תוכן עניינים
ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על החוק הקיים
ה. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקציב המדינה
ו. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המינהלי
ז. מצורף נוסח תזכיר החוק המוצע
1. תיקון חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2019), התשע"ח-2018 – מס' 2
תזכיר זה מיישם את החלטות הממשלה מיום 1 באוגוסט 2020, והוא צפוי לעלות על סדר יומה של ועדת השרים המיוחדת לעניין התכנית הכלכלית לשנים 2021 ו- 2022 לאחר המועד האחרון למתן הערות הציבור.
תזכיר חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו- 2022), התשפ"א-2021, פרק __: ביטוח לאומי (חלק ב').
סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי), מקנה למוסד לביטוח לאומי (להלן – המוסד) זכות לתבוע מצד שלישי שאינו מעביד (להלן – המזיק), פיצוי על הגמלאות שהמוסד שילם ושעתיד לשלמן למבוטח שנפגע (להלן – הניזוק). זכות זו הוכרה בפסיקה כזכות השיבוב (קרי – המוסד נכנס בנעלי הניזוק ותובע את המזיק).
במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2019), התשע"ח-2018 (להלן – חוק ההתייעלות הכלכלית 2019), ונוסף לחוק הביטוח הלאומי סעיף 328א, במסגרתו נקבע כי בכל הקשור לתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (להלן – חוק הפלת"ד), חלף האפשרות של המוסד להגיש תובענה בעניין זה כאמור בסעיף 328(א) לחוק הביטוח הלאומי, יחול הסדר התחשבנות כולל שבמסגרתו מבטח יעביר למוסד סכום שנתי שייקבע לגביו בהתאם לתקנות, כמתואר להלן. חוק ההתייעלות הכלכלית 2019 קבע כי יום התחילה של סעיף 328א כפי שנוסח בחוק ההתייעלות הכלכלית, הוא ביום 1 בינואר 2019, או במועד כניסתן לתוקף של תקנות ראשונות לפי סעיף 328א(ב)(4), לפי המאוחר. עד למועד זה, תקנות אלה טרם הותקנו, ולכן הסעיף טרם נכנס לתוקף.
מוצע כעת לקבוע כי במקום מתן אפשרות למוסד לתבוע מבטח שחייב בתשלום עקב נזק, ומכיוון שתקנות המסדירות את שיעור התשלום טרם הותקנו כאמור, מוצע לעגן בחוק כי מבטח, למעט הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים שהוקמה מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן – קרנית), יחויב להעביר לקרנית מדי חודש שיעור מסך דמי הביטוח שנגבו על ידי כל מבטח בחודש הקודם.
מוצע לקבוע בחוק כי מבטח, למעט קרנית, יחויב להעביר לקרנית מדי חודש שיעור מסך דמי הביטוח שנגבו על ידי כל מבטח בחודש הקודם, במקום האפשרות למוסד לתבוע מבטח שחייב בתשלום עקב נזק. הסכומים שיועברו כאמור יעמדו בתחילה על שיעור של 10% מסך דמי הביטוח שנגבו על ידי מבטח כאמור, והחל מיום 1 בינואר 2025, יעמוד השיעור האמור על 10.95%.
תיקון חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2019), התשע"ח-2018;
תיקון חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995.
התיקון המוצע צפוי להגדיל את הכנסות המוסד, ובכך את הכנסות המדינה, בסך של 100 מיליון ש"ח לשנה, משנת 2023 ואילך.
תיקון החקיקה המוצע לבדו, באופן ישיר, קובע מנגנון התחשבנות גלובלי בין המוסד לבין חברות הביטוח, לפיו החל משנת 2023 יעבירו חברות הביטוח למוסד סכום של כ- 550 מיליון ש"ח לשנה למוסד, חלף ניהול הליכים משפטיים. מנגנון התחשבנות ישפר את המצב הקיים, לפיו המוסד מצליח לגבות מחברות הביטוח באמצעות הליכים משפטיים סך של כ- 450 מיליון ש"ח בשנה. לכן, התיקון המוצע צפוי להגדיל את הכנסות המוסד, ובכך את הכנסות המדינה, בסך של 100 מיליון ש"ח לשנה, משנת 2023 ואילך. בהתחשב בהסכמים שצפויים להיחתם בימים אלה עם חברות הביטוח המסדירות את ההתחשבנויות בגין תביעות העבר, והסכמה על מקדמה בסך מיליארד ש"ח שתועבר מחברות הביטוח למוסד בגין תביעות אלה, הכנסות המוסד, ומשכך הכנסות המדינה, יגדלו בשנת 2022 ב- 550 מיליון ש"ח; בשנת 2023 – 100 מיליון ש"ח; בשנת 2024 – 450 מיליון ש"ח; בכל אחת מהשנים 2025 עד 2027 – 550 מיליון ש"ח; ובשנת 2028, שבה הסתיימו ההסדרים לגבי תקופת העבר, ואילך – 100 מיליון ש"ח.
