תוכן עניינים

תזכיר חוק. 3

א. שם החוק המוצע. 3

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים. 3

ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות....................................................................................5

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות..5

ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר:. 5

תזכיר חוק חוק הרשות לקידום מעמד האישה (תיקון מס' 2) (הרשות לקידום שוויון מגדרי), התשפ"א-2021. 6

1.  תיקון שם החוק. 6

2.  תיקון סעיף 1. 6

3.  תיקון סעיף 2. 6

4.  תיקון סעיף 3. 6

5.  תיקון סעיף 4. 6

6.  תיקון סעיף 5. 7

7.  תיקון סעיף 6. 7

8.  תיקון סעיף 7. 7

9.  תיקון סעיף 9. 7

10. תיקון סעיף 10. 8

11. תיקון סעיף 11. 8

12. תיקון סעיף 12. 9

13. תיקון סעיף 13. 9

14. תיקון סעיף 14. 9

15. תיקון סעיף 15. 9

16. תיקון סעיף 16. 10

17. החלפת סעיף 17. 10

18. החלפת סעיף 18. 10

19. החלפת סעיף 19. 11

20. מחיקת סעיף 20. 12

21. תיקון סעיף 21. 12

22. תיקון סעיף 22. 13

23. מחיקת סעיף 23. 13

24. תיקון סעיף 24. 13

25. תיקון חוק לעידוד של שילוב וקידום של נשים בעבודה ושל התאמת מקומות עבודה לנשים. 13

26. תיקון חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה  13

27. תיקון חוק שיווי זכויות האשה. 13

28. תיקון פקודת הסטטיסטיקה [נוסח חדש] 13

29. תיקון חוק  הרשויות  מקומיות (יועצת לקידום מעמד האישה) 14

30. תיקון חוק שירות המדינה (מינויים) 14

דברי הסבר. 14

 

תזכיר חוק

 

א. שם החוק המוצע

הצעת חוק הרשות לקידום מעמד האשה (תיקון מס' 2) (הרשות לקידום שוויון מגדרי), התשפ"א-2021.

 

 

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

החברה בישראל עוברת מזה שנים שינויים גדולים בתפיסת הציבור את מעמד האישה. בהקמת הרשות לקידום מעמד האישה (להלן – הרשות) לפני כ-20 שנה ראה המחוקק לנגד עיניו את הפערים החברתיים והכלכליים בין גברים לנשים ואת הצורך להשלים את המערך העוסק בקידום מעמד האישה, אשר התבסס אז בעיקר על ארגוני מגזר שלישי ועל ועדה בכנסת. בחלוף השנים, חלו תמורות משמעותיות בכל הנוגע לתפיסות חברתיות וכלכליות אודות נשים, ישנן יותר נשים מאשר בעבר בעמדות מפתח בחברה, במשק, במגזר הציבורי, במערכת המשפט, במערכת הפוליטית, בתקשורת ועוד, וכל זאת אודות לשינויים בנורמות החברתיות והחקיקתיות. הישגים לא מעטים הושגו בתחומי החקיקה והדבר הוביל להעלאת נושא מיקומה של האישה ומעמדה לסדר היום הציבורי. עם זאת, הפערים בין נשים לגברים עדיין משמעותיים. כך למשל: שכרה החודשי הממוצע של אישה בשנת 2018 עמד על כ-68% משכרו של גבר והשכר לשעה הממוצע של אישה עמד על כ-84% משכרו של גבר; בשירות המדינה, בו קיים רוב נשי בקרב העובדים, נכון לשנת 2019 נשים מהוות כ-44% בלבד מתפקידי ממשרות הסגל הבכיר; בשנת 2017 - נשים היוו כ-17% בלבד מכלל  המנכ"לים במשק; למרות שמבין הסטודנטים הלומדים באוניברסיטאות ובמכללות לכל שלושת התארים נשים מהוות למעלה ממחצית, מהנתונים הקיימים עולה כי בסגל האוניברסיטאות בישראל נשים מהוות כ-29% בלבד ובסגל המכללות (המתוקצבות) בישראל נשים מהוות כ- 39% בלבד,  כמו כן נשים מהוות רק כ-17% מהפרופסורים מן המניין באוניברסיטאות.

 

במהלך השנים, חלו שינויים בתפיסות ובדרכי הפעולה לצמצום אי השוויון המגדרי. בראשית הדרך, תבעו נשים שוויון פורמלי בפני החוק. בהמשך, התברר כי השוויון הפורמלי אינו תנאי מספיק להשגת המטרה, והחל מעבר למדיניות של העדפה מתקנת והבטחת ייצוג הולם לנשים. תפיסת ההעדפה המתקנת מכירה בחסמים בלתי פורמליים העומדים בפני נשים ותובעת מהמערכת לתקן מצבים של תת ייצוג באמצעים אקטיביים וחותרת לשוויון תוצאתי. בהמשך, נטען כי גישה זו מתאפיינת ב"עיוורון מגדרי" כאשר היא פועלת לקידום נשים בתוך מוסדות ומערכות ניטראליים לכאורה, כאשר הלכה למעשה אלו עוצבו מסיבות היסטוריות על פי אמות מידה גבריות והם נשענים על סדר חברתי ממוגדר. בנוסף, נמצא כי גם ייצוג הולם אינו תנאי מספיק לקידום שוויון מגדרי וכי יש להבטיח שהשיקול המגדרי יישקל בעת קבלת ההחלטות.

