תוכן עניינים

טיוטת תקנות. 2

א. שם התקנות המוצעות. 2

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן 2

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:. 2

תקנות להגנת חיית הבר (הוראת שעה) (מס' 2)(תיקון), התשפ"א-2021. 3

1.  תיקון תקנה 1. 3

דברי הסבר. 3

 

טיוטת תקנות

 

א. שם התקנות המוצעות

תקנות להגנת חיית הבר (הוראת שעה) (מס' 2)(תיקון), התשפ"א-2021

 

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן

החוק להגנת חיית הבר, תשט"ו-1955 (להלן – החוק) קובע כי כל חיית בר היא מוגנת, אלא אם השר להגנת הסביבה הכריז עליה כי היא מזיק, ציד או חיית בר מטופחת. במסגרת תקנות להגנת חיית הבר, תשל"ו-1976 הוכרזו 11 מינים של חיות בר כציד, ובהם השלו והתורים. עם זאת, המינים מוכרזים כערכי טבע מוגנים במסגרת אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים), התשס"ה-2005, כחלק מכלל העופות, כך שצידתם טעונה היתר פגיעה מכוח חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, תשנ"ח-1998.

משמעות ההכרזה על מין מסויים כחיית ציד היא כי צידת הפרטים מהמין המוכרז אינה טעונה היתר צידה לפי מטרות מוגדרות אלא מותרת לבעלי רישיונות ציד בעונת הציד ובמגבלות הקבועות בתקנות להגנת חיית הבר, התשל"ו-1976.

נוכח המידע שהצטבר לפיו המינים "השליו הנודד" וה"תור המצוי" מצויים בסכנת הכחדה, הוחלט לפני כשנה לגרוע את המינים האמורים מרשימת חיות הציד בהוראת שעה לתקופה של שנה, שתוקפה יסתיים ביום 31.8.2021. במהלך השנה נעשתה עבודה מקצועית להערכת מצב המינים לצורך גיבוש המלצה על המשך ההכרזה על מינים אלה. ממצאי העבודה מצביעים על הצורך בהארכת הוראת השעה בכל הנוגע לשלווים, ואף על הצורך לגרוע את המין מרשימת חיות הציד דרך קבע.

לעניין המין תור מצוי, נמצא כי דרוש מחקר לתקופה של שלוש שנים לפחות לצורך גיבוש המלצה מקצועית. במהלך תקופה זו מוצע כי התור המצוי ייגרע מרשימת חיות הציד בתקופה בה מין זה עובר בארצנו – בין ראשית ספטמבר לאמצע אוקטובר בכל שנה, וכן ייגרע מההכרזה תור הצווארון, בשל חשש לטעויות בזיהוי.

 

 

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:

 

טיוטת תקנות מטעם המשרד להגנת הסביבה:

תקנות להגנת חיית הבר (הוראת שעה) (מס' 2)(תיקון), התשפ"א-2021

 

 

___ ב________ התשפ"א (___ באוגוסט 2021)

 

(חמ 3-524-ת4)

 

__________________

תמר זנדברג

השרה להגנת הסביבה

 

דברי הסבר

 

החוק להגנת חיית הבר, תשט"ו-1955 (להלן – החוק) קובע כי כל חיית בר היא מוגנת, אלא אם השר להגנת הסביבה הכריז עליה כי היא מזיק, ציד או חיית בר מטופחת. במסגרת תקנות להגנת חיית הבר, תשל"ו-1976 הוכרזו 11 מינים של חיות בר כציד, ובהם השלו והתורים. עם זאת, המינים מוכרזים כערכי טבע מוגנים במסגרת אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים), התשס"ה-2005, כחלק מכלל העופות, כך שצידתם טעונה היתר פגיעה מכוח חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, תשנ"ח-1998.

משמעות ההכרזה על מין מסויים כחיית ציד היא כי צידת הפרטים מהמין המוכרז אינה טעונה היתר צידה לפי מטרות מוגדרות אלא מותרת לבעלי רישיונות ציד בעונת הציד ובמגבלות הקבועות בתקנות להגנת חיית הבר, התשל"ו-1976 (להלן – התקנות).

ישראל היא מדינה קטנה עם צרכי פיתוח גדולים וגידול אוכלוסין מהיר. על פי דוח מצב הטבע של ישראל לשנת 2018, קצב אבדן השטחים הפתוחים בישראל הוא הגבוה ביותר מזה 20 שנה הנובע מצרכי הפיתוח, דבר הגורם להתדרדרות המגוון הביולוגי בישראל. מעבר לאבדן השטחים הפתוחים ובתי הגידול הטבעיים בישראל, הציד הוא גורם משמעותי נוסף לפגיעה במגוון הביולוגי בישראל ובעולם.