אין.
|
תיקון חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2019) |
1. |
בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2019), התשע"ח-2018[1] – |
|||
|
|
|
(1) בסעיף 28, בסעיף 328א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995[2], המובא בו – |
|||
|
|
|
|
(א) בסעיף קטן (א) – |
||
|
|
|
|
|
(1) אחרי "בסעיף זה" יבוא: |
|
|
|
|
|
|
""דמי ביטוח" – סך כל התשלומים הנגבים ממבוטח בענף ביטוח רכב מנועי כמשמעותו בפקודת ביטוח רכב מנועי, לרבות עודפי התקציב של הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, ולמעט עלות מימון הקרן ועלות אספקת השירותים;"; |
|
|
|
|
|
|
(2) אחרי ההגדרה "מבטח" יבוא: |
|
|
|
|
|
|
""עודפי התקציב של הקרן" – עודפי תקציב של הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים שהוחזרו למבטחים; |
|
|
|
|
|
|
"עלות אספקת השירותים" – כהגדרתה בסעיף 12ד לחוק הפיצויים; |
|
|
|
|
|
|
""עלות מימון הקרן – כהגדרתה בצו פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מימון הקרן), התשס"ג-2002.". |
|
|
|
|
|
(ב) בסעיף קטן (ב), פסקאות (3) עד (5) - יימחקו. |
||
|
|
|
|
(ג) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: |
||
|
|
|
|
|
"(ג) מבטח, למעט הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, יעביר לקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים עד היום העשירי בכל חודש (בסעיף זה – מועד התשלום), לטובת פיצוי בשל מקרים כאמור בסעיף קטן (ב), את השיעור המפורט להלן מסך דמי הביטוח שנגבו על ידו בחודש הקודם – |
|
|
|
|
|
|
|
(1) בעד התקופה שמיום ח' בטבת התשפ"ג (1 בינואר 2023) עד יום ל' בכסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024) – 10%; |
|
|
|
|
|
|
(2) בעד התקופה שמיום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025) ואילך – 10.95%. |
|
|
|
|
(ד) סכומים אשר שולמו במועד מאוחר למועד התשלום (בסעיף קטן זה – מועד התשלום בפועל) יעודכנו בהתאם לשיעור שינוי המדד, בין המדד האחרון שפורסם לפני מועד התשלום לבין המדד האחרון שפורסם לפני מועד התשלום בפועל, ותתווסף להם ריבית קבועה בשיעור של 3% לשנה, בעד התקופה שבין מועד התשלום למועד התשלום בפועל. |
||
|
|
|
|
(ה) הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים תעביר למוסד את הסכומים שקיבלה לפי סעיפים קטנים (ג) ו-(ד), בניכוי עלויות הפעלת חשבון הבנק שיפתח לשם כך בקרן, מיד לאחר קבלתם אצלה. |
||
|
|
|
|
(ו) עד סוף חודש מרס של כל שנה ימציא מבטח לקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים ולמוסד אישור של רואה חשבון על העברת מלוא הסכומים לפי סעיפים קטנים (ג) ו-(ד), בשל השנה שקדמה לה. |
||
|
|
|
|
