תוכן עניינים
חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), פרק ___: תקשורת.
ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על החוק הקיים
ה. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקציב המדינה
ו. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המינהלי
תזכיר חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), פרק ___': תקשורת
חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), פרק ___: תקשורת.
ואלה עיקרי התיקונים המוצעים:
1. מוצע לתקן את חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן – חוק התכנון והבניה), כך שהגדרת תשתית לאומית תכלול "מתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית", כהגדרתו בסעיף 202ב לחוק התכנון והבנייה. לרשות הרישוי של הוועדה לתשתיות לאומיות תהיה סמכות מקבילה לוועדות התכנון המקומיות, כרשות רישוי לעניין בקשות להיתרים למתקני תקשורת בשיטה התאית מכוח תכנית המתאר הארצית למתקני שידור קטנים וזעירים, וכן סמכות לשמש כרשות תכנון מקבילה לצורך תכנון אתרי שידור.
2. מוצע לתקן את חוק התכנון והבניה ולקבוע כי מתקן שידור שאורכו לא עולה על 6 מטרים כולל העמוד הנושא שלו (תורן) וכן התקנת כל ציוד נלווה הנדרש להפעלתו של המתקן, אינו טעון היתר לפי סעיף 145 לחוק התכנון והבניה. זאת, בתנאי שמתקן זה יעמוד בכללים אשר ייקבעו בחוק ובכלל זה: הוראות לגודלו ומיקומו של המיתקן, יציבותו, האישורים שעליו לקבל, אופן הדיווח לרשות הרישוי בגמר הקמת המיתקן והוראות באשר לשטחו והיקפו של הציוד הנלווה אשר יחסה תחת הפטור.
בנוסף, מוצע לתקן את סעיף סעיף 27א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן – חוק התקשורת), ולהחריג מהם מיתקן שהינו מיתקן לתקשורת בשיטה התאית נוכח קביעת פטור מהיתר בנייה למיתקני שידור לתיקשורת בשיטה התאית, בגובה של עד 6 מטרים ובכפוף לתנאים המפורטים לעיל.
3. על מנת לייעל ולשפר את האפשרות להחלפת מתקני שידור קיימים מוצע לתקן את חוק התכנון והבנייה ולקבוע בו הסדר קבוע להחלפה של מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית בפטור מהיתר בניה. הסדר דומה נקבע בעבר בהוראת שעה בסעיף 266ג1 לחוק התכנון והבנייה. יובהר כי הפטור הקבוע לא יחול על החלפת תרנים. מכיוון שפרויקט הגירת התדרים טרם הושלם, מוצע לקבוע בהוראת שעה, כי פטור מהיתר על פי סעיף 266ג2 בהתאם למתואר בסעיף זה, יחול גם על עבודות החלפת תרנים למשך שלוש שנים ממועד כניסת הוראת השעה האמורה לתוקף.
4. מוצע לתקן את חוק התכנון והבניה כך שייקבע בו הסדר פטור מהיתר בניה לפי סעיף 145 לחוק התכנון והבנייה להוספת אנטנה למיתקן שידור קיים ובלבד שניתן היתר הממונה על הקרינה לפי סעיפים 6 ו- 7 לחוק הקרינה. הסדר הקבוע כיום בנושא זה בתקנה 34 לתקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר), התשע"ד- 2014, יבוטל.
5. סעיף 21ב לחוק התקשורת קובע כי פרישת רשת כהגדרתה בחוק התקשורת, בבית משותף מצריכה אישור של מרבית בעלי הדירות הבניין. כמו כן, נקבע בחוק מנגנון לפרישת רשת אף ללא הסכמת רוב בעלי הדירות בעת פניית בעל דירה בודד בבקשה לפרישת רשת. מנגנון זה כמעט ואינו מיושם שכן, כאשר חברות התקשורת פועלות לפרישת רשתות תקשורת נייחות מתקדמות של תשתיות סיבים, הן לרוב פורשות בימים ספורים רחובות שלמים. בניין שלשם חיבורו נדרש מנגנון ארוך ומסורבל, ייוותר ללא חיבור בעת פרישת הרחוב. שליחת צוות עבודה לרחוב שכבר נפרש לטובת חיבור בניין בודד, עלולה שלא להיות משתלמת לחברה.
בהתאם, מוצע כי ייקבע מנגנון חלופי לפרישה של רשת מתקדמת כהגדרתה בחוק התקשורת ללא הסכמת רוב בעלי הדירות ובלבד שתישמר זכותם המהותית של יתר בעלי הדירות להגיש את התנגדותם להנחת הרשת המתקדמת למפקח. על מנת לשמור על זכותם זו נקבעו בתיקון המוצע מגנוני פרסום, שיתוף ידע וזמן להגשת התנגדות למפקח.
6. תדרי הרדיו הם משאב לאומי מוגבל. על מנת שהשימוש בתדרי הרדיו יהיה יעיל, פועלת מכוח פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל"ב-1972 (להלן - פקודת הטלגרף), ועדת התדרים שתפקידה הקצאת והועדת תדרים לשימושם השונים. פקודת הטלגרף קובעת כי שר התקשורת באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי להתקין תקנות הקובעות אגרות בעד הועדת תדרים והקצאתם. פקודת הטלגרף קובעת כי תקנות אלה לא יחולו על כוחות הביטחון, כהגדרתם בה.
