תוכן עניינים
ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על החוק הקיים
ה. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקציב המדינה
ו. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המינהלי
תזכיר זה מיישם את החלטות הממשלה מיום 1 באוגוסט 2021, והוא צפוי לעלות על סדר יומה של ועדת השרים המיוחדת לעניין התכנית הכלכלית לשנים 2021 ו-2022, לאחר המועד האחרון למתן הערות הציבור.
תזכיר חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021 פרק ___: משק הגז הטבעי.
מוצע לתקן את סעיף 36 לחוק משק הגז הטבעי, התשס"ב-2002 (להלן – חוק משק הגז הטבעי), כך שהמועצה תהא רשאית לשנות תעריף שנקבע במכרז להענקת רישיון חלוקה וזאת במטרה להגביר את היקף פריסת רשת החלוקה.
כיום, קובע חוק משק הגז הטבעי כי מי שביום תחילתה של התכנית היה בעל המקרקעין זכאי לפיצויים בגין פגיעה במקרקעין, שלא על דרך הפקעה, מבעל הרישיון שהתכנית הפוגעת נועדה למתקניו. מוצע ליתן מענה למצב בו נפגעו מקרקעין אך אין עדיין בעל רישיון שהתכנית נועדה למיתקניו ממנו ניתן לדרוש פיצוי, וכן להסדיר את הכרוך בכך.
אלה עיקרי התיקונים המוצעים:
עיקר 1: מוצע לתקן את הגדרת תעריפים שבחוק משק הגז הטבעי, כך שיובהר כי תעריפים יכולים לכלול את כל סוגי התשלומים שמשלמים גורמים שונים לבעל רישיון בעד שירותים וכן בעד הפעולות שעליו לבצע לפי חוק זה. כמו כן, מוצע להבהיר כי יתכן שהתעריפים יגבו עבור בעל רישיון על ידי גורם אחר.
עיקר 3: מוצע לתקן את סעיף 36 לחוק משק הגז הטבעי, כך שהמועצה תהא רשאית לשנות תעריף שנקבע במכרז להענקת רישיון חלוקה וזאת במטרה להגביר את היקף פריסת רשת החלוקה.
יתוקן חוק משק הגז הטבעי, התשס"ב-2002.
יתוקן חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965.
אין.
אין.
|
|
|
|||||
|
1. |
בחוק משק הגז הטבעי, התשס"ב-2002[1] - |
|||||
|
|
|
(1) |
בסעיף 2, בהגדרה "תעריפים", במקום הסיפה החל במילים "שעל צרכנים" יבוא "שמשלם צרכן, ספק גז טבעי או בעל רישיון, לבעל רישיון אחר, ובכלל זה תשלומים בעבור פעולות שעל בעל רישיון לבצע לפי חוק זה לרבות תשלומים בעבור שירותי תשתית, פיתוח, גיבוי ויתירות; לעניין זה, "לבעל רישיון" – לרבות אם התשלומים נגבים בעבורו על ידי אחר;"; |
|||
|
|
|
(2) |
בסעיף 28, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: |
|||
|
|
|
|
|
"(ב1) על אף הוראות סעיף קטן (ב), היתה התכנית למיתקן גז שממנה נפגעו המקרקעין תכנית לקבלה וטיפול בגז, ואין בעל רישיון שהתכנית נועדה למיתקניו כאמור בפסקה (1) של אותו סעיף קטן, יחולו הוראות סעיף קטן (ב) בשינויים אלה: |
||
|
|
|
|
|
(1) |
בעל מקרקעין שנפגעו יהיה זכאי לפיצויים לפי סעיף קטן (ב)(1) ממי שהקים מיתקן מכוח התכנית (בסעיף קטן זה –מקים המיתקן), בעד הפגיעה מחלק התכנית שנועד למיתקן; לגבי חלק התכנית שלא נועד למיתקן שהוקם או אם לא הוקם מתקן כאמור – יהיה זכאי לפיצויים כאמור מבעל רישיון ההולכה הארצי; |
|
|
|
|
|
|
(2) |
