נוסח כולל התייחסות להערות הג"ס 22.3.2021 תזכיר תקנות הנמלים (ניהול מי נטל), התשפ"א-2021

תקנות הנמלים (ניהול מי נטל), התשפ"א-2021

 

בתוקף סמכותי לפי סעיף 60 (1)(ד),(יא), (יד) (יז) ו- (2)(א),(ג) ו- (ח) לפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל"א - 1971[1] (להלן - הפקודה), לפי הצעת רשות הספנות והנמלים מכוח סעיף 32(א) לחוק רשות הספנות והנמלים, התשס"ד - 2004[2] (להלן - חוק רשות הספנות והנמלים), לאחר היוועצות בשר הבריאות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף 21א(א) לחוק יסוד: הכנסת[3] וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977[4],  אני מתקין תקנות אלה:

 

פרק א': פרשנות 

 

הגדרות

 

1.   

בתקנות אלה:

 

 

 

"אורגניזמים ופתוגנים ימיים מזיקים" - אורגניזמים ופתוגנים ימיים  שפלישתם  למי ים,  שפכי נהרות, או לנתיבי מים מתוקים עלולה ליצור מפגעים לסביבה, לבריאות האדם, לרכוש או למשאבים, לפגוע במגוון הביולוגי או להפריע לשימושים חוקיים אחרים של אזורים כאמור;

 

 

 

 

 

 

 

"אימ"ו" – הארגון הימי הבין-לאומי לענייני ספנות שישראל חברה בו;

 

 

 

"אמנה" – האמנה הבין - לאומית בדבר פיקוח וניהול מי נטל ומשקעים של  כלי שיט;

 

 

 

"אסדה צפה" - מיתקן המוצב בים, הנמצא במצב ציפה;

 

 

 

"ארגון מוכר" –חברת סיווג שמנהל הרשות הכיר בה לענין תקנות אלה ורשאי הוא לאשר לה להנפיק את התעודות;

 

 

 

"אתר אינטרנט" – אתר האינטרנט של משרד התחבורה שכתובתו  http://spa.mot.gov.il;

 

 

 

"בודק מוסמך" – מפקח כלי שיט או ארגון מוכר, לפי העניין;

 

 

 

"בעל כלי שיט" -  כהגדרת "בעל" בתקנות בטיחות השיט ; הבעל הרשום של כלי השיט, חוכר כלי השיט, בעל השליטה בו, הסוכן שלו או מפעילו; לענין זה שליטה- כהגדרתה בחוק הספנות כלי שיט זר בשליטה;

 

 

 

"המרשם הישראלי" – כהגדרתו בחוק הספנות (כלי שיט);

 

 

 

"הפלגה קצרה" - הפלגה למרחק שאינו עולה על 1,000 מיילים ימיים מנמל המוצא ובחזרה;

 

 

 

"חומר פעיל" - חומר או אורגניזם, כולל וירוס או פטרייה, שיש לו פעולה כללית או ספציפית על או כנגד אורגניזמים או פתוגנים ימים מזיקים;

 

 

 

"חוק הספנות (כלי שיט)" – חוק הספנות (כלי שיט), התש"ך – 1960 [5];

 

 

 

"חוק הספנות כלי שיט זר בשליטה" – חוק הספנות (כלי שיט זר בשליטה של גורם ישראלי), התשס"ה- 2005[6];

 

 

 

"חברת סיווג" – גוף שעיסוקו סיווג, בדיקה, סקירה של כלי שיט ופיקוח עליהם, החבר באיגוד חברות הסיווג הבין- לאומי (IACS);

 

 

 

"יבשה קרובה ביותר" – כהגדרתה בתקנות הנמלים השלכת אשפה מכלי שיט;

 

 

 

"יום  השנה" – היום והחודש של כל שנה שיתאימו לתאריך התפוגה של התעודה;

 

 

 

"כלי שיט" – כלי שיט מכל סוג שהוא, הפועל  בסביבה הימית, לרבות כלי שיט תת-ימי, כלי צף, אסדה צפה, יחידות אחסנה צפות (FSU) ויחידות יצור, אחסנה ופריקה צפות (FPSO);

 

 

 

"כלי שיט ישראלי" – כל אחד מאלה:

 

 

 

 

(1) כלי שיט הרשום במרשם הישראלי, לרבות כלי שיט החייב ברישום או הופטר ממנו, לפי חוק לפי חוק הספנות (כלי שיט);

 

 

 

 

(2) למעט לענין פרק י' - כלי שיט הרשום או החייב ברישום בפנקס הרישום המתנהל לפי חוק הספנות כלי שיט זר בשליטה

 

 

 

"כלי שיט שנבנה" – כלי שיט ששדרתו הונחה או שנמצא בשלב בנייה דומה; לענין זה, "שלב בנייה דומה":

 

 

 

 

(1) מתחילה בנייה הניתנת לזיהוי עם כלי שיט מסוים;

 

 

 

 

(2) התחילה הרכבתו של כלי השיט המסוים המהווה לפחות 50 טון  או אחוז אחד מהמאסה המשוערת של כל חומר הבנייה, הנמוך מבניהם;

 

 

 

 

(3) כלי השיט עבר שינוי יסודי; לענין זה שינוי יסודי – אחד מאלה :

 

 

 

 

 

(א)  שינוי בכלי השיט שמשנה את קיבולת הובלת מי הנטל שלו ב-15 אחוז או יותר;

 

 

 

 

 

(ב) שינוי סוג כלי השיט;

 

 

 

 

 

(ג)  שינוי שלדעת המנהל צפוי להאריך את אפשרות משך השימוש בכלי השיט בעשר שנים או יותר;

 

 

 

 

 

(ד) שינוי שמשפיע על מערכת מי הנטל של כלי השיט, למעט החלפת רכיב ברכיב זהה, או שינוי בכלי השיט לשם עמידה בתקן חילופי מי הנטל כמפורט בתוספת השנייה.

 

 

 

"מי נטל" - מים לרבות חומר שמושקע בהם שמוזרמים או נשאבים אל כלי שיט כדי להבטיח שליטה בשופע, נטייה, שוקע, יציבות או מאמצים המופעלים בכלי שיט;

 

 

 

"מיתקן קליטה למי נטל" – מיתקן מתאים לקליטה ואיסוף של מי נטל מכלי שיט לפי הנחיות אימ"ו[7];

 

 

 

"מיתקן קליטה למשקעים" - מיתקן מתאים לקליטה ואיסוף של משקעים מכלי שיט לפי הנחיות אימ"ו [8];

 

 

 

"מנהל" - סגן מנהל רשות הספנות והנמלים לעניינים טכניים או מי שהוא הסמיך לעניין מסוים;

 

 

 

"מנהל היחידה הימית" – מנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה;

 

 

 

"מסמכים" - כל אלה או חלקם: אישור השתתפות בתכנית ניסוי כמשמעותו בתקנה 10; אישור למערכת טיפול במי נטל כמשמעותו בתקנה 14; תכנית ניהול מי נטל כמשמעותה בתקנה 17; יומן מי נטל כמשמעותו בתקנה 19; אישור על הרקה למיתקן קליטה כמשמעותו בתקנה 27; פטורים שניתנו לכלי השיט לפי תקנה  29;

 

 

 

"מפעיל רציף"– כהגדרתו בתקנות הנמלים השלכת אשפה מכלי שיט; לעניין נמל חדרה יראו את מנהל הנמל כמפעיל רציף;

 

 

 

"מפקח כלי שיט" – כל אחד מאלה: מפקח כלי שיט כהגדרתו בתקנות הנמלים בטיחות השיט שהינו עובד הרשות או מפקח לפי סעיף 29 לחוק רשות הספנות והנמלים;

 

 

 

"מפקח למניעת זיהום הים" – כהגדרת מפקח הגנת הסביבה  בחוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), תשע"א - 2011 [9] שהוסמך לעניין פקודת מניעת זיהום מי הים בשמן (נוסח חדש), התש"ם-1980[10];

 

 

 

"משקעים" -  חומר  ששקע במי נטל בכלי שיט;

 

 

 

"ניהול מי נטל"-  תהליך מכני, פיזי, כימי או ביולוגי או שילוב של אלו, שנועדו לסילוק, הפחתת נזק, או מניעת הכנסתם או הוצאתם של מי נטל ומשקעים הכוללים אורגניזמים ימיים ופתוגנים מזיקים;

 

 

 

"קוד" – קוד לאישור מערכות לניהול מי נטל, כפי שהתקבל בהחלטה      MEPC. 300(72) של אימ"ו, כפי שתתוקן;

 

 

 

"קיבולת מי נטל" -  הנפח הכולל של כל מכל, חלל או מדור בכלי שיט המשמש להובלה, מילוי או ריקון של מי נטל, לרבות כל מכל, חלל או מדור רב-שימושי המיועד לשאת מי נטל;

 

 

 

"רציף" – כהגדרתו בתקנות הנמלים השלכת אשפה מכלי שיט;

 

 

 

"רשות" - רשות הספנות והנמלים, שהוקמה לפי סעיף 2 לחוק רשות הספנות והנמלים;

 

 

 

"שינוי, החלפה או תיקון מהותי"- שינוי, החלפה או תיקון, לפי העניין, שיש בו כדי להשפיע על המבנה, הציוד, המערכות, האבזרים, הסידורים והחומרים הדרושים לעמידה מלאה בדרישות התקנות;

 

 

 

"תכנית ניסוי" – תכנית לבחינת טכנולוגיות מבטיחות לניהול מי נטל;

 

 

 

"תעודה" – התעודה הבין-לאומית לניהול מי נטל, שנוסחה מובא בתוספת הראשונה;

 

 

 

"תפוסה ברוטו" - המידה הכוללת של נפח כלי השיט הנקבעת לפי מדידת תפוסתה בהתאם לתקנות הספנות (כלי שיט) (מדידת תפוסתם של כלי שיט,  התשמ"ג  - 1983[11];

 

 

 

"תקנות הנמלים בטיחות השיט" - תקנות הנמלים (בטיחות השיט), התשמ"ג-1982[12];

 

 

 

"תקנות הנמלים השלכת אשפה מכלי שיט" - תקנות הנמלים (השלכת אשפה מכלי שיט), התש"ע-2010[13];

 

 

 

"תקנות מניעת זיהום בשמן" - תקנות מניעת זיהום מי הים בשמן (ביצוע האמנה), התשמ"ז – 1987[14].

 

 

פרק ב': תחולה וחלופות

 

תחולה

 

2.  

תקנות אלה יחולו על כלי שיט שהוא אחד מאלה :

 

 

 

 

(1) כלי שיט לרבות אסדה צפה, יחידת אחסנה צפה (FSUs), יחידת ייצור, פריקה ואחסנה צפה (FPSOs), שעוסקים בחיפוש ובניצול של קרקע הים ותת-הקרקע - בשטח ישראל;

 

 

 

 

(2) כלי שיט ישראלי – גם מחוץ לשטח ישראל.

 

סייגים ופטורים

3.  

(א)  הוראות תקנות אלה לא יחולו על:

 

 

 

 

(1) כלי שיט שאינו מתוכנן או בנוי לשאת מי נטל;

 

 

 

 

(2) כלי שיט ישראלי, שפועל רק במים שבסמכות שיפוט של מדינה אחרת וניתן לו פטור מהוראות האמנה על ידי רשות מוסמכת של אותה מדינה;

 

 

 

 

(3) כלי שיט שנושא מי נטל קבועים במכלים אטומים, שאינם מיועדים לריקון.

 

 

 

(ב) על אף האמור בתקנה 2, המנהל רשאי לפטור כלי שיט אלה מהוראות התקנות:

 

 

 

 

(1) כלי שיט שפועל רק בשטח ישראל, ובלבד שהמנהל נוכח כי ריקון מי נטל מכלי שיט כאמור לא יגרום נזק או פגיעה לסביבה, לבריאות האדם, לרכוש ולמשאבים של מדינת ישראל או של מדינות סמוכות או אחרות;

 

 

 

 

(2) כלי שיט, למעט כלי שיט כאמור בתקנת משנה (א) (2), שפועל במימי החופין ובלב ים, ובלבד שהמנהל נוכח כי ריקון מי נטל מכלי שיט כאמור לא יגרום נזק או פגיעה לסביבה, לבריאות האדם, לרכוש ולמשאבים של מדינת ישראל או של מדינות סמוכות או אחרות.

 

חלופות

 

4.  

המנהל רשאי לקבוע לכל אחד מאלה, דרישות חלופיות להוראות תקנות אלה, בהתאם להנחיות אימ"ו[15]:

 

 

 

 

(1) כלי שיט המשמש למטרות פרטיות בלבד כגון ספורט, פנאי או תחרות;

 

 

 

 

(2) כלי שיט המשמש בעיקר למטרות חיפוש והצלה, שאורכו הכולל אינו עולה על  50 מטרים, וקיבולת מי הנטל המרבית שלו היא 8 מטר קוב.

 

פרק  ג' : ניהול מי נטל

 

סימן א' : הסדרת הרקה וניהול מי נטל

 

הרקת מי נטל לים

 

5.  

לא יוריק אדם לים מי נטל או משקעים מכלי שיט, אלא אם כן ההרקה  נעשית בכפוף לניהול מי נטל כמפורט בתקנות אלה.

 

הסדרת ניהול מי נטל 

6.  

(א)  בתקנה זו –

 

 

 

 

 

"בדיקת חידוש" - בדיקה חוזרת, כמשמעותה בתקנה 34 (2) לתקנות מניעת זיהום מי ים בשמן;

 

 

 

 

"התאריך הקובע" - ה- 8 בספטמבר 2017;

 

 

 

 

"כלי שיט קיים" – כלי שיט שנבנה לפני התאריך הקובע;

 

 

 

 

"כלי שיט חדש" – כלי שיט שאינו כלי שיט קיים.

 

 

 

(ב) כלי שיט חדש, ינהל את מי הנטל באמצעות מערכת לטיפול מי נטל כאמור בתקנה 14 ולפי התקן המפורט בתוספת השלישית. 

