תוכן עניינים

א. שם החוק המוצע. 2

ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו 2

ג. עיקרי החוק המוצע. 2

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על החוק הקיים. 3

ה. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקציב המדינה. 3

ו. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המינהלי 4

ז. להלן תזכיר נוסח החוק המוצע:. 4

פרק ___': היוועדות חזותית. 5

דברי הסבר. 10

 

תזכיר חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א – 2021, פרק ___: היוועדות חזותית

 

תזכיר זה מיישם את החלטות הממשלה מיום 1 באוגוסט 2021, והוא צפוי לעלות על סדר יומה של ועדת השרים המיוחדת לעניין התכנית הכלכלית לשנים 2021 ו-2022, לאחר המועד האחרון למתן הערות הציבור.

 

א. שם החוק המוצע

תזכיר חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א – 2021, פרק ___: היוועדות חזותית.

 

ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו

סעיף 126 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, קובע כי "באין הוראה אחרת בחוק זה, לא יידון אדם בפלילים אלא בפניו".

במהלך השנים איפשרו התפתחויות טכנולוגיות הסדרים לקיום דיונים בעניינם של עצורים או אסירים בדרך של היוועדות חזותית (וראו חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (היוועדות חזותית – הוראת שעה), התשס"ז-2007. בתקופת התפשטות נגיף הקורונה החדש נעשה שימוש באמצעי של היוועדות חזותית מכוח חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים בתקופת התפשטות נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020.

בהתאם ללקחים שהופקו מניסיונות אלו ובהתאם להיערכות שנדרשה מצד מערכת בתי המשפט ושירות בתי הסוהר, מתאפשרת כיום עריכת דיונים באמצעות היוועדות חזותית.

השימוש בהיוועדות חזותית צפוי לייעל את מערך ההסעה והליווי ולהפחית גם את משך הדיונים בבתי המשפט באמצעות הפחתת משך הזמן אשר בין דיון לדיון.

עם זאת, חיוני לאזן את ההסדר הנקבע אל מול הרציונלים לנוכחות פיזית בבית משפט, והצורך בהסכמה מדעת של העצור או האסיר לקיום הדיון בדרך של היוועדות חזותית.

לפיכך, מוצע לקבוע הסדר, במסגרת הוראת שעה, שיאפשר עריכת דיונים משפטיים באמצעות היוועדות חזותית, לבקשת עצור או אסיר לפי העניין, בהתאם לתנאים שיפורטו להלן ואשר יהיה בהם כדי להבטיח קיום זכויותיו של העצור או האסיר. על פי ההסדר המוצע, נקבעו סוגי דיונים שמפאת מהותם לא ניתן יהיה לקיימם בהיוועדות חזותית או שניתן יהיה לעשות כן רק בנסיבות מיוחדות ובתנאים שנקבעו.

 

ג. עיקרי החוק המוצע

עיקר 1

תיקון  חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן - חוק המעצרים) - מוצע לתקן את חוק המעצרים כך שייקבע הסדר לתקופה של שנתיים עם אפשרות להאריכו לתקופה של שנתיים נוספות, שיאפשר עריכת דיון באמצעות היוועדות חזותית לבקשת עצור או אסיר לפי העניין בדיוני מעצר לפי החוק, וזאת בלבד שהעצור הוא בגיר המיוצג על ידי עורך דין ובתנאי שהעצור הגיש בקשתו באמצעות סניגורו, תוך השארת שיקול דעת לבית משפט לקבוע בכל סוגי התיקים כי הדיון יתקיים בנוכחות העצור או האסיר.

בנוסף, מוצע לקבוע הוראה שונה ביחס לדיון ראשון במעצר לפי סעיף 15 לחוק המעצרים, בשל החשיבות בנוכחות הפיזית של העצור בדיון הראשון שמובא בפני שופט. לפיכך מוצע לקבוע כי דיון זה יתקיים בנוכחות אלא אם לבקשת העצור, בית משפט יורה לקיימו בדרך של היוועדות חזותית מטעמים מיוחדים שירשמו ואם ניתנה לכך גם הסכמת השוטר. לאחר הפצת התזכיר ייבדק נושא ההחלה של ההסדר על רשויות חוקרות אחרות.

כמו כן, מוצע לקבוע הוראות שונות לגבי אופן קיום הדיון בדרך של היוועדות חזותית באופן שיבטיח את שמירת זכויותיו של העצור ובכלל זה התייעצות חסויה עם עורך דינו, צפייה, השתתפות ושמיעה של כל המשתתפים בדיון זה את זה  באופן מיטבי וללא הפרעה.

