תוכן עניינים

טיוטת תקנות ההוצאה לפועל (תיקון מס'...) (תיקונים שונים), התשפ"א -2021. 3

1.  תיקון תקנה 1. 3

2.  הוספת תקנה 10ב. 3

3.  תיקון תקנה 11. 3

4.  הוספת תקנה 11א. 3

5.  תיקון תקנה 12. 4

6.  הוספת תקנה 19א. 5

7.  תיקון תקנה 21. 5

8.  תיקון תקנה 23ג1. 5

9.  הוספת תקנה 23ג2. 6

10. תיקון תקנה 24. 6

11. תיקון תקנה 27א. 6

12. תיקון תקנה 28ג 6

13. תיקון תקנה 29. 7

14. תיקון תקנה 37א1. 7

15. תיקון תקנה 40. 7

16. תיקון תקנה 52. 8

17. תיקון תקנה 64. 8

18. הוספת תקנה 72ג 8

19. תיקון תקנה 74. 8

20. תיקון תקנה 104. 8

21. תיקון תקנה 104א. 8

22. הוספת תקנות 104ג-104ד. 9

23. תיקון תקנה 120. 9

24. הוספת תקנה 125א. 9

25. תיקון תקנה 126. 10

26. תיקון התוספת הראשונה. 11

27. תחילה. 14

דברי הסבר. 14

 

טיוטת תקנות ההוצאה לפועל (תיקון מס'...) (תיקונים שונים), התשפ"א -2021

 

דברי הסבר

 

כללי:

התקנות המוצעות מסדירות היבטים שונים בניהול תיקים והליכים בהוצאה לפועל לרבות הסדרת התאמות לתיקון תקנות סדר הדין האזרחי,- התשע"ט-2018.

 

לתקנות 1, 10, 11, 16, 17, 22:

ביום ב' בחשוון התשע"ט (11 באוקטובר 2018) פורסמו תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (ק"ת התשע"ט, עמ' 422) (להלן – תקנות סד"א החדשות) אשר מחליפות את תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (ק"ת התשמ"ד, עמ' 2220) (להלן – תקנות סד"א הישנות), ואשר נכנסו  לתוקף ביום יז' בטבת התשפ"א (1 בינואר 2021).

מאחר ותקנות ההוצאה לפועל, התש"מ- 1979 (להלן- התקנות), כוללות הפניות למינוחים ולהוראות מתקנות סד"א הישנות, מוצע לתקן את אותם הפניות ומינוחים בהתאם לנוסחן החדש של התקנות, הכל כמפורט להלן.

מוצע, בתקנה 1 בתקנות המוצעות, לתקן את ההגדרה "תקנות סדר הדין" שבסעיף 1 לחוק, בהתאם לתקנות סד"א החדשות.

מוצע, בתקנה 10  בתקנות המוצעות לתקן את תקנה 24 (א) המפנה לעניין ביצוע המצאות כתבי בי- דין לפרק ל"ב לתקנות הישנות ולהפנות לפרק י"ט בתקנות החדשות העוסק בהמצאות.

מוצע, בתקנה 11 בתקנות המוצעות לתקן את תקנה 27א העוסקת בהגשת בקשות לפי סעיפים 19,25,48 ו- 58 לחוק ההוצאה לפועל, שבנוסחה כיום קובעת כי הדיון בבקשות אלו יהיה לפי פרק כ' בתקנות סד"א הישנות ולהפנות במקום הפניה זו לתקנות 50, 51, 52, 53 ו- 55 מתוך פרק ח' בתקנות סד"א החדשות.

מוצע, בתקנה 16 בתקנות המוצעות לתקן את תקנה 52 העוסקת במכירת מטלטלין מעוקלים ולהפנות לתקנות הרלבנטיות בתקנות סד"א החדשות.

מוצע בתקנה 17 בתקנות המוצעות לתקן את תקנה 64 העוסקת בצו למכירת מקרקעין ולתקן את ההפניה שכיום הינה לתקנה 381  בתקנות סד"א הישנות העוסקת בעיקול זמני, למקבילתה, תקנה 106 בתקנות סד"א החדשות.

מוצע, בתקנה 22 בתקנות המוצעות, לתקן את תקנה 120 העוסקת בערעור ולהפנות במקום ההפניה הקיימת כיום להוראות פרק ז' בפרק א' לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020.

 

להוספת תקנה 10ב:

סעיף 29 וסעיף 121 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי- התשע"ח- 2018 (להלן- חוק חדל"פ) קובעים מה הם תוצאותיו של צו לפתיחת הליכים, שניתן לגבי תאגיד או יחיד. סעיף 121 לחוק חדל"פ הנוגע ליחיד מפנה להוראות חלק ב' בפרק ה שעניינו הקפאת הליכים שסעיף 29 הינו חלק ממנו. על פי סעיף 29(5)  לחוק חדל"פ לא יהיה ניתן לפתוח או להמשיך בכל הליך משפטי אלא באישור בית משפט. פרק ו'  בחוק חדלות פירעון  מאפשר על אף האמור לעיל, מימוש נכס משועבד בתנאים הקבועים באותו פרק. התקנה המוצעת נועדה לקבוע הוראות ביצועיות ליישום, בעת פתיחת תיקים בהוצאה לפועל כנגד מי שניתן כנגדו צו פתיחת הליכים, כך שלא ניתן יהיה לפתוח תיק חדש נגד חייב שהוא בהליכי חדלות פירעון או פשיטת רגל אלא אם יש אישור לכך מאת בית משפט.