(ז) הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים רשאית לדרוש מכל מבטח להעמיד לרשותה ולביקורתה, במועד שתקבע, כל מידע הדרוש לדעתה לצורך בדיקת הסכומים שהיה על המבטח להעביר לקרן לפי סעיפים קטנים (ג) ו-(ד); לעניין תקנה זו, "מידע" – למעט מידע כהגדרתו בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981."; |
||
|
|
|
(2) בסעיף 29 – |
|||
|
|
|
|
(א) בסעיף קטן (א), במקום "ביום תחילתו של חוק זה או במועד כניסתן לתוקף של תקנות ראשונות לפי סעיף קטן (ב)(4) של אותו סעיף, לפי המאוחר" יבוא "ביום תחילתו של חוק זה". |
||
|
|
|
|
(ב) סעיף קטן (ב) – יימחק; |
||
|
|
|
(3) סעיף 30 - יימחק. |
|||
|
2. |
בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי) – |
||||
|
|
|
(1) בסעיף קטן 328(ג) – |
|||
|
|
|
|
(א) בפסקה (1), הסיפא, החל במילים "למעט תובענה בשל נזק גוף" – תימחק; |
||
|
|
|
|
(ב) בפסקה (4), ההגדרה "תאונת דרכים" – תימחק. |
||
|
|
|
(2) בלוח ט"ז, במקום "2012 ואילך" יבוא "2012 עד 2021"; ובסופו, יבוא "2022 ואילך – 174". |
|||
דברי הסבר
רקע כללי סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי) מקנה למוסד לביטוח לאומי (להלן – המוסד) זכות לתבוע מצד שלישי שאינו מעביד (להלן – המזיק), פיצוי על הגמלאות שהמוסד שילם ושעתיד לשלמן למבוטח שנפגע (להלן – הניזוק). זכות זו הוכרה בפסיקה כזכות השיבוב (קרי – המוסד נכנס בנעלי הניזוק ותובע את המזיק).
הסעיף האמור והפסיקה, העניקו לצד השלישי זכות לנכות את הגמלאות המשתלמות ואת הגמלאות שעתידות להשתלם על ידי המוסד לניזוק בתאונת דרכים או באירוע נזיקי אחר, מקום שבו עולה כי ישתלמו מאוחר יותר, מתוך הפיצויים המשתלמים לניזוק על ידי הצד השלישי, וזאת בין אם הגמלאות כבר משתלמות בפועל באותו מועד ובין אם לאו ("ניכוי רעיוני"). משכך, הצד השלישי, באמצעות חברות הביטוח, מנכה כיום מסכומי הפיצויים המגיעים לניזוק את סכומי הגמלאות ששולמו או שעתידות להשתלם על ידי המוסד, ובמקרה שבו הניזוק טרם פנה למוסד – הוא מקפיא חלק מן הפיצוי שעליו לשלם לניזוק בגובה המשוער של הגמלאות שהיה מקבל הניזוק לו היה פונה למוסד, וזאת עד שיושלמו ההליכים מול המוסד.
סעיף 328(א2)(4) לחוק הביטוח הלאומי מאפשר למוסד לקבוע, חלף האפשרות להעביר דרישות תשלום פרטניות למבטחים, הסדר אחר בהסכם בינו לבין מבטח. בהתאם, בשנת 1979 חתם המוסד על הסכמים עם חלק מהמבטחים, כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981, ביחס למימוש זכות השיבוב בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן – חוק הפלת"ד), שמטרתם הייתה לממש את זכות השיבוב העומדת למוסד ללא צורך בניהול הליכים משפטיים, בתמורה לתנאים מיטיבים למבטחים. בשנים 2008 עד 2010 ביטל המוסד את ההסכמים האמורים עם המבטחים, בין השאר, מן הטעם שההסכמים לא השיגו את מטרתם העיקרית שהייתה, כאמור, מניעת התדיינויות משפטיות. בשנת 2014 נחתמו הסכמים חדשים שאימצו את עקרונות ההסכמים הקודמים, לרבות בדבר התנאים המיטיבים שניתנו מכוחם למבטחים. אולם, ההסכמים החדשים לא הביאו להעברת סכום הולם למוסד בשל זכותו לשיבוב.
