טיוטת תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי (הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה), התשפ"א‑2021

(חמ 3-6245)

____________התשפ"א

(                2020)   

דברי הסבר

כללי           לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן – החוק), כחלק מהצו לשיקום כלכלי, יקבע בית המשפט תכנית לפירעון חובותיו של היחיד ולשיקומו הכלכלי. במסגרת הצו רשאי הוא להורות ליחיד לעבור הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה. בהליכים שמתקיימים בהוצאה לפועל, הסמכות ניתנה לרשם ההוצאה לפועל. כמו כן, לפי החוק בית המשפט רשאי לקבוע שההכשרה תהיה תנאי לאישור הסדר חוב לפי חלק י', ורשם ההוצאה לפועל רשאי לקבוע שההכשרה תהיה תנאי לאישור הסדר תשלומים לפי פרק י"ב לחוק. בתקנות אלה מוצע לקבוע את מסגרת ההכשרה ואת הנושאים העיקריים שבהם תעסוק. לפי החוק, ההכשרה מיועדת ליחיד אשר הנסיבות שהובילו לחדלות פירעונו מצביעות על כך שהכשרה כזו תסייע לשיקומו הכלכלי. כך, מטרת ההכשרה היא לתת בידי היחיד כלים שיסייעו לו להשתלב במרקם החיים הכלכליים לאחר תום הליכי חדלות הפירעון. ההכשרה יכולה לסייע גם להתנהלות השוטפת של היחיד במסגרת ההליכים. יודגש כי ההכשרה הכלכלית אינה ממצה את האפשרויות שעומדות בפני הממונה או מערכת ההוצאה לפועל לסייע לשיקומם הכלכלי של יחידים. אולם, כיוון שההכשרה היא חלק מצו השיקום, אי התייצבות להכשרה עשויה להשליך על תום הליכי חדלות הפירעון של היחיד. לכן עוסקות התקנות המוצעות בהכשרה זו, ולא בכלים נוספים שניתן להציע ליחיד, בהסכמתו.

התקנות המוצעות מחולקות לשני פרקים: פרק א', הכולל הוראות כלליות בעניין חובת היחיד לעבור הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה, ופרק ב', ובו האסדרה הקונקרטית בעניין מערך ההכשרה ותכניות ההכשרה, כמפורט להלן.  

תקנה 1                  כמסגרת לאסדרה בעניין הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה, מוצע לקבוע כי על הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (להלן – הממונה), בהצעתו המוגשת לבית המשפט לפי סעיף 154 לחוק או על הנאמן בדוח ממצאי הבדיקה שמגיש לרשם ההוצאה לפועל, לכלול המלצה לבית המשפט או לרשם ההוצאה לפועל, לפי העניין, בעניין הפניית היחיד להכשרה להתנהלות כלכלית נכונה כחלק מהוראות הצו לשיקום כלכלי

תקנה 2                  עניינה של התקנה המוצעת בהזמנה לתכנית הכשרה. מוצע לקבוע כי אם בית המשפט או רשם ההוצאה לפועל החליטו להפנות את היחיד להכשרה כאמור, תישלח לו, מטעם הממונה הזמנה להשתתף בתכנית הכשרה. מוצע כי הזמנה תישלח ליחיד 21 ימים לפחות מראש (או בפרק זמן קצר יותר בהסכמתו), כדי לאפשר לו להיערך.

תקנה 3                  מוצע לקבוע את החובה להשתתף בהכשרה שאליה זומן היחיד, אלא אם כן הציג בפני הממונה, בפרק זמן של 14 ימים לפחות לפני תחילת ההכשרה, סיבה סבירה שבעטיה לא יוכל להשתתף. תקנה מוצעת זו נועדה למנוע בזבוז משאבים ותשומות המושקעות בקיומן של הכשרות כאמור, וניצול יעיל של מערך ההכשרות באופן שיאפשר לממונה להפנות חייבים אחרים הממתינים להכשרה ככל שמתפנה מקום.

תקנה 4                  מוצע לקבוע כלל לעניין עמידה בתנאי תכנית ההכשרה שלפיו על היחיד להשתתף לפחות ב-90% מהיקף התכנית שנקבעה לו, וכן לעמוד בדרישות נוספות שעשויות לכלול תרגולים שונים, לפי העניין. כמו כן מוצע לקבוע כי במקרה קונקרטי שבו לא התאפשר ליחיד לעמוד בחובת הנוכחות האמורה, יהא הממונה רשאי לאפשר לו להשלימה בדרכים אחרות. לצד זאת, מוצע לקבוע כי מי שלא עמד בדרישות האמורות – יראו אותו כמי שלא עבר את ההכשרה ולא יוכל להציג אישור לכך בהמשך ההליכים בעניינו.

תקנה 5                  מוצע לקבוע כי מערך ההכשרה יופעל מטעם הממונה ויקוים על ידו. זאת, גם אם הליך חדלות הפירעון בעניינו של היחיד מתנהל בפני מערכת ההוצאה לפועל. ריכוז הסמכות בידי הממונה נועד למנוע יצירת שתי מערכות הדרכה נפרדות ולשמור על אחידות בתוכן.  

בד בבד, מוצע לקבוע כי הממונה, בתיאום עם מנהל מערכת ההוצאה לפועל, יהא אחראי על תכני ההכשרה שיכללו נושאים כמפורט בתקנת משנה (ב) המוצעת. כיוון שהשתתפות בהכשרה היא תנאי לעמידה בתנאי הצו לשיקום כלכלי, מוצע לקבוע בתקנות את משך התכנית, כך שתארך 5 שעות לפחות אך לא יותר מ-20 שעות, בהתאם לצורך, לתוכן ולמאפייני המשתתפים בה. זאת, כדי לאפשר הכשרה אפקטיבית מחד גיסא, אך כזו שאינה מכבידה על היחיד במידה העולה על הנדרש מאידך גיסא.

תקנה 6                  מוצע להקנות גמישות בעניין אופן ביצוע ההכשרה כך שתתאפשר העברתה גם באמצעים מקוונים ומרחוק. כן מוצע להבטיח כי הכשרה הטעונה התייצבות תתקיים לפחות בכל אחד ממחוזות השיפוט בישראל (ירושלים, תל אביב, מרכז, חיפה, צפון ובאר שבע).