תוכן עניינים

תזכיר חוק. 2

א. שם החוק המוצע. 2

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים. 2

ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות. 3

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות. 3

ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר. 3

תזכיר חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון מספר 4), התשפ"א-2021. 4

1.  תיקון סעיף 26ב. 6

2.  תיקון סעיף 26ג 8

3.  תיקון סעיף 26ד. 8

4.  תיקון סעיף 26ה. 8

5.  תיקון סעיף 26ו 8

6.  תיקון סעיף 26ט. 8

7.  תיקון סעיף 26יז 10

תוספת ראשונה. 10

הצהרה. 10

דברי הסבר. 13

 

תזכיר חוק

 

א. שם החוק המוצע

חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון מס' 4), התשפ"א-2021.

 

 

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

ביום 27 ביולי 2020 ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון בבג"ץ 1633/20 "סל" שירותי סיעוד נ' מדינת ישראל (להלן – פסק הדין בעניין ימי בידוד), אשר קבע כי בידוד החל על עובד מכוח צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות), התש"ף-2020 (להלן: צו בידוד בית) אינו מחלה כהגדרתה בחוק דמי מחלה, התשל"ו-1976 (להלן – חוק דמי מחלה), ופסל את ההסדר שחל עד אז, לפיו כל מי שחייב בבידוד לפי צו בידוד בית הוא חולה שנעדר מעבודתו לפי חוק דמי מחלה, ולכן היעדרותו נזקפה על חשבון ימי המחלה שלו ויקבל בגינה דמי מחלה.

לאור פסילת ההסדר האמור על ידי בג"ץ, ועל מנת לשמר את התכלית של בריאות הציבור ובמטרה למנוע מעובדים להפר את חובת הבידוד על מנת שלא ייפגעו בשכרם, נחקק ביום ג' בכסלו התשפ"א (19 בנובמבר 2020) חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"א-2020 (להלן – החוק או חוק דמי בידוד). החוק קבע, בהוראת שעה עד ליום י"ח בניסן התשפ"א (31 במרס 2021), כי עובד שנעדר מעבודתו עקב היותו בבידוד לפי צו בידוד בית, רשאי לזקוף את ימי היעדרותו עקב הבידוד על חשבון יתרת המחלה הצבורה שלו, ולקבל בגין היעדרות זו דמי בידוד בדומה לזכאות לפי חוק דמי מחלה. בהתאמה, קבע החוק כי המדינה תשפה באופן חלקי מעסיקים בשל דמי הבידוד ששילמו לעובד, והכל בהתאם להוראות החוק.

ביום ה' בטבת התשפ"א (20 בדצמבר 2020) החל בישראל מבצע לחיסון האוכלוסייה כנגד המחלה הנגרמת מנגיף הקורונה החדש. בהתאמה, ביום י"ד בטבת התשפ"א (29 בינואר 2021) תיקן המנהל הכללי של משרד הבריאות מתוקף סמכותו את צו בידוד בית וקבע כי מי שהתחסן או מי שהחלים יהיה פטור מחובת בידוד.

פטור זה יצר קושי עבור הורים מחוסנים או מחלימים שילדיהם חייבים בחובת בידוד. ככלל, ילדים רבים אינם מסוגלים להישאר בבידוד בכוחות עצמם וזקוקים לטיפול והשגחה צמודים. כל עוד הורים לא היו מחוסנים, הורה לילד בבידוד היה חייב בבידוד בעצמו, בהתאם להנחיות משרד הבריאות, ולכן היה זכאי לדמי בידוד בגין היעדרותו מעבודתו. לאחר תיקון הצו כאמור, הורה מחוסן או מחלים אינו חייב להיות בבידוד, ועל כן, אינו זכאי לדמי בידוד מכוח החוק. בנוסף, לנוכח הקביעה בפסק הדין בעניין ימי בידוד לפיה בידוד אינו בגדר מחלה, הרי שהורה כאמור גם לא יכול היה להישאר עם ילדו ולקבל על כך תשלום לפי הזכאות מכוח חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), התשנ"ג-1993.

