תוכן עניינים
2. תיקון חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 218) (תיקון מס' 2)
3. שיפוי
תזכיר חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו- 2022), התשפ"א-2021, פרק __: ביטוח לאומי (חלק ג')
תזכיר זה מיישם את החלטת הממשלה מס' 284 מיום 1 באוגוסט 2021, והוא צפוי לעלות על סדר יומה של ועדת השרים המיוחדת לעניין התכנית הכלכלית לשנים 2021 ו-2022, לאחר המועד האחרון למתן הערות הציבור.
א. שם החוק המוצע
תזכיר חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו- 2022), התשפ"א-2021, פרק ___': ביטוח לאומי (חלק ג').
ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו
תחום ביטוח נכות מעוגן בפרק ט' לחוק הביטוח הלאומי (להלן – חוק הביטוח הלאומי). ביום 15 בפברואר 2018 התקבל בכנסת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 200), התשע"ח-2018 (להלן – תיקון 200 לחוק). תיקון 200 לחוק כלל שורה של צעדים אשר הגדילו את קצבאות הנכות (נכות כללית, שירותים מיוחדים, ילד נכה ואזרח ותיק נכה) (להלן – הפעימה הראשונה). ואלו עיקרי ההסדרים שנקבעו באשר לקצבאות הנכות:
1 . הוגדלה קצבת הנכות הכללית בסך של 470-770 ש"ח בחודש;
2 . ניתנה תוספת של 200 ש"ח בחודש לנכים קשים המקבלים קצבת שירותים מיוחדים לרמות הזכאות הגבוהות והבינוניות;
3 . הוגדלו קצבאות לאזרחים ותיקים מקבלי תוספת לקצבת נכות בסך של 235 ש"ח בחודש;
4 . הוגדל הסכום שמאפשר לנכה לעבוד מבלי שתקוזז הקצבה (להלן – הדיסריגארד) מ-2,873 ל-3,700 ש"ח;
5 . ניתנה תוספת של 50 מיליון ש"ח לקצבת ילד נכה וכן תוספת של 50 מיליון ש"ח בעבור דמי ליווי לעיוורים;
6 . נקבע כי החל משנת 2022 הקצבה תוצמד לשכר הממוצע במשק.
לשם השוואה, לפני תיקון 200 לחוק, בחודש פברואר 2018 עמדה קצבת הנכות הממוצעת על 2,906 ש"ח וקצבת הנכות הבסיסית על 2,350 ש"ח לחודש. לאחר התיקון, בחודש מרץ 2018, עמדה קצבת הנכות הממוצעת על סך 3,453 ש"ח, וקצבת הנכות הבסיסית על 3,272 ש"ח.
בנוסף, נקבע בתיקון 200 לחוק, בסעיף 220ב לחוק הביטוח הלאומי, כי שר האוצר ושר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים (להלן – שר הרווחה) יבחנו את הגדלת שיעור קצבאות הנכות ויגישו לממשלה את המלצותיהם בעניין לרבות המקורות התקציביים הנדרשים, כך שסך העלות בשנת 2021 של העלאת קצבאות הנכות יהיה 4.341 מיליארד ש"ח, ובלבד שהקצבה החודשית המלאה לפי סעיף 200(א) לא תפחת מ-3,700 ש"ח בחודש. בהתאם לסעיף זה, העלאת קצבאות הנכות משמעה ההפרש שבין סך התשלומים שהמוסד צפוי לשלם לאחר חקיקת הסעיף וכתוצאה מיישום תקנות בהתאם לסעיף, לעומת סך התשלומים ששילם המוסד טרם תיקון הסעיף.
לאור זאת ובמטרה לסייע לשרים בגיבוש המלצותיהם, הוקם צוות ממשלתי בין-משרדי (להלן – הצוות הבין-משרדי) הכולל את נציגי משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים (להלן – משרד הרווחה), המוסד לביטוח לאומי (להלן – המוסד), משרד ראש הממשלה, המועצה הלאומית לכלכלה, בנק ישראל, משרד הבריאות ומשרד האוצר. מטרת הצוות הבין-משרדי הייתה לגבש המלצות בדבר אופן חלוקת המשאבים בהעלאת קצבאות הנכים במסגרת הפעימות השנייה והשלישית שתוכננו לשנים 2020 ו-2021, בהתאם לתיקון 200 לחוק.
