תוכן עניינים

תזכיר חוק.......................................................................................................................................... 2

א. שם החוק המוצע.............................................................................................................................. 2

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים............................................................. 2

ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות..................................................................................... 4

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות. 4

ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר............................................................................................... 4

תזכיר חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס"...)(תיקונים שונים), התשפ"א-2021 ...................................................... 5

1. תיקון סעיף 1............................................................................................................................... 5

2. תיקון סעיף 2............................................................................................................................... 5

3. תיקון סעיף 5............................................................................................................................... 5

4.  תיקון סעיף 5ה.............................................................................................................................. 5

5.  הוספת סעיף 17א.......................................................................................................................... 5

6. תיקון סעיף 45א1.......................................................................................................................... 8

7.  תיקון סעיף 50............................................................................................................................. 9

8. תיקון סעיף 75............................................................................................................................ 10

9.  הוספת סעיף 77ב......................................................................................................................... 10

10.  תיקון סעיף 80............................................................................................................................. 1

11.  תיקון סעיף 81א............................................................................................................................ 1

12.  תיקון סעיף 81א1.......................................................................................................................... 1

13.  תיקון סעיף 81א3.......................................................................................................................... 1

14.  תיקון התוספת השנייה..................................................................................................................... 1

15.  תיקון התוספת השלישית................................................................................................................... 2

16.  תיקון חוק המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות........................................................................................ 2

דברי הסבר.......................................................................................................................................... 3

תזכיר חוק

א. שם החוק המוצע

חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס׳...)(תיקונים שונים), התשפ"א-2021

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

תזכיר החוק מאגד בתוכו תיקונים שונים בחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז-1967 (להלן - החוק). התזכיר הופץ להערות הציבור בחודש אפריל 2018 וההערות שהתקבלו הוטמעו בו. נוכח הזמן שחלף ממועד זה מופץ התזכיר המעודכן פעם נוספת להערות הציבור.

להלן עיקרי התזכיר:

עיקר 1 - ביצוע התאמות לתקנות סדר הדין האזרחי החדשות. ב - 1 בינואר 2021 נכנסו לתוקף תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. מאחר שהחוק וחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995 כוללים הפניות למינוחים ולהוראות מתקנות סד"א הישנות (תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984), מוצע לתקן את אותם הפניות ומינוחים בהתאם לנוסחן החדש של התקנות.

עיקר 2 - ביטול סעיף קטן 2(ב) לחוק. לנוכח הפרדת מערכת ההוצאה לפועל ממערכת בתי המשפט לפני כעשור ויציאת לשכות ההוצאה לפועל מבתי המשפט ולנוכח שינויים טכנולוגים המאפשרים הגשת מסמכים ובקשות וקבלת המידע בכל לשכת הוצאה לפועל מוצע לבטל את החובה לאפשר הגשת מסמכים בבית משפט שלום שאין לידו לשכת הוצאה לפועל. כיום, ניתן להגיש בקשות ולקבל מידע בכל לשכה של ההוצאה לפועל, באמצעות אתר האינטרנט של מערכת ההוצאה לפועל, ניתן לשלוח מסמכים בדואר וכן לקבל מידע דרך מוקד מידע חדשני של מערכת ההוצאה לפועל. לפיכך, מתייתר הצורך בהגשת בקשות ומסמכים ובקבלת מידע בבית משפט שלום שאין לידו לשכת הוצאה לפועל. יובהר, כי ליד מרבית בתי משפט השלום קיימת לשכת הוצאה לפועל.

עיקר 3 - תיקון סעיף 5 לחוק. סעיף 5(ב) לחוק ההוצאה לפועל בנוסחו כיום מאפשר למנהל לשכת ההוצאה לפועל להטיל תפקיד ביצוע על עורך דין או מתמחה או על מי שאינו פקיד בית משפט וזאת רק אם יש בידיו אישור בר תוקף מוועדת האישורים. מוצע להבהיר כי הטלת תפקיד על מי שהוא עורך דין או מתמחה, תהיה רק במצבים שבהם מדובר בעורך דין שהוא בא כוח הזוכה או כאשר מדובר במתמחה של אותו עורך הדין. בעוד בעלי התפקיד, נדרשים לעמוד בבחינות ומחויבים בהפקדת ערבות בנקאית ופוליסת ביטוח, הטלת תפקיד על עורך דין אינה מחייבת עריכת מבחני ידע, או הפקדת ערבות בנקאית ופוליסת ביטוח. לכן במקרה של נזק לא יהיה לניזוק כיצד לפרוע את חובו, אם עורך הדין אינו בא כוח של אחד הצדדים בתיק. במקרה של עורך דין המייצג את אחד הצדדים בתיק, הרי שביצוע הפעולה המבצעית, מכוסה במסגרת פוליסת האחריות המקצועית שכן הפעולה נעשית במסגרת ייצוגו של הלקוח.

עיקר 4 - הוספת סעיף 6א לחוק. בשנים האחרונות נפתחו תיקי הוצאה לפועל בהיקף נרחב אשר כבר בעת פתיחתם היה חשש כי מדובר בניסיון למרמה לכאורה או לזיוף לכאורה. חייבים רבים מתקשים לעמוד על זכויותיהם

2

במערכת ההוצאה לפועל והם מתקשים לפעול לעיכוב ההליכים בתיק ולכן נמצא כי יש צורך במתן מענה לבעיה במקרים המתאימים. לאור האמור מוצע לקבוע מנגנון לעיכוב הליכי גבייה בתיק כאשר קיים יסוד סביר לחשש כי פתיחת תיק מסוים או ניהולו נעשו במרמה או שקיים יסוד סביר לחשש לזיוף מסמכים בפתיחת התיק. מוצע שאם קיים חשש כאמור רשאי מנהל מערכת ההוצאה לפועל לפנות לרשם ההוצאה לפועל בבקשה מנומקת כדי שיפעיל את סמכותו לעכב הליכים בתיק. מטרת עיכוב ההליכים במקרה זה תהיה להבטיח אכיפה ראויה של החוב. עם מתן הוראה על עיכוב הליכים, לא יוכל הזוכה לנקוט בפעולות לגביית החוב, עד אשר ההוראה תוסר. לשם עיכוב ההליכים, על רשם ההוצאה לפועל לשקול שיקולים הקשורים בנזק שעלול להיגרם לצדדים או לעניין ציבורי, וכן לבחון האם עיכוב ההליכים הוא מידתי מספיק או שמא ניתן להסתפק באמצעי אחר שפגיעתו בזוכה תהיה קלה יותר. כמו כן, מוצע לקבוע הוראות לעניין נוכחות הזוכה בדיון בדבר עיכוב הליכים, האפשרות להגיש בקשת ביטול על החלטת הרשם, דרישת מידע מהצדדים וכן זכות ערעור על החלטת הרשם.

עיקר 5 - סעיף 45א לחוק מסדיר את דרך ההמצאה של צו עיקול לצד שלישי שהוא תאגיד בנקאי. לפי אותו סעיף המצאת צו העיקול לתאגיד בנקאי שיש לו סניפים מתבצעת על דרך המצאתו למשרד הראשי או למען הרשום של התאגיד הבנקאי. איגוד חברות הביטוח (ע"ר) היא עמותה שחברות בה חברות הביטוח. עמותה זו הקימה גוף אשר נותן שירותי סליקה לחברות העמותה - מרכז הסליקה של חברות הביטוח. כדי לאפשר הטלת עיקול על נכסי חייבים הנמצאים בידי חברות ביטוח באופן יעיל יותר, מוצע לקבוע, בדומה להסדר המתואר לעיל לגבי המצאת צווי עיקול לתאגיד בנקאי, הסדר המאפשר המצאת צווי עיקול כאמור למרכז הסליקה.