בשל הצרכים הביטחוניים לשימוש בתדרי רדיו ובהתאם לכך שכוחות הביטחון אינם רואים עלות לשימוש בספקטרום התדרים, לאורך השנים הוקצה שיעור ניכר מספקטרום התדרים לשימוש כוחות הביטחון. מכיוון שספקטרום התדרים הוא משאב מוגבל, ועל מנת להביא להתייעלות שימוש כוחות הביטחון בספקטרום, מוצע לתקן את פקודת הטלגרף באופן שתבוטל החרגת כוחות הביטחון מתשלום אגרות בעד הקצאת תדרים וזאת בכפוף לקביעת מנגנון הדרגתי לסך התשלומים אשר יידרשו לשלם הגורמים הנמנים על כוחות הביטחון כהגדרתם בפקודת הטלגרף, עד להגעה לסכומן המלא של האגרות בעד התדרים המוחזקים על ידם.
מוצע לתקן את החוקים הבאים:
חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965;
פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל"ב-1972;
חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982.
יביא לתוספת להכנסות המדינה בהיקף מוערך של כ-15,000,000 ש"ח בשנת 2022, ולהכנסות בהיקף מוערך של כמיליארד ש"ח בתוך עשור.
אין.
תזכיר חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), פרק ___: תקשורת
|
|
|
||||||
|
1. |
בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965[1] – |
||||||
|
|
|
(1) בסעיף 1, בהגדרה "תשתיות לאומיות", אחרי "מיתקני תקשורת" יבוא "לרבות מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית"; |
|||||
|
|
|
(2) בסעיף 6ב, בהגדרה "תכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות" אחר המילים "שעליו היא חלה" יבוא "או תכנית מיתאר ארצית לתקשורת שעניינה מתקני שידור קטנים וזעירים"; |
|||||
|
|
|
(3) אחרי סעיף 266ג יבוא: |
|||||
|
|
|
"פטור למתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית" |
266ג1 |
(א) בפרק זה – |
|||
|
|
|
|
|
|
|
|
"בעל רישיון" – מי שקיבל רישיון כללי לפי חוק התקשורת ולפי פקודת הטלגרף למתן שירותי רדיו טלפון נייד; |
|
|
|
|
|
|
|
|
"גג בנין" – כהגדרתם בסעיף 27א לחוק התקשורת ולרבות מרפסת גג; |
|
|
|
|
|
|
|
|
"מיתקן שידור לתיקשורת בשיטה התאית" – כהגדרתו בסעיף 202ב לחוק; |
|
|
|
|
|
|
|
|
"מיתקן קיים בשטח ציבורי" – מתקן דרך אשר קיבל אישורים כאמור בסעיפים 266ג1(ב)(3) ו-266ג1(ג)(3); |
|
|
|
|
|
|
|
|
"מהנדס מבנים" – מהנדס רשוי הרשום במדור להנדסת מבנים בפנקס המהנדסים והאדריכלים כהגדרתו בחוק המהנדסים והאדריכלים; |
|
|
|
|
|
|
|
|
"הממונה על הקרינה" – הממונה כהגדרתו בחוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ו-2006; |
|
|
|
|
|
|
|
|
"ציוד נלווה" – הציוד הנלווה הנדרש לצורך הפעלתו של מיתקן הפטור מהיתר בנייה שמתקיימים לגביו התנאים הקבועים בסעיף 266ג1(ד). |
|
|
|
|
|
|
|
(ב) התקנת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית (בסעיף זה – המיתקן), לרבות התקנת הציוד הנלווה הנדרש להפעלתו, אינם טעונים היתר לפי סעיף 145 אם מתקיימים לגביו כל אלה: |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) הקמת המיתקן מבוצעת בידי בעל רישיון; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) גובהו של מיתקן המוצב על גג בנין אינו עולה על גובהו של המבנה עליו הוצב, ובכל מקרה לא עולה על 6 מטרים; גובהו של מיתקן שידור בשיטה התאית, המוצב על מתקן קיים בשטח ציבורי, לא יעלה על 6 מטר מהקרקע; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(3) ניתן למיתקן היתר על ידי הממונה על הקרינה בהתאם לחוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ו-2006, והמיתקן עומד בתנאי ההיתר; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(4) ניתן למיתקן אישור הממונה על הגבלות בנייה במינהל התעופה האזרחית במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים במקרים הנדרשים. היה המיתקן מיועד לקום בתוך שטח מגודר סביב בריכת מים, מגדל מים או קידוח - ניתן גם אישור מהנדס תברואה מחוזי; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(5) המיתקן אינו מוקם על גג בניין המיועד לשימור; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(6) המיתקן יוקם על גג בנין, לרבות מרפסת גג או בצמוד לקיר החיצוני של בנין או על מיתקן קיים בשטח ציבורי; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(7) המיתקן מעוצב בהתאם להנחיות המרחביות החלות באותו מרחב תכנון, ככל שניתנו הנחיות כאמור, ובלבד שאין בהנחיות כאמור כדי למנוע או לעכב את עצם הקמת המתקן. |
|
|
|
|
|