במסגרת חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), תש"ף-2020 (להלן – חוק הסיוע הכלכלי), הוחלט להגדיל את סכום הדיסריגארד לסך של 5,300 ש"ח, זאת עד ליום 1 ביולי 2021.
מאחר שלא עבר תקציב מדינה לשנת 2020, ומתוך מטרה לעמוד בהתחייבויותיה לאוכלוסיית הנכים, הוחלט על מתן מענקים לאוכלוסיית הנכים חלף התוספת שהייתה אמורה להינתן בשנה זו, בהתאם לעקרונות שבהמלצות הצוות הבין-משרדי, במסגרת תיקון מס' 218 – הוראת שעה (מענק חד-פעמי חלף הגדלת קצבאות הנכות לשנת 2020) לחוק הביטוח הלאומי. מענקים אלה ניתנו רטרואקטיבית בשתי פעימות; הראשונה בחודש נובמבר 2020 עבור התקופה שבין חודש ינואר 2020 וחודש אוקטובר 2020, והשנייה בחודש דצמבר 2020 עבור החודשים נובמבר ודצמבר 2020. במסגרת המענקים ניתנו תוספות לקצבאות הנכות כמפורט להלן:
1 . תוספת של 190 ש"ח לחודש לקצבה לכלל הנכים הזכאים לקצבת נכות כללית המתגוררים בקהילה ושנקבעה להם דרגת אי-כושר להשתכר של 100%, ותוספת יחסית בהתאם לקצבת נכות כללית עבור זכאים שנקבעה להם דרגת אי-כושר הנמוכה מ-100%.
2 . תוספת של 190 ש"ח בחודש לאזרחים ותיקים נכים בקהילה הזכאים לקצבת זקנה לנכה.
3 . תוספת של 100 ש"ח לחודש לקצבה לכלל הנכים הזכאים לקצבת שירותים מיוחדים לנכים (להלן – קצבת שר"מ) בגובה 50%, 200 ש"ח לזכאים לקצבה בגובה 112% ו-300 ש"ח לזכאים לקצבה בגובה 188%.
4 . תוספת של 83 ש"ח בחודש לזכאים לקצבת ילד נכה בגובה 50% ו-100%, ותוספת של 490 ש"ח בחודש לזכאים לקצבה בגובה 188% מקצבת יחיד מלאה. בנוסף, הוחלט כי ילד נכה אשר צבר בבדיקת תלות בזולת 8 או 9 נקודות, יקבל תוספת של 490 ש"ח בחודש, גם אם דרגת נכותו קטנה מ-188%.
5 . תוספת לנכה מונשם בסך של 5,341 ש"ח בחודש.
מענקים אלה המשיכו להינתן גם במחצית הראשונה של שנת 2021, עקב אי-העברה של תקציב מדינה לשנת 2021.
ג. עיקרי החוק המוצע
מוצע לערוך את התיקונים הבאים, אשר יטיבו עם הציבור הזכאי לקצבאות נכות:
1. להגדיל באופן קבוע את גובה ההכנסה מעבודה אשר לא תובא בחשבון לצורך חישוב סכום קצבתו של נכה, כאשר מעבר לסכום האמור מופחתת קצבתו של הנכה, ל- 5,300 ש"ח במקום 3,941 ש"ח;
2. להגדיל את קצבת היחיד המלאה ב- 379 ש"ח, וכן להגדילה באופן יחסי לדרגת הנכות למי שאין לו דרגת נכות מלאה;
3. להגדיל את שיעורי גמלת שירותים מיוחדים;
4. להגדיל את קצבת הזקנה לנכה;
5. להגדיל רטרואקטיבית את קצבאות הנכות מכוח חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 218 – הוראת שעה) (מענק חד פעמי חלף הגדלת קצבאות הנכות לשנת 2020), התשפ"א-2021.
ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על החוק הקיים
יתוקן חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995;
יתוקן חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 218 – הוראת שעה) (מענק חד פעמי חלף הגדלת קצבאות הנכות לשנת 2020) (תיקון), התשפ"א-2021.
ה. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקציב המדינה
עלות תקציבית של 1.252 מיליארד ש"ח בשנת 2021;
עלות תקציבית של 1.814 מיליארד ש"ח בשנת 2022 ואילך;
יתר העלויות הנובעות מתיקון סעיף 32 לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו המוצע בסעיף 1(1) לתזכיר חוק זה, פורטו ביתר תזכירי החוק שעניינים תיקון חוק הביטוח הלאומי.
ו. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המינהלי
אין.
ז. להלן תזכיר נוסח החוק המוצע:
|
|
|
||||
|
|
|
||||
|
1. |
בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995– |
||||
|
|
|
(1) בסעיף 32, סעיף קטן (א), במקום פסקה (4) יבוא – |
|||
|
|
|
|
"(4) בשנת 2021 – 58.32 אחוזים; |
||
|
|
|
|
(5) בשנת 2022 – 54.75 אחוזים; |
||
|
|
|
|
(6) בשנת 2023 – 57.84 אחוזים; |
||
|
|
|
|
(7) בשנת 2024 – 58.88 אחוזים; |
||
|
|
|
|
(8) בשנים 2025 עד 2033 – השיעור האמור בפסקה (7), בהפחתה, מדי שנה, של 0.22 אחוזים לעומת השנה הקודמת; |
||
|
|
|
|
(9) בשנת 2034 – 56.90 אחוזים."; |
||
|
|
|
(2) בסעיף 200 – |
|||
|
|
|
|
(א) בסעיף קטן (א), במקום "37.35" יבוא "50.23%". |
||
|
|
|
|
(ב) אחרי סעיף קטן (א)(3) יבוא: |
||
|
|
|
|
|
"(4) 17%, למעט לעניין מי שהוראות סעיף 307 חלות לגביו"; |
|
|
|
|
(3) בסעיף 201(א), במקום "בסעיף 200(א)(1), (ג) ו-(ד)" יבוא "בסעיף 200(א)(1), 200(א)(4), (ג) ו- (ד)"; |
|||
|
|
|
(4) בסעיף 206א – |
|||
|
|
|
|
(א) בסעיף קטן (ב) – |
||
|
|
|
|
|
(1) בפסקה (1), במקום "51.61%" יבוא "65.07%"; |
|
|
|
|
|
|
(2) בפסקה (2), במקום "37.61%" יבוא "46.59%"; |
|
|
|
|
|
|
(3) בפסקה (3), במקום "14%" יבוא "18.50%"; |
|
|
|
|
|
(ב) אחרי סעיף קטן (ב), יבוא – |
||
|
|
|
|
|
"(ב1) מי שזכאי לגמלת שירותים מיוחדים לעולה המשתלמת לפי ההסכם בדבר מתן גמלאות מיוחדות לעולים התלויים בעזרת הזולת, זכאי גם לגמלה שתחושב באחוזים מקצבת היחיד המלאה, כמפורט להלן: |
|
|
|
|
|
|
|
(1) 14% בערך לזכאי לגמלה בסיסית בשיעור של 188% מקצבת יחיד מלאה; |
|
|
|
|
|
|
(2) 9% בערך לזכאי לגמלה בסיסית בשיעור של 111.9% מקצבת יחיד מלאה; |
|
|
|
|
|
|
(3) 4.5%, לזכאי לגמלה בסיסית בשיעור של 50% מקצבת יחיד מלאה."; |
|
|
|
(5) בסעיף 251, במקום סעיף קטן (ג) יבוא: |
|||
|
|
|
|
"(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לעניין חישוב הגמלה הנוספת לנכה, מבוטח ששולמה לו קצבת נכות יהיה זכאי לתוספת לקצבת הנכות בשיעורים המפורטים מטה מקצבת יחיד מלאה כמשמעותה בסעיף 200(ב): |