עיקר 6 - סעיף 50(א) לחוק מונה שורה של נכסים שאינם ניתנים לעיקול בידי צד שלישי. לפי פסקה (7) של אותו סעיף, כספים המגיעים לחייב ממשרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים כדמי ליווי לעיוור מוגנים מעיקול. מוצע להרחיב את ההגנה הקבועה באותה פסקה כך שתחול על תשלומים נוספים שמשלם המשרד לחייבים: דמי אחזקת כלב; דמי תקשורת וסל תקשורת; סיוע מטעם ועדת מענקים לסיוע למשפחות וליחידים נזקקים; וסיוע במימון טיפול אישי לנכה קשה בקהילה.

עוד מוצע לעגן בסעיף 50(א) לחוק הגנה מעיקול על סכומים שמשלם המשרד לקליטת העלייה לעולים שאינם עובדים, אשר עומדים בקריטריונים שנקבעו בהוראות הנוהל וההנחיות של המשרד האמור, בשנה הראשונה לעלייתם, לשם סיוע במימון צרכי מחייתם. זאת, בדומה להגנה הניתנת לגמלת הבטחת הכנסה של המוסד לביטוח לאומי. מוצע כי ההגנה תחול גם במקרה שהעיקול הוטל לצורך תשלום מזונות לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך.

עיקר 7 - סעיף 75(ב) לחוק קובע הוראות לעניין העברה לידי הזוכה של כספים בתיק ההוצאה לפועל שנזקפו לזכותו. לפי אותו סעיף, כספים אלה יועברו לידי הזוכה רק אם הסכום המצטבר שנזקף לזכותו של הזוכה עולה על הסכום המזערי שקבע שר המשפטים בצו או שחלף מועד שקבע שר המשפטים בצו. מוצע לשנות את הסכום והמועד הקבועים בסעיף ולקבוע שסכומים שנזקפו לזכותו של הזוכה יועברו לידיו בחלוף שנה או כאשר ערך הכספים מגיע במצטבר ליותר מ-100 שקלים חדשים, לפי המוקדם. כן, מוצע להסמיך את השר לקבוע בתקנות תקופה ארוכה יותר או סכום גבוה יותר. יובהר, כי הכספים מזוכים בתיק ההוצאה לפועל בעת קבלתם בלשכת ההוצאה לפועל, כך שאין בתיקון המוצע כדי לגרום כל נזק לחייב עצמו.

עיקר 8 - מעת לעת, מגויסים חיילי מילואים בשל נסיבות חירום או מצב מיוחד לפי סעיפים 8 ו-9 לחוק שירות

המילואים, התשס"ח-2008. הן משרד הביטחון והן רשות האכיפה והגבייה מבקשים להבטיח כי בעת גיוסם של

3

חיילי המילואים בנסיבות כאמור, ובמהלך שירותם, לא יינקטו נגדם הליכי גבייה, שכן באותה עת אין באפשרותם להסדיר את חובותיהם או לטפל בהליכים הננקטים כנגדם בשל חובות אלו. לשם כך, מוצע לקבוע הליך להעברת מידע בין משרד הביטחון לרשות, אשר יאפשר למערכת ההוצאה לפועל לאתר את אותם חיילי מילואים שהם חייבים ולעכב את ההליכים נגדם, זאת בהתאם למנגנון המפורט בסעיף.

עיקר 9 - סעיף 81א3 לחוק קובע מהם הפרשי ההצמדה והריבית שייווספו לסכום הנקוב בשטר או לסכום התביעה בתביעה על סכום קצוב, המוגשים לביצוע בהוצאה לפועל. כיום, לפי לשון הסעיף, אם נקבעה ריבית ייעודית בחקיקה היא תחול רק במקרה שבו הוגשה תובענה על סכום קצוב מכח אותו החיקוק, ואולם אם אותו חיוב בדיוק שולם באמצעות שטר, לא תחול הריבית שנקבעה במיוחד על אותו החיוב אלא תחול ברירת המחדל של חוק פסיקת ריבית והצמדה. תוצאה זו אינה מגשימה את כוונת המחוקק אשר ביקש לקבוע פיצוי שונה בשל פיגור בתשלום לגבי סוגים שונים של חובות, וזאת בלא תלות בצורת התשלום של החוב. לכן, מוצע לתקן את הסעיף ולכלול במסגרתו כל מקרה שבו נקבעה ריבית ספציפית בחקיקה ולא רק במקרה של תביעה על סכום קצוב.

עיקר 10 - התוספת השנייה לחוק מונה את הגורמים שמעבירים מידע להוצאה לפועל ואת המידע שהם מעבירים. מוצע לתקן את פרט 3 בחלק אי לתוספת האמורה כך שיציין את רשות האוכלוסין וההגירה (ולא את מרשם האוכלוסין) כגורם שיעביר את המידע להוצאה לפועל לפי סעיפים 7א(א)(2), 7ב(א2) ו-7ב(א3) לחוק. כמו כן, לנוכח העובדה שמידע על מעסיקים של עובדים זרים מצוי בידי רשות האוכלוסין וההגירה ולא בידי המוסד לביטוח לאומי, ומאחר שכיום המחוקק מאפשר לרשות לקבל מידע על מעסיקים רק מהמוסד לביטוח לאומי (ראו פרט 1 לתוספת השנייה), מוצע לתקן את פרט 3 האמור כך שמערכת ההוצאה לפועל תוכל לקבל מידע על מעסיקים של החייבים מרשות האוכלוסין וההגירה. לעניין מידע כאמור לגבי מעסיקים של עובדים זרים שהם מסתננים, מוצע כי מידע זה יכלול גם את פירוט החודשים שבהם הפקידו אותם מעסיקים פיקדון בעד עובדיהם מכוח סעיף 1יא1 לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991. כמו כן, מוצע להוסיף כפרט 23 את רשם הירושות כגורם מוסר מידע, ביחס לצווי ירושה, או צווי קיום צוואה, שהחייב צד להם, או להסתלקות של החייב מירושה או צוואה, בדומה לפרט 22 בתוספת הראשונה לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח- 2018. מדובר במידע הניתן לעיון ברשם הירושה, ומטרת הוספת הפריט היא הנגשת המידע, לזוכים בהוצאה לפועל.

ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות

מוצע להרחיב את ההגנה מפני עיקול על תשלומים שמשלם המשרד הרווחה לחייבים כמפורט בתזכיר החוק. עוד מוצע להגן מעיקול על סכומים שמשלם המשרד לקליטת העלייה לעולים שאינם עובדים, אשר עומדים בקריטריונים שנקבעו בהוראות הנוהל וההנחיות של המשרד האמור, בשנה הראשונה לעלייתם, לשם סיוע במימון צרכי מחייתם.

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות.

אין השפעה.

ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר

תזכיר חוק מטעם משרד משפטים:

תזכיר חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס׳...((תיקונים שונים(, התשפ"א-2021

תיקון סעיף 1 !. בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-^[1]1967 (להלן - החוק העיקרי), בסעיף 1,

(1)  בהגדרה "המצאה מלאה", במקום פסקה (1) יבוא:

"(1)              המצאה באחת הדרכים המפורטות בתקנות 161(3) ו-

(4)(א) ו-(ב)(1), 163 ו-165(א) לתקנות סדר הדין;";

(2)  במקום ההגדרה "תקנות סדר הדין" יבוא:

""תקנות סדר הדין" - תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-^[2]2018;". תיקון סעיף 2 ₂. בסעיף 2 לחוק העיקרי, סעיף קטן (ב) - בטל.