כל אלו הביאו לאימוץ אסטרטגיית פעולה חדשה לקידום השוויון בין גברים לנשים המכונה "הטמעת חשיבה מגדרית". על פי גישה זו קידום השוויון ייעשה על ידי הכרה באופיים הממוגדר (שאינו ניטראלי מבחינה מגדרית) של מבנים חברתיים, חשיפת הסדרים מפלים והסדרת חסמים מגדריים, פורמליים ובלתי פורמליים.

 

המינוח "קידום מעמד האישה", אם כן, משקף דפוסי חשיבה ופעולה ישנים שאינם מביאים בחשבון את השפעתם של מבנים חברתיים על הפערים בין גברים לנשים, ועל כן מוצע לעשות במקומו שימוש במינוח "קידום שוויון מגדרי".  תיקון שם הרשות, שהוקמה לפי חוק הרשות לקידום מעמד האישה התשנ"ח – 1998 (להלן – "החוק"), כך שישקף את השינוי בתפיסות ובדרכי הפעולה לצמצום אי השוויון המגדרי, מהווה שלב המשגתי חשוב, התואם את התפיסות המקצועיות דהיום ובכוחו להביא לעיצוב מציאות חברתית ונורמטיבית חדשה.

 

יצוין, כי הביטוי העדכני "שוויון מגדרי" נכלל בשמם של מוסדות ויחידות ממשלתיות ברחבי העולם העוסקים בתחומים דומים לאלו שעוסקת בהם הרשות. ראו למשל:European Institute for Gender Equality (האיחוד האירופי); The Office for Gender Equality  (קרואטיה); The Department of Gender Equality (צ'כיה);Department of Gender Equality  The (דנמרק); The Department of Equality Policy (אסטוניה);  Swedish Gender Equality Agency (שבדיה)  ועוד.

 

בסעיף 1 להחלטת ממשלה מס' 2331 מיום 14.12.2014 נרשמה הודעת ראש הממשלה (שהיה השר הממונה דאז על החוק) כי בכוונתו ליזום תיקון לחוק אשר במסגרתו ישונה שמה של הרשות ל-"הרשות לקידום שוויון מגדרי" וכן יוגדרו מחדש הגופים המייעצים לרשות, תחומי פעולתה של הרשות ותפקידיה.

 

בהחלטת ממשלה מס' 36 מיום 26.5.2015 (להלן – החלטה 36) הוחלט בהתאם לסעיף 31(ד) לחוק יסוד: הממשלה,  להעביר ממשרד ראש הממשלה למשרד לאזרחים ותיקים (בהמשך, שונה שם המשרד למשרד לשוויון חברתי כאמור בהחלטת ממשלה מס' 335 מיום 4.8.2015) את שטח הפעולה: קידום מעמד האישה ובכלל זה האחריות על הרשות לקידום מעמד האישה. עוד הוחלט בהתאם לסמכות הממשלה לפי סעיף 31(ב) לחוק יסוד: הממשלה, להעביר לשר לאזרחים ותיקים את הסמכויות הנתונות לראש הממשלה על פי חוק הרשות לקידום מעמד האשה, תשנ"ח-1998, החלטה זו אושרה כנדרש על ידי הכנסת. עוד הוחלט להטיל על השרה לאזרחים ותיקים לפעול לתיקון החוק באופן שעולה בקנה אחד עם העברת שטח הפעולה ובהתאם לסעיף 1 להחלטת ממשלה מס' 2331 מיום 14.12.2014.

 

עיקרי הצעת החוק:

- מוצע בזאת לשנות את שם "הרשות לקידום מעמד האישה" ל-"הרשות לקידום שוויון מגדרי". בהתאמה, מוצע לבצע תיקונים שונים בשם החוק ובגוף החוק וכן בחוקים שונים בהם מאוזכרת הרשות. 

- עוד מוצע, לערוך תיקונים ביחס לשר הממונה על ביצוע החוק ולמשרד במסגרתו פועלת הרשות, בהתאם להחלטת ממשלה שקבעה כי שטח הפעולה והסמכויות בקשר לחוק יועברו למשרד לאזרחים ותיקים ולשר לאזרחים ותיקים (כיום, לאחר שינוי שם: המשרד לשוויון חברתי והשר לשוויון חברתי).