באשר להליכי משכון ומשכנתא בעבר, ולנוכח הלכת בית המשפט העליון בע"א 8044/13 ששון לוי, חב' בית ששון בע"מ נ' שיכון ובינוי נדל"ן השקעות בע"מ (פורסם בנבו) לא היה צורך להמציא למערכת ההוצאה לפועל אישור כלשהו כאשר נושה ביקש לפתוח בהליכים למימוש משכון או משכנתא. בסעיפים  245-248 לחוק חדלות פירעון נקבעו תנאים לעניין מימוש שיעבוד על ידי נושה מובטח. מטרת סעיף קטן (ב) המוצע היא שיומצא למערכת ההוצאה לפועל אישור כי התקיימו התנאים הקבועים בסעיפים אלו למימוש נכס באמצעות הנושה המובטח.

 

לתיקון תקנה 11:

בתקנה 11(א) נקבע כי יש להגיש לצורך ביצוע פסק דין,  פסיקתא, החלטה או צו (להלן- "מסמך הפתיחה"), העתק מאושר מאותו מסמך. כיום מתאפשרת פתיחת תיקים באופן מקוון ולפיכך מוצע לתקן את התקנה ולאפשר פתיחת תיקים על סמך ההעתק ולאו דווקא על סמך המקור. הזוכה יידרש להצהיר בעת פתיחת התיק  כי קיים בידו מקור מסמך הפתיחה, הניתן להמצאה ללשכת ההוצאה לפועל לפי דרישה.

 

להוספת תקנה 11א:  

לתקנת משנה (א): מוצע להסדיר, כי עם הגשת בקשה לביצוע שנלווית לה המחאת זכות, כאשר מי שמגיש את בקשת הזכות הוא הנמחה, יוגש תצהיר הנמחה המבהיר את נסיבות המחאת הזכות.

לתקנת משנה (ב): לעיתים, מוגשת המחאת זכות במהלך חיי התיק, על ידי צד ג', בעא (י-ם) 54410-03-16 פורקס אסטייטס לימיטד נ' יוסף שטיצברג (פורסם בנבו) נמתחה ביקורת על ידי כב' השופט אלכסנדר רון על כך שלא נדרש, תצהיר זוכה לבקשת צד ג'. מוצע לקבוע כי מי שרשאי להגיש בקשה להמחאת זכות במהלך חיי התיק, יהיה הזוכה בלבד אשר יצרף לבקשתו תצהיר המבהיר את נסיבות המחאת הזכות.

 

לתיקון תקנה 12:

תיקון תקנה 12(ג):מאחר שמערכת ההוצאה לפועל, מתרגמת את החלק של האיגרת שהינה חלק בלתי נפרד מהאזהרות לערבית ( טופס 2, טופס 2א שהם טפסי האזהרה בתקנות, כוללים איגרת- שהיא למעשה, ה"הודעה לחייב בשפה פשוטה וברורה" כאמור בסעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל) , מוצע להבהיר  כי בעת ביצוע המצאה של האזהרה על ידי בא כוחו של הזוכה עליו להמציא באותה עת, לחייב, גם את עותק תרגומה לערבית של האיגרת.

במסגרת התיקון, מוצע לוותר על הגשת פס"ד מאושר מאחר שמערכת ההוצאה לפועל מאפשרת הגשת בקשות ביצוע, מרחוק, באמצעות מערכת ממוחשבת, במסגרת טופס בקשת הביצוע, מאשר  הזוכה, כי מדובר בפס"ד מאושר. מעבר לכך, על פי הנחיות שפורסמו, גישת משרד המשפטים היא לוותר על מסמכי מקור, בהליכים שונים.

הוספת תקנה 12(ג1):

התקנה המוצעת מבקשת להסדיר, כי אם אזהרה הומצאה באמצעות ב"כ הזוכה הממציא על פי רוב את המסירה באמצעות מוסר (שליח) מטעמו, יצורף אליה בעת המצאתה ללשכת ההוצאה לפועל טופס הכולל  תצהיר מוסר. אם מדובר במסירת אזהרה בתיק לביצוע תובענה, על בא כוח הזוכה לאשר במסגרת התצהיר, כי לאזהרה צורפו האסמכתאות הנדרשות על פי התקנות בנוסח לפי טופס 2ב.   

כמו כן, מוצע להסמיך את מנהל מערכת ההוצאה לפועל להורות באמצעות הודעה שתפורסם באתר האינטרנט (המינוח "אתר האינטרנט"- מצוי בסעיף 1 שמהווה סעיף הגדרות) כי במקום תצהיר, יימסר דיווח המאפשר זיהוי מיקום וזמן המסירה לרבות צילום מיקום המסירה.

הצורך בתצהיר או בדיווח המאפשר זיהוי זמן ומקום מסירה עולה לנוכח קיומם של מקרים, שהובאו לידיעת רשות האכיפה והגבייה בהם בוצעו מסירות שונות ע"י אותו מוסר באותו תאריך ובאותן שעות בכתובות/ ערים שונות- דבר שאינו אפשרי כמובן. יצוין, כי לא מדובר בתלונה חד פעמית, אלא מספר תלונות שמתקבלות באופנים רבים, אם בתלונות ישירות למערכת ההוצאה לפועל ואם בבקשות שונות שמוגשות בתיקי ההוצאה לפועל או בקשות לבתי המשפט.

יצוין, כי בעבר בשל חוסר תקינות באזהרות שהומצאו על ידי מוסרים מטעם עורכי הדין, גם, נשללה האפשרות, לביצוע מסירת אזהרה על ידי עורכי הדין (למעט בתיקי תובענות). בשנת 2009, הוחזרה האפשרות לביצוע מסירת אזהרה על ידי עורכי דין תחילה כהוראת שעה ולאחר מכן כהוראה קבועה.