עיקר 2

תיקון חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן - חוק סדר הדין הפלילי) - מוצע לתקן את חוק סדר הדין הפלילי כך שניתן יהיה לקיים דיונים לפי חוק זה בעניינו של עצור או אסיר בדרך של היוועדות חזותית לתקופת הוראת השעה בחוק המעצרים, ובכפוף לתנאים וההוראות המפורטים בה בשינויים המחויבים. 

בנוסף, מוצע לקבוע הוראות ייחודיות ביחס לדיונים מסוימים בשל החשיבות בנוכחות פיזית של העצור או האסיר מפאת מהותם. כך מוצע לקבוע כי דיוני הוכחות, יתקיים בנוכחות אלא אם לבקשת העצור, בית משפט יורה לקיימו בדרך של היוועדות חזותית מטעמים מיוחדים שירשמו  ואם ניתנה לכך גם הסכמת התביעה.

עוד מוצע לקבוע כי דיון שבו מודה הנאשם בכתב אישום בעניינו, יתקיימו ככל בנוכחות אלא אם בית משפט יורה לקיימם בדרך של היוועדות חזותית מטעמים מיוחדים שיירשמו.  דיון שבו מוצג הסדר טיעון מטעם הצדדים ודיון שבו נשמע גזר דינו של הנאשם לפי חוק.. , לא יתקיימו בדרך של היוועדות חזותית.

עיקר 3

תיקון חוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"א – 2001 (להלן - חוק שחרור על תנאי) ופקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב – 1971 (להלן - פקודת בתי הסוהר)

מוצע לתקן את חוק שחרור על תנאי ממאסר ופקודת בתי הסוהר כך שניתן יהיה לקיים דיון של ועדת שחרורים בעניינו של אסיר, דיון בעתירות אסיר בעניינו של אסיר או עצור, בדרך של היוועדות חזותית לתקופת הוראת השעה בחוק המעצרים, בכפוף לתנאים וההוראות המפורטים בה בשינויים המחויבים  וככל שהדיון בעתירת אסיר או עצור מתקיים שלא באולם בית משפט הסמוך למקום מעצר או לבית סוהר.

על פי המוצע, הדיון בעתירות על החלטות ועדות השחרורים והיחידה לשחרור ממאסרים קצרים בדרך של היוועדות חזותית יתקיים בכפוף לתנאים וההוראות המפורטים בהוראת השעה בחוק המעצרים בשינויים המחויבים.

עיקר 4

מוצע כי במהלך תקופת הוראת השעה יערך מחקר מלווה שיבחן את יעילותו ואת הוגנות ההליך. זאת בכדי שניתן יהיה לקיים את ההסדר באופן מבוקר ומפוקח על מנת להבטיח את הגינותו ויעילותו.

 

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על החוק הקיים

יתוקן חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, חוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"א – 2001, ופקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב – 1971.

 

ה. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקציב המדינה

צפויה השפעה על תקציב משרד המשפטים והנהלת בתי המשפט ושירות בתי הסוהר שתיגזר מאופן יישום תיקון החקיקה.

 

ו. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המינהלי

צפויה השפעה על היקף כח בשירות בתי הסוהר שבשלב זה קשה לאמוד אותה.

 

ז. להלן תזכיר נוסח החוק המוצע:

 

הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021, פרק __: היוועדות חזותית

פרק ___': היוועדות חזותית

 

 

 

 

 

 

דברי הסבר

 

 כללי

ככלל, הליכי משפט פליליים מתנהלים בנוכחות האסיר או העצור, וזאת לנוכח עיקרון היסוד כי אין לדון אדם בפלילים שלא בפניו, המעוגן בדין (סעיף 126 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982). שירות  בתי הסוהר מנהל לשם כך מערך היסעים.

 

לאור היקפה הנרחב, ואופייה המורכב כרוכה פעילות הסעת עצורים ואסירים לבתי משפט בפגיעה ברווחת האסירים, בעלויות תקציביות ניכרות ובסיכון בטחוני (שינוע מספר כה גבוה של עצורים ואסירים טומן בחובו סיכון גובר לבריחתם). ניוד האסירים כרוך בהשכמה מוקדמת שלהם ובהחזקה בתאי מעצר, לשעות מרובות ואף יותר  עד קיום הדיון בבית המשפט. ליווי אסירים ועצורים מבתי סוהר לדיונים בבתי משפט, מבוצע על ידי יחידת "נחשון", השייכת לשירות בתי הסוהר. היקף פעילותה של היחידה נרחב מאד, ואף גדל באופן משמעותי במהלך השנים האחרונות, כך שכיום מונה יחידת נחשון למעלה מ-1,100 סוהרים, ומשנעת כ-1,200 עצורים ואסירים הלוך ושוב ביום ברחבי הארץ.