(ג) בתוך 45 ימים מסיום הקמת המיתקן, ימסור בעל הרישיון האחראי על הקמת המיתקן לרשות הרישוי המקומית הודעה על סיום ביצוע הקמת המיתקן (בסעיף זה – ההודעה) וכן יצרף בעל הרישיון להודעה את כל אלה: |
|||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) הצהרת בעל הרישיון כי המיתקן עומד בהוראות החוק וכי טווח הבטיחות לבריאות הציבור אינו חודר לתוך שטח של נכס גובל, להוציא חדירה לחלקת דרך או שטח ציבורי פתוח; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) האישורים המפורטים בפסקאות 266ג1(ב)(3)-266ג1(ב)(4); |
|
|
|
|
|
|
|
|
(3) אישור מהנדס מבנים שתכנן את הקמת המיתקן, בדבר עיגון המיתקן ויציבותו; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(4) כתב שיפוי בפני תביעה לפיצויים לפי סעיף 197, ככל והמיתקן הינו מסוג המיתקנים שנדרשת לגביהם הפקדת כתב שיפוי. |
|
|
|
|
|
|
|
(ד) מבלי לגרוע מכלליות האמור, הפטור כאמור יחול גם על הציוד הנלווה אם מתקיימים לגבי הציוד הנלווה כל אלה: |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) הוקם המיתקן על גג בנין, לרבות מרפסת גג או בצמוד לקיר חיצוני של הבנין, לא יעלה גובהו של הציוד הנלווה על 2.3 מטרים ושטחו לא יעלה על 2.5 מטר רבוע לכל בעל רישיון ובלבד שהשטח הכולל של ציוד נלווה שהוקם על ידי מספר בעלי רישיון לא יעלה על 6 מטר רבוע במצטבר; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) הוקם המיתקן על מיתקן קיים בשטח ציבורי, יותקן הציוד הנלווה בחלל הפנימי של המיתקן הקיים בשטח ציבורי או בתוך המיתקן עצמו. במקרים בהם לא ניתן להתקין את הציוד הנלווה כאמור, לא תעלה חריגה ממתאר המיתקן או ממתאר המיתקן הקיים בשטח ציבורי על נפח של 27,000 סמ"ק ממתאר מיתקן הרחוב; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(3) הוקם המיתקן על גג בנין, לרבות מרפסת גג או בצמוד לקיר הבנין, יותקן הציוד הנלווה באחד החללים הקיימים בבנין או בשטחים מבונים בבנין. לא ניתן להתקין את הציוד הנלווה כאמור, לרבות בשל דרישה לקבלת היתר לשימוש חורג ביחס לציוד הנלווה, יוקם הציוד הנלווה על גג בנין.". |
|
|
|
(4) אחרי סעיף 266ג1 יבוא: |
|||||
|
|
|
"פטור להחלפה של מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית |
266ג2 |
(א) עבודה שהיא החלפת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית שהוקם בהתאם להיתר כדין לפי חוק זה, או מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית שהוקם בפטור מהיתר (בסעיף זה – מיתקן) לרבות החלפת מיתקן הכוללת חיזוק תורן (בסעיף זה -העבודה) פטורה מהיתר לפי סעיף 145 אם מתקיימים לגביה כל אלה: |
|||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) העבודה מתבצעת בידי בעל רישיון; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) ניתן אישור הממונה כהגדרתו בחוק הקרינה הבלתי מייננת, השתס"ו-2006 לפי סעיפים 6 ו-7 לחוק האמור או לחלופין אישור הממונה כי לא נדרשים ההיתרים כאמור או אחד מהם; אישור הממונה על הקרינה כאמור יינתן לפי הנוסח שיפורסם באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(3) בעל הרישיון הציב, בטרם תחילת ביצוע העבודה, שלט במקום בולט במקום ביצוע העבודה המודיע על ביצועה ועל כך שמתקיימות לגביה הוראות סעיף זה; שלט כאמור יהיה לפי הוראות לעניין מידות השלט, תוכנו, צורתו ואופן הצבתו שיפרסם שר הפנים באתר האינטרנט של מינהל התכנון; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(4) שטחו, גובהו והיקפו של המיתקן לאחר ביצוע העבודה לא יעלה על שטח, גובה והיקף המיתקן שנקבעו בהיתר; לעניין זה, שטחם של רכיבים שחוברו לתורן המיתקן לשם חיזוקו בלבד לא יובא בחשבון בחישוב שטח והיקף המיתקן; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(5) חוזק תורן המיתקן באמצעות מוטות אלכסוניים המחברים את התורן לגג הבניין שעליו הוא מוצב או לקרקע – לא יעלה גובה נקודת החיבור של האלכסון עם התורן על שליש מגובהו של התורן או על שישה מטרים מבסיס התורן, לפי הנמוך; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(6) חוזק תורן המיתקן באמצעות יציקת בטון – לא תחרוג היציקה משטח המיתקן שנקבע בהיתר שלפיו הוקם המיתקן, וגובהה לא יעלה על 150 סנטימטרים מפני הקרקע, ובמיתקן המוצב על גג בניין – 50 סנטימטרים מבסיס התורן; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(7) פטור כאמור לא יחול על החלפת תורן המיתקן; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(8) בכפוף להוראות פסקאות (4), (5) ו-(6), הוראות ותנאים שנקבעו בהיתר שלפיו הוקם המתקן יחולו גם לגבי ביצוע העבודה. |
