תוכן עניינים
ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים
ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות
ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות.
ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר
פרק _'-חובת תשלום מס עם קבלת שומה סופית
2. תיקון חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975
3. תיקון חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג- 1963
תזכיר חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו- 2022), התשפ"א-2021, פרק _- חובת תשלום מס עם קבלת שומה סופית
תזכיר חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו- 2022), התשפ"א-2021, פרק _- חובת תשלום מס עם קבלת שומה סופית.
מוצע לקבוע כי הגשת ערעור מס לבית המשפט לא תדחה את חובת תשלום המס בו חייב הנישום על פי החלטת רשות המסים בהשגה, אלא שעם הגשת ערעור מס לבית המשפט ישלם הנישום 30% מסכום המס השנוי במחלוקת שנקבע בהחלטה, במקרים בהם מחזור הנישום עומד על לפחות 20 מיליון ₪ לאחות משנות המס בעניינה ניתנה ההחלטה או במקרים בהם סכום המס השנוי במחלוקת עומד על לפחות 20 מיליון ₪. הסדר זה צפוי להביא לצמצום משמעותי בהליכי סרק בהם העברת סכומי המסים לקופת המדינה מעוכבת ולהגדלת שיעור המסים הנגבים בפועל.
יתוקנו פקודת מס הכנסה, חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, וחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963.
ההסדר המוצע בחוק צפוי להוביל לתוספת הכנסות מדינה בהיקף מוערך של כ-570 מיליון ₪ בשנת 2022.
אין.
תזכיר חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו- 2022), התשפ"א-2021, פרק _-חובת תשלום מס עם קבלת שומה סופית
|
|
|
||||||||
|
1. |
אחרי סעיף 184 לפקודת מס הכנסה[1], יבוא-
|
||||||||
|
|
|
"חובת תשלום מס שנוי במחלוקת |
184א. |
(א) בסעיף זה - |
|||||
|
|
|
|
|
|
|
"החלטה בהשגה בהליך"- החלטה בהשגה שנמסרה לאדם לפי סעיף 152(ב) לגבי כל שנות המס בעניינן ניתנה החלטה באותו מועד; החלטות שנמסרו עד 30 יום זו מזו יראו לעניין זה כהחלטות שניתנו באותו מועד. |
|||
|
|
|
|
|
|
|
"מחזור עסקאות"- כהגדרתו בסעיף 175(ב) לפקודה. |
|||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) על אף האמור בסעיף 184, הגיש אדם ערעור לפי סעיף 153, חייב הוא לשלם 30% מיתרת המס השנוי במחלוקת שנקבעה בהחלטה בהשגה בהליך, בהתקיים אחד מהתנאים הבאים: |
|||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) מחזור עסקאותיו עומד על 20 מיליון שקלים חדשים לפחות לאחת משנות המס בעניינה ניתנה ההחלטה בהשגה בהליך; |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) יתרת המס השנוי במחלוקת שנקבעה בהחלטה בהשגה בהליך עומדת על 20 מיליון שקלים חדשים לפחות.". |
||
|
2. |
אחרי סעיף 91 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו- 1975[2], יבוא- |
||||||||
|
|
|
"חובת תשלום מס שנוי במחלוקת |
91א. |
(א) בסעיף זה- |
|||||
|
|
|
|
|
|
|
"החלטה בהשגה בהליך"-החלטה בהשגה שנמסרה לפי סעיף 82 לגבי כל הדוחות התקופתיים בעניינם ניתנה החלטה באותו מועד. |
|||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) על אף האמור בסעיף 91- |
|||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) הוגש ערעור, ולא הוחזר או לא עוכב סכום המגיע למערער לפי סעיף 91(א)(2), חייב המערער לשלם 30% מהמס השנוי במחלוקת שנקבע בהחלטה בהשגה, בהתקיים אחד מהתנאים הבאים: |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(א) מחזור עסקאותיו עומד על 20 מיליון שקלים חדשים לפחות לאחת משנות המס שבה כלולה תקופת החיוב בעניינה ניתנה ההחלטה בהשגה; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(ב) סכום המס השנוי במחלוקת שנקבע בהחלטה בהשגה עומד על 20 מיליון שקלים חדשים לפחות. |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) הוגש ערעור, והוחזר או עוכב סכום המגיע למערער לפי סעיף 91(א)(2) בשיעור נמוך מ-30% מסכום המס השנוי במחלוקת, ומתקיים לגבי העוסק תנאי מהתנאים המפורטים בסעיפים 91א(ב)(1)(א) או (ב), יהיה תשלום סכום המס השנוי במחלוקת הפרש הסכומים בין 30% מסכום המס השנוי במחלוקת לבין הסכום ששולם." |
||
|
3. |
אחרי סעיף 91(ב) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 [3], יבוא- |
||||||||
|
|
|
"חובת תשלום מס שנוי במחלוקת |
91(ב)(א) |
על אף האמור בסעיף 91(ב), הגיש אדם ערר לפי סעיף 88, חייב הוא לשלם 30% מסכום המס השנוי במחלוקת שנקבע בהחלטה בהשגה, בהתקיים אחד מהתנאים הבאים: |
|||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) שווי המכירה במכירת הזכות במקרקעין או בפעולה באיגוד מקרקעין, לפי העניין, עומד על 20 מיליון שקלים חדשים לפחות; |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) סכום מס השנוי במחלוקת שנקבע בהחלטה בהשגה עומד על 20 מיליון שקלים חדשים לפחות." |
||
|
|
|
|
|
|
פקודת מס הכנסה, חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, וחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963, (להלן - חוקי המס), קובעים כי הליך בירור שומה במסגרת רשות המסים הוא הליך דו שלבי, אשר נקודת המוצא שלו היא דיווח עצמי של הנישום על הכנסותיו לרשות המסים, היינו: שומה עצמית. כאשר קיימת מחלוקת בעניין השומה העצמית, ניתנת החלטה המתקנת את השומה ("שומה"- שלב א'), ואם חולק הנישום על השומה, הוא רשאי להגיש השגה במסגרתה תבחן ההחלטה מחדש ("השגה"- שלב ב').
