאים כמפורט בסעיף זה. |
||||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) נכסי קרן הפנסיה שבשלהם תהיה הקרן זכאית, החל מהמועד הקובע, להבטחת תשואה יחושבו ביום 1 לכל חודש החל מהחודש הקובע כתוצאה המתקבלת מהכפלת שיעור הנכסים להבטחת תשואה לעניין זכאים קיימים בשווי המשוערך של נכסי הקרן לעניין זכאים קיימים ביום האחרון של החודש הקודם, בתוספת הכפלת שיעור הנכסים להבטחת תשואה ולעניין מי שאינם זכאים קיימים בשווי המשוערך של נכסי הקרן האחרים ביום האחרון של החודש הקודם, והכל בניכוי השווי המשוערך של אגרות החוב המיועדות שהונפקו לקרן וטרם נפדו נכון ליום האחרון של החודש הקודם ובניכוי השווי המשוערך של הנכסים שבשלהם הקרן זכאית להבטחת תשואה לפי סעיף זה נכון ליום האחרון של החודש הקודם וטרם בוצעה בגינם התחשבנות לפי סעיף קטן (ג) נכון למועד זה, והכל בתנאי שהתוצאה המתקבלת היא חיובית. |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ג) בחלוף 60 חודשים מיום שניתנה הבטחת תשואה בחודש קלנדרי מסוים לנכסי קרן פנסיה לפי סעיף קטן (ב), תחשב כל קרן פנסיה את התשואה הכוללת כמפורט להלן: |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) עלתה התשואה הכוללת על תשואת היעד המצטברת, תעביר קרן הפנסיה לקרן להשלמת תשואה סכום כסף בשווי ההפרש שבין התשואה הכוללת לבין תשואת היעד המצטברת; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) עלתה תשואת היעד המצטברת על התשואה הכוללת, תעביר הממשלה לקרן הפנסיה סכום כסף בשווי ההפרש שבין תשואת היעד המצטברת לבין התשואה הכוללת. |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ד) השלמת התשואה כאמור בסעיף קטן (ג) תמומן מהכספים שנצברו בקרן להשלמת תשואה; לא נותרו כספים בקרן להשלמת תשואה, השלמת התשואה תמומן מתקציב המדינה. |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ה) השר ידווח לממשלה ולכנסת אחת לשנה אודות יישום האמור בסעיף זה, ויפרסם את הדיווח האמור באתר האינטרנט של משרד האוצר. |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ו) השר רשאי לקבוע הוראות בדבר: |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) זקיפת תשואה לעמיתי הקרן ומקבלי קצבה בשל הבטחת התשואה כאמור בסעיף זה, לרבות בשל משיכת כספים בקרן פנסיה, קבלת קצבה, העברת כספים מקרן פנסיה אחת לקופת גמל לקצבה אחרת או העברת כספים ממסלול השקעה אחד למסלול השקעה אחר באותה קרן; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) התחשבנות בין קרנות הפנסיה ביחס להבטחת תשואה על הנכסים שהועברו בין קרן אחת לאחרת. |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ז) השר רשאי לדחות את המועד הקובע לתקופה של עד שישה חודשים. |
||
|
|
|
הקרן להשלמת תשואה |
34ד |
(א) מוקמת בזאת קרן להשלמת תשואה שתנוהל על ידי החשב הכללי בחשבון נפרד בבנק ישראל. |
||||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) הכספים שיועברו לקרן להשלמת תשואה כאמור בסעיף קטן 34ג(ג) יישאו ריבית בהתאם להסכם שבין ממשלת ישראל לבין בנק ישראל מכוח סעיף 48 לחוק בנק ישראל, התש"ע-2010. |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ג) הממשלה תהא רשאית להעביר לקרן להבטחת תשואה או לקרן ייעודית חלק מן הסכומים המיועדים לצורך הבטחת התשואה כאמור בסעיף 34ג, וזאת לפני המועד שבו יש להעביר סכומים אלה לקרנות הפנסיה בהתאם לאמור באותו סעיף. |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ד) כספי הקרן להשלמת תשואה לא יהיו ניתנים לעיקול, להמחאה או לשעבוד. |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ה) כספי הקרן להשלמת תשואה ישמשו להשלמת תשואה לקרנות הפנסיה, על פי סימן זה, בלבד.". |
||
רקע כללי
במטרה לספק יציבות וודאות בתשואות החיסכון הפנסיוני בקרנות הפנסיה, מנפיקה כיום מדינת ישראל אגרות חוב ממשלתיות מיועדות, לא סחירות, לקרנות הפנסיה החדשות המקיפות ולקרנות הפנסיה הוותיקות בהיקף של 30% מנכסיהן, צמודות מדד ונושאת ריבית שנתית אפקטיבית קבועה בגובה 4.86%, המונפקות מכוח תקנות מילווה המדינה (סדרות מסוג "ערד"), התשנ"ה-1995. אגרות החוב המיועדות מונפקות לתקופה של 15 שנה ומשלמות ריבית תקופתית (קופון) חצי שנתית. עם פדיון האיגרת, משולמת הקרן בתוספת הפרשי הצמדה. כיום עומד היקף אגרות החוב המיועדות שהונפקו לקרנות הפנסיה על כ-230 מיליארדי ש"ח.