הוראות סעיף קטן (ב) וסעיף 29 לעניין בעל רישיון יחולו על מקים המיתקן או על בעל רישיון ההולכה הארצי, לפי העניין; |
|
|
|
|
|
|
(3) |
בעל רישיון ההולכה הארצי ישלם את הפיצויים לבעל מקרקעין לפי פסקה (1) מתוך חשבון לתעריף שתקבע המועצה ולפי התנאים שתקבע; |
|
|
|
|
|
|
(4) |
שילם בעל רישיון ההולכה הארצי לבעל מקרקעין פיצויים לפי סעיף קטן זה, ולאחר התשלום החלה הקמת מיתקן מכוח התכנית, שבשלו נפגעו המקרקעין, ישפה מקים המיתקן בתוך 60 ימים מיום תחילת הקמת המיתקן, את בעל רישיון ההולכה הארצי, בעד הפיצויים ששילם בשל הפגיעה מחלק התכנית שנועד למיתקן, בהתאם לסכום הפיצויים ששילם בעל רישיון ההולכה הארצי כאמור בתוספת הפרשי הצמדה מיום תשלום הפיצויים עד מועד תשלום השיפוי ובעל רישיון ההולכה הארצי יפקיד באופן מיידי את כספי השיפוי בחשבון האמור בפסקה (3) לא יאוחר משבוע מיום שקבל את הכספים האמורים בתוספת הפרשי הצמדה מיום קבלת כספי השיפוי ועד מועד הפקדתם; לא הייתה הסכמה על סכום השיפוי או לא שולם סכום השיפוי- |
|
|
|
|
|
|
|
(א) |
בתוך 60 ימים מהיום שהיה על מקים המיתקן לשפות את בעל רישיון ההולכה הארצי, יביא מקים המיתקן או בעל רישיון ההולכה הארצי את העניין לפני מנהל הרשות; |
|
|
|
|
|
|
(ב) |
הביא מקים המיתקן את הענין לפני המנהל כאמור בפסקת משנה (א), רשאי המנהל להתנות את בירור הענין במתן ערובה לתשלום כספי השיפוי על ידי בעל המיתקן; |
|
|
|
|
|
|
(ג) |
לא תשמע טענה הנוגעת לתעריף שקבעה המועצה כאמור בפסקה (3); |
|
|
|
|
|
|
(ד) |
המנהל יכריע במחלוקת לאחר שהתייעץ עם המועצה; |
|
|
|
|
|
|
(ה) |
הכריע המנהל כי על מקים מיתקן לשלם סכום שיפוי כלשהו לבעל רישיון ההולכה הארצי, יכלול בסכום האמור את הפרשי ההצמדה מיום תשלום הפיצויים ועד יום הכרעתו; |
|
|
|
|
|
|
(ו) |
הסכום שלפי פסקת משנה (ה) ישא הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961[2], מיום הכרעת המנהל ועד תשלומו; |
|
|
|
|
|
|
(ז) |
כספים שקבל בעל רישיון ההולכה הארצי בהתאם לפסקאות משנה (ה) ו-(ו) - יראו אותם ככספי שיפוי; |
|
|
|
|
|
|
(ח) |
לא שולם הסכום בהתאם לפסקאות משנה (ה) ו-(ו), יראו את הסכום כחוב לעניין חוק המרכז לגביית קנסות, התשנ"ה-1995. |
|
|
|
|
|
(5) |
היה מקים המיתקן כאמור בפסקה (4) – בעל רישיון ההולכה הארצי, יפקיד בחשבון האמור בפסקה (3), בתוך 30 ימים מיום תחילת הקמת המיתקן, סכום בגובה כספי הפיצויים ששולמו בשל הפגיעה מחלק התכנית שנועד למיתקן, כאמור באותה פסקה, בתוספת הפרשי הצמדה מיום תשלום הפיצויים עד מועד הפקדת הסכום האמור; מנהל הרשות יאשר את סכום ההחזר ותנאיו; |
|
|
|
|
|
|
(6) |
הגיש בעל מקרקעין דרישה לתשלום פיצויים לפי סעיף קטן זה לבעל רישיון ההולכה הארצי וטרם שולמו פיצויים או שולמו הפיצויים רק בחלקם, והחל גורם אחר בהקמת מיתקן מכוח התכנית, רשאי הגורם האחר כאמור להחליף את בעל רישיון ההולכה הארצי בהמשך ניהול ההליך לצורך תשלום הפיצויים או יתרת הפיצויים לפי העניין, ואולם לעניין פיצויים ששולמו על ידי בעל רישיון ההולכה הארצי ימשיכו לחול הוראות פסקה (4); |
|
|
|
