תוכן עניינים

תזכיר חוק. 2

א. שם החוק המוצע. 2

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים. 2

ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות. 2

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות. 2

ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר. 3

תזכיר חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס'...)(ריבית במקרה שבו הוגשה התנגדות), התשפ"א-2021. 4

1.  תיקון סעיף 81א3. 4

2.  תחילה ותחולה. 5

דברי הסבר. 5

 

תזכיר חוק

 

א. שם החוק המוצע

חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס'...)(ריבית במקרה שבו הוגשה התנגדות), התשפ"א-2021

 

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

מוצע להסדיר את הריביות שיחולו במקרה שבו חייב מגיש התנגדות לביצוע שטר או תביעה על סכום קצוב בהוצאה לפועל. הסדרה זו נדרשת על מנת ליצור הלימה בין הריביות שחלות במקרה שבו מוגשת תביעה לבית המשפט לבין מקרה שבו מוגשת התנגדות לבקשת ביצוע של שטר או תביעה על סכום קצוב בהוצאה לפועל.

 

להלן עיקרי תזכיר החוק:

 

עיקר 1 – סעיפים 81א3(2)(ב) ו- 81א3(2)(ג) מסדירים את אופן צבירת הריבית בתיקים של שטרות ותביעות על סכום קצוב. לפי סעיפים אלו צבירת הריבית נחלקת לשתי תקופות- בתקופה הראשונה, שתחילתה במועד הפירעון וסופה במועד האחרון להגשת התנגדות,  נצברים  לחוב הנקוב  בשטר או בתביעה על סכום קצוב הפרשי הצמדה וריבית או לפי בקשת הזוכה ריבית בשיעור הנקוב בסעיף 4א לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 (להלן- חוק פסיקת ריבית); בתקופה השניה, שתחילתה כשחלף המועד להגשת התנגדות ולא הוגשה התנגדות, נצברת לחוב ריבית גבוהה יותר לפי סעיף  5(ב) לחוק פסיקת ריבית שהיא ריבית פיגורים.

הסעיפים אינם כוללים הוראה מפורשת לעניין הריבית שתיווסף לחוב אם הוגשה התנגדות במועד או אם הוגשה בקשת ארכה להגשת התנגדות לפי תקנות 109 או 109י לתקנות ההוצאה לפועל תש"ם-1979. מוצע לתקן את הסעיף ולהסדיר את הריבית שתיווסף לחוב בשני המקרים האמורים.

 

עיקר 2 – מוצע לקבוע כי גם במקרה של בקשת ארכה להגשת התנגדות רשם ההוצאה לפועל יעכב את  הליכי הביצוע בהוצאה לפועל וזאת בדומה להתנגדות שהוגשה במועד; לבית המשפט שאליו מוגשת בקשת הארכה  הסמכות לבטל את עיכוב ההליכים שנתן רשם ההוצאה לפועל.

 

עיקר 3 – מוצע לקבוע כי אם בית המשפט דחה את בקשת הארכה או את ההתנגדות כולה או מקצתה, או נתן פסק דין לטובת מבקש הביצוע לאחר שניתנה רשות להתגונן, תיווסף לחוב ריבית פיגורים החל מיום ההחלטה או פסק הדין או החל ממועד הפירעון כמשמעותו בחוק פסיקת ריבית והצמדה, לפי המאוחר אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.

 

ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות

אין השפעה.

 

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות.

אין השפעה.

 

 

ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר

 

תזכיר חוק מטעם משרד המשפטים:

תזכיר חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס'...)(ריבית במקרה שבו הוגשה התנגדות), התשפ"א-2021

 

דברי הסבר

 

כללי סעיף 81א3 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן- החוק) עניינו הפרשי הצמדה וריבית בהוצאה לפועל על שטר ועל תביעה על סכום קצוב.  

סעיף 81א3(2)(ב) לחוק קובע :"הסכום הנקוב בשטר או סכום התביעה בתביעה על סכום קצוב ייגבה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, או, לפי בקשת זוכה- בתוספת ריבית בשיעור שנקבע לפי סעיף 4(א) לחוק פסיקת ריבית והצמדה, והכל החל במועד הפירעון ועד למועד להגשת התנגדות הקבוע בסעיפים 81א(ג) או 81א1(ד)(1),לפי העניין...".