 

 

 

(ג)  כלי שיט קיים, שלא מותקנת בו מערכת לטיפול מי נטל כאמור בתקנת משנה (ב), ינהל את מי הנטל באמצעות חילופי מי נטל כאמור בתקנה 11 ולפי התקן המפורט בתוספת השנייה עד למועד בדיקת החידוש  (בפסקה זו- בדיקת החידוש הנוכחית) כמפורט להלן :

 

 

 

 

(1) בדיקת החידוש הנוכחית נערכה אחרי ה- 8 בספטמבר 2019 – החל ממועד זה ינוהלו מי הנטל באמצעות מערכת לניהול מי נטל כאמור בתקנת משנה (ב). 

 

 

 

 

(2) בדיקת החידוש  הנוכחית נערכה אחרי התאריך  הקובע ולפני ה- 8 בספטמבר 2019 -

 

 

 

 

 

(א)  אם בדיקת החידוש הקודמת של כלי השיט נערכה אחרי ה-8 לספטמבר 2014 ולפני התאריך הקובע – החל ממועד בדיקת החידוש הנוכחית ינוהלו מי הנטל באמצעות מערכת לטיפול מי נטל כאמור בתקנת משנה (ב).

 

 

 

 

 

(ב) אם בדיקת החידוש הקודמת של כלי השיט נערכה לפני ה- 8 לספטמבר 2014 – החל ממועד בדיקת החידוש הבאה ינוהלו מי הנטל באמצעות מערכת לטיפול מי נטל כאמור בתקנת משנה (ב).    

 

 

 

(ד) כלי שיט שתפוסתו ברוטו עד 400 טון ומכלית שמן שתפוסתה עד 150 טון, שאינם חייבים בבדיקת חידוש ונבנו לפני התאריך הקובע, ינהלו את מי הנטל באמצעות מערכת לניהול מי נטל כאמור בתקנת משנה (ב) במועד שיקבע המנהל ולא יאוחר מה-8 בספטמבר 2024. 

 

הרקת מי נטל למיתקן קליטה למי נטל

7.  

(א)  הוראות סימן זה לא יחולו על הרקה של מי הנטל למיתקן קליטה למי נטל.  

 

 

 

(ב) רוקנו מי נטל למיתקן קליטה כאמור, יוודא קברניט כלי השיט כי לכלי השיט יונפק אישור מודפס באנגלית וחתום בידי מפעיל מיתקן הקליטה, או מי מטעמו, בדבר כמות מי הנטל שרוקנו.

 

שיטה חילופית לניהול מי נטל

 

8.  

המנהל רשאי לאשר שיטה חילופית לניהול מי נטל מהאמור בתקנה 6, ובלבד ששיטה כאמור תעניק לפחות רמה זהה של הגנה על הסביבה, בריאות האדם, הרכוש או המשאבים ואושרה  על ידי אימ"ו.

 

סימן ב': תכנית ניסוי לבחינת טכנולוגיות לטיפול במי נטל

 

כלי שיט שמשתתף בתכנית ניסוי

 

9.  

(א)  כלי שיט שנדרש לנהל את מי הנטל לפי התוספת השלישית והמנהל אישר לו להשתתף בתכנית ניסוי לפני מועד התחולה הרלבנטי אליו כמפורט בתקנה 6 (בסימן זה - התאריך הקובע), יהיה פטור מהוראות התוספת השלישית לתקופה שאישר המנהל ושלא תעלה על חמש שנים מהתאריך  הקובע כאמור. –

 

 

 

(ב) כלי שיט שהמנהל אישר לו אחרי התאריך הקובע להשתתף בתכנית ניסוי שעשויה להשיג עמידה בתקן גבוה יותר מהמפורט בתוספת השלישית, יהיה פטור מהוראות התוספת השלישית לתקופה שאישר המנהל ושלא תעלה על חמש שנים ממועד התקנת הטכנולוגיה כאמור.

 

אישור השתתפות בתכנית ניסוי

10.  

המנהל  רשאי לאשר לכלי שיט להשתתף בתכנית ניסוי בהתחשב בכל אלה: 

 

 

 

 

(1) האישור יינתן בהתאם להנחיות אימ"ו[16];

 

 

 

 

(2) האישור  יינתן רק למספר כלי השיט המזערי הדרוש לניסוי יעיל  כאמור;

 

 

 

 

 

(3) במהלך התקופה שאישר המנהל כאמור בתקנה 9(א) תופעל טכנולוגית הטיפול הניסיונית בכלי השיט לפי תכנונה ובאופן עקבי; בעל כלי השיט וקברניטו יוודאו כי כלי השיט עומד בדרישה זו.

 

סימן ג' : חילופי מי נטל

 

הסדרת חילופי מי נטל

 

11.  

(א)  חילופי מי נטל לפי התקן המפורט בתוספת השנייה יתקיימו במרחק 200 מייל ימיים לפחות מהיבשה הקרובה ביותר ובמים שעומקם לא יפחת מ- 200 מ', בהתחשב בהנחיות שפיתח אימ"ו[17];

 

 

 

(ב) כלי שיט שאינו יכול לקיים חילופי מי נטל במרחק או בעומק כמפורט בתקנת משנה (א), יקיימם לפי התקן האמור הרחק ככל האפשר מהיבשה הקרובה ביותר תוך התחשבות בהנחיות אימ"ו האמורות, ובלבד שהמרחק מהיבשה הקרובה ביותר לא יפחת מ- 50 מייל ימיים ועומק המים לא יפחת מ- 200 מ';

 

 

 

(ג)  על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי השר, בהתייעצות עם הרשויות המוסמכות במדינות סמוכות, להורות בצו על ייעוד אזורי ים שבהם המרחק מהיבשה הקרובה ביותר או העומק אינו עומד בדרישות המפורטות בפסקה (1) או (2), בהם רשאי כלי שיט לקיים חילופי מי נטל בהתחשב בהנחיות אימ"ו האמורות.

 

חריגים להסדרת חילופי מי נטל

12.  

קברניט כלי שיט רשאי לחרוג מההוראות לעניין הסדרת חילופי מי נטל, כמפורט בתקנה 11, אם חריגה כאמור עלולה לגרום לאחד מאלה :

 

 

 

 

(1) סטיית כלי השיט מנתיב הפלגתו המתוכנן.

 

 

 

 

(2) סיכון לבטיחות או היציבות של כלי השיט, של צוותו או של נוסעיו, בשל מזג אוויר גרוע, מבנה כלי השיט, מאמצים הפועלים בכלי השיט, כשל בציוד או מצב חריג אחר.

 

רישום חריגות ביומן מי נטל

13.  

 חריגה כאמור בתקנה 12 תירשם ע"י הקברניט או הקצין הממונה ביומן מי נטל, כמשמעותו בתקנה 19.

 

סימן ד' : מערכות לטיפול במי נטל

 

מערכת לטיפול במי נטל

 

14.  

(א)  ניהול מי נטל לפי התוספת השלישית יתבצע באמצעות מערכת לטיפול מי נטל שתאושר ע"י המנהל כמפורט להלן: 

(ב)  

 

 

 

(1) מערכת כאמור שתותקן ביום 28 באוקטובר 2020 או לאחריו תאושר בהתאם לקוד;

 

 

 

 

(2) מערכת כאמור שתותקן לפני ה- 28 באוקטובר 2020 תאושר  בהתחשב בהנחיות שפותחו ע"י הארגון[18] או בהתאם לקוד.

 

 

 

(ג)  על אף האמור בתקנת משנה (א), מערכת לטיפול מי נטל שעושה שימוש בחומר פעיל או בתכשיר המכיל חומר פעיל אחד או יותר, תאושר ע"י אימ"ו לפי נוהל שפיתח הארגון[19]; בוטל האישור, החל מ- 12 חודשים אחרי תאריך הביטול ייאסר השימוש בחומר הפעיל או בחומרים הפעילים הנוגעים בדבר. בדבר למשך שנה מתאריך הביטול.

 

 

 

(ד) מערכת לטיפול מי נטל כאמור בתקנות משנה (א) או (ב), לא תפגע בבטיחות כלי השיט, ציודו וצוותו.

 

סימן ה' : ניהול משקעים בכלי שיט

 

הסרת משקעים מחללים המיועדים למי נטל

 

15.  

קברניט כלי שיט יוודא כי הסרת  המשקעים וסילוקם  מחללים המיועדים לשאת מי נטל תתבצע בהתאם להוראות התכנית לניהול מי נטל של כלי השיט, כמשמעותה בתקנה 17 לתקנות

 

תכנון ובנייה של כלי שיט לצורך ניהול משקעים

16.  

בעל כלי שיט יוודא כי התכנון והבנייה של כלי השיט יעשו במגמה למזער קליטה או הצטברות בלתי רצויה של משקעים, להקל על סילוקם  ולהעניק גישה בטוחה שתאפשר סילוק  כאמור ודגימת משקעים, בהתחשב בהנחיות שפיתח אימ"ו[20], ובלבד שהבטיחות או היעילות התפעולית לא יפגעו.

 

פרק ד' : תכנית ניהול מי נטל

 

תכנית לניהול מי נטל

 

17.  

(א)  בעל כלי שיט או קברניטו יוודא כי כלי השיט יצויד בתכנית לניהול מי נטל שאישר המנהל או רשות מוסמכת במדינת הדגל, לפי הענין (להלן- התכנית). 

 

 

 

(ב) התכנית תיערך בהתאם להנחיות אימ"ו[21], תותאם לכלי השיט ותכלול את אלה לפחות:

 

 

 

 

(1) נהלי בטיחות מפורטים של  כלי השיט והצוות בנוגע  לניהול מי נטל ;

 

 

 

 

(2) תיאור מפורט של הפעולות שיש לנקוט כדי ליישם את דרישות ניהול מי הנטל ונהלים משלימים לניהול מי נטל;

 

 

 

 

(3) נהלים מפורטים בנוגע לסילוק משקעים בים ואל החוף;

 

 

 

 

(4) נהלים לתיאום הרקת מי נטל לים עם רשויות המדינה שבמימיה תתקיים הרקה כאמור;

 

 

 

 

(5) הקצין האחראי ליישום התכנית;

 

 

 

 

(6) דרישות הדיווח לכלי שיט לפי תקנה  48.

 

שפות הרישום בתכנית

18.  

(א)  הרישום בתכנית בכלי שיט ישראלי, יעשה בשפה העברית או האנגלית ובלבד שרישום כאמור בשפה העברית יתורגם גם לשפה האנגלית; במקרה של מחלוקת יגבר הרישום בעברית.

 

 

 

(ב) הרישום בתכנית בכלי שיט שאינו כלי שיט ישראלי יעשה בשפת העבודה או בשפות המובנות לקברניט ולקצינים ויתורגם לאנגלית, צרפתית או ספרדית; במקרה של מחלוקת  יגבר הרישום בשפה הלאומית הרשמית של המדינה שאת דגלה רשאי כלי השיט להניף.

 

פרק ה' : יומן מי נטל

 

יומן מי נטל

19.  

(א)  בעל כלי שיט או קברניטו יוודא כי כלי השיט יצויד ביומן מי נטל, שיכלול לפחות את הפרטים המפורטים בתוספת הרביעית (להלן- היומן); נוסח לדוגמה יפורסם באתר האינטרנט.

 

 

 

(ב) היומן יכול שייערך במערכת תיעוד אלקטרונית או ישולב ביומן אחר או במערכת תיעוד אחרת.

 

שפות הרישום ביומן

20.  

(א)  הרישום ביומן בכלי שיט ישראלי יעשה בשפה העברית או האנגלית ובלבד שרישום כאמור בשפה העברית יתורגם גם לשפה האנגלית; במקרה של מחלוקת יגבר הרישום בעברית.

 

 

 

(ב) הרישום בתכנית בכלי שיט שאינו כלי שיט ישראלי יעשה בשפת העבודה או בשפות המובנות לקברניט ולקצינים ויתורגם לאנגלית, צרפתית או ספרדית; במקרה של מחלוקת יגבר הרישום בשפה הלאומית הרשמית של המדינה שאת דגלה רשאי כלי השיט להניף.

 

שמירת היומן

21.  

(א)  היומן יישמר בכלי השיט לתקופה של שנתיים לפחות לאחר שנעשה בו הרישום האחרון; בעל כלי השיט ישמור את היומן לתקופה של שלוש שנים נוספות לפחות.

 

 

 

(ב) היומן יוחזק בפיקוחו ובשליטתו של הקברניט במקום זמין לבדיקה בכל מועד סביר, למעט אם כלי השיט לא מאויש נגרר, שאז ניתן לשמרו בכלי השיט הגורר.

 

חובת רישום ביומן

22.  

(א)  אחרי השלמת כל פעולה הנוגעת למי נטל, ייערך רישום של הפעולה ביומן ללא דיחוי.

 

 

 

(ב) באירוע הרקה של מי נטל לפי תקנות 7, 31 או 32 או אירוע הרקה שהוא תוצאה של נזק או תקלה שהתרחשו במתכוון או בשוגג ובניגוד להוראות תקנות אלה, יירשמו נסיבות ההרקה וסיבותיה ביומן. 

 

 

 

(ג)  כל רישום ביומן ייחתם על ידי הקצין האחראי לפעולה הנוגעת בדבר, ובשולי כל עמוד יחתום הקברניט.

 

סמכויות בודק מוסמך

23.  

(א)  בודק מוסמך ומפקח למניעת זיהום הים רשאי לבדוק את היומן של כלי השיט, לערוך העתק של כל רישום ביומן ולדרוש מקברניט כלי השיט לאשר כי ההעתק הוא העתק נאמן למקור של רישום כאמור, וזאת במהירות האפשרית בנסיבות העניין ובלא לגרום לעיכוב שלא לצורך של כלי השיט.

 

 

 

(ב) כל העתק שנעשה כאמור ושאישר קברניט כלי השיט כהעתק נאמן למקור של רישום ביומן, יהיה קביל בכל הליך משפטי כראיה לעובדות המצוינות ברישום.

 

פרק ו': מתקני קליטה למשקעים

 

הקצאת מתקני קליטה  ואישור על הרקה[ART 5 ]

24.  

(א)  מפעיל רציף או מספנה בנמל בישראל, שמתקיים בהם ניקוי או תיקון של מכלי מי נטל, יקצו בין בעצמם ובין באמצעות אחר, מיתקן קליטה למשקעים; שירות איסוף משקעים כאמור יינתן באופן שלא יגרום עיכוב מיותר לכלי השיט הפוקד את הרציף או המספנה.