רשות האכיפה והגבייה, סבורה, כי האיזון הנכון של השארת האפשרות בהמצאת אזהרה על ידי באי כוח הזוכים, הינו בהתנייתה בחובת צירוף תצהיר וכשיתאפשר הדבר מהפן הטכנולוגי יוחלף הצורך בתצהיר בחובת דיווח באופן שיבטיח כי בוצעה מסירה תקינה. על כן, התקנה המוצעת מבקשת לעגן את חובת צירוף התצהיר, שכבר כיום נדרש לצירוף על פי הנחיות מנהליות וכן לעגן את האפשרות כי תינתנה הנחיות מנהל מערכת הוצאה לפועל בדבר דיווח על מסירת אזהרה, לרבות ההנחיה בדבר צילום מיקום המסירה (ההנחיות תינתנה עם השלמת ההערכות הטכנולוגית הנחוצה). הובהר בתוך לשון התקנה, מה הכוונה בצילום מיקום המסירה, כך שמובהר, כי מדובר בצילום חזית הבניין או חזית בית המגורים (למשל, למצב בו מדובר במסירה לבית מגורים שהוא דירה בבית משותף) תוך הבהרה שאין כוונה שתצולם רשות היחיד, ועל כן הובהר שהצילום לא יכלול צילום בתוך בית המגורים.

 

תיקון תקנה 12(ד): השינוי בתקנה זו נדרש לנוכח התפתחות הטכנולוגיה. כבר היום מחתים הדואר את הנמענים באופן דיגיטאלי על אישורי מסירה. מצב דברים זה בו החתימה נעשית באופן דיגיטאלי מאפשר העברת אישור המסירה באמצעים דיגיטאליים ועל כן, מאפשר העברת עותק האזהרה לידי הזוכה או בא כוחו באמצעים  דיגיטאליים. הלכה למעשה, אישור בדבר מסירת האזהרה או אזהרה שהוחזרה בידי הדואר מטעם כלשהו תישמר בתיק ההוצאה לפועל ותהיה נגישה לזוכה או לבא כוחו.

 

תיקון תקנה 12(ז) והוספת תקנה 12(ח): תקנה 12(ז) עוסקת במקרה של החייאת תיק שנסגר. התקנה מחייבת את הזוכה, כתנאי מוקדם להגשת הבקשה להחייאת התיק, להמציא את הבקשה לחייב בהמצאה מלאה. התקנה חלה על כל התיקים בהוצאה לפועל לרבות על  תיקי מזונות. מאחר שקיים קושי בביצוע ההמצאה המלאה, זוכים בתיקי מזונות נמנעים מלסגור את התיק גם אם  החוב שולם וזאת על מנת שלא ייאלצו לפתוח את התיק מחדש ולהמציא את הבקשה לחייב אם יבקשו להגדיל את החוב בתיק- מקרה שכיח בתיקי מזונות. מוצע  להקל על הזוכה בפתיחת תיק מזונות שנסגר, ולקבוע כי הבקשה להחייאת התיק תועבר לרשם הוצאה לפועל  והוא יחליט מה לעשות בה. הרשם רשאי לדחות את הבקשה ובמקרה זה ממילא אין טעם בהמצאת הבקשה לחייב אך רשאי גם לקבל אותה ולהתנות בתנאים- המצאת הבקשה, המצאת האזהרה או כל החלטה אחרת כפי שימצא לנכון.

 

להוספת תקנה 19א:

בדומה לתקנה 520 לתקנות סדר הדין האזרחי  תשמ"ד-1984 וכן תקנה 40 בתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט- 2018 בהן עיגון לסמכותו של בית המשפט, לאחד דיונים אחדים שתלויים ועומדים בבית המשפט אחד ואשר כרוכות בהם שאלות דומות של משפט או של עובדה כדי לייעל ולפשט את ההליכים או  למניעת תוצאות סותרות, מוצע להתקין תקנה דומה אשר תסמיך את רשם ההוצאה לפועל, לפי בקשת אחד מבעלי הדין ובין מיוזמתו שלו, לאחד דיונים של בעל דין בתיקי הוצאה לפועל אשר תלויים ועומדים בלשכה אחת או יותר ואשר כרוכות בהם שאלות דומות של משפט או של עובדה.

 

 

לתיקון תקנה 21:

תקנה 21 עוסקת בהגשת בקשה להשהיית הליך. על פי התקנה בקשת החייב להשהות הליך או להימנע מנקיטתו תהא בכתב ונתמכת בתצהיר. מוצע להוסיף בתקנה זו, כי גם על בקשת חייב לביטול עיכוב יציאה מן הארץ או לביטול הגבלת עיכוב יציאה מהארץ להיתמך בתצהיר. התקנה כנוסחה מבהירה כי בקשת חייב להשהיית הליך או בקשה להימנע מנקיטתו תוגש בצרוף תצהיר, אך אינה מבהירה כי יש לעשות כן גם בעת הגשת בקשת חייב לביטול הליך. הלכה למעשה, רשמי ההוצאה לפועל מבקשים כי בקשות חייב לביטול עיכוב יציאה מן הארץ תיתמכנה בתצהיר, בהיקש מתקנה 21 משום שעל פי רוב, בקשות לביטול עיכוב יציאה נתמכות בעובדות, שהרשמים מבקשים כי תאושרנה בתצהיר. על כן מוצע לקבוע כי בקשות אלו תיתמכנה בתצהיר, כדי שמראש בקשות אלו תוגשנה בליווי תצהיר ולא יעוכב הטיפול בהם ולא יווצר ה"פינג פונג" הנוצר כיום כאשר חייב מגיש את הבקשה ללא תצהיר והרשם דורש לאחר מכן כי העובדות יתמכו בתצהיר. יובהר, כי נשקלה החובה, להטיל על החייב הגשת תצהיר בכל בקשה לביטול הליך, אולם מאחר וישנם בקשות רבות של החייב, בהן הוא מבקש לבטל הליכים כתוצאה מעמידתו בצו חיוב בתשלומים או בהתאם להחלטה קודמת של הרשם, עובדות שעולות מהתיק עצמו, ואשר אין צורך לתומכן בתצהיר, לא נראה כי יש מקום להטלת חובה גורפת לפיה כל בקשה לביטול הליך תיתמך בתצהיר.

