תזכיר חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו- 2022), התשפ"א-2021, פרק __: יסודות האסדרה

 

תזכיר זה מיישם את החלטות הממשלה מס' 218 ו-242 מיום 1 באוגוסט 2021, והוא צפוי לעלות על סדר יומה של ועדת השרים המיוחדת לעניין התכנית הכלכלית לשנים 2021 ו-2022, לאחר המועד האחרון למתן הערות הציבור.

 

א. שם החוק המוצע

תזכיר חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו- 2022), התשפ"א-2021, פרק ___: יסודות האסדרה.

 

ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו

מוצע לחוקק את חוק יסודות האסדרה שנועד לקדם אסדרה חכמה המגשימה את האינטרס המוגן שביסודה ואת תפקידי המאסדרים על פי דין תוך הפחתת הנטל האסדרתי העודף, בהתחשב בעלות הציות לה ובהשלכותיה על הכלכלה והחברה. זאת באמצעות יצירת מספר מנגנונים שישפרו את איכות האסדרה, ביניהם הקמת רשות הרגולציה שתהיה אמונה על קידום מטרות החוק.

 

ג. עיקרי החוק המוצע

חוק יסודות האסדרה המוצע כולל מספר אלמנטים מרכזיים לטיפול מבני ושורשי באתגרי המערכת הרגולטורית:

א.  ראשית, התווית עקרונות המסגרת הכללית בכל הנוגע לתהליכי גיבוש וקביעת רגולציה בישראל.

ב. שנית,  מיסוד רשות הרגולציה (להלן – הרשות) עם סמכויות בחוק שיאפשרו לה לפקח על המערכת הרגולטורית, לפתח את מסוגלותה, ולהוות גורם מקצועי ממשלתי משמעותי ומשפיע בתחום הרגולציה. בין יתר תפקידיה, הרשות תערוך בקרה מתודולוגית על תהליכי הערכת השפעות הרגולציה (להלן – RIA), במודל של חובת היוועצות, ותוסמך להציע למאסדרים לבחון מחדש אסדרה קיימת או לקיים בחינה כזו בעצמה ולהמליץ על תיקונים נדרשים כאשר במקרים חריגים תוכל הרשות לפנות לוועדת שרים לענייני רגולציה לשם קביעת מועד תפוגה לרגולציה קיימת.

ג.  שלישית, תעוגן בחוק ועדת שרים לענייני רגולציה (להלן – ועדת השרים), שהממשלה רשאית לפעול באמצעותה. בידי הוועדה תהיה סמכות לאשר אסדרה בעלת השפעה משקית, שנקבעה לגביה חוות דעת שלילית של הרשות, וכן הסמכות לקבוע מועד תפוגה לאסדרה ישנה, למעט זו שעוגנה בחקיקה ראשית, שנקבעה או תוקנה לפני למעלה מ-20 שנה והתקבלה בעניינה חוות דעת של הרשות בעניין ביטולה.

 

בנוסף, כולל החוק המוצע קביעת מדיניות של ריסון והקלות באסדרה כהוראת שעה: מוצע להטמיע כהוראת שעה שני מנגנונים, האחד לריסון אסדרה חדשה שאינה חקיקה ראשית והשני לדחיית השקעות שהעסק נדרש לבצע ונקבעו מראש עם תחולה נדחית. לצד זאת מוצע, במטרה לשמור על האינטרסים המוגנים באסדרה, לקבוע כללים שבהתקיימם המאסדרים לא יידרשו לפעול בהתאם למנגנונים המוצעים.

 

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על החוק הקיים

אין.

 

ה. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקציב המדינה

במסגרת החוק מוקמת רשות הרגולציה שתידרש לתקציב לצורך פעילותה. עלויות אלו נלקחו בחשבון במסגרת גיבוש הצעות חוקי התקציב לשנים 2021 ו-2022.

 

ו. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המינהלי

במסגרת החוק מוקמת רשות הרגולציה שתידרש לתקני שיא כוח אדם לצורך פעילותה. עלויות אלו נלקחו בחשבון במסגרת גיבוש הצעות חוקי התקציב לשנים 2021 ו-2022.

 

ז. להלן תזכיר נוסח החוק המוצע:


 

תזכיר חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו- 2022), התשפ"א-2021, פרק __: יסודות האסדרה

 

 

 

פרק __:  יסודות האסדרה

השם

1.  

פרק זה ייקרא "חוק יסודות האסדרה, התשפ"א-2021".

סעיפי החוק

2. 2

ואלה סעיפי חוק יסודות האסדרה, התשפ"א-2021:

 

 

"פרק א': מטרה והגדרות

 

 

סימן א': מטרה ועקרונות אסדרה חכמה

 

 

מטרה

1.  

חוק זה נועד לקדם אסדרה חכמה המגשימה את האינטרס המוגן שביסודה ואת תפקידי המאסדרים על פי דין תוך הפחתת הנטל האסדרתי העודף, בהתחשב בעלות הציות לה ובהשלכותיה על הכלכלה והחברה.

 

 

עקרונות אסדרה חכמה

2.  

העקרונות לאסדרה חכמה הם (להלן – אסדרה חכמה):

 

 

 

 

 

 

 

(1) האסדרה תיקבע לשם שמירה על אינטרסים ציבוריים וזכויות אדם (להלן – אינטרסים מוגנים), ולשם ביצוע תפקיד המאסדר על פי דין;

 

 

 

 

 

 

 

(2) האסדרה תיקבע רק במקרים בהם היא נדרשת.

 

 

 

 

 

 

 

(3) האסדרה תיקבע במטרה להביא לתועלת מרבית למשק ולחברה, תוך איזון בין האינטרס המוגן, מכלול הזכויות והאינטרסים הציבוריים המושפעים מהאסדרה או מהיעדרה,  עלות הציות לה והשפעותיה הכלכליות והחברתיות, וככלל על פי ניהול סיכונים;

 

 

 

 

 

 

 

(4) תהליך קביעת האסדרה ויישומה יבוסס נתונים תומכים, וייעשה בשקיפות תוך שיתוף הציבור;

 

 

 

 

 

 

 

(5) האסדרה תבוסס ככלל על סטנדרטים בין-לאומיים מקובלים ומיושמים או על אסדרה החלה במדינות המפותחות עם שווקים משמעותיים (להלן – אסדרה בין-לאומית מקובלת), למעט במקרים בהם יש נסיבות המצדיקות אחרת;

 

 

 

 

 

 

 

(6) האסדרה תותאם, במידת האפשר, לגודל של הגורמים הנדרשים ליישמה ולמידת הסיכון הנשקפת מהם;

 

 

 

 

 

 

 

(7) האסדרה תהא עקבית, נגישה, בהירה לציבור, ובמידת האפשר ניתנת ליישום ולניהול באמצעים דיגיטליים;

 

 

 

 

 

 

 

(8) האסדרה תיקבע, במידת האפשר, באופן המגביר את התיאום, שיתוף הפעולה והעברת המידע בין מאסדרים, מצמצם חפיפות וסתירות של אסדרה, ומפחית עומס ביורוקרטי.

 

 

 

 

 

 

 

(9) האסדרה תתמוך, במידת האפשר, בכלכלה תחרותית ובהפחתת יוקר המחיה.

 

 

סימן ב': הגדרות

 

 

הגדרות

3. 2

בחוק זה –

 

 

 

 

 

 

"אישור אסדרתי" – הרשאה, ובכלל זה אישור, רישיון, זיכיון, היתר, או כל מסמך דומה אחר אף אם כינויו שונה, שניתנה על-ידי רשות ציבורית, תאגיד ציבורי או מאסדר פיננסי, ונדרשת לפי כל דין לצורך ביצוע פעילות או פעולה בידי אדם לרבות זו הניתנת לגבי מכשיר לאותו אדם.

 

 

 

 

 

 

"אסדרה" – חוק או תקנה החלים על פעילות כלכלית או חברתית רצויה וניתנים לאכיפה על ידי רשות ציבורית, תאגיד ציבורי או מאסדר פיננסי המוסמכים לפי דין, למעט בעניינים הבאים:

 

 

 

 

 

 

 

(1) פיקוח על מחירים;

 

 

 

 

 

 

 

(2) קביעת תעריפים ועלויות מוכרות;

 

 

 

 

 

 

 

(3) הטלת אגרות או תמלוגים, או שינויים בשיעוריהם;

 

 

 

 

 

 

 

(4) תחום המיסים;

 

 

 

 

 

 

 

(5) הקצאה של זכות בהליך תחרותי;

 

 

 

 

 

 

 

(6) הסדרת פעילות המגזר הציבורי הרחב או חלקו, בלבד;

 

 

 

 

 

 

 

(7) הסדרת מתן שירות חינוכי או טיפולי (לרבות נפשי, סוציאלי, רפואי ופרה רפואי) הניתן ברובו על ידי הממשלה, במישרין או בעקיפין;

 

 

 

 

 

 

 

(8) אימוץ אמנות בין-לאומיות לפי החלטות ממשלה, ללא שינויים בנוסחן;

 

 

 

 

 

 

 

(9) הוראות תקנון כספים ומשק שקבע החשב הכללי במשרד האוצר;

 

 

 

 

 

 

 

(10)  תכנית כהגדרתה בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965; תכנית מועדפת לדיור כהגדרתה בחוק לקידום הבניה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה), התשע"ד-2014; תכנית עבודה כמשמעותה בסעיף 25 לחוק משק הגז הטבעי, התשס"ב-2002; תכנית למפעל ניקוז לפי חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, התשי"ח-1957; תכנית למפעל מים לפי פרק שלישי לחוק המים, התשי"ט-1959;

 

 

 

 

 

 

 

(11)  כללי האתיקה המקצועית כמשמעותם בסעיף 61(2) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961.

 

 

 

 

 

 

"אסדרה בעלת השפעה משקית" –  אחת מאלה:

 

 

 

 

 

 

 

(1) אסדרה שרשות הרגולציה קבעה כי עלות הציות הישירה לה, לרבות עלות ציות שהיא חד פעמית, עולה על מאה מיליון שקלים בשנה אחת או סכום אחר שייקבע ראש הממשלה בצו שלא יפחת ממאה מיליון שקלים חדשים בשנה אחת;

 

 

 

 

 

 

 

(2) אסדרה שיש בה כדי לחייב קבלת אישור  אסדרתי שלא היה נדרש עד למועד קביעתה.

 

 

 

 

 

 

"המגזר הציבורי הרחב" – גוף נתמך, גוף מתוקצב או תאגיד בריאות, והכל כהגדרתם בסעיף 21 חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985; רשות ציבורית; קופת חולים; מוסד חינוך; וגוף המאוסדר לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח -1958.

 

 

 

 

 

 

"ועדת השרים" – ועדת שרים לענייני רגולציה האמורה בסעיף 41, או הממשלה אם זו לא הקימה את ועדת השרים האמורה.

 

 

 

 

 

 

"חוק או תקנה" – ובכלל זה, לצורך חוק זה, צו, הוראת מינהל, הנחיה, כלל, נוהל, חוזר, גילוי דעת, לרבות הוראה אחידה המקבלת תוקף מחייב בעת הכללתה כתנאי באישור אסדרתי.

 

 

 

 

 

 

"כוחות הביטחון" – כהגדרתם בסעיף 33א(ד) לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985.

 

 

 

 

 

 

"מאסדר" –רשות ציבורית המוסמכת לפי דין ליזום, לקבוע או לשנות אסדרה, לפרסם הנחיות לשם יישומה, או לתת אישור אסדרתי מכוחה.

 

 

 

 

 

 

"מאסדר פיננסי" – אחד מאלה:

 

 

 

 

 

 

 

(1) בנק ישראל, בתפקידיו בתחומי הפיקוח על תאגידים בנקאיים, על סולקים ועל שיתוף בנתוני  אשראי בלבד;

 

 

 

 

 

 

 

(2) רשות ניירות ערך;

 

 

 

 

 

 

 

(3) רשות שוק ההון;

 

 

 

 

 

 

 

(4) משרד המשפטים בעת שהוא קובע אסדרה בתחום פעילותם של הגופים המנויים בסעיפים (1) עד (3).

 

 

 

 

 

 

"מוסד חינוך" – אחד מאלה:

 

 

 

 

 

 

 

(1) מוסד חינוך כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש"ט-1949;

 

 

 

 

 

 

 

(2) בית ספר שחל עליו חוק פיקוח על בתי ספר, התשכ"ט-1969, ומספק חינוך על-תיכוני שבמסגרתו הוא מכשיר את תלמידיו לקראת בחינות ממשלתיות או לקראת השכלה המוכרת על ידי משרד ממשלתי;

 

 

 

 

 

 

"עלות הציות" – כלל העלויות הנובעות מציות לאסדרה ומושתות על הגורמים המאוסדרים על ידה, לרבות עלויות ישירות הכרוכות בעמידה בדרישות התוכן של האסדרה, וכן עלויות ביורוקרטיות הנובעות מתהליכי העבודה מול המאסדר ובכלל זאת חובות דיווח, הגשת בקשות וטפסים, קבלת היתרים וזמני המתנה;

 

 

 

 

 

 

"רשות ציבורית" – הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם וכוחות הביטחון, ובכלל זה מי שממונה על הגוף או עומד בראשו, וכן עובד או נושא משרה בגוף כאמור, ולרבות מי שגוף כאמור אצל לו את סמכותו, ולמעט רשות שוק ההון;

 

 

 

 

 

 

"רשות שוק ההון" – רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון כמשמעותה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981, והמפקח על שירותים פיננסיים כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016;

 

 

 

 

 

 

"תאגיד ציבורי" – תאגיד שהוקם בחוק או מכוח חוק המוסמך לפי דין ליזום, לקבוע או לשנות אסדרה, או לתת אישור אסדרתי מכוחה, למעט תאגיד שהוא מאסדר פיננסי ובנק ישראל בכל תפקידיו;

 

 

 

 

 

 

"תהליך הערכת השפעות אסדרה" – כפי שקבעה הממשלה בהחלטת הממשלה שעניינה הפחתת הנטל הרגולטורי מיום כ"ח בתשרי התשע"ה (22 באוקטובר 2014), בהחלטת הממשלה  שעניינה רגולציה חכמה – יישום המלצות ארגון ה-OECD ותיקון החלטת ממשלה מיום ט"ו בטבת התשע"ט (23 בדצמבר 2018), בהחלטת הממשלה שעניינה תכנית לאומית לשיפור הרגולציה מיום כ"ג באב התש"פ (1 באוגוסט 2021), ובהחלטות נוספות באם תתקבלנה.

 

 

פרק ב': רשות הרגולציה

 

 

סימן א': הרכב הרשות ותפקידיה

 

 

הקמת הרשות

4.  

מוקמת בזה רשות הרגולציה (להלן – הרשות), שתפעל לקידום אסדרה חכמה ולהפחתת נטל אסדרתי עודף, בהתאם למטרתו של חוק זה ולתפקידים שנקבעו לה בחוק זה ושהוטלו עליה לפי כל דין אחר.

 

 

הרכב הרשות

5.  

(א)  הרשות תהיה בת שישה חברים; חברי הרשות יהיו אזרחי ישראל ותושביה.

 

 

 

 

 

 

(ב) ואלה חברי הרשות:

 

 

 

 

 

 

 

(1) יושב ראש הרשות, שתמנה הממשלה לפי הצעת ראש הממשלה בהתייעצות עם שר האוצר (להלן – יושב ראש הרשות);

 

 

 

 

 

 

 

(2) המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה שיכהן מתוקף תפקידו, או עובד משרד ראש הממשלה בעל מומחיות בתחום האסדרה מטעמו;

 

 

 

 

 

 

 

(3) הממונה על התקציבים במשרד האוצר שיכהן מתוקף תפקידו, או עובד משרד האוצר מטעמו;

 

 

 

 

 

 

 

(4) המשנה ליועץ המשפטי לממשלה שימנה היועץ המשפטי לממשלה, או עובד משרד המשפטים מטעמו;

 

 

 

 

 

 

 

(5) נציג מקרב הציבור שימנה שר האוצר, שהוא בעל תואר אקדמי בתחום עיסוקה של הרשות  ומומחיות בתחום האסדרה, מתוך רשימת מועמדים מקרב הציבור שעליהם המליצה ועדת איתור;

 

 

 

 

 

 

 

(6) נציג מקרב הציבור שימנה שר המשפטים, שהוא בעל תואר אקדמי בתחום עיסוקה של הרשות ומומחיות בתחום האסדרה, מתוך רשימת מועמדים מקרב הציבור שעליהם המליצה ועדת איתור;

 

 

 

 

 

 

(ג)  הממשלה תקבע בהחלטתה את הרכב ועדת האיתור האמורה בסעיפים קטנים (2)(ב)(5) עד (6); על ועדת האיתור האמורה ועל חבריה יחולו, בשינויים המחויבים, ההנחיות החלות על עבודת ועדות לאיתור מועמדים למשרות בשירות המדינה, לעניין נוהלי עבודה ולעניין הימנעות מניגוד עניינים.

 

 

 

 

 

 

(ד) חברי הרשות כאמור בסעיפים קטנים (2)(ב)(5) עד (6) ימונו לתקופה של שלוש שנים וניתן לחזור ולמנותם לתקופת כהונה נוספת אחת.

 

 

 

 

 

 

(ה)  הודעה על מינוי חברי הרשות תפורסם ברשומות.

 

 

יושב ראש הרשות

6.  

(א)  יושב ראש הרשות יהיה עובד מדינה.

 

 

 

 

 

 

(ב) יושב ראש הרשות ישמש גם כמנהל הרשות, ויהיה ממונה על ביצוע תפקידי הרשות לפי חוק זה.

 

 

סייג למינוי

7.  

לא ימונה לחבר הרשות מי שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר הרשות או שהוגש נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו.

 

 

ניגוד עניינים

8.  

(א)  לא ימונה לחבר הרשות ולא יכהן כחבר כאמור מי שבשל כהונתו יימצא, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו ברשות לבין עניין אישי או תפקיד אחר, שלו או של בן משפחתו, או של תאגיד שהוא או בן משפחתו הם בעלי עניין בו, אשר ימנע ממנו למלא את עיקר תפקידו ברשות.

 

 

 

 

 

 

(ב) חבר הרשות לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא שהטיפול בו יגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו ברשות לבין עניין אישי או תפקיד אחר, שלו או של בן משפחתו, או של תאגיד שהוא או בן משפחתו הם בעלי עניין בו.

 

 

 

 

 

 

(ג)  נודע לחבר הרשות כי הוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), יודיע על כך בהקדם האפשרי ליושב ראש הרשות; היה חבר הרשות האמור היושב ראש – יודיע על כך למליאת הרשות.

 

 

 

 

 

 

בסעיף זה, "בן משפחה" – בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חם, חמות, נכד או נכדה, לרבות קרוב כאמור שהוא שלוב.

 

 

ישיבות הרשות

9.  

(א)  ישיבות הרשות יתקיימו לפחות אחת לארבעה חודשים;

 

 

 

 

 

 

(ב) הרשות תקיים ישיבה מיוחדת אם דרשו זאת לפחות שניים מחבריה; הישיבה תתקיים תוך שבעה ימים מיום הדרישה, זולת אם בנסיבות העניין נדרש לקיימה תוך זמן קצר יותר; בישיבה תדון הרשות בנושאים המפורטים בדרישה.

 

 

סדרי עבודת הרשות

10.  

(א)  המנין החוקי בישיבת הרשות הוא שלושה מחבריה, ובהם יושב ראש הרשות;

 

 

 

 

 

 

(ב) החלטות הרשות יתקבלו ברוב דעות של החברים המשתתפים והמצביעים בישיבה; היו הדעות שקולות, תכריע דעתו של יושב ראש הרשות;

 

 

 

 

 

 

(ג)  על אף האמור בסעיף קטן (א) ו-(ב), היה יושב הראש מנוע מלעסוק בסוגיה העולה לדיון ברשות בשל ניגוד עניינים כאמור בסעיף 8(ב), תמנה הרשות ממלא מקום זמני במקום יושב הראש לצורך דיון זה, וסעיפים קטנים (א) ו-(ב) יחולו בשינויים המחויבים;

 

 

 

 

 

 

(ד) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא תפעיל הרשות את סמכויותיה לפי סעיפים 22 ו-29, אלא אם התקבלה ההחלטה לעניין זה ברוב דעות מיוחד הכולל לפחות שלושה מחברי הרשות; היו הדעות שקולות, לא תכריע דעתו של יושב ראש הרשות.

 

 

 

 

 

 

(ה)  הרשות תקבע את דרכי עבודתה וסדרי דיוניה ככל שלא נקבעו לפי חוק זה; דרכי עבודת הרשות וסדרי דיוניה יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות.

 

 

תוקף פעולות

11.  

קיום הרשות, סמכויותיה ותוקף החלטותיה ופעולותיה לא ייפגעו בשל הפסקת כהונתו של חבר מחברי הרשות, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו.

 

 

גמול והחזר הוצאות

12.  

חבר הרשות שאינו עובד המדינה, עובד גוף מתוקצב או עובד גוף נתמך, יהיה זכאי לתשלום מאת הרשות בעד השתתפות בישיבות הרשות, בהתאם להוראות של החשב הכללי במשרד האוצר החלות לעניין חברי ועדות ציבוריות; בסעיף זה, "עובד המדינה", "עובד גוף מתוקצב" ו"עובד גוף נתמך" – כהגדרתם בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985.

 

 

החלת דינים על הרשות

13.  

חברי הרשות, שאינם עובדי המדינה, דינם כדין עובדי המדינה לעניין חיקוקים אלה:

 

 

 

 

 

 

 

(1) חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], תשכ"ט-1969;

 

 

 

 

 

 

 

(2) חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), תשי"ט-1959;

 

 

 

 

 

 

 

(3) חוק שירות הציבור (מתנות), תש"ם-1979;

 

 

 

 

 

 

 

(4) חוק העונשין, תשל"ז-1977 – ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;

 

 

 

 

 

 

 

(5) פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 – ההוראות הנוגעות לתעודת עובד הציבור;

 

 

 

 

 

 

 

(6) חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), תשכ"ט-1969.