||
|
|
|
|
|
(1) אם נעשה זכאי לתשלום קצבת אזרח ותיק ביום תחילתו של תיקון מס' 200 או לפניו– |
|
|
|
|
|
|
|
(א) בעבור התקופה שמיום תחילתו של תיקון מס' 200 ועד ליום כ' בתמוז התשפ"א (30 ביוני 2021) – 10.70%; |
|
|
|
|
|
|
(ב) בעבור התקופה שמיום כ"א בתמוז התשפ"א (1 ביולי 2021) ואילך – 19.23% ; אך אם הוראות סעיף 307 חלות לגביו – 10.70%; ואם היה זכאי לקצבה חלקית לפי סעיף 201 – 10.70% ובתוספת סכום שיחסו בין אחוז דרגת אי-כושרו להשתכר ובין מאה, במכפלת 8.52%. |
|
|
|
|
|
(2) אם נעשה זכאי לתשלום קצבת אזרח ותיק לאחר יום תחילתו של תיקון 200 ועד יום ט"ז בטבת התשפ"א (31 בדצמבר 2020) – 8.52%, בעבור התקופה שמיום כ"א בתמוז התשפ"א (1 ביולי 2021) ואילך, ואם היה זכאי לקצבה לפי סעיף 201 – כיחס שבין אחוז דרגת אי-כושרו להשתכר ובין מאה, במכפלת 8.52%; האמור לא יחול על מי שהוראות סעיף 307 חלות לגביו. |
|
|
|
|
|
|
(3) אם נעשה זכאי לתשלום קצבת אזרח ותיק מיום י"ז בטבת התשפ"א (1 בינואר 2021) ועד ליום כ' בתמוז התשפ"א (30 ביוני 2021) – 17%, בעבור התקופה שמיום כ"א בתמוז התשפ"א (1 ביולי 2021) ואילך, ואם היה זכאי לקצבה לפי סעיף 201 – כיחס שבין אחוז דרגת אי-כושרו להשתכר ובין מאה, במכפלת 8.52%. האמור לא יחול על מי שהוראות סעיף 307 חלות לגביו."; |
|
|
|
|
(6) בסעיף 251א – |
|||
|
|
|
|
(א) בסעיף קטן (א), אחרי הגדרת "תיקון מס' 200" יבוא "תיקון מס' "___ "; |
||
|
|
|
|
(ב) בסעיף קטן (ב), במקום "ערב תחילתו של תיקון מס' 200" יבוא "ערב תחילתו של תיקון מס' 200 או ערב תחילתו תיקון מס' ____."; |
||
|
|
|
(7) בסעיף 315ד(א)(3), אחרי פסקה (ב) יבוא: |
|||
|
|
|
|
"(ג) לגבי הסכם התקשרות שנכרת ערב תחילתו של חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' ___) התש"ף-2020 (בסעיף זה – תיקון מס' ___) – כל סכום שנוסף על הקצבה בשל הוראות תיקון מס' ___. |
||
|
|
|
|
(ד) לגבי הסכם התקשרות שנכרת מיום תחילתו של תיקון מס' XXX ואילך – סכום של 300 שקלים חדשים, ולגבי מי שזכאי להגדלה של קצבה כאמור לפי תקנות לפי סעיף 220ב, אם נקבעה – גם סכום השווה ל-40% מההגדלה כאמור."; |
||
|
|
|
(8) בלוח ח'1 לחוק העיקרי, בטור א', בכל מקום, במקום "37.75%" יבוא "50.23%". |
|||
|
2. |
בחוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 218 – הוראת שעה) (מענק חד פעמי חלף הגדלת קצבאות הנכות לשנת 2020) (תיקון), התשפ"א-2021[1], בסעיף 1(1), בסופו יבוא: |
||||
|
|
|
|
"(ו) לעניין התשלומים בגין התקופות המנויות בסעיפים (ד)(3) ו-(4) יקראו את לוח ח'1א כך – |
||
|
|
|
|
|
(1) בפרט 1, בטור ב – במקום "3,511 ש"ח" יבוא "3,700 ש"ח"; |
|
|
|
|
|
|
(2) בפרט 6, בטור ב – בסופו יבוא "ואם נעשה זכאי לתשלום קצבת אזרח ותיק מיום ד' בטבת התש"ף (1 בינואר 2021) – ההפרש שבין 3,700 ש"ח לקצבה חודשית מלאה." |
|
|
3. |