מאחר שהיקף הנפקות אגרות החוב המיועדות נקבע כשיעור קבוע מסך נכסי קרנות הפנסיה, ומאחר שהיקף נכסים זה צפוי לגדול במהלך העשורים הבאים, בין היתר, בשל מגמות דמוגרפיות ותשואות בשוק ההון, הרי שסך ההנפקות והיקף המלאי של אגרות החוב המיועדות צפוי לגדול בעשורים הבאים. לצד זאת, אגרות החוב המיועדות מספקות כאמור תשואה ריאלית שנתית בגובה 4.86%. בעשור האחרון, תשואה זו מהווה תשואה עודפת ביחס לתשואת איגרת חוב ממשלתית צמודה סחירה לתקופה זהה. התשואה העודפת אותה משיאות אגרות החוב המיועדות משיתה עלות עודפת בתקציב הריבית של מדינת ישראל בסך של כ-8.9 מיליארד ₪ בשנת 2021 וכ-7.4 מיליארד ש"ח בשנת 2020. לנוכח הגידול הצפוי בהיקף הנפקות אגרות החוב המיועדות בעשורים הבאים, עלות עודפת זו צפויה לגדול תוך עשור לכ-20 מיליארד ש"ח בשנה.
מלבד ההשלכה האדירה של הגידול הצפוי כאמור על תקציב המדינה, הדבר מעמיד אתגרים משמעותיים גם מבחינת ניהול החוב הממשלתי. כך, היקפי הגיוס של אגרות החוב המיועדות דוחקים את הגיוס באפיק הסחיר המקומי ובכך גורמים לייקורו, ומייצרים אי ודאות רבה בניהול החוב הממשלתי ובתכנון מקורות המימון.
נוכח אתגרים אלה, על מנת להפחית את הגידול המשמעותי הצפוי בהוצאות הריבית על אגרות החוב המיועדות ולטייב את יכולת ניהול גיוס החוב הממשלתי, מוצע להחליף את המנגנון הקיים של אגרות החוב המיועדות (להלן – המנגנון הישן), במנגנון חדש של השלמת תשואה, כפי שיפורט להלן.
המנגנון החדש יבטיח את המשך ההגנה על יציבות התשואות בחיסכון הפנסיוני בקרנות הפנסיה, באופן שאינו מביא לפגיעה כלשהי בעמיתי קרנות הפנסיה. זאת, הואיל ו- 30% מנכסי קרן הפנסיה שהוגבלו במנגנון הישן בתשואה שנתית של 4.86% (צמודה למדד), יושקעו מעתה בשוק ההון בו וייהנו מהבטחה לתשואה שנתית של 5% (צמודה למדד). לפי המנגנון החדש, ככל שהתשואה השנתית שהושגה תהיה נמוכה מ-5% (צמודה למדד), המדינה תשלים לקרנות הפנסיה את ההפרש וככל שהתשואה שהושגה תהיה גבוהה מ-5% (צמודה למדד) הקרנות יעבירו לקרן להבטחת תשואה סכום כסף בשווי ההפרש, כך שמצבם של העמיתים לא יורע לעומת המנגנון הישן. בנוסף, המנגנון החדש יתרום לשכלול שוק ההון הישראלי באמצעות הגברת הסחירות והנזילות בבורסה, וכן יתרום להגברת התחרות בשוק החיסכון הפנסיוני.