 

 

הפסקת כהונה

14.  

(א)  חבר הרשות יחדל לכהן בה לפני תום תקופת כהונתו, אם נתקיים אחד מאלה:

 

 

 

 

 

 

 

(1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות למי שמינהו;

 

 

 

 

 

 

 

(2) הוא חדל לכהן בתפקידו, ואם הוא נציג מקרב הציבור – נתמנה לעובד המדינה;

 

 

 

 

 

 

(ב) התקיימה נסיבה מהנסיבות כמפורט להלן לגבי חבר הרשות, יעבירו מי שמינהו מכהונתו לפני תום תקופת הכהונה ובסמוך למועד התקיימות הנסיבה, בהודעה בכתב:

 

 

 

 

 

 

 

(1) הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר הרשות, או הוגש נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור;

 

 

 

 

 

 

 

(2) נבצר ממנו דרך קבע למלא תפקידו;

 

 

 

 

 

 

 

(3) חדל להתקיים בו תנאי מהתנאים הדרושים למינויו כחבר הרשות;

 

 

 

 

 

 

(ג)  נעדר חבר הרשות, ללא סיבה מוצדקת, משלוש ישיבות רצופות של הרשות או מיותר ממחצית הישיבות שקיימה הרשות בשנה אחת, רשאי מי שמינהו, בהתייעצות עם יושב ראש הרשות, להעבירו מכהונתו לפני תום תקופת הכהונה.

 

 

 

 

 

 

(ד) לא תופסק כהונתו של חבר הרשות לפי סעיפים קטנים (ב) עד (ג) אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון טענותיו לעניין זה;

 

 

 

 

 

 

(ה)  הפסיק חבר הרשות לכהן לפי הוראות סעיף זה, יפעל מי שמינהו, בהתאם להוראות סעיף 5(ב), למינוי חבר אחר במקומו, בהקדם האפשרי.

 

 

תפקידי הרשות

15.  

ואלה תפקידי הרשות:

 

 

 

 

 

 

 

(1) בקרה על תהליכי קביעת אסדרה, ובכלל זה בחינה מתודולוגית של איכות תהליכי הערכת השפעות אסדרה;

 

 

 

 

 

 

 

(2) בדיקה, מדידה והערכה של אסדרה שבתוקף, לרבות אסדרה שנקבעה לפני תחילתו של חוק זה, ומתן המלצות לטיובה;

 

 

 

 

 

 

 

(3) קידום תכנון, תיאום ושיתוף פעולה בין מאסדרים, וכן גישור במחלוקת בין מאסדרים.

 

 

 

 

 

 

 

(4) ייעוץ למאסדרים וכן ליווי והדרכה של מאסדרים בענייני מדיניות אסדרה וקידום הכשרה בעניינים אלו;

 

 

 

 

 

 

 

(5) ייעוץ לממשלה בענייני מדיניות האסדרה, ובכלל זה בעניינים הנוגעים לעיצוב מערכת האסדרה ופיתוחה, וכן עריכת מחקרים ופיתוח המתודולוגיה הממשלתית בעניינים אלו.

 

 

סימן ב': מבנה הרשות

 

 

תקציב הרשות

16.  

תקציב הרשות ייקבע בחוק התקציב בתכנית תקציבית נפרדת כמשמעותה בחוק יסודות התקציב, תשמ"ה-1985; הממונה על סעיף תקציב זה, לעניין החוק האמור, יהיה יושב ראש הרשות.

 

 

עובדי הרשות

17.  

(א)  עובדי הרשות יהיו עובדי מדינה ויחולו עליהם הוראות חוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט-1959, ובלבד שיושב ראש הרשות יהיה מורשה, באישור השר, ביחד עם חשב הרשות, לייצג את המדינה בעשיית חוזים מיוחדים עם עובדים.

 

 

 

 

 

 

(ב) עובדי הרשות יפעלו לפי הוראות יושב ראש הרשות ובפיקוחו.

 

 

עסקאות הרשות

18.  

לצורך ביצוע הוראות חוק זה מורשה יושב ראש הרשות, ביחד עם חשב הרשות, לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור בסעיפים 4 ו-5 לחוק נכסי המדינה, תשי"א-1951, למעט עסקאות במקרקעין, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור.

 

 

פרק ג': יסודות האסדרה

 

 

סימן א': גיבוש וקביעת אסדרה

 

 

קידום אסדרה חכמה ושקילת שיקולי אסדרה חכמה

19.  

מאסדר המבקש ליזום, לקבוע או לשנות אסדרה יפעל, לצד המטרה עליה הוא מופקד והשיקולים שעליו לשקול לפי דין, לאור עקרונות האסדרה החכמה, ויהיה רשאי לשקול לצורך קביעת האסדרה שיקולים הנוגעים לקידום עקרונות אסדרה חכמה, לרבות עלות הציות לאסדרה.

 

 

יישום אסדרה המחייבת אישור מראש באמצעים דיגיטליים

20.  

(א)  מאסדר המבקש ליזום, לקבוע או לשנות אסדרה שיש בה כדי לחייב קבלת אישור אסדרתי שלא היה נדרש עד למועד קביעתה, יקבע אותה כך שתיושם ותנוהל באמצעים דיגיטליים.

 

 

 

 

 

 

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), במקרים המתאימים ולאור שיקולי נגישות לאוכלוסייה הנוגעת לעניין, מאסדר רשאי לקבוע בנוסף דרך אחרת ליישום אסדרה כאמור, שאינה באמצעים דיגיטליים.

 

 

התייעצות עם הרשות בדבר דוח הערכת השפעות אסדרה

21.  

(א)  מאסדר המבקש ליזום, לקבוע או לשנות אסדרה, שחייבה הממשלה בהחלטותיה בתהליך הערכת השפעות אסדרה, יפנה לרשות, בכתב, בצירוף דוח הערכת השפעות האסדרה, לשם התייעצות עמה, לא יאוחר ממועד פרסום הטיוטה להערות הציבור.

 

 

 

 

 

 

(ב) פנה המאסדר לרשות לפי סעיף קטן (א), תודיע לו הרשות, בכתב, בתוך 14 ימים, אם בכוונתה לייעץ לו.

 

 

 

 

 

 

(ג)  על אף האמור בסעיף קטן (ב), הרשות מחויבת לייעץ למאסדר ותודיע לו במועד האמור בסעיף קטן זה, אם מצאה כי האסדרה שלגביה נדרשת התייעצות היא בעלת השפעה משקית.

 

 

 

 

 

 

(ד) הודיעה הרשות למאסדר, בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ב), כי בכוונתה לייעץ לו, תמסור לו בכתב את חוות דעתה בעניין תהליך הערכת השפעות האסדרה, מוקדם ככל האפשר ולא יאוחר מתום שלושים ימים מיום חלוף 14 הימים האמורים בסעיף קטן (ב).

 

 

 

 

 

 

(ה)  הרשות, בדעת רוב חבריה, רשאית להאריך את המועד האמור בסעיף קטן (ד) בשלושים ימים נוספים, אם מצאה כי קיים צורך לעשות כן ומטעמים שיירשמו.

 

 

 

 

 

 

(ו)  חוות דעתה של הרשות לפי סעיף זה תכלול מסקנות מנומקות בדבר הליך הערכת השפעות האסדרה שבוצע, כמשתקף מהדוח, והמלצות לטיוב ככל שנדרש; חוות הדעת לא תכלול מסקנות בדבר האיזון שביצע המאסדר בין השיקולים השונים לשם בחירה באסדרה אותה הוא מבקש לקדם ולא תכלול המלצות בדבר חלופת המדיניות שעל המאסדר לקבוע.

 

 

 

 

 

 

(ז) בתום הליך ההתייעצות ולאחר פרסום טיוטת האסדרה ודוח הערכת השפעות האסדרה לציבור, הרשות תפרסם את חוות דעתה הסופית לציבור באופן דיגיטלי ונגיש לציבור.

 

 

 

 

 

 

(ח)  מצאה הרשות כי נפל פגם מהותי בתהליך הערכת השפעות האסדרה, תעביר טיוטה של חוות דעתה להתייחסות המאסדר בטרם תפרסם אותה לציבור; התקופה שבה מונחת טיוטת חוות הדעת אצל המאסדר לצורך התייחסותו לא תבוא במניין הימים למסירת חוות דעת הרשות לפי סעיף זה.

 

 

 

 

 

 

(ט)  לא הודיעה הרשות על כוונתה לייעץ למאסדר בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ב), הודיעה שאין בכוונתה לייעץ כאמור, או לא מסרה למאסדר את חוות דעתה בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ד) או התקופה שהוארכה לפי סעיף קטן (ה), יראו את המאסדר כמי שהתייעץ עמה לפי סעיף זה.

 

 

חוות דעת בעניין תהליך הערכת השפעות אסדרה שנפל בו פגם מהותי

22.  

מצאה הרשות בחוות דעתה כי האסדרה בעלת השפעה משקית וכי נפל פגם מהותי בתהליך הערכת השפעות האסדרה, לא תיקבע האסדרה, אלא בהתקיים אחד מאלה:

 

 

 

 

 

 

 

(1) המאסדר תיקן את דוח הערכת השפעות האסדרה והתייעץ מחדש עם הרשות, והרשות מצאה כי תוקן הפגם האמור ולא נפל פגם מהותי אחר בתהליך הערכת השפעות האסדרה; בהתייעצות מחדש לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 21, למעט סעיפים קטנים (ב) ו-(ה).

 

 

 

 

 

 

 

(2) ועדת השרים אישרה, לאחר הודעתו של שר לוועדה כי הוא מעוניין לקדמה, שניתן לקדם את האסדרה על אף הפגם האמור.

 

 

 

 

 

 

 

(3) ניתנה הודעת שר כאמור בסעיף קטן (2), וועדת השרים לא החליטה בעניינה במשך שישה חודשים ממועד ההודעה כאמור; ועדת השרים תהיה רשאית להאריך מועד זה בשלושה חודשים נוספים; הרשות תפנה לוועדת השרים ותיידע אותה חודש לפני חלוף אחת מהתקופות האמורות.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הנחיות בעניין התייעצות עם הרשות

23.  

הרשות תקבע ותפרסם לציבור, לאחר שפרסמה טיוטה בעניין זה להערות הציבור, בתוך שישה חודשים מיום הקמת הרשות, הנחיות לעניין אופן ההתייעצות עמה לפי סעיף 21, לרבות:

 

 

 

 

 

 

 

(1) אמות המידה שלפיהן תיבחן הרשות את דוח הערכת השפעות האסדרה;

 

 

 

 

 

 

 

(2) סוגי המקרים שבהם, ככלל, תחליט הרשות שלא לייעץ בנוגע לאסדרה או לייעץ בפרק זמן קצר יותר, לרבות מקרים אלו:

 

 

 

 

 

 

 

 

(א)  מצאה הרשות כי המאסדר פיתח מומחיות בהערכת השפעות אסדרה;

 

 

 

 

 

 

 

 

(ב) האסדרה בעיקרה מפחיתה את עלות הציות;

 

 

 

 

 

 

 

 

(ג)  עלות הציות לאסדרה נמוכה;

 

 

 

 

 

 

 

 

(ד) למאסדר שיקול דעת מצומצם בקביעת  האסדרה;

 

 

 

 

 

 

 

 

(ה)  המאסדר פנה לרשות, בכתב, וציין כי ישנה דחיפות בקידום האסדרה;

 

 

 

 

 

 

 

 

(ו)  המאסדר ניהל שיח מקדים משמעותי עם הרשות או עם גורמים בעלי מומחיות בהערכת השפעות אסדרה.

 

 

 

 

 

 

 

(3) אופן פנייה של מאסדר לרשות לשם שיח מקדים עמה בעניין תהליך הערכת השפעות אסדרה.

 

 

פטור מהתייעצות עם הרשות

24.  

(א)  השר הממונה על אסדרה, בהתרחש מאורע המחייב פעולה מיידית מחשש לפגיעה ממשית באינטרס המוגן, רשאי לפטור  מהתייעצות לפי פרק זה מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובלבד שהאסדרה תיקבע בהוראת שעה לתקופה שלא תעלה על שנה; הפטור ונימוקיו יפורסמו לציבור על ידי המאסדר לצד דברי ההסבר לאסדרה.

 

 

 

 

 

 

(ב) הכריזה הממשלה כי התרחש מאורע לאומי חריג המצריך פעולות מידיות, רשאית היא בהחלטה לפטור מהתייעצות לפי פרק זה את כל האסדרה הקשורה למאורע או חלקה; הפטור יהיה לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים והממשלה רשאית להאריכו לתקופות נוספות שלא יעלו על שישה חודשים כל אחת.

 

 

 

 

 

 

(ג)  מאסדר יהיה פטור מהתייעצות עם הרשות לפי פרק זה בנוגע לאסדרה שהוא קיים בעניינה התייעצות עם ועדה מייעצת כמשמעותה בסעיף 126א לחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב-2012; בסעיף 12ב(ב)(2)(א) לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968; ובסעיף 7 לחוק קביעת מועד כניסה לתוקף של הוראות סימון מזון ארוז מראש, התשע"ה-2014.

 

 

בחינה בדיעבד של אסדרה

25.  

(א)  מאסדר המבקש ליזום, לקבוע או לשנות אסדרה, ולא נקבעה אותה אסדרה בחוק,  יקבע בה מועד שבו יבחן אותה בדיעבד, שלא יעלה על עשר שנים מיום תחילתה.

 

 

 

 

 

 

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הייתה האסדרה בעלת השפעה משקית, לא יעלה המועד האמור בסעיף זה על חמש שנים מיום תחילתה; אולם מאסדר רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לקבוע מועד מאוחר יותר, ובלבד שלא יעלה על עשר שנים מיום תחילתה.

 

 

 

 

 

 

(ג)  במסגרת הבחינה שתבוצע לפי סעיף זה, יבחן מאסדר, נכון למועד הבחינה:

 

 

 

 

 

 

 

(1) האם, ובאיזו מידה, השיגה האסדרה את יעדיה;

 

 

 

 

 

 

 

(2) אם האסדרה עדיין נדרשת לאור מטרותיה או מטעמים אחרים;

 

 

 

 

 

 

(ד) בחלוף המועד שנקבע יפרסם מאסדר את דוח ממצאי הבחינה לפי סעיף זה, וימציא העתק לרשות; בדוח כאמור יקבע המאסדר את המועד הבא שבו יבחן מחדש את האסדרה, שלא יעלה על עשר שנים מהבחינה הקודמת.

 

 

 

 

 

 

(ה)  על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ד), מאסדר רשאי שלא לקבוע מועד לבחינה בדיעבד של האסדרה, או מועד לבחינה מחדש של האסדרה, ובלבד שיפרסם את נימוקיו, בהתבסס על אחד מאלה:

 

 

 

 

 

 

 

(1) להערכת המאסדר, הליך הבחינה יהיה לא מידתי בהתחשב בעלות הציות לאסדרה;

 

 

 

 

 

 

 

(2) להערכת המאסדר, הליך הבחינה יהיה בלתי רצוי מטעמים מיוחדים שיירשמו.

 

 

 

 

 

 

 

(3) האסדרה מהווה אימוץ אמנה בין-לאומית אשר נקבעה על ידי ארגון מקצועי בין-לאומי או מהווה עדכון הנדרש בגין שינוי באמנה כאמור.

 

 

סימן ב': טיוב אסדרה קיימת

 

 

יעדים להפחתת הנטל האסדרתי

26.  

(א)  הממשלה תקבע למאסדרים, כולם או חלקם, יעדים להפחתה וטיוב של אסדרה קיימת, לרבות אסדרה שנקבעה לפני תחילתו של חוק זה.

 

 

 

 

 

 

(ב) הרשות תדווח לממשלה, במועד ובאופן שתקבע הממשלה, על עמידת מאסדרים ביעדי הממשלה לפי סעיף קטן (א).

 

 

תכנית עבודה שנתית לאסדרה קיימת

27.  

(א)  הרשות תקבע ותפרסם לציבור תכנית המפרטת את תחומי האסדרה שבתוקף, לרבות אסדרה שנקבעה לפני תחילתו של חוק זה, שבכוונתה לבחון בשנת הכספים הבאה (להלן – תכנית עבודה שנתית לאסדרה קיימת).

 

 

 

 

 

 

(ב) בטרם תקבע תכנית עבודה שנתית לאסדרה קיימת, הרשות תערוך שיתוף ציבור, וכן תפנה למאסדרים לשם קבלת המלצותיהם לתחומי האסדרה שיש לכלול בה וכן התייחסותם לתחומי האסדרה שבכוונתה לכלול בה.

 

 

 

 

 

 

(ג)  בקביעת תכנית שנתית לאסדרה שבתוקף תתחשב הרשות, בין השאר, באלה:

 

 

 

 

 

 

 

(1) מידע שעלה משיתוף הציבור;

 

 

 

 

 

 

 

(2) המלצות המאסדרים והתייחסותם;

 

 

 

 

 

 

 

(3) מידת ההשפעה של תחום האסדרה על המשק והחברה;

 

 

 

 

 

 

 

(4) מידת התבססות האסדרה בתחום על אסדרה בין-לאומית מקובלת;

 

 

 

 

 

 

 

(5) המועד בו נבחנה האסדרה בתחום בפעם האחרונה;

 

 

 

 

 

 

 

(6) היקף הנטל לאור עלויות הציות לאסדרה בתחום.

 

 

בחינת אסדרה שבתוקף והמלצה לטיוב

28.  

(א)  הרשות רשאית לפנות למאסדר, בכתב, לאחר שקיימה שיח מקדים עמו, ולהמליץ לו על שינוי אסדרה שתחומה נכלל בתכנית העבודה השנתית לאסדרה הקיימת, בצירוף דוח המפרט את התשתית העובדתית שבבסיס המלצתה; הדוח יפורסם באתר האינטרנט של הרשות.

 

 

 

 

 

 

(ב) המליצה הרשות כאמור בסעיף קטן (א), יודיע לה המאסדר, בכתב, אם החליט לפעול על פי המלצתה או לדחותה, בתוך תשעים ימים ממועד קבלת ההמלצה או בתוך ארבעים וחמישה ימים נוספים אם ניתנה לכך הסכמת הרשות; החליט המאסדר לדחותה, יעביר לרשות את נימוקיו והם יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות.

 

 

 

 

 

 

(ג)  החליט המאסדר לפעול על פי המלצת הרשות כאמור בסעיף קטן (ב), יפעל לאמץ את ההמלצה או חלופה מתאימה אחרת, מוקדם ככל האפשר ועד שנתיים ממועד ההודעה על החלטתו לרשות. חלפו שנתיים ממועד ההודעה לרשות ולא שונתה האסדרה האמורה, ייראו בכך דחייה של המלצת הרשות לפי סעיף קטן (ב).

 

 

 

 

 

 

(ד) סעיף זה לא יחול על אסדרה שעניינה תחרות, ובלבד שמתקיימים בה שני אלה:

 

 

 

 

 

 

 

(1) האסדרה נוגעת לנושא תשתית חיונית כהגדרתו בחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע"ד- 2013;

 

 

 

 

 

 

 

(2) האסדרה חלה על שוק שפועלים בו עד שלושה שחקנים המחזיקים יחדיו מעל 65% מהשוק.

 

 

העברת חוות דעת בעניין אסדרה קיימת לוועדת השרים

29.  

(א)  לא שוכנעה הרשות מהנימוקים שצירף המאסדר, דחה המאסדר את המלצתה ללא נימוק, או שלא הודיע על החלטתו בחלוף המועדים הקבועים בסעיף 28, והאסדרה לא נקבעה בחוק, ונקבעה או תוקנה לאחרונה לפני למעלה מעשרים שנים, תהיה רשאית הרשות למסור את חוות דעתה בעניין האסדרה, באמצעות ראש הממשלה, לוועדת השרים; חוות דעת הרשות תכלול מסקנות מנומקות והמלצות לטיוב.

 

 

 

 

 

 

(ב) הרשות תפרסם את חוות דעתה הסופית לפי סעיף זה באתר האינטרנט של הרשות.

 

 

 

 

 

 

(ג)  קיבלה ועדת השרים את חוות דעתה של הרשות כאמור בסעיף קטן (א), רשאית היא להוציא צו המורה על פקיעת תוקף האסדרה לאחר שנתיים או יותר ממועד חתימת הצו.

 

 

 

 

 

 

(ד) הייתה קביעת האסדרה טעונה אישור או התייעצות עם ועדה של הכנסת או גורם אחר, לא יקודם הצו לפי סעיף קטן (ג), אלא באישור או בהתייעצות עם הוועדה או הגורם האמור, לפי העניין.

 

 

 

 

 

 

(ה)  על אף האמור בסעיף קטן (ג), השר הממונה על אותה אסדרה רשאי, באישור ועדת השרים להאריך את מועד פקיעת תוקף האסדרה לתקופה שלא תעלה על חצי שנה בכל פעם, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

 

 

סימן ג': מרשם האסדרה

 

 

פרסום במרשם האסדרה

30.  

(א)  מאסדר יפרסם את כלל האסדרה בתחומו שבתוקף, לרבות אסדרה שנקבעה לפני תחילתו של חוק זה, במרשם אסדרה אחוד (להלן – מרשם האסדרה).

 

 

נפקות הפרסום במרשם

31.  

(א)  פרסום במרשם האסדרה אינו גורע מחובת הפרסום ברשומות לפי כל דין.

 

 

 

 

 

 

(ב) פרסום במרשם האסדרה של אסדרה שאינה מפורסמת ברשומות יהיה ראיה לכאורה לנכונות פרטי האסדרה.

 

 

סימן ד': תכנון ותיאום בין מאסדרים

 

 

תכנית אסדרה שנתית

32.  

(א)  מאסדרים יגישו לרשות, במועד שתקבע, תכנית המפרטת את כל האסדרה שבכוונתם ליזום, לקבוע, לשנות, לבחון מחדש או לבטל, בשנת הכספים הבאה (בפרק זה – תכנית אסדרה שנתית).