 

לתיקון תקנה 23ג1:

מוצע להוסיף תקנת משנה (י) לפיה ניתן יהיה למסור לזוכים בתיקים בהם לא בוצעה מסירת אזהרה, או בתיקים בהם מבקש הזוכה לאתר את כתובתו העדכנית של החייב,  עדכון בדבר כתובת החייב כפי שנמסרה על ידו או כפי שאותרה בתיקי הוצאה לפועל אחרים.

 

להוספת תקנה 23ג2:

כללי- מוצע לעגן את סמכות מנהל לשכת ההוצאה לפועל לבצע שינויים בכתובת החייב, הן לפי בקשת החייב, הן אם החייב מוסר מידע על כתובת במסגרת בקשות שונות שהוא מגיש בתיק ההוצאה לפועל, וכן לעדכן את הזוכים בתיקים אחרים, בדבר כתובת החייב, אם עולה כי כתובת החייב באותם תיקים שונה מכתובות עדכניות שמוסר החייב.

לתקנת משנה (א): מוצע לעגן בצורה מפורשת את סמכות מנהל הלשכה לעדכן את כתובת החייב על פי פרטים שנמצאים בבקשה לעדכון כתובת המוגשת על יד החייב, כמו כן מוצע לאפשר למנהל הלשכה, לעדכן את כתובת החייב, אם החייב מצין במסגרת בקשות שונות שהוא מגיש כתובת השונה מכתובתו בתיק. תקנה 15 מחייבת את החייב לציין את מענו המדויק האחרון. על כן ובדומה לתקנה 23ג1 לתקנות ההוצאה לפועל, המאפשרת למנהל לשכת ההוצאה לפועל לשנות את כתובת החייב בתיק, אם החייב מעדכן בשיחת הטלפון מהי כתובתו העדכנית, מוצע כי מנהל הלשכה יוכל לעדכן את כתובת החייב למשלוח דברי דואר, אם עולה מהבקשה כי כתובת החייב העדכנית שונה מכתובת החייב בתיק. מנהל הלשכה רשאי לבקש תגובת הזוכה לשינוי הכתובת. בכל מקרה, תישלח לזוכה הודעה על החלטת מנהל הלשכה בדבר שינוי הכתובת. יצוין, כי מבדיקה שנערכה ביחס לעדכוני כתובת בשנת 2017, בוצעו עדכוני כתובת על פי תקנה 23ג1 בכ- 600 תיקים. עד כה  לא התקבלו תלונות מהזוכים ביחס ליישומה של תקנה 23ג1.

לתקנת משנה (ב): מוצע כי ניתן יהיה למסור לזוכים בתיקים בהם לא בוצעה מסירת אזהרה, או בתיקים בהם מבקש הזוכה לאתר את כתובתו העדכנית של החייב,  עדכון בדבר כתובת החייב כפי שנמסרה על ידו בפנייה טלפונית או בבקשתו לשינוי כתובת או כפי שאותרה בתיקי הוצאה לפועל אחרים.

 

לתיקון תקנה 24:

חלק מדברי הדואר , מועברים באמצעות הלשכה אל הדואר, אולם ישנם דברי דואר, המופקים לאחר שנעשית פעולה ממוכנת, המעבירה את פקודות ההדפסה אל בית הדפוס של מערכת ההוצאה לפועל המפיק את דברי הדואר ומעבירם לדואר. התהליך של ביצוע הפעולה הממוכנת והפקת דבר הדואר על ידי בית הדפוס והעברתו לדואר, היא פעולה שלוקחת עד 7 ימים ולכן מוצע להבהיר העניין במסגרת התקנה.

נמחיש, התראות לפני מידע או הגבלות, נשלחות לבית הדפוס בדרך המתוארת לעיל. כלומר עם מתן ההחלטה על ידי רשם ההוצאה לפועל על הטלת הגבלה, ומאחר והחלטה על הגבלה נכנסת לתוקפה 30 יום לאחר משלוח ההתראה (סעיף 66ג לחוק ההוצאה לפועל קובע כי- לא תיכנס הגבלה לפי פרק זה לתוקף אלא לאחר שמנהל לשכת ההוצאה לפועל שלח לחייב בדואר התראה וחלפו 30 ימים מיום המצאת ההתראה), נשלחת "פקודה" לבית הדפוס, להפיק התראה אשר נשלחת באמצעות בית הדפוס אל החייב.

מערכת ההוצאה לפועל, משהה את כניסתה של ההגבלה לתוקפה למשך 42 יום, הכוללים את 30 הימים האמורים בחוק, את 7 הימים של הפקת ההתראה ו- 6 ימים של משלוחה בדואר-לפי תקנה 24(ב).

במסגרת ת.א 22882-09-11 הוגשה תביעה של זוכה, שביקש הטלת הגבלת עיכוב יציאה, אשר נכנסה לתוקפה, 42 ימים לאחר מתן החלטת רשם ההוצאה לפועל כאשר, החייב יצא את הארץ ביום ה- 38 ממועד הטלת ההגבלה, קרא בית המשפט להסדיר את אורך המועד של הפקת ההתראה בתקנות.