 

 

 

(ב) רוקנו משקעים כאמור למיתקן קליטה למשקעים ינפיק מפעיל מיתקן הקליטה הנמלי, בין בעצמו ובין באמצעות אחר מטעמו, לקברניט כלי השיט אישור מודפס באנגלית וחתום בידו בדבר כמות המשקעים שסולקו ומכלי הנטל שנוקו.

 

פיקוח על מיתקן קליטה

25.  

מפקח כלי שיט ומפקח למניעת זיהום הים רשאי, בכל עת, לאחר שהזדהה, להיכנס לכל מקום, שבו חלה חובה להתקין מיתקן קליטה למשקעים או שבו מותקן מיתקן כאמור ולערוך בו בדיקה, ואולם לא יכנס למקום המשמש למגורים בלבד אלא לפי צו של בית משפט.

 

התקנת מתקני הקליטה -  לפי אישור המנהל

26.  

(א)  מפעיל רציף או מספנה בנמל בישראל כאמור בתקנה 24, לא יתקין מיתקן קליטה למשקעים, אלא לפי תכנית מפורטת שהמנהל אישר מראש בהתייעצות עם מנהל היחידה הימית

 

 

 

(ב) לא התקין אחד מהאמורים בתקנת משנה (א) מיתקן קליטה למשקעים  או שהתקין מיתקן קליטה למשקעים שאינו עומד באישור המנהל, רשאי הממונה על הנמלים לנקוט כל פעולה הנראית לו דרושה למניעת זיהום הים ממשקעים, להפסקתו או לצמצומו, לרבות הפסקת פעילות הרציף, המספנה או מיתקן הקליטה.

 

 

 

(ג)  נקיטת אמצעים כאמור בתקנת משנה (ב), תהיה סבירה למידת הנזק אשר, לפי מיטב ידיעתו של הממונה על הנמלים, נגרם או עלול להיגרם עקב  ריקון משקעים כאמור.

 

 

פרק ז': אזהרות בדבר קליטת מי נטל

 

 

27.  

(א)  המנהל רשאי לפרסם בהודעות לימאים, כמשמעותן בפרק השמיני בתקנות הנמלים בטיחות השיט, אזהרות מפני קליטת מי נטל באזור בו מתקיימים אחד או יותר מתנאים אלה:

 

 

 

 

(1) ידוע ככולל התפרצות, התפשטות, או אוכלוסייה של יצורים ופתוגנים ימיים מזיקים, שסביר שיש להם נגיעה לקליטה או ריקון של מי נטל;

 

 

 

 

(2) קרוב למוצא שפכים;

 

 

 

 

(3) שטף הגאות בו לקוי או שידוע על זמנים שבהם זרם הגאות עכור יותר.

 

 

 

(ב) אזהרה כאמור תפרט את נקודות הציון המדויקות של האזור לגביו ניתנה האזהרה, את המיקום של כל אזור חלופי שעשוי לשמש לקליטת מי נטל ואת הסידורים, אם נעשו, לאספקה חילופית של מי נטל;

 

 

 

(ג)  פרסם המנהל אזהרה כאמור יודיע על כך לאימ"ו; הודעה לאימ"ו כאמור תכלול את הפרטים המפורטים בתקנת משנה (ב).  

 

 

 

(ד) חדלה האזהרה בדבר קליטת מי נטל להיות ברת תוקף יפרסם המנהל הודעה על כך בהודעה לימאים.

 

פרק ח' : חריגים, פטורים  

 

סימן א': חריגים

 

חריגים להסדרת ניהול מי נטל

 

28.  

הוראות  תקנות 6-8 ו- 27 לתקנות אלה לא יחולו על כל אחד מאלה :

 

 

 

 

(1) קליטה או הרקה של מי נטל ומשקעים לכלי השיט או ממנו, לפי העניין, שנחוצה לשם הצלת החיים בים או הבטחת בטיחות כלי השיט;

 

 

 

 

(2) חדירה או הרקה מקרית של מי נטל ומשקעים לכלי השיט או ממנו, לפי העניין, שהתרחשו כתוצאה מנזק לכלי השיט או לציודו, ובלבד שננקטו כל אמצעי הזהירות הסבירים לפני ואחרי התרחשות הנזק או זיהוי החדירה או ההרקה כדי  למנוע או למזער את אלו ובעל כלי השיט, קברניטו או הקצין האחראי לא פעלו בכוונה לגרום נזק או בחוסר זהירות ובידיעה כי קרוב לוודאי שייגרם  נזק;  

 

 

 

 

(3) קליטה או הרקה של מי נטל ומשקעים שמיועדת למניעה או מזעור של תקריות זיהום מכלי שיט;

 

 

 

 

(4)  קליטה של מי נטל ומשקעים מלב ים והרקה של אותם מי נטל שנקלטו כאמור;

 

 

 

 

(5)  הרקה של מי נטל ומשקעים מכלי שיט באזור בו נשאבו במקור כל מי הנטל והמשקעים הללו, ובלבד שלא עורבבו עם מי נטל ומשקעים לא מנוהלים מאזורים אחרים.

 

סימן ב' : פטורים

 

פטור מהסדרת ניהול מי נטל

 

29.  

(א)  המנהל  רשאי לפטור כלי שיט מדרישת תקנה 6 בהתקיים כל אלה :

 

 

 

 

(1) כלי השיט מפליג בין נמלים או מיקומים  קבועים בלבד;

 

 

 

 

(2) תקופת הפטור לא תעלה על חמש שנים ובלבד שכלי השיט עמד בהצלחה בבדיקת ביניים לפי תקנה 39;

 

 

 

 

(3) כלי השיט אינו מערבב מי נטל או משקעים מלבד מי נטל או משקעים שקלט או רוקן  בהפלגה בין הנמלים או המיקומים המוגדרים כאמור בפסקה (1);

 

 

 

 

(4) הפטור יתבסס על ההנחיות בדבר הערכת סיכון שפיתח אימ"ו[22].

 

 

 

 

(5) מתן הפטור לא יגרום פגיעה או נזק לסביבה, לבריאות האדם, לרכוש או למשאבים של מדינות סמוכות או אחרות; מתן פטור יהיה בכפוף להיוועצות בכל מדינה שעשויה להיפגע ממתן הפטור ולאחר שנערכו מאמצים מספקים ליישב כל מחלוקת או חשש כאמור.

 

 

 

(ב) מתן הפטור יתועד ביומן מי הנטל.

 

 

 

(ג)   פטור כאמור יינתן בכתב, יכול שיותנה בתנאים וייכנס לתוקפו בכפוף להודעה לאימ"ו ויידוע הצדדים הנוגעים בדבר.

 

פרק ט': אמצעי פיקוח על כלי שיט שאינו ישראלי

 

בדיקת תיעוד ודגימת מי נטל

 

30.  

לגבי  כלי שיט שאינו כלי שיט ישראלי, רשאי בודק מוסמך או מפקח למניעת זיהום הים לבדוק את התעודה וכל מסמך הנלווה אליה, ובלבד שבדיקה כאמור תוגבל  לאלה:

 

 

 

 

(1) אימות קיומה של תעודה תקפה בכלי השיט;

 

 

 

 

(2) בדיקת יומן מי הנטל;

 

 

 

 

(3) דגימת מי הנטל של כלי השיט, שתתבצע בהתאם להנחיות  אימ"ו[23], ובלבד שניתוח הדגימה ייעשה באופן שלא יגרום עיכוב מיותר לתפעול כלי השיט, תנועתו או הפלגתו. 

 

בדיקה מפורטת

 

31.  

מצא בודק מוסמך כי כלי שיט אינו נושא תעודה תקפה או שיש לו ספק סביר  לגבי קיומם של  אחד או יותר מהתנאים המפורטים להלן, רשאי הוא להורות על עריכת בדיקה מפורטת כמשמעותה בתקנה 52ו לתקנות בטיחות השיט, (להלן- בדיקה מפורטת), ורשאי הוא להורות  על ביצוע פעולה מתקנת כמפורט בתקנה 42, אם נדרש :  

 

 

 

 

(1) מצב כלי השיט או ציודו אינו תואם באופן מהותי את פרטי התעודה;

 

 

 

 

(2) הקברניט או צוות כלי השיט אינם בקיאים בפעילות החיונית לתפעול כלי השיט בכל הנוגע לניהול מי הנטל או לא יישמו את הנהלים החיוניים לעניין זה כנדרש בתקנות.

 

נקיטת פעולות בעקבות גילוי ליקויים

 

32.  

(א)  נמצא בבדיקה מפורטת כי כלי  השיט מפר את התקנות או הורה בודק מוסמך על ביצוע פעולה מתקנת כאמור בתקנה 31, רשאי המנהל להורות על אחד או יותר מאלה :

 

 

 

 

 

(1) נקיטה בפעולות הדרושות כדי להבטיח שכלי השיט לא ירוקן מי נטל עד שיוכל לעשות כן מבלי להוות איום בלתי סביר לגרם נזק לסביבה, בריאות האדם, רכוש או משאבים, לרבות בדיקה חוזרת עד שתוקנו הליקויים להנחת דעתו, אזהרה, עיכוב הפלגת  כלי השיט ואיסור כניסה לתחום, כמפורט בתקנות 52ח עד 52י לתקנות הנמלים בטיחות השיט.

 

 

 

 

(2) יציאת כלי השיט מהנמל או המסוף למטרות ריקון מי נטל או הפלגה למספנה או למתקן הקליטה המתאימים הקרובים ביותר, ובלבד שאין באמור כדי להוות איום בלתי סביר לגרם נזק לסביבה, בריאות האדם, רכוש או משאבים.

 

 

 

(ב) נמצא בבדיקה כי תוצאות דגימת מי נטל כאמור בתקנה 30 (3) מעידות על כך שכלי השיט מהווה איום בלתי סביר לגרם נזק לסביבה, בריאות האדם, רכוש או משאבים, או תומכות במידע כאמור שהתקבל מנמל או מסוף אחר, רשאי  המנהל לאסור על כלי השיט לרוקן מי נטל עד לסילוק האיום.

 

בדיקה לפי בקשת רשות מוסמכת זרה

 

33.  

(א)  לבקשת רשות מוסמכת של מדינה שהיא צד לאמנה רשאי המנהל,  להורות לבודק מוסמך או למפקח למניעת זיהום הים לבדוק   כלי שיט שאינו ישראלי בעת פקידתו נמל או מסוף בישראל, אם שוכנע מהראיות שצורפו לבקשה כי כלי השיט ביצע הפרה של הוראות התקנות או האמנה.

 

 

 

(ב) תוצאות הבדיקה ידווחו לקברניט כלי השיט, לרשות שביקשה את הבדיקה, למדינת הדגל ולארגון המוכר שאחראי על הנפקת התעודה.

 

תחולת פרק חמישי א' לתקנות בטיחות השיט

34.  

על פרק זה יחולו הוראות פרק חמישי א' לתקנות הנמלים בטיחות השיט בשינויים המחויבים.

 

פרק י' : בדיקות

 

סימן א': חובת עריכת בדיקות ובודק מוסמך

 

בדיקת כלי שיט ישראלי

35.  

(א)  כלי שיט ישראלי ייבדק בידי בודק מוסמך, כמפורט בפרק זה.

 

 

 

(ב) מינה מנהל הרשות ארגון מוכר לבודק מוסמך יסמיכו לפחות בסמכויות  המפורטות בפסקאות (1) ו-(2):

 

 

 

 

 

(1) לדרוש תיקונים בכלי השיט;

 

 

 

 

 

(2) לבצע בדיקות אם התקבלה בקשה מהרשויות המתאימות של מדינת נמל שהינה צד לאמנה.

 

חובת העמדה לבדיקות

 

36.  

(א)  בעל כלי שיט ישראלי שתפוסתו ברוטו 400 טון ומעלה ושתקנות אלו חלות עליו, למעט כלי שיט כמפורט בתקנת משנה (ב) (2) עד (4), חייב להעמידו לבדיקה כמפורט בפרק זה.

 

 

 

(ב) בעל כלי שיט ישראלי כמפורט להלן, שהורה לו המנהל בהודעה בכתב להעמידו לבדיקה כדי לבדוק את עמידתו בהוראות תקנות אלה, חייב להעמידו לבדיקה במקום ובמועד שנקבע בהודעה:

 

 

 

 

(1) כלי שיט שתפוסתו עד 400 טון;

 

 

 

 

(2) אסדה צפה;

 

 

 

 

(3) יחידות אחסנה צפות((FSU;

 

 

 

 

(4) יחידות יצור אחסנה ופריקה צפות (FPSO).

 

סימן ב': הבדיקות

 

בדיקה ראשונית

 

37.  

(א)  כלי שיט ישראלי כמפורט בתקנה 36 (בסימן זה- כלי שיט ישראלי), ייבדק בידי בודק מוסמך בבדיקה ראשונית לפני הכנסתו לשירות או לפני שהתעודה הדרושה לפי תקנה 49 מונפקת בפעם הראשונה; הבדיקה תכלול בדיקה של התכנית לניהול מי נטל כנדרש לפי תקנה 17, וכן בדיקה של  המבנה, הציוד, המערכות, האבזרים, הסידורים, החומרים ותהליכי ניהול מי נטל ותוודא שהם תקינים, מקיימים במלואם אחר דרישות תקנות אלה (להלן – הבדיקה הראשונית).

(ב) הותקנה מערכת לטיפול מי נטל כאמור בתקנה 14, תכלול הבדיקה הראשונית גם וידוא שהתהליכים המכניים, הפיזיים, הכימיים והביולוגיים של המערכת פועלים כראוי בהתחשב בהנחיות אימ"ו[24].   

 

 

 

38.  

(א)  כלי שיט ישראלי ייבדק בידי בודק מוסמך בבדיקה כללית אחת לשנה בתוך שלושה חודשים לפני או אחרי יום השנה של התעודה; בדיקה כאמור תכלול בדיקה כללית של המבנה, הציוד, המערכות, האבזרים, הסידורים והחומרים או התהליכים הנוגעים לתכנית מי הנטל, כנדרש לפי תקנה 17,  ותוודא שהם תוחזקו בהתאם לתקנה 46  ונמצאים במצב תקין (להלן- בדיקה שנתית).

 

 

 

(ב) הבודק המוסמך יאמת את ביצוע הבדיקה השנתית בתעודה.  

