תוכן עניינים

תזכיר חוק. 2

א. שם החוק המוצע. 2

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים. 2

ג. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות. 2

ד. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר. 2

תזכיר חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו- 2022), התשפ"א-2021, פרק __: העברת חובות לתשלום מס ערך מוסף ביבוא שירותים דיגיטאליים

. 3

1.  תיקון חוק מס ערך מוסף. 3

"פרק י"ז1: תושב חוץ הנותן שירות דיגיטאלי 4

דברי הסבר. 5

 

תזכיר חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו- 2022), התשפ"א-2021, פרק __: העברת חובות לתשלום מס ערך מוסף ביבוא שירותים דיגיטאליים

תזכיר זה מיישם את החלטות הממשלה מיום 1 באוגוסט 2021, והוא צפוי לעלות על סדר יומה של ועדת השרים המיוחדת לעניין התכנית הכלכלית לשנים 2021 ו-2022, לאחר המועד האחרון למתן הערות הציבור.

 

א. שם החוק המוצע

תזכיר חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021, פרק _': העברת חובות לתשלום מס ערך מוסף ביבוא שירותים דיגיטאליים.

 

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

החוק המוצע נועד לאפשר גבייה יעילה של המס החל בשל רכישה של מוצרים ושירותים אלקטרונים, שרותי תקשורת, שידורי רדיו וטלוויזיה, מספקים בינלאומיים אשר מושבם אינו בישראל.

גביית המס החל על שירותים וטובין אלו חיונית, הן לשם אכיפת תשלום מס אמת והגדלת הכנסות המדינה ממסים והן לצורך מניעת אפליה לרעה של עסקים ישראלים המספקים ללקוחותיהם שירותים וטובין דומים, תחת נטל מס מלא.

הקושי בגביית מסים בגין שירותים הניתנים על ידי ספקים אשר מיקומם אינו במדינת מושבם של צרכני השירותים, זוכה לדיון בינלאומי נרחב בשנים האחרונות. הצעדים המוצעים בתזכיר חוק זה יושמו במדינות רבות ואף נכללו בהמלצות פרויקט Base Erosion and Profit Shifting  (BEPS) של ארגון ה OECD, אשר פורסמו בחודש אוקטובר 2015 (להלן – המלצות BEPS).

במצב החוקי הקיים היום, חל תשלום המע"מ בשל קבלת שירותים מאת תושב חוץ אשר אינו חייב ברישום לפי סעיף 60 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, על מקבל השירות - בין אם מקבל השירות מסווג כחייב במס ובין אם מדובר באדם פרטי. אולם, כפי שנדון בהרחבה בסקירות ה OECD, קיים קושי רב בגביית מע"מ מאנשים פרטיים, להבדיל מבתי עסק. לאור האמור, ובהתאם להמלצות BEPS, מוצע לחייב חברות בינלאומיות המספקות שירותים אלה ברישום בישראל ובתשלום מע"מ  למדינה.

כאמור בסקירות ה OECD, אחת המטרות המרכזיות בהסדרת חיובי המע"מ במקרים שבהם מושבם של כל אחד מהצדדים לעסקה הוא בשתי מדינות שונות, היא למנוע מצב של כפל מס, או לחלופין  - העדר חבות במס. עיקרון זה מנחה את התיקון המוצע להלן.

 

ג. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות.

צפויה תוספת הכנסות של 360 מיליוני ש"ח לשנה להכנסות המדינה בשנת 2022, ותוספת של 500 מיליון ₪ החל משנת 2023.

 

ד. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר

תזכיר חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו- 2022), התשפ"א-2021, פרק _'- העברת חובות לתשלום מס ערך מוסף ביבוא שירותים דיגיטאליים

 

 

 

דברי הסבר

 

החוק המוצע נועד לאפשר גבייה יעילה של המס החל בשל רכישה של מוצרים ושירותים אלקטרונים, שרותי תקשורת, שידורי רדיו וטלוויזיה מספקים בינלאומיים אשר מושבם אינו בישראל.

גביית המס החל על שירותים וטובין אלו חיונית, הן לשם אכיפת תשלום מס אמת והגדלת הכנסות המדינה ממסים והן לצורך מניעת אפליה לרעה של עסקים ישראלים המספקים ללקוחותיהם שירותים וטובין דומים, תחת נטל מס מלא.