תיקון סעיף 5 ₃. בסעיף 5(ב) לחוק העיקרי, במקום "או מתמחה לעריכת דין" יבוא "המשמש

בא כוחו של הזוכה או על מתמחה אצל אותו עורך דין".

תיקון סעיף 5ה 4. בסעיף 5ה לחוק העיקרי, במקום כותרת השוליים יבוא "חובת סודיות של בעל

תפקיד".

הוספת סעיף 17א 5. אחרי סעיף 17 לחוק העיקרי יבוא:

"עיכוב הליכים בשל 17א. (_א) _בסעיף _זה - חשש למרמה או

לזיוף מסמכים

"השפעה בלתי הוגנת" - כמשמעותה בסעיף 3 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-^[3]1981;

"זיוף", "מסמך" ו-"מרמה" - כהגדרתם בסעיף 414 לחוק העונשין, התשל"ז-^[4]1977;

"פתיחת תיק הוצאה לפועל" - כל אחת מאלה: (1) הגשת בקשת ביצוע כאמור בסעיף 6 ;

(2)  הגשת בקשה לביצוע משכנתה רשומה על מקרקעין או לביצוע החלטה, צו, פסק דין או מסמך שנקבע לגביו בכל דין כי יש לבצעו כמו פסק דין של בית משפט, כאמור בסעיף 81;

(3)  הגשת בקשה לביצוע שטר, כאמור בסעיף 81א;

(4)  הגשת בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב, כאמור בסעיף 81א1.

(ב)      היה למנהל מערכת ההוצאה לפועל יסוד סביר לחשש כי מתקיים אחד מאלה לגבי תיק הוצאה לפועל, רשאי הוא לפנות אל רשם ההוצאה לפועל בבקשה מנומקת לעיכוב ההליכים בתיק (בסעיף זה - בקשת מנהל לעיכוב הליכים):

(1)  פתיחת תיק ההוצאה לפועל או ניהולו נעשו במרמה;

(2)  זויפו מסמכים שהוגשו לצורך פתיחת תיק ההוצאה לפועל או לצורך ניהולו;

(3)  הופעלה על החייב השפעה בלתי הוגנת בקשר להתקשרות שבשלה נוצר החוב נושא תיק ההוצאה לפועל.

(ג)      הוגשה בקשת מנהל לעיכוב הליכים, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות בצו על עיכוב הליכים בתיק ההוצאה לפועל שלגביו הוגשה הבקשה, אם שוכנע, לאחר ששקל בין השאר את השיקולים המפורטים להלן, כי מתקיים לגבי פתיחת אותו תיק או ניהולו האמור בסעיף קטן (ב) (בסעיף זה - צו לעיכוב הליכים):

(1)  הנזק שעלול להיגרם לחייב אם לא יעוכבו ההליכים לעומת הנזק שעלול להיגרם לזוכה אם יעוכבו ההליכים, וכן נזק שעלול להיגרם לאדם אחר או לעניין ציבורי;

(2)  קיומו של אמצעי אחר להשגת מטרת העיכוב, שפגיעתו בזוכה קלה יותר.

(ד)      בקשת מנהל לעיכוב הליכים תידון במעמד הצדדים ומנהל מערכת ההוצאה לפועל, ואולם רשאי רשם ההוצאה לפועל לתת צו לעיכוב הליכים גם בלא דיון במעמד הצדדים, אם שוכנע, על בסיס ראיות מספקות שהציג מנהל מערכת ההוצאה לפועל, כי קיים חשש סביר שהשהיית הדיון עד לקיומו במעמד הצדדים או הבאת הבקשה לידיעת הזוכה יסכלו את מטרת העיכוב או יגרמו לחייב נזק חמור.

(ה)      בהחלטה על מתן צו לעיכוב הליכים שניתנה בלא דיון במעמד הצדדים, יורה רשם ההוצאה לפועל על מועד לדיון במעמד הצדדים ומנהל מערכת ההוצאה לפועל, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-14 ימים ממועד מתן הצו; לעניין זה יבואו במניין הימים תקופות פגרה בלשכות ההוצאה לפועל שנקבעו לפי סעיף 88.

(ו)      לשכת ההוצאה לפועל תמציא לזוכה ולחייב, בהמצאה מלאה, בלא דיחוי ולא יאוחר מתום שלושה ימים ממועד מתן הצו, את ההחלטה על מתן צו לעיכוב הליכים, העתק הצו והעתק בקשת המנהל לעיכוב הליכים לרבות מסמכים שצורפו לה.

(ז)      בצו לעיכוב הליכים -

(1) יקבע רשם ההוצאה לפועל את תקופת תוקפו של הצו, אלא אם כן החליט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שלא להגביל את תוקפו;

(2) רשאי רשם ההוצאה לפועל לקבוע תנאים שבהתקיימם יפקע הצו ויחודשו הליכי ההוצאה לפועל בתיק לפני תום תקופת תוקפו של הצו.

(ח)      צו לעיכוב הליכים יפקע במועד שצוין בו או בהתקיים אחד מאלה, לפי המוקדם:

(1)  רשם ההוצאה לפועל הורה על ביטולו;

(2)  הצו ניתן בלא דיון במעמד הצדדים ולא הומצא בהמצאה מלאה לזוכה בתוך 7 ימים מיום מתן הצו;

(3)  התקיים תנאי שקבע רשם ההוצאה לפועל לפי סעיף קטן (ז)(2).

(ט)      רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת הזוכה או החייב, לעיין מחדש בצו לעיכוב הליכים שנתן, או בתנאיו, אם סבר כי הדבר מוצדק בשל נסיבות שהשתנו או עובדות חדשות שהתגלו לאחר מתן הצו.

(י) לשם החלטה בבקשה לפי סעיף זה, רשאי רשם ההוצאה לפועל לדרוש מהזוכה או מהחייב למסור לו כל פרט או מסמך הנוגע לעניין."

תיקון סעיף 45א1 ₆. אחרי סעיף 45א לחוק העיקרי יבוא:

"^{הודעת עיקו}ל ל^{צד 45א1}. (א) מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים של^יש^י ש^{הוא מבטח} פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-^[5]1981 (בסעיף זה -

מבטח), רשאי להודיע למנהל מערכת ההוצאה לפועל כי ניתן להמציא צו עיקול על נכסי החייב הנמצאים בידי המבטח למרכז הסליקה של חברות הביטוח; הודיע מבטח כאמור, יחול צו העיקול על נכסי החייב הנמצאים בידי המבטח במועד שבו הגיעה ההודעה על צו העיקול למענו הרשום של המבטח או בתום שלושה ימי עסקים מיום המצאת צו העיקול למרכז הסליקה האמור, לפי המוקדם; לעניין זה, "מרכז הסליקה של חברות הביטוח" - גוף המופעל בידי איגוד חברות הביטוח בישראל ונותן שירותי סליקה למבטחים.

(ב) הומצא צו העיקול למענו הרשום של מבטח, יחול הצו על נכסי החייב הנמצאים בידי המבטח, במועד שבו הומצא לו הצו."

