טיוטת תקנות

 

א. שם התקנות המוצעות

תקנות המידע הפלילי ותקנת השבים (סייגים למסירת מידע - הגבלת מידע על תיקים תלויים ועומדים שלא הוגש בהם כתב אישום), התשפ"א-2021

 

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן

חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט-2019, אשר מועד כניסתו לתוקף הוא ביום י"ד בשבט התשפ"ב (16 בינואר 2022), קובע בסעיף 30 כי כל אימת שהמשטרה מוסרת מידע מהמרשם הפלילי לגופים ולבעלי תפקידים שהיא רשאית למסור להם מידע מהמרשם הפלילי לפי הוראות החוק, היא תמסור גם מידע על תיקים תלויים ועומדים. בצד זאת, ומתוך ההכרה כי התחשבות במידע על תיק תלוי ועומד שלא הוגש בו כתב אישום, עשויה להיות בה פגיעה מוגברת בזכויותיו של אדם, קובע הסעיף כי קבלת מידע כאמור, שנמסר לגופים ולבעלי תפקידים המנויים בסעיפים 11(ו), 12 והתוספת השנייה או חיקוק אחר, תוגבל לתקופות שמשכן ייקבע בתקנות על ידי שר המשפטים בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים ובאישור ועדת חוקה.

מטרתן של תקנות אלו להגדיר את משכי התקופות האמורות, את הכללים לחישובן ואת החריגים להן.

 

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:

 

טיוטת תקנות מטעם משרד המשפטים:

טיוטת תקנות המידע הפלילי ותקנת השבים (סייגים למסירת מידע - הגבלת מידע על תיקים תלויים ועומדים שלא הוגש בהם כתב אישום), התשפ"א-2021

 

 

___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20)

[תאריך עברי] ([תאריך לועזי])

(חמ _____-3)

 

__________________[חתימה]

[שם מלא של המתקין]

שר המשפטים

 

דברי הסבר

כללי    חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט-2019, שמועד כניסתו לתוקף הוא ביום י"ד בשבט התשפ"ב (16 בינואר 2022), קובע בסעיף 30 כי כל אימת שהמשטרה מוסרת מידע מהמרשם הפלילי לגופים ולבעלי תפקידים שהיא רשאית למסור להם מידע מהמרשם הפלילי לפי הוראות החוק, היא תמסור גם מידע על תיקים תלויים ועומדים. בצד זאת, קובע הסעיף כי מידע על תיקים תלויים ועומדים שטרם הוגש בהם כתב אישום, שנמסר לגופים ולבעלי תפקידים המנויים בסעיפים 11(ו), 12 והתוספת השנייה או חיקוק אחר, יוגבל לתקופות שמשכן ייקבע בתקנות על ידי שר המשפטים בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים ובאישור ועדת חוקה.

בבסיסן של התקנות המוצעות עומד האיזון בין הצורך של הגופים הזכאים לקבל את המידע העדכני ביותר הנוגע למעורבותו של אדם בפלילים לבין הרצון שלא לפגוע פגיעה עודפת באדם שטרם הורשע ושההליכים הפליליים נגדו נמשכים פרקי זמן ארוכים במיוחד.

תקנות אלו הן צעד משלים לצעדים לצמצום משכי החקירה שננקטו בשנים האחרונות הן על ידי המחוקק והן על ידי רשויות התביעה וקיבלו את ביטויים, בתיקון מס' 87 לחוק סדר הדין הפלילי, התשמ"ב-1982, שהסדיר מחדש את תקופות ההתיישנות של עבירות ועונשים, בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה 4.1202 בעניין משך טיפול התביעה עד להגשת כתב אישום ובמהלכים לייעול עבודת מערך החקירות והתביעה במשטרה ובפרקליטות.