לפיכך, מוצע לתקן את החוק ולקבוע כי גם הורה מחוסן או מחלים, אשר נעדר ממקום עבודתו על מנת לשהות עם ילדו שמצוי בבידוד, יהיה זכאי לדמי בידוד, בדומה לזכאות הקיימת בנוסח החוק כיום עבור מי ששוהה בבידוד. בנוסף, מוצע לקבוע כי זכאות זו תחול רטרואקטיבית, על מנת לתת מענה להורים שנאלצו להישאר עם ילדיהם ששהו בבידוד ולא קיבלו על כך דמי בידוד.

עוד מוצע להפחית ל- 50% את שיעור דמי הבידוד להם יהיה זכאי עובד המצוי בבידוד, אשר לא התחסן ולא הייתה מניעה רפואית עבורו להתחסן. ככלל, לשהייתו של עובד בבידוד יש עלויות נלוות נרחבות מעבר לאלה של העובד עצמו. כך למשל, מוטלות עלויות על המעסיק, אשר נדרש לשלם דמי בידוד ונפגע בפעילות התקינה של העסק בשל היעדרות העובד; על המדינה, שמשפה חלק מעלויות אלה מכוח החוק; וכדומה. כעת, כאשר החיסון זמין לכל דורש, בידי העובד מצויה אפשרות נוחה להתחסן, קודם כל למען שמירה על בריאותו ועל בריאות הציבור, וכן לצמצם את העלויות הנלוות האמורות ואחרות על סביבתו, ובפרט על המעסיק ועל המדינה. בהינתן חלופה סבירה לשהייה בבידוד אשר יש בה כדי למנוע העלויות האמורות, מוצע להפחית את הזכאות הקיימת לדמי הבידוד להם יהיה זכאי העובד השוהה בבידוד שבחר שלא להתחסן, שלא מטעמים רפואיים. עם זאת, עובד שלא התחסן אשר שוהה בבידוד עקב שהיית ילדו בבידוד, יהיה זכאי לתשלום דמי בידוד במלואם, בכפוף לסייגים הקבועים בחוק, וזאת מכיוון שממילא נדרש לשהות עם ילדו, בדומה לזכאות החדשה המוצעת להורה מחוסן אשר נשאר להשגיח על ילדו.

עם זאת, לאור התפשטות וריאנט דלתא של נגיף הקורונה והקביעה לפיה בנסיבות מסוימות, כי גם מחוסן או מחלים יידרש לשהות בבידוד, הרי שמחוסן או מחלים אשר משרד הבריאות קבע כי הוא חייב לשהות בבידוד, יהיה זכאי למלוא דמי הבידוד.

 

ככלל, דמי בידוד אינם זכות מוקנית, והם ניתנו באופן זמני, כהוראת שעה, עד ליום עד ליום י"ח בניסן התשפ"א (31 במרס 2021). בנוסף, הזכות לדמי בידוד ניתנה כאשר לעובד לא הייתה חלופה ריאלית אחרת. בעת הזו, כאשר מצויה חלופה סבירה והיא קבלת חיסון, אשר לצד התועלות הבריאותיות שיש בה לעובד ולבריאות הציבור, יש בה גם בכדי לפטור מחובת הבידוד ובכך לאיין את העלויות השליליות הנובעות משהייתה העובד בבידוד, ובראשן תשלום דמי בידוד מהמעסיק (אשר תשופה על ידי המדינה), פגיעה בתפקוד השוטף של העסק, וכדומה. עם זאת, על מנת לשמור על מידתיות ההסדר, מוצע להפחית את דמי הבידוד כך שיינתנו רק מחצית דמי הבידוד מהקבוע בהוראת השעה, ולא לשלול אותם לחלוטין, על מנת שלא לפגוע כלכלית בעובד השוהה בבידוד יתר על המידה.