על פי העדכונים האחרונים בספר האדום של החולייתנים, כ- 42% מבין 213 מיני העופות המקננים בישראל מוגדרים בסיכון. נתון זה נובע מתוספת של כ- 20 מינים חדשים לרשימה מאז ההערכה האחרונה שנעשתה בשנת 2002. מדינת ישראל מחויבת לשמירה על המגוון הביולוגי במסגרת אמנת המגוון הביולוגי (CBD) ועל אוכלוסיות ציפורים נודדות במסגרת אמנת המינים הנודדים (CMS).

בשל הירידה הדרסטית באוכלוסיות של מיני חיות הבר בישראל, המקומיים והנודדים, ולאור משבר המגוון הביולוגי העולמי, כמו גם בשל חובתה של ישראל על פי האמנות הבינלאומיות, יש לעשות את המירב על מנת להגן על אוכלוסיות ומינים בסיכון. בתקנות להגנת חיית הבר (הוראת שעה)(מס' 2), התש"ף-2020 (להלן – הוראת השעה הקיימת) נקבעה הוראת שעה לתקופה של שנה, אשר לפיה נגרעו המינים תור מצוי ושליו נודד מרשימת מיני חיות הציד. התיקון המוצע נועד להאריך את תוקפה של הוראת השעה ולתקנה, כפי שיפורט להלן.

 

תקנה 1

ממחקר שיזמה רשות הטבע והגנים לעניין השליו הנודד, ערב התקנת הוראת השעה הקיימת, עלה כי צפיפות הקינון של מין זה בישראל  נמוכה וגודל האוכלוסייה קטן ביותר. מסקנת החוקרים היתה כי ככל שישנו מין מקנן בארץ, אוכלוסייתו בישראל נמצאת בסכנת הכחדה. המחקר בוצע במקביל לאיסור על שימוש במכונות שמע שנקבע במסגרת תנאי רישיונות הצייד בשתי עונות ציד רצופות על מנת לאפשר את המחקר. נוכח הממצאים, המליצה מליאת רשות הטבע והגנים לשרה להגנת הסביבה לגרוע את המין מרשימת חיות הציד ומין זה אכן נגרע בהוראת שעה לתקופה של שנה שתוקפה עד ליום 31.8.2021.

במהלך השנה האחרונה נעשתה עבודה מקצועית להערכת מצב המינים לצורך גיבוש המלצה על המשך ההכרזה על השליו הנודד והתור המצוי. ממצאי העבודה מצביעים על הצורך בגריעת השליו מרשימת חיות הציד. לפיכך מוצע להאריך את הוראת השעה בעניינו של מין זה לתקופה של שלוש שנים, שבמהלכה יקודם תיקון קבוע לתקנות לשם גריעתו מההכרזה.

לעניין המין תור מצוי, המידע שהצטבר ערב התקנת הוראת השעה הקיימת הצביע על ירידה חדה, משמעותית ועקבית של אוכלוסייתו בשני העשורים האחרונים, והוביל לגריעתו מרשימת חיות הציד ובפועל לאיסור על צידתו בשנה החולפת. זאת, בין היתר, על מנת לבחון את האפשרות להתאוששות המין. הנתונים אשר הובילו להתקנת הוראת השעה הצביעו על ירידה של כ- 30-50% במספרם של התורים המצויים המקננים בישראל, כאשר באוכלוסייה הנודדת הירידה במספרם היא משמעותית אף יותר.

במהלך השנה האחרונה נעשתה בחינה מקיפה של הנתונים וגובשה המלצה לפיה קיים צורך בהמשך מחקר בנושא לתקופה של שלוש שנים. צוות מומחים מקצועי שעסק בנושא, בשיתוף עם נציגי ציידים, גיבש את המלצותיו בימים אלה, ובחן מספר חלופות לקידום ההגנה על התור המצוי בישראל. בין היתר, נטען כי קיים קושי בזיהוי והבחנה בין המינים השונים של תורים, ובמיוחד בהבחנה בין תור מצוי ותור הצווארון שאינו מין המצוי בסכנה.

נוכח העובדה כי מועדי החפיפה בין הימצאות מין זה בארצנו לעונת הציד הוא רק  בין ראשית ספטמבר לאמצע אוקטובר בכל שנה, ולאור הצורך במחקר בין שלוש שנים לגיבוש המלצה מקצועית, מוצע כי בתקופה זו ייגרעו התור המצוי ותור הצווארון מרשימת חיות הציד, באופן שיבטיח את צמצום הפגיעה בתור המצוי, ונוכח החשש לטעויות בזיהוי המין.