 

חרף עקרון הנוכחות של אדם במשפט פלילי שמתנהל בעניינו, לנוכח המורכבות האמורה, במהלך השנים נקבעו הסדרים לקיום דיונים בעניינם של עצורים או אסירים בדרך של היוועדות חזותית וזאת לאור השיפורים הטכנולוגיים והתועלות הגלומות בכך לכלל הצדדים בהליך.

 

היוועדות חזותית מאפשרת התקשרות בין אנשים הנמצאים במקומות שונים, באמצעות טכנולוגיה המאפשרת להם לראות ולשמוע זה את זה. היוועדות חזותית בדיוני מעצרים מתקיימת כאשר העצור נמצא בחדר היוועדות מיוחד בתוך בית המעצר, אשר הוכשר לצורך כך, מבלי שיהא צורך להביאו לבית המשפט. העצור יכול לראות ולשמוע את המתרחש באולם בית המשפט, אשר הוכשר גם הוא לצורך כך, והנוכחים בו יכולים לראות ולשמוע את העצור. במהלך הדיון, נשמרת זכאותם ויכולתם של העצור וסנגורו לערוך שיחה חסויה באמצעות טלפון המצוי ליד העצור, כאשר בזמן השיחה מושתקת מערכת השמע במעגל סגור.

 

במסגרת זו הופקו לקחים מההסדר הניסיוני של קיום דיוני מעצרים בדרך של היוועדות חזותית אשר היה קבוע בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (היוועדות חזותית – הוראת שעה), התשס"ז-2007 (להלן – היוועדות חזותית – הוראת השעה), ובהמשך מהמלצות צוות בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (פלילי) דאז, גב' רחל גוטליב, ובהשתתפות נציגים מהסניגוריה הציבורית, פרקליטות המדינה, המשרד לביטחון פנים (לרבות נציגי המשטרה ושירות בתי הסוהר) והנהלת בתי המשפט. הצוות האמור בחן את אפשרות קיום ההסדר במתכונת שונה מהוראת השעה שפקעה והגיש המלצותיו במרץ 2013 (להלן – הצוות לבחינת ניהול הליכים בהיוועדות חזותית). כמו כן, לאחרונה התבררו תועלות רבות במהלך השימוש בהיוועדות חזותית כחלק מההתמודדות עם נגיף הקורונה. מלבד ייעול מערך ההסעה והליווי, צפוי השימוש בהיוועדות חזותית לייעל ולהפחית גם את משך הדיונים בבתי המשפט באמצעות הפחתת משך הזמן אשר בין דיון לדיון.

 

שימוש רחב בהיוועדות חזותית קיים ברחבי העולם. לפי סקירה השוואתית בין לאומית, ב-40 מתוך 46 מדינות החברות בארגון ה-Cepej, הארגון האירופאי להשוואת יעילות מערכת המשפט, קיים מערך היוועדות חזותית. במרבית המדינות השימוש בהיוועדות חזותית נהוג בכל הערכאות המשפטיות בסוגי הליכים שונים.

 

כאמור, הסדר של קיום דיונים באמצעות היוועדות חזותית היה קבוע בעבר בהוראת שעה. הוראת השעה התקבלה בינואר 2007, תוקפה הוארך שלוש פעמים, והיא פקעה ביום 22 יולי 2010. בהתאם להסדר, ניתן היה לערוך דיונים בבקשה להארכת מעצרו של חשוד או לשחרור בערובה באמצעות היוועדות חזותית, בכפוף להתקיימותם של מספר תנאים, וביניהם הסכמת העצור לקיום הדיון באמצעות היוועדות חזותית.

 

כחלק ממכלול המאמצים למניעת התפשטות נגיף הקורונה, הותקנו מאז חודש מרץ 2020 על ידי הממשלה מגוון תקנות שעת חירום. בתוך כך הותקנו תקנות המאפשרות השתתפות עצורים ואסירים בדיון בעניינם בבית המשפט באמצעים טכנולוגים, חלף הבאתם לבתי המשפט. זאת, על מנת למנוע התפשטות של נגיף הקורונה במתקני הכליאה, בקרב עצורים ואסירים, בעת הבאתם לבתי המשפט, שהייתם שם וחזרתם למתקני הכליאה, בתנאים שאינם מאפשרים שמירת מרחק ותוך שהם באים במגע עם יתר באי בתי המשפט.