 

בדיקת ביניים

 

39.  

(א)  כלי שיט ישראלי ייבדק בידי בודק מוסמך בבדיקת ביניים, בתוך שלושה חודשים לפני או אחרי יום השנה השני או יום השנה השלישי של התעודה; בדיקה כאמור תוודא כי הציוד, המערכות הנלוות והתהליכים לניהול מי נטל מתאימים במלואם לדרישות התקנות ונמצאים במצב תקין (להלן- בדיקת ביניים).

 

 

 

(ב) בדיקת הביניים תבוא במקום אחת הבדיקות השנתיות.

 

 

 

(ג)  הבודק המוסמך יאמת את ביצוע בדיקת הביניים בתעודה.

 

בדיקת חידוש

 

40.  

כלי שיט ישראלי ייבדק  בידי בודק מוסמך בבדיקת חידוש במרווח זמן שיחליט לגביו המנהל שלא יעלה על 5 שנים בכפוף לאמור בתקנות  57,56,53 ו- 58; בדיקה כאמור תכלול בדיקה של התכנית לניהול מי נטל, כנדרש לפי תקנה 17, וכן בדיקה של המבנה, הציוד, המערכות, האבזרים, הסידורים והחומרים או התהליכים ותוודא כי הם מתאימים במלואם לדרישות תקנות אלה (להלן- בדיקת חידוש).

 

בדיקה נוספת

 

41.  

(א)  כלי שיט ישראלי ייבדק  בידי בודק מוסמך בבדיקה נוספת, כללית או חלקית, לפי הענין, אחרי שנעשה שינוי, החלפה או תיקון מהותי; הבדיקה הנוספת תוודא שכל שינוי, החלפה, או תיקון מהותי כאמור נעשה בפועל וכלי השיט מקיים אחר הוראות תקנות אלה.

(ב) הותקנה מערכת לטיפול מי נטל כאמור בתקנה 14, ונערך בה שינוי, החלפה או תיקון מהותי, תכלול הבדיקה הנוספת גם וידוא שהתהליכים המכניים, הפיזיים, הכימיים והביולוגיים של המערכת פועלים כראוי בהתחשב בהנחיות אימ"ו[25].   

 

סימן ג': תוצאות הבדיקות

 

פעולה מתקנת

 

42.  

מצא בודק מוסמך בבדיקה, שמצב ניהול מי הנטל של כלי השיט אינו תואם את פרטי התעודה, או שכלי השיט אינו כשיר להפליג בלי שיהווה איום לגרם נזק לסביבה הימית, לבריאות האדם, לרכוש או למשאבים, יורה הבודק המוסמך באופן מידי על נקיטת פעולה מתקנת (להלן- פעולה מתקנת); בעל כלי השיט או קברניטו יבצעו במדויק את ההוראות לתיקון כל ליקוי שנתן לו הבודק המוסמך.

 

ביטול התעודה והודעות על כך

43.  

(א)  לא ננקטה מידית פעולה מתקנת יוודא הבודק המוסמך כי התעודה לא תונפק או תבוטל לפי העניין, ויראו את כלי השיט כבלתי כשיר לשיט; נמצא כלי השיט בנמל של מדינה שהיא צד לאמנה יודיע הבודק המוסמך על כך גם לרשויות מדינת הנמל.

 

 

 

(ב) בעל כלי השיט או קברניטו שנמסרה לו הודעה על אי הנפקת התעודה או ביטולה כאמור בתקנת משנה (א), רשאי להגיש עליה השגה בפני מנהל הרשות בתוך 15 ימים מיום ביטול  התעודה.

 

 

 

(ג)  מנהל הרשות ייתן החלטתו בהשגה בתוך 24 שעות מהגשתו.

 

 

 

(ד) החלטת מנהל הרשות תהא סופית, וכל עוד לא החליט תעמוד הוראת הבודק המוסמך בתוקפה.

 

עיכוב כלי שיט עד הסרת איום בלתי סביר לסביבה הימית

44.  

בוטלה תעודה לפי תקנה 43, ינקוט המנהל כל פעולה אשר תבטיח כי כלי השיט לא יפליג עד אשר יוכל לצאת לים או לעזוב את הנמל למטרת יציאה אל המספנה הזמינה והקרובה ביותר, מבלי שיהווה איום בלתי סביר לגרם נזק לסביבה הימית.

 

הודעה של ארגון מוכר

45.  

ארגון מוכר יודיע לרשות על הוראה שנתן בדבר פעולה מתקנת ועל ביטול תעודה.

 

סימן ד' : שמירה על כשירות כלי שיט

 

שמירה על כשירות כלי השיט

 

46.  

בעל כלי שיט ישראלי או קברניטו ישמרו על כלי השיט וציודו, לרבות המערכות, האבזרים, הסידורים, החומרים או התהליכים, כך שימלאו במלואם אחר הוראות תקנות אלה באופן שכלי השיט יישאר כשיר מכל הבחינות לצאת לים מבלי שיהווה איום בלתי סביר לגרם נזק לסביבה הימית.

 

איסור הכנסת שינויים מהותיים בכלי השיט לאחר השלמת בדיקה

 

47.  

לאחר השלמת בדיקה כלשהיא הנדרשת לפי סימן ב' לפרק זה, לא יעשה בעל כלי השיט או קברניטו כל שינוי במבנה, בציוד, במערכות, באבזרים, בסידורים או בחומרים שנבדקו ושנוגעים לתכנית מי הנטל ללא אישור המנהל; לעניין תקנה זו לא יראו החלפה זהה של ציוד ואבזרים כאמור כשינוי.

 

סימן ה' : חובת דיווח על תאונה או פגם מהותי בכלי השיט

 

דיווח על תאונה או פגם מהותי ועריכת בדיקה נוספת

 

48.  

(א)  התרחשה תאונה או שנתגלה פגם המשפיע מהותית על יכולתו של כלי השיט לערוך ניהול מי נטל לפי דרישות התקנות, בעל כלי השיט  או קברניטו ידווח על כך ללא דיחוי באמצעים המהירים ביותר העומדים לרשותו למנהל ולארגון המוכר, לפי העניין; הדיווח יהיה כמפורט בתקנה 98(ב) לתקנות הנמלים בטיחות השיט.

(ב) בהודעה לפי תקנת משנה (א) יצוינו הפרטים הבאים:

 

 

 

 

 

(1) שם כלי השיט ופרטי רישומו;

 

 

 

 

(2) שם הקברניט;

 

 

 

 

(3) זמן קרות התאונה /גילוי הפגם (לפי מקום האירוע);

 

 

 

 

(4) נמל היציאה האחרון ונמל היעד הקרוב של כלי השיט;

 

 

 

 

(5) מקום הימצאו של כלי השיט בזמן קרות התאונה;

 

 

 

 

(6) תיאור התאונה/הפגם וסיבותיהם, במידה שהן ידועות;

 

 

 

 

(7) פרטים קצרים על הנזק שנגרם לכלי השיט, אם נגרם.

 

 

 

(ג)  אם כלי השיט נמצא בנמל של מדינה שהיא צד לאמנה, הקברניט או בעל כלי השיט ידווח על כך גם לרשויות מדינת הנמל והמנהל או הארגון המוכר, לפי העניין, יוודאו כי הדיווח בוצע.

 

 

 

(ד) קיבל המנהל דיווח כאמור בתקנת משנה (א) רשאי הוא להורות על עריכת בדיקה נוספת כאמור בתקנה 43.

 

פרק יא': תעודה בין- לאומית לניהול מי נטל

 

סימן א': הנפקת תעודה

 

מתן תעודה לניהול מי נטל

 

49.  

מצא בודק מוסמך בבדיקה ראשונית או בבדיקת חידוש כי כלי שיט ישראלי מהסוגים שמפורטים בתקנה 36 (א) עומד בדרישות תקנות אלה ינפיק לו המנהל תעודה.

 

התעודה

 

50.  

התעודה תיערך כמפורט בתוספת הראשונה, בשפה העברית, ותכלול תרגום של האמור בה לשפה האנגלית; במקרה של אי התאמה או סתירה תקבע השפה העברית.

 

מתן תעודה בידי גורם אחר

 

51.  

(א)  מבלי לגרוע מסמכותו של המנהל להנפיק את התעודה לפי תקנה 49,  רשאי המנהל לבקש מארגון מוכר או ממדינת חוץ שהיא צד לאמנה לבצע את בדיקת כלי השיט ולהנפיק לו את התעודה, בכפוף לכך שבבדיקה שנערכה כאמור התברר כי מולאו כל הדרישות לגביו; יראו תעודה שניתנה על ידי גורם אחר כאמור כאילו ניתנה על ידי המנהל.

 

סימן ב': משך התעודה ותוקפה

 

הגבלת תקופת תוקפה של התעודה

 

52.  

תעודה תונפק לתקופה שיחליט לגביה בודק מוסמך, לפי העניין, ואשר לא תעלה על חמש שנים מתאריך הוצאתה.

 

תעודה שתוקפה חמש שנים

 

53.  

על אף האמור בתקנה 52-

 

 

 

 

(1) כאשר בדיקת החידוש הושלמה בתוך 3 חודשים לפני תום תוקף התעודה הקיימת, התעודה החדשה תהיה תקפה מיום השלמת בדיקת החידוש ולתקופה שלא תעלה על 5 שנים מהיום שבו תם תוקף התעודה הקיימת;

 

 

 

 

(2) כאשר בדיקת החידוש הושלמה אחרי תום תוקף התעודה הקיימת, התעודה החדשה תהיה תקפה מיום השלמת בדיקת החידוש ולתקופה שלא תעלה על 5 שנים מהיום שבו תם תוקף התעודה הקיימת;

 

 

 

 

(3) כאשר בדיקת החידוש הושלמה מעל 3 חודשים לפני תום תוקף התעודה הקיימת, התעודה החדשה תהיה תקפה מיום השלמת בדיקת החידוש לתקופה שלא תעלה על 5 שנים מיום השלמת בדיקת החידוש.

 

הארכת תעודה שתוקפה פחות מ-5 שנים

 

54.  

הונפקה תעודה לתקופה של פחות מחמש שנים, רשאי בודק מוסמך להאריך את תוקף התעודה, מעבר לתום תוקפה, לתקופה המרבית כמפורט בתקנה 52, ובלבד שמצא כי ובדיקת הביניים נערכה כיאות.

 

הארכת  תעודה כשלא ניתן להנפיק תעודה חדשה או למסרה

 

55.  

הושלמה בדיקת חידוש ולא ניתן להנפיק תעודה חדשה או למסרה לכלי השיט לפני תום תוקף התעודה הקיימת, רשאי בודק מוסמך להאריך את תוקף התעודה ובלבד שהארכת התוקף לא תעלה על 5 חודשים מתום תוקף התעודה הקיימת.

 

הארכת תעודה כשכלי השיט אינו בנמל  הבדיקה

 

56.  

(א)  אם ביום תום תוקף התעודה, כלי השיט לא יימצא בנמל שבו הוא אמור לעבור בדיקה, רשאי בודק מוסמך להאריך את תוקף התעודה, ובלבד שהתקיימו כל התנאים שלהלן:

 

 

 

 

(1) ההארכה נדרשת כדי לאפשר לכלי השיט להשלים את הפלגתו אל הנמל שבו הוא אמור לעבור בדיקה;

 

 

 

 

(2) המנהל מצא כי סביר וראוי לעשות כן.

 

 

 

(ב) ההארכה תינתן לתקופה שלא תעלה על 3 חודשים.

 

 

 

(ג)  ניתנה לכלי השיט הארכה כאמור בתקנת משנה (א), עם הגיעו לנמל שבו הוא אמור לעבור בדיקה לא יהיה זכאי כלי השיט מכוח ההארכה האמורה לעזוב את הנמל ללא תעודה חדשה.

 

 

 

(ד) עם השלמת בדיקת החידוש, תהיה התעודה החדשה תקפה לתקופה שהחליט הבודק המוסמך ושלא תעלה על 5 שנים מיום תום תוקף התעודה הקיימת לפני מתן ההארכה.

 

הארכת תעודה לכלי שיט העוסק בהפלגות קצרות

 

57.  

בודק מוסמך רשאי להאריך תוקף של תעודה שהונפקה לכלי שיט העוסק

בהפלגות קצרות, אשר לא הוארכה בהתאם לתקנות 54 עד 56 לתקופה שלא תעלה על חודש אחד מיום תום תוקף התעודה הקיימת; עם השלמת בדיקת החידוש, תהיה התעודה החדשה תקפה לתקופה שהחליט הבודק המוסמך ושלא תעלה על 5 שנים מיום תום תוקף התעודה הקיימת לפני מתן ההארכה.

 

הארכת תוקף תעודה בנסיבות מיוחדות

 

58.  

קביעת תוקפה של תעודה חדשה לפי תקנות 53(2), 56 או 57 לא תחול בנסיבות מיוחדות, שהחליט עליהן המנהל; בנסיבות מיוחדות כאמור תהיה התעודה החדשה תקפה לתקופה עליה יורה הבודק המוסמך שלא תעלה על 5 שנים מיום השלמת בדיקת החידוש.

 

השלמת בדיקות  לפני המועד

)

59.  

אם בדיקה שנתית או בדיקת ביניים הושלמה לפני התקופות המפורטות בתקנות 38 או 39, לפי העניין, יחולו הוראות אלה :

 

 

 

(1) יום השנה המופיע בתעודה יתוקן (בתקנה זו- יום השנה המתוקן) לתאריך שיהיה לא מאוחר מ-3 חודשים אחרי תאריך השלמת הבדיקה;

 

 

 

(2) הבדיקה השנתית או בדיקת הביניים העתידיים יושלמו במרווחי הזמן המפורטים בתקנות 38 או 39, לפי העניין, תוך שימוש ביום השנה המתוקן;

 

 

 

(3) תאריך תום התוקף יכול להישאר ללא שינוי ובלבד שבדיקה שנתית אחת או יותר, או בדיקת ביניים, לפי העניין, יתקיימו כך שלא תהיה חריגה מפרקי הזמן המרביים בין הבדיקות הקבועים בתקנות 38 או 39, לפי העניין.

 

תום תוקף התעודה

 

60.  