|
|
|
|
|
|
|
(ב) 15 ימים לפחות לפני תחילת ביצועה של העבודה תימסר לרשות הרישוי המקומית הודעה על הכוונה לבצעה, בצירוף אישור הממונה כאמור בסעיף קטן (ב)(2). |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ג) בתוך 45 ימים מתום ביצועה של העבודה תימסר לרשות הרישוי המקומית הודעה על סיום ביצועה בצירוף הצהרת בעל הרישיון שטווח הבטיחות לציבור שקבע הממונה על הקרינה אינו חודר לתוך שטח של נכס גובל להוציא חדירה לחלקת דרך או שטח ציבורי פתוח; חוזק תורן מיתקן שגובהו עולה על 3 מטרים – יצורף להודעה אישור מהנדס מבנים שתכנן את העבודה האמורה, בדבר עיגון המיתקן ויציבותו, ואם גובהו של התורן עולה על 9 מטרים – יצורף גם אישור של מהנדס מבנים בעל ניסיון של חמש שנים לפחות בתכנון וביצוע של עבודת בנייה, על כך שביצע בקרת תכן ובקרת ביצוע לעבודה. |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ד) הודעות כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג) ואישורים של מהנדסי מבנים כאמור בסעיף קטן (ג) יימסרו לפי הנוסחים שיפורסמו באתר האינטרנט של מינהל התכנון." |
|
|
|
|
(5) אחרי סעיף 266ג2 יבוא: |
|||||
|
|
|
"החלפת תורן (הוראת שעה) |
266ג3 |
(א) פטור כאמור בסעיף 266ג2 יחול על עבודות החלפת תורן, ובלבד שגובהו של התורן שהוחלף לא יעלה על גובהו של התורן שאושר בהיתר ובכל מקרה לא יעלה על 18 מטרים, ושניתנה לבעל הרישיון הוראה ממי שהוסמך לכך לפי פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל"ב-1972 ובלבד שמתקיימים לגביו גם כל אלה: |
|||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) גובהו של מיתקן שחוזק לא יעלה על הגובה שנקבע למיתקן בהיתר שלפיו הוקם המיתקן; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) בכפוף להוראות פסקאות (4), (5) ו-(6), בסעיף 266ג2(ב), הוראות ותנאים שנקבעו בהיתר שלפיו הוקם המתקן יחולו גם לגבי ביצוע העבודה. |
|
|
|
|
|
|
|
|
(3) הוחלף תורן מיתקן שגובהו עולה על 3 מטרים – יצורף להודעה בדבר סיום העבודה כאמור בסעיף 266ג2(ג) גם אישור מהנדס מבנים שתכנן את העבודה האמורה, בדבר עיגון המיתקן ויציבותו, ואם גובהו של התורן עולה על 9 מטרים – יצורף גם אישור של מהנדס מבנים בעל ניסיון של חמש שנים לפחות בתכנון וביצוע של עבודת בנייה, על כך שביצע בקרת תכן ובקרת ביצוע לעבודה. |
|
|
|
|
|
|
|
(ב) הוראות סעיף זה יעמדו בתוקפן שלוש שנים מיום פרסומו של חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2020-2021), התשפ"א-2021. |
|
|
|
|
הוספת אנטנה למיתקן שידור קיים |
266ג4 |
הוספת אנטנה למיתקן שידור קיים בהיתר כדין פטורה מהיתר, ובלבד שהתקיימו תנאים אלה: |
|||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) ניתן היתר הממונה על הקרינה לפי סעיף 6 או 7 לחוק הקרינה, או שניתן אישורו של הממונה על הקרינה כי לא נדרש היתר כאמור; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) התקנת האנטנה תיעשה בידי בעל רישיון; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(3) בעל הרישיון ימסור לרשות הרישוי הרלוונטית תוך 45 ימים ממועד ביצוע הוספת האנטנה הודעה בדבר הוספה כאמור, וכן יצרף הצהרה כי טווח הבטיחות אשר נקבע בידי הממונה על הקרינה אינו חודר לשטח נכס גובל וכן את ההיתרים או האישור המפורטים בסעיף קטן (א)." |
|
|
|
הוראת מעבר |
266ג5 |
לעניין מתקן גישה אלחוטית כהגדרתו בחוק התקשורת, שהוקם לפי הוראות סעיף 266ג לחוק ומתקן שידור זעיר שהוקם לפי תקנה 34א לתקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר), תשע"ד-2014, שהוקמו לפני תחילתו של חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2020 ו-2021), התשעפ"א-2021, יראו מתקנים אלה כמיתקנים שהוקמו כדין בהתאם להוראות חוק התכנון והבנייה, וניתן יהיה לבצע עבודות תחזוקה במתקנים אלה." |
|||
|
תיקון חוק התקשורת |
2. |
בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982[2] – |
|||||
|
|
|
(1) בסעיף –27א, בהגדרה "מתקן גישה אלחוטית" אחרי "מתקן בזק" יבוא "למעט מיתקן שידור בשיטה התאית"; |
|||||
|
|
|
(2) אחרי סעיף 21(ב1) יבוא: |
|||||
|
|
|
"הנחת רשת מתקדמת בבית משותף |
21(ב2) |
(א) בסעיף זה, "רשת מתקדמת" כהגדרתה בסעיף 14א לחוק; "פרטי המבקש – שמו המלא, מענו ופרטים ליצירת קשר טלפוני עם המבקש"; |