(א) תחילתן של הוראות סימן זה ביום פרסומן, והן יחולו על גמלאות המשתלמות בתקופה המצוינת לצידן, או בגין התקופה שמיום כ"א בתמוז התשפ"א (1 ביולי 2021) ואילך, לפי המוקדם. |
||||
|
|
|
(ב) תשלומים ראשונים מכוח חוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בחוק זה ישולמו לא יאוחר מ- 90 מיום פרסום חוק זה. |
|||
לסימן ___: ביטוח נכות
תחום ביטוח נכות מעוגן בפרק ט' לחוק הביטוח הלאומי (להלן – חוק הביטוח הלאומי). ביום 15 בפברואר 2018 התקבל בכנסת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 200), התשע"ח-2018 (להלן – תיקון 200 לחוק). תיקון 200 לחוק כלל שורה של צעדים אשר הגדילו את קצבאות הנכות (נכות כללית, שירותים מיוחדים, ילד נכה ואזרח ותיק נכה) (להלן – הפעימה הראשונה). ואלו עיקרי ההסדרים שנקבעו באשר לקצבאות הנכות:
1 . הוגדלה קצבת הנכות הכללית בסך של 470-770 ש"ח בחודש;
2 . ניתנה תוספת של 200 ש"ח בחודש לנכים קשים המקבלים קצבת שירותים מיוחדים לרמות הזכאות הגבוהות והבינוניות;
3 . הוגדלו קצבאות לאזרחים ותיקים מקבלי תוספת לקצבת נכות בסך של 235 ש"ח בחודש;
4 . הוגדל הסכום שמאפשר לנכה לעבוד מבלי שתקוזז הקצבה (להלן – הדיסריגארד) מ-2,873 ל-3,700 ש"ח;
5 . ניתנה תוספת של 50 מיליון ש"ח לקצבת ילד נכה וכן תוספת של 50 מיליון ש"ח בעבור דמי ליווי לעיוורים;
6 . נקבע כי החל משנת 2022 הקצבה תוצמד לשכר הממוצע במשק.
לשם השוואה, לפני תיקון 200 לחוק, בחודש פברואר 2018 עמדה קצבת הנכות הממוצעת על 2,906 ש"ח וקצבת הנכות הבסיסית על 2,350 ש"ח לחודש. לאחר התיקון, בחודש מרץ 2018, עמדה קצבת הנכות הממוצעת על סך 3,453 ש"ח, וקצבת הנכות הבסיסית על 3,272 ש"ח.
בנוסף, נקבע בתיקון 200 לחוק, בסעיף 220ב לחוק הביטוח הלאומי, כי שר האוצר ושר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים (להלן – שר הרווחה) יבחנו את הגדלת שיעור קצבאות הנכות ויגישו לממשלה את המלצותיהם בעניין לרבות המקורות התקציביים הנדרשים, כך שסך העלות בשנת 2021 של העלאת קצבאות הנכות יהיה 4.341 מיליארד ש"ח, ובלבד שהקצבה החודשית המלאה לפי סעיף 200(א) לא תפחת מ-3,700 ש"ח בחודש. בהתאם לסעיף זה, העלאת קצבאות הנכות משמעה ההפרש שבין סך התשלומים שהמוסד צפוי לשלם לאחר חקיקת הסעיף וכתוצאה מיישום תקנות בהתאם לסעיף, לעומת סך התשלומים ששילם המוסד טרם תיקון הסעיף.
לאור זאת ובמטרה לסייע לשרים בגיבוש המלצותיהם, הוקם צוות ממשלתי בין-משרדי (להלן – הצוות הבין-משרדי) הכולל את נציגי משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים (להלן – משרד הרווחה), המוסד לביטוח לאומי (להלן – המוסד), משרד ראש הממשלה, המועצה הלאומית לכלכלה, בנק ישראל, משרד הבריאות ומשרד האוצר. מטרת הצוות הבין-משרדי הייתה לגבש המלצות בדבר אופן חלוקת המשאבים בהעלאת קצבאות הנכים במסגרת הפעימות השנייה והשלישית שתוכננו לשנים 2020 ו-2021, בהתאם לתיקון 200 לחוק.