 

תיקון תקנה 28ג:

כללי: בדומה לתקנה 28ג(ב) המסדירה מתן הודעה לצד שאותו מייצג עורך הדין על השעייתו, נראה  כי יש להתקין הוראה דומה אשר תסדיר את יידועו של זוכה או חייב בדבר פטירת בא כוחו, במצב בו נודע ללשכת ההוצאה לפועל על פטירתו של בא הכוח המייצג, וכן על יידועו של הזוכה או החייב בדבר הפקעת חברותו של בא כוחו, במצב בו נודע ללשכת ההוצאה לפועל על הפקעת חברותו של בא הכוח המייצג מהלשכה.

תקנה משנה (ב): מוצע לתקן את נוסח התקנה על מנת להבהיר כי בעת קבלת ההודעה על השעייה נעשית פעולה טכנית במערכת של הסרת ייצוג בעל הדין על ידי עורך הדין שהושעה.

תקנת משנה (ב1): סעיף 48  ו 93 (ו) לחוק לשכת עורכי הדין מגדירים את מצבי פקיעת החברות. סעיף 48 מגדיר  כי חברותו של חבר הלשכה תפקע אם נתקיימה בו אחת מאלה: (1)   הודיע ללשכה בכתב על פרישתו ממנה; (2)   חדל להיות תושב ישראל; המועד בו חדל חבר להיות תושב ישראל ייקבע על ידי הלשכה; (3)   הוכרז פושט רגל; (4)   נידון בבית דין משמעתי להוצאה מן הלשכה והעונש בוצע. סעיף 93(ו) מגדיר מצב של פקיעת חברות בשל אי תשלום דמי חבר בתקופה העולה על 3 שנים. במצב זה עם קבלת הודעה במערכת ההוצאה לפועל על פקיעת החברות,  תסיר מערכת ההוצאה לפועל בפן הטכני את ייצוגו של בעל הדין על ידי עורך הדין שחברותו פקעה. בדומה לתקנה 28ג (א), על פעולה זו תימסר הודעה לבעל הדין הרלבנטי, וכן יותנה  הייצוג עם תום תקופת פקיעת החברות, בהצגת יפוי כח חדש.

תקנת משנה (ב2): מאחר ויש מקרים בהם לאחר הפטירה, מודיע בעל הדין בתיק על עורך דין אחר שייצג אותו או שהייצוג מוחלף על ידי שותפים למשרד עורכי הדין אשר הופיעו ביפוי הכח המקורי, או נעשית פניה על ידי לשכת עורכי הדין לפי  סעיף 89א לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א- 1961 המסדיר פרוצדורה לפיה, הוועד המחוזי יכול לפנות לבית המשפט כדי למנות חבר הלשכה בהסכמתו להיות ממונה על ענייניו המקצועיים של עורך הדין ולטפל בהם מוצע, כי הודעה לצד שאותו מייצג עורך הדין על פטירתו, ועל הסרת הייצוג תהיה רק כעבור  90 יום ממועד הפטירה מאחר ובתוך מועד זה יכול ויוסדר הייצוג כאמור לעיל.

תיקון תקנה 29:

סעיף 7(ג1) לחוק קובע כי חייב שהגיש בקשה בתיק הוצאה לפועל שנפתח נגדו, יראו אותו כמי שהומצאה לו האזהרה בהמצאה מלאה ביום הגשת הבקשה האמורה. למען הזהירות, מוצע להוסיף תקנה שתבהיר כי מקום שהחייב מגיש בקשה לאיחוד תיקים, יראו את תיקי הוצאה לפועל הכלולים בבקשת האיחוד בהם טרם נמסרה אזהרה, כתיקים בהם הומצאה אזהרה בהמצאה מלאה, אלא אם הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת. יובהר כי עם בקשת האיחוד,  מגיש החייב תדפיס עדכני של כלל תיקי ההוצאה לפועל הפתוחים כנגדו ותדפיס זה מהווה חלק מבקשת האיחוד, כך שאין ספק, כי החייב מודע לקיומם של כלל תיקי ההוצאה לפועל הפתוחים כנגדו והוא מבקש באופן מודע לאחדם לכלל תיק איחוד. כיום, מורים רשמי ההוצאה לפועל במסגרת צו האיחוד, כי צו האיחוד כמוהו כהמצאת אזהרה בתיקים בהם טרם הומצאה אזהרה. מכל מקום, מוצע להבהיר ולקבוע כי הגשת בקשה לאיחוד תיקים משמעותה, ידיעה של החייב על כלל תיקיו.

 

 

תיקון תקנה 37א1:

על פי לשון התקנה הפוליסה מכסה, תביעות, בגין מקרים שקרו בתקופת הפוליסה רק ביחס לתביעות שהוגשו בתוך שנה מתום תקופת הפוליסה. אין סיבה נראית לעין לעניין זה, ומוצע להבהיר כי הפוליסה תעניק למדינה כיסוי ביטוחי גם בתום תקופת פוליסת הביטוח כל עוד מדובר בביטוח נמשך, כלומר כל עוד בעל התפקיד מחדש את פוליסת הביטוח באותה חברת ביטוח. אין באמור כדי לשנות מדיני הביטוח והקבוע בהם לעניין התיישנות.