תיקון סעיף 50 ₇. בסעיף 50 לחוק העיקרי -

(1) בסעיף קטן (א) -

(1)  בפסקה (7), במקום "כדמי ליווי לעיוור" יבוא "כגמלת דמי ליווי, כגמלת אחזקת כלב נחייה, כדמי תקשורת, כהחזר בעבור עזרים לתקשורת ולתפקוד יום יומי (סל תקשורת), כסיוע למשפחות וליחידים נזקקים לפי החלטת ועדת סיוע למשפחות ויחידים נזקקים במשרד הרווחה והשירותים החברתיים או כסיוע במימון טיפול אישי לנכה קשה בקהילה";

(2)  אחרי פסקה (8) יבוא:

"(9) כספים המגיעים לחייב מהמשרד לקליטת העלייה כגמלת הבטחת הכנסה המשולמת לעולים דורשי עבודה או לעולים המשתתפים במסלול הכנה לתעסוקה; הוראות פסקה זו יחולו גם על כספים ששולמו באמצעות תאגיד בנקאי או באמצעות החברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-^[6]1986, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק, במשך שלושים ימים מיום ששולמו."

בסעיף 75 לחוק העיקרי -

(1)  בסעיף קטן (ב) -

(א)      בפסקה (1), במקום "הסכום המזערי שקבע" יבוא "100 שקלים חדשים, ואם קבע" ובסופו יבוא "סכום גבוה יותר - הסכום שקבע שר המשפטים כאמור";

(ב)      במקום פסקה (2) יבוא:

"(2) חלפה שנה ממועד התשלום, ואם קבע שר המשפטים בצו תקופה ארוכה יותר מהמועד האמור - התקופה שקבע שר המשפטים כאמור."

(2)  בסעיף קטן (ג), בסופו יבוא "ואולם לא תיווסף לסכום המועבר כאמור ריבית לפי התקנות האמורות";

(3)  סעיף קטן (ד) - בטל. הוספת סעיף 77ב 9. אחרי סעיף 77א לחוק העיקרי יבוא:

"חייב שנקרא 77ב. (א) בסעיף זה - לשירות מילואים

"חוק שירות המילואים" - חוק שירות המילואים, התשס"ח-08 0 ^[7]2;

"חייל מילואים" ו-"שירות מילואים" - כהגדרתם בחוק שירות המילואים.

(ב) חייב שנקרא לשירות מילואים בצו בנסיבות חירום או במצב מיוחד, לפי סעיפים 8 או 9 לחוק שירות המילואים, יושהו כל ההליכים נגדו למשך תקופת תוקפו של הצו בהתאם להוראות סעיף זה.

(ג)      צבא הגנה לישראל יעביר למנהל מערכת ההוצאה לפועל, בכפוף לכל דין, את פרטי הזיהוי של כל חייל מילואים שנקרא לשירות מילואים בצו כאמור בסעיף קטן (ב), לשם הצלבתם עם פרטי חייבים שמתנהלים נגדם הליכי הוצאה לפועל; מנהל מערכת ההוצאה לפועל יורה על השהיית כל ההליכים נגד חייל מילואים כאמור שנמצא, לאחר ביצוע ההצלבה כאמור, כי הוא חייב.

(ד)      מנהל מערכת ההוצאה לפועל ימחק את פרטי חיילי המילואים שנמצא, לאחר ביצוע ההצלבה, כי אינם חייבים כאמור בסעיף קטן (ג), מיד לאחר ביצוע ההצלבה.

(ה)      שר המשפטים, בהסכמת שר הביטחון, רשאי לקבוע תקנות לביצוע סעיף זה.

בסעיף 80(ב) לחוק העיקרי, במקום "סעיפים 19" יבוא "סעיפים 17א, 19". בסעיף 81א(ג) לחוק העיקרי, הסיפה החל במילים "לעניין הדיון" - תימחק. בסעיף 81א1 לחוק העיקרי­

(!) בסעיף קטן (ב1), במקום "תקנות 489 ו-490 לתקנות סדר הדין" יבוא "תקנה 165(א) לתקנות האמורות";

(2) בסעיף קטן (ד)(2), הסיפה החל במילים "לעניין הדיון" - תימחק.

בסעיף 81א3(ד)(2) לחוק העיקרי, אחרי "סכום קצוב" יבוא "או התובענה לתשלום שטר".

בתוספת השנייה לחוק העיקרי-

(1) בחלק אי, בפרט 3 :

(א)      בטור אי, במקום "מרשם האוכלוסין" יבוא "רשות האוכלוסין וההגירה";

(ב)      בטור בי, האמור בו יסומן "(1)" ואחריו יבוא:

"(2) מידע על מעסיקים, ובכלל זה פרטי זיהוי של מעסיקים כאמור ותקופות העסקה של החייב אצלם, ולעניין מעסיק כאמור שהפקיד פיקדון בעד עובד זר שהוא מסתנן, לפי הוראות סעיף 1יא1 לחוק עובדים זרים, התשנ"א-^[8]1991 (להלן - חוק עובדים זרים) - גם פירוט החודשים שבעדם הפקיד פיקדון כאמור; לעניין זה, "מעסיק" - כהגדרתו בחוק עובדים זרים."

(2) אחרי פרט 22 יבוא:

"23.                             הרשם לענייני ירושה צו ירושה וצו קיום

צוואה שבהם החייב הוא אחד היורשים והודעה על הסתלקות של החייב לפי סעיף 6 לחוק הירושה, התשכ"ה- ^[9]1965."

תיקון התוספת ₁5. בתוספת השלישית לחוק העיקרי, במקום פרט 1 יבוא: השלישית

"1. רשות האוכלוסין וההגירה."

תיקון חוק המרכז ₁6. בחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-^[10]1995, בסעיף 5 - לגביית קנסות אגרות והוצאות

(1)  בסעיף קטן (א), במקום "בפרק ל"ב לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984" יבוא "בפרק י"ט לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט- 2018"";

(2)  בסעיף קטן (ג), במקום "בסימן די בפרק ל"ב לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984" יבוא "בתקנה 164 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט- 2018".

דברי הסבר

לסעיפים 1, 11, 12, 15 ו-16

ביום יזי בטבת התשפ"א (1 בינואר 2021) נכנסו לתוקף תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (ק"ת התשע"ט, עמי 422)(להלן - תקנות סד"א החדשות) אשר מחליפות את תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (ק"ת התשמ"ד, עמי 2220) (להלן - תקנות סד"א הישנות).

מאחר שחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן - החוק) וחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995 (להלן - חוק המרכז), כוללים הפניות למינוחים ולהוראות מתקנות סד"א הישנות, מוצע לתקן את אותם הפניות ומינוחים בהתאם לנוסחן החדש של התקנות, הכל כמפורט להלן. ראשית מוצע, בסעיף 1 להצעת החוק, לתקן את ההגדרות "המצאה מלאה" ו"תקנות סדר הדין" שבסעיף 1 לחוק, בהתאם לתקנות סד"א החדשות.

שנית מוצע, בסעיף 11 להצעת החוק, לתקן את סעיף 81א(ג) לחוק אשר מסדיר את זכותו של חייב להגיש התנגדות לבקשה לביצוע שטר. סעיף זה קובע כיום כי הדיון בהתנגדות ובירורה יהיו בבית המשפט המוסמך וכי על הדיון בהתנגדות יחולו ההוראות החלות על דיון בבקשת רשות להתגונן בדיון מקוצר לפי תקנות סדר הדין (הישנות). מאחר שבתקנות סד"א החדשות לא נקבע הליך של דיון מקוצר, מוצע למחוק את הסיפה של סעיף 81א(ג) האמור.

יובהר כי משהעביר הרשם את העניין לבית המשפט לפי הוראות הסעיף האמור, תחול תקנה 20 לתקנות סד"א החדשות אשר מסדירה את הדיון בהתנגדות לביצוע שטר.