 

 

ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות

לא רלוונטי.

 

 

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות.

150 מיליון ש"ח.

 

 

ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר

 

תזכיר חוק מטעם משרד האוצר:

תזכיר חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון מספר 4), התשפ"א-2021

 

 

דברי הסבר

ביום 27 ביולי 2020 ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון בבג"ץ 1633/20 "סל" שירותי סיעוד נ' מדינת ישראל (להלן – פסק הדין בעניין ימי בידוד), אשר קבע כי בידוד החל על עובד מכוח צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות), התש"ף-2020 (להלן: צו בידוד בית) אינו מחלה כהגדרתה בחוק דמי מחלה, התשל"ו-1976 (להלן – חוק דמי מחלה), ופסל את ההסדר שחל עד אז, לפיו כל מי שחייב בבידוד לפי צו בידוד בית הוא חולה שנעדר מעבודתו לפי חוק דמי מחלה, ולכן היעדרותו נזקפה על חשבון ימי המחלה שלו ויקבל בגינה דמי מחלה.

לאור פסילת ההסדר האמור על ידי בג"ץ, ועל מנת לשמר את התכלית של בריאות הציבור ובמטרה למנוע מעובדים להפר את חובת הבידוד על מנת שלא ייפגעו בשכרם, נחקק ביום ג' בכסלו התשפ"א (19 בנובמבר 2020) חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"א-2020 (להלן – החוק או חוק דמי בידוד). החוק קבע, בהוראת שעה עד ליום י"ח בניסן התשפ"א (31 במרס 2021), כי עובד שנעדר מעבודתו עקב היותו בבידוד לפי צו בידוד בית, רשאי לזקוף את ימי היעדרותו עקב הבידוד על חשבון יתרת המחלה הצבורה שלו, ולקבל בגין היעדרות זו דמי בידוד בדומה לזכאות לפי חוק דמי מחלה. בהתאמה, קבע החוק כי המדינה תשפה באופן חלקי מעסיקים בשל דמי הבידוד ששילמו לעובד, והכל בהתאם להוראות החוק.

ביום ה' בטבת התשפ"א (20 בדצמבר 2020) החל בישראל מבצע לחיסון האוכלוסייה כנגד המחלה הנגרמת מנגיף הקורונה החדש. בהתאמה, ביום י"ד בטבת התשפ"א (29 בינואר 2021) תיקן המנהל הכללי של משרד הבריאות מתוקף סמכותו את צו בידוד בית וקבע כי מי שהתחסן או מי שהחלים יהיה פטור מחובת בידוד.

פטור זה יצר קושי עבור הורים מחוסנים או מחלימים שילדיהם חייבים בחובת בידוד. ככלל, ילדים רבים אינם מסוגלים להישאר בבידוד בכוחות עצמם וזקוקים לטיפול והשגחה צמודים. כל עוד הורים לא היו מחוסנים, הורה לילד בבידוד היה חייב בבידוד בעצמו, בהתאם להנחיות משרד הבריאות, ולכן היה זכאי לדמי בידוד בגין היעדרותו מעבודתו. לאחר תיקון הצו כאמור, הורה מחוסן או מחלים אינו חייב להיות בבידוד, ועל כן, אינו זכאי לדמי בידוד מכוח החוק. בנוסף, לנוכח הקביעה בפסק הדין בעניין ימי בידוד לפיה בידוד אינו בגדר מחלה, הרי שהורה כאמור גם לא יכול היה להישאר עם ילדו ולקבל על כך תשלום לפי הזכאות מכוח חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), התשנ"ג-1993.

