תוכן עניינים
ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על החוק הקיים
ה. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקציב המדינה
ו. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המינהלי
1. תיקון חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק)
תזכיר חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021 , פרק ___: חקלאות
תזכיר זה מיישם את החלטות הממשלה מיום 1 באוגוסט 2021, והוא צפוי לעלות על סדר יומה של ועדת השרים המיוחדת לעניין התכנית הכלכלית לשנים 2021 ו-2022, לאחר המועד האחרון למתן הערות הציבור.
תזכיר חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021 , פרק ___: חקלאות.
ביטול התכנון הממשלתי בענף ייצור ביצי מאכל והפיכתו לשוק חופשי, כך שלא תחולנה הגבלות על היקף הייצור בענף זה.
כיום, ענף ייצור ביצי מאכל בישראל (להלן – הטלה) מתוכנן על ידי שר החקלאות ופיתוח הכפר (להלן – שר החקלאות) והמועצה לענף הלול, וזאת בהתאם לסמכות שהוענקה להם במסגרת חוק המועצה לענף הלול, (ייצור ושיווק), התשכ"ד-1963 (להלן – חוק המועצה לענף הלול). במסגרת התכנון, שר החקלאות ופיתוח הכפר קובע, מדי שנה, בצו, את ההיקף הארצי של ייצור ביצים בישראל, והמועצה לענף הלול קובעת את היקף מכסות הייצור של כל מגדל, וכן מנהלת מערכת מורכבת של סחר במכסות. הבעיות המרכזיות בתכנון מרכזי כוללות ייקור מחירים לצרכן וכן תקופות מחסור מתמשכות. כך למשל, מחירי הביצים בישראל גבוהים בשיעור של כ-40% בהשוואה למחירים במדינות ה-OECD, בנוסף, בשל התכנון המרכזי ישנה תופעה חוזרת של מחסור בביצים בתקופות החגים, או בתקופות משבר כדוגמת מגפת הקורונה. נוכח חסרונות אלו, שיטת הייצור במעורבות הממשלה כמתכנן מרכזי אינה מקובלת כיום בעולם המערבי, והופסקה גם בישראל בכל הענפים למעט ענפי הביצים והחלב.
ואלה עיקרי החוק המוצע:
עיקר 1
ביטול הסמכות של שר החקלאות לקבוע את ההיקף הארצי של ייצור ביצים בישראל, ובהתאמה - ביטול סמכותה של המועצה לענף הלול לקבוע את היקף המכסות האישיות לכל מגדל, וביטול ההוראות והסמכויות הנגזרות מסמכויות אלו.
עיקר 2
חוק המועצה לענף הלול מאפשר לשר החקלאות ולמועצה לענף הלול לתכנן את כל ענף הלול ובכלל זה – ייצור ביצי מאכל, הדגרה ופטם. עם זאת, בפועל, כיום מתבצע תכנון רק בענף ייצור ביצי מאכל, ואילו התכנון בענפי ההדגרה והפיטום, התבטל במהלך שנות התשעים. במסגרת תיקון החוק, מוצע לשקף את המצב בפועל ולבטל את הסמכות של שר החקלאות ושל המועצה לענף הלול לתכנן את ענפי ההדגרה והפיטום.
יתוקן חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), התשכ"ד-1963.
ביטול מכסות הביצים עתיד להביא להפסקת זכותם של בעלי מכסת הטלה,לסובסידיה לפי חוק הגליל, התשמ"ח-1988, אך להשלמת התמונה יצויין כי הממשלה החליטה ביום 1 באוגוסט 2021 להטיל על שר האוצר ועל שר החקלאות ופיתוח הכפר, לקבוע מתווה תמיכה, נוסף על התמיכות הקיימות בחוק הגליל, התשמ"ח-1988, למי שהיו בעלי מכסות לייצור ביצי מאכל ערב ביטול התכנון ושתיכנס לתוקף עם ביטול המכס על ביצי מאכל כאמור באותה החלטה.
אין.
אין.