|||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ב1), ובכפוף להוראות פסקאות (1) עד (7), רשאי בעל רישיון להניח רשת מתקדמת ברכוש המשותף אף בהיעדר הסכמה של רוב בעלי הדירות בבית המשותף כאמור בסעיף קטן (ב), אף שלא בהתאם להוראות סעיף קטן (ב1): |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) בעל דירה המעוניין בהנחת רשת מתקדמת או מי מטעמו (להלן – המבקש), פנה לבעל הרישיון בכתב, לרבות באמצעות מילוי טופס מקוון שנשלח על ידי בעל הרישיון או פורסם באתר האינטרנט שלו, בבקשה להניח רשת מתקדמת בבית המשותף (בסעיף זה – פניה); |
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) פניה כאמור תכלול את הסכמת המבקש להעברת פרטי המבקש כאמור בפסקה (6); |
|
|
|
|
|
|
|
|
(3) היתה הפניה מטעמו של בעל הדירה כאמור בפסקה (1) יצרף הפונה לפנייתו יפוי כוח לצורך פנייה בהתאם להוראות סעיף קטן זה החתום על ידי בעל הדירה; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(4) המבקש או בעל רישיון, לפי העניין, מסר, לא יאוחר מ-30 יום לפני מועד פרישת הרשת המתקדמת בבית המשותף, הודעה מוקדמת בכתב לכל בעלי הדירות בבית המשותף לגבי כוונתו לפרוש רשת מתקדמת כאמור; ההודעה לבעלי הדירות תימסר בדרך שבה נמסרת הודעה על כינוס אסיפה כללית של בעלי דירות לפי תקנון הבית המשותף; ההודעה תכלול את שם בעל הרישיון, את המועד בו מתוכננת תחילת פרישת הרשת המתקדמת, מיקום וגודל ארון התקשורת שיוקם, פרטי התקשורת עם בעל הרישיון באמצעות טלפון ודואר אלקטרוני, משך הזמן המוערך לביצוע העבודות וכן יידוע בדבר הזכות של כל בעל דירה להתנגד לפרישת הרשת בהתאם לפסקה (5); |
|
|
|
|
|
|
|
|
(5) בעל דירה רשאי, בתוך 30 הימים ממועד ההודעה, לפנות אל המפקח בבקשה למנוע את הנחת הרשת המתקדמת; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(6) בעל רישיון אשר מסר הודעה כאמור בפסקה (3) ימסור את פרטי המבקש שבשמו פורסמה ההודעה, לבעל דירה אשר הודיע לו כי ברצונו לפנות למפקח בהתאם לפסקה (4), בהקדם האפשרי ובמועד אשר יאפשר זמן סביר לפנייתו של בעל הדירה האמור למפקח בטרם פרישת הרשת; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(7) בעל הרישיון רשאי, בתום 30 יום ממועד ההודעה, ואם לא הוגשה בקשה למפקח בהתאם להוראת פסקה (5) להניח את הרשת המתקדמת בבניין המשותף, אף ללא הסכמת רוב בעלי הדירות." |
|
|
|
(3) בסעיף קטן (ג), במקום "סעיף קטן (ב1)" יבוא "סעיפים קטנים (ב1) ו-(ב2); |
|||||
|
|
|
(4) בסעיף קטן (ד), אחרי "סעיף קטן (ב1)" יבוא "או בקשה להנחת רשת מתקדמת שנתקיימו לגביה הוראות סעיף קטן (ב2)"; |
|||||
|
|
|
(5) בסעיף קטן (ה), אחרי "לרשת כבלים", יבוא "או לרשת מתקדמת" ואחרי המילים "בהנחת רשת" יבוא "או רשת מתקדמת"; |
|||||
|
|
|
(6) בסעיף קטן (ח), אחרי "סעיף קטן (ב1)" יבוא "או בקשה להנחת רשת מתקדמת שנתקיימו לגביה הוראות סעיף קטן (ב2)" ואחרי המילים " לשם התקנה ובניה של הרשת" יבוא "או הרשת המתקדמת". |
|||||
|
3. |
בסעיף 72 (א) לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969[3], אחרי "21ב" יבוא "21ב2". |
||||||
|
4. |
בפקודת הטלגרף האלחוטי (נוסח חדש), התשל"ב-1972[4] – |
||||||
|
|
|
(1) בסעיף 4, אחרי "למעט פרק ה'" יבוא "ולמעט סעיפים 13-14"; |
|||||
|
|
|
(2) בסעיף 13(א)(1א), המילים "והן לא יחולו על כוחות הביטחון" - יימחקו; |
|||||
|
|
|
(3) אחרי סעיף 13(א)(א1), יבוא: |
|||||
|
|
|
"תשלום אגרות על ידי כוחות הביטחון |
13(א)(א2) |
על אף האמור, סך האגרות השנתי אשר ישלם גורם מכוחות הביטחון בעד הועדה והקצאה של תדרים שהוקצו לו לאחר יום כ"ד באב התשפ"א (2 באוגוסט 2021) לא יעלה על סך של 15,000,000 שקלים חדשים בשנה הקלנדארית העוקבת שתחילתה ביום כ"ח בטבת התשפ"ב (1 בינואר 2022) (בסעיף זה – התשלום המירבי). התשלום המירבי יגדל מידי שנה ביום ה-31 לחודש דצמבר באותה שנה, בסכום נוסף של 15,000,000 שקלים חדשים, וזאת עד לתשלום מלוא סכום האגרות בגינן תיגבה אגרה מכוחות הביטחון." |
|||
כללי
תשתיות תקשורת, ובפרט רשתות תקשורת סלולריות, הן תשתיות חיוניות לחיים בעידן הנוכחי. תקשורת סלולרית מאפשרת קישוריות וזמינות גבוהה של אנשים ומכשירים בפרישה נרחבת, מרחיבה אפשרויות תעסוקה ולימודים, ומהווה מנוע צמיחה למשק. על מנת לספק שירות סלולרי, נדרשות הן היכולת לספק שירות לכלל השטח בו מסופק השירות (להלן – כיסוי) והן היכולת לספק שירות למספר רב של משתמשים בו זמנית (להלן – קיבולת).