 

בהמשך לכך, במסגרת חוק קיום דיוניים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים בתקופת התפשטות נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020 (להלן – חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית), אשר החליף את תקנות שעת החירום, הוסמך שר המשפטים יחד עם השר לביטחון הפנים להכריז במשותף על הגבלה חלקית של הדיונים שיתקיימו בנוכחות עצורים ואסירים או על הגבלה מלאה של הדיונים שיתקיימו בנוכחות כאמור. זאת, בהתאם למידת הסיכון להתפשטות נגיף הקורונה במקומות המעצר ובבתי הסוהר בשל הבאתם של עצורים ואסירים לבתי המשפט, שהייתם בהם וחזרתם למקומות המעצר ולבתי הסוהר. במסגרת זו, הועמדה תשתית נורמטיבית אשר אפשרה לעצורים ולאסירים להשתתף בדיונים הנוגעים למעצרם שמתקיימים בבתי המשפט, באמצעים טכנולוגיים, חלף נוכחות פיזית. הסדר זה נכנס לתוקפו עם מתן אחת מההכרזות האמורות.

 

התקופה בה התקיימו הדיונים המשפטיים באמצעות היוועדות חזותית בצל ההתמודדות עם נגיף הקורונה הכשירה את הגורמים המקצועיים לקיום הליכים באופן זה והסדירה את התשתית הנדרשת לכך. אף על פי שבתקופה זו המסגרת נבנתה טלאי על טלאי ובמהלך משבר בריאותי יוצא דופן, היה בה כדי ללמד כי האמצעים הטכנולוגיים השתפרו בצורה מהותית בהשוואה להסדר שהתנהל בשנים 2007 עד 2010 וכי אלו מאפשרים כיום עריכת דיונים באמצעות היוועדות חזותית באיכות טובה ואמינה יותר.

 

לפיכך, מוצע לחדש הסדר של קיום דיונים בהיוועדות חזותית בעניינם של עצורים ואסירים.

ההסדר המוצע מאזן בין עקרון הנוכחות במשפט וזכויותיהם הדיוניות של עצורים ונאשמים, לבין הצורך למנוע פגיעה משמעותית ברווחתם ולהקל על המערכת.

 

בהתאם לאמור, מוצע כי ניתן יהיה לקיים דיון בהיוועדות חזותית רק לבקשת עצור או אסיר לפי העניין  בגיר שמיוצג על ידי סניגור, בתנאי שהגיש בקשתו באמצעות סניגורו, וכן תוך השארת שיקול דעת לבית משפט לקבוע בכל סוגי הדיונים כי הדיון יתקיים בנוכחות העצור או האסיר בשקילת חשיבות נוכחות של העצור בדיון מפאת מהותו ונסיבות אחרות.

 

עוד מוצע לקבוע הוראות ייחודיות ביחס לדיונים מסוימים מפאת מהותם, לגביהם הכלל יהיה שהדיון יתקיים בנוכחות אולם ניתן יהיה לסטות ממנו בהחלטת בית משפט מנימוקים מיוחדים שיירשמו. בנוסף לקבוע כי דיונים מסוימים לא יתקיימו בהיוועדות חזותית, כך למשל באשר לדיונים בהם מודה הנאשם בכתב האישום בעניינו, דיון בו מוצג הסדר טיעון ודיון בו נגזר דינו.

כמו כן, מוצע לקבוע הוראות שונות לגבי אופן קיום הדיון בדרך של היוועדות חזותית באופן שיבטיח את שמירת זכויותיו של העצור ובכלל זה התייעצות חסויה עם עורך דינו, צפייה, השתתפות ושמיעה של כל המשתתפים בדיון זה את זה  באופן מיטבי וללא הפרעה.