 

 

 

 

 

 

(ב) תכנית אסדרה שנתית תכלול, בין השאר:

 

 

 

 

 

 

 

(1) תיאור האסדרה ומטרותיה;

 

 

 

 

 

 

 

(2) מקור סמכות לקידום האסדרה;

 

 

 

 

 

 

 

(3) פרטי קשר של גורם הבקיא בתהליך לקידום האסדרה;

 

 

 

 

 

 

 

(4) מידע נוסף שהוא בעל חשיבות להיערכות יתר המאסדרים או הציבור לקראת האסדרה, כפי שתקבע הרשות  בכללים שיפורסמו באתר האינטרנט של הרשות.

 

 

 

 

 

 

(ג)  הרשות תפרסם את תכנית האסדרה השנתית שיגישו המאסדרים באופן מרוכז באתר האינטרנט של הרשות.

 

 

 

 

 

 

(ד) מאסדר המבקש ליזום, לקבוע או לשנות אסדרה שלא נכללה בתכנית האסדרה השנתית לאותה שנה, לא יעשה כן, אלא מטעמים שיירשמו ובתנאי שעדכן מוקדם ככל האפשר את תכנית האסדרה השנתית באתר האינטרנט של הרשות; מועד הכניסה לתוקף של האסדרה שלא נכללה בתכנית יקבע לכל הפחות לאחר תשעים יום ממועד העדכון האמור.

 

 

 

 

 

 

(ה)  על אף האמור בסעיף קטן (ד), מאסדר רשאי לקבוע את מועד הכניסה לתוקף של האסדרה בתוך פחות מתשעים יום ממועד העדכון האמור, אם מצא כי התרחש מאורע המצריך פעולה מיידית מחשש לפגיעה ממשית באינטרס המוגן; מאסדר יפרסם את נימוקיו לפי סעיף זה באתר האינטרנט של הרשות.

 

 

 

 

 

 

(ו)  הרשות תקבע כללים שיפורסמו באתר האינטרנט של הרשות בדבר אופן הגשת תכנית אסדרה שנתית, תיקונה ופרסומה.

 

 

סימן ה': הוראות נוספות

 

 

קבלת מידע ושמירת סודיות

33.  

(א)  מאסדרים ימסרו לרשות, לדרישתה ולשם ביצוע התפקידים שנקבעו לה לפי חוק זה וכל דין אחר, מידע המצוי ברשותם ושלצורך מסירתו נדרש עיבוד שאינו משמעותי של המידע; לעניין זה, "מידע" – למעט מידע או ידיעות על ענייניו הפרטיים של אדם, כמשמעם בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981.

 

 

 

 

 

 

(ב) לא יגלה אדם כל מידע שנמסר לפי סעיף קטן (א) ושהגיע אליו בתוקף תפקידו, אלא לצורך ביצוע עבודתו ובקשר לחוק זה, לרבות בדרך של פרסום מידע באופן שאי אפשר לזהות למי הוא נוגע, או על פי צו של בית משפט בקשר להליך משפטי.

 

 

דיווח לממשלה ולכנסת

34.  

(א)  הרשות תמסור לממשלה אחת לשנה, באמצעות ראש הממשלה, דוח על מצב האסדרה ועל פעולותיה; יושב ראש הרשות יציג את הדוח לפני הממשלה.

 

 

 

 

 

 

(ב) הדוח יכלול, בין השאר, סקירה בעניין:

 

 

 

 

 

 

 

(1) היקף האסדרה שנקבעה או תוקנה באותה השנה ואיכות תהליכי הערכת השפעותיה, לרבות אם נערכה בעניינם התייעצות עם הרשות ופרק הזמן שארכה.

 

 

 

 

 

 

 

(2) עמידת מאסדרים ביעדים להפחתה וטיוב של אסדרה קיימת שקבעה הממשלה לפי סעיף 26.

 

 

 

 

 

 

 

(3) עמידת מאסדרים בחובה לקבוע מועד לבחינה בדיעבד לפי סעיף 25.

 

 

 

 

 

 

 

(4) אופן יישום תפקידי הרשות לפי חוק זה, ואירועים משמעותיים הקשורים בפעולתה.

 

 

 

 

 

 

 

(5) הכשרות שביצעה הרשות למאסדרים, תהליכי ליווי של מאסדרים בקביעה או טיוב של אסדרה, והכלים שהעמידה הרשות למאסדרים לשם ביצוע תפקידם.

 

 

 

 

 

 

 

(6) מפגשי שיח שקיימה הרשות עם מאסדרים ובעלי העניין.

 

 

 

 

 

 

(ג)  הרשות תעביר טיוטה של הענינים הנוגעים למאסדר מסוים בדוח להתייחסותו, בטרם תמסור אותו לממשלה.

 

 

 

 

 

 

(ד) ראש הממשלה יניח את הדוח על שולחן הכנסת; הונח הדוח על שולחן הכנסת, תדון בו ועדה מוועדות הכנסת, בהשתתפות יושב ראש הרשות.

 

 

 

 

 

 

(ה)  מבלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), דרשה הממשלה באמצעות ראש הממשלה, או ועדה מוועדות הכנסת, דוח בענין מסוים, תמסור הרשות את הדוח לממשלה באמצעות ראש הממשלה, או לועדה מוועדות הכנסת, במועד שיידרש.

 

 

הצגת תכנית עבודה שנתית לראש הממשלה

35.  

(א)  אחת לשנה תציג הרשות בפני ראש הממשלה את תכנית העבודה השנתית שלה לשם מילוי תפקידיה לפי סעיפים קטנים (2) עד (5) בסעיף 15.

 

 

 

 

 

 

(ב) במסגרת הצגת תכנית העבודה השנתית לפי סעיף קטן (א), תציג הרשות את תכנית העבודה השנתית לאסדרה שבתוקף כאמור בסעיף 27, את תכניות ההכשרה הצפויות ואת הכלים שבכוונתה לפתח לשם שיפור המערכת האסדרתית.

 

 

אצילת סמכויות

36.  

הרשות רשאית לאצול ליושב ראש הרשות מסמכויותיה לפי פרק זה, כולן או חלקן, פרט לסמכויותיה לפי סעיפים 22, 29 ו-53; הודעה על אצילה כאמור תפורסם ברשומות.

 

 

רשויות מאסדרות

37.  

(א)  הוראות סעיפים 22 ו-29, לא יחולו על מאסדרים שהוקמו בחוק כרשות, מועצה או נציבות ושנקבע בחוק כי תקציבם יקבע בחוק תקציב שנתי בסעיף תקציב נפרד, כמשמעותם בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, וכן על הרשות להגנת הפרטיות.

 

 

 

 

 

 

(ב) לעניין המאסדרים האמורים בסעיף (א), יראו את העומד בראשם כ"שר הממונה על אסדרה" הרשאי לפטור מהתייעצות עם הרשות לפי סעיף 24.

 

 

פרק ד': תאגידים ציבוריים ומאסדרים פיננסיים

 

 

פרסום דוח בקביעת אסדרה

38.  

(א)  תאגיד ציבורי או מאסדר פיננסי המבקש ליזום, לקבוע או לשנות אסדרה, יפרסם לציבור, לא יאוחר מפרסום הטיוטה להערות הציבור, דוח שיכלול:

 

 

 

 

 

 

 

(1) הצגה של האסדרה, מטרותיה והצורך בה;

 

 

 

 

 

 

 

(2) הצגה של עיקרי חלופות אחרות שנשקלו;

 

 

 

 

 

 

 

(3) הצגה של תהליך שיתוף הציבור שבוצע;

 

 

 

 

 

 

 

(4) תיאור של התועלות הצפויות מהאסדרה;

 

 

 

 

 

 

 

(5) תיאור של עלות הציות לאסדרה והערכתה ככל שניתן, וכן תיאור של השפעות עקיפות אחרות וצפויות של האסדרה על אינטרסים ציבוריים נוספים;

 

 

 

 

 

 

 

(6) הערכה של חפיפות וסתירות צפויות למול רגולציה אחרת ככל שניתן;

 

 

 

 

 

 

(ב) תאגיד ציבורי או מאסדר פיננסי יקבע הנחיות לעניין אופן ביצוע סעיף קטן (א) ולעניין בקרה פנימית על אופן ביצוע סעיף זה, ויפרסמן לציבור.

 

 

 

 

 

 

(ג)  תאגיד ציבורי או מאסדר פיננסי רשאי שלא לפרסם דוח כאמור בסעיף קטן (א), אם מצא כי התקיים אחד מאלה, ופרסם את הנמקתו לציבור לצד דברי ההסבר לאסדרה:

 

 

 

 

 

 

 

(1) נדרשת פעולה מיידית מחשש לפגיעה ממשית באינטרס המוגן, ובלבד שהאסדרה תיקבע בהוראת שעה לתקופה שלא תעלה על שנה, או שיפרסם דוח כאמור תוך זמן סביר לאחר קביעתה.

 

 

 

 

 

 

 

(2) בהשוואה למצב קודם לקביעתה, השפעת האסדרה על המאוסדרים או על אינטרסים ציבוריים אחרים, לרבות עלות הציות לה, היא בלתי משמעותית.

 

 

 

 

 

 

 

(3) פרסום הדוח עלול לגרום לפגיעה ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה, ביציבות או בניהול התקין של הגופים המפוקחים, או עלול לגרום לפגיעה משמעותית בעניינם של מבוטחים, משקיעים ולקוחותיהם של הגופים המפוקחים.

 

 

 

 

 

 

 

(4) קביעת האסדרה או שינויה נועדו להתאים את האסדרה הקיימת באותו עניין לאסדרה בין-לאומית מקובלת או לאמנות בין-לאומיות, המנחות את התאגיד הציבורי או המאסדר הפיננסי בתחום פעילותו, בשינויים המתחייבים.

 

 

 

 

 

 

 

(5) קביעת האסדרה נועדה להאריך את תוקפה של אסדרה קיימת לתקופה שלא תעלה על שנה.

 

 

פרסום במרשם האסדרה

39.  

סעיף 30 יחול על תאגיד ציבורי או מאסדר פיננסי.

 

 

פרסום תכנית אסדרה שנתית

40.  

(א)  תאגיד ציבורי או מאסדר פיננסי יפרסם באתר האינטרנט שלו תכנית המפרטת את כל האסדרה שבכוונתו ליזום, לקבוע, לשנות, לבחון מחדש או לבטל, בשנת הכספים הבאה, עד לתחילתה (בפרק זה – תכנית אסדרה שנתית).

 

 

 

 

 

 

(ב) תכנית אסדרה שנתית תכלול, בין השאר, את הפרטים המנויים בסעיפים קטנים (1) עד (3) בסעיף 32(ב).

 

 

 

 

 

 

(ג)  על אף האמור בסעיף קטן (א) מאסדר פיננסי רשאי שלא לכלול בתכנית האסדרה השנתית אסדרה שעניינה העיקרי הוא יציבותה של המערכת הפיננסית או יציבות המפוקחים על ידו, או אם מצא כי פרסום האסדרה מראש עלול לגרום לפגיעה באחד מאלה:

 

 

 

 

 

 

 

(1) ביציבותה של המערכת הפיננסית;

 

 

 

 

 

 

 

(2) ביציבות של הגופים המפוקחים על ידו;

 

 

 

 

 

 

 

(3) בהשגת מטרתה של האסדרה.

 

 

 

 

 

 

(ד) תאגיד ציבורי או מאסדר פיננסי המבקש ליזום, לקבוע או לשנות אסדרה שלא נכללה בתכנית האסדרה השנתית לאותה שנה, לא יעשה כן, אלא אם הוא רשאי שלא לכלול אותה בתכנית האסדרה השנתית בהתאם לאמור בסעיף (ג) או מטעמים שיירשמו ובתנאי שעדכן מוקדם ככל האפשר את תכנית האסדרה השנתית באתר האינטרנט שלו, ונקבע מועד הכניסה לתוקף של האסדרה שנקבעה או תוקנה לאחר תשעים יום ממועד העדכון האמור.

 

 

 

 

 

 

(ה)  על אף האמור בסעיף קטן (ד), תאגיד ציבורי או מאסדר פיננסי רשאי לקבוע את מועד הכניסה לתוקף של האסדרה או השינוי בתוך פחות מתשעים יום ממועד העדכון האמור, אם מצא כי התרחש מאורע המצריך פעולה מיידית מחשש לפגיעה ממשית באינטרס המוגן, ופרסם את נימוקיו לפי סעיף זה לציבור.

 

 

פרק ה': ועדת שרים לענייני רגולציה

 

 

הקמת ועדת שרים לענייני רגולציה

41.  

הממשלה תהיה רשאית לפעול באמצעות ועדת שרים לענייני רגולציה, שחבריה יהיו ראש הממשלה, שר האוצר ושר המשפטים; הממשלה רשאית לצרף לוועדה חברים נוספים, ובלבד שמספר חבריה לא יעלה על מחצית ממספר חברי הממשלה.

 

 

סמכויות הוועדה

42.  

סמכויות הועדה יכללו את הסמכויות המפורטות:

 

 

 

 

 

 

 

(1) אישור אסדרה שקבעה לגביה הרשות שבדוח השפעות האסדרה בעניינה נפל פגם מהותי, כמפורט בסעיף 22(2);

 

 

 

 

 

 

 

(2) אישור קביעת מועד תפוגה לאסדרה שהתקיים לגביה האמור בסעיף 29(ג);

 

 

 

 

 

 

 

(3) הכרעה במחלוקות בין מאסדרים בעניין הנוגע לאסדרה;

 

 

 

 

 

 

 

(4) סמכויות נוספות שקבעה הממשלה.

 

 

השתתפות בדיוני הועדה

43.  

שר הממונה על אסדרה הנידונה בועדה, וחברי ממשלה אחרים הנוגעים לעניינה, יוזמנו לדיוני הועדה בעניינם.

 

 

פרק ו': אימוץ סטנדרטים בין-לאומיים

 

 

אימוץ סטנדרטים בין-לאומיים

44.  

(א)  מאסדר רשאי לאמץ סטנדרט, הסכם שמדינת ישראל היא צד לו, דירקטיבה או אמנה בין-לאומית (בסעיף זה – חומר חיצוני) לדין על דרך ההפניה, ובלבד שמתקיימים בהם התנאים הבאים:

 

 

 

 

 

 

 

(1) הם כוללים כללים טכניים לתיאורו או להפעלתו של מוצר, כלי, מצרך, מידע, תוכנה, שירות או תהליך עבודה; לעניין זה, "כללים טכניים" – כללים המתבססים על רכיבים ברורים וקבועים כגון גודל, צורה, משקל, כמות, ריכוז, טמפרטורה וכיוצא באלה ואינם כוללים הפעלת שיקול דעת ביחס לטיבו של המוצר, הכלי, המצרך, המידע, התוכנה, השירות או תהליך העבודה;

 

 

 

 

 

 

 

(2) ההוראות שנקבעות באמצעות החומר החיצוני המאומץ חלות על ציבור מקצועי ומיומן בתחום המאוסדר שלגביו נקבעו הוראות אלה.

 

 

 

 

 

 

(ב) בבואו לאמץ חומר חיצוני על דרך ההפנייה ישקול המאסדר, בין השאר, את אלה:

 

 

 

 

 

 

 

(1) תכיפות העדכון של החומר החיצוני;

 

 

 

 

 

 

 

(2) מחויבות מכוח הדין הבין-לאומי לקליטת החומר.

 

 

 

 

 

 

(ג)  במקרה של אימוץ חומר חיצוני על דרך ההפניה יבטיח המאסדר כי מתקיימים התנאים הבאים:

 

 

 

 

 

 

 

(1) המאסדר יפרסם ברשומות הודעה על אימוץ החומר החיצוני ועל מועד תחילתו העתידי של האימוץ, ובכל מקרה מועד התחילה לא יקדם ליום פרסום ההודעה ברשומות. בטרם יעשה כן, יודיע המאסדר על הכוונה לאמץ את החומר החיצוני ויפיץ את החומר החיצוני שבכוונתו לאמץ, בכפוף לכל דין, להערות הציבור.

 

 

 

 

 

 

 

(2) אם קיימים עדכונים לגבי החומר החיצוני והמאסדר מצא כי יש לאמצם לדין הפנימי, יודיע המאסדר על העדכון ומהותו ברשומות ובאתר האינטרנט שלו, ובכל מקרה מועד התחילה של העדכון לא יקדם ליום הפרסום ברשומות. בטרם יעשה כן, יודיע המאסדר על הכוונה לאמץ את העדכון ויפיץ את העדכון בחומר החיצוני, בכפוף לכל דין, להערות הציבור.

 

 

 

 

 

 

(ד) חומר חיצוני שאומץ יהיה נגיש לציבור במשרדי המאסדר בשעות העבודה המקובלות וללא תשלום, ויופיע באתר האינטרנט של המאסדר, בכפוף לכל דין באופן שיאפשר נגישות גם למעקב ותיעוד אחר עדכונים שאומצו לדין הפנימי לאורך זמן. השר הממונה רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום החומר החיצוני שאומץ.

 

 

 

 

 

 

(ה)  לא יקבעו עבירות ועונשים לגבי חומר חיצוני שאומץ על דרך ההפניה.

 

 

פרק ז': הקלות באסדרה – הוראת שעה

 

 

סימן א': הגדרות

 

 

הגדרות

45. 1

בפרק זה -

 

 

 

 

 

 

"כללי אסדרה" – תקנה הנקבעת על ידי שר או הטעונה אישור שר, החלה על עסקים במסגרת פעילותם, הניתנת לאכיפה על ידי רשות מנהלית מוסמכת לפי דין, למעט כללי אסדרה בעניינים האמורים בהגדרת "אסדרה" בחוק זה;

 

 

 

 

 

 

"כלל אסדרה בעל השפעה משמעותית" – כלל אסדרה העומד באחד או יותר מהתנאים שלהלן:

 

 

 

 

 

 

 

(1) כלל אסדרה שעלותו המוערכת לכלל המשק בשנה, כולל עלות חד פעמית, לפי הליך הערכת השפעות האסדרה, גבוהה מעשרה מיליון שקלים חדשים;

 

 

 

 

 

 

 

(2) כלל אסדרה מתוקפו נדרש אישור אסדרתי שלא היה נדרש עד למועד קביעתה;

 

 

 

 

 

 

"תנאי או הוראה להשקעה בתשתית" – תנאי או הוראה שנקבעו ברישיון שעניינו דרישה ממקבל הרישיון להשקיע משאבים בתשתיות פיזיות, ציוד או מכונות בתחום בית העסק למעט תנאי או הוראה להשקעה בתשתיות הנדרשות לשם מימוש תכניות בנייה;

 

 

 

 

 

 

"תקופת הוראת השעה" – התקופה שמיום תחילתו של חוק זה ועד ליום ז' בטבת התשפ"ג (31 בדצמבר 2022); הממשלה תהא רשאית לקבוע בצו כי יוארך המועד עד ליום י"א בתמוז התשפ"ג (30 ביוני 2023);

 

 

 

 

 

 

"תשתית חיונית" – התחומים המצויינים בטור א' בתוספת לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע"ד-2013, וכן תחום פעילות לגביו נדרש רישיון לפי סעיף 23 לחוק המים, התשי"ט-1959, והפעילות לפי חוק מקורות אנרגיה, התש"ן-1989.

 

 

סימן ב': דחיית מועד כניסה לתוקף של כללי אסדרה

 

 

קביעת כללי אסדרה בתקופת הוראת השעה

46.  

על אף האמור בכל דין, לא יקבעו כללי אסדרה בתקופת הוראת השעה, אלא אם נקבע בהם כי יכנסו לתוקף במועד שלאחר תקופת הוראת השעה.

 

 

תנאים לקידום כללי אסדרה שיכנסו לתוקף בתקופת הוראת השעה

47.  

האמור בסעיף 46 לא יחול על כלל אסדרה שייכנס לתוקף במהלך תקופת הוראת השעה, אם מתקיים לגבי אותו כלל אחד מאלה:

 

 

 

 

 

 

 

(1) כלל האסדרה אינו בעל השפעה משמעותית;

 

 

 

 

 

 

 

(2) קיים חשש ממשי לפגיעה באחד מאלה:

 

 

 

 

 

 

 

 

(א)  שלום הציבור, בריאותו או בטיחותו;

 

 

 

 

 

 

 

 

(ב) ביטחון המדינה;

 

 

 

 

 

 

 

 

(ג)  הגנת הסביבה;

 

 

 

 

 

 

 

 

(ד) צרכן, עובד, חסר ישע, או קבוצות שאסור להפלותן לפי דין;

 

 

 

 

 

 

 

 

(ה)  הרציפות האנרגטית;

 

 

 

 

 

 

 

 

(ו)  זכויות אדם;

 

 

 

 

 

 

 

(3) כלל האסדרה מבוסס על אסדרה בין-לאומית מקובלת והאסדרה עליה הוא מבוסס השתנתה;

 

 

 

 

 

 

 

(4) ישנה התחייבות בין-לאומית לאימוץ האסדרה, לרבות התחייבות לגבי מועד כניסתה לתוקף;

 

 

 

 

 

 

 

(5) כלל האסדרה עוסק בעיקרו בהפחתת נטל האסדרה או בשיפור השירות;

 

 

 

 

 

 

 

(6) כלל האסדרה מקדם את התחרות או מאפשר פעילות שלא התאפשרה טרם התקנת האסדרה;

 

 

 

 

 

 

 

(7) מטרת כלל האסדרה היא החלפת חקיקת משנה מכוח תקנות ההגנה (שעת-חירום), 1945, או חקיקת משנה המבוססת עליהן;

 

 

 

 

 

 

 

(8) כלל האסדה מביא לביטול אסדרה שהייתה בתוקף קודם למועד תחילתו;

 

 

 

 

 

 

 

(9) נימוק אחר שקבע בצו השר הממונה על כלל האסדרה שמתבקשת עבורו ההחרגה.

 

 

סימן ג': דחיית מועד היישום של תנאי או הוראה להשקעה בתשתית

 

 

דחיית מועד יישום של תנאי או הוראה להשקעה בתשתית

48.  