הקושי בגביית מסים בגין שירותים הניתנים על ידי ספקים אשר מיקומם אינו במדינת מושבם של צרכני השירותים, זוכה לדיון בינלאומי נרחב בשנים האחרונות. הצעדים המוצעים בתזכיר חוק זה יושמו במדינות רבות ואף נכללו בהמלצות פרויקט Base Erosion and Profit Shifting  (BEPS) של ארגון ה OECD, אשר פורסמו בחודש אוקטובר 2015 (להלן – המלצות BEPS).

במצב החוקי הקיים היום, חל תשלום המע"מ בשל קבלת שירותים מאת תושב חוץ אשר אינו חייב ברישום לפי סעיף 60 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן – החוק העיקרי), על מקבל השירות - בין אם מקבל השירות מסווג כחייב במס ובין אם מדובר באדם פרטי. אולם, כפי שנדון בהרחבה בסקירות ה OECD, קיים קושי רב בגביית מע"מ מאנשים פרטיים, להבדיל מבתי עסק. לאור האמור, ובהתאם להמלצות BEPS, מוצע לחייב חברות בינלאומיות המספקות שירותים אלה ברישום בישראל ובתשלום מע"מ  למדינה.

כאמור בסקירות ה OECD, אחת המטרות המרכזיות בהסדרת חיובי המע"מ במקרים שבהם מושבם של כל אחד מהצדדים לעסקה הוא בשתי מדינות שונות, היא למנוע מצב של כפל מס, או לחלופין  - העדר חבות במס. עיקרון זה מנחה את התיקון המוצע להלן.

 

 יובהר כי תזכיר חוק זה אינו בא לגרוע מסמכותה של רשות המסים מכוח סעיף 60 לדרוש ממי שיש לו עסקים בישראל להירשם בישראל כעוסק.

 

 

פסקאות (1) עד (4)

 

מוצע לקבוע כי בגין מתן שירותים אלקטרונים, שרותי תקשורת, שידורי רדיו וטלוויזיה לתושב ישראל מאת תושב חוץ, יהיה החייב בתשלום המס – מפעיל החנות המקוונת. ניתן השירות לעוסק, למלכ"ר או למוסד כספי, יהיה החייב בתשלום המס – מקבל השירות, זאת בהתאם למצב הקיים היום. עוסק, מלכ"ר או מוסד כספי יצהירו בפני מפעיל החנות המקוונת על היותם חייבים במס במועד התשלום.

שירותים אלקטרוניים יכללו, בין היתר, שידורי אינטרנט והוראה מרחוק, תוכנות, ספרים, מוזיקה, הימורים, משחקים, תכניות טלוויזיה, סרטים; אספקת תוכנות, ספרים, מוזיקה, הימורים, משחקים, תכניות טלוויזיה, סרטים, מכירת טובין בלתי מוחשיים ומוצרים דיגיטאליים, שירות המאפשר פעילות מקוונת, שירות תיווך בין קונה לספק שירותים,  ושירות הניתן באופן ממוכן על ידי מחשב.

שירותי תקשורת יכללו, בין היתר, שירותי טלפוניה, פקס, שירותי גישה לאינטרנט ושירותים דומים נוספים.

עוד מוצע לתקן את סעיף 30(א)(7) לחוק העיקרי ולקבוע כי עוסק ישראלי המספק שירותים כאמור לתושב ישראל, יהיה חייב בתשלום מס מלא, גם אם השירות ניתן מחוץ לישראל.

יובהר כי תחילתו של חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו- 2022), התשפ"א-2021, המוצעת תהיה ביום 1 בינואר 2022.

 

 

פסקה (5)

 

מוצע לקבוע כי תושב חוץ המפעיל חנות מקוונת שבאמצעותה ניתן שירות דיגיטאלי, יהיה חייב ברישום בישראל. תושב החוץ לא ירשם כעוסק, אלא במרשם ייעודי נפרד. תושב החוץ יגיש דו"ח למנהל בדרך שקבע שר האוצר לתקופה שקבע, בצירוף התשלום הנובע ממנו. הדו"ח יכלול את סך כל העסקאות לתקופת הדיווח, ואת המע"מ הנובע מהן. המנהל  יהיה רשאי להוציא לתושב החוץ דרישות תשלום אם  יתברר כי דו"ח שהוגש אינו נכון ולעניין זה יחולו הוראות החוק העיקרי  בנושא השגה וערעור.