במסגרת חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), תש"ף-2020 (להלן – חוק הסיוע הכלכלי), הוחלט להגדיל את סכום הדיסריגארד לסך של 5,300 ש"ח, זאת עד ליום 1 ביולי 2021.
מאחר ולא עבר תקציב מדינה לשנת 2020, ומתוך מטרה לעמוד בהתחייבויותיה לאוכלוסיית הנכים, הוחלט על מתן מענקים לאוכלוסיית הנכים חלף התוספת שהייתה אמורה להינתן בשנה זו, בהתאם לעקרונות שבהמלצות הצוות הבין-משרדי, במסגרת תיקון מס' 218 – הוראת שעה (מענק חד-פעמי חלף הגדלת קצבאות הנכות לשנת 2020) לחוק הביטוח הלאומי. מענקים אלה ניתנו רטרואקטיבית בשתי פעימות; הראשונה בחודש נובמבר 2020 עבור התקופה שבין חודש ינואר 2020 וחודש אוקטובר 2020, והשנייה בחודש דצמבר 2020 עבור החודשים נובמבר ודצמבר 2020. במסגרת המענקים ניתנו תוספות לקצבאות הנכות כמפורט להלן:
1 . תוספת של 190 ש"ח לחודש לקצבה לכלל הנכים הזכאים לקצבת נכות כללית המתגוררים בקהילה ושנקבעה להם דרגת אי-כושר להשתכר של 100%, ותוספת יחסית בהתאם לקצבת נכות כללית עבור זכאים שנקבעה להם דרגת אי-כושר הנמוכה מ-100%.
2 . תוספת של 190 ש"ח בחודש לאזרחים ותיקים נכים בקהילה הזכאים לקצבת זקנה לנכה.
3 . תוספת של 100 ש"ח לחודש לקצבה לכלל הנכים הזכאים לקצבת שירותים מיוחדים לנכים (להלן – קצבת שר"מ) בגובה 50%, 200 ש"ח לזכאים לקצבה בגובה 112% ו-300 ש"ח לזכאים לקצבה בגובה 188%.
4 . תוספת של 83 ש"ח בחודש לזכאים לקצבת ילד נכה בגובה 50% ו-100%, ותוספת של 490 ש"ח בחודש לזכאים לקצבה בגובה 188% מקצבת יחיד מלאה. בנוסף, הוחלט כי ילד נכה אשר צבר בבדיקת תלות בזולת 8 או 9 נקודות, יקבל תוספת של 490 ש"ח בחודש, גם אם דרגת נכותו קטנה מ-188%.
5 . תוספת לנכה מונשם בסך של 5,341 ש"ח בחודש.
מענקים אלה המשיכו להינתן גם במחצית הראשונה של שנת 2021, עקב אי-העברה של תקציב מדינה לשנת 2021.
לסעיף 1(1)
סעיף 32 לחוק הביטוח הלאומי קובע את שיעור השיפוי שיקציב אוצר המדינה למוסד, וזאת כאחוז מהתקבולים שגבה המוסד. לצורך שיפוי המוסד, לאור העלויות של תיקון החוב, מוצע להגדיל את שיעור השיפוי האמור. השיעורים המוצעים בתיקון זה כוללים את השינויים הנובעים מכלל הוראות פרק הביטוח הלאומי בחוק זה, ולא רק את השינויים הנובעים מהוראות סימן זה.
לסעיפים 1(2)ו-(8)
סעיף 200(א) וכן לוח ח'1 לחוק הביטוח הלאומי קובעים את שיעור ההכנסה מעבודה אשר לא תובא בחשבון לצורך חישוב סכום קצבתו של נכה, כאשר מעבר לסכום האמור מופחתת קצבתו של הנכה מעבודה בשיעורים הקבועים בלוח ח'1 לחוק הביטוח הלאומי. מוצע לקבוע כי הסכום האמור, העומד כיום על סך של 3,941 ש"ח (37.35% מהשכר הממוצע במשק) יוגדל ויעמוד על 5,300 ש"ח (50.23% מהשכר הממוצע במשק), כך שזכאות לקצבה לפי סעיף זה תינתן גם אם הנכה משתכר בסכום גבוה יותר מהסכום הקבוע בחוק כיום.