סעיף 81א3(2)(ג) לחוק קובע: "חלף המועד להגשת התנגדות כאמור בסעיף קטן (ב) ולא הוגשה התנגדות, ייווספו לסכום החוב, החל מאותו מועד ועד למועד התשלום בפועל, הפרשי הצמדה וריבית בצירוף ריבית צמודה לפי סעיף 5(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה..."

משני הסעיפים במקובץ עולה כי צבירת הריבית נחלקת לשתי תקופות- בתקופה הראשונה, שתחילתה במועד הפירעון וסופה במועד האחרון להגשת התנגדות,  נצברים  לחוב הנקוב  בשטר או בתביעה על סכום קצוב הפרשי הצמדה וריבית או לפי בקשת הזוכה ריבית בשיעור הנקוב בסעיף 4א לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 (להלן- חוק פסיקת ריבית); בתקופה השניה, שתחילתה כשחלף המועד להגשת התנגדות ולא הוגשה התנגדות, נצברת לחוב ריבית גבוהה יותר לפי סעיף  5(ב) לחוק פסיקת ריבית (להלן -ריבית פיגורים).

הסעיף אינו כולל הוראה מפורשת לעניין הריבית שתיווסף לחוב אם הוגשה התנגדות במועד כמו כן אין התייחסות לריבית שתיווסף במקרה שהוגשה בקשת ארכה להגשת התנגדות לפי תקנות 109 או 109י לתקנות ההוצאה לפועל תש"ם-1979 (להלן- בקשת ארכה).

מוצע לתקן את הסעיף ולהסדיר את הריבית שתיווסף לחוב בשני המקרים האמורים.

כמו כן, מוצע לקבוע כי גם במקרה של בקשת ארכה רשם ההוצאה לפועל יעכב את  הליכי הביצוע בהוצאה לפועל וזאת בדומה להתנגדות שהוגשה במועד; לבית המשפט שאליו מוגשת בקשת ארכה  הסמכות לבטל את עיכוב ההליכים שנתן רשם ההוצאה לפועל.

בנוסף מוצע לקבוע כי אם בית המשפט דחה את בקשת הארכה או את ההתנגדות כולה או מקצתה, או נתן פסק דין לטובת מבקש הביצוע לאחר שניתנה רשות להתגונן, תיווסף לחוב ריבית פיגורים החל מיום ההחלטה או פסק הדין או החל ממועד הפירעון כמשמעותו בחוק פסיקת ריבית והצמדה, לפי המאוחר אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.

 

לסעיף קטן (1) בנוסח הקיים לא נקבע מפורשות מהי הריבית שתיווסף לחוב אם החייב הגיש התנגדות במועד. סעיף קטן (ג) קובע שאם לא הוגשה התנגדות במועד תיווסף לחוב ריבית פיגורים. מכך משתמע שאם הוגשה התנגדות במועד ממשיכה להיווסף לחוב הריבית הנמוכה לפי סעיף קטן (ב). מוצע להוסיף את סעיף קטן (ב1) ולקבוע מפורשות כי אם הוגשה התנגדות במועד  תיווסף לחוב ריבית לפי סעיף קטן (ב).

לסעיף קטן (2) סעיף 5(ב) לחוק פסיקת ריבית  קובע את הריבית שתיווסף על סכום שפסק בית המשפט ולא שולם במועד הפירעון. הסעיף מגדיר ריבית זו כ"ריבית פיגורים". מוצע לתקן את סעיף קטן (ג) לחוק וגם בו להגדיר את הריבית המתווספת לחוב אם לא הוגשה התנגדות במועד כ"ריבית פיגורים".