איכות השירות בסלולר מושפעת משלושה גורמים עיקריים: כמות התדרים שבשימוש, כמות המשתמשים וכמות מתקני השידור. בשנים האחרונות, קיימת מגמה של גידול בביקוש לשימוש בנתונים בתקשורת הסלולרית, עם קצב גידול מעריכי של כ-50% בשנה. מגמה זו הולכת וגוברת עם ההתפתחות הטכנולוגית, וביתר שאת – עם התבססותן של רשתות רחבות פס מתקדמות ושל יישומים מתקדמים הפועלים על גבי רשתות אלה. על מנת לתת מענה לצרכי התקשורת הגדלים, נדרש להגדיל את הכיסוי והקיבולת של הרשת הסלולרית.
בשנים האחרונות, חלה התדרדרות משמעותית באיכות התשתית הסלולרית בישראל. בעולם, כבר בתחילת העשור הקודם צמחה טכנולוגיית הדור ה-4 בסלולר, אך בישראל החלה פרישתה רק בשנת 2016. בזמן שמדינות אחרות בעולם משתפרות במהירות הגלישה עקב פרישת רשת דור 4, ישראל התדרדרה בדירוגים ההשוואתיים לרף התחתון (מקום 86).
חרף האמור לעיל, קיים כיום קושי רב בהקמת מתקני שידור חדשים ובהרחבתם של הקיימים, ובפרט באזורי מגורים, כאשר הזמן הממוצע כיום להקמת מתקן שידור חדש הוא כשנתיים. יתרה מזאת, בכל שנה נגרעים מתקני שידור רבים מסיבות מגוונות. למעשה, אין הלימה בין הליכי הרישוי לבין עקרון הזהירות המונעת, ולכך שתשתיות תקשורת הן תשתיות חיוניות וקריטיות לשמירה על אורח חיים תקין הבאות לידי ביטוי בחובות הפרישה הרחבה שדורש משרד התקשורת מהחברות.
סעיפים 1(1)-1(2) המוצעים
כיום, רשות הרישוי הרלוונטית לצורך מתן היתר בנייה למיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית (להלן – מתקן או מתקנים) היא הרשות המקומית בתחומה מתעדת לקום המתקן. עם זאת ובשל קושי בקידום הקמת מתקנים מוצע לתקן את חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, ולקבוע כי ההגדרה "תשתיות לאומיות" תכלול גם תכלול "מתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית" כהגדרתו בסעיף 202ב לחוק התכנון והבנייה. בהתאם מוצע לתקן את חוק התכנון והבנייה כי לצורך מתן היתר בנייה להקמת מתקנים הוועדה לתשתיות לאומיות תהיה מוסמכת כרשות רישוי מקבילה לעניין בקשות להיתרים למתקני תקשורת בשיטה התאית מכוח תכנית המתאר הארצית למתקני שידור קטנים וזעירים. בנוסף וכתוצאה מהתיקונים האמורים תהיה לוועדה לתשתיות לאומיות סמכות מקבילה לשמש כרשות תכנון מקבילה לצורך תכנון אתרי שידור.
סעיף 1(3) המוצע
כיום, נדרשים מרבית המתקנים להיתר בנייה. לצורך הקלת פרישת המתקנים ברחבי הארץ, מוצע לתקן את חוק התכנון והבניה ולקבוע כי מתקן שידור שאורכו לא עולה על 6 מטרים כולל העמוד הנושא שלו (תורן) וכן התקנת כל ציוד נלווה הנדרש להפעלתו של המתקן, אינו טעון היתר לפי סעיף 145 לחוק התכנון והבניה. פטור מהיתר בנייה כאמור ינתן למיתקן בהתקיים תנאים מצטברים הקבועים בחוק אשר יוודאו את אמינות ההתקנה, את בטיחות הציבור וכן יאפשרו פיקוח של הועדות המקומיות על הקמת המתקנים המבוצעת בתחומן וזאת בדרך של חובת דיווח והגשת אישורים בדיעבד.
על פי התיקון המוצע, מיתקן יהיה פטור מהיתר ובלבד שמקיים את כל התנאים הבאים:
1. הקמת המתקן תבוצע על ידי בעל רישיון שהינו גורם אשר קיבל רישיון למתן שירותי רדיו טלפון נייד על פי חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן – חוק התקשורת), ופקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל"ב-1972 (להלן – פקודת הטלגרף).
2. המתקן לא יעלה לאחר התקנתו על גובה מקסימלי של 6 מטר ככל והותקן על גג בניין, ועל 6 מטרים מעל פני הקרקע ככל שהותקן על מתקן קיים בשטח ציבורי כגון עמוד תאורה, רמזור, עמוד חשמל, תחנות הסעת נוסעים.
3. ניתנו למתקן אישור הממונה על הגבלות בנייה במינה התעופה האזרחית במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים ככל והמתקן הוא מסוג המתקנים הנדרשים באישור כאמור. במקרים בהם המתקן מיועד לקום בתוף שטח מגודר סביב בריכת מים, מגדל מים או קידוח יידרש גם אישורו של מהנדס התברואה המחוזי. יצוין כי אישורים אלו נדרשים כיום בהתאם לתמ"א 36א' החלה על מתקני שידור קטנים וזעירים.