כדי למצות את פוטנציאל זכות השיבוב של המוסד בצורה הטובה ביותר, לשפר את השירות לאזרח, להפחית את הנטל הבירוקרטי ואת העומס על בתי המשפט ולפשט את הליכי ההתחשבנות בין המוסד לבין המבטחים בכל הנוגע לתשלום פיצויים לפי חוק הפלת"ד, תוקן חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 204 לחוק הביטוח הלאומי) במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2019), התשע"ח-2018 (להלן – חוק ההתייעלות הכלכלית 2019), ונוסף לחוק הביטוח הלאומי סעיף 328א, במסגרתו נקבע כי בכל הקשור לתביעות לפי חוק הפלת"ד, חלף האפשרות של המוסד להגיש תובענה בעניין זה כאמור בסעיף 328(א) לחוק הביטוח הלאומי, יחול הסדר התחשבנות כולל שבמסגרתו מבטח יעביר למוסד סכום שנתי שייקבע לגביו בהתאם לתקנות, כמתואר להלן. יום התחילה של סעיף 328א כפי שנוסח בחוק ההתייעלות הכלכלית, הינו ביום 1 בינואר 2019, או במועד כניסתן לתוקף של תקנות ראשונות לפי סעיף 328א(ב)(4), לפי המאוחר. כמתואר להלן, תקנות אלה טרם הותקנו, ולכן הסעיף טרם נכנס לתוקף.
סעיף 328א(ב)(4) הסמיך את שר האוצר, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, ולאחר שנתן למבטחים הזדמנות לטעון את טענותיהם, לקבוע בתקנות את הסכום שעל כלל המבטחים להעביר למוסד מדי שנה (להלן – הסכום הכולל) לפיצוי בשל מקרים המחייבים את המוסד לשלם גמלה לפי חוק הביטוח הלאומי, המשמשים גם עילה לחייב מבטחים לשלם פיצויים לפי חוק הפלת"ד, לגביהם המוסד רשאי לתבוע פיצוי לפי סעיף 328(א) לחוק הביטוח הלאומי; את אופן עדכונו וכללים לחלוקת הסכום הכולל בין המבטחים; את מועדי העברת הסכומים; ואת הסכום שעל כלל המבטחים להעביר למוסד בעד מקרים כאמור שאירעו מיום 1 בינואר 2014 עד יום 31 בדצמבר 2018 והמוסד לא הגיש לגביהם תובענה לפי סעיף 328(א) או דרישה לתשלום לפי סעיף 328(א2). בנוסף, ניתנה אפשרות לקבוע בתקנות גם הוראות מיוחדות לגבי הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים כמשמעותה בחוק הפלת"ד.
סעיף 328א(ב)(5) לחוק קובע כי תקנות לפי סעיף 328א(ב)(4) ייקבעו בהתחשב, בין השאר, בסך התקבולים שהמוסד זכאי להם בעד תאונות דרכים שהתרחשו בשנים 2010 ו-2011; לוחות וריבית שנקבעו לפי סעיפים 113(א), 333 ו-369 לחוק הביטוח הלאומי, לעניין היוון קצבאות (כיום, תקנות הביטוח הלאומי (היוון) התשל"ח-1978); עלות הסיכון הטהור, כהגדרתה בפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970; דמי ביטוח הרכב בענף ביטוח רכב חובה, שנגבו בפועל על ידי כלל המבטחים בענף האמור משנת 2010 עד שנת 2017, בהתאם לנתוני רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר; ושיעורי הגמלאות שנקבעו לפי חוק הביטוח הלאומי.
כעת מוצע, חלף עיגון ההסדר הכולל בתקנות, אשר טרם הותקנו, לעגן את הסדר ההתחשבנות הכולל בחקיקה. השיעור מדמי הביטוח שיעבירו חברות הביטוח למוסד כפי שנקבע בהסדר האמור נקבע לאחר שמיעת חברות הביטוח אשר העלו טענותיהן, וגובש הסדר לפיו הסדר ההתחשבנות הכולל יעוגן בחוק, לצד הסדר לגבי תקופת העבר
מטעמי שמרנות ועל מנת לאפשר לחברות הביטוח ולמוסד תקופת התארגנות ומעבר הדרגתי לשיטת ההתחשבנות הגלובלית תוך כדי סגירת התיקים הפתוחים בגין השנים 2014-2022, הוסכם על תקופת מעבר בין השנים 2023-2024, כך בשנים 2023-2024 השיעור מתוך כלל דמי הביטוח שגבו חברות הביטוח שיועבר למוסד יעמוד על 10%, והחל משנת 2025 השיעור יעמוד על 10.95%.
לסעיף 1(1) מוצע לתקן את סעיף 328א לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 28 לחוק ההתייעלות הכלכלית. בכלל זה, מוצע להוסיף הגדרות שונות הנדרשות לצורך יישום ההסדר המוצע. כמו כן, מוצע למחוק את פסקאות (3) עד (5) לסעיף 328א(ב) לחוק הביטוח הלאומי, אשר מקנות לשר האוצר סמכות לקבוע בתקנות את הסכום שיעבירו מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981, לרבות הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים שהוקמה מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן – קרנית), למוסד, כנגד סעיף 328א(ב), אשר קובע כי המוסד לא יהיה רשאי לתבוע מבטח אשר חייב בתשלום בעבור נזק.