 

לתיקון תקנה 40:

תקנה 39 ותקנה 40 לתקנות ההוצאה לפועל עוסקות בביצוע עיקול מיטלטלין בחצרי החייב או בחצרי הצד השלישי. כיום כאשר הזוכה מבקש עיקול מיטלטלין,  מתבצע בשלב הראשון הליך של עיקול ברישום בלבד בבית החייב. בעת ביצוע הרישום ממלא מבצע פעולת העיקול[6] טופס ביצוע פעולה בו הוא מפרט מהם המיטלטלין שעוקלו. לאחר ביצוע שלב העיקול ברישום, בוחן הזוכה, את הפריטים שעוקלו ברישום, כפי שצוינו בטופס ביצוע הפעולה,  ואם הזוכה מבקש את הוצאתם, הוא מגיש למנהל לשכת ההוצאה לפועל בקשה להוצאתם, ומשלם את עלות הליך ההוצאה. כיום, התקנות אינן מסדירות הליך זה. לפיכך מוצע להסדיר בתקנה כי אם הושארו המיטלטלין בחצרי החייב או בחצרי הצד השלישי, תתבצע הוצאתם לאחר שחלפו 14 ימים, אלא אם ניתנה החלטה אחרת על ידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל או רשם ההוצאה לפועל. כמו כן מוצע להסדיר, כי אם הזוכה לא ביקש את הוצאתם של המיטלטלין בתוך 6 חודשים, ייחשב הדבר כאילו בוטל העיקול.

 

להוספת תקנה 72ג:

פרק ה לתקנות, עוסק בעיקול בידי צד שלישי. הלכה למעשה, מומצאות הודעות עיקול לגופים רבים, בנקים, חברות ביטוח ועוד, בדרך ממוכנת ובאמצעות תקשורת מחשבים. אלא, שלמרות האפשרות לשלוח הודעת עיקול בדרך ממוכנת, באמצעות המערכת הממוכנת, ישנם זוכים, המגישים בקשות לעיקול שלא באמצעות מערכת העיקולים הממוכנת, דבר הגורם לכך, שמופקת הודעת עיקול בנייר וזו מגיעה לידי הצד השלישי. יוצא איפוא, שלמרות הקמת ממשקי העיקולים שנועדו להקל על מערכת ההוצאה לפועל ועל הצדדים השלישיים באופן משלוח הודעות העיקול וקבלת התשובות להם, משלוח הודעות העיקול שלא בממשק, יוצר הכבדה על הצדדים השלישיים שלעיתים אין להם את כח האדם הנדרש להשיב לצוי העיקול מעת שהוקם הממשק. זאת ועוד, במסגרת משלוח צו עיקול ממוכן, זכאי על פי רוב הצד השלישי לתשלום הוצאות, בעוד שהוא אינו זכאי לתשלום הוצאות אם הודעת העיקול נשלחת באופן ידני.

יחד עם זאת, יהיו מצבים, שבהם לא ניתן יהיה לשלוח את הודעת העיקול בממשק, למשל- כאשר מבקשים לעקל נכס מקרקעין ברשות רישום המקרקעין, בעוד אין לצד הבעלים מספר זיהוי (עד לפני כעשור לא הייתה חובה לרשום מספר זהות בעת רישום בעלות), מצב נוסף הוא למשל, כאשר מסיבה כזו או אחרת, רשם ההוצאה לפועל מורה על רישום עיקול בסכום שונה מסכום החוב בתיק ועוד, במקרה כזה ואם תצורף להודעת העיקול החלטה של רשם הוצאה לפועל או מנהל לשכת ההוצאה לפועל בה טעמים למשלוח ההודעה באופן ידני- יהיה על הצד השלישי להשיב.

 

 

לתיקון תקנה 74:

סעיף 76 לחוק ההוצאה לפועל קובע הוראות לפיהן אם ננקט אותו הליך על ידי זוכים אחדים נגד החייב יחולקו הכספים שהתקבלו כתוצאה מאותו הליך לתיקי ההוצאה לפועל של אותם זוכים, בשיעור יחסי לגובה חובותיהם הפסוקים. כאשר מדובר בצד שלישי, אצלו מוטל עיקול, שהוא גורם ממוחשב, יודעת מערכת ההוצאה לפועל לזהות, כי מספר זוכים נקטו בהליך כנגד אותו חייב ואת תוקף העיקולים ובהתאם לבצע חלוקת כספים על פי סעיף 76. כאשר מוטל עיקול אצל צד שלישי, שאינו נמצא בתקשורת מחשבים, כמו למשל עיקול משכורת אצל מעסיק, רצוי, כי הצד השלישי, יעביר פירוט העיקולים ברי התוקף שהוטלו מתיקי הוצאה לפועל נוספים על אותו חייב, וזאת על מנת לוודא שהכספים יחולקו בין כל הזוכים שהטילו עיקול על כספי החייב. מטבע הדברים הזנת שם של מעסיק, אינה נעשית במדויק (אפשר למשל לכתוב "אוסם" ו/או "אסם" וכיו"ב) עד היום, נהגו לשכות ההוצאה לפועל, לבקש מצד ג' את פירוט עיקולים, באמצעות חותמת שהתווספה על טפסים 14 ו- 15 בהם התבקש צד ג', להעביר את פירוט כלל העיקולים שהוטלו אצלו על החייב. מוצע לעגן כתקנה את חובת הצד השלישי, למסור הודעה של העיקולים ברי התוקף הנוגעים לחייב, הן בשלב של מתן מענה לצו העיקול ובעת המימוש.