לפיכך, מוצע לתקן את החוק ולקבוע כי גם הורה מחוסן או מחלים, אשר נעדר ממקום עבודתו על מנת לשהות עם ילדו שמצוי בבידוד, יהיה זכאי לדמי בידוד, בדומה לזכאות הקיימת בנוסח החוק כיום עבור מי ששוהה בבידוד. בנוסף, מוצע לקבוע כי זכאות זו תחול רטרואקטיבית, על מנת לתת מענה להורים שנאלצו להישאר עם ילדיהם ששהו בבידוד ולא קיבלו על כך דמי בידוד.

עוד מוצע להפחית ל- 50% את שיעור דמי הבידוד להם יהיה זכאי עובד המצוי בבידוד, אשר לא התחסן ולא הייתה מניעה רפואית עבורו להתחסן. ככלל, לשהייתו של עובד בבידוד יש עלויות נלוות נרחבות מעבר לאלה של העובד עצמו. כך למשל, מוטלות עלויות על המעסיק, אשר נדרש לשלם דמי בידוד ונפגע בפעילות התקינה של העסק בשל היעדרות העובד; על המדינה, שמשפה חלק מעלויות אלה מכוח החוק; וכדומה. כעת, כאשר החיסון זמין לכל דורש, בידי העובד מצויה אפשרות נוחה להתחסן, קודם כל למען שמירה על בריאותו ועל בריאות הציבור, וכן לצמצם את העלויות הנלוות האמורות ואחרות על סביבתו, ובפרט על המעסיק ועל המדינה. בהינתן חלופה סבירה לשהייה בבידוד אשר יש בה כדי למנוע העלויות האמורות, מוצע להפחית את הזכאות הקיימת לדמי הבידוד להם יהיה זכאי העובד השוהה בבידוד שבחר שלא להתחסן, שלא מטעמים רפואיים. עם זאת, עובד שלא התחסן אשר שוהה בבידוד עקב שהיית ילדו בבידוד, יהיה זכאי לתשלום דמי בידוד במלואם, בכפוף לסייגים הקבועים בחוק, וזאת מכיוון שממילא נדרש לשהות עם ילדו, בדומה לזכאות החדשה המוצעת להורה מחוסן אשר נשאר להשגיח על ילדו.

עם זאת, לאור התפשטות וריאנט דלתא של נגיף הקורונה והקביעה לפיה בנסיבות מסוימות, כי גם מחוסן או מחלים יידרש לשהות בבידוד, הרי שמחוסן או מחלים אשר משרד הבריאות קבע כי הוא חייב לשהות בבידוד, יהיה זכאי למלוא דמי הבידוד.

 

ככלל, דמי בידוד אינם זכות מוקנית, והם ניתנו באופן זמני, כהוראת שעה, עד ליום עד ליום י"ח בניסן התשפ"א (31 במרס 2021). בנוסף, הזכות לדמי בידוד ניתנה כאשר לעובד לא הייתה חלופה ריאלית אחרת. בעת הזו, כאשר מצויה חלופה סבירה והיא קבלת חיסון, אשר לצד התועלות הבריאותיות שיש בה לעובד ולבריאות הציבור, יש בה גם בכדי לפטור מחובת הבידוד ובכך לאיין את העלויות השליליות הנובעות משהייתה העובד בבידוד, ובראשן תשלום דמי בידוד מהמעסיק (אשר תשופה על ידי המדינה), פגיעה בתפקוד השוטף של העסק, וכדומה. עם זאת, על מנת לשמור על מידתיות ההסדר, מוצע להפחית את דמי הבידוד כך שיינתנו רק מחצית דמי הבידוד מהקבוע בהוראת השעה, ולא לשלול אותם לחלוטין, על מנת שלא לפגוע כלכלית בעובד השוהה בבידוד יתר על המידה.

 

לסעיף 1(1) מוצע להוסיף ולתקן הגדרות שונות בחוק, הרלוונטיות לתיקון המוצע.