לאחר קבלת החלטה בהשגה רשאי החייב במס לערער עליה בפני בית המשפט המחוזי או בפני ועדת ערר לענייני מיסוי מקרקעין בראשות שופט מחוזי (להלן - ערעור מס). ככלל, חייב הנישום לשלם את סכום המס שנקבע בהחלטה בהשגה, לאחר קבלתה. עם זאת, חוקי המס קובעים כי הגשת ערעור לבית המשפט דוחה את החובה לשלם את סכום המס שבמחלוקת, עד מתן החלטה על ידי בית המשפט בערעור. המשמעות היא כי תשלום סכום המס השנוי במחלוקת מעוכב עד לאחר תום ההליכים המשפטיים, היכולים להמשך גם שנים. למעשה, המצב הקיים כיום מתמרץ את הנישומים להגיש ערעורי מס לבתי המשפט רק על מנת לעכב את תשלום סכום המס האמור עד למתן החלטה סופית על ידי בית המשפט. כך למשל, על פי נתוני רשות המסים, סכום המס השנוי במחלוקת בתיקים המנוהלים בבתי המשפט בערעורים לפי פקודת מס הכנסה עומד על כ-20 מיליארד ₪ (נכון לשנת 2019). המשמעות היא שהעברתם של מיליארדי שקלים לקופת המדינה מעוכבת תקופה ארוכה עד לאחר סיומם של ההליכים המשפטיים, אשר לצורך ניהולם מוקצים משאבי ציבור בהיקף גדול מאד. בנוסף לכך כמיליארד ₪ מתוך הסכומים בהם זוכה רשות המסים בהליכים לפי פקודת מס הכנסה אינם ברי גביה בפועל בתום ניהול ההליך המשפטי, והקדמת הגביה תאפשר להקטין סכומים אלה.
נוכח האמור ולצורך ייעול גביית המס והקצאת המשאבים ברשויות האכיפה, מוצע לקבוע כי הגשת ערעור מס לבית המשפט לא תדחה את חובת תשלום המס בו חייב הנישום על פי החלטת הרשות בהשגה, אלא שעם הגשת ערעור מס לבית המשפט המחוזי ישלם הנישום 30% מסכום המס השנוי במחלוקת שנקבע בהחלטה, במקרים בהם מדובר בנישומים שהיכולת שלהם לאתגר את משטר השומה העצמית גבוהה במיוחד. לפיכך מוצע כי חובת תשלום המס כאמור תחול בהתקיים אחד מהמקרים הבאים:
א. מחזור הנישום עומד על 20 מיליון ₪ לפחות לאחת משנות המס בעניינה ניתנה החלטה בהשגה בהליך;
ב. סכום המס השנוי במחלוקת שנקבע בהחלטה בהשגה בהליך עומד על 20 מיליון ₪ לפחות.
בנוסף, לצורך התאמת הכללים לתהליכי העבודה ואופן ניהול הליכי השומה נקבע כי "החלטה בהשגה בהליך" היא החלטה בהשגה שניתנה לגבי כל שנות המס להן הוצאו שומות באותו מועד, גם בפרק זמן של 30 יום.
יובהר כי אין בתיקון המוצע בעניין זה כדי לגרוע מיכולתו של נישום לפנות לבית המשפט לצורך קבלת סעדים במסגרת הדין הכללי הקיים אם ימצא לנכון. עוד יצוין למען הסר ספק, כי אם יתברר על פי הכרעת בית המשפט כי נגבה סכום ביתר, הוא יושב לנישום בתוספת ריבית והפרשי הצמדה מלאים.
הסדר זה צפוי להביא לצמצום משמעותי בהליכי סרק בהם העברת סכומי המסים לקופת המדינה מעוכבת ולהגדלת שיעור המסים השנויים במחלוקת הנגבים בפועל.