מטרתן של תקנות אלו להגדיר את משכי התקופות שבהן יימסר מידע על תיקים תלויים ועומדים שלא הוגש בהם כתב אישום (להלן- תיקי חקירה) ביחס לגורמים שהוכרו על-ידי המחוקק כגורמים הזכאים לקבל מידע פלילי לשם מתן זכות או ביטול זכות, את הכללים לחישובן ואת החריגים להן.

לתקנה 1   התקנה מגדירה את התקופות שלאחריהן לא יימסר מידע אודות תיקי חקירה, בהתאם לחובה בסעיף 30(ג) לחוק לקבוע מגבלה כאמור. סעיף זה מחייב הטלת מגבלה כאמור ביחס לגופים הזכאים לקבל מידע מהמרשם הפלילי לפי סעיף 11(ו), 12 והתוספת השניה או חיקוק אחר. אף על פי כן, מוצע להחיל את המגבלות המפורטות בתקנות גם על מסירת מידע לגופים הזכאים לפי סעיף 14. הטעמים לכך נעוצים בתכליות הדומות של שקילת מידע לצרכי מכרז לאלו העומדות בבסיס התכליות לשמן נמסר מידע לגופים המנויים בסעיף 11(ו) ובסעיף 12 והתוספת השנייה או לפי חיקוק וכן בהיקף המידע הנמסר. עוד יצוין, כי עניינו של פרט 3(1) לתוספת הראשונה, המנוי בסעיף 11(ו), במסירת מידע מהמרשם הפלילי לעניין התקשרות של המדינה, אם בשל נושא ההתקשרות נדרשת בדיקה מטעמים שבביטחון המדינה. לפיכך, מקל וחומר יש מקום להחיל את הסייג על מסירת מידע על מב"דים שלא הוגש בהם כתב אישום גם בהתקשרויות לפי סעיף 14 שאינן בעלות היבט בטחוני. ניתן להחיל את המגבלות גם על הזכאות לפי סעיף 14 הודות לסמכות הקבועה בסעיף 43(ב)(2), המאפשרת לשר המשפטים בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים ובאישור ועדת חוקה לקבוע בתקנות פרטי רישום פלילי או פרטי רישום משטרתי שלא יימסר עליהם מידע.  

התקופות שלאחריהן לא יימסר מידע על מב"דים שלא הוגש בהם כתב אישום גובשו בהתייחס לשלושה: תיקון מס' 87 לחוק סדר הדין הפלילי, התשמ"ב-1982 שהסדיר מחדש את תקופות ההתיישנות על עבירות

ועל עונשים והגביל את פרק הזמן שבו יוארכו תקופות ההתיישנות בעקבות פעולות חקירה, כנגזרת של חומרת העבירה והמורכבות של ניהול החקירה, קבלת החלטה בתיק וגיבוש כתב האישום; על הנחיית היועץ המשפטי לממשלה 4.1202 בעניין משך טיפול התביעה עד להגשת כתב אישום; ונהלי משטרת ישראל בעניין הגבלת משך חקירה נגד חשוד. שלושת אלו הושוו לנתונים בדבר משכי הזמן בפועל הנדרשים לתביעה המשטרתית ולפרקליטות לצורך הגשת כתב אישום, בהתחשב בחומרת העבירה ומורכבות ניהול ההליך עד להגשת כתב אישום, בשים לב להליכי ההתייעלות שעברו שני גופים אלו בשנים האחרונות. יודגש כי בעוד משכי הזמן הקבועים בהנחיית היועץ ובנהלי המשטרה מאפשרים גמישות וקבלת החלטות קונקרטיות על הארכת התקופות טרם הגשת כתב אישום, בהתאם לנסיבותיו המיוחדות של התיק ומורכבות החקירה, הרי שבמסגרת מערכת המידע הפלילי, המנוהלת באופן ממוחשב, לא ניתן להביא שיקולים אלו בחשבון ואין אפשרות לייצר פתרונות נקודתיים שונים לכל תיק ותיק. בנוסף, ההנחיה והנהלים קובעים עילות שבהתקיימן ייעצר מניין התקופות, כגון העברת התיק להשלמות חקירה, המועד מהגשת בקשה לשימוע ועד קבלת החלטה בשימוע. מועדים אלו משתנים בהתאם להתנהלות ולצרכים בכל תיק ספציפי ומערכת ממוחשבת אינה מתאימה לכלול פרמטרים משתנים מסוג זה. לפיכך, לא יכולה להיות זהות מוחלטת בין משכי הזמן הקבועים בהנחיית היועץ לבין התקופות המוצעות בתקנות אלו.