 

להגדרת "עובד השוהה בבידוד מזכה": אמנם התיקון המוצע קובע את הזכאות למחצית מדמי הבידוד ששולמו עד כה לעובד השוהה בבידוד, אך מוצע לקבוע חריגים לכלל זה, עבור עובדים אשר אינם יכולים למנוע בעצמם את חובת הבידוד. ראשית, מדובר בעובדים אשר התחסנו בחיסון הראשון, ועליהם להמתין עד לקבלת המנה השנייה ולהמתין כשבוע לאחריה על מנת שתושלם ההגנה החיסונית. עובדים אלה החלו בתהליך שיש בו כדי למנוע את העלויות השליליות של הבידוד כאמור, אשר המשכו אינו תלוי בהם. שנית, יהיו זכאים למלוא דמי הבידוד עובדים אשר התחסנו או החלימו, אך נקבע לגביהם כי הם עדיין חייבים בחובת בידוד. זאת לאור התפשטות וריאנט דלתא של נגיף הקורונה, אשר על מנת לצמצמה, החל משרד הבריאות להורות על שהייה בבידוד גם של מחוסנים או מחלימים במקרים מסוימים. בנוסף, עובד יהיה זכאי לדמי בידוד במלואם אם רופא קבע לגביו, בהתאם להוראות מנכ"ל משרד הבריאות, כי הוא אינו יכול להתחסן מסיבות רפואיות. בנוסף, בעבור עובד שהוא קטין, לאור חוסר הבהירות בעת כתיבת שורות אלה בדבר הזכאות והזמינות לחיסון ילדים, מוצע לקבוע כי גם אוכלוסייה זו תהיה זכאית לדמי בידוד מלאים. לבסוף, מוצע לקבוע כי גם הורה שלא התחסן יהיה זכאי לדמי בידוד מלאים, אם נכנס לבידוד עקב שהיית ילדו בבידוד. זאת מכיוון שעובד זה ממילא היה צריך להישאר לטפל בילדו, בין אם התחסן העובד ובין אם לאו.

 

להגדרת "עובד שהוא הורה מלווה": כאן מוגדרת קבוצת ההורים אשר לא חלה עליהם חובת בידוד לפי צו בידוד בית, אם הם מחוסנים או מחלימים. עובדים אלה אינם חייבים בבידוד בעת שהיית ילדם בבידוד, ולכן גם אינם זכאים, לפי נוסח החוק טרם התיקון המוצע, לדמי בידוד. על מנת לתת מענה לצורך של הורים אלה להישאר בבית כדי לטפל בילדם השוהה בבידוד, קבוצה זו תהיה זכאית לדמי בידוד מלאים בעבור היעדרותם. עם זאת, מוצע להגביל זכאות זו עבור הורה שנעדר מעבודתו עקב שהיית ילדו בבידוד, בכמה מקרים: ראשית, אם הבידוד הוא בעקבות חזרת ילדו מחו"ל, מכיוון שנסיעה לחו"ל לרוב אינה אירוע הכרחי, והבידוד שבעקבותיה הוא צפוי וידוע (אף אם בעת נסיעת הילד לא חלה לגביו או לגבי המדינה אליה נסע חובת בידוד, וזאת לאור הדינמיות בהתפשטות המגיפה במדינות העולם); שנית, לסייג את הזכאות עבור הורה מלווה רק לאחד ההורים, מכיוון שדי בהורה אחד בשביל לטפל בילד המצוי בבידוד, בדומה לזכאות לפי חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), התשנ"ג-1993 (להלן – חוק מחלת ילד).