השיעור האמור תוקן במסגרת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש)(הוראת שעה), התש"ף-2020, ובמסגרתו תיקונים עקיפים לחוק הביטוח הלאומי (תיקונים 216 ו- 217), כהוראת שעה עד לחודש יוני 2021, וכעת המבוקש לתקן את ההוראה האמורה תיקון קבע.
כן מוצע להגדיל את שיעור ה"קצבה החודשית המלאה" בשיעור 17% של קצבת יחיד מלאה כמשמעותה בסעיף 200(ב) לחוק הביטוח הלאומי. המדובר בתוספת של 379 ש"ח לחודש, כך שקצבה חודשית מלאה תעמוד על סך של 3,700 ש"ח. עם זאת, התוספת האמורה לא תשולם לנכה שחלות עליו הוראות סעיף 307 לחוק, קרי הוא זכאי לקצבה ונמצא במוסד, וזאת מכיוון שגוף ציבורי נושא ביותר ממחצית הוצאות אחזקתו.
לסעיף 1(3)
מוצע לתקן את סעיף 201(א) לחוק הביטוח הלאומי כך שהתוספת בשיעור של 17% מקצבת יחיד מלאה המוצעת בסעיף 1(2)(ב) לעיל, תשולם גם לקצבתו של נכה שנקבעה לו דרגת אי כושר שאינה עולה על 74%, באופן יחסי לדרגת נכותו.
לסעיף 1(4)
סעיף 206 לחוק קובע זכאות לגמלת שירותים מיוחדים, כפי שתיקבע על ידי השר בתקנות. מכוח סעיף זה, הותקנו תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים), התשל"ט-1978, אשר קבעו את שיעורי הגמלה לה יהיו זכאים נכים בעבור שירותים מיוחדים. סעיף 206א לחוק הגדיל את הזכאות לגמלת שירותים מיוחדים מכוח התקנות האמורות. כעת מוצע לתקן את סעיף 206א לחוק, כך שהזכאות לגמלת שירותים מיוחדים מכוח התקנות האמורות תהיה גבוהה אף יותר.
בהתאמה, מוצע להעניק את התוספת המוצעת גם למי שזכאי לגמלת שירותים מיוחדים לעולה המשתלמת לפי ההסכם בדבר מתן גמלאות מיוחדות לעולים התלויים בעזרת הזולת.
לסעיף 1(5)
על מנת להסדיר את הגדלת הקצבה במעבר מזכאות לקצבת נכות לזכאות לקצבת זקנה לנכה, לאור תיקון 200 לחוק והמענקים ששולמו מכוחו, מוצע לקבוע הוראות המחלקות את המבוטחים לשלוש קבוצות –
(א) מבוטחים ששולמה להם קצבת נכות מלאה ונעשו זכאים לתשלום קצבת אזרח ותיק עד ליום י"ד באדר התשע"ח (1 במרס 2018), דהיינו, ביום תחילתו של תיקון 200 או לפניו, יהיו זכאים לתוספת קבועה לקצבת הנכות בשיעור 10.70% מקצבת יחיד מלאה, מיום י"ד באדר התשע"ח (1 במרס 2018) עד ליום כ' בתמוז התשפ"א (30 ביוני 2021). החל מיום כ"א בתמוז התשפ"א (1 ביולי 2021) יעלה שיעור התוספת לקצבה, ויעמוד על 19.23% מקצבת יחיד מלאה. מבוטחים ששולמה להם קצבת נכות חלקית ונעשו זכאיים לתשלום קצבת אזרח ותיק בתקופה זו, יהיו זכאיים לתוספת סכום שיחסו בין אחוז דרגת אי-כושרו להשתכר ובין מאה, במכפלת 8.52%. עם זאת, מבוטח שחלות עליו הוראות סעיף 307 לחוק, קרי הוא זכאי לקצבה ונמצא במוסד, יקבל תוספת נמוכה יותר לקצבה, בשיעור של 10.70%, וזאת מכיוון שבהתאם להוראות סעיף מרבית הקצבה מועברת למוסד המתוקצב על ידי המדינה ולא לידיו.
