תיקון סעיף 2                1.

תיקון סעיף 4ב3 2.

תזפיר חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין( (תיקון מסי 4 והוראת שעה( (הפיפת הוראת

השעה להוראת קבע(, התשפ"א-2021

בחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון מס׳ 4 והוראת שעה), התשע"ח-2018 / בסעיף 2 -

המילים "בתקופה של שלוש שנים מיום פרסומו של חוק זה יקראו את החוק העיקרי כך שאחרי" יימחקו ובמקומם יבוא - "אחרי".

ל

בחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-[1]1953, בסעיף 4ב3, בסעיף קטן (א) -

לאחר המילים: "מנהל בתי הדין הרבניים ידווח לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת" יבוא - ", במשך חמש שנים מיום תחילתו של סעיף זה,".

דברי הסבר

לפני כשלוש שנים נכנס לתוקפו חוק שיפוט בתי דין רבניים(נישואין וגירושין) (תיקון מס׳ 4 והוראת שעה), התשע"ח-2018 אשר תיקן את חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953 (להלן: "החוק") והסמיך את בית הדין הרבני בישראל לדון בתביעת הגירושין של מי שאינם אזרחי המדינה ותושביה ואף אינם עונים לתנאי הזיקה הקבועים בסעיף 4א לחוק. סמכות זו הוגבלה רק למקרים בהם בית הדין "נוכח כי קיים חשש ממשי שלא ניתן יהיה להתיר את הנישואין לפי דין תורה", וכן רק כאשר "הנתבע יהיה נוכח בישראל בעת הגשת התביעה, או בהתקיים נסיבות מיוחדות". כמו כן הוגבל החוק רק למקרים בהם "הוגשה קודם לכן תביעה לגירושין מחוץ לישראל והתובע פעל להתרת הנישואין על פי דין תורה במדינת החוץ", או "אם קיים חשש ממשי כי פעולה כאמור אינה יכלה להביא להתרת הנישואין על פי דין תורה, או שהתקיימו נסיבות מיוחדות". סמכות זו הוגבלה רק לעניין תביעת הגירושין ואין בה "כדי להקנות לבית הדין הרבני סמכות שיפוט בעניינים הכרוכים בגירושין".

מדובר בחוק חשוב אשר מאז חקיקתו הביא תשועה לנשים עגונות מחוץ לישראל, נשים אשר על פי רוב אין בידן במדינות בהן הן נמצאות כל דרך חוקית והלכתית לכפיית הגט, וללא חוק זה, אין סמכות לבתי הדין הרבניים בישראל לדון בתביעות גירושין. המוצא היחיד והאחרון שלהן להיוושע מעיגונן הוא באמצעות חוק זה.

בדיווח שמסרה הנהלת בתי הדין הרבניים לוועדת חוק, חוק ומשפט באוגוסט 2020 נמסר, כי במהלך השנתיים מתחילתו של החוק קיבלו 35 (!( נשים גט והותרו מנישואיהם במסגרת הליך לפי חוק זה.

בנוסף לאמור ניתן לציין, כי מסיכום תיקי עגונות חו"ל בבית הדין שהתנהלו לפי חוק זה בבתי הדין הרבניים, עולה כי תיקון לחוק הוסיף והביא מחודש יולי 2018 על להיום להושעתן מעגינות של 35 נשים מחוץ לישראל. לכך יש לקחת בחשבון את התפרצות נגיף הקורנה במהלך השנה האחרונה, אשר השפיע על

סגירת הכניסה לישראל במהלך השנה האחרונה.

חשוב לציין כי מתחילת כניסתו של החוק לתוקף ועד נכון להיום בתי הדין הרבניים לא קיבלו כל פנייה או טענה ממדינות חוץ כנגד הפעלתו של החוק כנגד אזרחיהם, ואף לא התקבלה כל עתירה לבג"ץ כנגד הליך שנוהל במסגרת חוק זה. כמו כן, על פי דיווח אגף העגונות בהנהלת בתי הדין הרבניים סעיפי החוק בנוסח הקיים נתנו את המענה הנדרש לכלל המקרי עגינות חו"ל שטופלו ולוו על ידו.

לאור הצלחתו של החוק על סעיפיו השונים, לאחר תום שלוש שנים מיום כניסתו כהוראת שעה, נכון יהיה עתה להופך חוק זה לחוק קבוע. כמו כן, כדי להמשיך ולעמוד על הפעלתו והשפעתו של החוק, מוצע כי מנהל בתי הדין הרבניים ידווח לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת על יישום הוראות סעיפי החוק, במשך חמש שנים מיום תחילתו של החוק.


1 ס"ח התשע"ח, עמ׳ 722.



[1] ס"ח התשי"ג, עמ׳ 165.