|
|
|
(7) |
המנהל רשאי לקבוע כללים לעניין יישום סעיף קטן זה; כללים כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של משרד האנרגיה; |
|
|
|
|
|
|
(8) |
בסעיף קטן זה- |
|
|
|
|
|
|
|
|
"בעל רישיון ההולכה הארצי" – בעל רישיון הולכה שניתן לפי הוראות סעיף 11א; |
|
|
|
|
|
|
|
"הפרשי הצמדה" למעט לענין פסקה 4(ו) – תוספת לסכום הפיצויים לפי שיעור העלייה של מדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה סמוך לפני מועד תשלום הפיצויים או קבלת כספי השיפוי, לפי הענין, ועד המדד שפורסם סמוך לפני תשלום השיפוי, הפקדת כספי השיפוי או תשלום הסכום בגובה הפיצויים, לפי הענין; |
|
|
|
|
|
|
|
"חשבון" - חשבון בתאגיד בנקאי שבו מופקד תעריף מסויים; |
|
|
|
|
|
|
|
"יום תחילת הקמה" – היום בו נכנס למקרקעין הרלוונטיים מקים המיתקן או מי מטעמו, לצורך ביצוע אחת מהפעולות המנויות בפסקאות (2) עד (4), (6) ו- (7) שבסעיף 49; |
|
|
|
|
|
|
|
"מיתקן" – מיתקן המשמש לקליטה, הולכה, חלוקה, הספקה, אחסון, מדידה או שינוי לחץ של נפט כהגדרתו בחוק הנפט, לרבות צינור, מבנה, מכונה, מכשיר, אביזר וציוד קבוע או מיטלטל המשמש את המיתקן; |
|
|
|
|
|
|
|
"תאגיד בנקאי" – כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981[3]; |
|
|
|
|
|
|
|
"תכנית לקבלה וטיפול בגז", "התכנית" – תכנית מתאר ארצית ברמה מפורטת לקבלה וטיפול בגז הטבעי – מתגליות בים ועד למערכת ההולכה הארצית."; |
|
|
|
(3) |
בסעיף 36, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: |
|||
|
|
|
|
|
"(ב1) ראתה המועצה כי כדי להגשים את המטרות המפורטות בסעיף 1(א), יש לבטל, לשנות או לעדכן תעריפים שנקבעו ברישיון להקמה והפעלה של רשת חלוקה או חלק ממנה שניתן לפי סעיף 3(א)(2) עד יום ב' בטבת התשע"ו (31 בדצמבר 2016), רשאית היא, על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) והאמור ברישיון, לבטל תעריפים, לשנותם, לעדכנם, לקבוע תעריפים חדשים, וכן לשנות כללים לעניין תעריפים או לקבוע כללים חדשים, ויראו את התעריפים או הכללים ששונו, עודכנו או נקבעו כאמור, ככאלה שנקבעו ברישיון."; |
||
|
|
|
(4) |
בסעיף 77(א) - |
|||
|
|
|
|
(1) |
בפסקה (7), במקום "או (ב)" יבוא "(ב) או (ב1)"; |
||
|
|
|
|
(2) |
בסופו יבוא: |
||
|
|
|
|
|
|
"(16) לא הפקיד את כספי השיפוי בתוספת הפרשי הצמדה בניגוד להוראות סעיף 28(ב1)(4) או לא הפקיד סכום בגובה כספי הפיצויים בתוספת הפרשי הצמדה בניגוד להוראות סעיף 28(ב1)(5)."; |
|
|
2. |
בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965[4], בסעיף 12ז(3), אחרי "28(ב) יבוא (ב1)". |
|||||
סעיף 1
לפסקה (1)
מוצע לתקן את הגדרת תעריפים שבחוק משק הגז הטבעי, התשס"ב-2002 (להלן – חוק משק הגז הטבעי) כך שיובהר כי תעריפים יכולים לכלול את כל סוגי התשלומים שמשלמים צרכן, ספק גז טבעי או בעל רישיון לבעל רישיון אחר בעד שירותים ובעד הפעולות שעליו לבצע לפי חוק זה. כמו כן, מוצע להבהיר כי יתכן שהתעריפים יגבו בעבור בעל רישיון על ידי גורם אחר.