התקופות המפורטות בסעיף יימנו מן המועד שבו נרשמו במרשם המשטרתי תיקי החקירה לחובתו של האדם שהמידע הוא בעניינו, כלומר לאחר שאותו אדם נחקר באזהרה כחשוד בתיק בפעם הראשונה.

משכי הזמן יהיו כדלהלן: אודות תיקי חקירה בעבירות עוון יימסר מידע לתקופה של שלוש שנים. זאת, בעוד משכי הזמן המירביים לחקירה ולהגשת כתב אישום, ללא ההארכות וללא העילות לעצירת משך התקופה, עומדים על שלוש שנים וחצי. על תיקי חקירה בעבירות עוון המנויות בתוספת הראשונה ג' לחוק סדר הדין הפלילי, שכוללת עבירות עוון מורכבות שדורשות על פי רוב משך חקירה ארוך יותר וכן בעבירות פשע יימסר מידע לתקופה של ארבע שנים. על תיקי חקירה בעבירות שעונשן שבע שנות מאסר או יותר (להלן – פשע חמור) וכן בעבירות המנויות בתוספת הראשונה ב' לחוק סדר הדין הפלילי יימסר מידע לתקופה של שש שנים.

באשר לקטינים נקבע כי על תיק חקירה בעבירות שעבר קטין יימסר מידע למשך מחצית מהתקופות המפורטות לעיל, כך שלדוגמה, משך הזמן בעבירות פשע חמור יעמוד על שלוש שנים. בדומה להוראות אחרות בדין הפלילי, שמטרתן להיטיב עם קטינים במטרה לאפשר את שיקומם וחזרתם לחיק החברה הנורמטיבית, גם הוראה זו מיטיבה עם קטינים ומקצרת משמעותית את התקופות במהלכן יוצגו מב"דים אף שטרם הוגש בהם כתב אישום. על אף הוראות סעיף 14 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971 (להלן: חוק הנוער), לפיה אין להעמיד לדין קטין אם חלפה שנה ממועד ביצוע העבירה, אלא אם ניתן אישור היועץ המשפטי לממשלה, משכי הזמן המוצעים בתקנות ארוכים יותר משנה. זאת, מאחר שסעיף 14 לחוק קובע כי יש צורך באישור היועץ המשפטי לממשלה אם חלפה שנה מיום ביצוע העבירה בעוד שחוק המידע הפלילי קובע כי אין להעביר מידע על תיק חקירה אם חלפו התקופות הקבועות בתקנות מהמועד שבו נרשמו תיקי החקירה לחובתו של האדם. לא אחת נפתחת החקירה כנגד קטין כאשר חלפה כבר למעלה משנה מיום ביצוע העבירה או בסמוך לכך, ועל כן, ביום הפתיחה בחקירה כבר נדרש אישור היועץ המשפטי לממשלה להגשת כתב אישום למרות שתיק החקירה בעניינו של הקטין אך נפתח.