- מוצע לבטל את "מינהלת הרשות" הקבועה בסעיף 17 לחוק, היות והיא אינה פעילה כלל כאשר חלק מהתפקידים הנמצאים כיום תחת "מינהלת הרשות" יועברו תוך ביצוע התאמות תחת תפקידי הרשות ותחת תפקידי הוועדה המייעצת הקבועה בחוק.

- מוצע לבצע עדכונים שונים ביחס למינוי, כהונה וניגוד עניינים בקשר לוועדה המייעצת וזאת בין היתר לאור תבנית החקיקה למשרדי הממשלה לעניין זה.  

 

ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות

השפעת החוק המוצע על זכויות נשים:

כאמור לעיל, תיקון שם הרשות, כך שישקף את השינוי בתפיסות ובדרכי הפעולה לצמצום אי השוויון המגדרי, מהווה שלב המשגתי חשוב, התואם את התפיסות המקצועיות דהיום ובכוחו להביא לעיצוב מציאות חברתית ונורמטיבית חדשה.

התיקונים המבוקשים לעניין ביטול מינהלת הרשות ועדכון סמכויות הרשות והוועדה המייעצת, יש בהם כדי לייעל את העבודה בכל הקשור לקידום השוויון המגדרי בין המינים.

 

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות.

לא רלוונטי.

 

ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר:

 

תזכיר חוק מטעם המשרד לשוויון חברתי:

תזכיר חוק הרשות לקידום מעמד האישה (תיקון מס' 2) (הרשות לקידום שוויון מגדרי), התשפ"א-2021

 

דברי הסבר

כללי

 

החברה בישראל עוברת מזה שנים שינויים גדולים בתפיסת הציבור את מעמד האישה. בהקמת הרשות לקידום מעמד האישה (להלן – הרשות) לפני כ-20 שנה ראה המחוקק לנגד עיניו את הפערים החברתיים והכלכליים בין גברים לנשים ואת הצורך להשלים את המערך העוסק בקידום מעמד האישה, אשר התבסס אז בעיקר על ארגוני מגזר שלישי ועל ועדה בכנסת.

 

בחלוף השנים, חלו תמורות משמעותיות בכל הנוגע לתפיסות חברתיות וכלכליות אודות נשים, ישנן יותר נשים מאשר בעבר בעמדות מפתח בחברה, במשק, במגזר הציבורי, במערכת המשפט, במערכת הפוליטית, בתקשורת ועוד וכל זאת אודות לשינויים בנורמות החברתיות והחקיקתיות. עם זאת, הפערים בין נשים לגברים עדיין משמעותיים. כך למשל: שכרה החודשי הממוצע של אישה בשנת 2018 עמד על כ-68% משכרו של גבר והשכר לשעה הממוצע של אישה עמד על כ-84% משכרו של גבר; בשירות המדינה, בו קיים רוב נשי בקרב העובדים, נכון לשנת 2019 נשים מהוות כ-44% בלבד מתפקידי ממשרות הסגל הבכיר; בשנת 2017 - נשים היוו כ-17% בלבד מכלל  המנכ"לים במשק; למרות שמבין הסטודנטים הלומדים באוניברסיטאות ובמכללות לכל שלושת התארים נשים מהוות למעלה ממחצית, מהנתונים הקיימים עולה כי בסגל האוניברסיטאות בישראל נשים מהוות כ-29% בלבד ובסגל המכללות (המתוקצבות) בישראל נשים מהוות כ- 39% בלבד,  כמו כן נשים מהוות רק כ-17% מהפרופסורים מן המניין באוניברסיטאות.

 

במהלך השנים, חלו שינויים בתפיסות ובדרכי הפעולה לצמצום אי השוויון המגדרי. בראשית הדרך, תבעו נשים שוויון פורמלי בפני החוק. בהמשך, התברר כי השוויון הפורמלי אינו תנאי מספיק להשגת המטרה, והחל מעבר למדיניות של העדפה מתקנת והבטחת ייצוג הולם לנשים. תפיסת ההעדפה המתקנת מכירה בחסמים בלתי פורמליים העומדים בפני נשים ותובעת מהמערכת לתקן מצבים של תת ייצוג באמצעים אקטיביים וחותרת לשוויון תוצאתי. בהמשך, נטען כי גישה זו מתאפיינת ב"עיוורון מגדרי" כאשר היא פועלת לקידום נשים בתוך מוסדות ומערכות ניטראליים לכאורה, כאשר הלכה למעשה אלו עוצבו מסיבות היסטוריות על פי אמות מידה גבריות והם נשענים על סדר חברתי ממוגדר. בנוסף, נמצא כי גם ייצוג הולם אינו תנאי מספיק לקידום שוויון מגדרי וכי יש להבטיח שהשיקול המגדרי יישקל בעת קבלת ההחלטות. כל אלו הביאו לאימוץ אסטרטגיית פעולה חדשה לקידום השוויון בין גברים לנשים המכונה "הטמעת חשיבה מגדרית". על פי גישה זו קידום השוויון ייעשה על ידי הכרה באופיים הממוגדר (שאינו ניטראלי מבחינה מגדרית) של מבנים חברתיים, חשיפת הסדרים מפלים והסדרת חסמים מגדריים, פורמליים ובלתי פורמליים.