נקבע ברישיון שניתן לעסק, תנאי או הוראה להשקעה בתשתית אשר מועד יישומו נקבע לתקופה של למעלה מחודשיים מעת מתן או חידוש הרישיון, ומועד יישומו חל בתקופה שבין יום תחילתו של חוק זה ועד ליום א' בתמוז התשפ"ב (30 ביוני 2022), יידחה מועד יישום התנאי או ההוראה כאמור, בהתאם למועדים שלהלן:

 

 

 

 

 

 

 

(1) תנאי או הוראה להשקעה בתשתית שנקבע עבורם מועד יישום של עד חצי שנה מעת מתן הרישיון או חידושו – דחייה של חודשיים;

 

 

 

 

 

 

 

(2) תנאי או הוראה להשקעה בתשתית שנקבע עבורם מועד יישום של חצי שנה מעת מתן הרישיון או חידושו ועד שנה – דחייה של ארבעה חודשים;

 

 

 

 

 

 

 

(3) תנאי או הוראה להשקעה בתשתית שנקבע עבורם מועד יישום של שנה מעת מתן הרישיון או חידושו ועד שנתיים – דחייה של שמונה חודשים;

 

 

 

 

 

 

 

(4) תנאי או הוראה להשקעה בתשתית שנקבע עבורם מועד יישום של שנתיים מעת מתן הרישיון או חידושו ועד שלוש שנים – דחייה של שנה.

 

 

קביעת מועד יישום מוקדם מנימוקים שיירשמו

49.  

על אף הוראות סעיף 48, נותן הרישיון יהיה רשאי, מנימוקים שיירשמו, לקבוע מועד יישום מוקדם מהמועדים הקבועים בסעיף זה.

 

 

 

50.  

ראש הממשלה יהיה רשאי לקבוע בצו תחומים שעליהם סעיף 48 לא יחול.

 

 

סימן ד': שונות

 

 

תחולת הפרק

51.  

פרק זה לא יחול על כלל אסדרה שמתקיימים בו אחד מאלה:

 

 

 

 

 

 

 

(1) ישנה חבות משפטית הנגזרת מהדין, מהחלטה שיפוטית, מהסכם בין-לאומי או מהסכם אחר המחייבת את כניסת כלל האסדרה לתוקף בתקופת הוראת השעה או המחייבת שתקויים הוראה להשקעה בתשתית בתקופה האמורה בסעיף 48;

 

 

 

 

 

 

 

(2) כלל האסדרה או התנאי להשקעה בתשתית הם עבור תחום תשתית חיונית;

 

 

 

 

 

 

 

(3) כלל האסדרה או התנאי להשקעה בתשתית הם מתוקף החוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1988;

 

 

 

 

 

 

 

(4) כלל האסדרה או התנאי להשקעה בתשתית נקבעו מתוקף החלטת ממשלה;

 

 

 

 

 

 

 

(5) כלל האסדרה או התנאי להשקעה בתשתית נדרשים בשל או בעקבות השפעות נגיף הקורונה החדש.

 

 

פרסום השימוש בהחרגות בפרק זה לציבור

52.  

הגורמים המוסמכים לקביעת כללי האסדרה או למתן התנאי להשקעה בתשתית יפרסמו באתר האינטרנט שלהם, לפחות פעם בחודש את המקרים בהם נעשה על ידם שימוש בחריגים לפי סעיפים 47 ו-49.

 

 

פרק ח': הוראות כלליות

 

 

בקרה על יישום חוק זה

53.  

(א)  הרשות תקבע ותפרסם לציבור, בתוך שישה חודשים מיום הקמתה ולאחר שפרסמה טיוטה בעניין זה להערות הציבור, יעדים הניתנים למדידה לשם בחינת הגשמת מטרתו של חוק זה ואופן מילוי תפקידיה לפי חוק זה.

 

 

 

 

 

 

(ב) הרשות תמסור לממשלה, באמצעות ראש הממשלה, דוח על הגשמת מטרתו של חוק זה ואופן מילוי תפקידיה לפי חוק זה לאור היעדים האמורים בסעיף קטן (א), ובכלל זה בנוגע לצורך בהמשך קיומה של הרשות ושל החוק, בחלוף חמש שנים מיום הקמת הרשות, ולאחר מכן בחלוף כל שבע שנים ממועד הגשת הדוח הקודם; יושב ראש הרשות יציג את הדוח לפני הממשלה.

 

 

 

 

 

 

(ג)  דוח לפי סעיף קטן (ב) יפורסם להערות הציבור בטרם תמסור אותו הרשות לממשלה ולאחר מכן יפורסם לציבור בנוסחו הסופי.

 

 

 

 

 

 

(ד) ראש הממשלה יניח את הדוח לפי סעיף זה על שולחן הכנסת; הונח הדוח על שולחן הכנסת, תדון בו ועדה מוועדות הכנסת, בהשתתפות יושב ראש הרשות.

 

 

ביצוע ותקנות

54.  

ראש הממשלה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, בהתייעצות עם שר האוצר ושר המשפטים, להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.

 

 

פרק ט': תיקונים עקיפים

 

 

תיקון חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב-2012

55.  

בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב-2012, בסעיף 126א(ב)(1), במקום "עובד משרד ראש הממשלה שימנה ראש הממשלה" יבוא "יושב ראש רשות הרגולציה כמשמעותה בחוק יסודות האסדרה, התשפ"א-2021, או עובד רשות הרגולציה שימונה מטעמו".

 

 

תיקון חוק קביעת מועד כניסה לתוקף של הוראות סימון מזון ארוז מראש, התשע"ה-2014

56.  

בחוק קביעת מועד כניסה לתוקף של הוראות סימון מזון ארוז מראש, התשע"ה-2014, בסעיף 7(א)(1), במקום "נציג משרד ראש הממשלה, שהוא עובד המשרד, לפי המלצת המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה" יבוא "יושב ראש רשות הרגולציה כמשמעותה בחוק יסודות האסדרה, התשפ"א-2021, או עובד רשות הרגולציה שימונה מטעמו".

 

 

פרק י': תחילה

 

 

תחילה

57.  

(א)  תחילתו של חוק זה ביום כח' בטבת התשפ"ב (1 בינואר 2022).

 

 

 

 

 

 

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) תחילתו של חוק זה:

 

 

 

 

 

 

 

(1) לעניין הוראות סעיפים 22 ו-29, בחלוף שנה מיום הודעת יושב ראש הרשות על הקמת הרשות; ולעניין סעיף 22, בתנאי שהרשות פרסמה את ההנחיות האמורות בסעיף 23;

 

 

 

 

 

 

 

(2)  לעניין הוראות סעיף 30, ביום ב' בסיוון התשפ"ב (1 ביוני 2022) או שישה חודשים מיום הקמת מרשם האסדרה לפי הודעה שיפרסם יושב ראש הרשות, ולפי המאוחר מביניהם; ואולם, פרסום אסדרה קיימת שאינה מפורסמת ברשומות ייעשה עד שנה מיום הקמת המרשם, או במועד מאוחר יותר שיקבע ראש הממשלה בצו.

 

 

 

 

 

 

 

(3)  לעניין  הוראות סעיף 25, ביום כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2024).

 

דברי הסבר

כללי               המשבר אליו נקלעה ישראל בעקבות מגפת הקורונה חשף את חשיבות האסדרה לתפקודה של המדינה, אך לצד זאת גם חידד את בעיות היסוד הקיימות במערכת הרגולטורית בישראל. בעיות היסוד בשיטה מובילות לרגולציה לא מיטבית העלולה להיות לא אפקטיבית דיה בהגנה על האינטרסים שהיא נועדה לקדם ולשמר, ואף לגרום להשלכות בלתי רצויות כגון הצטברות של נטל רגולטורי עודף המטיל עלויות מיותרות על המשק, פגיעה בעסקים קטנים ובינוניים, חוסר ודאות וחוסר יציבות לעסקים ולממשלה, פגיעה בתחרות והגברת הריכוזיות במשק.

על פי הערכות שונות, פוטנציאל ההשפעה הכללית של שיפור הרגולציה בישראל על התוצר עומד על כ-58-100 מיליארדי שקלים חדשים. ארגון ה-OECD העריך כי "שיפור האסדרה בישראל אפילו רק לממוצע ה-OECD יעלה את התוצר לנפש ב-3.75% תוך 5 שנים ו-5.75% בתוך עשור" (כ-75 מיליארד ש"ח). תמונה דומה עולה ממדדים בינלאומיים שונים המצביעים על כך שישראל מצויה מאחור בהשוואה למדינות המתקדמות באיכות המערכת האסדרתית שלה.

לאסדרה תפקיד חיוני בקידום ובהגנה על אינטרסים ציבוריים, דוגמת הגנה על זכויות אדם; הגנה על בריאות הציבור, ביטחונו, שלומו ורכושו;  הגנה על צרכנים ומשקיעים; צמצום פערים חברתיים וכדומה. ברם, אסדרה לא מיטבית עלולה להיות לא אפקטיבית בהגנה על אינטרסים אלו, ואף לגרום להשלכות לא רצויות כגון הצטברות נטל אסדרתי עודף המטיל עלויות על המשק, פגיעה בעסקים קטנים ובינוניים המתקשים לפלס את דרכם בסבך הרגולציה, חוסר ודאות וחוסר יציבות לעסקים ולממשלה. זאת, לצד פגיעה באינטרסים ציבוריים נוספים כגון פגיעה בתחרות, הגברת הריכוזיות במשק על ידי חסמי סחר אסדרתיים וחסמים להקמת עסקים חדשים. השלכות אלו בתורן מביאות לפגיעה בהשקעות במשק ובפריון שמתרגמים לפגיעה בצמיחה. כל זאת, לצד עליה ביוקר המחייה.

על רקע זה, פעל צוות "רגולציה חכמה", שהוקם מתוקף החלטת ממשלה מס' 4398 מיום 23 בדצמבר 2018 שעניינה רגולציה חכמה – יישום המלצות ארגון ה-OECD ותיקון החלטת ממשלה (להלן – החלטה 4398), לגיבוש תכנית לאומית בתחום האסדרה להתמודדות עם אתגרי היציאה ממשבר הקורונה שאותה הגיש כדוח לראש הממשלה, שר האוצר ושר המשפטים ביום 6 ביולי 2021 (להלן – דוח צוות רגולציה חכמה). תכנית זו כוללת יצירה של מעטפת חקיקתית לתשתיות ארוכות טווח לקידום מדיניות האסדרה החכמה בישראל, לצד פתרונות קצרי-טווח להקלה באסדרה במקרים המתאימים. עבודת הצוות מבוססת על סקירה בין-לאומית נרחבת והתייעצות עם מומחים מרחבי העולם. הסקירה המשווה שנערכה העלתה כי ישראל נמצאת מאחור בהשוואה למדינות המתקדמות בעולם בכל הנוגע לניהול תחום האסדרה. גישת מדיניות האסדרה סחפה בשלושת העשורים האחרונים את מרבית המדינות המתקדמות בעולם שביקשו לנהל בצורה טובה יותר ומושכלת יותר את מדיניות האסדרה שלהן בדומה לאופן שבו הן למדו בעבר לנהל את המדיניות התקציבית. במקום להתמקד בקידום רפורמות בסקטור מפוקח ספציפי, מדיניות אסדרה מציעה מבט רוחבי חוצה סקטורים יחד עם מנגנונים תשתיתיים לצורך שיפור תהליכי קבלת ההחלטות, מניעת כפל אסדרתי וצמצום נטל אסדרתי עודף. זאת, במטרה לקדם אסדרה מבוססת נתונים, אפקטיבית, מדויקת, עקבית, ומידתית יותר.

במסגרת קידום תחום מדיניות הרגולציה, רבות מהמדינות המתקדמות בעולם אימצו עקרונות מנחים לרגולציה חכמה וחובות שונות מכוח עקרונות אלו כגון פיתוח מתודולוגיה כלל-ממשלתית להערכת השפעות הרגולציה (RIARegulatory Impact Assessment), לצד הקמת רשות בקרה מרכזית על הרגולציה (ROBRegulatory Oversight Body). תפיסה זו מבוססת על ההבנה כי על אף המאפיינים הייחודיים של אסדרה ספציפית שמוחלת על סקטור או ענף מסוים, כלל האסדרות משתמשות באותם כלים של קביעת כללים, פיקוח ואכיפה כדי לתמוך בפעילות כלכלית או חברתית רצויה תוך שמירה על אינטרס ציבורי מוגן. משכך, לכל האסדרות מכנה משותף רחב שמחייב הבנייה סדורה של תהליכי קבלת החלטות מושכלים ואחידים.

במדינת ישראל, אבני הדרך הראשונות של מדיניות הרגולציה אומצו בשנת 2014 – שלב מאוחר בהשוואה למדינות המתקדמות – במסגרת החלטת ממשלה מספר מס' 2118 מיום 22 באוקטובר 2014. הצעדים שקודמו במסגרת החלטה זו וכן בהחלטת ממשלה מאוחרת יותר משנת 2018 (מספר 4398) נועדו להתחיל לטפל בצורה שורשית בבעיות היסוד של המערכת הרגולטורית בישראל.

למרות הצעדים שנעשו בתחום זה בשנים האחרונות במסגרת החלטות הממשלה, עמדת הצוות היא כי במערכת הרגולטורית בישראל עדיין קיימים פערים ובעיות יסוד, ובהם: פער בהגדרת יעדים לרגולציה איכותית; פער בתהליכים מוגדרים וסדורים ליצירה ולשינוי רגולציה; פער בבקרה על איכות תהליכי היצירה ושינוי הרגולציה; פער בבחינה בדיעבד של איכות הרגולציה והשפעותיה; פער בראיית המערכת הרגולטורית כמכלול; פערי תמריצים של רגולטורים; ופערי הכשרה ומיומנות של מערך הרגולטורים בישראל. דוח צוות רגולציה חכמה אומץ על ידי הממשלה בהחלטה מספר 218 מיום 1 באוגוסט 2021, והחוק המוצע מבוסס על המלצות הצוות שנועדו לטפל בפערים אלו, לאור חשיבותה של רגולציה איכותית למשק ולחברה.

 

סעיף 2

לסעיף 1 המובא בו     מובא פירוט של מטרת החוק - קידום אסדרה חכמה בישראל, ולהבטיח שהיא תגובש בשים לב לתפקידם של המאסדרים על פי דין ולמחויבותם להגן על האינטרסים הציבוריים וזכויות האדם העומדים בבסיס האסדרה שבתחומם (כגון הגנה על בריאות הציבור, הגנה על הסביבה או הגנה על הפרטיות), תוך הפחתת הנטל האסדרתי העודף והתחשבות בעלות הציות לאסדרה (העלויות הישירות שהמפוקחים נדרשים לשלם כדי לציית לאסדרה) וכן בהשפעות נוספות, ישירות ועקיפות, של האסדרה על הכלכלה (כגון השפעות על התחרות או על עסקים קטנים) והחברה (כגון השפעות על יוקר המחייה, על צמצום פערים, או על זכויות אדם).

 

לסעיף 2 המובא בו     מוצע להבהיר מהי אסדרה חכמה אותה על המאסדרים לשאוף ליישם, ואילו שיקולים הם רשאים לשקול בעת קביעה אסדרה חדשה או שינוי של אסדרה קיימת.

לסעיף קטן (1): מוצע להבהיר שאסדרה חכמה צריכה להיקבע בראש ובראשונה לשם שמירה על אינטרס מוגן או לקידומו ולשם ביצוע תפקיד המאסדר על פי כל דין. אינטרס מוגן מוגדר על פי המוצע כאינטרסים ציבוריים (כגון מניעת חדירה לישראל של מזיקים חדשים או שמירה על איכות הסביבה) וזכויות אדם (כגון שמירה על חופש הביטוי או קידום חופש העיסוק), אשר לשם שמירה עליהם או קידומם בחר המחוקק לקבוע אסדרה.

למשל, החוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, התשע"א-2011, נועד "...למנוע ולצמצם מפגעים סביבתיים ובריאותיים הנגרמים על ידי אסבסט ואבק מזיק..." (סעיף 1 לחוק). חוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו, התשע"א-2011, נועד "...להבטיח ייצור ואספקה של תוצרת חקלאית טרייה מן הצומח המשמשת למאכל אדם, העומדת בתקנים של איכות ובטיחות..." (סעיף 1 לחוק). חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998 נועד "...להגן על כבודו וחירותו של אדם עם מוגבלות, ולעגן את זכותו להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה בכל תחומי החיים..." (סעיף 2 לחוק). אלו דוגמאות לאינטרסים מוגנים שביסוד האסדרה אשר לשמם היא נקבעת ואין חולק כי מדובר בסוגיות בעלות חשיבות לחברה הישראלית.

לסעיף קטן (2): מוצע להבהיר שהשימוש בפתרון של אסדרה, אשר מעצם טבעה מטילה חובות או מגבלות על פעילות רצויה, ייעשה רק במקרים בהם היא נדרשת לאחר שנבחנו חלופות אחרות. זאת, כדי להבטיח שההגבלות על פעילות רצויה יצומצמו לנדרש על מנת לשמור או לקדם אינטרס מוגן.

לסעיף קטן (3): מוצע להבהיר שאסדרה חכמה תשאף לאזן בין התועלות הנובעות ממנה (כגון קידום או שמירה על האינטרס המוגן ומכלול הזכויות והאינטרסים הציבוריים המושפעים ממנה או מהיעדרה) לבין עלויות הציות לה והשפעותיה הכלכליות והחברתיות. עוד מוצע כי ככלל, אסדרה חכמה תיקבע ככלל לפי עקרונות של ניהול סיכונים ציבוריים, מתוך הבנה כי ככלל לא רצוי ולמעשה לא ניתן מבחינה כלכלית וחברתית לפעול באמצעות אסדרה על מנת לאיין סיכונים. בהתאם לכך, קביעה שאסדרה חכמה צריכה להיקבע ככלל על פי ניהול סיכונים נועדה לשקף את הציפייה ממאסדרים.

לסעיף קטן (4): מוצע להבהיר שתהליך קביעת האסדרה החכמה והיישום שלה יתבססו על נתונים תומכים ומידע רלוונטי, על מנת להבטיח שהיא תהיה עדכנית ורלוונטית למצב השוק המאוסדר. הכל בשים לב למהותה של האסדרה נדונה. עוד מוצע שאסדרה חכמה תגובש בשקיפות תוך ביצוע תהליכי שיתוף של הציבור במידת האפשר, ולהימנע לחלוטין משיתוף הציבור רק במקרים בהם ישנה הצדקה ברורה לכך, למשל כאשר הליך שיתוף הציבור עלול להכשיל את קידום האסדרה בשל לחצים שיופעלו על מנת לסכלה בשלבים מוקדמים. עקרון זה נועד להדגיש את חשיבות קיום הליך נכון של קביעת אסדרה, שמשליך ישירות על איכות האסדרה ויכולתה להגשים את מטרותיה.

לסעיף קטן (5): אסדרה שאינה מבוססת על סטנדרטים בין-לאומיים או על אסדרה במדינות מפותחות עלולה, בלא מעט מקרים, להטיל עלויות משמעותיות על המשק הישראלי בשל הצורך בהתאמה ייחודית של מוצר או תהליך מסוים למקובל בישראל או בשל צמצום סוגי המוצרים שניתן לייבא לישראל.  חשש זה מקבל משנה תוקף כאשר מדובר במשק קטן כמו המשק הישראלי אשר חלק ניכר מהמוצרים שנמצאים בשימוש בו לא מיוצרים בישראל, ולכן יצרנים זרים לא בהכרח יבצעו את ההתאמות הנדרשות כדי למכור את המוצרים שלהם בהתאם לדרישות הישראליות.

בנוסף, מקובל להניח שמדינות מתקדמות אחרות אשר קבעו סטנדרט או אסדרה מחייבת מעוניינות אף הן להגן על אזרחיהן, וכן לא פעם הן נהנות ממשאבים משמעותיים שמאפשרים להן לבסס את האסדרה או הסטנדרט על מידע מהימן ומבוסס נתונים. בשל כך, הנחת המוצא היא שניתן להסתמך על סטנדרטים כאלו ולקדם הרמוניזציה של האסדרה בראיה בין-לאומית, כך שלא יוטלו דרישות ייחודיות אלא כאשר ישנן נסיבות המצדיקות אחרת (למשל בשל העדפות הציבור למזון כשר או בשל מאפיינים אחרים ייחודיים לישראל).

לסעיף קטן (6): מוצע לקבוע שאסדרה חכמה תותאם, במידת האפשר, לגודלם של הגורמים הנדרשים ליישמה ולרמת הסיכון הנשקפת מהם. כאשר אסדרה חלה באופן אחיד על כלל הגורמים, היא עלולה להטיל נטל לא פרופורציונלי על חלקם ובשל כך אף להוביל להשפעות שליליות כמו הגדלת הריכוזיות בשווקים מסוימים לאור צמצום היכולת של שחקנים קטנים להתחרות בשוק. כך למשל, כאשר עסקים קטנים נדרשים לציית לאותן דרישות כמו עסקים גדולים, העלויות היחסיות של הציות לאסדרה עבורם יהיו גבוהות יותר, על אף שבחלק מהמקרים ניתן להניח שהסיכון הנשקף לציבור מעסקים קטנים הוא נמוך יותר. לצד האמור, מוצע לקבוע גישה מסוייגת, שכן בנסיבות מסוימות ההגנה על האינטרס המוגן עשויה לחייב נקיטה באסדרה אחידה כלפי כלל השוק.

לסעיף קטן (7): מוצע שאסדרה חכמה תהיה עקבית ונגישה, תיכתב באופן ברור ופשוט כך שתהיה בהירה לציבור ותהיה ניתנת ליישום באמצעים דיגיטליים במידת האפשר, למעט משיקולי נגישות לאוכלוסיות מסוימות.