עוד, מוצע לקבוע חובת דיווח של מנהל בתי המשפט ונציב בתי הסוהר לוועדת החוקה בכתב, אחת לשנה, על העניינים המפורטים בסעיף בפילוח לפי מחוזות, מקומות מעצר ובתי סוהר. יובהר כי הדיווחים שיועברו על ידי נציב בתי הסוהר יהיו לעניין אופן קיום הדיונים (באמצעות היוועדות חזותית/שיחה טלפונית/נוכחות פיזית של העצור בדיון) כמפורט בסעיף 1 לתיקון המוצע, ביחס לכלל הדיונים שהתקיימו בתקופה הרלוונטית בגינה נמסר הדיווח, וללא הבחנה לעניין סוג הדיון, כך שיכללו את כלל הנתונים בעניין זה, לרבות דיונים שאינם דיוני מעצרים.   

 

על מנת ללמוד על השלכות ההסדר, ההסדר יקבע כהוראת שעה לתקופה של שנתיים במהלכה יערך מחקר מלווה שיבחן השפעת ההסדר על היבטים שיש בהם כדי להבטיח את הוגנות ואת יעילותו ההליך. הוראת השעה ניתנת להארכה לשנתיים בצו של שר המשפטים והשר לביטחון הפנים ובאישור ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת. כמו כן, יוטל על שר המשפטים בהסכמת השר לביטחון הפנים ובאישור ועדת חוק חוקה ומשפט, להתקין תקנות ליישום הסדר זה עד ליום 1 בינואר 2022, מועד כניסת ההסדר לתוקף.

 

בהתאם להחלטת הממשלה, עד ליום כניסת ההסדר לתוקף יערכו הנהלת בתי המשפט ושירות בתי הסוהר כך שיתאפשרו כל התנאים הדרושים לקיום היוועדות חזותית כמפורט בהסדר. כך יותקנו בכל אולמות בתי המשפט ערכות לקיום היוועדות חזותית וכן יוסדרו בכל בתי הסוהר מקומות להיוועדות חזותית בהם יתאפשרו לעצור או לאסיר כל התנאים הדרושים לדיון, ובכלל זה התייעצות חסויה עם עורך דינו, צפייה ושמיעה של העצור ושל כל הנעשה בדיון באופן מיטבי וללא הפרעה.

 

 

סעיף 1

מוצע לקבוע בהוראת שעה לתקופה של שנתיים הסדר שיאפשר השתתפות של עצור בדיון באמצעות היוועדות חזותית במסגרת דיוני מעצר לפי חוק המעצרים.

 

לסעיף 65א - מוצע לקבוע  כי ניתן לקיים  דיון מעצר בעניינו של עצור לבקשתו  בדרך של היוועדות ובלבד שהעצור הוא בגיר שמיוצג על ידי סניגור ובקשתו הוגשה באמצעות סניגורו, וכן אם בית משפט לא הורה על קיום הדיון בנוכחותו. בית המשפט ישקול בהחלטתו להורות על קיום הדיון בנוכחות, את חשיבות נוכחותו של העצור בין היתר בהתחשב  במהות הדיון ונסיבות הנוגעות לעצור.

 מוצע לקבוע את מסגרת הזמנים של הגשת הבקשה על ידי העצור באמצעות סניגורו, כך שתוגש עד 48 שעות טרם מועד הדיון  לבית המשפט ותועבר לשירות בתי הסוהר והתביעה, או שתימסר בעל פה במעמד הדיון האחרון בעניינו של העצור. התביעה תוכל להגיש את התנגדותה לבקשה ובית המשפט ייתן החלטתו לא יאוחר מ-24 שעות לפני מועד הדיון, וזאת על מנת שהגורמים הרלוונטיים במערכת, והצדדים להליך יוכלו להיערך ביחס לאופן קיום הדיון.

מוצע לקבוע פרק זמן קצר יותר ביחס לדיונים בבקשות למעצר חשוד לפני הגשת כתב אישום לפי סעיף 15 לחוק המעצרים בשל תכיפות דיונים אלו.

כמו כן, לנוכח היעדר  האפשרות של העצור לחתום על כתב ערובה לפי סעיף 49(א) לחוק המעצרים במידה שהוא משתתף בדיון בהיוועדות חזותית, מוצע לקבוע כי במקרה כאמור יפורטו תנאי השחרור בדיון ויירשמו בפרוטוקול.

 

לסעיף 65ב המוצע מוצע לקבוע כי דיון ראשון לפי סעיף 15, מאחר שמדובר בדיון שבו העצור מובא לראשונה בפני שופט, יתקיים בנוכחות אלא אם החליט בית משפט מנימוקים מיוחדים שיירשמו שהדיון יתקיים בדרך של היוועדות חזותית, ורק אם ניתנה גם הסכמת השוטר שמבקש את מעצרו בדיון.