באופן דומה מוצע לתקן את סעיף 81א1(ד)(2) לחוק (ראו סעיף 12(2) להצעת החוק), שעניינו בביצוע תביעה על סכום קצוב, ואשר מכוחו חל כיום על הדיון בהתנגדות לביצוע תביעה כאמור, ההסדר החל על דיון בבקשת רשות להתגונן בסדר דין מקוצר.

כן מוצע, בסעיף 12(1) להצעת החוק, לתקן את סעיף 81א1(ב1) לחוק אשר מסדיר את דרך ההמצאה של התראה על הכוונה להגיש בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב, בהתאמה להסדרי ההמצאה בתקנות סד"א החדשות (ראו פרק י"ט בחלק בי לתקנות האמורות). על פי המוצע, אם המבקש מבצע את ההמצאה באמצעות עורך דין שמייצג אותו (לאחר שלא הצליח להמציא לנתבע את ההתראה בדואר רשום עם אישור מסירה), יבצע עורך הדין את ההמצאה במסירה אישית בהתאם לאותן תקנות (ראו תקנות 161(4) ו-165(א) לתקנות סד"א החדשות). בהתאם לתקנות אלה, עורך הדין או שליח בי-דין שהמציא את ההתראה, ירשום על גביה או יצרף אל העתק ההתראה, סמוך ככל האפשר לאחר ההמצאה, הודעה המציינת את זמן ודרך ההמצאה (הודעת אימות מסירה).

עוד מוצע, בסעיף 15 להצעת החוק, לתקן את סעיף 5 לחוק המרכז שעניינו דרך ההמצאה של דרישת תשלום שנייה, בהתאם לנוסחן החדש של תקנות סד"א החדשות. לסעיף 2

לנוכח הפרדת מערכת ההוצאה לפועל ממערכת בתי המשפט לפני כעשור ויציאת לשכות ההוצאה לפועל מבתי המשפט, ולנוכח שינויים טכנולוגים המאפשרים הגשת מסמכים ובקשות וקבלת מידע בכל לשכת הוצאה לפועל, מוצע לבטל את החובה, המעוגנת כיום בסעיף 2(ב) לחוק, לאפשר הגשת מסמכים בבית משפט שלום שאין לידו לשכת הוצאה לפועל.

כיום, ניתן להגיש בקשות ולקבל מידע בכל לשכת הוצאה לפועל, באמצעות אתר האינטרנט של מערכת ההוצאה לפועל, וכן ניתן לשלוח מסמכים בדואר ולקבל מידע דרך מוקד מידע חדשני של מערכת ההוצאה לפועל. לפיכך, מתייתר הצורך לאפשר הגשת בקשות ומסמכים וקבלת מידע בבית משפט שלום שאין לידו לשכת הוצאה לפועל. לסעיף 3

סעיף 5(ב) לחוק מאפשר למנהל לשכת ההוצאה לפועל להטיל תפקיד ביצוע על מי שאינו פקיד של בית המשפט, וזאת רק אם יש בידיו אישור בר תוקף מוועדת האישורים שמונתה לפי סעיף 5א לחוק (להלן - בעל תפקיד). על אף האמור, על עורך דין או מתמחה לעריכת דין ניתן להטיל תפקיד ביצוע גם בלי אישור כאמור.

מוצע להבהיר כי הטלת תפקיד כאמור על עורך דין או מתמחה תתאפשר רק אם מדובר בעורך דין שהוא בא כוח הזוכה או במתמחה אצל אותו עורך דין. בעוד שבעלי תפקיד שאינם עורכי דין או מתמחים נדרשים לעמוד בבחינות ומחויבים בהפקדת ערבות בנקאית ופוליסת ביטוח (שבה מערכת ההוצאה לפועל היא מוטבת), הרי שהטלת תפקיד על עורך דין אינה מחייבת עריכת מבחני ידע או הפקדת ערבות בנקאית ופוליסת ביטוח. לכן אם נגרם נזק, ועורך הדין אינו בא כוח של אחד הצדדים בתיק, לא יהיה לניזוק ממי להיפרע. לעומת זאת, אם בעל התפקיד הוא עורך דין המייצג את אחד הצדדים בתיק, או מתמחה אצל אותו עורך דין, הרי שביצוע הפעולה מכוסה במסגרת פוליסת האחריות המקצועית של אותו עורך דין שכן מדובר בפעולה שנעשתה במסגרת ייצוגו של הלקוח. לסעיף 4

במסגרת הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס׳ 43), התשע"ד-2014(ס"ח התשע"ד, עמי 546), נקבעה בסעיף 81ב2 לחוק חובת סודיות כללית. מוצע לתקן את כותרת השוליים של סעיף 5ה לחוק ולהבהיר כי עניינו של סעיף זה הוא חובת סודיות המוטלת על בעל תפקיד. לסעיפים 5 ו-10

בשנים האחרונות נפתחו תיקי הוצאה לפועל רבים אשר כבר בעת פתיחתם היה חשש כי מדובר בניסיון למרמה או לזיוף לכאורה. כך למשל, תיקים שנפתחו בידי אדם שהורשע בשל זיוף שטרי חוב של אנשים עריריים שהלכו לעולמם וכן מקרים נוספים של זיופי שטרות לכאורה.

מקרים מעין אלה הובאו גם לידיעת המשטרה כדי שתפתח בחקירה. אולם, חקירת המשטרה נמשכת זמן לא מבוטל, אשר במהלכו תיקי ההוצאה לפועל ממשיכים להתנהל כנגד החייבים. מצב זה דורש תיקון במיוחד לנוכח פערי הכוחות בין הצדדים בתיקי ההוצאה לפועל, הבאים לידי ביטוי בכך שמרבית החייבים אינם מיוצגים כלל וחייבים רבים מתקשים לעמוד על זכויותיהם במערכת ההוצאה לפועל ולפעול לעיכוב ההליכים בתיק.

לאור האמור מוצע לעגן, בסעיף 17א לחוק כנוסחו המוצע, את סמכות רשם ההוצאה לפועל (להלן -

הרשם) לתת צו לעיכוב הליכים בתיק שנפתח בנסיבות המתוארות לעיל, הכל כמפורט להלן.

מוצע כי אם יש למנהל מערכת ההוצאה לפועל (להלן - המנהל) יסוד סביר לחשש כי פתיחת תיק מסוים

או ניהולו נעשו במרמה כהגדרתה בסעיף 414 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - מרמה), אם יש לו יסוד

סביר לחשש לזיוף מסמכים בפתיחת התיק או במסגרת ניהולו, או אם יש לו יסוד סביר לחשש שהופעלה

14

על החייב השפעה בלתי הוגנת כמשמעותה בסעיף 3 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, בקשר להתקשרות שבשלה נוצר החוב, אזי הוא יוכל לפנות לרשם בבקשה מנומקת לעכב הליכים בתיק (להלן - בקשת המנהל). כך למשל, אם יוודע למנהל מערכת ההוצאה לפועל על קיומה של חקירה משטרתית הנוגעת לתיק הוצאה לפועל, שבמסגרתה נבדקים חשדות לפתיחת תיק בנסיבות המתוארות לעיל, הוא יוכל לפנות לרשם בבקשה למתן צו לעיכוב הליכים בתיק.