(ב) מבוטחים ששולמה להם קצבת נכות מלאה ונעשו זכאים לתשלום קצבת אזרח ותיק מיום י"ד באדר התשע"ח (1 במרס 2018)ועד ליום ט"ז בטבת התשפ"א (31 בדצמבר 2020) יהיו זכאיים לתוספת קבועה לקצבת הנכות בשיעור 8.52% מקצבת יחיד מלאה (קרי תוספת בסך 190 ש"ח) מיום כ"א בתמוז התשפ"א (1 ביולי 2021). גם כאן, יחולו אותן הוראות על מבוטחים ששולמה להם קצבת נכות חלקית והאמור בסעיף זה לא יחול על מבוטחים שחלות עליהם הוראות סעיף 307 לחוק, מהטעם המפורט לעיל.
(ג) מבוטחים ששולמה להם קצבת נכות ונעשו זכאיים לתשלום קצבת אזרח ותיק מיום י"ז בטבת התשפ"א (1 בינואר 2021) ועד ליום כ' בתמוז התשפ"א (30 ביוני 2021), יהיו זכאים לתוספת קבועה לקצבת הנכות בשיעור של 17% מקצבת יחיד מלאה. גם כאן, יחולו אותן הוראות על מבוטחים ששולמה להם קצבת נכות חלקית והאמור בסעיף זה לא יחול על מבוטחים שחלות עליהם הוראות סעיף 307 לחוק, מהטעם המפורט לעיל.
לסעיף 1(6)
מוצע לקבוע כי תשמרנה הזכאות להטבות נלוות למי שהיה זכאי לגמלת הבטחת הכנסה ערב תחילתו של התיקון ובשל העלייה בשיעור הקצבאות, חדלה להשתלם לו גמלת הבטחת ההכנסה. זאת מכיוון שתכלית העלאת שיעורי הקצבאות היא להיטיב עם ציבור הזכאים, ולא לגרוע מהם הטבות אחרות.
לסעיף 1(7)
מוצע לקבוע מגבלות על שכר טרחה שרשאי עורך דין לגבות ממבוטח בעבור הסכם התקשרות לייצוג משפטי שנכרת ערב תחילתו של תיקון זה ולאחריו. זאת, באופן זהה להעלאת סכומי הקצבה שנערכה בתיקון 200. לגבי הסכם התקשרות שנכרת ערב תחילתו של התיקון מוצע לקבוע כי כל סכום שנוסף על הקצבה בשל הוראות תיקון זה לא יובא בחשבון לעניין חישוב שכר טרחה. לגבי הסכם התקשרות שנכרת מיום תחילתו של תיקון זה ואילך מוצע לקבוע הגבלה של שכר הטרחה שאותו ניתן לגבות מהקצבה המוגדלת בעקבות התיקון.
לסעיף 2
מוצע לתקן את חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 218 – הוראת שעה) (מענק חד פעמי חלף הגדלת קצבאות הנכות לשנת 2020), התשפ"א-2021, כך שגם בגין התקופה שבין החודשים ינואר 2021 ועד יוני 2021 יעמוד שיעור הקצבה המלאה, בתוספת המענקים האמורים, על סך של 3,700 ש"ח. לעניין זה מוצע להבהיר כי למי שנעשה זכאי לתשלום קצבת אזרח ותיק מיום ד' בטבת התש"ף (1 בינואר 2021), ישולם הפרש שבין קצבה חודשית מלאה לסך 3,700 ש"ח.
לסעיף 3
מוצע כי הוראות החוק יחולו על גמלאות המשולמות בגין חודש יולי 2021, למעט אם נקבע אחרת לצידן, למשל עבור גמלאות רטרואקטיביות לפי חוק זה. על מנת לאפשר למוסד שהות להיערך לתשלום הגמלאות לפי חוק זה, מוצע כי תשלומים ראשונים מכוחו ישולמו בתום 90 ימים מיום פרסומו.