 

המינוח "קידום מעמד האישה", אם כן, משקף דפוסי חשיבה ופעולה ישנים שאינם מביאים בחשבון את השפעתם של מבנים חברתיים על הפערים בין גברים לנשים, ועל כן מוצע לעשות במקומו שימוש במינוח "קידום שוויון מגדרי".  תיקון שם הרשות, שהוקמה לפי חוק הרשות לקידום מעמד האישה התשנ"ח – 1998 (להלן – החוק), כך שישקף את השינוי בתפיסות ובדרכי הפעולה לצמצום אי השוויון המגדרי, מהווה שלב המשגתי חשוב, התואם את התפיסות המקצועיות דהיום ובכוחו להביא לעיצוב מציאות חברתית ונורמטיבית חדשה.

 

יצוין, כי הביטוי העדכני "שוויון מגדרי" נכלל בשמם של מוסדות ויחידות ממשלתיות ברחבי העולם העוסקים בתחומים דומים לאלו שעוסקת בהם הרשות. ראו למשל:European Institute for Gender Equality (האיחוד האירופי); The Office for Gender Equality  (קרואטיה); The Department of Gender Equality  (צ'כיה);Department of Gender Equality  The (דנמרק);  The Department of Equality Policy (אסטוניה); Swedish Gender Equality Agency  (שבדיה)  ועוד.

 

בסעיף 1 להחלטת ממשלה מס' 2331 מיום 14.12.2014 נרשמה הודעת ראש הממשלה (שהיה השר הממונה דאז על החוק) כי בכוונתו ליזום תיקון לחוק אשר במסגרתו ישונה שמה של הרשות ל-"הרשות לקידום שוויון מגדרי" וכן יוגדרו מחדש הגופים המייעצים לרשות, תחומי פעולתה של הרשות ותפקידיה.

 

בהחלטת ממשלה מס' 36 מיום 26.5.2015 (להלן – החלטה 36) הוחלט בהתאם לסעיף 31(ד) לחוק יסוד: הממשלה,  להעביר ממשרד ראש הממשלה למשרד לאזרחים ותיקים (בהמשך, שונה שמו למשרד לשוויון חברתי כאמור בהחלטת ממשלה מס' 335 מיום 4.8.2015) את שטח הפעולה: קידום מעמד האישה ובכלל זה האחריות על הרשות לקידום מעמד האישה. עוד הוחלט בהתאם לסמכות הממשלה לפי סעיף 31(ב) לחוק יסוד: הממשלה, להעביר לשר לאזרחים ותיקים את הסמכויות הנתונות לראש הממשלה על פי חוק הרשות לקידום מעמד האשה, תשנ"ח-1998, החלטה זו אושרה כנדרש על ידי הכנסת. עוד הוחלט להטיל על השרה לאזרחים ותיקים לפעול לתיקון החוק באופן שעולה בקנה אחד עם העברת שטח הפעולה ובהתאם לסעיף 1 להחלטת ממשלה מס' 2331 מיום 14.12.2014.

 

מכל האמור עולה הצורך בתיקון שם הרשות  לבצע תיקונים שונים  שנדרש לבצע לאור העברת שטח הפעולה והסמכויות למשרד לשוויון חברתי ולשר לשוויון חברתי וכן תיקונים נוספים .

 

עוד מוצע לבטל את "מינהלת הרשות" הקבועה בסעיף 17 לחוק, היות והיא אינה פעילה כלל כאשר חלק מהתפקידים הנמצאים כיום תחת "מינהלת הרשות" יועברו תוך ביצוע התאמות תחת תפקידי הרשות ותחת תפקידי הוועדה המייעצת הקבועה בחוק.

כן מוצע לבצע עדכונים שונים ביחס למינוי, כהונה וניגוד עניינים בקשר לוועדה המייעצת וזאת בין היתר לאור תבנית החקיקה למשרדי הממשלה לעניין זה.        

1. סעיף 1 להצעת החוק – תיקון שם החוק

מוצע לשנות את שם החוק בהתאם לשינוי בשם הרשות המבוקש מ"הרשות לקידום מעמד האישה" ל- "הרשות לקידום שוויון מגדרי".

 

2. סעיף 2 להצעת החוק –תיקון סעיף 1 לחוק

מוצע לבצע התאמות במטרות החוק כך שישקפו את השינוי בתפיסות ובדרכי הפעולה לקידום השוויון המגדרי בין נשים לגברים.

 

3. סעיף 3 להצעת החוק – תיקון סעיף 2  לחוק

מוצע לעדכן את שם הרשות ל"רשות לקידום שוויון מגדרי". בנוסף, מוצע לתקן את שם המשרד במסגרתו פועלת הרשות ל"משרד לשוויון חברתי", זאת בהתאם להחלטה 36.