עם מתן צו המורה על עיכוב הליכים, וכל עוד הצו בתוקף, לא יוכל הזוכה לנקוט בפעולות לגביית החוב. על פי המוצע, יהיה הרשם מוסמך להורות על עיכוב הליכים בתיק הוצאה לפועל אם שוכנע כי קיים יסוד לחשש שמתקיימת לגבי התיק אחת העילות הנזכרות לעיל, קרי, שתיק ההוצאה לפועל נפתח או נוהל במרמה, שפתיחתו של התיק או ניהולו היו כרוכים בזיוף מסמכים או שהופעלה על החייב השפעה בלתי הוגנת בקשר להתקשרות שבבסיס החוב. בדומה לשיקולים הנשקלים בעת מתן סעדים זמניים בהליכים אזרחיים, מוצע כי הרשם ישקול, לפני מתן צו לעיכוב הליכים, שיקולים הקשורים בנזק שעלול להיגרם לצדדים או לעניין ציבורי, וכן לבחון האם הסעד של עיכוב הליכים הוא מידתי או שמא ניתן להסתפק באמצעי אחר שפגיעתו בזוכה תהיה קלה יותר.

הכוונה היא כי השימוש בכלי זה ייעשה רק כשהדבר נדרש באופן ברור. ויובהר כי אף אם מתעורר חשש דומה ומוגשות בקשות דומות לגבי מספר גדול של תיקים, על הרשם לבחון את נסיבותיו של כל תיק ותיק באופן פרטני ולקבל החלטה לגבי כל תיק בנפרד, על בסיס הראיות שהוצגו לפניו והנסיבות המיוחדות של התיק.

יודגש כי הדיון בהליך לפני הרשם יתקיים רק בשאלת סמכותו לתת את הצו ולעכב את ההליכים בתיק ההוצאה לפועל, והוא לא ידון ולא יכריע בעניין עצם החוקיות של החוב שלשם גבייתו נפתח תיק בהוצאה לפועל.

דרך המלך להורות על עיכוב הליכים בתיק היא להורות כאמור לאחר שהתקיים דיון במעמד הצדדים. אולם, בדומה לסדרי הדין החלים בעניין סעד זמני בהליך אזרחי, מוצע להקנות לרשם ההוצאה לפועל סמכות לעכב את ההליכים בתיק גם בלי שקיים דיון בנוכחות הזוכה - הצד שעלול להיפגע ממתן הצו. זאת, אם שוכנע הרשם, על בסיס ראיות מספקות שהציג לו המנהל, כי קיים חשש סביר שהשהיית הדיון תסכל את מטרת העיכוב או תגרום לחייב נזק חמור. בדומה לדיון בהליכים אזרחיים, גם בדיון בהוצאה לפועל סעד של עיכוב הליכים צפוי שיינתן במעמד צד אחד לעתים נדירות ובמקרים קיצוניים בלבד (ראו סעיף קטן (ד) המוצע).

עוד מוצע, גם זאת בדומה למקובל בסדרי הדין בהליכים אזרחיים, כי בהחלטה על מתן צו לעיכוב הליכים הניתנת שלא במעמד הצדדים, יקבע הרשם מועד לדיון במעמד הצדדים, במועד המוקדם ביותר האפשרי ולא יאוחר מארבעה עשר ימים מיום מתן ההחלטה (כולל ימי פגרה) (ראו סעיף קטן (ה) המוצע). על פי המוצע, אם עוכבו ההליכים, יומצאו לזוכה ולחייב בהמצאה מלאה העתק הצו, העתק בקשת המנהל והמסמכים שצורפו אליה, בלא דיחוי ולא יאוחר משלושה ימים מיום מתן ההחלטה. זאת, בין אם עוכבו ההליכים במעמד הזוכה והחייב, אם לאו (ראו סעיף קטן (ו) המוצע).

עוד מוצע כי החייב והזוכה יוכלו לפנות לרשם בבקשה לעיין מחדש בצו שנתן או בתנאיו, והוא יוכל להיעתר לבקשה אם סבר כי נסיבות שהשתנו או עובדות חדשות שהתגלו לאחר מתן הצו מצדיקות זאת (ראו סעיף קטן (ט) המוצע).

ככלל, מוצע כי הרשם יקבע בצו לעיכוב הליכים את תקופת תוקפו של הצו. עם זאת, מוצע לאפשר לרשם, אם התקיימו טעמים מיוחדים שיירשמו, לתת צו לתקופה בלתי מוגבלת. כך למשל אם מתנהלת חקירה משטרתית לגבי נסיבות פתיחת התיק ולא ידוע מתי תסתיים או כשהזוכה ברח מהארץ. כן מוצע כי הרשם יוכל לקבוע בצו תנאים שבהתקיימם יפקע הצו לפני תום תקופת תוקפו (ראו סעיף קטן (ז)(2) המוצע).

בסעיף קטן (ח), מוצע לקבוע את המצבים שבהם יפקע צו לעיכוב הליכים. על פי המוצע, הצו יפקע במועד שנקבע לכך בצו עצמו, אם נקבע, או במועד שבו התקיים תנאי מהתנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (3) של סעיף קטן (ח) המוצע, הכל לפי המוקדם. כך למשל, צו כאמור שניתן בלא נוכחות הצדדים יפקע בחלוף 7 ימים מיום שניתן אם לא הומצא לזוכה בהמצאה מלאה (ראו פסקה (2), גם אם נקבע בו מועד מאוחר יותר לפקיעתו. זאת, כדי להבטיח פגיעה מזערית בצדדים לתיק. יצוין כי משפקע צו לעיכוב הליכים, מתחדשת הפעילות בתיק ההוצאה לפועל, ואם ניתנו בו צווים - הם שבים להיות בתוקף.

כדי לאפשר לרשם לקבל החלטה מבוססת בבקשה למתן צו לעיכוב הליכים, מוצע להסמיכו, לצורך קבלת החלטה כאמור, לדרוש מהזוכה או מהחייב למסור לו מסמכים או פרטים הנוגעים לעניין (ראו סעיף קטן (י) המוצע).

לבסוף מוצע, בסעיף 10 להצעת החוק, לתקן את סעיף 80 לחוק כך שהערעור על החלטות הרשם בבקשה לצו לעיכוב הליכים לפי ההסדר המוצע יהיה ערעור בזכות. לסעיף 6

סעיף 45א לחוק מסדיר את דרך ההמצאה של צו עיקול לצד שלישי שהוא תאגיד בנקאי. לפי אותו סעיף המצאת צו העיקול לתאגיד בנקאי שיש לו סניפים מתבצעת על דרך המצאתו למשרד הראשי או למען הרשום של התאגיד הבנקאי.

איגוד חברות הביטוח (ע"ר) היא עמותה שחברות בה חברות הביטוח. עמותה זו הקימה גוף אשר נותן שירותי סליקה לחברות העמותה - מרכז הסליקה של חברות הביטוח. כדי לאפשר הטלת עיקול על נכסי חייבים הנמצאים בידי חברות ביטוח באופן יעיל יותר, מוצע לקבוע, בדומה להסדר המתואר לעיל לגבי המצאת צווי עיקול לתאגיד בנקאי, הסדר המאפשר המצאת צווי עיקול כאמור למרכז הסליקה. לסעיף 7

סעיף 50(א) לחוק מונה שורה של נכסים (של חייב) שאינם ניתנים לעיקול בידי צד שלישי. לפי פסקה (7) של אותו סעיף, כספים המגיעים לחייב ממשרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים (להלן - משרד הרווחה) כדמי ליווי לעיוור מוגנים מעיקול. מוצע להרחיב את ההגנה הקבועה באותה פסקה כך שתחול על תשלומים נוספים שמשלם המשרד האמור לחייבים, כמפורט להלן:

1. דמי אחזקת כלב - מדובר בתשלום המשולם לאדם עם עיוורון או לקות ראייה הנעזר בכלב נחייה לצורך ניידותו. מטרת התשלום, אשר עומד כיום על 458 שקלים חדשים בחודש, היא לסייע לאדם כאמור במימון כלל ההוצאות הכרוכות באחזקת כלב הנחייה. כספים אלה נועדו לסייע לאותו אדם בצרכיו היומיומיים בניידות וכן לאפשר פעילויות נוספות הדורשות ניידות. כאמור, כספים המגיעים לחייב ממשרד הרווחה כדמי ליווי לעיוור נכללים כבר היום בין הנכסים המוגנים מעיקול, בשל אותה הצדקה. מספר הזכאים לדמי אחזקת כלב עומד כיום על כ-240 אנשים.