תעודה שהונפקה לפי פרק זה תחדל להיות תקפה בהתקיים אחד מאלה:

 

 

 

(1) הבדיקות, לפי העניין, לא הושלמו בתוך התקופות המפורטות בפרק    ט', סימן ב'  לתקנות;

 

 

 

(2) בתעודה לא אומתה אחת הבדיקות השנתיות או בדיקת הביניים;

 

 

 

(3) עם העברת כלי שיט ישראלי לדגל זר.

 

הנפקת תעודה חדשה לכלי שיט בדגל ישראל

61.  

נרשם כלי שיט במרשם הישראלי, ינפיק לו המנהל תעודה חדשה לפי  תקנה 49 לתקנות רק לאחר שראה כי כלי השיט עמד בבדיקה לפי תקנות 37 או 40, לפי העניין.

 

 פרק יב': עונשין וערובה

 

ערובה

62.  

(א)  אם למנהל או למנהל היחידה הארצית יסוד סביר להניח כי נעברה עבירה של הרקת מי נטל או משקעים מכלי שיט לים בניגוד לתקנות אלה, רשאי הוא להורות לבעל כלי השיט או קברניטו, שבקשר אליו נעברה העבירה, להפקיד  ערבות או עירבון כספי עד גובה הקנס האמור בסעיף 54 לפקודה.

 

 

 

(ב) אם למנהל יסוד סביר להניח כי נעברה עבירה של הפרת הוראה מהוראות תקנות 5, 6, 11, 13 עד 17, 19, 21, 22, 36, 46, 47 לרבות התוספות אליהן הן מופנות, רשאי הוא להורות על הפקדת ערבות או ערבון כאמור בתקנה (א).

 

 

 

(ג)  הורה המנהל או מנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית כאמור בתקנת משנה (א) או (ב), יודיע ללא דיחוי למנהל הנמל שכלי השיט נמצא בו..

 

 

 

(ד) הוגש כתב אישום, בתוך 180 ימים מיום שניתנו הערבות או העירבון לפי תקנת משנה (א), בשל העבירה שבעדה ניתנו, יוחזרו הערבות או העירבון, לפי העניין, עם מתן פסק דין חלוט, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.

 

 

 

(ה)  לא הוגש כתב אישום בשל אותה העבירה בתוך 180 ימים מיום שניתנה הערבות או הופקד העירבון לפי תקנת משנה (א) בשל העבירה שבעדה ניתנו, יוחזרו הערבות או העירבון למי שנתנם.

 

 

 

(ו)  נקבעה עבירה על הוראות תקנות אלה כעבירה מינהלית לפי חוק העבירות המינהליות, התשמ"ו – 1985[26], יחולו הוראות תקנות משנה (א) עד (ג) בשינויים אלה:

 

 

 

 

(1) הערבות והעירבון יהיו בגובה הקנס המינהלי הקבוע לאותה עבירה;

 

 

 

 

(2) על החזרת הערבות והעירבון יחולו הוראות אלה:

 

 

 

 

 

(א)  לא הומצאה הודעה על הטלת קנס מנהלי בשל אותה עבירה, בתוך 180 ימים מיום שניתנו הערבות או העירבון, הם יוחזרו למי שנתנם;

 

 

 

 

 

(ב) הומצאה הודעה על הטלת קנס מנהלי בשל אותה עבירה, בתוך 180 ימים מיום שניתנו הערבות או העירבון, יוחזרו הערבות והעירבון עם תשלום הקנס המנהלי או עם ביטול הקנס בידי מפקח כלי שיט, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת;

 

 

 

 

 

(ג)  הומצאה הודעה על הטלת קנס מינהלי בשל אותה עבירה בתוך 180  ימים מיום שניתנו הערבות או העירבון והנקנס הודיע כי ברצונו להישפט על העבירה, יוחזרו הערבות או העירבון, לפי העניין, עם מתן פסק דין חלוט, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.

 

פרק יג' :הוראות כלליות

 

אחריות אנשי הצוות

 

63.  

אנשי צוות כלי השיט יהיו בקיאים בתכנית לניהול מי נטל של כלי השיט ובחובותיהם לגבי יישום ניהול מי הנטל כאמור בתקנות אלה.

 

אחריות בעל כלי שיט וקברניטו לקיום הוראות התקנות

64.  

(א)  בעל כלי שיט וקברניטו חייבים לפקח ולעשות כל שניתן כדי לוודא שכלי השיט ממלא אחר דרישות התקנות ולמנוע ביצוע עבירה על הוראות תקנות אלה בידי כל אדם בכלי השיט.

 

 

 

(ב) נעברה עבירה על הוראות תקנות אלה בידי אדם בכלי השיט, חזקה היא כי בעל כלי השיט או קברניטו הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שאפשר כדי למלא את חובתו.

 

חובה להציג ולהחזיק במסמכים

65.  

(א)  בעל כלי השיט וקברניטו יוודאו כי התעודות והמסמכים יימצאו בכלי שיט, בכל עת, וכי איש לא יוציאם מכלי השיט.

 

 

 

(ב) קברניט חייב להציג את התעודה והמסמכים במקומות ולפני אלה:

 

 

 

 

(1) בנמל בישראל -  בפני מפקח כלי שיט ובפני מפקח למניעת זיהום הים, לפי דרישתם; 

 

 

 

 

(2) בנמל או במסוף הממוקם במרחק מן החוף, הנמצא במדינת חוץ – לפי דרישת הרשויות המוסמכות של אותה מדינה או דרישת בודק מוסמך.

 

סמכות מפקח כלי שיט

66.  

מפקח כלי שיט רשאי בכל עת לעלות על כל כלי שיט שהוראות תקנות אלה חלות עליו ולבדקו; בדיקה כאמור יכול שתכלול את בדיקת התעודה וכל מסמך רלוונטי אחר לעניין תקנות אלה וכן דגימת מי הנטל, גופו, ציודו ומכונותיו של כלי השיט .

 

שמירת דינים

67.  

(א)  תקנות אלו אינן באות לגרוע מתקנות הנמלים בטיחות השיט, לרבות תקנה 15א והפרק החמישי א' בתקנות האמורות.

 

 

 

(ב) אין בהוראות תקנות אלה כדי לגרוע מהוראות כל דין, שענינו האמנה. 

 

תחילה

68.  

תחילתן של תקנות אלה שישה חודשים מיום פרסומן.

 

 

 

 

 

ב___________ התשפ"א

(__ב__________ 2021)

(חמ __________)

________________________

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


תוספת ראשונה

(הגדרת "תעודה" בתקנה 1 ותקנות 49,65 ו-66)

STATE OF ISRAEL

MINISTRY OF TRANSPORT

ADMINISTRATION OF SHIPPING AND PORTS

 

 

 

תעודה בין-לאומית לניהול מי נטל

INTERNATIONAL BALLAST WATER MANAGEMENT CERTIFICATE

 

ניתנה לפי תקנות הנמלים (ניהול מי נטל), התשפ"א- 2020 (להלן – התקנות) ולפי

 

 האמנה הבין-לאומית בדבר פיקוח וניהול של מי נטל ומשקעים של אניות (להלן -"האמנה") מטעם

     

       מדינת ישראל
משרד התחבורה, רשות הספנות והנמלים

 

Issued under the provisions of the
International Convention for the control and management of ships ballast water and sediments,
(hereinafter referred to as “the Convention”)

under the authority of the Government of the

state of israel

                 by: ministry of transport, administration of shipping and ports

 

תעודה מספר

 

Certificate No.

 

פרטי כלי השיט

Particulars of ship

התפוסה ברוטו

נמל הרישום

מספר או אותיות-ההיכר

שם כלי השיט

Gross Tonnage

Port of Registry

Distinctive Number or Letters

Name of Ship

 

 

 

 

 

 

 

 

קיבולת מי נטל (במטרים מעוקבים)

B

 

תאריך בניה

מספר אימ"ו (1)

Ballast water capacity (in cubic meters)

Date of construction

IMO Number. (1)

(1) לפי החלטת אימ"ו A.1117(30) כפי שתתוקן

 

 

 

 

 

 

 

פרטים על שיטת ניהול מי הנטל

 

Details of Ballast water management used

 

שיטת ניהול מי נטל

Method of Ballast Water Management used  

 

 

תאריך ההתקנה

 

Date installed (if applicable)  

 

 

שם היצרן

 

Name of manufacturer (if applicable)  

 

 

שיטת(ות) ניהול מי נטל העיקרית(ות) המשמשת(ות)  באנייה  זו היא/הן

The principal Ballast Water Management method(s) employed on this ship is/are:

   בהתאם לתוספת השנייה (תקנה D-1 לאמנה)

 

 

In accordance with regulation D-1

  בהתאם לתוספת השלישית (תקנה D-2 לאמנה)

 

(נא לתאר)…………………..………

 

 

In accordance with regulation D-2

 

(Describe)……………………………..

האנייה כפופה לתקנה 9 לתקנות (תקנה D-4  לאמנה)

 

 

The ship is subject to regulation D-4

שיטה אחרת בהתאם לתקנה 8 לתקנות

 

 

Other approach in accordance with regulation …………………………………….

וזאת לתעודה:

this is to certify:

1.  כי האנייה נבדקה בהתאם לפרק י' לתקנות (תקנה E-1  לאמנה); וכן

 

1.That the ship has been surveyed in accordance with regulation E-1 of the Annex to the Convention; and

 

 

2.   כי הבדיקה מראה שניהול מי נטל על האנייה עומד בדרישות הנספח לאמנה.

 

 

2.  That the survey shows that Ballast Water Management on the ship complies with the Annex to the Convention.

 

 

תעודה זו בתוקף עד ................................. בכפוף לבדיקות בהתאם לפרק י' לתקנות (תקנה E-1  לאמנה ).

 

This certificate is valid until……………………

subject to surveys in accordance with regulation E-1 of the Annex to the Convention.

 

 

 

 

 

תאריך השלמת הבדיקה שעליה מבוססת התעודה

 

_______________

Dd/mm/yyyy

 

 

Completion date of the survey on which this certificate is based

הונפקה ב

(מקום הנפקת התעודה)

חיפה

Haifa

Issued at

(Place of issue of Certificate)

 

תאריך

(תאריך ההנפקה)

 

 

_______________
Dd/mm/yyyy

Date

(Date of issue)

חתימת מורשה שהוסמך כדין ליתן תעודה זו

 

Signature of duly authorized official issuing the certificate)

 

חותמת הרשות

 

Seal or Stamp of the Authority, as appropriate

 

 

 

אימות לבדיקה שנתית ולבדיקת ביניים

ENDORSEMENT FOR ANNUAL AND INTERMEDIATE SURVEY

 

זאת לתעודה כי בבדיקה הנדרשת בהתאם לפרק י' לתקנות (תקנה E-1  לאמנה) נמצא כי האנייה עומדת בדרישות ההוראות הנוגעות בדבר של התקנות והאמנה:

 

 

 

_______________
Dd/mm/yyyy

THIS IS TO CERTIFY that at a survey required by regulation E-1 of the Annex to the Convention, the ship was found to comply with the relevant provisions of the convention :

בדיקה שנתית:

 

Annual Survey

חתימת מורשה שהוסמך כדין

 

Signature of duly authorized official

 

מקום:

 

חיפה

Haifa

Place:

תאריך:

 

Date:

חותמת הרשות

 

Seal or Stamp of the Authority, as appropriate

בדיקה שנתית/ בדיקת ביניים:

(מחק בהתאם)

 

Annual /Intermediate Survey

(delete as appropriate)

חתימת מורשה שהוסמך כדין

 

Signature of duly authorized official

 

מקום:

 

חיפה

Haifa

Place:

תאריך:

 

Date:

חותמת הרשות

 

Seal or Stamp of the Authority, as appropriate

בדיקה שנתית/ בדיקת ביניים:

(מחק בהתאם)

 

Annual /Intermediate Survey

(delete as appropriate)

חתימת מורשה שהוסמך כדין

 

Signature of duly authorized official

 

מקום:

 

חיפה

Haifa

Place:

תאריך:

 

Date:

חותמת הרשות

 

Seal or Stamp of the Authority, as appropriate

בדיקה שנתית:

 

 

Annual Survey

 

חתימת מורשה שהוסמך כדין

 

Signature of duly authorized official

 

מקום:

 

חיפה

Haifa

Place:

תאריך:

 

Date:

חותמת הרשות

 

Seal or Stamp of the Authority, as appropriate

 

בדיקה שנתית/בדיקת ביניים בהתאם לתקנה   (3) (תקנה E5.8.3 לאמנה)

ANNUAL/INTERMEDIATE SURVEY IN ACCORDANCE WITH REGULATION E-5.8.3

זאת לתעודה כי בבדיקה שנתית/ ביניים בהתאם לתקנה 59(3) לתקנות (תקנה E5.8.3 לאמנה) נמצא כי האנייה עומדת בדרישות ההוראות הנוגעות בדבר של התקנות והאמנה:

 

 

 

 

THIS IS TO CERTIFY that, at an annual/intermediate* survey in accordance with regulation E‑5.8.3 of the Annex to the Convention, the ship was found to comply with the relevant provisions of the Convention:

חתימת מורשה שהוסמך כדין

 

Signature of duly authorized official

מקום:

 

חיפה

Haifa

Place:

תאריך:

 

Date:

חותמת הרשות

 

Seal or Stamp of the Authority, as appropriate

 

אימות  להארכת תוקף התעודה  אם תוקפה פחות מ-5 שנים מקום שתקנה 54 (תקנה E5.3 לאמנה) חלה

ENDORSEMENT TO EXTEND THE CERTIFICATE IF VALID FOR LESS THAN 5 YEARS WHERE REGULATION E-5.3 APPLIES

האנייה עומדת בדרישות ההוראות הנוגעות בדבר של התקנות והאמנה, ותעודה זו,  תתקבל כתקפה עד ........................... לפי תקנה 54   לתקנות  (תקנה E5.3 לאמנה)

 

 

The ship complies with the relevant provisions of the Convention, and this Certificate shall, in accordance with regulation E-5.3 of the Annex to the Convention, be accepted as valid until………………………

חתימת מורשה שהוסמך כדין

 

Signature of duly authorized official

מקום:

 

חיפה

Haifa

Place:

תאריך:

 

Date:

חותמת הרשות

 

Seal or Stamp of the Authority, as appropriate

 

אימות  מקום שבדיקת החידוש הושלמה ותקנה 55 (תקנה E5.4 לאמנה) חלה

ENDORSEMENT WHERE THE RENEWAL SURVEY HAS BEEN COMPLETED AND REGULATION E-5.4 APPLIES

 

האנייה עומדת בדרישות ההוראות הנוגעות בדבר של התקנות והאמנה, ותעודה זו,  תתקבל כתקפה עד ...........................בהתאם לתקנה 55 לתקנות (תקנה E5.4 לאמנה),

 

The ship complies with the relevant provisions of the Convention and this Certificate shall, in accordance with regulation E-5.4 of the Annex to the Convention, be accepted as valid until …………………

חתימת מורשה שהוסמך כדין

 

Signature of duly authorized official

מקום:

 

חיפה

Haifa

Place:

תאריך:

 

Date:

חותמת הרשות

 

Seal or Stamp of the Authority, as appropriate

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אימות  להארכת תוקף התעודה עד להגעה לנמל הבדיקה או לכלי שיט העוסק בהפלגות קצרות מקום שתקנה 56 או 57  (תקנה E5.5 או E5.6 לאמנה) חלה

ENDORSEMENT TO EXTEND THE VALIDITY OF THE CERTIFICATE UNTIL REACHING THE PORT OF SURVEY OR FOR A PERIOD OF GRACE WHERE REGULATION E-5.5 OR E-5.6 APPLIES

 

תעודה זו תתקבל כתקפה עד ................... בהתאם לתקנה 56 או 57  לתקנות (תקנה E5.5 או E5.6 לאמנה),

(* מחק את המיותר)

 

This Certificate shall, in accordance with regulation E-5.5 or E-5.6* of the Annex to the Convention, be accepted as valid until …………………..