 

4. סעיף 4 להצעת החוק – תיקון סעיף 3 לחוק

בהמשך להעברת הסמכויות שמכח ההחלטה 36, מוצע לעדכן את זהות השר שבסמכותו להציע את המועמדת לתפקיד מנהלת הרשות ויירשם "השר לשוויון חברתי".

כן מוצע למחוק שתפקידי הרשות יבוצעו בידי מנהלת הרשות, מתוך כך שהרשות מבצעת את תפקידיה לא רק באמצעות מנהלת הרשות אלא גם באמצעות בעלי תפקידים נוספים, ובראשם מנהלת הרשות.

  

5. סעיף 5 להצעת החוק – תיקון סעיף 4 לחוק

מוצע לבצע התאמה בתחומי פעולתה של הרשות כך שישקפו את השינוי בתפיסות ובדרכי הפעולה לקידום השוויון בין המינים. כן מוצע לעדכן בהתאם להחלטה 36 את זהות השר בפניו תציג הרשות מדיניות שתגבש באחד מתחומי פעולתה במטרה להביאה לאישור הממשלה.

 

6. סעיף 6 להצעת החוק – תיקון סעיף 5 לחוק

מוצע להוסיף לתפקידי הרשות את התפקידים הבאים:

א.  להמליץ לשר ובהתאם לשיקול דעת מנהלת הרשות גם לממשלה על מדיניות כוללת בתחומי פעילותה. יצוין כי בנוסח הקיים של החוק תפקידה של מינהלת הרשות היה להתוות את המדיניות לאחר שהתייעצה בוועדה המייעצת, כפי שצוין מוצע לבטל את המינהלת.

ב. לפעול להגשמת מטרות החוק, ולשם כך להכין תכניות ודרכי פעולה. בנוסח הנוכחי של החוק תפקיד זה הוא תחת "מינהלת הרשות" שמוצע לבטל כאמור.

ג.  להקים מאגר הכולל פרטים של נשים, בהסכמתן, לשימושם של משרדי הממשלה ויחידות הסמך, לקידום מועמדות לתפקידים בכירים או לשמש כמומחיות לרבות לצורך מינוי לוועדות ציבוריות. יצוין כי תפקיד זה כולל את התפקיד שהוטל על הרשות בסעיף 6ג1(ב1)(1) לחוק שיווי זכויות האשה, תשי"א-1951 להקים מאגר נשים מועמדות לוועדות המצוינות בסעיף האמור.

ד. לפעול לביצוע הכשרה מקצועית ליועצות לקידום מעמד האישה כאמור בסעיף 3(ב) חוק הרשויות המקומיות (יועצת לקידום מעמד האישה), תש"ס-2000.   

 

7. סעיף 7 להצעת החוק – תיקון סעיף 6 לחוק

מוצע לעדכן את שם "הוועדה לקידום מעמד האישה" בכנסת המצוין בחוק בהתאם לשם הנוכחי: "הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי".

 

8. סעיף 8 להצעת החוק - תיקון סעיף 7 לחוק

מוצע לעדכן את שם הוועדה בכנסת הנוכחית העוסקת בקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי. עוד מוצע לעדכן, בהתאם להחלטה 36, את זהות השר המוסמך להחליט כי גוף מבוקר המנוי בסעיף 9 לחוק מבקר המדינה התשי"ח 1958 ימסור מידע לרשות לפי דרישתה בכפוף לתנאים הקבועים בחוק. עוד מוצע למחוק את ההתייחסות ל"מינהלת הרשות" שתבוטל כאמור.

 

9. סעיף 9 להצעת החוק - תיקון סעיף 9 לחוק

מוצע לעדכן, בהתאם להחלטה 36, את זהות השר המוסמך למנות את הוועדה המייעצת הקבועה בחוק.

עוד מוצע, על מנת לאפשר יעילות בעבודת הוועדה המייעצת, לעדכן את מספר חברי הוועדה המייעצת ל- 14 חברים (במקום 35 חברים, כפי שקבוע היום).

מוצע לקבוע כי הגורם שימנה את יושבת הראש של הוועדה המייעצת ואת ממלא מקומה יהא השר, במקום הוועדה עצמה כפי שקבוע היום.

בנוסח הנוכחי של החוק נקבעה חובה של ייצוג לכל אחד מהמינים של לפחות ארבעים אחוז בהרכב החברים של הוועדה המייעצת, שאינו כולל את נציגי הציבור. מוצע לקבוע כי חובה זו תחול על כלל הרכב החברים כולל נציגי הציבור.

עוד מוצע כי בתפקיד של חבר ועדה מייעצת לא יכהן מי שהורשע או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה פלילית או בעבירה משמעתית אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן בה. תכליתו של הסעיף היא להבטיח כי בתפקיד זה, שהוא תפקיד ציבורי, יכהן אדם הראוי לכהונה זו, וזאת לרבות בהיבט הערכי- נורמטיבי, בין היתר כדי להבטיח את אמון הציבור. 