 

לתיקון תקנה 104:

לשון התקנות כיום קובעת כי יש להגיש לצורך ביצוע שטר העתק מקורי של השטר. מאחר ומערכת המחשוב של ההוצאה לפועל, מאפשרת פתיחת תיקים מרחוק, בצורה ממוכנת, הרי שנכון להסדיר פתיחת תיקים לביצוע שטר על סמך העתק השטר המקורי כאשר הנושה יידרש לאשר בתצהיר  כי השטר המקורי קיים בידו, ושניתן להמציאו ללשכת ההוצאה לפועל לפי דרישה. יצוין, כי בכל הקשור לשיקים במערכת המחשוב של ההוצאה לפועל מתועדים פרטי השיק (בנק, סניף, מספר חשבון, מספר צ'ק) והמערכת אינה מאפשרת פתיחת תיק נוסף  לביצוע אותו שיק, כך שאין צורך בשטר המקורי כפי שהיה בעבר. ביחס לשטרות חוב, ממילא, יכול הנושה להחתים את החייב על מספר שטרות זהים, כך שעצם הגשת השטר המקורי, אינה יכולה למנוע מצבי זיוף או הגשת אותם שטרות בשנית ומניעת הגשת שטרי חוב או תביעות על סכומים "כפולים"  תתבצע באמצעות בקרות ידניות באמצעות דוחות.

מאז כניסתו לתוקף של  חוק סליקה אלקטרונית של שיקים, תשע"ו- 2016, לא מוחזרים למפקיד השיק, השיק שחולל. מפקיד שיק שחולל, מקבל מהבנק פלט לפי סעיף 3(א) לחוק סליקה אלקטרונית של שיקים, תשע"ו- 2016 ומעמדו של הפלט כשיק והוא מהווה ראיה קבילה להוכחת אמיתות תוכנו בכל הליך משפטי. החל  מ – 7.11.2017, לא מוחזרים עוד השיקים המקוריים למפקיד, והמפקיד מקבל אך ורק פלט.

למחיקת תקנת משנה (ד)- לנוכח העובדה שתיקון התקנה מסדיר קבלת העתק שיק או קבלת פלט שיק בהתאם לחוק סליקה אלקטרונית של שיקים, תשע"ו- 2016 מתייתרת תקנת משנה (ד).

 

 

לתיקון תקנה 104א:

תקנה 104א מונה מקרים בהם בקשות לביצוע שטר לא יקובלו בלשכת ההוצאה לפועל. כחלק מתקנת משנה (ג) מעוגנת ההוראה כי שטר הנושא את הכיתוב "למוטב בלבד" לא יקובל במקרים בהם נמחק מהשטר הנפרע וצוין מתחתיו נפרע אחר. בהשלמה לכך, מוצע לתקן את תקנת משנה (ג) ולהוסיף את האפשרות כי בקשה לביצוע שטר אשר נושא את הכיתוב "למוטב בלבד" לא תקובל גם במקרים בהם נמחק מהשטר הכיתוב "למוטב בלבד" על  ידי  מושך השטר או צד שלישי.  הנושא עלה לנוכח בקשות לביצוע שהוגשו ללשכות ההוצאה לפועל ובהן בוצעה מחיקה של הכיתוב "למוטב בלבד", בחתימה שנחזית להיות של המושך, כאשר בדיקות שנעשו על ידי הלשכה מול המושך העלו כי הדבר לא נעשה על ידו. הוגשו תלונות בנדון גם למשטרה.

מאחר ומחיקת הכיתוב "למוטב בלבד" מהווה שינוי מהותי, והבנקים לא מכבדים שטר שנמחק ממנו הכיתוב "למוטב בלבד" מוצע כי לא יהיה ניתן גם לקבל בקשה לביצוע שטר זה במערכת ההוצאה לפועל.

 

הוספת תקנה 104ג:

על פי סעיף 57 לפקודת השטרות אדם יכול לערוב לשטר על גבי השטר או במסמך חיצוני לשטר. וכך לשון הסעיף:

"(א) פרעונו של שטר יכול שיהא נערב על ידי אדם שאינו צד לשטר, או על ידי אדם שהוא צד לשטר; ובלבד שהערבות במקרה הנזכר אחרון תהא מוסיפה על זכויות החזרה של האוחז.

(ב)   ערבות לשטר יכול שתיכתב על גוף השטר או שתינתן במסמך נפרד, והיא נוצרת על ידי הביטוי bon pour aval או ביטוי אחר שווה לו, שיש אחריהם חתימה; לא נאמר בעד מי ניתנה ערבות לשטר, רואים אותה כאילו ניתנה בעד עושה השטר אם הוא שטר חוב, או בעד המושך אם אינו שטר חוב.

(ג)    ערב לשטר חב עם האדם שלחתימתו ערב, ביחד ולחוד; הוא חב אף אם התחייבותו של הצד שבעדו ערב פסולה מכל סיבה שאינה פגם בצורה; ערב לשטר שפרע את השטר זכאי לחזור על הצד שבעדו ערב ועל הצדדים החבים כלפי אותו צד. "

סעיף 19 לחוק הערבות קובע מיהו ערב מוגן וסעיף 27 לחוק  קובע מתי ניתן להגיש תביעה כנגד ערב מוגן.

התקנה המוצעת מבקשת לקבוע בדומה לתקנה 109ד2 הרלבנטית להגשת בקשה לביצוע תובענה ביחס לערבים, את אותו הסדר, כך שאם  זוכה מבקש לתבוע במסגרת התביעה השטרית ערב לשטר, עליו לצרף:

אישור לפי סעיף 27(א)(2) לחוק הערבות, או לחלופין, תצהיר כי מתקיימות העילות האמורות בסעיף 27(ב) לחוק הערבות הפוטרות את הזוכה מלבקש את אישור רשם ההוצאה לפועל לפי סעיף 27(א)(2).