(delete as appropriate)

חתימת מורשה שהוסמך כדין

 

Signature of duly authorized official

מקום:

 

חיפה

Haifa

Place:

תאריך:

 

Date:

חותמת הרשות

 

Seal or Stamp of the Authority, as appropriate

 

אימות  לקידום תאריך יום השנה מקום שתקנה 59 (תקנה E5.8 לאמנה)  חלה

ENDORSEMENT FOR ADVANCEMENT OF ANNIVERSARY DATE WHERE REGULATION E-5.8 APPLIES

 

בהתאם לתקנה 59 (1) לתקנות (תקנה E5.8 לאמנה) , תאריך יום השנה החדש הוא ................

 

In accordance with regulation E-5.8 of the Annex to the Convention the new Anniversary date is ……………

חתימת מורשה שהוסמך כדין

 

Signature of duly authorized official

מקום:

 

חיפה

Haifa

Place:

תאריך:

 

Date:

חותמת הרשות

 

Seal or Stamp of the Authority, as appropriate

בהתאם  לתקנה 59 (1) לתקנות (תקנה E5.8 לאמנה) , תאריך יום השנה החדש הוא ................

 

In accordance with regulation E-5.8 of the Annex to the Convention the new Anniversary date is ……………

חתימת מורשה שהוסמך כדין

 

Signature of duly authorized official

מקום:

 

חיפה

Haifa

Place:

תאריך:

 

Date:

חותמת הרשות

 

Seal or Stamp of the Authority, as appropriate

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

התוספת השנייה

(תקנות 6,1 ו-11)

תקן חילופי מי נטל

 

(1) כלי שיט שמקיים חילופי מי נטל יבצע החלפה של לפחות 95% מנפח מי הנטל;

(2)  כלי שיט שמחליף מי נטל בשיטת ההזרמה בשאיבה (Pumping through) ייחשב כעומד בדרישה האמורה בפרט (1), אם הזרים כמות גדולה פי שלוש לפחות מהנפח של כל מכל מי נטל (להלן- הכמות הנדרשת).

(3)  כלי שיט שמחליף מי נטל בשיטת ההזרמה בשאיבה והזרים כמות פחותה מהכמות הנדרשת ייחשב כעומד בדרישה האמורה  בפרט (1), אם הוכיח כי התקיימו חילופין של לפחות 95 אחוז מנפח מי הנטל.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


התוספת השלישית

(תקנות 1,6,9,11 ו-14)

תקן טיפול מי נטל  

 

 

(1) כלי שיט שמקיים ניהול מי נטל יקיים את כל אלה:

 

(א)  ירוקן פחות מ-10 אורגניזמים ברי קיימא במטר מעוקב, שממדיהם המזעריים שווים ל-50 מיקרומטר או יותר;

 

(ב) ירוקן פחות מ-10 אורגניזמים ברי קיימא במיליליטר, שממדיהם המזעריים שווים ל- 10 מיקרומטר או יותר ופחות מ– 50 מיקרומטר;

 

(ג)  ירוקן חיידקים  אינדיקטורים שריכוזם לא יעלה על המפורט בפרט (2) לתוספת זו.

(2)  חיידקים אינדיקטורים יהוו את התקן לבריאות האדם ויכללו את כל אלה:

 

(א)  ויבריו כולרה טוקסיקוגני  (Toxicogenic Vibrio cholera) (O1 and O139)  עם פחות מיחידה שיוצרת מושבה אחת (להלן - cfu) ל-100 מיליליטר או פחות מיחידה כאמור לגרם (משקל לח) של דגימות זואופלנקטון .(zooplankton samples)

 

(ב) אסכריכיה קולי (Escherichia coli) פחות מ-250 cfu ל-100 מיליליטר;

 

(ג)  אנטרוקוקי של המעיים (Intestinal Enterococci) פחות מ-100 cfu ל-100 מיליליטר.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


 

ה ת ו ס פ ת הרב י ע י ת

(תקנה 19)

רשימת פרטים נדרשים ביומן מי נטל

א. הדף הראשון של יומן מי נטל יכלול לפחות את רשימת הפרטים המנויים להלן :

תקופת ניהול היומן (תאריך פתיחה ותאריך סגירה)

שם האנייה

התפוסה ברוטו

מספר אימ"ו

דגל

קיבולת כוללת של מי הנטל במטרים מעוקבים

האנייה מצוידת בתכנית לניהול מי נטל  כן/לא

תרשים האנייה המציין את מכלי מי הנטל (צירוף)

 

ב. היומן יכלול לפחות את דברי ההסבר הבאים:

 

 

1. Introduction

In accordance with regulation B-2 of the Annex to the International Convention for the Control and Management of Ships’ Ballast Water and Sediments, a record is to be kept of each Ballast Water operation.  This includes discharges at sea and to reception facilities.

 

2. Ballast Water and Ballast Water Management

 

“Ballast Water” means water with its suspended matter taken on board a ship to control trim, list, draught, stability, or stresses of a ship. Management of Ballast Water shall be in accordance with an approved Ballast Water Management plan and taking into account Guidelines developed by the Organization

 

3. Entries in the Ballast Water Record Book

Entries in the Ballast Water record book shall be made on each of the following occasions:

 

3.1  When Ballast Water is taken on board:

1 Date, time and location of port or facility of uptake (port or lat/long), depth if outside port

2 Estimated volume of uptake in cubic meters

3 Signature of the officer in charge of the operation

 

3.2  Whenever Ballast Water is circulated or treated for Ballast Water Management purposes:

1 Date and time of operation

 

2 Estimated volume circulated or treated (in cubic meters)

 

3 Whether conducted in accordance with the Ballast Water Management plan

 

4 Signature of the officer in charge of the operation

 

3.3 When Ballast Water is discharged into the sea:

 

1 Date, time and location of port or facility of discharge (port or lat/long)

 

2 Estimated volume discharged in cubic meters  plus remaining volume in cubic meters

 

3 Whether approved Ballast Water Management plan had been implemented prior to discharge

 

4 Signature of the officer in charge of the operation

 

3.4    When Ballast Water is discharged to a reception facility:

 

1  Date, time, and location of uptake

2  Date, time, and location of discharge

3   Port or facility

4  Estimated volume discharged or taken up, in cubic metres

5  Whether approved Ballast Water Management plan had been implemented prior to discharge

6  Signature of officer in charge of the operation

 

 

 

 

3.5 Accidental or other exceptional uptake or discharges of Ballast Water:

:

1  Date and time of occurrence

2 Port or position of the ship at time of occurrence

3 Estimated volume of Ballast Water discharged

4 Circumstances of uptake, discharge, escape or loss, the reason therefore and general remarks

5 Whether approved Ballast Water Management plan had been implemented prior to discharge

6 Signature of officer in charge of the operation

 

 

 

3.6 Additional operational procedure and general remarks:

 

 

4. Volume of Ballast Water

 

The volume of Ballast Water on board should be estimated in cubic meters. The Ballast Water record book contains many references to estimated volume of Ballast Water. It is recognized that the accuracy of estimating volumes of ballast is left to interpretation

.

 

1. מבואלים ולמתקני קליטה.

 

 

 

 

 

 

 

2.   מי נטל וניהול מי נטל

 

"מי נטל" פירושם מים עם החומר המושקע בהם שמוכנסים לאנייה כדי לשלוט בשופע, נטייה, שוקע, יציבות או לחצים של האנייה. ניהול מי הנטל יהיה בהתאם לתכנית ניהול  מי נטל ובהתחשב בהנחיות שפיתח הארגון

 

 

3.  רישומים ביומן מי נטל

 

רישומים ביומן מי נטל ייערכו בכל אלה:

 

3.1  כאשר מי נטל מוכנסים לאנייה:

.1  תאריך, שעה ומיקום של נמל או מתקן הקליטה  (נמל או קו רוחב/קו אורך), עומק אם מחוץ לנמל;

.2   נפח קליטה משוער במטרים מעוקבים

 

.3  חתימה של הקצין האחראי על הפעולה.

 

 

3.2  בכל פעם שמי נטל מוזרמים או מטופלים למטרות ניהול מי נטל:

 

1. תאריך ושעה של הפעולה

 

2.  נפח משוער שהוזרם או טופל (במטרים מעוקבים)

              

3. האם ההתנהלות הייתה בהתאם לתכנית ניהול מי נטל

 

4. חתימה של הקצין האחראי על פעולה.

 

3.3 כאשר מי נטל מרוקנים לים:

.1 תאריך, שעה ומיקום של נמל או מתקן הקליטה  (נמל או קו רוחב/קו אורך), עומק אם מחוץ לנמל

 

2. נפח משוער שרוקן במטרים מעוקבים בתוספת הנפח שנותר במטרים מעוקבים

 

3.  האם תכנית ניהול מי נטל מאושרת יושמה לפני הריקון

 

4. חתימה של הקצין האחראי על הפעולה.

 

 

 

3.4  כאשר מי נטל מרוקנים למתקן קליטה:

                

1. תאריך, שעה ומיקום של הכנסת מי הנטל

 

2. תאריך, שעה ומיקום של הריקון

 

3. נמל או מתקן

 

4.  נפח משוער שרוקן או הוכנס, במטרים מעוקבים

 

5.   האם תכנית ניהול מי נטל מאושרת יושמה לפני הריקון

 

6.  חתימת הקצין האחראי על הפעולה

 

 

3.5  קליטה או ריקון מקריים או חריגים אחרים של מי נטל:

 

1. תאריך ושעה של ההתרחשות

2. נמל או מיקום האנייה בשעת ההתרחשות

3. נפח משוער של מי נטל שרוקנו

4.   נסיבות הקליטה, הריקון, הבריחה או האובדן, הסיבה לכך והערות כלליות.

 

5.   האם תכנית ניהול מי נטל מאושרת יושמה לפני הריקון 

 

6. חתימת הקצין האחראי על הפעולה

 

 

 

 

              

3.6      נוהל תפעולי נוסף והערות כלליות. 

 

 

 

 4.     נפח מי הנטל

 

על נפח מי הנטל באנייה להיות מוערך במטרים מעוקבים. יומן מי הנטל מכיל התייחסויות רבות לנפח המשוער של מי הנטל. הרשות מכירה בכך שדיוק  הערכת נפחי מי הנטל נתון לפרשנות.

 

 

.

 

ג. בחלק של היומן המשמש לצורך רישום פעולות מי נטל ירשמו לכל הפחות הפרטים הבאים:

בראש הדף יצוינו שם הענייה ומספר או אותיות זיהוי

עבור כל פעולה יצוין:

תאריך הפעולה

מספר פריט

תיעוד הפעולות

חתימת הקצין האחראי

בתחתית כל דף- חתימת רב החובל

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

דברי הסבר

מבוא

 

אחד הערכים החברתיים החשובים ביותר הוא הערך של שמירה על איכות הסביבה והגנה על משאבי הטבע.

 

בשנים האחרונות גברה המודעות ברחבי העולם לשמירה על איכות הסביבה וקיים מגוון רחב של אמנות בנושאים של הגנה על איכות הסביבה.

 

קיומם של מינים פולשים זרים במי נטל זוהה כאחד מארבעת האיומים הגדולים ביותר על האוקיאנוסים והסביבה הימית. אחת הסיבות העיקריות להעברת אורגניזמים ופתוגניים ימיים מזיקים או מינים פולשים כאמור, הינה ריקון לא מבוקר של מי נטל ומשקעים של אניות לים ולמקורות מים אחרים – העברה  שגרמה לפגיעה או לנזק לסביבה, לבריאות האדם, לרכוש ולמשאבים.

 

מטרת האמנה הבין- לאומית בדבר פיקוח וניהול מי נטל ומשקעים של כלי שיט, שערך ארגון הספנות הבין-לאומי שישראל חברה בו (להלן – 'האמנה' ו- 'אימ"ו' בהתאמה) בו חברה מדינת ישראל, הינה למנוע ולצמצם את הסיכונים לסביבה, לבריאות האדם, לרכוש ולמשאבים כתוצאה מהעברת אורגניזמים ופתוגניים ימיים מזיקים כאמור במי הנטל של כלי שיט.

 

האמנה אושרה בשנת 2004, נכנסה לתוקפה בשנת 2017, ומכילה, כפי שיפורט להלן, הוראות לעניין מניעת זיהום ים הנגרם כתוצאה מהרקת מי נטל של כלי שיט לים.

 

תקנות הנמלים (ניהול מי נטל), התשפ"א - 2020 (להלן- התקנות) באות לקבוע בחקיקה הישראלית את ההוראות שנקבעו באמנה תוך אימוץ הוראותיה בדין הישראלי.