2. דמי תקשורת וסל תקשורת - דמי תקשורת הם תשלום קבוע שמשרד הרווחה משלם מדי חודש לאנשים עם לקות שמיעה, לצורך מימון ההוצאות השוטפות הנובעות מהלקות וסיוע. גובה התשלום נע בין 382 ל-418 שקלים חדשים בחודש, בהתאם להיותו של הזכאי עובד או לא.

סל תקשורת הוא החזר כספי שמשלם משרד הרווחה לזכאים בעבור רכישת אביזרי עזר שונים לתקשורת הנדרשים לאדם לצורך התנהלות יום יומית וחיוניים לצורך תקשורת טובה של החרש עם החברה השומעת. סיוע זה, שהוא חיוני לשם שילובו המלא של החרש בחברה, יכול להגיע עד סכום כולל של 3,798 שקלים חדשים לתקופה של ארבע שנים החל מיום ההכרה בזכאות בידי הגורם המוסמך במשרד.

התשלומים הנזכרים לעיל משולמים לאדם עם לקות שמיעה לצורך שיפור התקשורת שלו עם הסביבה. עיקול כספים אלו פוגע ביכולתו של אדם עם לקות שמיעה לתקשר עם הסביבה וכתוצאה מכך עלולה להיפגע יכולתו הבסיסית להתקיים ולנהל את חייו ככל אדם בחברה. מי שהגורם המוסמך במשרד הרווחה הכיר בו כאדם עם לקות שמיעה, זכאי לשני סוגי התשלומים. מספר הזכאים כאמור עומד כיום על כ-6,634 אנשים.

3. סיוע מטעם ועדת מענקים לסיוע למשפחות וליחידים נזקקים - מדובר בסיוע שנותן משרד הרווחה, באמצעות הוועדה האמורה, לאנשים במצב כלכלי קשה לשם מימון צרכים אישיים או ביתיים בסיסיים, כגון רכישת מכונת כביסה, מיטה, מקרר או ארון בגדים או תשלום בעבור טיפול שיניים.

4. סיוע במימון טיפול אישי לנכה קשה בקהילה - מדובר בתשלום חודשי קבוע שמשלם משרד הרווחה לנכים קשים לצורך סיוע במימון הטיפול האישי בהם בקהילה. גובה התשלום עומד כיום על סך של 1,100 שקלים חדשים לחודש. סכום זה משולם כהשלמה לקצבאות הביטוח הלאומי, והוא נועד לממן את מלוא שעות הטיפול המתחייבות מהמוגבלות הקשה של הזכאי. עיקול תשלום זה עלול לפגוע באפשרותו של הזכאי לקבל את הטיפול האישי הדרוש לו ולהשתלב בקהילה. מספר הזכאים לסיוע במימון טיפול אישי לנכה קשה בקהילה עומד כיום על כ-450 אנשים.

עוד מוצע לעגן בסעיף 50(א) לחוק הגנה מעיקול על סכומים שמשלם המשרד לקליטת העלייה לעולים שאינם עובדים, אשר עומדים בקריטריונים שנקבעו בהוראות הנוהל וההנחיות של המשרד האמור, בשנה הראשונה לעלייתם, לשם סיוע במימון צרכי מחייתם. סכומים אלה, שזכאים לקבלם עולים דורשי עבודה או עולים המשתתפים במסלול הכנה לתעסוקה, דומים במהותם לגמלאות הבטחת הכנסה שמשלם המוסד לביטוח לאומי. המשרד משלם כספים אלה לעולים מהחודש השביעי לעלייתם (כלומר, מתום תקופת הזכאות לסל קליטה) ועד תום שנה מהעלייה, וזאת מכח הסדר רב שנים עם המוסד לביטוח לאומי, שלפיו עולה יכול להיות זכאי של המוסד לביטוח לאומי רק בחלוף שנה ממועד עלייתו לישראל.

על אף שמדובר בכספים שמשולמים כדמי מחייה ומטרתם לסייע לעולים בצעדיהם הראשוניים בארץ, הרי שכיום, כספים אלה ניתנים להעברה, לערבות ולעיקול, וזאת בשונה מגמלת הבטחת הכנסה שמשלם המוסד לביטוח לאומי לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980 (להלן - חוק הבטחת הכנסה), גם כן למטרת סיוע במחיה, אשר מוגנת מהעברה, ערבות ועיקול מכוח אותו חוק (ראו סעיף 23 לחוק האמור). מצב זה עלול לפגוע באופן ממשי באוכלוסיית העולים הזכאים לגמלה.

לאור האמור, מוצע לעגן בפסקה (9) המוצעת הגנה מפני עיקול על כספים אלה שמשלם המשרד לקליטת העלייה לחייב כגמלת הבטחת הכנסה. בדומה להגנה הניתנת לגמלת הבטחת הכנסה (ראו סעיף 23(ב) לחוק הבטחת הכנסה), מוצע כי ההגנה תחול גם במקרה שהעיקול הוטל לצורך תשלום מזונות לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך. לסעיף 8

סעיף 75(ב) לחוק קובע הוראות לעניין העברה לידי הזוכה של כספים בתיק ההוצאה לפועל שנזקפו לזכותו. לפי אותו סעיף, כספים אלה יועברו לידי הזוכה רק אם הסכום המצטבר שנזקף לזכותו של הזוכה עולה על הסכום המזערי שקבע שר המשפטים בצו או שחלף מועד שקבע שר המשפטים בצו. מכוח סעיף זה, נקבע בתקנה 115א לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979 (ק"ת התש"ם, עמי 386), כי כספים ששולמו על חשבון החוב יועברו לידי הזוכה כאשר הסכום המצטבר שנזקף לזכותו עולה על 50 שקלים חדשים או שחלפו שלושה חודשים מיום התשלום, לפי המוקדם. המועד שנקבע בתקנה 115א האמורה נקבע לאור תקנות בתי משפט והוצאה לפועל (החזרת פקדונות וקנסות), התשמ"א-1981 (ק"ת התשמ"א, עמי 1240), שלפיהן המדינה אינה מחויבת בתשלום ריבית על סכומים המועברים בתוך פרק זמן של שלושה חודשים.

הלכה למעשה, מרבית התשלומים המועברים לידי הזוכה, מועברים בתום שלושה חודשים, בסכומים נמוכים משמעותית מ-50 שקלים, כך שהזוכים מקבלים מלשכת ההוצאה לפועל המחאות בסכומים פעוטים. הטרחה והעלויות הנלוות לכך בשל הצורך בהפקת קבלות או חשבוניות, משלוח מכתבים, פעולות זיכוי בספרים ועוד, עולות לא אחת על ערך הסכום המתקבל מלשכת ההוצאה לפועל.