 

לסעיף 65ג המוצע בסעיף זה מפורטים התנאים לאופן קיום הדיון בהיוועדות חזותית. הדיון יתקיים באופן שיבטיח כי  העצור ויתר בעלי הדין, השופט, נפגע עבירה וכל אדם שנדרש בדיון יישמעו ויראו זה

 את זה במהלך הדיון; תתאפשר שיחה חסויה וביחידות לפני, אחרי ובמהלך הדיון בין העצור לסניגורו; הדיון יתקיים בנוכחות סניגורו של העצור; ככל שאדם עם מוגבלות ישתתף בדיון בית המשפט יערוך את ההתאמות הנדרשות לפי הדין.

 

לסעיף 65ד המוצע מוצע להסדיר מקרים בהם חלה מניעה טכנית בלתי צפויה לקיים את הדיון בדרך של היוועדות חזותית, כך שרק אם בית המשפט קבע שיש דחיפות בקיום הדיון וניתנה לכך הסכמת העצור באמצעות סניגורו, ניתן יהיה לקיים את הדיון בטלפון.

לצד זאת, במקרים בהם  יש מניעה טכנית בלתי צפויה לקיים דיון לפי סעיף 15 בדרך של היוועדות חזותית, וזאת בסמוך לפקיעת המעצר, בית משפט רשאי להורות לקיים את הדיון בטלפון, גם ללא הסכמת עצור וזאת באישור נשיא בית המשפט או סגנו במקרים חריגים ומטעמים שיירשמו. ככל שחדלו להתקיים הנסיבות שבגינן לא היה ניתן לקיים את הדיון בדרך של היוודעות חזותית, וטרם הסתיימה תקופת המעצר רשאי העצור לדרוש דיון חוזר בדרך של היוועדות חזותית, ובהתאם לתנאים המפורטים בסעיף 65א.

 

לסעיף 65ה המוצע מוצע לקבוע כי שר המשפטים בהסכמת השר לביטחון הפנים ובאישור ועדות חוק חוקה ומשפט של הכנסת יקבעו בתקנות הוראות לביצועו של הסדר זה עד ליום הראשון בינואר 2022.

 

לסעיף 65ו המוצע מוצע לקבוע חובת דיווח של מנהל בתי המשפט ונציב בתי הסוהר לוועדת החוקה בכתב, אחת לשנה, על העניינים המפורטים בסעיף בפילוח לפי מחוזות, מקומות מעצר ובתי סוהר יובהר כי הדיווחים שיועברו על ידי נציב בתי הסוהר יהיו לעניין אופן קיום הדיונים (באמצעות היוועדות חזותית, שיחה טלפונית או נוכחות פיזית של העצור בדיון), ביחס לכלל הדיונים שהתקיימו בתקופה הרלוונטית בגינה נמסר הדיווח, וללא הבחנה לעניין סוג הדיון. 

 

לסעיף 65ז המוצע מוצע כי התיקון יקבע לתקופה של שנתיים, כאשר שר המשפטים והשר לביטחון הפנים יהיו רשאים להאריכו בשנתיים נוספות בצו, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.

 

סעיף 2

מוצע להחיל את הוראת השעה, כך שיתאפשר לקיים דיון בהיוועדות חזותית בעניינים של עצורים ואסירים לפי העניין במסגרת דיונים לפי חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן - חוק סדר הדין הפלילי).

 

לסעיף 126א המוצע מוצע לקבוע כי ניתן לקיים דיון בעניינו של עצור או אסיר לפי העניין בדיונים לפי חוק סדר הדין הפלילי, בדרך של היוועדות חזותית בהתקיים התנאים המפורטים בהוראת השעה בחוק המעצרים, ובכלל זה  לבקשת עצור או אסיר בגיר מיוצג שניתנה באמצעות סניגורו ובלבד שבית משפט לא קבע שהדיון יתקיים בנוכחות. בעניין זה יחולו כל ההוראות הקבועות בהוראת השעה בחוק המעצרים בשינויים המחויבים, ובמספר שינויים שמפורטים בסעיף.

מוצע כי יקבעו הוראות ייחודיות ביחס לדיונים מסוימים לפי חוק סדר הדין הפלילי להלן:

דיון שעניין בירור האשמה לפי סימן ה' לפרק ה' לחוק סדר הדין הפלילי, יתקיים בנוכחות ,

אלא אם החליט בית משפט מנימוקים מיוחדים שיירשמו שהדיון יתקיים בדרך של היוועדות חזותית, ורק אם ניתנה גם הסכמת התביעה לקיום הדיון בדרך זו.