4. בנוסף על המתקן לעמוד בהוראות תכנוניות מסויימות כגון שאינו מוקם על בניין המיועד לשימור, עומד בהנחיות תכנוניות באותו מרחב תכנון (ובלבד שאין בהן כדי למנוע את עצם הקמת המתקן, אשר יאפשרו בעיקר הנחיות באשר לצבעו ועיצובו של המתקן) והוראות בדבר המבנים המותרים להקמת מתקנים לצורך מתן הפטור כאמור בסעיף המוצע.
כאמור, מאחר והפטור המוצע יינתן בתנאים של דיווח בדיעבד, מוצע לקבוע כי לא יאוחר מ-45 ימים לאחר סיום הקמתו של המתקן, יגיש בעל הרישיון האחראי להקמת המתקן הצהרות בדבר בטיחותו של המתקן, וכן יגיש את האישורים הנדרשים, לרבות אישורו של מהנדס המבנים שתכנן את המתקן בדבר עיגון המתקן ויציבותו. כיום, נדרשים מבנים שאינם פטורים מהיתר מהפקדת כתב שיפוי בהתאם לחוק התכנון והבנייה לצורך קבלת ההיתר. עם זאת, מתקנים קטנים, כגון מתקני גישה אלחוטית בגודל הקבוע כיום בסעיף 27א לחוק התקשורת, אינם נדרשים בהיתר ועל כן אינם נדרשים בהפקדת כתב שיפוי. מוצע לקבוע כי בעת מסירת הדיווח לוועדה המקומית, יפקיד בעל הרישיון האחראי להקמת המתקן כתב שיפוי מפני תביעה לפיצויים בהתאם לסעיף 197 לחוק התכנון והבניה, ואולם לא יידרש כתב שיפוי כאמור בגין המתקנים הפטורים מכך קודם לכניסת הסעיף המוצע לתוקף. הפטור המוצע יחול על הציוד הנלווה הנדרש לצורך הקמת המתקן אשר עומד בגדלים הקבועים בסעיף המוצע. יובהר כי ציוד נלווה אשר אינו עומד בהיקף ובשטח הקבוע, אינו אסור בבניה ואולם חריגות ממנו יידרשו קבלת היתר בנייה נפרד. יובהר כי לא יהיה בצורך בקבלת היתר בנייה כדי להשליך על שאלת השימוש של המבנה והמבחנים הקיימים בדין לשאלת שימוש חורג יחולו.
סעיפים 1(4)-1(5) המוצעים
על מנת לייעל ולשפר את האפשרות להחלפת מתקני שידור קיימים מוצע לתקן את חוק התכנון והבנייה ולקבוע בו הסדר קבוע להחלפה של מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית בפטור מהיתר בניה. הסדר דומה נקבע בעבר בהוראת שעה בסעיף 266ג1 לחוק התכנון והבנייה. יובהר כי הפטור הקבוע לא יחול על החלפת תרנים. כמו כן מוצע לערוך שינויים בתנאים אשר נקבעו בזמנו הוראת שעה כאמור להחלפת מתקן שידור קיים בפטור מהיתר, כך שיתוקן התנאי שהיה בהוראת השעה כך שהחלפת המתקן תתבצע על ידי בעל רישיון גם אם לא קיבל על כך הוראה ממי שהוסמך לכך לפי פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל"ב-1972, בדבר עריכת שינוי בתדרים שהוקצו לו לפי אותה פקודה, וכן ההוראות בדבר אישור הממונה על הקרינה. מכיוון שפרויקט הגירת התדרים (החלפת כלל המתקנים בארץ אשר ישרדו בהתאם לתקן אחיד) בשלו נקבע לראשונה הוראת השעה האמורה, טרם הושלם, מוצע לקבוע בהוראת שעה, כי פטור מהיתר על פי סעיף 266ג2 בהתאם למתואר בסעיף זה, יחול גם על עבודות החלפת תרנים למשך שלוש שנים ממועד כניסת הוראת השעה האמורה לתוקף.
סעיף 1(6) המוצע
על מנת לאפשר את פרישת האנטנות החדשות על בסיס מתקנים קיימים באופן מהיר, לאתרים שקיבלו היתר בניה כחוק וכן לאפשר שיתופי תשתיות בין חברות הסלולר השונות ובכך לצמצם את מספר התרנים שכל אחת מהחברות נדרשת להקים מוצע לתקן את חוק התכנון והבניה כך שייקבע בו הסדר פטור מהיתר בניה לפי סעיף 145 לחוק התכנון והבנייה להוספת אנטנה למיתקן שידור קיים. פטור כאמור יינתן בתנאי שניתן היתר הממונה על הקרינה לפי סעיפים 6 ו- 7 לחוק הקרינה. הסדר הקבוע כיום בנושא זה בתקנה 34 לתקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר), התשע"ד- 2014, יבוטל.