נוסף על האמור, הצורך בקביעת התקופות הקבועות בתקנות בנוגע לקטינים נובע מכך שבחלק מתיקי הקטינים נדרש משך זמן טיפול ארוך, בין היתר, בשל הצורך במעקב אחר התקדמות טיפולית לצורך קבלת החלטה בנוגע להעמדה לדין, בחינה ומימוש הליכים חלופיים בהתאם לסעיף 12א לחוק הנוער וכן במקרים בהם מדובר בתיק חמור יותר המעורר התלבטות ומצריך הפעלת שיקול דעת קפדני אשר עשוי לעיתים להימשך זמן רב יותר מאשר בתיקי בגירים.

להשלמת התמונה יצוין כי ביחס לקטינים קיים הסדר נוסף המעניק הגנה לקטינים שמתנהלת נגדם חקירה פלילית מפני חשיפת המידע אודות החקירה אף בפני גופים זכאים. לפי הסדר זה, בתיק חקירה ראשון שנפתח לקטין ובהתקיים נסיבות מסוימות התיק מסווג כתיק ט.מ. (טיפול מותנה), שאינו יוצר פרט רישום משטרתי, כהגדרתו בחוק המידע הפלילי, הן בשלב שבו התיק תלוי ועומד והן בשלב שבו התיק נגנז. רישום מסוג זה אינו מופיע בתדפיסי המידע הפלילי המועברים לגופים זכאים ואינו נכנס לגדרי תקנה 4 לעיל בעניין חישוב תקופות בריבוי תיקים.

עוד מוצע לאפשר ליועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך, בהתקיים נסיבות מיוחדות לפיהן קיים אינטרס ציבורי למסור מידע על תיק תלוי ועומד שטרם הוגש בו כתב אישום, אף אם חלפה התקופה הנקובה בתקנות. אישור כאמור, המפרט את נימוקי ההחלטה, יינתן לגוף מסויים ביחס לתיק או לתיקים מוגדרים על סמך בקשה מנומקת מטעם הגוף המבקש.

לתקנה 2   הוראות תקנה 1 לא יחולו על תיקי חקירה בעבירות המנויות בסעיף 24 לחוק, אשר אינן מתיישנות לעולם. מדובר בעבירות חמורות ביותר, דוגמת עבירות רצח, עבירות ביטחון ועבירות חמורות אחרות  ובחלקן עבירות שאין עליהן התיישנות לעניין העמדה לדין. חומרתן של העבירות, המשתקפת בכך שהרשעה בהן אינה מתיישנת לעולם, מצדיקה כי גם אם החקירה בעניין נמשכת יותר מן התקופות הנקובות בסעיף מידע על קיומן יוסיף ויימסר לגופים זכאים.

לתקנה 3   כאשר בתיק חקירה אחד נחקרות מספר עבירות שונות, שהעונש בגינן שונה, יהיה מניין התקופות, כאמור בסעיף 1, בהתאם לעבירה שהעונש בגינה הוא החמור מביניהם. עקרון זה זהה לעיקרון הקבוע בסעיף 18(ו), לפיו הוטלו בפסק דין אחד עונשים שונים בשל הרשעות שונות, תסתיים תקופת ההתיישנות של כל פרטי הרישום הפלילי האמורים בתום תקופת ההתיישנות המאוחרת ביותר החלה לגבי אותם פרטי רישום.

לתקנה 4   כאשר נפתחים תיקי חקירה נוספים בתוך התקופה, כאמור בסעיף 1, יימסר המידע על אודות כלל תיקי החקירה בהתאם לתקופה הארוכה ביותר, ללא הבחנה בין סוגי העבירות בכל תיק. גם בהקשר זה העיקרון זהה לעיקרון הקבוע בסעיפים 18(ז) ו-21(ג), לפיו הורשע אדם בעבירה או שניתנה לגביו החלטה המהווה פרט רישום פלילי, בתקופת ההתיישנות או המחיקה של פרט רישום פלילי אחר, תסתיים תקופת ההתיישנות של כל פרטי הרישום הפלילי שלו בתום תקופת ההתיישנות או המחיקה, לפי העניין, המאוחרת ביותר החלה לגבי אותם פרטי רישום.