וכן מוצע לקבוע כי דיון שבו מודה הנאשם בעובדות כתב האישום בעניינו, דיון שבו מוצג הסדר טיעון מטעם הצדדים, דיון שבו נשמעות טענות לעניין העונש לפי סעיף 192, ודיון שבו נשמע גזר דין לפי סעיף 193, לא יתקיימו בהיוועדות חזותית.

 

סעיף 3

מוצע לקבוע בהוראת שעה לתקופה של שנתיים (להלן – הוראת השעה) הסדר שיאפשר השתתפות של אסיר בדיון בעניין שחרור על תנאי ממאסר באמצעות היוועדות חזותית, ובכפוף להתקיימות תנאים מסוימים, לפי חוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א – 2001.

 

לסעיף 16א המוצע מוצע לקבוע כי בתקופת הוראת השעה יתאפשר לקיים, לבקשת האסיר, דיון של ועדת השחרורים בעניינו בהיוועדות חזותית כל עוד הדיון אינו מתקיים באולם בית משפט אשר סמוך לבית סוהר ומתקיימים תנאי הסף לקיום דיון כאמור, בשינויים המחויבים - היות האסיר בגיר אשר מיוצג על ידי עורך דין, האסיר הגיש את בקשתו לקיים את הדיון בהיוועדות חזותית באמצעות בא כוחו וועדת השחרורים לא הורתה על קיום הדיון בנוכחות האסיר. על פי רוב מתקיימים דיוני ועדת השחרורים באולמות בתי משפט הסמוכים לבתי סוהר ועל כן, כאשר הדיון מתקיים באולם בית משפט הסמוך לבית הסוהר, אין האסיר נדרש ככלל להיעזר במערך ההיסעים של שירות בתי הסוהר, על הקשיים הכרוכים בהעברה למקום הדיון, כמתואר מעלה ועל כן אין הצדקה לאפשר את קיום הדיון בהיוועדות חזותית במצב זה, אלא אך ורק אם הדיון מתקיים שלא באולם בית משפט הסמוך לבית סוהר. על דיון כאמור יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות מחוק המעצרים ביחס לקיום דיונים בהיוועדות חזותית, ובפרט השיקולים שיש להביא בחשבון בטרם החלטה על קיום דיון באמצעות היוועדות חזותית,  מסגרת הזמנים להגשת בקשה על ידי האסיר באמצעות סנגורו, אפשרותו של בא כוח היועץ המשפטי לממשלה להתנגד לבקשה ומסגרת הזמנים למתן החלטה בבקשה כאמור, לשם הבטחת אפשרותם של הגורמים הנוגעים לעניין והצדדים להיערך ביחס לאופן קיום הדיון וכן ההוראות לעניין אופן קיום הדיון בהיוועדות חזותית. כן מוצע לקבוע כי אם לא ניתן לקיים את הדיון בוועדת השחרורים בדרך של היוועדות חזותית בשל מניעה טכנית בלתי צפויה, יתאפשר קיום הדיון באמצעי טלפוני אם ועדת השחרורים קבעה כי קיימת דחיפות בקיום הדיון, וניתנה לכך הסכמת האסיר באמצעות סניגורו.

 

לסעיף 25א המוצע מוצע לקבוע כי יתאפשר לקיים בדרך של היוועדות חזותית את הדיון בעתירה על החלטת ועדות השחרורים או היחידה לשחרור ממאסרים קצרים בדרך של היוועדות חזותית, לבקשת אסיר שהוא בגיר המיוצג על ידי עורך דין והגיש בקשתו לקיום הדיון באופן זה באמצעות סניגורו . על דיון כאמור יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות מחוק המעצרים ביחס לקיום דיונים בהיוועדות חזותית, ובפרט השיקולים שיש להביא בחשבון בטרם החלטה על קיום דיון באמצעות היוועדות חזותית,  מסגרת הזמנים להגשת בקשה על ידי האסיר באמצעות סנגורו, אפשרותו של בא כוח היועץ המשפטי לממשלה להתנגד לבקשה ומסגרת הזמנים למתן החלטה בבקשה כאמור, לשם הבטחת אפשרותם של הגורמים הנוגעים לעניין והצדדים להיערך ביחס לאופן קיום הדיון וכן ההוראות לעניין אופן קיום הדיון בהיוועדות חזותית.

