תקנות התעבורה (תיקון מס' ...)התשפ"א-2021
תיקון תקנות שונות בתקנות התעבורה
טיוטת תקנות מטעם משרד התחבורה:
|
|
|
בתוקף סמכותי לפי סעיף 70(5) ו-(17) לפקודת התעבורה [נוסח חדש][1], אני מתקינה תקנות אלה: |
|
|
|
|
|
|
|
תיקון תקנה 1 |
(1) |
בתקנה 1 לתקנות התעבורה, התשכ"א - 1961[2] (להלן – התקנות העיקריות)- |
|
|
|
|
(א) |
ההגדרה ""מסגרת בטיחות אחורית" – קשת בטיחות ממתכת, המיועדת להגנה על הנוסעים בטרקטורון, המחוברת למרכב הטרקטורון העומדת בעומס קבוע בלא עיוות בצורתה כתוצאה מהעומס כאמור;" – תמחק. |
|
תיקון תקנה 313 |
(2) |
בתקנה 313 לתקנות העיקריות - |
|
|
|
|
(א) |
בתקנת משנה (א)(2)(א) – |
|
|
|
|
במקום המילה "עולל" יבוא "כולל"; |
|
|
|
(ב) |
בתקנת משנה (א)(2)(ב) - |
|
|
|
|
לאחר המילים "שנרשם ברשיונו כגרור לינה למגורים" יבוא "או כגרור להובלת סוסים". |
|
תיקון תקנה 363ד |
(3) |
בתקנה 363ד לתקנות העיקריות - |
|
|
|
|
(א) |
בתקנת משנה (א), פסקה (4) – תמחק; |
|
|
|
(ב) |
תקנת משנה (ב) – תמחק. |
___ ב________ התשפ"א (___ ב________ 2020)
(חמ 83 – 3 – ת1)
__________________
מירי רגב
שרת התחבורה והבטיחות בדרכים
דברי הסבר
תקנה 313(א)(2)(א)
מדובר בתיקון טעות סופר, כך שבמקום המילה "עולל" יבוא "כולל", זאת בהתאם לכוונה המקורית של התקנה.
תקנה 313(א)(2)(ב)
תקנה 313(א)(2)(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א – 1961 (להלן: "תקנות התעבורה") קובעת את ההגבלות בדבר הגובה המותר ברכב, זאת ביחס למשקלו הכולל של הרכב. בהתאם להוראות תקנה 313(א)(2)(ב), מגבלות הגובה הקבועות בתקנה 313(א)(2) כאמור, אינן חלות על רכב מסוג O1 או O2, שנרשם כגרור לינה למגורים.
רכב מסוג O1 או O2, יכול להירשם גם כגרור להובלת סוסים. אלא שבהתאם ללשונה הנוכחי של תקנה 313(א)(2)(ב) לתקנות התעבורה, רק רכב מסוג O1 או O2, שנרשם כגרור לינה למגורים מוחרג מהגבלות הגובה החלות על רכב מסוג זה ולכן, בעוד שרכב מסוג O1 או O2, שנרשם כגרור להובלת סוסים, אינו מוחרג מהגבלות הגובה, והדבר מהווה חסם יבוא משמעותי של רכב מסוג O1 או O2 שמיועד להובלת סוסים, זאת על אף שהוא עומד בדרישות התקינה האירופית לפי הדירקטיבה 2007/46/EC.
לפיכך, מוצע לתקן את תקנה 313(א)(2)(ב) לתקנות התעבורה, זאת בהתבסס על הדירקטיבה 1230/2012/EC, ולהתיר גובה של עד 4 מטרים לרכב מסוג O1 או O2 המיועד להובלת סוסים.
התיקון כלול בתכנית טיוב הרגולציה בנושא תקינת רכב, ולכן לא דורש דו"ח RIA ייעודי.
תקנה 1, ותקנה 363ד
הטרקטורון הינו כלי רכב ממונע, אשר בבסיסו מיועד למטרות עבודה בתחום החקלאות. בשנים האחרונות, הורחב השימוש בטרקטורון בישראל ובעולם גם למטרות ספורט ופנאי.
הטרקטורון הינו כלי תחבורה שמבנהו פתוח, הוא בעל ארבעה גלגלים, ההיגוי בו נעשה באמצעות כידון והישיבה בו היא בתנוחת רכיבה ללא חגורות בטיחות. בדומה לאופנוע, גם בטרקטורון, יש לתנועת הרוכב השפעה על יציבות הכלי, זאת בשונה לצורך הדוגמא מטרקטור או מכונית שתנועות הנהג הנוהג בהם, אינן משפיעות ו/או מסייעות בשמירה על יציבות הרכב והנוהג בו.
מתחילת שנות ה-90 מחויבים טרקטורונים בארץ בהתקנת מסגרת בטיחות אחורית (להלן: "קשת התהפכות"). דרישה זו הינה דרישת תקינה ישראלית ייחודית שלא אומצה באף מדינה אחרת, פרט לאוסטרליה, שאימצה בשנה האחרונה, את קשת ההתהפכות בכלים חקלאיים בלבד.