 

10. סעיפים 10 - 16 להצעת החוק – תיקון סעיפים 10 – 16 לחוק

מוצע לבצע תיקונים ועדכונים שונים ביחס לכהונת חברי הוועדה המייעצת, תפקידיה וסדרי עבודתה ואלו עיקריהם:

-  מוצע לעדכן את תפקידי הוועדה המייעצת ולקבוע כי הייעוץ שתיתן יהיה למנהלת הרשות, במקום למינהלת הרשות שתבוטל כאמור. כן מוצע לקבוע כי ייעוץ יכול שיינתן לפי בקשת השר או מנהלת הרשות. עוד מוצע להוסיף לתפקידי הוועדה המייעצת מעקב אחר ביצוע תכניות ודרכי פעולה שאושרו ואחר מסירת דיווחים לפי החוק. בנוסח הנוכחי של החוק התפקיד האחרון הוא תחת "מינהלת הרשות" שמוצע לבטל כאמור.

-  מוצע לעדכן את תקופת הכהונה של חבר הוועדה המייעצת לארבע שנים עם אפשרות הארכה לתקופת כהונה נוספת אך לא יותר משתי תקופות כהונה רצופות.

-  מוצע לקבוע כי חבר ועדה מייעצת שיבקש להתפטר יעשה זאת במסירת כתב התפטרות לשר, במקום למנהלת הרשות, כפי שקבוע בנוסח הנוכחי.

-  מוצע לעדכן את הנסיבות המאפשרות לשר להעביר חבר הוועדה המייעצת מכהונתו לפני תום תקופת הכהונה: הנסיבה בשל היעדרות ללא סיבה מוצדקת תחול במקרה של היעדרות משלוש ישיבות רצופות של הוועדה המייעצת, במקום ארבע ישיבות רצופות כפי שקבוע היום; גם הרשעה בעבירה משמעתית או הגשת כתב אישום בעבירה פלילית או בעבירה משמעתית אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן בה תהווה נסיבה להעברת חבר הוועדה מכהונתו. העברת חבר ועדה מכהונתו תיעשה לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון טענותיו לעניין זה.

-  כינוס הוועדה יכול להיות לפי החלטה של מנהלת הרשות, ותימחק האפשרות לעשות כן על ידי מינהלת הרשות שתבוטל כאמור.

-  מוצע לקבוע כי המניין החוקי המזערי שבו יכולה הוועדה המייעצת לפעול ולקבל החלטות הוא רוב חבריה ובהם יושבת הראש או ממלא מקום יושבת הראש.

-  בשל הזמן והמאמץ הנדרשים מחברי הוועדה המייעצת לשם ביצוע תפקידם כיאות, מוצע לעגן את האפשרות לשלם גמול או החזר הוצאות לחברי הוועדה שאינם עובדי מדינה וזאת בהתאם להוראות שקבע החשב הכללי במשרד האוצר לעניין חברי ועדות ציבוריות. הוראה זו אינה חלה על חברי הוועדה שהם עובדי מדינה, עובדי גוף מתוקצב או גוף נתמך, נוכח ההבנה ששכר העבודה המשולם להם ממעבידם מגלם גם את התשלום בגין השתתפותם בישיבות המועצה.

 

11. סעיף 17 בהצעת החוק – החלפת סעיף 17 לחוק

מוצע לבטל את "מינהלת הרשות", שאינה פעילה כלל. מוצע לקבוע כי קיום הוועדה המייעצת, סמכויותיה, תוקף החלטותיה ופעולותיה לא יפגעו בשל הפסקת כהונתו של חבר מחברי הוועדה המייעצת או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו ובלבד שמכהנים בה רוב חבריה.

 

12. סעיף 18 להצעת החוק – החלפת סעיף 18לחוק

מוצע למחוק את תפקידי מינהלת הרשות אותה מוצע לבטל כאמור. חלק מהתפקידים הנמצאים כיום תחת "מינהלת הרשות" יועברו כפי שצוין לעיל תוך ביצוע התאמות תחת תפקידי הרשות ותחת תפקידי הוועדה המייעצת.

עוד מוצע להחיל על חברי הוועדה שאינם עובדי מדינה שורה של דינים שמטרתם היא ככלל שמירה על טוהר המידות בשירות הציבורי ושמירת עצמאותו מקצועית. להלן יובא הסבר על החלתו של כל אחד מדברי החקיקה בסעיף המוצע:

לגבי חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם–1979 – החוק קובע כי על עובד ציבור וכן על בן או בת זוגו ומי שסמוך על שולחנו חל איסור על קבלת מתנה הניתנת לו נוכח תפקידו כעובד הציבור. החוק נועד למנוע פגיעה בטוהר המידות ובכלל זאת למנוע תופעות פסולות של הענקת מתנה או גמול לעובד ציבור על מנת להטות את שיקול דעתו ולהשפיע על הליך קבלת ההחלטות.