לסעיף קטן (8): מוצע שאסדרה חכמה תיקבע ככלל בתיאום ושיתוף פעולה בין מאסדרים ותוך העברת מידע ביניהם, לצורך צמצום מקרים של דרישות חופפות או סותרות של מאסדרים שונים, במקרים תכופים של שוק המאוסדר על ידי מספר מאסדרים. בנוסף לכך, אסדרה חכמה תשאף להפחית מהעומס הביורוקרטי הנובע ממנה לשם הקלה על המגזר העסקי ועל האזרחים.

לסעיף קטן (9): מוצע שאסדרה חכמה תתמוך, במידת האפשר, בכלכלה תחרותית ובהפחתת יוקר המחיה. התכלית מאחורי קביעה זו היא לשקף את הקביעה של ועדות ציבוריות ודוחות מקצועיים שנכתבו בישראל לאורך השנים, ובראשן דוח הוועדה לשינוי כלכלי חברתי ("וועדת טרכטנברג"), שאומץ על ידי הממשלה ביום 9 באוקטובר 2011, לפיה האסדרה בישראל אינה נוטה להתחשב בשיקולים אלו. סעיף קטן זה נועד, אם כן, לאזן בין האינטרס המוגן שביסוד האסדרה לבין שיקולי התמיכה בכלכלה תחרותית והפחתת יוקר המחיה. ייתכנו מקרים בהם לא יהיה רלוונטי או מתאים לשקול שיקולים אלו (למשל כאשר בשוק מסוים פועל מונופול טבעי שאין הצדקה כלכלית לקדם הקמת מתחרים לו ויש לפעול בדרך של פיקוח על פעילותו).

 

לסעיף 3 המובא בו     סעיף זה מניח את התשתית המושגית עליה מבוסס החוק, ומגדיר לראשונה בחקיקה הישראלית באופן רוחבי מהי "אסדרה" ומיהו "מאסדר", לצד הגדרות נוספות והכרחיות ליישומו של חוק זה.

הגדרת "אישור אסדרתי"       מוגדר על פי המוצע באופן רחב, כך שיחול על כלל המקרים בהם מבקש נדרש להמתין לאישור מטעם הרשות הציבורית, התאגיד הציבורי או המאסדר פיננסי על מנת שיוכל לבצע את הפעילות או הפעולה המבוקשת בהתאם לדין. כלומר, כלל המקרים בהם ברירת המחדל שבדין היא איסור על ביצוע פעילות או פעולה עד לקבלת אישור מאת אחד הגורמים המנויים לעיל.

הגדרת "אסדרה"      מוגדרת על פי המוצע כחוק או תקנה שנועדו להסדיר פעילות כלכלית או חברתית רצויה וניתנים לאכיפה על ידי רשות ציבורית, תאגיד ציבורי או מאסדר פיננסי המוסמכים לפי דין, למעט רשימת חריגים המפורטת בסעיף.  יובהר כי ההגדרה המוצעת כוללת את המרכיבים הבאים: (1) "חוק או תקנה": בהתאם להגדרתו בסעיף נפרד, כחוק או תקנה וכן צו, הוראת מינהל, הנחיה, כלל, נוהל, חוזר, גילוי דעת, לרבות הוראה אחידה המקבלת תוקף מחייב בעת הכללתה באופן רוחבי כתנאי באישור אסדרתי. (2) "שנועדו להסדיר פעילות כלכלית או חברתית": כלומר חוק או תקנה שנועדו להכווין את התנהגותם של תאגידים, עסקים, ארגונים שונים או אזרחים פרטיים במסגרת עיסוקם בפעילות כלכלית או חברתית באמצעות הטלת מגבלות, קביעת חובות וגיבוש נורמות. למשל, דרישות שיש לעמוד בהן כדי לקבל רישיון עסק; חובות סימון מוצרים; דרישות לאופן האחסון של חומרים מסוכנים; סטנדרטים של היגיינה במפעלי מזון. (3) "רצויה": פעילות כלכלית או חברתית שהיא ככלל בעלת ערך חיובי לחברה, והסדרתה נועדה לאפשר פעילות זו תוך שמירה או קידום של האינטרס המוגן הרלוונטי ולצמצם סיכונים לציבור הנובעים מפעילות זו. הסדרת פעילות רצויה יכולה להיעשות גם באמצעות קביעת ענישה פלילית (למשל קביעת עונש פלילי על זיהום אוויר מעבר לערכים שנקבעו בדין). המדובר בנסיבות בהן נעשה שימוש באכיפה הפלילית לטיפול בהפרות של הוראות חוק אסדרתיות (המסווגות בעולם דיני העונשין כעבירות שהן mala prohibita, קרי, עבירות הסדר. זאת, להבדיל מפעילות שככלל אין בה ערך חיובי לחברה (כגון הריגה, גניבה, או ניהול ארגון פשיעה) שהמחוקק בחר להפלילה ולאסור על קיומה באופן קטגורי וקבע עבירות לגביה בחוק העונשין, תשל"ז-1977 או בחקיקה פלילית אחרת כגון חוק המאבק בטרור, תשע"ו-2016 שלא תיכלל בהגדרת "אסדרה". עבירות אלו מסווגות בעולם דיני העונשין כעבירות "כשלעצמן" (mala in se). (4) "ניתנים לאכיפה על ידי רשות ציבורית, תאגיד ציבורי או מאסדר פיננסי המוסמכים לפי דין": חוק או תקנה שהם ברי-אכיפה באמצעות מגוון כלי האכיפה המסורים לגופים המנויים בהגדרה. זאת, להבדיל מכלים נוספים שמפעילה המדינה כדי להסדיר פעילות כלכלית או חברתית רצויה כגון תמיכות כספיות או כללים להשתתפות במכרזים. בנוסף, מובהר שכללים שניתן לאכוף רק באמצעות גוף שיפוטי או מעין-שיפוטי, דוגמת דיני חוזים, אינם "ניתנים לאכיפה" לצרכי ההגדרה.

בנוסף, מוצע לאפשר חריגים להגדרה זו כמפורט בהגדרה. זאת בין היתר לאור מחקר השוואתי שבוצע בעניין בקרה שנעשית על ידי רשויות האסדרה בעולם וחריגים בעניין בקרה זו, ורציונלים שונים המפורטים בדוח צוות רגולציה חכמה.  

הגדרת "אסדרה בעלת השפעה משקית"          מוגדרת על פי המוצע כשני תנאים חלופיים: התנאי הראשון הוא אסדרה לגביה רשות האסדרה קבעה שעלות הציות הישירה לה היא 100 מיליון שקלים במסגרת תהליך ההיוועצות עמה, או סכום אחר מעל 100 מיליון שיקבע ראש הממשלה בצו. מוצע שראש הממשלה יוכל להעלות את רף עלות הציות, אם למשל עקב שינויים במשק הרף של 100 מיליון שקלים הפך נמוך מדי ובשל כך ההגדרה כוללת היקפים נרחבים של אסדרה. זאת, על בסיס התפיסה לפיה ההגדרה צריכה לחול על אסדרות חריגות בלבד, שלהן השפעה משמעותית על המשק. התנאי השני הוא אסדרה שמחייבת לראשונה קבלה של אישור אסדרתי שלא היה נדרש בעבר. זאת, לאור ההשלכות שיש לקביעת חובה לקבלת אישור אסדרתי כתנאי לקיום פעילות כלכלית או חברתית רצויה. 

התכלית המרכזית בקביעת ההגדרה היא לוודא שאסדרה בעלת השפעה משקית תקבל תשומת לב מיוחדת הן מצד הרשות (אשר לגבי אסדרה בעלת השפעה משקית היא תהיה מחויבת לייעץ, כמפורט בהמשך), והן מצד ועדת השרים לענייני אסדרה (אשר תהיה בעלת סמכות לקבוע שלא ניתן יהיה לקדם אסדרה בעלת השפעה משקית אשר נפל פגם מהותי בהליך הגיבוש שלה, שלא תוקן על ידי המאסדר, כמפורט בהמשך).

הגדרת "המגזר הציבורי הרחב"           מוגדר על פי המוצע כגוף נתמך, גוף מתוקצב או תאגיד בריאות כהגדרתם בסעיף 21 חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985; רשות ציבורית; קופת חולים; מוסד חינוך; וגוף המאוסדר לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח -1958.

הגדרת "ועדת השרים"           מוצע להבהיר שוועדת השרים היא ועדת השרים לענייני אסדרה לפי סעיף 41, או הממשלה אם לא הוקמה ועדת השרים האמורה. העברת הסמכות של ועדת השרים לפי חוק זה באופן אוטומטי לממשלה, נועדה למנוע תרחיש שבו הסמכויות המסורות לוועדת השרים לא יופעלו במידה שהיא לא הוקמה, ולאור הפררוגטיבה והסמכות השיורית של הממשלה.

הגדרת "חוק או תקנה"                          מוגדר על פי המוצע, לצורך חוק זה, כחוק או תקנה, ובכלל זה צו, הוראת מינהל, הנחיה, כלל, נוהל, חוזר, גילוי דעת, לרבות הוראה אחידה המקבלת תוקף מחייב בעת הכללתה באופן רוחבי כתנאי באישור אסדרתי.

הגדרת "כוחות הביטחון"       מוצע להשתמש בהגדרה מקובלת לעניין זה הלקוחה מחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985.

הגדרת "מאסדר"      מוצע להגדיר מאסדר בחוק זה כרשות ציבורית המוסמכת לפי דין ליזום, לקבוע או לשנות אסדרה.

הגדרת "מאסדר פיננסי"        מוצע להגדיר מאסדר פיננסי כמי שמופיע ברשימה זו. יובהר כי בנק ישראל ורשות ניירות ערך הם תאגידים שהוקמו בחוק ובהתאם עונים גם על הגדרת "תאגיד ציבורי", אולם לאור מאפייניהם הייחודיים וההוראות הייעודיות המוצעות לגביהם בעקבות מאפיינים אלה הם נכללים בהגדרה זו. בנוסף, נכללת בהגדרה זו גם רשות שוק ההון, שאף שאינה תאגיד ציבורי לא חלו עליה החלטות הממשלה שקבעו עד כה את חובת ביצוע הערכת השפעות האסדרה והפיקוח על ביצועה, בין היתר בשים לב לאי-תחולתם על בנק ישראל ורשות ניירות ערך. לבסוף, נכללים בהגדרה זו גם מאסדרים הקובעים אסדרה בתחום פעילותם של הגופים הנ"ל, וזאת בין היתר בשים לב לפטור הקיים כיום בהחלטת הממשלה מס' 2118 מחובת הערכת השפעות אסדרה ל"רגולציה בתחומם" של המאסדרים הפיננסיים, וכדי למנוע מצב שבו אסדרה של מאסדרים פיננסיים תהיה כפופה בעקיפין להוראות החוק שאינן מיועדות לחול עליהם, באמצעות תחולתה על אסדרה פיננסית הנקבעת בפועל על ידי שר המשפטים או שר האוצר.

הגדרת "מוסד חינוך"              מוצע להשתמש בהגדרה מקובלת לעניין זה כמפורט בסעיף.

הגדרת "עלות הציות"             מוגדרת על פי המוצע ככלל העלויות הישירות הנובעות מציות לאסדרה, כולל עלויות ישירות הכרוכות בעמידה בדרישות התוכן של האסדרה (כגון חובה להתקין מסנני אוויר להפחתת זיהום הנפלט ממפעלים או מתזים למניעת סיכון לשריפות), וכן עלויות ביורוקרטיות ישירות הנובעות מתהליכי העבודה מול המאסדר (כגון חובות דיווח, מענה לדרישות מידע, הגשת בקשות וטפסים, קבלת היתרים וזמני המתנה לקבלת אישור אסדרתי או למענה לבקשות שהוגשו למאסדר. לעלות הציות השלכה על הפעלת סמכויות מסוימות של הרשות ושל ועדת השרים לענייני אסדרה כקבוע בהמשך החוק.

הגדרת "רשות ציבורית"                        ההגדרה, על פי המוצע, כוללת את הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם וכוחות הביטחון, ובכלל זה מי שממונה על הגוף או עומד בראשו, וכן עובד או נושא משרה בגוף כאמור, ולרבות מי שגוף כאמור אצל לו את סמכותו, ולמעט רשות שוק ההון אשר מוגדרת כמאסדר פיננסי.

הגדרת "רשות שוק ההון"      מוצע להשתמש בהגדרה מקובלת לעניין זה כמפורט בסעיף. 

הגדרת "תאגיד ציבורי"                         ההגדרה כוללת תאגיד שהוקם בחוק או מכוח חוק שהוא בעל סמכויות דומות למאסדר לעניין אסדרה, ולמעשה נוגעת לתאגידים ציבוריים שהם מאסדרים. בישראל פועלים למעלה מ-50 תאגידים ציבוריים, ובכללם מספר לא רב של תאגידים שמוסמכים ליזום או לקבוע אסדרה. מבין התאגידים הציבוריים שהם מאסדרים ניתן למנות את הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, רשות העתיקות, לשכת עורכי הדין, מועצת הצמחים, מועצת אגוזי האדמה ומאסדרים נוספים. כמו כן נכללים ביניהם תאגידים רבים שאינם מאסדרים כגון קרנית, הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול והרשויות לפיתוח. מוצע להוציא מתחולת הגדרה זו את המאסדרים הפיננסיים, ובפרט את בנק ישראל ורשות ניירות ערך, שלהם הגדרה נפרדת והוראות ייעודיות. בנוסף, וכדי למנוע תחולה של ההוראות הנוגעות לתאגיד ציבורי על בנק ישראל בתפקידיו שאינם מפורטים בהגדרת "מאסדר פיננסי", מוצע למעט במפורש את בנק ישראל בכל תפקידיו. 

הגדרת "תהליך הערכת השפעות אסדרה"        מוגדר על פי המוצע כפי שקבעה הממשלה בהחלטת ממשלה מס' 2118 מיום 22 באוקטובר 2014, החלטת ממשלה מס' 4398 מיום 23 בדצמבר 2018, החלטת ממשלה מס' 218 מיום 1 באוגוסט 2021 ובהחלטות נוספות באם תתקבלנה.

 

לסעיף  4 המובא בו    מוצע להקים את רשות האסדרה, כרשות עצמאית ומקצועית. זאת, בהתאם להמלצות הצוות, ולהמלצת ה-OECD לישראל להקים גוף בקרה על אסדרה שיפעל בסמוך למרכז הממשלה ויהיה בעל סמכויות משמעותיות. לפי המוצע, הרשות תפעל לקידום אסדרה חכמה ולהפחתת נטל אסדרתי עודף בהתאם להוראות חוק זה ולתפקידים שהוטלו עליה לפי כל דין אחר (להלן – הרשות).

כרקע להקמת הרשות, יצוין כי המערכת האסדרתית בישראל ובמדינות העולם נוסדה ככלל נדבך אחר נדבך כמערכת מבוזרת בה כל מאסדר אמון על קידום האינטרס המוגן הספציפי שעליו הוא הופקד, בלי לראות באופן מלא את התמונה הכוללת של מכלול האינטרסים וההשלכות הכלכליות והחברתיות של האסדרה שבתחומו. הקמת רשות אסדרה בישראל, כמו הקמת רשויות בקרה מרכזיות על אסדרה במדינות העולם (ROBRegulatory Oversight Body), נועדה לטפל בבעיה זו ולמסד גוף אחד שרואה את המערכת האסדרתית כמכלול ומסייע לממשלה לנהל את מדיניות האסדרה שלה ולוודא שהיא אכן מיושמת באופן רוחבי וחוצה-ענפים.

כיום אגף מדיניות אסדרה במשרד ראש הממשלה מבצע הליכי בקרה מסוימים לתהליכי קביעת האסדרה בישראל. ואולם, כפי שעלה מעבודת צוות רגולציה חכמה, היקף פעילות האגף וסמכויותיו אינם עולים בקנה אחד עם הנורמות והפרקטיקות הבינלאומיות הקיימות בנושא. הקמת הרשות, בהתאם, היא צעד משמעותי לעבר המדיניות המקובלת במרבית המדינות המערביות, לרבות ארצות הברית, בריטניה, גרמניה, קנדה, אוסטרליה ודרום קוריאה, והמדיניות המומלצת על ידי ה-OECD.

 

לסעיף 5 המובא בו     סעיף זה מפרט את הרכבה של הרשות החדשה שתוקם. מוצע לקבוע כי למליאת הרשות ימונו שישה חברים, הן עובדי המדינה והן חברים מקרב הציבור, באופן שייווצר תמהיל שהוא מאוזן ומקצועי מחד גיסא, ומבטיח מעורבות ממשלתית בעבודתה של הרשות מאידך גיסא. כמו כן מוצע, כי חברי הרשות מקרב הציבור ימונו בידי שר האוצר ושר המשפטים, יהיו בעלי מומחיות בתחום האסדרה כגון מאסדרים לשעבר או אנשי חברה אזרחית העוסקים באסדרה, וייבחרו מתוך רשימת מועמדים שעליהם תמליץ ועדת איתור. לעניין זה מוצע, כי הרכב ועדת האיתור יקבע בהחלטת ממשלה, ויחולו עליה ועל חבריה ההנחיות החלות על עבודת ועדות לאיתור מועמדים למשרות בשירות המדינה, בשינויים המחויבים.

בנוסף, מוצע להגביל את תקופת כהונתם של חברי הרשות מקרב הציבור, כדי לאפשר ריענון שורות וגיוון דעות ועמדות. משך הזמן המוצע לתקופת כהונה הוא שלוש שנים, וניתן יהיה לחזור ולמנות חבר הרשות לתקופת כהונה נוספת אחת בת שלוש שנים. יובהר כי קציבת הכהונה לא תחול על חבר הרשות שמונה מכוח תפקידו, או על נציג מקרב עובדי משרד ממשלתי. 

יצוין כי בהתאם להוראת סעיף 6 לחוק זה, יושב ראש הרשות הוא עובד מדינה. כך, מינויו יהיה לפי חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, ויצוין כי הליך האיתור ייעשה באמצעות ועדה לאיתור מועמדים, בכפוף להחלטות ועדת השירות והממשלה לפי סעיף 21 לחוק האמור.

 

לסעיף 6 המובא בו     מוצע כי יושב ראש הרשות יהיה עובד מדינה, והוא ישמש גם כמנהל הרשות ויהיה ממונה על ביצוע תפקידי הרשות לפי חוק זה, שיבוצעו ככלל ובאופן שוטף על ידי עובדי הרשות.

 

לסעיף  7 המובא בו    מוצע לקבוע כי לא יכהן בתפקיד חבר הרשות מי שהורשע או שהוגש נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן בו. תכלית הסעיף להבטיח כי בתפקיד זה, שהוא תפקיד ציבורי בעל חשיבות, יכהן מי שראוי לכהונה זו, וזאת לרבות בהיבט הערכי-נורמטיבי, ובין היתר כדי להבטיח את אמון הציבור ברשות ובמערכת השלטונית.

 

לסעיף  8 המובא בו    הסעיף המוצע נועד להחיל על חברי הרשות את העיקרון האוסר על עובדי ציבור להימצא במצב של ניגוד עניינים. בסעיף זה מובאים ההסדרים המקובלים בעניין זה בדבר איסור מינוי חבר רשות שעלול להימצא בניגוד עניינים, ההליך בו יש לנהוג במקרה של חשש לניגוד עניינים במהלך כהונת חבר רשות וכד'.   

 

לסעיף  9 המובא בו    כדי להבטיח שחברי הרשות יהיו מעורבים בהחלטות העיקריות שיתקבלו על ידי הרשות ובפיקוח על עבודתה, מוצע לקבוע רף בסיס שלפיו מליאת הרשות תתכנס אחת לארבעה חודשים לפחות, וכן לקבוע שהרשות תתכנס לישיבה מיוחדת על פי דרישת שניים או יותר מחבריה בסמוך למועד הדרישה ובתאם לנסיבות העניין.

 

לסעיף 10 המובא בו   בסעיף זה מוצע לקבוע כי המניין החוקי המזערי שבו יכולה הרשות לפעול ולקבל החלטות הוא רוב חבריה ובהם יושב ראש הרשות; כי החלטות הרשות יתקבלו ברוב דעות של חבריה המצביעים; וכי כשהדעות שקולות דעת יושב ראש הרשות תכריע (תוך הוספת הסדר אחר במקרה בו יושב הראש מנוע מלעסוק בסוגייה בשל ניגוד עניינים). ברם, מוצע להוסיף ולקבוע שהרשות תצטרך רוב מיוחד הכולל לפחות שלושה מחבריה וכן שדעת יושב ראש הרשות לא תכריע, לעניין החלטה על מתן חוות דעת שלפיה נפל פגם משמעותי בתהליך הערכת השפעות אסדרה, או על העברת חוות דעת בעניין אסדרה שבתוקף לוועדת שרים לענייני אסדרה. זאת כדי לוודא שהשימוש בסמכויות אלה – בשים לב להשלכותיהן האפשריות על קביעת אסדרה ותוקפה – נעשה במשורה ובמקרים המתאימים שבהם קיימת הסכמה רחבה של רוב מבין חברי הרשות ולפחות שלושה חברי הרשות. כן מוצע בסעיף זה כי הרשות תקבע את דרכי עבודתה וסדרי דיוניה ככל שלא נקבעו במפורש בחוק זה, כגון ובין היתר לעניין יכולת הרשות להתכנס לישיבה באופן דיגיטלי, ותפרסם אותם לציבור.

 

לסעיף 11 המובא בו   סעיף זה נועד לשמור על רצף תפקודה ותוקף החלטותיה של הרשות, במקרה שבו נתפנה מקומו של מי מחבריה. סעיף זה מבטיח את תקינות עבודת הרשות.

 

לסעיף 12 המובא בו   בשל הזמן והמאמץ הנדרשים מחברי הרשות לשם ביצוע תפקידם כיאות, מעוגנת בסעיף זה האפשרות לשלם גמול או החזר הוצאות לחברי הרשות שאינם עובדי המדינה. הגמול או החזר ההוצאות שיהיו זכאים לקבל חברי הרשות בעבור השתתפותם בישיבות הרשות והטיפול בענייני הרשות יהיו בהתאם להוראות שקבע החשב הכללי במשרד האוצר לעניין חברי ועדות ציבוריות. הוראה זו אינה חלה על חברי הרשות שהם עובדי מדינה נוכח ההבנה ששכר העבודה המשולם להם מגלם גם את התשלום בגין השתתפותם בישיבות הרשות והטיפול בענייניה.