אשר על כן, מוצע לקבוע שסכומים שנזקפו לזכותו של הזוכה יועברו לידיו בחלוף שנה או כאשר ערך הכספים מגיע במצטבר ליותר מ-100 שקלים חדשים, לפי המוקדם, וכן להסמיך את השר לקבוע בתקנות תקופה ארוכה יותר או סכום גבוה יותר. הוראה זו תחול על פי המוצע גם על העברות בנקאיות, ומוצע לשם כך לבטל את סעיף קטן (ד) של סעיף 75 לחוק, אשר מחריג כיום מתחולתו העברות כאמור. כן מוצע לתקן בהתאם את סעיף קטן (ב) של סעיף 75 לחוק שעניינו בריבית הנוספת לסכום המועבר לידי הזוכה, כך שלא תשולם ריבית על סכום המועבר כנדרש לפי הוראות סעיף קטן (ב)(1) או (2) כתיקונו המוצע.

יובהר, כי הכספים מזוכים בתיק ההוצאה לפועל בעת קבלתם בלשכת ההוצאה לפועל, כך שאין בתיקון המוצע כדי לגרום כל נזק לחייב עצמו. לסעיף 9

מעת לעת, מגויסים חיילי מילואים בשל נסיבות חירום או מצב מיוחד לפי סעיפים 8 ו-9 לחוק שירות

המילואים, התשס"ח-2008. הן משרד הביטחון והן רשות האכיפה והגבייה (להלן - הרשות) מבקשים

להבטיח כי בעת גיוסם של חיילי המילואים בנסיבות כאמור, ובמהלך שירותם, לא יינקטו נגדם הליכי

גבייה, שכן באותה עת אין באפשרותם להסדיר את חובותיהם או לטפל בהליכים הננקטים כנגדם בשל

חובות אלו. לשם כך, מוצע לקבוע הליך להעברת מידע בין משרד הביטחון לרשות, אשר יאפשר למערכת

ההוצאה לפועל לאתר את אותם חיילי מילואים שהם חייבים ולעכב את ההליכים נגדם.

על פי המוצע, מנהל מערכת ההוצאה לפועל יצליב נתוני זיהוי של חיילי מילואים שגויסו בנסיבות

האמורות בסעיף 77ב(ב) המוצע, שהועברו אליו ממשרד הביטחון, עם פרטי החייבים בתיקי ההוצאה

לפועל. אם נמצא בעקבות הצלבת הנתונים כי חייל מילואים שגויס בנסיבות כאמור הוא חייב, יורה המנהל

להשהות את כל ההליכים המתנהלים נגדו. יצוין כי על העברת המידע בהתאם להסדר המוצע לעיל יחולו

18

הוראות תקנות הגנת הפרטיות (תנאי החזקת מידע ושמירתו וסדרי העברת מידע בין גופים ציבוריים), התשמ"ו-1986 (ק"ת התשמ"ו, עמי 858).

כמו כן, מוצע להסמיך את שר המשפטים להתקין, בהסכמת שר הביטחון, תקנות לביצוע הסעיף המוצע. לסעיף 13

סעיף 81א3 לחוק קובע מהם הפרשי ההצמדה והריבית שייווספו לסכום הנקוב בשטר או לסכום התביעה בתביעה על סכום קצוב, המוגשים לביצוע בהוצאה לפועל (להלן - פיצוי). לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) של אותו סעיף, הפרשי ההצמדה והריבית שייווספו כאמור יהיו לפי סעיפים 4(א) או 5(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 (להלן - פיצוי ברירת המחדל). להוראות אלו נקבעו חריגים בסעיף קטן (ד) של סעיף 81א3 האמור. לפי החריג הראשון, אם נקבע בשטר, בחוזה או בהתחייבות פיצוי אחר, ייווסף לסכום השטר או לסכום התביעה, הפיצוי הספציפי שנקבע (ראו פסקה (1)). לפי החריג השני, אם נקבע בחיקוק שמכוחו הוגשה תביעה על סכום קצוב פיצוי אחר כאמור, ייווסף אותו פיצוי לסכום התביעה (ראו פסקה (2)).

מוצע לתקן את סעיף קטן (ד)(2) ולכלול במסגרתו כל מקרה שבו נקבעה ריבית ספציפית בחקיקה ולא רק במקרה של תביעה על סכום קצוב. כיום, לפי לשון הסעיף, אם נקבעה ריבית ייעודית בחקיקה היא תחול רק במקרה שבו הוגשה תובענה על סכום קצוב מכח אותו החיקוק, ואולם אם אותו חיוב בדיוק שולם באמצעות שטר, לא תחול הריבית שנקבעה במיוחד על אותו החיוב אלא תחול ברירת המחדל של חוק פסיקת ריבית והצמדה. תוצאה זו אינה מגשימה את כוונת המחוקק אשר ביקש לקבוע פיצוי שונה בשל פיגור בתשלום לגבי סוגים שונים של חובות, וזאת בלא תלות בצורת התשלום של החוב. בנוסף, התיקון המוצע עולה בקנה אחד עם תכליתו של סעיף קטן 6(א)(2) לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, אשר קובע כי אין לפסוק על פיו ריבית אם נקבע בחיקוק תשלום ריבית או סעד אחר כפיצוי על פיגור בתשלום. לסעיף 14

התוספת השנייה לחוק (להלן - התוספת השנייה) מונה את הגורמים שמעבירים מידע להוצאה לפועל ואת המידע שהם מעבירים. מוצע לתקן את פרט 3 בחלק אי לתוספת האמורה כך שיציין את רשות האוכלוסין וההגירה (ולא את מרשם האוכלוסין) כגורם שיעביר את המידע להוצאה לפועל לפי סעיפים 7א(א)(2), 7ב(א2) ו-7ב(א3) לחוק.

כמו כן, לנוכח העובדה שמידע על מעסיקים של עובדים זרים מצוי בידי רשות האוכלוסין וההגירה ולא

בידי המוסד לביטוח לאומי, ומאחר שכיום המחוקק מאפשר לרשות לקבל מידע על מעסיקים רק מהמוסד

לביטוח לאומי (ראו פרט 1 לתוספת השנייה), מוצע לתקן את פרט 3 האמור כך שמערכת ההוצאה לפועל

תוכל לקבל מידע על מעסיקים של החייבים מרשות האוכלוסין וההגירה. לעניין מידע כאמור לגבי

מעסיקים של עובדים זרים שהם מסתננים, מוצע כי מידע זה יכלול גם את פירוט החודשים שבהם הפקידו

אותם מעסיקים פיקדון בעד עובדיהם מכוח סעיף 1יא1 לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991.

כמו כן, מוצע להוסיף כפרט 23 את רשם הירושות כגורם מוסר מידע, ביחס לצווי ירושה, או צווי קיום

צוואה, שהחייב צד להם, או להסתלקות של החייב מירושה או צוואה, בדומה לפרט 22 בתוספת הראשונה

לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח- 2018. מדובר במידע הניתן לעיון ברשם הירושה, ומטרת

19

הוספת הפריט היא הנגשת המידע, לזוכים בהוצאה לפועל. לסעיף 15

בתוספת השלישית לחוק מנויים גופים שמנהל לשכת ההוצאה לפועל מוסמך לצוות עליהם למסור לידיו את כתובתו של החייב. מוצע לתקן את פרט 1 לתוספת האמורה כך שיציין את רשות האוכלוסין וההגירה, שהיא הגוף הרלבנטי, ולא את מרשם האוכלוסין.

¹¹ ק"ת התשע"ט, עמי 422.