לגבי חוק העונשין, התשל"ז-1977 - החוק קובע שורה של עבירות העוסקות, בין היתר, בעובדי ציבור. חלק מהעבירות הן ייחודיות לעובדי ציבור, ביניהן העבירה של מרמה והפרת אמונים, גילוי בהפרת חובה, שימוש לרעה בכוח המשרה, לחץ של עובד ציבור, גניבה בידי עובד ציבור; וחלקן נועדו לתת הגנה מוגברת לעובד ציבור, ביניהן העבירה של תקיפת עובד ציבור, הפרעה לעובד ציבור והעלבת עובד ציבור.

 לגבי חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-1969 – חוק זה קובע שורה של מגבלות על מעבר של פורש משירות הציבור אל גופים אשר הפורש עסק בעניינם או היה מעורב במתן זכות להם במסגרת תפקידו הציבורי. זאת, בהתאם למטרתו של החוק, שהיא שמירה על טוהר המידות ואמון הציבור במערכת, ומניעת תופעות שליליות הכרוכות בניצול קשרים אישיים של עובד הציבור שרכש בתוקף תפקידו לפני פרישתו.

 לגבי חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), תשי"ט-1959 – החוק מתייחס לקטגוריות שונות של עובדי המדינה ומחיל עליהן איסורים שונים. כפי שקובע ההסדר בסעיף, על חברי הוועדה המייעצת שאינם עובדי המדינה, יחולו החובות והאיסורים החלים מכוח החוק על כלל עובדי המדינה – איסור על השתתפות בבחירות (למעט חשאיות) ב"גוף בוחר" (סעיף 3א); איסור לעסוק בפעילות מפלגתית בתחומם של נכסי הציבור (סעיף 3ב); איסור לארגן הפגנה או תהלוכה בעלת אופי מדיני (סעיף 4); איסור להתרים כספים זולת לאוצר המדינה (סעיף 5).

לגבי פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 - משמעות החלתה על חברי הוועדה המייעצת שאינם עובדי המדינה נוגעת בעיקרה ל"תעודת עובד ציבור", כפי שבאה לידי ביטוי בסימן ג' בפרק ב' לפקודה  בו נקבע בין השאר כי בית המשפט רשאי לקבל כראיה תעודה על דבר שנרשם במסמך רשמי, וכי התעודה תהיה חתומה בידי עובד הציבור שעשה את הרישום או את המעשה (סעיף 23 לפקודה), וכי דין תעודת עובד הציבור כדין עדות, כלומר, עובד הציבור לא נדרש להתייצב לעדות בבית המשפט, אלא אם כן יידרש להיחקר בחקירה נגדית (סעיף 25 לפקודה).

לגבי חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969 –בחוק הבחירות לכנסת נקבעו מגבלות על זכותם של עובדי המדינה להתמודד לכנסת ועל יכולתם לקחת חלק בתעמולת בחירות.

לעניין המגבלה על הזכות להתמודד לכנסת יצוין כי בהתייחס לחברי הוועדה המייעצת שאינם עובדי המדינה תחול, המגבלה הקבועה בסעיף 56(ב) לחוק הבחירות לכנסת, כפי שהיא חלה ביחס לעובדי מדינה שאינם בכירים. ככלל, המגבלה הקבועה בסעיף 56(א1) לחוק, אשר הוחלה על עובדי מדינה בכירים לא תוחל על חברי הוועדה המייעצת שאינם עובדי המדינה.   כמו כן, יחול המנגנון הקבוע בסעיף 56(ב) לחוק, שמשמעותו היא שחברותם של חברי הוועדה המייעצת תופסק מיום הגשת רשימת המועמדים עד יום הבחירות לכנסת ואם יבחרו לכנסת – כל זמן היותם חברי הכנסת.

 

13. סעיף 19 להצעת החוק – החלפת סעיף 19 לחוק

מוצע למחוק את סדרי העבודה של מינהלת הרשות, אותה כאמור מבוקש לבטל.

מוצע להחיל על חבר הוועדה המייעצת  את העיקרון האוסר על עובדי ציבור להימצא במצב של ניגוד עניינים. האיסור מתייחס למצב שבו ישנו חשש סביר שעובד הציבור יימצא בניגוד עניינים – הן כאשר מדובר בעניין אישי שלו או של קרובו והן כאשר מדובר בתפקיד אחר של אותו אדם. הוראות הסעיף מעגנות ומפרטות הן את העיקרון האוסר על הימצאות במצב של ניגוד עניינים, והן את קשת הזיקות הרחבה שביחס אליה יש לבחון האם מתקיים ניגוד עניינים. ואולם בנסיבות נתונות, בבחינת השאלה האם מתקיים בפועל חשש סביר לניגוד עניינים, יש לתת את הדעת גם לריחוק הזיקה ולמכלול נסיבות העניין. יובהר כי יתכנו נסיבות שבהן חשש לניגוד עניינים יתעורר גם ביחס לזיקות רחוקות שלא נכללו במפורש בהגדרות אלו, וכיוון שהחוק אינו שולל במפורש את האיסור על ניגוד עניינים באותם מקרים – לא מן הנמנע שהאיסור יחול במקרים אלה מכוח כללי הצדק הטבעי.