 

 

הוספת תקנה 104ד:

על פי סעיף 81א3 לחוק ההוצאה לפועל, הפרשי ההצמדה והריבית מתווספים ביום הצגת השטר לפירעון. עד כה, נסמכה מערכת ההוצאה לפועל, על מועד הצגת השטר לפירעון כפי שציינו הזוכים או באי כוחם בבקשה לביצוע שטר. עם המעבר לפלט לפי סעיף 3(א) לחוק סליקה אלקטרונית של שיקים, תשע"ו-2016, תהיה קיימת אינדיקציה ממוחשבת מאת הבנק לגבי מועד הצגת השיק לפירעון.

 

לתיקון תקנה 120:

בעוד תקנה 119 (ד) לתקנות ההוצאה לפועל, קובעת לאיזה בית משפט תוגש בקשת רשות ערעור, התקנות אינן קובעות מקום להגשת ערעור, כאשר מדובר בערעור בזכות, התקנה המוצעת באה להסדיר את מקום הגשת הערעור בדומה למקום הגשת בקשת רשות ערעור.

לתיקון תקנת משנה (ז): התקנה המוצעת מבקשת להסדיר את האפשרות בהפקדת ערבון גם מקום שהוגשה בקשת רשות לערער לאור הערת  ביהמ"ש העליון בברע"א 2041/16 שרון כוכבי נ' עריית רחובות (פורסם בנבו) לפיה קיימת לקונה בלשון תקנה 120(ז) לתקנות ההוצאה לפועל לעניין האפשרות להורות על הפקדת ערובה בהגשת בקשת רשות לערער, וזאת בדומה לסמכות המפורשת הקבועה בעניין בתקנה 404 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984 וכן לסמכות הקבועה בתקנות 135 ו-149 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט- 2018.

 

להוספת תקנה 125א:

בהתאם לדין חברה מחוקה או מחוסלת, אינה כשירה לחובות או זכויות. קיימים מקרים רבים, בהם חברות כאלה משמשות כזוכות, וממשיכות בפעילות לגביית כספים , על אף שהתבטלה האישות המשפטית שלהן.  לכן יש לפעול איפוא לסגירת התיקים. כך אם חברה הינה חייבת, אין טעם בהמשך קיום ההליכים כנגדה.

 

לתיקון תקנה 126:

תיקון תקנת משנה ד(1) נועד להסדיר בדומה לתקנה 45 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט- 2018 כי הודעה על חוסר מעש תינתן על ידי גורם מנהלי. אם הזוכה נתן טעם בשלו אין לסגור את תיק ההוצאה לפועל, תעבור ההכרעה בעניין לרשם הוצאה לפועל.

וזו לשון תקנה 45 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט- 2018:

45.  (א)          תביעה או בקשה שלא נעשה בה כל מעש מצד בעל דין במשך שישה חודשים בלא הצדקה לכך, תיתן מזכירות בית המשפט התראה בכתב לבעל הדין ארבעה עשר ימים מראש לפחות, שעליו לתת טעם מדוע לא יימחק ההליך; לא ניתן טעם בתוך פרק הזמן האמור – יימחק ההליך בלא צורך בהחלטה שיפוטית; ניתן טעם כאמור – יחליט בית המשפט בעניין.

הוספת תקנת משנה (ד1) התקנה המוצעת מבקשת להסדיר, את סמכותו של רשם ההוצאה לפועל לסגור תיק מחמת חוסר מעש, ובלבד שחלפו שנתיים ממועד פתיחתו, גם אם בוצעו פעולות בתיק, מטעמים מיוחדים שירשמו. קיימים מצבים בהם יש תיק הוצאה לפועל שלכאורה בוצע בו הליך, המונע את הפעלת תקנה 126 שעניינה מחיקת תיק מחוסר מעש, אך בפועל מדובר בהליך סרק, בודד, שאין בו כדי להביא לגביית החוב ושכל תכליתו היא למנוע מבחינה טכנית את הפעלת תקנה 126. על כן מוצע לאפשר לרשם ההוצאה לפועל, לאחר שנתן זכות תגובה לזוכה, לסגור גם תיק כזה מחוסר מעש.

 

להוספת טופס 2ב:

ראו לעיל, תיקון תקנה 12(ג1) בה נקבע כי אזהרה שהומצאה על ידי בא כוח זוכה לפי תקנת משנה (ג), תומצא ללשכת ההוצאה לפועל בצירוף תצהיר ואישור בא כוח הזוכה כי לאזהרה צורפו האסמכתאות הנדרשות על פי תקנות אלה, ערוך לפי טופס ב2.

 

לתיקון טפסים 10ח ו10ט:

הכללת חייב במרשם חייבים משתמטים מותנית או בקיום דיון או במשלוח התראה לפני הכללה, הכל בהתאם להוראות החוק. בסעיף 66ה(א)(3)(ב)(3)  נקבע כי במסגרת ההזמנה לדיון יצוין כי  החייב יכול להתייצב לחקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל. בסעיף 66ה(ב) לחוק ההוצאה לפועל, נקבע כי בהתראה הנשלחת לחייב לפני הכללתו במרשם חייבים משתמטים יצוין כי החייב יכול להתייצב לחקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל. בסעיף66ה(ו) מוגדר כי לשכת ההוצאה לפועל היא לשכת ההוצאה לפועל שבה מתנהל התיק או לשכת ההוצאה לפועל שליד בית משפט השלום שבאזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של החייב.

מאחר שנפלה טעות בנוסח ההתראה כפי שפורסמה בהתראה, כאשר צוין בהתראה כי החייב יכול להתייצב בכל לשכת ההוצאה לפועל, מוצע לתקן את לשון ההתראה ולציין בה את הלשכה אליה יכול להתייצב החייב כפי שנקבע בחוק. הנוסח המוצע, זהה בתוכנו לנוסח האמור בטופס 5 שעניינו התראה לפני הטלת הגבלה.