בנוסף, במקום האפשרות למוסד לתבוע מבטח שחייב בתשלום עקב נזק, מוצע לחייב מבטח, למעט קרנית, להעביר לקרנית מדי חודש שיעור מסך דמי הביטוח שנגבו על ידי כל מבטח בחודש הקודם. כמו כן, מוצע לקבוע כי איחור בתשלום יישא הפרשי הצמדה וריבית.
בנוסף, על מנת לוודא כי מבטחים יעבירו את התשלום הנכון לפי פסקאות (ג) ו-(ד), מוצע לקבוע כי מבטח ימציא לקרנית אישור רואה חשבון על העברת הסכומים כאמור, וכי קרנית תהא רשאית לדרוש מכל מבטח להעמיד לרשותה ולביקורתה כל מידע הדרוש לצורך בדיקת העברת הסכומים כאמור.
לסעיף 1(2) כמפורט לעיל, לפי חוק ההתייעלות הכלכלית, סעיף 328א לחוק הביטוח הלאומי ייכנס לתוקפו רק עם כניסת חוק ההתייעלות הכלכלית לתוקף, או עם כניסתן לתוקף של תקנות ראשונות לפי סעיף 328א(ב)(4) לפי המאוחר. מכיוון שתקנות כאמור לא נקבעו, לא נכנס הסעיף האמור לתוקף. מכיוון שמוצע לקבוע את הסדר התשלום כעת בחוק במקום בתקנות, מוצע לתקן את סעיף התחילה כך שיחול החל ביום תחילתו של חוק זה, הוא יום כ"ח בטבת התשפ"ב (1 בינואר 2022).
לסעיף 1(3) במסגרת ההסדר בחוק ההתייעלות הכלכלית, נקבע כי שיעור התשלום ממבטח לקרנית ייקבע בתקנות, ולפיכך נקבע מועד להתקנת תקנות כאמור. מכיוון שמוצע כעת להסדיר את עניין התשלום בחוק ולא בתקנות, אין צורך בסעיף זה ומוצע למחקו.
לסעיף 2 בהתאם לסעיף 328(ג)(1) בחוק הביטוח הלאומי, המוסד אינו רשאי להגיש תובענה שעניינה שיבוב נגד המדינה, או נגד עובד שלה בשל מעשה שעשה תוך כדי עבודתו כעובד המדינה, למעט תובענה בשל נזק גוף כתוצאה מתאונת דרכים. כנגד אובדן זה של זכות השיבוב של המוסד מול המדינה, ובהתאם לסעיף 328(ד) לחוק הביטוח הלאומי, מעבירה המדינה למוסד תשלום גלובלי שנתי בסך של כ-170 מיליוני ש"ח, הכולל גם תשלום בגין תובענות שעילתן טיפול רפואי כאמור בסעיף 328(ג)(2) לחוק הביטוח הלאומי.
כאמור, תובענה בשל נזק גוף כתוצאה מתאונת דרכים מוחרגת מההוראה לעיל. על כן, ההתנהלות בין המדינה לבין המוסד במקרים אלה כוללת התחשבנות פרטנית עבור כל תיק בנפרד, כאשר המדובר הוא בתיקים בודדים בכל שנה היוצרים עומס ובירוקרטיה מיותרת על המדינה.
לפיכך, מוצע לתקן את סעיף 328(ג)(1) לחוק הביטוח הלאומי כך שתובענות בשל נזקי גוף כתוצאה מתאונות דרכים לא יוחרגו מהמקרים עבורם המוסד לא יגיש תובענה כנגד המדינה, ולהגדיל את הסכום הגלובלי אותו מעבירה המדינה למוסד לביטוח לאומי כל שנה בהתאם לממוצע השנתי של תשלומי התביעות בגין אירועים אלה, בהיקף של ארבעה מיליון ש"ח בשנה, אשר משקפים את שיעור השיבוב השנתי שנקבע לעיל עבור המבטחות (10.95%) מסך הפרמיה התיאורטית המוערכת בגין הרכבים הרלוונטיים.