 

לסעיף 13 המובא בו   מוצע כי דין חברי הרשות שאינם עובדי המדינה יהיה כדין עובדי המדינה לעניין החיקוקים המפורטים בסעיף המוצע, שמטרתם היא ככלל שמירה על טוהר המידות בשירות הציבורי ושמירת עצמאותו המקצועית, וזאת כדי להבטיח שחברי הרשות יעמדו בכללים הנהוגים בשירות המדינה.

 

לסעיף 14 המובא בו   הסעיף מסדיר את הנסיבות שבהן תסתיים כהונתו של חבר הרשות בטרם הגיע מועד סיומה, בדומה להסדרים דומים המקובלים במליאות רשויות ציבוריות אחרות.  

 

לסעיף 15 המובא בו   מוצע כי הרשות תמלא חמישה תפקידים מרכזיים, בהתאם להמלצות צוות רגולציה חכמה וברוח המלצות ה-OECD, שיהיו כמפורט להלן: (1) בקרה על תהליכי גיבוש וקביעה של אסדרה חדשה ("זרם האסדרה"), ובכלל זאת בדיקה מתודולוגית של איכות תהליכי בחינת הערכת השפעות אסדרה שביצעו מאסדרים במודל של חובת היוועצות. (2) בדיקה, מדידה והערכה של אסדרה קיימת ("מלאי האסדרה"), ומתן המלצות למאסדרים לבחון מחדש או לתקן אסדרה קיימת במסגרת מנגנון מסוג "אמץ או הסבר". (3) קידום תכנון, תיאום ושיתוף-פעולה בין מאסדרים, בין היתר באמצעות סינכרון בין תכניותה אסדרה השנתית שיגישו המאסדרים, וקיום "שולחנות עגולים" בהשתתפות המאסדרים, בדגש על תחומים בהם מתקיימת חפיפה בין מאסדרים. בנוסף, הרשות תשמש כגורם מגשר במחלוקות בין מאסדרים. (4) ייעוץ למאסדרים בענייני מדיניות אסדרה וליווי וקידום הכשרה בעניינים אלה. בכלל זה, הרשות תפרסם מדריכים ומתודולוגיה רשמית בתחומי האסדרה, תקיים סדנאות, קורסים ומערכי הכשרה תקופתיים למאסדרים, יועצים משפטיים וקובעי מדיניות נוספים, ותערוך ימי עיון והרצאות לציבור. (5) ייעוץ לממשלה בענייני מדיניות אסדרה, ובכלל זה בעניינים הנוגעים לעיצוב המערכת האסדרתית ופיתוחה, וכן עריכת מחקרים בעניינים אלה. לשם כך, בין היתר, תגיש הרשות לממשלה דוח שנתי על מצב האסדרה, תוכל להקים ולנהל מחלקת מחקר, ותהיה רשאית לדרוש מידע ממאסדרים.

 

לסעיף 16 המובא בו   נוכח תפקידיה המיוחדים של הרשות מוצע כי הרשות תתוקצב בתכנית תקציבית נפרדת בתקציב המדינה, ויושב ראש הרשות יהיה האחראי על תקציב הרשות. הדבר יאפשר לרשות שיקול דעת מיטבי וחופש פעולה בקביעת סדרי העדיפויות שלה ובגיבוש חוות הדעת על ידה.

 

לסעיף 17 המובא בו   מוצע לקבוע כי עובדי הרשות יהיו עובדי המדינה, החייבים בנורמות המהותיות והאתיות של עובדי המדינה, וכי חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959 ,יחול עליהם. כן מוצע כי לא יופסק שירותו של עובד הרשות אלא בהסכמת יושב ראש הרשות או בהוראת בית משפט או בית דין מוסמך.

 

לסעיף  18 המובא בו  במסגרת סמכויותיו, מוצע להקנות ליושב ראש הרשות את הסמכות לייצג את הרשות בתפקידיה, ולהתקשר בעסקאות בשם הרשות, למעט בעסקאות המקרקעין, ככל שהדבר דרוש לפעולתה.

 

לסעיף 19 המובא בו   מוצע לקבוע כי מאסדרים שמעוניינים ליזום, לקבוע או לשנות אסדרה יעשו זאת תוך שהם פועלים ברוח עקרונות אסדרה חכמה ותוך שהם מוסמכים לשקול, לצד השיקולים שהם מחויבים לשקול מכוח החוקים שמסמיכים אותם לפעול, גם את שיקולי האסדרה החכמה כפי שאלו פורטו בחוק. הסעיף נועד להדגיש באופן רוחבי כי כלל המאסדרים רשאים לשקול גם את שיקולי האסדרה החכמה בתהליך גיבוש וקביעת האסדרה שבתחומם ולהבהיר שמדובר בשיקולים רלוונטיים, נוסף על השיקולים והמטרות הספציפיים עליהם כל מאסדר מופקד.

 

לסעיף 20 המובא בו   כחלק מהמאמץ הממשלתי להנגיש שירותים באמצעים דיגיטליים, מוצע לקבוע שאסדרה שקובעת לראשונה אישור אסדרתי שלא היה נדרש עד למועד קביעתה, תונגש לציבור בתהליך דיגיטלי החל משלב הגשת הבקשה, דרך הקשר עם מבקש האישור ועד למתן האישור הסופי. לצד זאת, המאסדר יוכל לקבוע דרכים נוספות שאינן באמצעים דיגיטליים ליישום האסדרה, לצד האמצעים הדיגיטליים, מטעמי נגישות של אוכלוסיות מסוימות הכפופות לאסדרה.

 

לסעיף 21 המובא בו   הסימן בו נכלל הסעיף עוסק בתהליכי גיבוש וקביעה של אסדרה חדשה בישראל. הוא מבקש להבטיח כי מאסדרים יהיו מוסמכים לשקול את כלל השיקולים הנדרשים לשם כך וכן יפנו להתייעץ עם רשות האסדרה לגבי תהליך הערכת השפעות האסדרה. נקודת המוצא בהקמת חובת ההיוועצות ומיצובה של הרשות כגורם המקצועי בנושא היא שמדיניות אסדרה מהווה תחום ידע מקצועי הדורש מומחיות ומיומנות, בנוסף לידע המקצועי הספציפי הנדרש בתחום מסוים אשר לגביו המאסדר הוא הגורם בעל המומחיות (כגון בריאות הציבור או בטיחות באש). הרשות, כגורם המקצועי בעלת המומחיות והכשירות המוסדית בתחום זה, היא הגורם המתאים ביותר לערוך בקרה ולייעץ לגבי איכות תהליכי העבודה המתוארים בהתאם למתודולוגיה המקצועית המקובלת.

על כן, במטרה לשפר את תהליכי העבודה המקצועיים הפנים-ממשלתיים של גיבוש וקביעת אסדרה ולוודא כי הם נערכים בהלימה לעקרונות האסדרה החכמה ולמתודולוגיית הערכת השפעות האסדרה כפי שנקבעה על-ידי הממשלה, מוצע לקבוע חובת היוועצות עם הרשות לגבי תהליכי הערכות השפעות האסדרה של המאסדרים בממשלה. הרשות תוסמך לייעץ ולערוך בקרה על תהליך הערכת השפעות האסדרה שערך המאסדר – הרשות לא תבקר את האיזון שביצע המאסדר בין השיקולים השונים ולא תמליץ בדבר חלופת המדיניות שעל המאסדר לקבוע.

לסעיף קטן (א)      מוצע לקבוע כי מאסדר שערך תהליך הערכת השפעות אסדרה בהתאם לקביעת הממשלה, יעביר לרשות את דוח הערכת השפעות האסדרה לשם היוועצות עמה בצירוף טיוטה של האסדרה לא יאוחר ממועד פרסום הדוח וטיוטת האסדרה לציבור.

לסעיפים קטנים (ב) עד (ה)    מוצע כי הרשות תידרש להודיע למאסדר בתוך לא יותר מ-14 יום האם בכוונתה לייעץ לו. לצד זאת, במקרים בהם מדובר באסדרה בעלת השפעה משקית, לאור חשיבותם והשפעתם על המשק, מוצע לקבוע כי הרשות תהיה מחויבת לייעץ למאסדר. אם הרשות החליטה לייעץ והודיעה על כך למאסדר, מוצע לקבוע כי היא תמסור את חוות דעתה בתוך לא יותר מ-30 ימים, והיא רשאית להאריך את המועד ב-30 ימים נוספים מטעמים שיירשמו.

לסעיפים קטנים (ו) ו-(ז)                       מוצע כי בתום תהליך ההיוועצות, הרשות תגבש חוות דעת מנומקת בדבר איכות תהליך הערכת השפעות האסדרה כמפורט בסעיף. מוצע להבהיר כי חוות הדעת לא תכלול מסקנות או ייעוץ בדבר האיזון שביצע המאסדר בין השיקולים השונים במסגרת הערכת השפעות האסדרה ולא תכלול המלצה על חלופת המדיניות שעל המאסדר לאמץ.

חוות הדעת הסופיות של הרשות יפורסמו לעיון הציבור באופן דיגיטלי ונגיש לאחר השלמת תהליך ההיוועצות, לאחר פרסום דוח הערכת השפעות האסדרה וטיוטת האסדרה על ידי המאסדר. מטרת הסעיף היא לקבוע איזון ראוי שיבטיח כי בעוד שהתהליך המקדים בין הרשות למאסדר יישאר כשיח פנים-ממשלתי שיאפשר שיתוף-פעולה ומיקסום תועלותיה של ביקורת פנימית וחיזוק האמון בין הרשות לבין המאסדרים עימם מבוצע הליך הבקרה, חוות הדעת הסופית של הרשות יהיו חייבות בפרסום לציבור במטרה לאפשר את קיומו של שיח ציבורי על תהליך גיבוש וקביעת האסדרה.

לסעיף קטן (ח)      במקרים חריגים, עשויה הרשות למצוא כי נפלו פגמים מהותיים בתהליך גיבוש האסדרה (כגון חוסר משמעותי בתשתית הנתונים התומכת בהגדרת הבעיה אותה האסדרה מבקשת לפתור; מדידה שגויה באופן משמעותי של עלויות הציות לאסדרה; היעדר שקילה של תועלות משמעותיות או השפעות משמעותיות; העדר התבססות על אסדרה בין-לאומית מקובלת ללא הנמקה על נסיבות המצדיקות אחרת; אי-קיום תהליך שיתוף ציבור וכדומה). מוצע לקבוע כי במקרים אלו, הרשות תעביר קודם כל את טיוטת חוות הדעת שבכוונתה לפרסם למאסדר בתהליך פנימי בטרם פרסומה לציבור. זאת, על מנת לתת למאסדר שמעוניין בכך הזדמנות להתייחס ולהשיב בטרם הפרסום. בדרך זו, מאסדר שירצה בכך יוכל למשל להגיב לחוות הדעת בנושאים בהם הוא מבקש שהרשות תשקול מחדש את עמדתה, או לפעול כדי לתקן את התהליך במטרה לרפא את הפגמים כחלק מהתהליך הפנים-ממשלתי. על מנת לאפשר תהליכים אלו, מוצע כי התקופה במהלכה טיוטת חוות הדעת מונחת אצל המאסדר לא תבוא במניין הימים להיוועצות עם הרשות לפי סעיף זה. יובהר כי גם במקרים אלו המאסדר יחשב כמי שמילא את חובת ההיוועצות רק בתום התהליך – לאחר שהוא קיבל מהרשות את חוות דעתה הסופית (קבלת טיוטת חוות הדעת לא תיחשב כמילוי חובת ההיוועצות).

לסעיף קטן (ט)      כדי להבטיח שהרשות לא תהווה גורם מעכב בתהליכי העבודה הממשלתיים, במקרים בהם הרשות לא הודיעה במסגרת 14 הימים האמורים כי בכוונתה לייעץ או שלא העבירה את חוות דעתה במסגרת הזמנים הקבועה בחוק ככל שהודיעה על כוונתה לייעץ, מוצע לקבוע כי חובת ההיוועצות עמה הושלמה (מנגנון "הסכמה בשתיקה".

 

לסעיף 22 המובא בו   מוצע לקבוע כי במקרים חריגים בהם תפורסם חוות דעת מטעם רשות האסדרה המצביעה על פגם מהותי בתהליך הערכת השפעות של אסדרה שהיא בעלת השפעה משקית, לא ניתן יהיה לקדם את קביעת האסדרה, אלא בהתקיים אחד מהתנאים הבאים: (1) המאסדר פנה להתייעץ מחדש עם הרשות לאחר שתיקן את תהליך הערכת השפעות האסדרה בהתאם לחוות דעתה, והרשות מצאה כי הפגם המהותי תוקן ולא נפל פגם מהותי אחר בתהליך; (2) וועדת השרים לענייני אסדרה אישרה שניתן לקדם את האסדרה למרות הפגם המהותי שנפל בתהליך לאחר הודעתו של השר האמון על האסדרה שהוא מעוניין לקדמה. 

על מנת שלא לעכב את האסדרה מעבר לנדרש, מוצע לקבוע ביחס לתנאי הראשון כי לרשות יינתנו 30 ימים בלבד לחוות את דעתה בפנייה להיוועצות מחדש כאמור לאחר תיקון דוח הערכת השפעות האסדרה, ובהעדר מענה מהרשות חובת ההיוועצות תיחשב כחובה שמולאה. ביחס לתנאי השני, מוצע לקבוע כי ככל שוועדת השרים לענייני אסדרה לא תתכנס בתוך שישה חודשים ממועד ההודעה של השר כאמור ולא תקבל החלטה פוזיטיבית בעניין, ניתן יהיה לקדם את האסדרה מבלי להמתין לאישור הוועדה. ועדת השרים תוכל להאריך תקופה זו בפרק זמן של עד שלושה חודשים נוספים. הרשות תהיה אחראית לפנות לוועדת השרים וליידע אותה חודש לפני תום התקופות האמורות.

 

לסעיף 23 המובא בו   מוצע להטיל על הרשות לפרסם הנחיות לעניין ההיוועצות עמה, במטרה לשקף, הן למאסדרים והן לציבור, כיצד הרשות תפעיל את שיקול דעתה ולהגביר את הוודאות של הגורמים המעורבים בתהליך ההיוועצות. בנוסף, הסעיף מפרט שלושה נושאים עיקריים לגביהם הרשות תפרסם הנחיות לאחר שטיוטת ההנחיות האמורות פורסמה להערות הציבור: (1) מתודולוגיית הבקרה שתשמש אותה לצורך גיבוש חוות דעתה על תהליכי הערכת השפעות האסדרה, שתפורסם בתוך שישה חודשים מיום הקמת הרשות; (2) הנחיות בדבר מקרים בהם לא תהיה חובה להתייעץ עמה או שיתקיים הליך ההיוועצות מזורז, לצורך ייעול תהליכי העבודה הממשלתיים ושיפור התקשורת בין המאסדרים לבין הרשות; (3)  הנחיות לעניין אופן הפנייה של מאסדר המעוניין בכך לשם שיח מקדים עמה בעניין תהליך הערכת השפעות האסדרה, על מנת לאפשר ולעודד פניות וולונטריות מוקדמות לרשות והליכי "פרה-רולינג".

 

לסעיף 24 המובא בו   על מנת לאפשר למאסדרים לנקוט בפעולות מיידיות בתחום האסדרה הנדרשות כדי להתמודד עם איומים וסכנות בלתי צפויים, מוצע לקבוע כי השר האמון על האסדרה או הממשלה יוכלו לפטור אסדרה לפרק זמן מוגבל מחובת ההיוועצות עם הרשות, במצבים המתוארים בסעיף. בנוסף, על מנת שלא לייצר כפל תהליכים, מוצע לפטור מאסדרים מחובת היוועצות עם הרשות, ככל שהם התייעצו עם אחת הוועדות המייעצות בתחום האסדרה המנויות בסעיף, בהן נציג הרשות ממילא מכהן כיושב הראש.

 

לסעיף 25 המובא בו   על מנת להבטיח את איכות האסדרה הממשלתית, נדרשת בחינה סדורה של איכות האסדרה הקיימת לאחר קביעתה. זאת, על מנת למנוע הצטברות של אסדרה שאינה משיגה את מטרותיה או משיגה אותן תוך הטלת עלויות ציות גבוהות מהנדרש. ואולם, עד היום, חובת הבחינה בדיעבד לא נכללה במסגרת המתודולוגיה הרשמית של הממשלה להערכת השפעות אסדרה ומשכך היא לרוב אינה מיושמת. בהתאם לכך, מוצע לקבוע מנגנון "אמץ או הסבר" במסגרתו בעת גיבוש אסדרה חדשה מאסדר יידרש לקבוע מועד לבחינתה בדיעבד, או להסביר מדוע לא יעשה כן מטעמים מיוחדים.

לסעיפים קטנים (א) ו-(ב)      מוצע להטיל על מאסדרים המעוניינים ליזום, לקבוע או לשנות אסדרה שאינה חקיקה ראשית לקבוע מועד בו הם יבחנו את האסדרה בדיעבד, לא יאוחר מעשר שנים מיום תחילתה. עוד מוצע כי לעניין אסדרה בעלת השפעה משקית, לאור חשיבותה, החובה לבחון את השפעותיה בדיעבד תקוים לכל המאוחר בתוך חמש שנים מיום תחילתה, כאשר המאסדר יהיה רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לקבוע מועד מאוחר יותר שלא יעלה על עשר שנים.

לסעיפים קטנים (ג) ו-(ד)       מוצע לפרט מה תכלול, לכל הפחות, הבחינה בדיעבד שיבצע המאסדר. בין היתר, המאסדר יבחן האם ובאיזו מידה השיגה האסדרה מטרותיה כפי שהן נקבעו על ידי המאסדר במסגרת תהליך הערכת השפעות האסדרה, וכן האם האסדרה עודנה נדרשת לאור מטרותיה או מטעמים אחרים. מוצע שהמאסדר יפרסם לציבור דוח עם ממצאי הבחינה שערך, וכן שישלח עותק של הדוח לרשות. בדוח ייקבע המועד הבא לבחינה בדיעבד שיבצע המאסדר, אשר לא יעלה על עשר שנים ממועד הבחינה הקודמת.

לסעיף קטן (ה)      על-מנת להבטיח כי בחינה בדיעבד תערך רק במקרים המצדיקים את השקעת הזמן והמשאבים מצד המאסדרים, מוצע לקבוע כי מאסדר יהיה רשאי שלא לקבוע מועד לבחינה בדיעבד של האסדרה במידה שהליך הבחינה יהיה לא מוצדק בהתחשב בעלויות הציות שלה. בנוסף, מאסדר רשאי שלא לבצע בחינה בדיעבד מטעמים מיוחדים שיירשמו, כגון במקרים בהם קיים צורך מיוחד וברור במתן ודאות אסדרתית ארוכה יותר לשוק המאוסדר, או במקרים בהם האסדרה מאמצת ללא שינויים אמנה בין-לאומית או מצריכה עדכון עקב שינויים מחייבים באמנה הבין-לאומית עליה היא מתבססת.   

 

לסעיף 26 המובא בו   סימן ב' המתחיל בסעיף 26 נועד לפרט את סמכויות הרשות ואת תהליך העבודה הממשלתי לבדיקת, מדידת והערכת האסדרה הקיימת, על מנת לאתר תחומים בהם ניתן לשפר את האסדרה כך שתשיג את מטרותיה באופן המיטבי, ולהפחית את עלויות הציות לאסדרה במקרים המתאימים. הסמכויות המפורטות בסימן נועדו להשפיע על סדר העדיפויות הממשלתי, ולהשקיע יותר משאבים מהמקובל כיום בבחינה וטיוב האסדרה הקיימת. תכנית החומש להפחתת הנטל האסדרתי ב-25% שנקבעה בהחלטת ממשלה 2118, יושמה בין השנים 2015-2020. במסגרת התכנית גובשו כ-190 תכניות להפחתת נטל אסדרתי בכלל משרדי הממשלה, אשר שיקפו חיסכון פוטנציאלי למשק של למעלה מחמישה מיליארד שקלים. תכנית החומש קיבלה רוח גבית מארגון ה-OECD, ועם סיומה מוצע לקבוע כי הממשלה, בהתייעצות עם הרשות, תקבע יעדים נוספים להפחתת נטל אסדרתי לכלל המאסדרים או לחלקם. הרשות תוסמך לדווח לממשלה, במועד ובאופן שתקבע הממשלה, על עמידת המאסדרים ביעדים שנקבעו להם.

 

לסעיף 27 המובא בו   לשם התווית אסטרטגיה לרשות בעניין בחינת האסדרה הקיימת, ולטובת השקיפות לציבור ולמאסדרים, מוצע כי הרשות תקבע ותפרסם לציבור תכנית המפרטת את תחומי האסדרה הקיימת, לרבות אסדרה שנקבעה לפני תחילתו של חוק זה, שבכוונתה לבחון בשנת הכספים הבאה. עוד מוצע כי בטרם תקבע את תכנית העבודה השנתית, הרשות תקבל את הצעות הציבור לעניין זה, וכן תפנה למאסדרים לשם קבלת התייחסותם לתחומי האסדרה שבכוונתה לכלול בתכנית. על מנת שתכנית העבודה השנתית תהיה מבוססת על תשתית מקצועית ותזכה ללגיטימציה מצד המאסדרים, מצד הממשלה ומצד הציבור, מוצע לקבוע כי הרשות תתחשב במגוון מקורות מידע ועמדות בעת קביעת התכנית, כמפורט בסעיף קטן זה.

 

לסעיף 28 הקבוע בו   בסעיף זה מוצע לקבוע מנגנון "אמץ או הסבר", לפיו הרשות תוכל לפנות למאסדר ולהמליץ לו על שינוי אסדרה שבאחריותו בהתאם לתנאים המנויים בסעיף, והמאסדר יידרש לאמץ את המלצות הרשות או לנמק מדוע הוא סבור כי יש לדחות את המלצת הרשות. הכל כמפורט להלן.