המנגנון החדש יאפשר להפחית את הגידול המשמעותי הצפוי בהוצאות הריבית על אגרות החוב המיועדות. כמו כן, המנגנון החדש ישפר את הוודאות בניהול החוב הממשלתי, יפחית את דחיקת החוב הסחיר ובכך יתרום להפחתת עלויות גיוס החוב הממשלתי, ועשוי לתרום לשיפור הסחירות והנזילות של אגרות החוב הממשלתיות הסחירות.
יצוין כי לצורך יישום המנגנון החדש, יתוקנו תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (כללי השקעה החלים על גופים מוסדיים), התשע"ב-2012 ותקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (זקיפת תשואה בקרן פנסיה חדשה מקיפה), התשע"ז-2017. כמו כן, יתוקנו תקנות מילווה המדינה (סדרות מסוג "ערד"), התשנ"ה-1995 כך שתופסק הנפקת אגרות חוב מיועדות מסוג "ערד" לקרנות הפנסיה תופסק החל מיום התחילה.
סעיף 1
מוצע להוסיף לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005 (להלן – חוק קופות גמל) את סימן ה'1: הבטחת תשואה לקרנות הפנסיה, במסגרתו ייקבע המנגנון שלפיו תינתן לקרנות הפנסיה הוותיקות וקרנות הפנסיה החדשות המקיפות (לעיל ולהלן – קרנות הפנסיה) הבטחת תשואה על חלק מנכסיהן, כמפורט להלן.
סעיף 34ג המוצע
מוצע לקבוע כי במקום המנגנון הישן (אגרות חוב מיועדות), המדינה תעביר לקרנות הפנסיה כספים, לשם הבטחת תשואת הקרנות, מהקרן להשלמת תשואה ומתקציב המדינה, באופן הבא:
ביום 1 לכל חודש, החל מהחודש הקובע, יחושב היקף הנכסים של קרן הפנסיה שבשלהם תהיה הקרן זכאית להבטחת תשואה. הנכסים שעליהם יחול המנגנון החדש יהיו הנכסים שמתקבלים מהכפלת שיעור הנכסים להבטחת תשואה (30%, ולעניין זכאים קיימים, שהיו זכאים לקבל קצבה מקרן פנסיה חדשה מקיפה לפני 1 בינואר 2004 – 70%) בשווי המשוערך של כלל נכסי קרן הפנסיה ביום האחרון של החודש שקדם לאותו יום, בניכוי היחס שבין השווי המשוערך של נכסי הקרן באגרות החוב המיועדות שהונפקו לה וטרם נפדו ביום האחרון של החודש שקדם לאותו יום, ובניכוי השווי המשוערך של סך נכסי קרן הפנסיה שבשלהם הקרן זכאית להבטחת תשואה ביום האחרון של החודש שקדם לאותו יום, וטרם בוצעה בגינם התחשבנות לפי סעיף 34ג(ג), קרי טרם חלפו חמש שנים מיום שניתנה בגינם הבטחת תשואה, והכל בתנאי שהתוצאה המתקבלת מחישוב זה היא חיובית.
יובהר כי בסך הכל, בכל חודש, שיעור הנכסים שעליהם יחול המנגנון החדש, בתוספת שיעור הנכסים שעליהם חל המנגנון הישן (אגרות חוב מיועדות), יעמוד על 30% מנכסי כל קרן פנסיה (ולעניין זכאים קיימים – 70%).