 

להגדרת "התקופה המזערית לבידוד": בהתאם לצו בידוד בית בנוסחו כיום, חובת בידוד נמשכת למשך 14 ימים מיום המגע ההדוק האחרון עם חולה הקורונה, או עם קבלת תשובה שלילית להימצאות נגיף קורונה בשתי בדיקות, כאשר השנייה בוצעה ביום התשיעי מתחילת הבידוד (הלכה למעשה, תוצאה זו מגיעה לרוב ביום העשירי לבידוד). במילים אחרות, בידי העובד יש אפשרות למנוע חלק מהעלויות הנובעות משהייתו בבידוד, שהן תשלום דמי בידוד על ידי המעסיק בעבור היעדרותו ושיפוי המדינה את המעסיק לאחר מכן. לכן, מוצע לקבוע כי הזכאות לדמי הבידוד תינתן אך ורק לתקופה המינימלית האפשרית בצו בידוד בית, שהיא עד קבלת תוצאות הבדיקה השנייה כאמור. בתוך כך, מוצע לקבוע תקופה זו כתקופת הבידוד המקסימלית עבור כל זכאות לפי תיקון זה.

 

לסעיף 1(2): מוצע לתקן את הזכאות לדמי בידוד שניתנת לפי החוק בנוסחו כיום, כך שדמי בידוד ישולמו לעובד השוהה בבידוד מזכה וכן לעובד שהוא הורה מלווה, אך לעובד השוהה בבידוד שלא התחסן – ישולמו רק מחצית מדמי הבידוד. הפחתה זו מגלמת את העיקרון לפיו העובד יכול היה למנוע את העלויות השליליות הנובעות משהייתו בבידוד, אך בחר שלא לעשות זאת, ולכן אין מקום שמלוא העלות בגין היעדרותו תוטל על המעסיק, ובעקבותיו על המדינה במידה מסוימת.

בנוסף, מוצע להבהיר כי השתתפות העובד, אשר יישא בעלות יום אחד מתקופת הבידוד, תהיה עבור יום עבודה מלא, ולא חלקי.

כמו כן, מוצע לקבוע כי עבור בני זוג אשר נעדרו לסירוגין מעבודתם עקב שהיית ילדם בבידוד, יום העבודה שאינו משולם יחול רק על אחד מהם, וזאת בדומה למנגנון הקיים בחוק מחלת ילד.

 

לסעיפים 1(3) עד (6): מוצע לתקן הוראות שונות בחוק, בכללן ההוראות שעניינן הגנה על זכויות עובדים, כך שיחולו גם על עובד שהוא הורה מלווה, ולא רק על עובד השוהה בבידוד. כמו כן מוצע להתאים סעיפים שונים בחוק כך שיתאימו גם להוספת קבוצת העובדים שהם הורים מלווים לתחולת החוק.

 

לסעיף 1(7): לצד התשלום הישיר של המעסיק לעובד בגין דמי הבידוד, ישנן עלויות נלוות נוספות בהן מחויב המעסיק, כדוגמת דמי ביטוח לאומי. שיפוי המדינה את המעסיק חל גם על עלויות אלה, עם זאת, מכיוון שעלויות אלה שונות מעובד לעובד בהתאם לתנאי העסקתו, מוצע לקבוע כי לצורך השיפוי יילקחו בחשבון העלויות ששולמו בפועל, ולא יותר מ- 25% משווי דמי הבידוד ליום ששולמו לעובד ישירות. עלות זו מבטאת את העלות הממוצעת לעובד.

 

עוד מוצע לקבוע כי מעסיק אשר שילם דמי בידוד לעובדו אשר נסע לחו"ל בשליחותו לפי סעיף 26ג, לא יהיה זכאי לשיפוי דמי הבידוד מהמדינה. נסיעה לחו"ל היא אירוע שאינו דומה לחשיפה אקראית המחייבת בכניסה לבידוד. בנוסחו הנוכחי של החוק, טרם התיקון המוצע, תשלום כאמור זיכה את המעסיק בשיפוי, אך כעת הן העובד יכול למנוע כניסתו לבידוד בשובו באמצעות חיסון, והן המעסיק יודע מראש על הבידוד הצפוי של העובד. בנוסף, תיתכן האפשרות לפיה גם עובד מחוסן יהיה חייב בבידוד בעת שובו, וזאת לאור הדינמיות בהתפשטות המגיפה במדינות העולם. בנסיבות אלה, כאשר מדובר באירוע צפוי, או לכל הפחות אירוע שייתכן שיביא לבידוד בסבירות גבוהה יותר מאשר במקרה של הימנעות מנסיעה לחו"ל, אין מקום כי המדינה תשפה את המעסיק על החלטתו העסקית לשלוח את העובד לנסיעה לחו"ל על אף הסיכון האמור.