התיקון נועד להבהיר, לדוגמה ולמען הסר ספק, כי עוסק בשיווק יכול לגבות מהצרכן את דמי ההולכה בעבור בעל רישיון ההולכה, כפי שקורה היום במקרים מסוימים. דוגמאות נוספות הן תעריף שתקבע המועצה כפי שמוצע בתיקון לסעיף 28, או גביית תשלומים על ידי בעל רישיון אחד בעבור בעל רישיון אחר באופן שיסייע לפיתוח המשק.
לפסקה (2)
לפסקאות (1-2) לסעיף קטן(ב1) המוצע סעיף 28 לחוק משק הגז הטבעי קובע כי אם נפגעו על ידי תכנית למיתקן גז, שלא בדרך הפקעה, מקרקעין הנמצאים בתחומה או מקרקעין הגובלים עמה, בעל המקרקעין זכאי לפיצויים מבעל הרישיון שהתכנית נועדה למיתקניו.
כיום קיימת תמ"א 37/ח אך עדין לא ידוע מי בעל הרישיון שלמיתקניו מיועדת התכנית. במסגרת עתירות שהוגשו לבית המשפט העליון בשבתו כבית דין גבוה לצדק (בג"ץ 5089/18 ובג"ץ 6390/18), נטען על ידי גורמים שטענו שנפגעו מהתכנית, כי יש לפצותם כבר כיום, מבלי להמתין עד שיוודע מיהו בעל הרישיון שהתכנית נועדה למיתקניו. על מנת לתת מענה לכך, מוצע לקבוע בפסקה (1) לסעיף קטן (ב1) המוצע, כי במקרה שבו נפגעו מקרקעין, שלא על דרך הפקעה, מתכנית מתאר ארצית ברמה מפורטת לקבלה וטיפול בגז הטבעי – מתגליות בים ועד למערכת ההולכה הארצית, ואין בעל רישיון שהתכנית נועדה למיתקניו, בעל המקרקעין האמורים יהא זכאי לפיצויים ממי שהחל להקים מיתקן המשמש, בין השאר, להולכה של נפט כהגדרתו בחוק הנפט, התשי"ב-1952, ולגבי חלק התכנית שלא נועד למיתקן האמור או אם לא החלה הקמת מיתקן, יהא זכאי בעל המקרקעין לפיצויים מחברת נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ (להלן – נתג"ז). ההצדקה לדרישת פיצויים ממקים המיתקן היא שמקים המיתקן נהנה מהתכנית והקים מכוחה מיתקן, וראוי שהוא ישא בפגיעה הנגרמת מחלק התכנית המשמש את המיתקן שהקים. בפסקה (2) לסעיף קטן(ב1) המוצע, מוצע לקבוע כי הוראות סעיף 28(ב) ו-29 יחולו בשינויים המחויבים. הוראות אלה קובעות את האופן שבו יתנהל הליך הדרישה לפיצויים, ובין השאר כי ועדת ערר המוגדרת בחוק משק הגז הטבעי ("ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה כמשמעותה בסעיף 12ו לחוק התכנון והבניה") תדון בתביעה לעניין גובה הפיצויים, וכי על החלטתה ניתן לערער לבית המשפט לעניינים מנהליים, וכי בעל הרישיון שהתכנית נועדה למיתקניו יזומן לכל דיון. לשם הדוגמה, בהתאם לתיקון המוצע, יזומנו מקים המיתקן או נתג"ז, לפי העניין, לכל דיון בנושא.
לפסקה (3) לסעיף קטן (ב1) המוצע מכיוון שמשק הגז הטבעי, על כלל צרכניו, נהנה מהוראות התמ"א האמורה המאפשרת שמירת קרקע לצורך פיתוח עתידי של משק הגז הטבעי, מן הראוי להטיל את עלות הפיצויים (ככל שאכן ישנה פגיעה במקרקעין) על כלל צרכני משק הגז הטבעי. על כן מוצע לקבוע כי נתג"ז תשלם את הפיצויים מתוך חשבון בתאגיד בנקאי שבו יופקד תעריף שתקבע המועצה לעניני משק הגז הטבעי (להלן – המועצה), לפי התנאים שתקבע המועצה.