כן מוצע לקבוע כי אם לא ניתן לקיים את הדיון בעתירה על החלטת היחידה לשחרור ממאסרים קצרים או ועדת השחרורים בדרך של היוועדות חזותית בשל מניעה טכנית בלתי צפויה, יתאפשר קיום הדיון באמצעי טלפוני אם בית המשפט קבע כי קיימת דחיפות בקיום הדיון, וניתנה לכך הסכמת העצור באמצעות סניגורו. הטעם לצורך לאפשר את קיום הדיון באמצעי טלפוני בנסיבות חריגות ובלתי צפויות כאמור הוא כי ישנן עתירות על החלטות לעניין שחרור על-תנאי של אסיר שיש עימן דחיפות, דוגמת עתירה נגד החלטה על שחרור אסיר על תנאי ממאסר, ועל מנת שלא להביא לכך שמניעה טכנית בלתי צפויה תביא להמשך פגיעה בחירותו של מי שהוחלט לשחררו על תנאי ממאסר.

לסעיף 16ב  המוצע מוצע לקבוע חובות דיווח של המזכיר הראשי לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת בכתב, אחת לשנה, על דיונים בוועדות השחרורים שהתקיימו שלא באותם בית המשפט הסמוך לבית הסוהר, כמפורט בסעיף.

 

סעיף 4

מוצע לקבוע בהוראת שעה לתקופה של שנתיים הסדר שיאפשר השתתפות של אסיר בדיון בעתירת אסיר שהגיש באמצעות היוועדות חזותית, ובכפוף להתקיימות תנאים מסוימים, לפי פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב – 1971.

 

לסעיף 62א1 המוצע מוצע לקבוע כי בתקופת הוראת השעה יתאפשר לקיים, לבקשת אסיר או עצור, דיון בעתירת אסיר שהגיש בהיוועדות חזותית, כל עוד הדיון אינו מתקיים באולם בית משפט אשר סמוך לבית סוהר ומתקיימים תנאי הסף לקיום דיון כאמור, בשינויים המחויבים - היות האסיר בגיר אשר מיוצג על ידי עורך דין, האסיר הגיש את בקשתו לקיים את הדיון בהיוועדות חזותית באמצעות בא כוחו ובית המשפט לא הורה על קיום הדיון בנוכחות האסיר. על פי רוב מתקיימים הדיונים בעתירות אסירים באולמות בתי משפט הסמוכים למקומות מעצר ולבתי סוהר ועל כן, כאשר הדיון מתקיים באולם כאמור אין האסיר נדרש ככלל להיעזר במערך ההיסעים של שירות בתי הסוהר, על הקשיים הכרוכים בהעברה למקום הדיון, כמתואר מעלה ועל כן אין הצדקה לאפשר את קיום הדיון בהיוועדות חזותית אלא כאשר הדיון מתקיים שלא באולם בית משפט הסמוך לבית סוהר. על דיון כאמור יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות מחוק המעצרים ביחס לקיום דיונים בהיוועדות חזותית, ובפרט השיקולים שיש להביא בחשבון בטרם החלטה על קיום דיון באמצעות היוועדות חזותית, מסגרת הזמנים להגשת בקשה על ידי האסיר באמצעות סנגורו, אפשרותו של בא כוח המשיב לעתירה להתנגד לבקשה ומסגרת הזמנים למתן החלטה בבקשה כאמור, לשם הבטחת אפשרותם של הגורמים הנוגעים לעניין והצדדים להיערך ביחס לאופן קיום הדיון וכן ההוראות לעניין אופן קיום הדיון בהיוועדות חזותית.

 

עוד מוצע לקבוע כי במצב שבו הדיון בעתירת האסיר אינו מתקיים באולם בית משפט הסמוך למקום מעצר או לבית סוהר, ולא ניתן לקיים את הדיון בדרך של היוועדות חזותית בשל מניעה טכנית בלתי צפויה, יתאפשר קיום הדיון באמצעי טלפוני אם בית המשפט  קבע כי קיימת דחיפות בקיום הדיון, וניתנה לכך הסכמת העצור באמצעות סניגורו. הטעם לצורך לאפשר את קיום הדיון באמצעי טלפוני בנסיבות חריגות ובלתי צפויות כאמור הוא כי לא אחת עוסקות עתירות אסיר בסוגיות דחופות ורגישות שאינן מאפשרות את קיום הדיון במועד נדחה ולעתים אף לא מאפשר את הבאת האסיר אל בית המשפט לדיון בעתירה שהגיש.