 

לסעיף 1(9): מוצע להאריך את התקופה להגשת בקשות לקבלת שיפוי לפי חוק זה, מ- 60 יום מתום החודש שבו שהה העובד בבידוד ל- 90 יום. זאת על מנת להקל על המעסיקים ולאפשר להם זמן היערכות נוסף. בנוסף, מוצע לקבוע כי עבור הזכאות החדשה לדמי בידוד, עבור עובד שהוא הורה מלווה, אשר כמפורט מטה, תוחל רטרואקטיבית, ניתן יהיה להגיש בקשות כאמור בתוך 90 ימים מתום החודש שבו הסתיימה תקופת הבידוד האמורה, או בתוך 90 ימים מיום פרסום חוק זה, לפי המאוחר. זאת על מנת לאפשר תקופה נוספת למעסיקים להגיש בקשות לשיפוי מכוח החוק.

עוד מוצע לערוך תיקונים שונים אשר יתאימו את הוראות החוק לזכאות הנוספת המוצעת.

 

לסעיף 1(10): מוצע לערוך תיקונים שונים אשר יתאימו את הוראות החוק לזכאות הנוספת המוצעת, וכן להוסיף חובת העברת מידע בדבר מועד עריכת החיסון הראשון של עובד אשר התבקש שיפוי בגין תשלום דמי בידוד במלואם עבור עובד אשר קיבל את מנת החיסון הראשונה, אך טרם השלים את קבלת המנה השנייה והמתנה של שבע לאחר מכן לצורך השלמת תהליך החיסון.

 

לסעיף 1(11): החוק בנוסחו הנוכחי, טרם התיקון המוצע, חל עד ליום י"ח בניסן התשפ"א (31 במרס 2021). אמנם לפי סעיף 38 לחוק יסוד: הכנסת, תוקפו של החוק בנוסחו הנוכחי, טרם התיקון המוצע, הוארך אוטומטית עד ליום כ"ו בתמוז התשפ"א (6 ביולי 2021), אך אין בכך בכדי לתת מענה לצרכים הנוספים המקבלים ביטוי במסגרת התיקון המוצע, אשר ממילא מוצע להחילם גם לתקופה ארוכה יותר.

על כן, מוצע להאריך את תחולת הוראת השעה לתוקפו של החוק עד ליום י"ג בחשוון התשפ"א (31 באוקטובר 2021). זאת, לאור העובדה שעל אף הירידה המשמעותית במספרי המאומתים לקורונה, עדיין ישנם מקרים של חובת בידוד, בעיקר בקרב ילדים אשר טרם חוסנו, ובשים לב להתפשטות וריאנט דלתא של נגיף הקורונה.

 

לסעיף 2(2): מוצע להחיל את הזכאות לדמי בידוד עבור עובד שהוא הורה מלווה רטרואקטיבית, החל מיום י"ז בטבת התשפ"א (1 בינואר 2021). כמפורט לעיל, עיקר התיקון המוצע בא לפתור את הקושי בו נתקלו הורים מחוסנים אשר היה עליהם להישאר בבית עם ילדם שבבידוד, אך לא היו זכאים לדמי בידוד בשל נוסחו הנוכחי של החוק. סוגיה זו החלה עם תחילת מבצע החיסונים, ולכן מוצע להעניק את הזכאות האמורה רטרואקטיבית להורים מחוסנים אשר לא יכלו ליהנות מזכות זו בזמן אמת.