 

התקנת התקנות הינה תנאי לאשרור האמנה בפני אימ"ו. מעבר לערך הסביבתי אותו באות התקנות להבטיח, אשרור האמנה יתרום למעמדה של מדינת ישראל בפני אימ"ו ובקהילת הספנות הבין – לאומית בכך שתצטרף לאמנה סביבתית חשובה זו. יצוין, כי עד היום, 81 מדינות, המהוות כ- 80% מהצי הסוחר העולמי, אימצו את האמנה ושומה על מדינת ישראל, כמדינה מתוקנת, להצטרף גם כן לאמנה.

 

דברי הסבר מפורטים

 

פרק א', סימן א', פרשנות                         

 

לתקנה 1, הגדרות– ההגדרות המוצעות מובאות בחלקן מהאמנה ובחלקן מהוות תוספות שנועדו להבהרת מונחים בהן נעשה שימוש בתקנות. לחלק מההגדרות בוצעה הפניה להגדרות הקיימות בדיני הספנות.

 

פרק ב'- תחולה וחלופות

 

לתקנות 2 ו- 3 - בהתאם לאמור בסעיף 3 לאמנה, לרבות לגבי סמכות המדינה לגבי כלי שיט העוסקים בחקר ניצול משאבי הטבע בים בסמוך לחופי המדינה, מוצע כי התקנות יחולו כמקובל על כלי שיט, לרבות אסדה צפה, יחידת אחסנה צפה (FSUs), יחידת ייצור, פריקה ואחסנה צפה (FPSOs), שעוסקים בחיפוש ובניצול של קרקע הים ותת-הקרקע - בשטח ישראל, זאת בהתאם לפרשנות המקובלת לעניין זה וכן, על כלי שיט ישראלי גם מחוץ לשטח ישראל.

 

תקנה 3 קובעת אילו כלי שיט יוחרגו או למנהל ישנה סמכות ליתן להם פטור מתחולת התקנות. ככלל מדובר על כלי שיט שהמבנה או סוג הפעילות שלהם אינו מהווה סכנה להעברת מינים פולשים במי הנטל ,לדוגמא: כלי שיט שפועל רק במימי החופין או כלי שיט עם מי נטל קבועים שאינם מרוקנים.

 

לתקנה 4 - בהתאם לסעיף A-5 לאמנה, נקבע כי המנהל רשאי לאשר לכלי שיט המשמש למטרות פרטיות וכן לכלי שיט המשמש למטרות חיפוש והצלה, העונה על התנאים שנקבעו, דרישות חלופיות לדרישות המפורטות בתקנות אלה וזאת, בכפוף להנחיות אימ"ו.

 

פרק ג'- ניהול מי נטל

סימן א'- הסדרת הרקה וניהול מי נטל

 

לתקנה 5 - בהתאם לסעיף A-2 לאמנה, התקנה קובעת כי חל איסור על הרקת מי נטל לים, אלא אם כן הריקון נעשה בהתאם להוראות ניהול מי הנטל המפורטות בתקנה 6 לתקנות.

 

לתקנה 6 - בהתאם לסעיף B-3 לאמנה, הוגדרו המונחים "כלי שיט קיים" ו-"כלי שיט חדש" על מנת להבחין בין חובות ניהול מי הנטל בהתאם לתאריך הבניה של כלי השיט -'כלי שיט קיים' הוגדר ככלי שיט שנבנה לפני התאריך הקובע ו'כלי שיט חדש' הוגדר ככלי שיט שאינו כלי שיט קיים. כמו כן, הוגדר המונח "התאריך הקובע"- ה- 8.9.2017, מועד כניסת התקנה לתוקף.  

כלי שיט חדש יחויב בניהול מי הנטל שלו באמצעות מערכת לטיפול במי נטל כאמור בתקנה 14 ובתוספת השלישית.

כלי שיט קיים יקבל דחייה לענין חובתו לנהל את מי הנטל באמצעות מערכת לטיפול במי נטל כאמור וזאת, לפי מועד ביצוע בדיקת החידוש. בהתאם למפורט באמנה, הכוונה הינה לבדיקת חידוש הקשורה לתעודת ה IOPP של האנייה ומכאן, הוגדר המונח "בדיקת חידוש" בתקנה זו באופן שונה ממשמעותו בתקנה 40 לתקנות.

יובהר, כי עד למועד בדיקת החידוש, כהגדרתה בתקנה זו, יהיה כלי שיט קיים רשאי לנהל מי נטל באמצעות חילופי מי נטל כאמור בתקנה 10 ובתוספת השנייה.

כלי שיט מסוימים שפטורים מבדיקת החידוש, כהגדרתה בתקנה זו, יחלו בניהול מי הנטל באמצעות מערכת לטיפול מי נטל במועד שיקבע המנהל ולא יאוחר מיום 8.9.2024. יובהר, כי אישור כאמור יינתן באופן פרטני לכלי השיט.  

 

לתקנה 7 - בהתאם לתקנה B-3.6 לאמנה, נקבע כי ניתן לרוקן מי נטל למתקן קליטה כחלופה לניהול מי הנטל כנדרש בתקנה 6.

 

לתקנה 8-  בהתאם לתקנה B-3.7 לאמנה, נקבע כי המנהל רשאי לאשר שיטה חלופית להרקת מי נטל ובלבד ששיטה זו תעניק לפחות רמה זהה של הגנה על הסביבה, בריאות האדם, הרכוש או המשאבים ואושרה ע"י אימ"ו.

 

סימן ב'- תכנית ניסוי לבחינת טכנולוגיות לטיפול במי נטל

לתקנות 9 ו- 10 -  בהתאם לתקנה D-4 לאמנה, נקבע כי כלי שיט המשתתף בתכנית ניסוי ממועד שקדם למועד חיובו בניהול מי הנטל באמצעות מערכת לטיפול מי נטל כמפורט בתקנה 6, יהיה פטור מהוראות תקנה זו לתקופה של עד 5 שנים לתקופה שאישר זאת המנהל ושלא  תעלה על 5 שנים מהתאריך הקובע. תקנה 10 קובעת את התנאים אשר בהתקיימם רשאי המנהל לאשר לכלי שיט להשתתף בתוכנית ניסוי, ובכלל זה במהלך תקופת הפטור שאישר המנהל  כאמור בתקנה 9(א) תופעל בכלי השיט טכנולוגיית הטיפול הניסיונית.

 

סימן ג'- חילופי מי נטל

 לתקנה 11- בהתאם לתקנה B-4 לאמנה, תקנה זו קובעת את המרחק מן היבשה ועומק הים בהם מותר לכלי שיט לבצע חילופי מי נטל כמפורט בתוספת השנייה. 

לתקנות 12 ו- 13- תקנה 12 קובעת את הנסיבות בהן רשאי הקברניט לחרוג מהוראות תקנה 11. חריגה זו תירשם ביומן מי נטל.

 

סימן ד'- מערכות לטיפול במי נטל

לתקנה 14- בהתאם לתקנה D-3, התקנה קובעת את התנאים לקבלת אישור המנהל לשימוש במערכת לטיפול במי נטל בהתאם להנחיות אימ"ו או בקוד לאישור מערכות מי נטל. חרף האמור, מערכות לטיפול במי נטל המשתמשות בחומרים פעילים יאושרו קודם לכן ע"י אימ"ו לפי נוהל של הארגון ולא יפגעו בבטיחות כלי השיט, ציודו וצוותו.

 

סימן ה'- ניהול משקעים

לתקנה 15- בהתאם לתקנה B-5 לאמנה, תקנות אלה מסדירות הסרת משקעים ממכלי מי נטל של כלי השיט כך, שהדבר יתבצע לפי תכנית מי הנטל,  כמשמעותה בתקנה 17.

 

לתקנה 16 – תקנה זו מטילה על בעל כלי השיט את החובה לוודא כי התכנון והבנייה של כלי השיט ייעשו במגמה למזער את הקליטה או ההצטברות הבלתי רצויה של משקעים במכלי מי הנטל ותקל על סילוקם ודגימתם, ובלבד שהבטיחות או היעילות התפעולית לא ייפגעו.

 

 

פרק ד'- תכנית ניהול מי נטל

לתקנות 17-18 -  בהתאם לתקנה B-1 לאמנה, תקנות אלה קובעות את חובת בעל כלי השיט לוודא כי כלי השיט יצויד בתכנית לניהול מי נטל. התכנית תותאם לכלי השיט, תאושר ע"י המנהל ותכלול לפחות את הפרטים המפורטים בת"מ (ב) (1)-(6). כמו כן הוגדרו שפות הרישום של התכנית בהתאם למחויב באמנה.

 

פרק ה'- יומן מי נטל

לתקנות 19-22- בהתאם לתקנה B-2 לאמנה, תקנות אלה קובעות את חובת בעל כלי השיט לוודא כי כלי השיט יצויד ביומן מי נטל, שיכלול לפחות את הפרטים המפורטים בתוספת הרביעית. נוסח לדוגמה של היומן יפורסם באתר האינטרנט.

 

כמו כן, נקבעו שפות הרישום ביומן, תקופת שמירת היומן החלה על קברניט כלי השיט (שנתיים לפחות לאחר שנעשה בו הרישום האחרון) והן על בעל כלי השיט (3 שנים נוספות לפחות). בנוסף, התקנות קובעות כי לאחר השלמת כל פעולה הנוגעת למי נטל ייערך רישום של הפעולה ביומן ללא דיחוי, כאשר באירוע הרקה של מי נטל לים כמפורט בתקנה 22 (ב) יירשמו נסיבות ההרקה וסיבותיה.

תקנה 23 קובעת סמכות הבודק המוסמך לפקח על היומן.

 

פרק ו'- מתקני קליטה למשקעים

לתקנות 24-26- בהתאם לסעיף 5 A-לאמנה, קובעת התקנה את חובת מפעיל רציף או מספנה בנמלים בהם מתקיים ניקוי ותיקון מיכל מי נטל, לספק שירות איסוף משקעים ולהנפיק אישור על כך. מפקח כלי שיט ומפקח מניעת זיהום הים, כהגדרתם, מוסמכים לפקח על מתקן הקליטה. יובהר, כי החובה הינה להקצות מיתקן קליטה ומפעיל הרציף רשאי ליתן את השירות באמצעות אחר. כמו כן, התקנות מחייבות את מפעיל הרציף לפעול בהתאם לתוכנית שתאושר ע"י המנהל בהתייעצות עם מנהל היחידה הארצית להגנה על הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה. עוד קובעות התקנות את סמכות הממונה על הנמלים לנקוט בכל פעולה הנראית לו דרושה למניעת זיהום הים ממשקעים, להפסקת הזיהום או לצמצומו, לרבות הפסקת פעילות הרציף. יובהר, כי הוראות דומות מופיעות בתקנות הנמלים (חומרים נוזליים מזיקים בצובר), התשע"ו- 2016 (להלן- תקנות הנמלים חומרים נוזליים מזיקים בצובר) ובהצעות תקנות נוספות שנמצאות בשלבי גיבוש נוסח סופיים במשרד המשפטים – הצעת תקנות הנמלים (מניעת זיהום אוויר מכלי שיט) והצעת תקנות הנמלים (מניעת זיהום הים משפכים מכלי שיט).

 

פרק ז'- אזהרות בדבר קליטת מי נטל

לתקנה 27- בהתאם לתקנה C-2 לאמנה,  קובעת התקנה כי המנהל רשאי לפרסם אזהרות מפני קליטת מי נטל לכלי שיט באזורים מסוימים בהם קיים סיכון כי המים יכללו חומרים מזיקים/מזוהמים. מדובר באזהרה אינפורמטיבית שהינה בגדר הוראה טכנית, כללית, בטיחותית ומקצועית המתאימה למהות הפרסומים בהודעות לימאים לפי הפרק השמיני לתקנות הנמלים (בטיחות שיט), התשמ"ג – 1983.

 

פרק ח'- חריגים ופטורים

סימן א'

לתקנה 28-  בהתאם לתקנה A-3 לאמנה,  תקנה זו קובעת חריגים להוראות בדבר הסדרת ניהול מי נטל או קליטתם בכלי השיט. במקרים אלו הרקת מי הנטל תותר מטעמים של הצלת חיים בים, הבטחת בטיחות השיט או אם זו אירעה עקב נזק לכלי השיט או לציודו ובלבד שננקטו כל אמצעי הזהירות הסבירים  כדי למנוע או למזער את זיהום הים וללא כוונת זדון או כאשר הרקה כאמור נועדה למנוע תקרית זיהום חמורה יותר (למשל עקב פגיעה ביציבות כלי השיט ועלולה לגרום לזיהום ים חמור יותר עקב מטענו). בנוסף, תתאפשר הרקת מי נטל לים כאשר מי הנטל והמשקעים נשאבו במקור באותו אזור ימי ובלבד שלא עורבבו עם מי נטל ומשקעים מאזור אחר, שכן במקרה כזה לא צפויה הכנסה פוטנציאלית של מינים פולשים מטעמים מובנים.

 

סימן ב'

לתקנה 29 - בהתאם לתקנה A-4 לאמנה, קובעת התקנה את המקרים בהם רשאי המנהל לתת פטור מניהול מי נטל לפי האמור בתקנה 6 כאשר כלי השיט מפליג בין נמלים או מיקומים מוגדרים, אינו מערבב מי נטל ומשקעים מלבד מי נטל או משקעים שקלט או רוקן בהפלגה בין  הנמלים או המיקומים המוגדרים כאמור ובכפוף ליתר התנאים המפורטים בתקנה והנחיות אימ"ו. שוב, פטור זה הינו אפשרי נוכח גדרי הסיכון הנמוכים שהוכרו כאמור ע"י אימ"ו.

 

פרק ט'- אמצעי פיקוח על כלי שיט שאינו ישראלי

לתקנה 30 - בהתאם לסעיף 9.1A- לאמנה, קובעת התקנה כי מפקח כלי שיט רשאי לבדוק את התעודה והמסמכים הנדרשים שנושא כלי שיט זר הפוקד את נמלי ישראל  וכן, לדגום את מי הנטל לצורך בדיקתם ובלבד שניתוח הדגימה לא יגרום לעיכוב מיותר לכלי השיט.