סעיף קטן (א) הוא סעיף הגדרות שיוצק בין היתר תוכן להגדרה של מיהו "קרוב" לצורך הקביעה שעניין אישי שלו עשוי לייצר חשש לניגוד עניינים ביחס לתפקידו של חבר הוועדה המייעצת. הסעיף קובע הגדרה רחבה ומקיפה של גורמים אשר יש לבחון את ענייניהם ביחס לתפקידו של חבר הוועדה המייעצת, אך יש להדגיש כי נדרש לבחון ביחס לכל עניין האם אכן מתעורר בגינו חשש סביר לניגוד עניינים.

סעיף קטן (ב) אוסר על מינוי של חבר הוועדה המייעצת אם הוא עלול להימצא באופן תדיר במצב של ניגוד עניינים, וזאת בשים לב להיקף העניינים שבהם עלול להתעורר חשש לניגוד עניינים ובהתייחס למשקל של אותם עניינים ביחס למכלול התפקיד של חבר הוועדה המייעצת.

סעיפים קטנים (ג) ו-(ד) מתייחסים לאופן שבו יש לנהוג במקרה של חשש לניגוד עניינים במהלך הכהונה, ובהתאם להגדרת "טיפול" – על חבר הוועדה המייעצת להימנע מכל סוג של מעורבות באותו עניין, וכן לדווח באופן מיידי לגורם הממנה אודות קיומו של מצב של ניגוד עניינים.

סעיף קטן (ה) מתייחס לחבר אשר מונה מתוקף תפקידו כבעל תפקיד בגוף מסוים או כמייצג גוף או מגזר מסוים. במקרה זה, מונחת ההנחה כי חברותו של חבר זה היא חשובה ובעלת תועלת, בין היתר כדי שייצג ויביא בפני חברי הוועדה גם את זווית הראייה של אותו מגזר או אוכלוסייה. לכן, במצב כאמור אין לראות ניגוד עניינים בעצם העובדה שחבר הוועדה מייעצת מייצג גוף או ציבור מסוים. ואולם, לא מן הנמנע שעניין אישי של אותו נציג יעורר חשש לניגוד עניינים אישי, גם אם עניין זה קשור לעניינו הכללי של המגזר.

 

14. סעיף 20 להצעת החוק – מחיקת סעיף 20 לחוק

מוצע למחוק את הסעיף העוסק במנין חוקי במינהלת הרשות, אותה מוצע כאמור לבטל.

 

15. סעיף 21 להצעת החוק – תיקון סעיף 21 לחוק

מוצע, לנוכח הביטול המוצע של מינהלת הרשות, לקבוע כי הרשות היא שתמסור דין וחשבון על פעולותיה לממשלה, וזאת במקום מינהלת הרשות שהתפקיד היה מוטל עליה. כן מוצע לעדכן, בהתאם להחלטה 36 את זהות השר שימסור לממשלה את הדין וחשבון השנתי ושיניחו על שולחן הכנסת.

עוד מוצע לקבוע בחוק כי הדין וחשבון יכלול גם סיכום של הדוחות שהוגשו לרשות על ידי היועצות לקידום מעמד האישה, כמחויב לפי סעיף 4(ה) לחוק הרשויות המקומיות (יועצת לקידום מעמד האישה), תש"ס- 2000.

כן מוצע לעדכן את שם "הוועדה לקידום מעמד האישה" בכנסת המצוין בחוק בהתאם לשם הנוכחי: "לוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי".

 

16. סעיף 22 להצעת החוק – תיקון סעיף 22 לחוק

מוצע לעדכן, בהתאם להחלטה 36, את שם המשרד הממשלתי במסגרתו יקבעו תקציבי הרשות.

 

17. סעיף 23 להצעת החוק – מחיקת סעיף 23 לחוק

מוצע למחוק את סעיף 23 לחוק, שאינו רלוונטי עוד.

 

18. סעיפים 25 – 30 להצעת החוק – תיקון חוק לעידוד של שילוב וקידום של נשים בעבודה ושל התאמת מקומות עבודה לנשים, תשס"ח-2008; חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-1988; חוק שיווי זכויות האשה, תשי"א-1951; פקודת הסטטיסטיקה [נוסח חדש], תשל"ב-1972; חוק הרשויות המקומיות (יועצת לקידום מעמד האישה), תש"ס-2000; וחוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט-1959.

 

מוצע לעדכן נוסח חוקים שונים בהתאם לשינוי שם הרשות מ"הרשות לקידום מעמד האישה" ל-"הרשות לקידום שוויון מגדרי".