לפסקאות (4-5) לסעיף קטן(ב1) המוצע מוצעים הסדרים הנוגעים להשבת הסכומים הדרושים לחשבון התעריף האמור בפסקה (3). כך, בפסקה (4) מוצע לקבוע כי בעל המיתקן שהוחל בהקמתו מכח התכנית, ישפה את נתג"ז בהתאם לפיצויים ששילמה בשל הפגיעה מחלק התכנית שנועד למיתקן שהחלה הקמתו, בתוספת הפרשי הצמדה מיום תשלום הפיצויים ועד יום השיפוי, וכי על נתג"ז להפקיד בחשבון האמור בפסקה (3) לסעיף קטן(ב1) המוצע, את השיפוי שקבלה כאמור תוך שבוע מיום קבלתו וזאת בתוספת הפרשי הצמדה מיום קבלת השיפוי ועד יום ההפקדה. בפסקה (5) לסעיף קטן(ב1) המוצע מוצע לקבוע כי אם מקים המיתקן הוא נתג"ז עצמה (כלומר אם נתג"ז כבעלת רישיון הולכה הקימה מיתקן הנדרש למערכת ההולכה), יהא עליה להפקיד בחשבון האמור בפסקה (3) לסעיף קטן(ב1) המוצע סכום בגובה הפיצויים ששילמה בתוספת הצמדה למדד המחירים לצרכן מיום תשלום הפיצויים ועד ליום הפקדת הסכום כאמור.
בנוסף מוצע לקבוע בפסקה (4) לסעיף קטן (ב1) המוצע כי במידה ותהא מחלוקת בנוגע לסכום השיפוי או לתנאי השיפוי (וכן בנוגע לפרק הזמן לביצוע השיפוי), יועבר הענין להכרעת מנהל רשות הגז הטבעי אשר יתייעץ עם המועצה בנוגע לכך וכחלק מהליך ההכרעה יהיה רשאי המנהל גם לדרוש ערובה להבטחת הפקדת השיפוי בהתאם להכרעה שתתקבל בעניין זה. מובהר כי אין הכוונה שמקים המיתקן יוכל לטעון כנגד התעריף שקבעה המועצה לפי בפסקה (3) לסעיף קטן (ב1) המוצע, אלא הכוונה למחלוקות כגון גודל החלק מהתכנית המשמש את מקים המיתקן, מחלוקת בנוגע לגובה ההצמדה, סוגיות של המרת מטבע וכו'. כמו כן מוצע בפסקה (5) לסעיף קטן (ב1) המוצע לקבוע כי המנהל יאשר את סכום ההחזר ואת תנאיו וזאת כדי לוודא שנתג"ז אכן מפקידה את סכום ההחזר הנדרש.
לפסקה (6) לסעיף קטן (ב1) המוצע מוצע להסדיר את חלוקת הסמכויות בין מקים מיתקן ובין נתג"ז במקרה בו במהלך ניהול הליך הדרישה לפיצויים על ידי נתג"ז, החל גורם כלשהו להקים מיתקן מכוח התוכנית. מוצע לקבוע כי הגורם יהיה רשאי להחליף את נתג"ז ולהמשיך את ניהול ההליך בעצמו, ולחלופין הוא יוכל לתת לנתג"ז לסיים את ההליך, ולשלם את הפיצויים כפי שיוכרע בסוף ההליך. בכל מקרה, לגבי פיצויים ששולמו על ידי נתג"ז יחולו הוראות פסקה (4) המוצעת לסעיף קטן (ב1).