לסעיף קטן (א)      מוצע לקבוע את האופן שבו תפנה הרשות למאסדר לצורך המלצה על שינוי אסדרה בהתאם לתכנית העבודה השנתית של הרשות, וכן לקבוע את התשתית העובדתית שעליה להניח בפניו בעת מתן ההמלצה. ההמלצה והתשתית העובדתית יפורטו בדוח נלווה שיפורסם באתר האינטרנט של הרשות. התכלית העומדת בבסיס הסעיף היא להבטיח שפניותיה של הרשות למאסדר יהיו מנומקות, מבוססות, תוך שיח מתמשך עם המאסדר ועם הציבור ובהתאם לתכנית העבודה השנתית של הרשות. 

לסעיף קטן (ב)      מוצע שכאשר המאסדר קיבל את המלצת הרשות הוא יודיע לה, בכתב, אם החליט לפעול על פי המלצתה או לדחותה בתוך תשעים ימים ממועד קבלת ההמלצה או בתוך ארבעים וחמישה ימים נוספים אם ניתנה לכך הסכמת הרשות. במידה שהחליט המאסדר לדחות את ההמלצה, יעביר את נימוקיו לרשות והם יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות.

לסעיף קטן (ג)       מוצע לקבוע כי במידה שהחליט המאסדר לפעול על פי המלצת הרשות, הוא יפעל לאמץ את ההמלצה או חלופה מתאימה אחרת ברוח אותה המלצה מוקדם ככל האפשר ועד שנתיים ממועד ההודעה על החלטתו לרשות. במידה שחלפו שנתיים ממועד ההודעה לרשות והמאסדר לא שינה את האסדרה, הדבר ייחשב לדחייה של המלצת הרשות לפי סעיף קטן (ב).

לסעיף קטן (ד)      מוצע כי הרשות לא תפעיל את סמכותה לפי סעיף זה על אסדרה שעניינה תחרות בהתקיים שני התנאים המצטברים הבאים: האסדרה נוגעת לתשתית חיונית כהגדרתה בחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע"ד- 2013; האסדרה חלה על שוק שפועלים בו עד שלושה שחקנים המחזיקים יחדיו מעל 65% מהשוק. זאת בדומה לפטורים קיימים בהחלטות הממשלה.

 

לסעיף 29 המובא בו   מוצע בסעיף זה להסמיך את הרשות לפנות באמצעות ראש הממשלה לוועדת השרים לענייני אסדרה כאשר המלצתה לשינוי אסדרה נדחתה על ידי המאסדר, ולהניח בפניה דוח מנומק. בהמשך לאמור, ביחס לאסדרה שנקבעה או תוקנה לאחרונה לפני 20 שנים או יותר, ועדת השרים רשאית להורות באותם מקרים חריגים שתוקף האסדרה הנדונה יפקע. הכל כמפורט להלן.

לסעיפים קטנים (א) ו-(ב)      מוצע שבמקרים בהם לא נחה דעתה של הרשות מהנימוקים שצירף המאסדר לדחיית המלצתה לשינוי אסדרה קיימת, או שהמאסדר דחה את המלצתה ללא נימוק, או שהמאסדר לא הודיע על החלטתו במועדים שנקבעו לכך, תהיה רשאית הרשות למסור את חוות דעתה המנומקת בעניין האסדרה, באמצעות ראש הממשלה, לוועדת השרים לענייני אסדרה. חוות דעתה של הרשות תימסר רק במקרים שהאסדרה לא נקבעה בחקיקה ראשית, ורק אם היא נקבעה או תוקנה לאחרונה לפני 20 שנים או יותר.

מוצע שהרשות תפרסם את חוות דעתה הסופית לפי סעיף זה באתר האינטרנט של הרשות.

לסעיפים קטנים (ג) עד (ה)    מוצע שבמידה שוועדת השרים לענייני אסדרה תקבל את חוות דעתה של הרשות, היא תהיה רשאית להוציא צו המורה על פקיעת תוקף האסדרה לאחר שנתיים או יותר ממועד הוצאת הצו. אם קביעת האסדרה הצריכה אישור או התייעצות עם ועדה של הכנסת או עם גורם אחר, הוצאת הצו תהיה כרוכה בקבלת אישור או בהתייעצות באותו האופן שבו נקבעה האסדרה. ככל שיהיה צורך בזמן נוסף להשלמת הליך הקביעה מחדש של האסדרה בעקבות הוצאת הצו או מטעמים מיוחדים שיירשמו, השר הממונה על האסדרה יהיה רשאי באישור ועדת השרים לענייני אסדרה, להאריך את מועד פקיעת תוקף האסדרה בחצי שנה לכל היותר בכל פעם.

 

לסעיף 30 המובא בו   הסעיף מבקש להטיל חובה על מאסדרים לפרסם את כלל האסדרה שבתחומם במרשם אסדרה ממשלתי אחוד, בדגש על אסדרה שכיום אינה מפורסמת ברשומות כגון אסדרה שנקבעה בהנחיות מנהליות. כיום, הדין לגבי פרסום הנחיות מנהליות קבוע בסעיף 6 לחוק חופש המידע ובהלכה הפסוקה, ולפיו עמידה בחובת הפרסום תהיה בהתאם לנסיבות העניין והיעדר פרסום לא יוביל בהכרח לביטול ההנחיה.

בהתאם לכך, חלק משמעותי מהאסדרה שאינה חייבת בפרסום ברשומות מפוזר על פני מקורות פרסום רבים, ולא אחת האסדרה אינה נגישה לציבור המאוסדר. זאת ועוד, חלק מהאסדרה הממשלתית כלל אינו מפורסם לציבור המאוסדר, והוא נאלץ לפנות באופן אקטיבי למאסדרים על מנת ללמוד אילו כללים חלים עליו. על כן, מוצע לחייב את פרסומה של כלל האסדרה במרשם ממשלתי אחוד ולחזק את הוודאות של הציבור לגבי האסדרה החלה עליו.  

 

לסעיף 31 המובא בו   מוצע שחובת הפרסום במרשם האסדרה לא תגרע מחובת הפרסום ברשומות. לגבי אסדרה שאינה מפורסמת ברשומות, הפרסום במרשם האסדרה יהיה ראיה לכאורה לנכונות פרטי האסדרה במטרה להעניק ודאות מרבית לציבור לגבי האסדרה החלה עליו.

 

לסעיף 32 המובא בו   סימן ד' המתחיל בסעיף זה מבקש לחזק ולשפר את התכנון והתיאום בין מאסדרים. בדומה למדינות רבות בעולם, גם בישראל התרחש גידול בעשורים האחרונים לא רק בכמות האסדרה אלא גם בכמות המאסדרים. זאת, הן בשל התפתחות טבעית של הכלכלה הישראלית ותהליכי הפרטה שהתקיימו בעשורים האחרונים והן על רקע הצטרפותה של ישראל לאמנות בין-לאומיות שונות והצטרפות לחברות בארגונים בין-לאומיים דוגמת ה-OECD וה-WTO. במצב של ביזור כמתואר, כאשר מתעוררות מחלוקות בין מאסדרים ואין ביניהם תיאום מראש, האפקט החיובי שנלווה לריבוי המאסדרים עלול להיעלם. לא אחת יהיו לכך השלכות שליליות הן כלפי הציבור המאוסדר שעלול למצוא עצמו מתמודד עם כפל אסדרתי ואף עם דרישות סותרות, והן כלפי המאסדרים עצמם שבמצב של מחלוקת עלולים להיות משותקים מלפעול, וכתוצאה מכך להתקשות להשיג את ציות המפוקחים ולהגן על האינטרס עליו הם אמונים. מוצע כי רשות האסדרה תסייע בשיפור התכנון והתיאום בין מאסדרים בזכות המבט הרוחבי שיהיה לה על כלל האסדרה הממשלתית, והיא תוכל לאתר קשיים ובעיות באסדרה ולפעול יחד עם המאסדרים לפתרונם.  

לסעיפים קטנים (א) עד (ג)     מוצע שמאסדרים יגישו לרשות תכנית אסדרה שנתית המפרטת את כל האסדרה שבכוונתם לטפל בה בשנת הכספים הבאה, כולל פירוט איזה תוכן יש לכלול בתכנית האסדרה השנתית, בדומה למודל המקובל בארצות הברית. הרשות תפרסם את תכנית האסדרה השנתית באופן מרוכז באתר האינטרנט של הרשות, במטרה להעניק ודאות לממשלה, למאסדרים נוספים ולציבור הרחב בנוגע לשינויי האסדרה הצפויים. הרשות לא תתערב במרכיבי תכנית האסדרה השנתית, אולם היא תוכל לאתר בעיות או קשיים העולים מהתכניות השונות ולעדכן בכך את המאסדרים.

לסעיפים קטנים (ד) ו-(ה)      עשוי להתעורר צורך לקבוע אסדרה גם בנסיבות בהן זו לא נקבעה מראש בתכנית האסדרה השנתית. בשל כך, מוצע לקבוע מנגנון גמיש שיאפשר לבצע שינויים בתכנית האסדרה השנתית מטעמים שיירשמו, ובתנאי שמועד הכניסה לתוקף של האסדרה יהיה לכל הפחות 90 ימים ממועד עדכון התכנית השנתית באתר של הרשות על מנת לאפשר זמן התארגנות לגורמים המושפעים מהאסדרה. בנוסף, במקרים בהם יהיה צורך בקביעה דחופה של אסדרה, למשל עקב שינויים לא צפויים בשווקים המאוסדרים או בעקבות מצבי חירום, ניתן יהיה לקבוע אסדרה גם מבלי לכלול אותה בתכנית האסדרה השנתית. זאת, כאשר יש צורך בפעולה מיידית מחשש לפגיעה ממשית באינטרס המוגן, ובתנאי שיפורסמו נימוקים לכך באתר האינטרנט של הרשות.

לסעיף קטן (ו)            מוצע להסמיך את הרשות לקבוע כללים ולפרסם אותם באתר האינטרנט שלה לעניין אופן הגשת תכנית האסדרה השנתית, תיקון שלה ופרסום שלה.

 

לסעיף 33 המובא בו   לשם ביצוע תפקידיה לפי חוק זה ועל מנת שעבודתה תתבסס על תשתית מקצועית, מוצע להקנות לרשות סמכויות דרישת מידע ממאסדרים למסור לה מידע, למעט מידע או ידיעות על ענייניו הפרטיים של אדם, כמשמעם בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, שלצורך מסירתו נדרש עיבוד מידע שאינו משמעותי. עוד מוצע לקבוע שאדם שהגיע אליו מידע שנמסר לפי סעיף זה, לא יגלה אותו אלא לצורך ביצוע עבודתו ובקשר לחוק זה, או על פי צו של בית משפט בקשר להליך משפטי. בכל הקשור למידע על אזרחים, עסקים או ארגונים פרטיים, המידע שיפורסם לפי החוק ייעשה באופן אגרגטיבי כך שלא ניתן יהיה לזהות למי הוא נוגע. לצד זאת, לא תהיה מניעה לפרסם מידע לפי החוק הנוגע לגופים ממשלתיים באופן שיאפשר לזהותם.

 

לסעיף 34 המובא בו   כדי להבטיח את אחריותיות הרשות כלפי הממשלה וכלפי הכנסת ואת השקיפות בעבודתה, מוצע כי הרשות תגבש דוח שנתי על מצב האסדרה במשק ועל פעילות הרשות, לפי הנושאים המפורטים בסעיף, ותמסור אותו לממשלה באמצעות ראש הממשלה לאחר שלמאסדר ניתנה הזדמנות להתייחסות לטיוטת הדוח הנוגעת לעניינו. ראש הממשלה יניח את הדוח על שולחן הכנסת, ויתקיים דיון בו בוועדת הכלכלה של הכנסת בהשתתפות יושב ראש הרשות.

עוד מוצע כי הממשלה באמצעות ראש הממשלה או ועדת הכלכלה של הכנסת, יוכלו לדרוש מהרשות להכין דוח בעניין מסוים, שיימסר לגורם שביקש זאת במועד שיידרש על ידו. דוח כאמור יוכל להיות לעניין מצב האסדרה בענף או בסקטור מסוים, ולעניין הנעשה במדינות מערביות מתקדמות באותה אסדרה; לעניין היקף העמידה בעקרונות האסדרה החכמה בישראל; ודיווחים נוספים בהתאם לדרישה.

 

לסעיף 35 המובא בו   מוצע כי אחת לשנה, הרשות תציג בפני ראש הממשלה את תכנית העבודה השנתית שלה לשם מילוי תפקידיה לפי סעיפים 15(2) עד 15(5). כמו כן, במסגרת הצגת תכנית העבודה השנתית תציג הרשות את תכנית העבודה השנתית לאסדרה שבתוקף כאמור בסעיף 27, את תכניות ההכשרה שייערכו בשנה הקרובה ואת הכלים שבכוונתה לפתח והתכניות שהיא מתכוונת ליישם לשם שיפור המערכת האסדרתית.

 

לסעיף 36 המובא בו   הרשות רשאית לאצול ליושב ראש הרשות מסמכויותיה לפי פרק זה, כולן או חלקן, פרט לסמכויות הקצה שלה בסעיפים 22 ו-29, הנוגעות לאישור חוות דעת שלילית לאסדרה חדשה שמשמעותה הקפאת האסדרה בכפוף לועדת השרים לאסדרה ובאישור חוות הדעת הממליצה על תיקון אסדרה קיימת. בנוסף, מוצע שלא לאפשר אצילה של הסמכות הקבועה בסעיף 53 בנוגע לקביעת יעדים מדידים לרשות ובחינתם. הודעה על אצילה כאמור תפורסם ברשומות.

 

לסעיף 37 המובא בו   כאמור, סעיפים 22 ו-29 לחוק מעניקים סמכות לוועדת השרים לענייני אסדרה להתערב בשיקול דעת המאסדרים במקרי קצה בלבד, בהתאם לתנאים והשלבים המפורטים בסעיפים אלו. ואולם, ישנם מאסדרים שהוקמו בחוק כרשויות, מועצות או נציבויות, אשר נהנים מעצמאות מסוימת בקביעת האסדרה והמדיניות בתחומם מול משרדי הממשלה שבתוכם הם פועלים. במצבים אלה, לא נכון יהיה להפעיל את סמכויות הקצה כלפי מאסדרים אלה שנהנים ככלל מעצמאות מול משרדי הממשלה.

לאור האמור, ובשים לב להכרה במאפייני עצמאות של מאסדרים מסוימים, מוצע לקבוע כי סמכויות הקצה בלבד של ועדת השרים לענייני אסדרה לא יחולו על מאסדרים שהוקמו בחוק כרשות, מועצה או נציבות ושיש להן סעיף תקציב נפרד ועצמאי בחוק. בישראל ישנה שורה מצומצמת של מאסדרים העונה להגדרה זו מאחר שמדובר במעמד שמבטיח מידה מסוימת של עצמאות, ולכן ניתן במשורה למאסדרים מרכזיים בלבד של תשתיות מרכזיות, בכלכלה, ובזכויות אדם, בדומה למקובל במדינות מערביות אחרות כגון ארצות הברית ובריטניה.

בנוסף, בנוסח המוצע לעיל ניתן מעמד דומה לרשות להגנת הפרטיות על אף שזו לא הוקמה בחוק ואין לה תקציב עצמאי. זאת, בפרט בשים לב לכך שמקבילותיה בעולם (ובאירופה בפרט) נהנות ממעמד עצמאי והן בעלות סמכויות אסדרתיות נרחבות, וכן שהיא עוסקת בהגנה על הזכות לפרטיות שהוכרה כחלק מזכויות האדם בישראל. בנוסף, ישראל היא אחת המדינות היחידות מחוץ לאיחוד האירופי שקיבלה מהאיחוד מעמד של "תאימות" ("Adequacy") של דיני הגנת הפרטיות, ויש לכך משמעות כלכלית נרחבת למשק הישראלי.

 

לסעיף 38 המובא בו   החלטות הממשלה שקבעו עד כה את חובת הערכת השפעות האסדרה והפיקוח על ביצועה לא חלו על תאגידים ציבוריים ועל בנק ישראל, רשות ניירות ערך ורשות שוק ההון. בפרק המתחיל בסעיף זה מוצע לקבוע הסדר ייעודי למאסדרים שהם תאגידים ציבוריים ולמאסדרים פיננסיים, אשר יחיל עליהם הוראות לעניין הליכי קביעת האסדרה בתחומם, וזאת במישרין בחוק בדומה לתחולה על מאסדרים פיננסיים בבריטניה.

לצד זאת, מוצע כי תאגידים ציבוריים ומאסדרים פיננסיים לא יהיו כפופים לבקרה ולמתודולוגיה של רשות האסדרה וכן לסמכויות הקצה של ועדת השרים לענייני אסדרה, באופן שעלול ליצור מסלול להתערבות ממשלתית בעבודתם וכך לפגוע בתכלית הקמתם כתאגידים או בעצמאותם. זאת בדומה למקובל בנוגע למאסדרים פיננסיים בבריטניה ובארצות הברית שככלל אינם כפופים לבקרה, ובשונה מהמאסדרים האחרים.

לסעיפים קטנים (א) ו-(ב)      מוצע לקבוע כי תאגיד ציבורי או מאסדר פיננסי המבקש ליזום, לקבוע או לשנות אסדרה, יצרף לטיוטה של האסדרה המפורסמת להערות הציבור, או יפרסם קודם לכן, דו"ח שישקף את התהליך שביצע לגיבוש האסדרה ואת השפעותיה הצפויות. מוצע לקבוע הוראה כללית בחוק כדי שלא ליצור כפיפות לממשלה, כאשר תאגיד ציבורי או מאסדר פיננסי יקבעו ויפרסמו הנחיות לעניין פרסומו, וזאת בהתאם לתחום האסדרה שעליו הוא אמון וללא תלות במתודולוגיה שתקבע הרשות.

כמו כן, מוצע כי תאגיד ציבורי או מאסדר פיננסי יסדירו מנגנון בקרה פנימי שישמש כתחליף להתייעצות עם הרשות, שהם לא יחויבו בה. כך לדוגמה, ניתן יהיה לקבוע כי העומד בראש התאגיד הציבורי או המאסדר הפיננסי יבקר את הדוח האמור טרם פרסומו. למען הסר ספק, מובהר כי יהיה באפשרות תאגיד ציבורי או מאסדר פיננסי ליצור קשר עם הרשות לפי שיקול דעתו, לשם קבלת סיוע מקצועי בקיום הוראות אלה, לרבות בדרך של בקרה על דוח כאמור לפי בקשתו.

לסעיף קטן (ג)            לצד ההוראה לפרסם דוח, מוצע לקבוע בחוק גם את סוגי המקרים שבהם לא תחול הוראה זו, כך שלא תהיה חובה לפרסם את הדוח בטרם תפורסם האסדרה להערות הציבור: (א) כשיש צורך מידי בקידום האסדרה והיא נקבעת בהוראת שעה לתקופה שלא תעלה על שנה בלבד או לחלופין יפורסם דוח כאמור בתוך זמן סביר לאחר קביעתה. זאת על מנת ליתן מענה למקרים בהם קיימת דחיפות; (ב) כשהשפעת האסדרה על המאוסדרים או אינטרסים ציבוריים היא בלתי משמעותית, ובפרט כשעלות הציות לה נמוכה. למשל, אסדרה המחייבת לכלול בדיווח למשקיעים פריט מידע הזמין בידי החברה המדווחת, שכבר מפורסם ככלל באתר האינטרנט שלה; (ג) כשפרסום הדוח עלול לגרום לפגיעה ביציבות של המערכת הפיננסית או הגופים המפוקחים על ידי מאסדר פיננסי, או עלול לגרום לפגיעה שהיא משמעותית בעניינם של מבוטחים, משקיעים ולקוחותיהם של גופים מפוקחים כאמור; (ד) כשקידום האסדרה נועד להתאים את האסדרה הנוהגת באותו עניין ובאותה שעה בישראל לאסדרה בין-לאומית מקובלת או לאמנות בין-לאומיות. לדוגמה, אסדרה שמטרתה להתאים את האסדרה בתחום הבנקאות לעקרונות הליבה שנקבעו על ידי ועדת באזל, או את האסדרה בתחום הביטוח למדיניות ארגון המפקחים הבינלאומי על הביטוח; (ה) כשמדובר בהארכת תוקפה של אסדרה שכבר קיימת לתקופה שלא תעלה על שנה. במקרים אלה, הרווחים במיוחד אצל חלק מהמאסדרים הפיננסיים עקב מבנה סמכויותיהם, דרישה לפרסום דוח כאמור בכל פעם שנדרשת הארכה תטיל נטל מכביד יתר על המידה. נוסף על כך, בחלק ממקרים אלה המאוסדרים כבר הטמיעו את האסדרה בתהליכי העבודה שלהם, ולכן הארכתה ככלל צפויה להטיל עלות ציות נמוכה מאסדרה שנקבעת לראשונה.

 

לסעיף 39 המובא בו   מוצע לקבוע כי תאגיד ציבורי או מאסדר פיננסי יפרסם את האסדרה שבתחומו במרשם האסדרה בדומה למאסדרים אחרים לפי סעיף 30, ובלבד שבעל הסמכות לפטור אותו מפרסום במרשם האסדרה יהיה מי שעומד בראשו ולא השר הממונה על אותה אסדרה, ושלא יהיה צורך בהתייעצות עם הרשות לשם מתן פטור כאמור.

 

לסעיף 40 המובא בו  

לסעיפים קטנים (א) ו-(ב)      מוצע שתאגיד ציבורי ומאסדר פיננסי יכינו תכנית אסדרה שנתית המפרטת את כל האסדרה שבכוונתם לטפל בה בשנת הכספים הבאה, בדומה לתכנית שיגישו מאסדרים אחרים לרשות לפי סעיף 32. אולם מוצע כי בשונה מהמאסדרים האחרים, תאגיד ציבורי ומאסדר פיננסי יפרסמו את תכנית האסדרה השנתית שלהם ישירות לציבור עד לתחילת שנת הכספים אליה היא מתייחסת, ולא יהיו כפופים לכללים שתקבע הרשות בדבר עריכתה, פרסומה ועדכונה.