בהתאם להחלטות ממשלה 2118 ו- 4389, שעניינן הפחתת רגולציה והתאמתה, ככל הניתן לנעשה בתקינה ובדרישות הבינלאומיות, מתוך מטרה לצמצם חסמים בייבוא, ועל בסיס מידע שנתקבל מיצרני טרקטורונים וכן מעיון במחקרים שונים, בוצעה במשרדנו עבודה מקצועית, במסגרתה הוחלט להוריד את הדרישה לקשת התהפכות הקבועה היום כתנאי לרישום טרקטורון לפי תקנה 363ד(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א – 1961 (להלן: "תקנות התעבורה").
בהקשר זה תוזכר גם החלטת ממשלה 2202 במסגרתה הוחלט על ביטול תקינה ישראלית ייחודית תוך אימוץ התקינה האירופית והאמריקאית, על השינויים שיחולו בהן, בכל הקשור לכלי רכב בישראל.
חקיקה ישראלית מול תקינה בינלאומית
כאמור לעיל, תקנה 363ד(א) לתקנות התעבורה, מסדירה את התנאים הנדרשים לצורך רישום טרקטורון בישראל. אחת מן הדרישות הקבועות בתקנה האמורה, היא כי בטרקטורון המיועד לרישום "מותקנת בו מסגרת בטיחות אחורית", כהגדרתה בתקנה 1 לתקנות התעבורה. יצוין כי דרישה זו נקבעה בתחילת שנות ה-90 כהחלטה ישראלית ייחודית המנוגדת לרגולציה הבינלאומית.
משמעות החיוב בקשת התהפכות כתנאי לרישום טרקטורון, היא למעשה דרישה רגולטורית המהווה דרישה ישראלית ייחודית במסגרת התקינה הישראלית, שכאמור, אינה עולה בקנה אחד עם החלטות הממשלה המובאות לעיל או עם הרגולציה המאוחרת לה. כך למשל, במסגרת חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו – 2016, נקבע בין היתר, כי דרישות התקינה הישראלית, תתבססנה על התקינה האירופית, האמריקאית או הקנדית, תקינות שאינן מחייבות בעת הזו התקנת קשת התהפכות בטרקטורון.
מטרת מסגרת בטיחות אחורית
מטרתה המקורית של מסגרת בטיחות אחורית בטרקטורון היא הגנה על הנוסע במקרה של התהפכות הטרקטורון. מטרה זו עמדה, בין היתר, בבסיס ההחלטה לקבוע את התקנת הקשת האחורית כחלק מתנאי החובה לרישום טרקטורון, זאת בנוסף לרצון להשוות את הטרקטורונים לטרקטור עבודה סטנדרטי המחייב בקשת בשל אופי שימושו המותאם לעבודות חקלאיות ונסיעה במהירות נמוכה, זאת בשונה מטרקטורון המיועד לנהיגה לצרכי ספורט ופנאי, הפטורים בתקינות הבינלאומיות מחובת קשת התהפכות בהיותם כלי רכב המיועדים לרכיבה אקטיבית המחייבת תנועה של הגוף.
נוכח העובדה כי בתקינות הבינלאומיות (פרט לאוסטרליה), לא קיימת חובת התקנת קשת התהפכות בטרקטורון, והואיל ונמצא כי למעשה מדובר בדרישה המטילה חסם משמעותי על ייבוא כלי רכב מסוג זה לישראל, נעשתה במשרדנו עבודה מקצועית סדורה, במהלכה, נשמעו התייחסויותיהם של יצרנים שונים ברחבי העולם, נאספו מחקרים בינלאומיים וכן נעשה מחקר יזום מטעם משרדנו במכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות, שסייע בידנו לבחון את האפקטיביות של קשת ההתהפכות, ומצא שתרומת קשת התהפכות לבטיחות הרוכב אינה מובהקת, וכי לא ניתן לזהות תרומה חיובית ביחס לכלים שבהם לא מותקנת קשת התהפכות, וכן לא נמצאה השפעה מובהקת ביחס לחומרת הפגיעה.
זאת ועוד, כפי שעלה מהתייחסותם של היצרנים השונים, נמצא כי לא רק שקשת ההתהפכות אינה תורמת באופן מובהק לבטיחות הכלי ולרוכב זו, אלא שבמקרים מסוימים אף נמצאה פגיעה במרכז הכובד והיציבות הדינמית של הכלי.
בהקשר זה ראוי לציין כי מהמצב בארץ וכן מהנתונים שנמצאו ביחס למצב באוסטרליה מהם עולה כי רוב היצרנים עוזבים את השוק האוסטרלי נוכח הטלת דרישתה החדשה של התקינה האוסטרלית לקשת התהפכות, כל אלה מצביעים על כך שמדובר בשיקולים מקצועיים מבוססים ולא באינטרסים כלכליים.
לאור הממצאים כמפורט לעיל, ונוכח מדיניות הממשלה בדבר הפחתת הרגולציה והסרת חסמי הייבוא, מוצע להסיר את הדרישה הישראלית לחובת התקנת קשת התהפכות הקבועה היום, תוך התאמת הדרישות הישראליות לדרישות התקינות הרווחות בשאר העולם, קרי, אירופה, ארה"ב וקנדה.
התיקון כלול בתכנית טיוב הרגולציה בנושא תקינת רכב, ולכן לא דורש דו"ח RIA ייעודי.