סעיף 2(1) המוצע
כיום, קבועים בסעיף 27ב, הסדר פטור למיתקן גישה אלחוטית שהינו מיתקן בזק שמימדיו אינם עולים על המידות הקבועות בסעיף 27א לחוק התקשורת המשמש או המיועד לשמש לצורכי קליטה ושידור ברשת גישה הפועל בתדרים שקבע השר. הגדרה זו חלה היום על מתקנים במימדים זעירים אשר חלקם הינם מתקני שידור לתקשורת בשיטה התאית וחלקם לא. לאור קביעת הסדר הפטור המוצע למתקנים בגובה של עד 6 מטרים, מוצע לתקן את סעיף סעיף 27א לחוק התקשורת, ולהחריג מהגדרת "מתקן גישה אלחוטית" מיתקן שהינו מיתקן לתקשורת בשיטה התאית נוכח תחולת הפטור המוצע בסעיף 1 המוצע גם על מתקנים אלו.
סעיף 2(2) וסעיף 3 המוצעים
סעיף 21ב לחוק התקשורת קובע כי פרישת רשת כהגדרתה בחוק התקשורת, בבית משותף מצריכה אישור של מרבית בעלי הדירות הבניין. כמו כן, נקבע בחוק מנגנון לפרישת רשת אף ללא הסכמת רוב בעלי הדירות בעת פניית בעל דירה בודד בבקשה לפרישת רשת. מנגנון זה כמעט ואינו מיושם שכן, כאשר חברות התקשורת פועלות לפרישת רשתות תקשורת נייחות מתקדמות של תשתיות סיבים, הן לרוב פורשות בימים ספורים רחובות שלמים. בניין שלשם חיבורו נדרש מנגנון ארוך ומסורבל, ייוותר ללא חיבור בעת פרישת הרחוב. שליחת צוות עבודה לרחוב שכבר נפרש לטובת חיבור בניין בודד, עלולה שלא להיות משתלמת לחברה.
בהתאם, מוצע כי ייקבע מנגנון חלופי לפרישה של רשת מתקדמת כהגדרתה בחוק התקשורת ללא הסכמת רוב בעלי הדירות באופן הבא: בעל דירה או מיופה כוחו שקיבל הרשאה לכך מבעל דירה מראש ובכתב, המעוניין בהנחת רשת מתקדמת בבית משותף אשר פנה בכתב, לרבות באמצעות טופס דיגיטלי, לבעל רישיון לצורך הנחת רשת מתקדמת כאמור (להלן – המבקש), או בעל הרישיון אליו בוצעה הפנייה כאמור בסעיף זה בשמו של המבקש, יודיעו לנציגות הבית המשותף אם קיימת, או יפרסמו את כוונתם לפרוש רשת מתקדמת לכל דיירי הבניין. פניית המבקש כאמור, תכלול את הסכמתו להעברת פרטיו ליתר בעלי הדירות בבניין הנדרשים לפרטי המבקש לצורך פנייה למפקח. בעל רישיון אשר מסר הודעה כאמור בסעיף זה, ימסור את פרטי המבקש בהתאם לאמור במועד אשר יאפשר לכל בעל דירה המעוניין בכך לפנות למפקח קודם להנחת הרשת המתקדמת. בעל דירה המבקש למנוע את הנחת הרשת המתקדמת כאמור, יפנה למפקח בתוך 30 יום ממועד ההודעה. לאחר 30 יום ממסירת ההודעה כאמור, יהיה רשאי בעל הרישיון לפרוש רשת מתקדמת אף ללא הסכמת רוב בעלי הדירות ובלבד שלא התבצעה פנייה למפקח במהלך 30 ימים מיום פרסום ההודעה כאמור בסעיף זה. בנוסף יבוצע תיקון עקיף בחוק המקרקעין, התשכ"ט-1972 לפיו יוסמך המפקח להכריע בסכסוכים אשר נגרמו מהנחת רשת מתקדמת בהתאם לתיקון המוצע בסעיף 2(2).
סעיף 4 המוצע
תדרי הרדיו הם משאב לאומי מוגבל. על מנת שהשימוש בתדרי הרדיו יהיה יעיל, פועלת מכוח פקודת הטלגרף, ועדת התדרים שתפקידה הקצאת והועדת תדרים לשימושם השונים. על מנת לגלם את שוויו הכלכלי של התדר, ועל ידי כך להביא לשימוש יעיל בספקטרום התדרים, פקודת הטלגרף קובעת כי שר התקשורת באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי להתקין תקנות הקובעות אגרות בעד הועדת תדרים והקצאתם. עם זאת, קובע היום סעיף 13(1א) לפקודת הטלגרף כי ההוראות הקובעות את האגרות בדבר הועדת התדרים והקצאתן לא יחולו על כוחות הביטחון, כהגדרתם בחוק התקשורת.
בשל הצרכים הביטחוניים לשימוש בתדרי רדיו ובהתאם לכך שכוחות הביטחון אינם רואים עלות לשימוש בספקטרום התדרים, לאורך השנים הוקצה שיעור ניכר מספקטרום התדרים לשימוש כוחות הביטחון. מכיוון שספקטרום התדרים הוא משאב מוגבל, ועל מנת להביא להתייעלות שימוש כוחות הביטחון בספקטרום, מוצע לתקן את פקודת הטלגרף באופן שתבוטל החרגת כוחות הביטחון מתשלום אגרות בעד הקצאת תדרים וזאת בכפוף לקביעת מנגנון הדרגתי לסך התשלומים אשר יידרשו לשלם הגורמים הנמנים על כוחות הביטחון כהגדרתם בפקודת הטלגרף, עד להגעה לסכומן המלא של האגרות בעד התדרים המוחזקים על ידם.