לסעיף קטן (ג)            בנוסף, מוצע כי לאור מאפייניה הייחודיים של האסדרה הפיננסית, מאסדר פיננסי יהיה רשאי שלא לכלול בתכנית האסדרה השנתית אסדרה שעניינה העיקרי הוא היציבות של המערכת הפיננסית או הגופים המפוקחים על ידו; אסדרה שפרסומה מראש עלול לגרום לפגיעה ביציבות המערכת הפיננסית של המערכת הפיננסית או הגופים המפוקחים על ידו, וזאת אף אם עניינה העיקרי של האסדרה אינו יציבות כאמור; או אסדרה שפרסומה מראש עלול לגרום לפגיעה בהשגת מטרתה של האסדרה.

לסעיפים קטנים (ד) ו-(ה)      לעתים עולה צורך לקבוע אסדרה באופן מידי שלא ניתן היה לצפותו מראש, למשל עקב שינויים לא צפויים בשווקים המאוסדרים או בעקבות מצבי חירום. בשל כך, מוצע לקבוע מנגנון גמיש שיאפשר לבצע שינויים בתכנית האסדרה השנתית מטעמים שיירשמו, ובתנאי שמועד הכניסה לתוקף של האסדרה יהיה לכל הפחות 90 ימים ממועד עדכון התכנית השנתית באתר של התאגיד הציבורי או המאסדר הפיננסי על מנת לאפשר זמן התארגנות לגורמים המושפעים מהאסדרה. בנוסף, ניתן יהיה לקבוע אסדרה גם מבלי לכלול אותה בתכנית האסדרה השנתית אם ניתן שלא לכלול אותה בתכנית האסדרה השנתית בהתאם לאמור בסעיף (ג) או כאשר יש צורך בפעולה מיידית מחשש לפגיעה ממשית באינטרס המוגן, ובתנאי שיפורסמו הנימוקים לכך.

 

לסעיפים 41 עד 43 המובאים בו            מוצע כי ועדת השרים לענייני אסדרה שחבריה יהיו ראש הממשלה, שר האוצר ושר המשפטים, תוסמך לאשר אסדרה שקבעה לגביה הרשות שבדוח הערכת השפעות האסדרה בעניינה נפל פגם מהותי, כמפורט בסעיף 22(2), לאשר קביעת מועד תפוגה לאסדרה שהתקיים לגביה האמור בסעיף 29(ג), להכריע במחלוקות בין מאסדרים בעניין הנוגע לאסדרה וכל תפקיד נוסף שתקבע הממשלה. לצד חברי הוועדה הקבועים, הממשלה רשאית לצרף חברים נוספים ובלבד שמספר חברי הוועדה לא יעלה על מחצית ממספר חברי הממשלה. עוד מוצע כי ועדת השרים תיתן הזדמנות לשר הממונה על האסדרה הנדונה בוועדה ולחברי ממשלה אחרים הנוגעים לעניין להשמיע את עמדתם בפניה. 

 

לסעיף 44 המובא בו   נוכח המגמה הגוברת להפנות בחקיקה לחומר חיצוני המבוסס על סטנדרטים בינלאומיים, אמנות או הסכמים בין-לאומיים מתעורר הצורך לקבוע בחקיקה אמות מידה ברורות שיקבעו מתי ובאיזה אופן הפניה לחומר מהסוג הזה אפשרית, כמקור מחייב בדין הישראלי. בהתאם לכך, מוצע לקבוע סעיף הסמכה שייתן מענה למגמה זו, בשים לב לצורך ובכפוף לעקרון החוקיות הקיים בדין הישראלי.

במסגרת הסעיף מוצע לקבוע תנאים שבהתקיימם מאסדר המבקש לאמץ חומר חיצוני לדין הישראלי יוכל לעשות זאת על דרך ההפניה. כמו כן מוצע לקבוע את הדרך שבה ינקוט המאסדר במטרה לאמץ את החומר וכן את הדרכים שבהם יועמד החומר לעיון הציבור בכפוף לכל דין. 

לסעיף קטן (א)   סעיף זה קובע שככל שמדובר בהסכם, דירקטיבה, או אמנה בין-לאומית ניתן לקלוט את החומר באימוץ על הדרך ההפניה בהתקיימם של שני תנאים מצטברים. לגבי סוג החומר שניתן לאמץ יצוין כי המימד הבין-לאומי הגלום במסמך עשוי להצביע על האוניברסליות שבו ועל הצורך להפנות למסמך אחיד הנהוג ברוב המדינות מבלי שנדרש לבצע בו התאמות. יודגש כי אימוץ על דרך ההפניה המוסדר במסגרת סעיף זה, אינו מתייחס לאימוץ של תקנים בין לאומיים וההסדר המוצע במסגרת הסעיף אינו משנה את הדרך בה אומצו תקנים בעבר או יאומצו תקנים בעתיד.

באשר לתנאים המצטברים יובהר כי הכלל הראשון קובע כי החומר צריך לכלול כללים טכניים לתיאור או הפעלה של פרט מסוים, מצרך או תהליך עבודה כמפורט בסעיף. כללים אלה מתאפיינים ברכיבים ברורים שאינם נדרשים להפעלת שיקול דעת בעת יישומם. הכלל השני קובע כי  חומר המאומץ על דרך ההפניה יחול על ציבור מקצועי או מיומן בתחום שלקביו נקבעת האסדרה. מידת המקצועיות או המיומנות של ציבור זה עשויה להתאפיין בדברים הבאים: השכלה הנוגעת לעניין, ניסיון מעשי בתחום, רישיון לעסוק בתחום הספציפי, או מבחני הסמכה. כמו כן נכון שהמאסדר ייתן דעתו למאפייניו של התחום המאוסדר ולשאלה האם מדובר בתחום המתאפיין בצורך, במומחיות ומיומנות ייחודיים; וכן למספר המפוקחים שעליהם חלה האסדרה, ככל שמדובר בציבור מצומצם יחסית ייתכן ויהיה בכך כדי להצדיק אימוץ על דרך ההפניה. בהמשך לכך נכון גם לבדוק את הקשר בין המאסדר לציבור שעליו חלה האסדרה וליכולת של המאסדר לעדכן את הציבור שעליו חלה האסדרה בדבר שינויים ועדכונים בחומר שאומץ.

לסעיף קטן (ב)    יודגש כי בבואו של מאסדר לעשות שימוש באימוץ על דרך ההפניה עליו לעמוד בתנאים המפורטים בסעיף קטן (א). לצד זאת מוצע כי המאסדר ייתן דעתו גם לשיקולים הבאים הנוגעים לצורך הקיים בשימוש במנגנון זה: מחויבויות בין-לאומיות הנוגעות לאימוץ החומר ותכיפות העדכונים. אם קיימת מחויבות בין-לאומית לאימוץ החומר והיכולת לסטות ממנו היא מצומצמת באופן יחסי וככל שתכיפות העדכונים בחומר היא גבוהה יותר, ויש קושי ממשי ואובייקטיבי לעמוד בלוחות הזמנים הנדרשים לצורך שמירת הדין הפנימי מעודכן בהתאם לדין החיצוני, נראה שההצדקה לשימוש באימוץ גוברת.

לסעיף קטן (ג)    במסגרת אימוץ על דרך ההפניה תפורסם ברשומות הודעה על אימוץ החומר ועל מועד תחילתו העתידי של ההסדר. כמו כן, מועד התחילה של החומר שאומץ לא יקדם ליום הפרסום. דרך זו תחול גם על עדכונים בחומר החיצוני שהמאסדר קבע שיש לאמצם לדין הפנימי. יודגש כי בכל אימוץ של חומר חיצוני או עדכון של החומר חיצוני שקבע שהמאסדר שיש לאמצו, יועמד החומר החיצוני להערות הציבור, בכפוף לכל דין, טרם אימוצו.

לסעיף קטן (ד)                   חקיקה נכתבת בשאיפה ש"הציבור יוכל לדעת מה מותר לו ומה אסור לו מתוך קריאת הטקסט עצמו ועל בסיס זה יוכל לתכנן את מהלכיו ולהגשים את ציפיותיו" (ראו לעניין זה אהרון ברק פרשנות במשפט: תורת הפרשנות הכללית כרך א (294) (1992)), כלומר על הציבור לדעת מה ההנחיה ההתנהגותית המתחייבת ממנו. מאחר שאימוץ על דרך ההפניה מהווה חריג לדרך זו, וזאת בשים לב לתנאים שנקבעו, יש להבטיח שלציבור שעליו תחול הנורמה תהיה נגישות לחומר המאומץ. נגישות זו מאפשרת גם הגינות וגם מבטיחה את השגת תכליות האסדרה כך שהציבור יוכל להכווין התנהגותו בהתאם. לפיכך על המאסדר להנגיש את החומר המאומץ לעיון הציבור, בין היתר, באמצעות הדרכים המפורטות בסעיף ולהבטיח כי הציבור שעליו חלה הנורמה יודע מה מצופה ממנו. בהתאם לאמור לעיל יש להבטיח גם נגישות לעדכונים שאומצו לדין הפנימי, בדרך שתאפשר מעקב ותיעוד על העדכונים שבוצעו על ידי המאסדר, למשל באמצעות יצירת תוכן רבדים כפי שנעשה בחקיקה או בכל דרך אחרת אשר יהיה בה כדי לאפשר את המעקב והתיעוד ולהשיג את התכלית הנדרשת. כמו כן נקבע כי השר הממונה לאותו עניין רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום החומר המאומץ אם ראה בכך צורך בהתאם לשיקולים שפורטו לעיל. כך למשל יוכל השר לקבוע כי על המאסדר לשלוח את החומר המעודכן לכלל הציבור המאוסדר באמצעות דיוור דיגיטלי או כי נדרש להחזיק במשרדי המאסדר את החומר המאומץ ותרגום של החומר.

לסעיף קטן (ה)                          קביעת עבירה בדרך של אימוץ על דרך ההפניה, אינה מתיישבת עם עקרונות בסיסיים בדיני העונשין. סעיף 1 לחוק העונשין קובע כי "אין עבירה ואין עונש עליה אלא אם כן נקבעו בחוק או על פיו". כלומר, עבירות פליליות צריכות להיקבע בחקיקה ראשית או משנית, ולא בדרך של הפניה לכל מקור אחר, לרבות דין זר. יודגש בהקשר זה כי אימוץ על דרך ההפניה של חומר חיצוני המוסדר לפי הסעיף, אינו כולל הפניה לתקנים ישראליים או זרים. סעיף 2(ב) לחוק העונשין קובע כי חקיקת משנה שבה נקבעו עבירות ועונשים, טעונה אישור ועדה של הכנסת.  תכליתו  של סעיף זה להבטיח פיקוח פרלמנטרי על חקיקת משנה  שנקבעה בעניינה עבירה פלילית (ראו לעניין זה רע"פ 2696/17 בנימין שור נ' מדינת ישראל, פסקאות 22 ו-24). תכלית זו משקפת את חומרת האיסור הפלילי לעומת איסורים אחרים ואת המשמעות הנלווית למצב שבו אדם נושא באחריות פלילית. לכן, בהתאם  למושכלות יסוד בדין הפלילי, לא ניתן לקבוע עבירות ועונשים בדרך של אימוץ על דרך ההפניה.

עם זאת, אכיפה בדרך של עיצומים כספיים בשל חומר שאומץ תתאפשר במקרים מסוימים, בכפוף לבחינה פרטנית של התחום שבו מבוקש אימוץ כאמור ושל ההוראות שאותן מבקשים לאמץ. שאלת האפשרות לקבוע סמכות להטלת עיצומים כספיים בשל הפרת הוראות המעוגנות בחומר חיצוני שאומץ על דרך ההפניה, תיבחן בשים לב, בין היתר, למאפייניו של התחום המאוסדר, לאופיו של הציבור שעליו מוחלת האסדרה, לטיבו של החומר המאומץ, לאופן ההנגשה של החומר לציבור ועוד.

באשר לאופן קביעת ההפרות המבוססות על הפרת חומר חיצוני שאומץ -ככלל קביעת ההפרות תיעשה באמצעות תיאור ההתנהגות שבה מדובר והפניה בחקיקה לסעיפים ספציפיים וברורים בחומר שאומץ, ושבשלם יבקש המאסדר להטיל את העיצום הכספי. זאת לצד שמירה על יתר העקרונות הנוגעים לקביעת מנגנון עיצומים כספיים בחקיקה, וכן בכפוף לקביעת מודל של התראה מינהלית טרם הטלת עיצום כספי על הפרת הוראות בחומר שאומץ, במקרים מתאימים.

 

לסעיף 45 המובא בו   סעיף זה מניח את התשתית המושגית עליה מבוסס הפרק.

הגדרת "כללי אסדרה"            מוגדר על פי המוצע כתקנה הנקבעת על ידי שר או הטעונה אישור שר, החלה על עסקים במסגרת פעילותם, הניתנת לאכיפה על ידי רשות מנהלית מוסמכת לפי דין, למעט כללי אסדרה בעניינים האמורים בהגדרת "אסדרה" בחוק זה. הגדרה זו סוטה מההגדרה "אסדרה" המופיעה ביתר החוק בשני מובנים מרכזיים – ההגדרה חלה רק על עסקים והיא אינה חלה על חקיקה אלא רק על חקיקת משנה.

הגדרת "כלל אסדרה בעל השפעה משמעותית"             מוצע לקבוע את הגדרה זו בדומה להגדרה "אסדרה בעלת השפעה משקית" בשינוי לפיו העלות המוערכת למשק של האסדרה גבוהה מעשרה מיליון שקלים חדשים. זאת מכיוון שמטרות השימוש בהגדרה בפרק זה היא לפטור כללי רגולציה שהעלות המוערכת שלהם למשק נמוכה, בשונה ממטרת ההגדרה ביתר פרקי החוק שמטרה לאתר מקרים בהם העלות למשק גבוהה במיוחד.

הגדרת "תנאי או הוראה להשקעה בתשתית" מוגדר על פי המוצע כתנאי או הוראה שנקבעו ברישיון שעניינו דרישה ממקבל הרישיון להשקיע משאבים בתשתיות פיזיות, ציוד או מכונות בתחום בית העסק למעט תנאי או הוראה להשקעה בתשתיות הנדרשות לשם מימוש תכניות בנייה.

הגדרת "תקופת הוראת השעה"           מוגדר על פי המוצע כתקופה שמיום תחילתו של חוק זה ועד ליום ז' בטבת התשפ"ג (31 בדצמבר 2022); הממשלה תהא רשאית לקבוע בצו כי יוארך המועד עד ליום י"א בתמוז התשפ"ג (30 ביוני 2023); תקופה זו נועדה לאזן בין הצורך של המגזר העסקי להתמקד בפיתוח עסקי מחד והצורך בקידום רגולציה חדשה להגנה על האינטרסים הציבוריים מאידך.

הגדרת "תשתית חיונית"       מוגדר על פי המוצע כתחומים המצויינים בטור א' בתוספת לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע"ד-2013, וכן תחום פעילות לגביו נדרש רישיון לפי סעיף 23 לחוק המים, התשי"ט-1959, והפעילות לפי חוק מקורות אנרגיה, התש"ן-1989. מטרת הגדרה זו היא להגדיר תשתית חיונית לצורך החרגתה מפרק זה. הגדרה זו סוטה מהרשימה הקבועה בחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות ב-2 מקרים, הראשון הוא תיקון שנעשה בחוק רשות המים לאחר קביעת התוספת לחוק הריכוזיות והוא מתאים לרציונל ההחרגה לפי הגדרה זו והשני הוא חוק מקורות אנרגיה שנמצא גם הוא כמתאים להחרגה בשל הצורך בהיקף התקנת תקנות נרחב בתקופה הקרובה בשל תיקון החוק לאחרונה.

 

לסעיף 46 המובא בו   מוצע כי על אף האמור בכל דין, לא יקבעו כללי אסדרה בתקופת הוראת השעה, אלא אם נקבע בהם כי הם יכנסו לתוקף במועד שלאר תקופת הוראת השעה. הוראה זו נקבעת על מנת מחד לסייע למגזר העסקי להתאושש ולהתמקד בפיתוח העסקי לאחר משבר הקורונה אך מאידך לא להפסיק את עבודת הממשלה. בהתאם ניתן להמשיך ולקדם כללי אסדרה חדשים אך הם ייכנסו לתוקף בתום הוראת השעה.

 

לסעיף 47 המובא בו   בסעיף זה מוצע לקבוע חריגים לכלל האמור בסעיף 46 והוא כולל רשימת מקרים בהם על האמור בסעיף 46 מאסדר יהיה רשאי לקבוע שהאסדרה תיכנס לתוקף גם במהלך תקופת הוראת השעה.

 

לסעיף 48 המובא בו   מוצע לדחות את מועד יישומם של תנאים או הוראות להשקעה בתשתית שנקבעו ברישיון שניתן לעסק. במהלך תקופת הקורונה נקבע כלכלית המגזר העסקי וכן נקבעו הגבלות שמנעו הפעלת עסקים או הגעה של עובדים למקומות העבודה. מגבלות אלו פגעו ביכולת של העסקים לעמוד בתנאים או הוראות להשקעה בתשתית שנקבעו ברישיונות שלהם. בהתאם, מוצע לדחות את מועד היישום של כללים אלו במשך זמן שמהווה כשליש מהתקופה המקורית שנקבעה לצורך מועד יישום התנאי.

 

לסעיף 49 המובא בו   מוצע בסעיף זה לקבוע שבכל מקרה פרטני בו ירצה הגורם שנתן את הרישיון לסטות מהכלל האמור בסעיף 48 הוא יהיה רשאי לעשות זאת מנימוקים שיירשמו.

 

לסעיף 50 המובא בו   מוצע שראש הממשלה יהיה רשאי לקבוע בצו תחומים שסעיף 48 לא יחול עליהם.

 

לסעיף 51 המובא בו   מוצע לקבוע רשימה של חריגים שעליהם פרק זה לא יחול.

 

לסעיף  52 המובא בו  מוצע לקבוע שהגורמים המוסמכים לקביעת כללי האסדרה או למתן התנאי להשקעה בתשתית יפרסמו באתר האינטרנט שלהם את מקרים בהם נעשה על ידם סעיף בחריגים לפי סעיף 47 או לפי סעיף 49 לצורך שקיפות לציבור של היקף השימוש במנגנון החריגים.

 

לסעיף 53 המובא בו   הצעת החוק מבקשת לעגן לראשונה בישראל עקרונות, תהליכים ומוסדות לעניין קידום האסדרה החכמה. באופן טבעי, לחוק בהיקפים כאלו יכולות להיות השפעות שלא ניתן לצפותן מראש. בשל כך, יש לקבוע בחוק שתבוצע בחינה בדיעבד של עמידת הרשות ביעדים מדידים שתקבע, אופן מילוי תפקידיה לפי חוק זה, האם יש מקום לשיפור בהסדרים הקבועים בחוק והאם יש צורך בהמשך קיומה של הרשות ושל החוק.

בשל החשיבות הציבורית של חוק זה ושל תפקידי הרשות, מוצע כי הבקרה על עבודת הרשות תתבצע תוך שיתוף הציבור והגורמים המושפעים ממנו, ושטיוטת הדוח תפורסם להערות הציבור בטרם תמסור אותו הרשות לממשלה. לאחר הגשת הדוח הסופי לממשלה ופרסומו לציבור, הוא יונח על שולחן הכנסת ויתקיים לגביו דיון בוועדת הכלכלה של הכנסת בהשתתפות יו"ר הרשות.

 

לסעיף 54 המובא בו   מוצע שראש הממשלה יהיה ממונה על ביצוע חוק זה והוא יהיה רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו בהיוועצות עם שר האוצר ושר המשפטים.

 

לסעיפים 55 ו-56 המובאים בו              מוצע לתקן את חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב-2012 וחוק קביעת מועד כניסה לתוקף של הוראות סימון מזון ארוז מראש, התשע"ה-2014, כך שיושב ראש רשות האסדרה או עובד רשות האסדרה שימונה מטעמו יכהן כיו"ר הוועדות המייעצות שהוקמו בחוקים האמורים. זאת, לצורך הגברת התיאום בין הוועדות המייעצות לרשות בשל החפיפה החלקית בין תפקידי הוועדות המייעצות לבין תפקידי רשות האסדרה. עוד מוצע שלעניין אסדרה שבייזומה, קביעתה או שינויה הייתה מעורבות אחת הוועדות המייעצות, הגורם מטעם הרשות המכהן כיו"ר הוועדה הרלוונטית לא ישתתף בהליכים שנקבעו לפי סימן א' בפרק ג' לחוק זה.

 

לסעיף 57 המובא בו   לשם מתן זמן התארגנות לממשלה ולגופים המושפעים מחוק זה, מוצע לקבוע שתחילתו של חוק זה תהיה ביום כח' בטבת התשפ"ב (1 בינואר 2022). עוד מוצע שהוראות סעיפים 22 ו-29 יחלו בחלוף שנה מיום הודעת יושב ראש הרשות על הקמת הרשות; ולעניין סעיף 22 בתנאי שהרשות פרסמה את ההנחיות האמורות בסעיף 23(1). עוד מוצע שהוראות סימן ג' בפרק ג' לעניין פרסום במרשם האסדרה, יחלו ביום ב' בסיוון התשפ"ב (1 ביוני 2022) או שישה חודשים מיום הקמת מרשם האסדרה לפי הודעה שיפרסם יושב ראש הרשות, ולפי המאוחר מביניהם; ואולם, פרסום אסדרה קיימת שאינה מפורסמת ברשומות ייעשה עד שנה מיום הקמת המרשם, או במועד מאוחר יותר שיקבע ראש הממשלה בצו. לבסוף, מוצע שהוראות סעיף 25, יחלו ביום 1 בינואר 2024.