|
|
|
פרק __: חקלאות |
|
|
תיקון חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) |
1. |
בחוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), התשכ"ד-1963[1] - |
|
|
|
|
|
(1) בסעיף 3, פסקה (1) – תימחק; |
|
|
|
|
(2) סעיפים 31 עד 36 – בטלים; |
|
|
|
|
(3) בסעיף 46(ג), המילים "מקום שנקבעה מכסה משותפת לאגודה שיתופית כאמור בסעיף 34" - יימחקו ואחרי "אגודה" יבוא "שיתופית"; |
|
|
|
|
(4) סעיף 52 – בטל; |
|
|
|
|
(5) בסעיף 53(א)(5), המילים "קביעת מכסות לשיווק תוצרת הלול לפי מועדים, וכן" - יימחקו ואחרי "והקפאתה" יבוא "של תוצרת הלול"; |
|
|
|
|
(6) בסעיף 60, פסקה (4) – תימחק; |
|
|
|
|
(7) בסעיף 67(א), פסקה (3) – תימחק. |
כיום, ענף ייצור ביצי מאכל בישראל (להלן – הטלה) מתוכנן על ידי שר החקלאות ופיתוח הכפר (להלן – שר החקלאות) והמועצה לענף הלול, וזאת בהתאם לסמכות שהוענקה להם במסגרת חוק המועצה לענף הלול, (ייצור ושיווק), התשכ"ד-1963 (להלן – חוק המועצה לענף הלול). במסגרת התכנון, שר החקלאות ופיתוח הכפר קובע, מדי שנה, בצו, את ההיקף הארצי של ייצור ביצים בישראל, והמועצה לענף הלול קובעת את היקף מכסות הייצור של כל מגדל, וכן מנהלת מערכת מורכבת של סחר במכסות. הבעיות המרכזיות בתכנון מרכזי כוללות ייקור מחירים לצרכן וכן תקופות מחסור מתמשכות. כך למשל, מחירי הביצים בישראל גבוהים בשיעור של כ-40% בהשוואה למחירים במדינות ה-OECD, בנוסף, בשל התכנון המרכזי ישנה תופעה חוזרת של מחסור בביצים בתקופות החגים, או בתקופות משבר כדוגמת מגפת הקורונה. נוכח חסרונות אלו, שיטת הייצור במעורבות הממשלה כמתכנן מרכזי אינה מקובלת כיום בעולם המערבי, והופסקה גם בישראל בכל הענפים למעט ענפי הביצים והחלב.
סעיף 1
פסקה (1)
סעיף 3(1) לחוק קובע כי אחד מתפקידי המועצה לענף הלול הוא לתכנן את היקפו של גידול העופות להטלה, לפיטום ולהדגרה (להלן – ענף הלול) בהתאם להנחיות שר החקלאות בדבר התכנון ולהסדירו בהתאם לתכנון. מוצע לבטל את תפקידי המועצה לענף הלול הקשורים לתכנון ענפי ההטלה, הפיטום וההדגרה.
פסקה (2)
סעיפים 31 עד 36 לחוק המועצה לענף הלול כוללים את הסמכות של שר החקלאות לקבוע היקף ייצור ארצי של ענף הלול, את סמכותה של המועצה לענף הלול לקבוע מכסות ייצור אישיות בענף הלול, הוראה שקובעת שבתקופה ששר החקלאות קבע היקף ייצור ארצי אסור לייצר אלא למי שנקבעה לו מכסה אישית, וכן הוראות נוספות הקשורות לתכנון ענף הלול. מוצע לבטל סעיפים אלו כך שיתאפשר לכל אדם לגדל את ענף הלול ללא מגבלה כמותית.
פסקה (3)
סעיף 46א לחוק המועצה לענף הלול קובע כי מגדל לא ישווק ביצים, בשר עוף או חומר רביה אלא לקבלן מורשה שהוסמך לאותו מין של תוצרת הלול או באמצעותו. סעיף 46ג לחוק המועצה לענף הלול קובע כללים מקבילים לאגודה שיתופית אשר נקבעה לה מכסה משותפת. במסגרת ביטול התכנון והמכסות, מוצע לתקן את הסעיף כך שהוראה זו תחול על אגודה שיתופית, ללא קשר למכסות הייצור.
פסקה (4)
לצד ביטול התכנון בצד מכסות הייצור, מוצע לבטל את סמכות המועצה לענף הלול בצד תכנון המחירים. התכנון המרכזי הקיים, כמפורט בסעיף 52 לחוק המועצה לענף הלול, מאפשר למועצה לקבוע מחירי מינימום, להעניק תמיכות כספיות או לרכוש עודפים מהייצרנים. במסגרת ביטול התכנון והמעבר לשוק חופשי מוצע לבטל את סמכויות המועצה בעניינים אלו.
פסקה (5)
בסעיף 53(א)(5) לחוק המועצה לענף הלול מוסדרת סמכות שר החקלאות לקבוע כללים לענייני שיווק תוצרת הלול. נוכח ביטול המכסות מוצע לבטל גם את הסמכות של שר החקלאות לקבוע מכסות לשיווק תוצרת הלול לפי מועדים.
פסקה (6)
בסעיף 60 לחוק המועצה לענף הלול קבועות סמכויות ועדת קנסות לקבוע קנסות על הפרת הוראות החוק או הוראות שניתנו מכוחו. נוכח ביטול סעיף 34 לחוק המועצה לענף הלול, כמפורט לעיל, מוצע למחוק את פיסקה (4) שמאפשרת להטיל קנס על אגודה שיתופית שהפרה את הוראות סעיף 34(ג).
פסקה (7)
בסעיף 67 לחוק המועצה לענף הלול מוסדרות סמכויות המועצה לענף הלול לביצוע ביקורת על מנת להבטיח את ביצועו של החוק או התקנות או הכללים לפיו או כדי למנוע עבירה על הוראותיהם. נוכח ביטולם של סעיפים 34 ו-35 לחוק המועצה לענף הלול, כאמור לעיל, מוצע למחוק את פיסקה (3) המאפשרת לדרוש מסמכים הנוגעים לסעיפים אלו.