לפסקה (8) לסעיף קטן (ב1) המוצע מוצע להגדיר את ההגדרות הנדרשות לסעיף קטן (ב1) המוצע. באשר להגדרת מיתקן יוסבר כי התמ"א מאפשרת גם הקמה של מיתקנים המשמשים לנפט, ובכלל זה לקונדנסאט, ועל כן לצורך סעיף קטן (ב1) מוצע להגדיר כי מיתקן הוא מיתקן המשמש לנפט כהגדרתו בחוק הנפט, התשי"ב-1952. הגדרה זו כוללת בין השאר הן גז טבעי והן קונדנסאט וכו'. באשר להגדרת תוספת הפרשי הצמדה, הרי שיש כמה אפשרויות: (1) לענין מקים מיתקן האמור בפסקה (4) – הפרשי ההצמדה הם בהתאם למדד שפורסם סמוך למועד תשלום הפיצויים ועד המדד שפורסם סמוך לפני תשלום השיפוי; לענין בעל רישיון ההולכה הארצי לפי האמור בפסקה (4)- הפרשי ההצמדה הם בהתאם למדד שפורסם סמוך למועד קבלת כספי השיפוי ועד המדד שפורסם סמוך לפני הפקדת כספי השיפוי בחשבון שלפי פסקה (3); לענין מקים מיתקן האמור בפסקה (5) - הפרשי ההצמדה הם בהתאם למדד שפורסם סמוך למועד תשלום הפיצויים ועד המדד שפורסם סמוך לפני תשלום הסכום בגובה הפיצויים כאמור בחשבון שלפי פסקה (3);
לפסקה (3)
מוצע לתקן את סעיף 36 לחוק משק הגז הטבעי, כך שהמועצה תהא רשאית לשנות תעריף שנקבע במכרז להענקת רישיון חלוקה. כיום, סעיף 36 לחוק משק הגז הטבעי קובע כי לענין פעילות שהרישיון לגביה ניתן על פי מכרז, תקבע המועצה את התעריפים לפי תנאי המכרז. כמו כן, קובע הסעיף כי במועדים שנקבעו ברישיון, יבדקו התעריפים והכללים שנקבעו ברישיון לענין התעריפים, בהתאם לכללים שנקבעו ברישיון לענין שינויים כאמור. ברישיונות החלוקה הקיימים, שניתנו על פי מכרז, נקבע כי ניתן לעדכן תעריף (אם מדובר בעדכון שאינו הצמדה למדד) במועדים מסוימים ורק בעקבות שינוי בדין. והתיקון מוצע הגדלת היקף פריסת רשת החלוקה.
מוצע להתנות החלטה כאמור בתנאים: ראשית, רישיון החלוקה לגביו מתקבלת החלטה כאמור ניתן עד ליום 31 בדצמבר 2016. הדבר נועד למנוע מצב בו בעתיד, יערך מכרז להענקת רישיון חלוקה, והמציעים יציעו הצעות נמוכות שאינן כלכליות במטרה לזכות במכרז, מתוך מחשבה שלאחר מכן המועצה תעלה את התעריפים מכח הסמכות שמוצע להקנות לה. תנאי נוסף הוא שהמועצה סברה כי פעולה כאמור דרושה להגשמת המטרות של חוק משק הגז הטבעי. מובן כי טרם שתבחר המועצה לפעול באופן המוצע, יהא עליה לבחון את כלל השיקולים הרלוונטיים בשים לב לכך שמדובר בתעריף שנקבע במכרז.
לפסקה (4)
לאור התיקון המוצע המוסיף את סעיף 28(ב1), יש לבצע תיקונים בסעיף 77(א) לענין עיצומים כספיים כך שהמנהל יהיה רשאי להטיל עיצום כספי על נתג"ז אם לא תפקיד בחשבון שמתוכו שילמה פיצויים את כספי השיפוי שקיבלה מגורם שהחל להקים מתקן מכח התכנית בתוספת הפרשי הצמדה, או אם לא תפקיד בחשבון האמור סכום בגובה כספי הפיצויים בתוספת הפרשי הצמדה אם המיתקן שהחלה הקמתו הוקם על ידה, וזאת בהמשך להוראות פסקאות (4) ו-(5) לסעיף 28(ב1) המוצע.
בנוסף מוצע לתקן את העילה המפורטת בסעיף 77א(7) כך שתתאים לתיקון המוצע בסעיף 36.
לסעיף 2
מוצע לתקן את סמכות ועדת הערר לפיצויים הפועלת מכח סעיף 12ז(3) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, כך שתכלול פיצויים לפי סעיף 28(ב1) לחוק משק הגז הטבעי, המוצע כעת וזאת בהתאם לכך שכבר כיום כוללת סמכות הוועדה פיצויים מכח סעיף 28 לחוק משק הגז הטבעי.