לסעיף קטן (3) מוצע להוסיף את סעיף קטן (ג1) ובו לקבוע כי אם החייב הגיש בקשת ארכה להגשת התנגדות, רשם ההוצאה לפועל , אשר בהתאם לתקנות מעביר את הבקשה  לבית המשפט המוסמך, יורה על עיכוב הליכי הביצוע בהוצאה לפועל וזאת בדומה לעיכוב הביצוע שחל כאשר ההתנגדות מוגשת במועד. מאחר והוגשה בקשת ארכה והסמכות עוברת לבית המשפט המוסמך אין הצדקה להמשיך ולנקוט נגד החייב הליכי ביצוע בהוצאה לפועל כל זמן שבית המשפט לא דחה את בקשת הארכה או את ההתנגדות לגופה. ככל שישנה הצדקה להמשיך לנקוט הליכי ביצוע נגד החייב באפשרות הזוכה לבקש מבית המשפט המוסמך ביטול עיכוב ההליכים.  בנוסף  מוצע לקבוע כי ממועד זה והלאה, תיווסף לחוב ריבת נמוכה לפי סעיף קטן (ב) וזאת במקום ריבית הפיגורים שהתווספה לחוב  מיד לאחר חלוף המועד להגשת התנגדות לפי סעיף קטן (ג). התיקון המוצע משווה בין תביעה המוגשת לבית המשפט וחל עליה חוק פסיקת ריבית  לבין בקשה לביצוע שטר או בקשה לביצוע סכום קצוב המוגשות  ישירות להוצאה לפועל והוגשה בהן התנגדות  במועד או באיחור. בדומה לתביעה המוגשת בבית המשפט בה עד למועד הפירעון, שהוא המועד שבית המשפט קבע לתשלום או מועד ההחלטה  לפי המאוחר ,  מתווספת לחוב לכל היותר  הריבית הנמוכה  ורק ממועד הפירעון ואילך ריבית פיגורים.  כך גם בבקשה לביצוע שטר או תביעה על סכום קצוב, אם החייב מגיש  התנגדות ולפי התיקון המוצע גם אם מגיש  בקשת אורכה, החוב צובר רק ריבית נמוכה וזאת עד להחלטת בית המשפט בהתנגדות. אם בית המשפט קיבל את ההתנגדות או את חלקה, תיווסף לחובו של החייב  ריבית פיגורים וזאת ממועד החלטת בית המשפט או מהמועד שבית המשפט קבע לתשלום החוב, לפי המאוחר. לבית המשפט נתונה הסמכות להורות אחרת ולקבוע כי ריבית הפיגורים תיווסף לחוב  לפני מועד הפירעון.

לסעיף קטן (4) סעיף קטן (ד) מתייחס למקרים שבהם שיעור הריבית הוסכם בין הצדדים או נקבע בחיקוק. במקרים אלה לא יחולו הריביות הקבועות בסעיפים קטנים (ב) ו(ג). מאחר ובתיקון התווספו סעיפים קטנים (ג1) ו (ג2) שאף הם לא יחולו במקרה בו נקבעה הריבית בהסכם או בחיקוק, מוצע לתקן את הסעיף ולקבוע כי לא יחולו הוראות סעיפים קטנים (ב)-(ג2).

לסעיף קטן (5) סעיף קטן (ו) מחיל את הוראות סעיף 7 לחוק פסיקת ריבית על ריביות לפי סעיף קטן (ב)ו (ג), מוצע להחיל את הוראות הסעיף גם על הריביות שנקבעו במסגרת תיקון זה בסעיפים קטנים (ג1) ו (ג2).

 

לסעיף 2 מוצע להחיל את התיקון על כל התיקים החדשים אשר יפתחו בהוצאה לפועל לאחר כניסתו של התיקון לתוקף; כמו כן מוצע להחיל את התיקון גם  על תיקים שנפתחו לפני כניסתו של התיקון לתוקף ובלבד שהתקיים אחד משני התנאים הבאים" 1. טרם  חלף המועד האחרון להגשת התנגדות בתיק 2. חלף המועד האחרון להגשת התנגדות בתיק אך בקשת אורכה להגשת התנגדות ראשונה בתיק הוגשה לאחר כניסתו של התיקון לתוקף .

מוצע כי התיקון יכנס לתוקף שישה חודשים מיום פרסומו וזאת על מנת לאפשר תיקון של  תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979 ולהתאימן להוראות החוק המוצע.