לתקנה 31 - בהתאם לסעיף 9.2 A-לאמנה, רשאי מפקח כלי שיט לערוך בדיקה מפורטת לכלי שיט זר אם קיים חשד לאי קיום דרישות מהותיות המחויבות לפי התקנות, כגון: הציוד הנדרש אינו תואם או אם הצוות האחראי אינו בקי בנהלים הקשורים בניהול מי נטל. ככל שנמצא ליקוי רשאי הבודק המוסמך להורות על ביצוע פעולה מתקנת.

לתקנה 32 - בהתאם לסעיף ,9.2,10.2 9.3- A לאמנה, אם נתגלו בבדיקה מפורטת ליקויים לפיהם כלי השיט מפר את התקנות או ניתנה הוראה מתקנת לפי ס' 31, רשאי המנהל להורות לכלי השיט לנקוט בפעולות על מנת להבטיח כי לא יתקיים נזק לסביבה כגון: איסור הרקה, תיקון הליקויים, עיכוב הפלגה, איסור כניסה לתחום או יציאה לנמל קרוב לשם תיקון. זאת, כדי להבטיח את תיקון הליקויים והפסקה או צמצום הסיכון לזיהום הים מהרקת מי הנטל.

לתקנה 33 - בהתאם לסעיף 10.4 A- לאמנה, רשאי המנהל להורות על ביצוע בדיקה כאמור בכלי שיט זר לבקשת מדינה אחרת שהיא צד לאמנה בעת פקידתו של נמל בישראל, וזאת אם שוכנע מהראיות שצורפו לבקשה כי כלי השיט ביצע הפרה של התקנות או האמנה. תוצאות הבדיקה ידווחו לקברניט, למדינה שביקשה את ביצוע הבדיקה, למדינת הדגל של כלי השיט ולאימ"ו.

לתקנה 34 - הוראות פרק ט' לתקנות נקבעו בדומה לאמור בפרק  ט' לתקנות הנמלים (חומרים נוזליים מזיקים בצובר והן תואמות למקובל ולהוראות הקבועות לגבי ביצוע בדיקות Port State Control בכלי שיט זר לפי הפרק החמישי א' לתקנות הנמלים (בטיחות השיט), התשמ"ג – 1983. להשלמת התמונה נקבע בתקנה זו כי על פרק זה יחולו הוראות הפרק החמישי א' האמור בשינויים המחויבים.

 

פרק י'- בדיקות

סימן א'- חובת עריכת בדיקה ובודק מוסמך

לתקנה 35 - בהתאם לתקנהE-1.3  לאמנה,  פרק זה מפרט את הבדיקות הנערכות לכלי שיט ישראלי. הבדיקה תתבצע ע"י בודק מוסמך, כהגדרתו בתקנות. ת"מ (ב) מפרטת את הסמכויות המינימליות אותן דורש אימ"ו להסמיך ארגון מוכר שהוכר לצורך הפיקוח על הוראות האמנה.  

לתקנה 36 - בהתאם לתקנה E-1.2  לאמנה, התקנה מחייבת בעל כלי שיט שתפוסתו ברוטו מעל 400 טון להעמיד את כלי השיט לבדיקה ומסמיכה את המנהל להורות לסוגי כלי שיט נוספים, כמפורט בתקנה, לעמוד בבדיקות המפורטות בסימן הבא.

 

סימן ב'-בדיקות

לתקנה 37-41- בהתאם לתקנה E-1  לאמנה, תקנות אלה מפרטות את סוגי הבדיקות שיערכו לכלי שיט ישראלי,  פרקי הזמן הנדרשים בין הבדיקות ומה תכלולנה בדיקות כאמור. שיטת הבדיקות הינה אחידה ותואמת, למעט שינויים מינוריים, לבדיקות אחרות שנעשות ברגיל בהתאם לאמנות אחרות. לדוגמא: הוראות סימן ב' בפרק ג' בתקנות הנמלים (חומרים נוזליים מזיקים בצובר).

 

סימן ג'- תוצאות הבדיקות

לתקנות 42-45 - בהתאם לתקנהE-1.6  לאמנה, תקנות אלה מפרטות את הפעולות בהן ניתן לנקוט בכפוף לתוצאות הבדיקה, החל מדרישה לפעולה מתקנת, ביטול תעודה או עיכוב הפלגה. נקיטה בפעולות אלו הינה גם כן מקובלת לגבי אמנות אחרות, ראו לדוגמא : הוראות סימן ג' בפרק ג' בתקנות הנמלים (חומרים נוזליים מזיקים בצובר).

 

סימן ד' - שמירה על כשירות כלי השיט

לתקנה 46 - בהתאם לתקנה E-1.9  לאמנה, התקנה קובעת כי בעל כלי השיט והקברניט ישמרו על כשירות הציוד והמערכות של כלי השיט באון שימלאו אחר דרישות התקנות.

לתקנה 47- בהתאם לתקנה E-1.10  לאמנה, התקנה קובעת כי בעל כלי השיט והקברניט לא יבצעו שינוי בציוד במערכות וכו' שנבדוק או שנוגעים לתכנית מי הנטל ללא אישור המנהל כאשר החלפה זהה של רכיבים לא תחשב לשינוי כאמור.

 

סימן ה'- חובת דיווח על תאונה או פגם מהותי

לתקנה 48 - בהתאם לתקנהE-1.7  לאמנה, התקנה קובעת כי בעל כלי השיט והקברניט יודיעו למנהל בהקדם האפשרי על כל התרחשות תאונה או פגם שנתגלה המשפיעים מהותית על יכולת כלי השיט לנהל את מי הנטל בהתאם לדרישות התקנות, וזאת ללא דיחוי ובאמצעים המהירים ביותר. הודעה כאמור תימסר גם לארגון המוכר, ככל שמונה להיות הבודק  המוסמך, ולאימ"ו.

 

פרק יא'- תעודת בינלאומית לניהול מי נטל

סימן א'- הנפקת תעודה

לתקנות 49-51- בהתאם לתקנותE-2,E-3,E-4  לאמנה, המנהל ינפיק תעודה לניהול מי נטל לכלי שיט לאחר בדיקתו, לפי הנוסח המפורט בתוספת הראשונה וכן רשאי המנהל להרשות לארגון מוכר או ממדינת חוץ להנפיק התעודה, למשל אם כלי השיט נבדק בחו"ל והנפקת התעודה ע"י המנה תגרום לעיכוב לא סביר של כלי השיט, על כל הכרוך בכך. במקרה כאמור, יראו את התעודה כאילו הונפקה ע"י המנהל.

 

סימן ב'- משך התעודה ותוקפה

לתקנות 52-61 - בהתאם לתקנהE-5  לאמנה, התקנות מסדירות את תוקף התעודה (ככלל, התעודה תהא תקפה למשך 5 שנים) בכפוף למועד ביצוע בדיקת החידוש, והארכת תוקף בנסיבות מסוימות המפורטות בתקנות. עוד מפרטות התקנות את הנסיבות בהן יפוג תוקף התעודה לפני המועד (בדיקות שנתיות או בדיקת ביניים לא הושלמו בתקופות הנדרשות או לא אומתו כנדרש בתעודה או כלי השיט עבר לדגל זר) וכן, את החובה להנפיק תעודה חדשה לכלי שיט שעבר לדגל ישראל. כאמור לעיל, הוראות אלו הינן אחידות לתעודות שניתנות לפי אמנות אימ"ו. לדוגמא: ראו פרק ד' לתקנות הנמלים (חומרים נוזליים מזיקים בצובר).

 

פרק יב'- עונשין וערובה

לתקנה 62 - פרק העונשין והערובה שלך התקנות שבנדון דומה מאוד לפרק העונשין והערובה ב"תקנות אחיות", תקנות הנמלים (חומרים נוזלים מזיקים בצובר) ולהצעות תקנות הנמלים (מניעת זיהום אוויר מכלי שיט) ותקנות הנמלים (מניעת זיהום הים משפכים מכלי שיט). מאחר ומדובר בתקנות מכוח פקודת הנמלים אין צורך לחזור על הוראת סעיף 54 לפקודת הנמלים הקובעת כי: " המפר הוראה מהוראות פקודה זו שלא נקבע בה עונש או המפר הוראה מהוראות התקנות שהותקנו מכוחה, דינו - מאסר ששה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ובעבירה שנייה או בעבירה שלאחריה - מאסר שנה או כפל הקנס האמור".

 

מאחר והתקנות נועדו, בין היתר, לכלי שיט זרים הפוקדים את נמלי ישראל ובכלל זה, אניות המפליגות במסע בינלאומי שברובן הינן בדגל זר ופוקדות את נמלי הארץ לימים ספורים ואח"כ ממשיכות למדינה אחרת, אפיק הענישה הפלילי אינו מספק, שכן עד הגשת כתב אישום האנייה תעזוב את הארץ, ואין כל דרך להבטיח את התייצבות בעליה או קברניטה לדיון.

 

לפיכך, תקנה זו קובעת כי אם היה למנהל יסוד להניח כי נעברה עבירה או הופרה אחת ההוראות אליהן מפנה ת"מ (א) (2), יהיה הוא רשאי לדרוש מבעל כלי השיט להפקיד ערבות או עירבון שיבטיחו התייצבותו לדיון הפלילי שייערך נגדו.

 

הסמכות לדרוש מבעל כלי שיט תשלום ערבות או עירבון נובעת מסעיף 60(1)(יז) לפקודת הנמלים המסמיך את שר התחבורה לקבוע בתקנות הוראות בדבר "מתן ערבות או עירבון למילוי הוראות פקודה זו או תקנות לפיה, תנאיהם, סכומם …".

 

פרק יג'- הוראות כלליות

לתקנה 63 - תקנה זו מטילה חובה על אנשי צוות כלי השיט להיות בקיאים בתכנית לניהול מי נטל ובהוראות לניהול מי הנטל לפי התקנות.

 

לתקנות  64 ו- 65 – תקנה 64 קובעת את חובת בעל כלי השיט וקברניטו לפקח ולעשות כל שניתן כדי למנוע ביצוע עבירה על הוראות תקנות אלה בידי כל אדם באנייה, זאת בדומה לתקנה 66 בתקנות הנמלים (חומרים נוזלים מזיקים בצובר. תקנה 65 קובעת את חובתם של הנ"ל לוודא כי התעודות והמסמכים הנדרשים לפי התקנות יימצאו בכלי השיט בכל עת ולא יוצאו ממנו וכן, חובת הצגת  התעודה והמסמכים האמורים בישראל ובחו"ל בפני הרשויות המוסמכות, לפי הענין.

 

 

לתקנה 66 - תקנה זו קובעת את סמכותו של מפקח כלי שיט לעלות בכל עת על כלי שיט שהתקנות חלות עליו ולבודקו, זאת בהשלמה לפרק י' העוסק בבדיקות כאמור לעיל. מאחר ומדובר בסמכות גורפת היא לא ניתנה לבודק מוסמך, הכולל אף ארגון מוכר, שכן סמכות הארגון המוסמך מוגבלת לתנאי הסמכתו על ידי הרשות.

 

לתקנות 67 ו-68 – תקנות אלו קובעות הוראה בדבר שמירת דינים ותחילת התקנות בדומה לתקנות 69 ו-  70 בתקנות הנמלים ( חומרים נוזלים מזיקים בצובר).

 

תוספות

לתוספת הראשונה – תוספת זו כוללת את נוסח התעודה  הבין- לאומית לניהול מי נטל, כהגדרת המונח וכמפורט בפרק יא' לתקנות.

 

לתוספת השנייה – תוספת זו קובעת את התקן לחילופי מי נטל לפיו ניתן בתנאים מסוימים כמפורט בתקנה 11 לנהל את מי הנטל של כלי שיט כאמור בתקנה 6. 

 

לתוספת השלישית -  תוספת זו קובעת את התקן לניהול מי נטל באמצעות מערכת לטיפול במי נטל כמפורט בתקנה 14 ובהתאם להסדרת ניהול מי הנטל כאמור בתקנה 6.

 

לתוספת  הרביעית – תוספת זו כוללת את הפרטים המחויבים להיכלל ביומן מי הנטל ט בתקנה 19.

 



[1] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 20, עמ' 443.

2 ס"ח  התשס"ד, עמ' 456.

3 ס"ח התשי"ח, עמ' 69; התשס"א עמ' 166.

4 ס"ח התשל"ז, עמ' 226; התשנ"ד, עמ' 348.

5 ס"ח התשס"ו,  עמ' 11.

 

 

 

 

 

 

 

[5] ס"ח התש"ך, עמ' 70.

[6]  ס"ח התשס"ה, עמ' 989.

[7] MEPC.153 (55) Guidelines for ballast water reception facilities (G5), כפי שתתוקן.

[8]  MEPC.152 (55) Guidelines for sediment reception facilities (G1), כפי שתתוקן.

[9] ס"ח תשע"א, עמ' 738.

[10] דיני מדינת ישראל, [נוסח חדש] 33, עמ' 630.

[11] ק"ת התשמ"ג, עמ' 1046.

[12] ק"ת התשמ"ג, עמ' 387.

[13] ק"ת התש"ע, עמ' 604.

[14] ק"ת תשמ"ז עמ' 438.

[15] MEPC. 123 (53) Guidelines for ballast water management equivalent compliance (G3) כפי שתתוקן.

[16] MEPC.140(54) Guidelines for Approval and oversight of prototype ballast water treatment technology programs (G10), , כפי שתתוקן

[17] MEPC. 288(71) Guidelines for ballast water exchange (G6), כפי שתתוקן.

 

[18]   MEPC .125(53) ,MEPC.174(58), או MEPC.279(70) Guidelines for approval of ballast water management systems (G8), לפי העניין.

 

[19] MEPC.169 (57) Procedure for approval of ballast water management systems that make use of active substances (G9).

 

[20] MEPC 209(63) Guidelines on design and construction to facilitate sediment control on ships (G12), כפי שתתוקן.

 

[21] MEPC. 127(53) Guidelines for Ballast Water Management & Development of Ballast Water Management Plans (G4) , כפי שתתוקן.

 

[22] MEPC 289(71)  Guidelines for Risk assessment under Regulation A-4 of the BWM Convention (G7) ,  כפי שתתוקן.

 

 

 

[24] Guidance for the Commissioning testing of ballast water management systems as amended (BWM.2/CIRC 70)

[25] Guidance for the Commissioning testing of ballast water management systems as amended (BWM.2/CIRC 70)

 

 

r