עוד מוצע כי בחלוף 60 חודשים (חמש שנים) מיום שניתנה הבטחת תשואה לנכסי קרן פנסיה בחודש קלנדרי מסוים, תחושב עבור אותה קרן התשואה המצטברת, צמודה למדד, שהשיאה הקרן בפועל במהלך התקופה האמורה, או התשואה המצטברת, צמודה למדד, שהשיאה הקרן בפועל במהלך אותה תקופה לפי הוראות שקבע שר האוצר על השקעת הנכסים שבשלהם ניתנה הבטחת תשואה (להלן – התשואה הכוללת). לדוגמה, בשל הבטחת תשואה שניתנה ביום 1 בינואר 2024, התשואה הכוללת תחושב ביום 31 בדצמבר 2029. במידה שהתשואה הכוללת נמוכה מתשואת היעד המצטברת (שהיא תשואת היעד השנתית, 5% צמודה למדד, מצטברת במשך חמש שנים, קרי בריבית דריבית), המדינה תעביר לקרן הפנסיה את ההפרש בין תשואת היעד המצטברת לבין התשואה הכוללת. זאת, במטרה לשקף את התשואה האפקטיבית המצטברת שהיו משיאות קרנות הפנסיה בגין אגרות החוב המיועדות במשך חמש שנים. מאידך, במידה שהתשואה הכוללת תהיה גבוהה מתשואת היעד המצטברת, קרן הפנסיה תעביר את היתרה שמעבר לתשואת היעד המצטברת לקרן שתיועד לתשלום ההפרש האמור (להלן – הקרן להשלמת תשואה). זאת, במטרה לשקף את הסיכון אותו נוטלת המדינה להשלמת ההפרש בין התשואה שהשיאו קרנות הפנסיה על תיק הנכסים המיוחד בפועל, לבין תשואת היעד.
מוצע כי תשלומי המדינה לקרנות הפנסיה בהתאם להצעה זו יהיו מהכספים שנצברו בקרן להשלמת תשואה. ככל שלא נותרו כספים בקרן להשלמת תשואה, זו תמומן מתקציב המדינה.
עוד מוצע כי אחת לשנה ימסור שר האוצר דיווח לממשלה ולכנסת על יישום המנגנון החדש. הדיווח יפורסם גם באתר האינטרנט של משרד האוצר.
כמו כן מוצע כי השר יהיה רשאי לקבוע הוראות בעניין זקיפת התשואה לעמיתי קרן הפנסיה ולמקבלי קצבה על הנכסים שבשלהם ניתנה הבטחת תשואה כאמור בסעיף זה, לרבות במקרים של משיכת כספים מקרן הפנסיה, קבלת קצבה, העברת כספים בין קרנות פנסיה או בין מסלולי השקעה באותה קרן. עוד מוצע כי השר יהיה רשאי לקבוע הוראות בעניין התחשבנות בין קרנות הפנסיה ביחס להבטחת תשואה על הנכסים שהועברו בין הקרנות, וזאת כדי למנוע מצב בו הבטחת תשואה ניתנת על אותם נכסים יותר מפעם אחת.
מוצע כי היום הקובע יהיה כ"ח בטבת התשפ"ב (1 בינואר 2022), וכי השר יהיה רשאי לדחות את היום הקובע לתקופה של עד שישה חודשים, ככל שהדבר נדרש לצורך יישום המנגנון החדש.
סעיף 34ד המוצע
מוצע כי לצורך העברת הכספים לקרנות הפנסיה להשלמת תשואה כאמור בסימן זה, תוקם קרן להשלמת תשואה, שתנוהל על ידי החשב הכללי במשרד האוצר. כספי הקרן ישמשו להשלמת תשואה לפי סימן זה בלבד. הקרן תנוהל בחשבון בנק ייעודי ונפרד בבנק ישראל, במטרה להפרידה משאר החשבונות של הממשלה בבנק ישראל, והכספים שיועברו לקרן יישאו ריבית בהתאם להסכם בין ממשלת ישראל לבנק ישראל מכוח סעיף 48 לחוק בנק ישראל, התש"ע-2010, אשר מסדיר את פעילות חשבונות הממשלה בבנק ישראל וקובע, בין היתר, את שיעורי הריבית שישלם בנק ישראל לממשלה על יתרות זכות של הממשלה.
הסעיף המוצע מבהיר כי הכספים שבקרן להשלמת תשואה לא יהיו ניתנים לעיקול, להמחאה או לשעבוד.
עוד מוצע כי הממשלה תהא רשאית, במטרה לפרוס את ההוצאה מתקציב המדינה לצורך מימון הבטחת התשואה, להעביר חלק מן הסכומים המיועדים לשם כך לקרן להבטחת תשואה או לקרן ייעודית, וזאת לפני המועד שבו יש להעביר סכומים אלה לקרנות הפנסיה.